הרגשתי בועות קטנות כאלה פעמיים אבל לא תנועה ממש כמו שאני רגילה ויש לציין שהוא היה פעיל כל היום כרגיל ובכללי מאוד פעיל
מה לעשותת?? ואני עם סכרת אז לאכול משהו מתוק לא אפשרי
ניסיתי לשתות מים ולהסתובב מצד לצד...
אוףףףףףףףף ה יעזור

ב"ה שהכל טוב
באופן כללי להבא, זה שבוע שלא תמיד מרגישים בו את כל התנועות, יש כאלה שמורגשות ויש כאלה שלא
וכמובן זה במקביל למחזורי השינה שלהם
סביב השבוע שלך גם לי הייתה "הלחצה" כזאת, שבעקבותיה הלכתי לאולטרסאונד כי לא הרגשתי תנועות
באולטרסאונד התברר שהוא זז לו בנחת מבלי שהרגשתי, והטכנאית הסבירה שזה שלב מוקדם להרגיש הכל, עדיין מאד מרווח לו שם
וגם שלי עובר פעיל במיוחד ב"ה

כבתחילהזה היה לוקח לי יותר מחצי שעה, כולל בכי הסטרי.
מבעלי יכולתי רק לבקש שלא יתעלף (כשהוא בחדר אחר, כן?), כי אין לי כוחות נפש לטפל גם בו ![]()

קודם כל חיבוק ענק!!! מי שלא עברה את זה לא יכולה להבין עד כמה זה קשה (התהליך כולו).
אני לא מומחית, לדעתי לא יקרה כלום לגוף אם לא תזריקי יותר, אבל יכול להיות שזה יבטל לך את הסבב הזה.
אני לא יודעת איך את עם מחטים בשוטף, אבל אצלי כשהזריקה לי אחות (האמת שזו היתה אחת מנוסה למדי) זה הסתיים עוד לפני שהספקתי להילחץ.
אולי שווה לך לנסות לחשוב שוב בכיוון הזה?
נעים זה לא, אין לי איך לרכך את המכה הזו, אבל יש איך להקל- להזמין אחות שתזריק לך, סתם חברה שיש לה ניסיון ולא חוששת, להקפיא את מקום ההזרקה עם קרח (גם אם החומר לא צורב), להעביר בטוב את זמן ההזרקה (מוזיקה מרגיעה/שמחה ברקע, משהו מתוק לנשנש, מים קרים להירגע), להבטיח לעצמך פינוק לאחרי... כל דבר שיעזור.
מה שלא יהיה- יהיה בסדר!

❤⚘
משקל 1850
תקין?
+ריבוי מי שפיר קל

מחיאצל הגדולה שלי - היה לי נורא קשה להתחבר אליה כשהיא נולדה. הלידה היתה מאוד קשה, היא נראתה לא כמו שרציתי, הייתי עייפה ומותשת (כמו כל אמא טרייה). לקח לנו זמן להתאהב.
כשהגדולה הייתה בת 10 חודשים נכנסתי להריון בטעות, בתחילת ההריון המשכתי להניק ולשאוב, למרות שאסור לשאוב בהריון, פשוט כי הרגיש לי "לא הוגן" שהבת שלי תפסיק לקבל חלב שהיא מכורה אליו בגלל "טעות".
מהרגע שהקטנה נולדה אני מאוהבת בה לגמרי, קמה אליה בלילות בשמחה ובכיף, סוף סוף מבינה כמה מדהים זה יכול להיות תינוקי קטן, עושה לי חשק לעוד מלאאא לא מבינה איך יכולתי לחשוב פעם שזו "טעות".
בקיצור, נראה לי שעם כל ילד עוברים תהליך שונה, בלי קשר לכמה הוא היה רצוי,בלי קשר לכלום.
אבל כשמגיע הילד, לאט לאט את רואה שהם בעצמם אוהבים אחד את השני וחברים, אז ברור שאת יכולה גם לאהוב את שניהם (ומעלה) , זה ממש לא על חשבון, בילד ראשון יותר קשה להתרגל לילד שני כי את רגילה לילד אחד שהוא כל עולמך, בלידה הבאה כנראה לא יהיה לך את הקושי הזה
יש משהו ישן ודי לא נקי בקומה 1 או 2
ובקומה החדשה - 3 יש חדר הנקה ממש בסדר גמור

אני זוכרת שהיא משתמשת או בשל הדבש - שזה כחול צהוב כזה, או באחת ששכחתי את שמה - מצוייר עליה כוורת של דבש
לא זוכרת תלונות ממנה על המוצר ;) שתיהן למיקרוגל
מ.אמאחרונה
באורותכל-כך סטנדרטי, הצוות עשה אותו כל-כך הרבה פעמים, שזה בכלל בכלל לא מלחיץ. להיפך - לי קצת הפריע לשמוע את השיחות היומיומיות שלהם - אם יכניסו אחרי עוד ניתוח או שיסיימו מוקדם וכו'... כשמבחינתי זה אחד הרגעים הכי מיוחדים ומרגשים בחיים. כל התהליך הוא די קצר.

אפשר לצאת אפילו מלידה בניתוח קיסרי עם תחושה של חוויה חיובית! הכל בראש, בהצלחה!!!
וזה גם ממש מהר, תוך שניות הילד/ים נמצאים לידך ותוכלי לגעת בהם אם יש לך יד חופשית
השיח בין הרופאים הוא על הא ודא אם בכלל, הכל באווירה נינוחה וסטנדרטית
בעלך איתך (תלוי מקום וסיטואציה)
גם לא מרגישים כלום.
לי התחילו כאבים כנראה כשניקו ואז עשו הרדמה מלאה


)
)
כי לעולם חסדו
).