פורום הריון ולידה (עמוד 1810)

יכול להתחיל אחרי יום, אחרי יומיים.. ויכול גם לא להתחיל בכלל.
כאבים יש לך?

לפעמים מתפתח גם משהו דומה למחזור. מוזר שהיא הציגה את זה כאילו זה הכי נורמלי

אולי באמת יש טיפה דימום פשוט ציפיתי עכשיו לכמויות כמו של מחזור...
מקווה שאהיה מעילו שאין להם כלום.

ייתכנו כאבים קלים בחודשיים הקרובים.
זה עובר.
מקווה בשבילך שתהיה מאלו שלא סובלות.

בהצלחה!

שוטפת את הבקבוקים כרגיל במים וסבון. שמה קצת מים במכשיר, כמה דקות במיקרוגל וזהו...
זה ממש נוח, חוסך במים ובבלאגן. אפשר להכניס הרבה חלקים בפנים, בשונה מסיר שהכל צף...

קנינו אחד כשלא רציתי להיות בלחץ על הסיר החלבי כל הזמן (כרגע יש לנו רק אחד).
לנו יש אחד שלא שמים במיקרוגל, אלא שמים בתחתית מים, ואז את הבקבוקים במדפים המיועדים, מפעילים, המים מתחממים והופכים לאדים (שיוצאים דרך פתח למעלה) וזה מה שעושה סטריליזציה לבקבוקים.

אגב, אם את משתמשת בבקבוקים של מאמ, אז יש להם אפשרות לעשות סטריליזציה עצמית במיקרוגל וזה הרבה יותר נוח

נחוץץץ

והמליצו לי על הכחול של אוונט למיקרו, שנכנס בו די הרבה דברים

מרתיחה בסיר עם מים וסבון.. עניין של כמה דקות.
לגבי מנשא- ממליצה על של ארגובייבי, אני קניתי חיקוי באלי אקספרס, כמעט כמו המקור והרבה יותר זול

קחי כל קופסא גדולה עמידה באמת למיקרו, תמלאי במים ו-10-15 דקות למיקרוגל.
אני לא מכירה מחירים של סטריליזטור למיקרוגל, אם זה לא יקר אז אולי משתלם כי לרובנו אין קופסאות גדולות למיקרו ;)

אבל מכשיר אמיתי של מאה פלוס נשמע לי ממש בזבוז

(אולי גם בגלל שאני מזניחנית ולא עושה עיקור כל יום )

אם את לא מתכננת להניק אולי זה יותר נחוץ

אנחנו השתמשנו כל הזמן. גם הרבה פעמים לא רחצנו ישר אז היה מרגיע לדעת שסיבוב קצר במיקרו אחרי הניקוי יהרוג את כל החיידקים.
וזה נוח כי הבקבוקים עומדים טוב וגם הפטמות ואז לא דואגים שיהיו בזווית ואולי האדים לא יגיעו לכל מקום

מנשא חזה קומפיפיט - Comfyfit באיכות בלתי מתפשרת! | עגליס - הרשת המובילה למוצרי תינוקות, עגלות לתינוקות, חבילות לידה, מושבי בטיחות, ריהוט ומשחקים

עקרונית אני אוהבת מנשא קשירה, כי אני מרגישה שהוא יותר בטוח, שהתינוק באמת צמוד אלי ואני יכולה לזוז ולעשות דברים בלי לחשוש, אבל מצד שני, זה מסורבל בטירוף וממש קשה לקשור ולוקח זמן. אז חיפשתי משו שמשולב... כי זה סוג של מנשא קשירה מבחינת היתרונות שלו אבל ממש נוח ולוקח שניה לשים אותו....והוא מתקפל ממש קטן, שזה ממש נוח! אני לוקחת אותו לכל מקום כמעט ....
ממליצה בחום! מוזמנת לשאול אם יש שאלות🙂משתמשת כבר חמישה חודשים, והמוווון, כי הבת שלי עם ריפלוקס...אז מנשא זה הכרחי לגמרי ולא הייתי מסתדרת בלי.....

אם הבנתי נכון זה רק קשירה אחת?
איך הוא אחרי הכביסה?

מעולה...

אנחנו מרוצים בטירוף..

לא השתנה הצבע?

לא נראה לי🤷‍♀️

אם זה לא חוסך את הקטע של מים וסבון אז זה באמת נראלי לא נחוץ..
כשמרתיחים מים בקומקום ומשרים הכל בסיר זה כמעט אותו דבר אם אני מבינה נכון.

ממליצה להשאיל מחברות ולהתרשם מה יותר מתאים לך - בד או תרמיל, ואז להתקדם משם.
הבד לרוב מאוד נחמד כשהם קטנים, ואחר כך לרוב עוברים למנשא תרמיל.
גם הגודל של התינוק הוא פקטור - עם הגדולה השתמשתי המון במנשא בד עד גיל 4 חודשים, והקטן שלי נולד קרוב ל4 קילו וזה היה ממש לא נוח, אז עברנו ישר למנשא תרמיל.

ממליצה גם להציץ באמזון, יש מציאות במחירים מעולים.

כן מקצר תהליכים במיוחד למי שלא מניקה

המנשא שלי הוא קשירה - יש כאלו שפחות אוהבות אבל אחרי שמתרגלים זה באמת לא לוקח הרבה זמן. מתאים ממשקל 3.5 קילו ועד גיל גדול.
יש להם גם מנשאים עם סגירה קלה יותר, שנראה לי גם מתאימים מגיל לידה - אני חושבת שהדגמים הרלוונטיים הם קליק-טאי או בייבי-טופ.
אם יש לך פייסבוק את יכולה להיכנס לקבוצה שנקראת 'חיבוק הבד' ויש שם יועצות מנשאים שעונות על שאלות לגבי מנשאים (היועצות שם בגישה שתומכת רק במנשאים פיזיולוגיים שמותאמים למנח התינוק לפי שלבי ההתפתחות הפיזית). פעם בחודש יש שם שרשור של קניה ומכירה של מנשאים (שמתאימים לגישה, נגיד בייבי-ביורן לא יהיה שם...). אני קניתי ככה את המנשא שלי.

ולקרוא ליועצת מנשאים.
אומנם קצת מנשא יקר קצת אבל בטיחותי , טוב ונושם.

אם יש מעט, לא רואה סיבה שלא להרתיח בסיר קטן (מהניסיון שלי)

אני קונה את הבקבוקים של מאמ אנטי קוליק ואז יש שם סטריליזציה מובנית

נשמע שצריך שיחה נינוחה באווירת קרבה. תשתפי אותו, תגידי לו שאת זקוקה להערכה, תספרי לו מה את עושה.
מסכימה לגמרי שהבריאות שלך יותר חשובה!! אולי תביאי נערה שתאפס קצת פעמיים בשבוע? או תשעשע את החמוד כשאת מאפסת לאט?
זה נשמע מטורףףףף בכל קנה מידה. לא הייתי שורדת. את גיבורה.
חיבוק

שאני עושה ונותנת בשביל המשפחה והבית.
זה עבד ליומיים ונשכח. שיחה נינוחה כבר לא תהיה.. ולא מכירה אף אחד בסביבה שיכולה לעזור..

אני בדיוק באותו מצב רק שכרגע לא בדיוק עובדת אז בכלל בעלי חושב שמה כבר אני עושה

אין לי עצה כי מחפשת כזו עבורי

בפועל אני לא נחה לרגע ווהילדים לא מרגישים טוב במשמרות 

כי מהצד זה לא נראה. הכל מתקתק.
2 אופציות.
או לא לעשות פשוט כלום, ו שיתמודד על מה שיש- בלאגן, לכלוך, כביסה, כלים, אוכל לא מבושל וכו'.
או על כל דבר שאת עושה להגיד, וואי איך היה לי קשה עכשיו x , או ראית איך בישלתי?
וואי אני סופר עייפה ובישלתי וכו' וכו'
בלי סוף.
לוקח להם זמן לקלוט את המסר, בסך זה נכנס

אבל אכן בעיית גברים ידועה

ומסתבר שזה לא מצליח אם זה מה שבסוף הוא אומר לי.. וצריכה ללכת לעבודה והויכוח הזה והחוסר הערכה הוציאו לי את כל האנרגיות ואין לי כוחות לכלום. אם הוא לא היה אומר לי את זה אני בכלל לא בעד השוואות בזוגיות.. אבל אם כבר אמר אז באמת באמת שהכול כמעט עליי. אני נותנת מעצמי ומהכוחות והבריאות שלי בשביל שיצליח ובשביל הבית.. אולי זה גם סימן בשבילי להתחיל לדאוג גם לעצמי..

ולא להתייאש.
תמשיכי לפמפם, בסוף זה נכנס.
תעשי רשימה כל יום של מה את עושה ותתלי על המקרר פשוט ככה.

ואתמיד בזה כדי שיפנים. אבל מבחינתי מורידה הילוך לגמרי.. עד עכשיו אני באמת בריצות מ7 בבוקר לפחות עד עשר בלילה בלי רגע דל. ונזרקת למיטה מותשת. כבר לא אקרע את עצמי במקום שלא מעריכים..

כיום באמת כמעט לא עושה הרבה, לא עושה הרבה יחסית לנשים אחרות, וגם לט מענין אותי מה מתנהל בבית אחרים,מבחינתי גם המעט הזה שאני עושה זה הרבה מבחינה נפשית.
ובדיוק השבוע לא היתי בבית אז בעלי אומר קשה לי אמרתי אבל הרי במילא זה כבר נאמר ודובר שאני לא עושה כלום, מה זה משנה אם אני בבית או לא.
אז אמר נכון טכנית את לא עושה אבל לפחןת את מדברת עם הילדים זה גם משהוא.. חחח אז אמרתי יופי אני שמחה שיש בי גם קצת תועלת.
קיצור מה שבאתי להגיד, ירד הילוך יש מנקה, שולחין למכבסה וגיהוץ חלק דברים, יש מדיח , קונים אוכל וכו, ממש המון ירד מממני לא קרה כלום. להפך אם נגיד פתאןם אני עושה משהוא זה הרבה יותר מוארך מאשר שנים שהתמוטטתי ולא ראו את זה

חוסר הערכה של בן זוג ובפרט של גבר משפיעים מאוד על הבית. אם הם רק היו יודעים מה הם מפסידים מזה..
אבל לפחות יודעת שבמקרה הזה הרווחתי את הכוחות שלי ואת הבריאות שלי..

אני חושבת על עצמי, לא רוצה להתמוטט בשביל אף אחד גם לא בשביל הבעל והילדים ובטח ובטח לא בשביל שלא יהיה כפית בכיור או סנדלים בריצפה בסלון, סליחה שזה נשמע אגואיסטי להרבה נשים פה.
זה לא שאני לא עושה דברים, אני עושה אבל לפחות מה שאני מרגישה טוב עם זה ולא מתלוננת
אם אני רוצה לעשות משהוא ואחכ להתלונן ולריב עם בעלי אני לא עושה.
האמת ואיו לנו בכלל דיבור על נקיון וסדר!!! ואנחנו זוגית חיים הרבה הרבה יותר טוב!!! כי לא מבזבזים חצי שעה שיש בערב על מריבות של כלים וכביסה אלא סתם מדברים על דברים.
מצאנו את עצמינו שיש זמן יקר במריבות. פשוט חבל!!! עדיף בלאגן בבית אבל זןגיות טובה

ככל שאני עושה פחות עבודתי מוערכת יותר.

לצערי אין עוזרת. אבל אוכל מוכן בכיף.

בלאגן ולכלוך בכיף.

והבעל למד לקחת על עצמו המון עול אחרי שאני שחררתי.

כל ערב מארגן מטבח,

שבתות עליו ועוד.

אני הורדתי הילוך מזמן, בלי קשר להתמוטטות, פשוט לא מתאים לי לעבוד 24/7
גם אצלי יש אוכל מוכן כל השבוע, רק לשבת אנחנו מבשלים ביחד.
אני עושה כביסות, בעלי רצפה כלים וגיהוץ.
לא מרגישה טיפת אגואיסטיות, רק מבסוטה מהחיים.

אפשר לעשותר שימה גם של הבעל.
יש נטייה בפורום להיות תמיד בצד של האישה. וזה נכון, כי אנחנו נשים. אבל יש עוד צד בתמונה. שאמנם אנחנו לא מכירות אותו אבל חשוב לקחת את זה בחשבון.
לתלות רשימה רק של מה שהיא עושה זה נורא מעליב לדעתי .

לפי מה שהבנתי מצידה של הפותחת זה שהוא לא רואה מה היא עושה. לא תפקידים קבועים אלא ממש ביום יום, מה היום מה אתמול.
לתלות- כדי שיראה שזה מה שהיא עשתה. לא רשימה קבועה של חלוקת תפקידים.
אם הוא רוצה הבקשה שיכתוב גם את שלו.
ואז אחת מהשתיים, או הפותחת תבין שבאמת הוא עושה הרבה וכנראה היא לא שמה לב לזה או משהו כזה
או שהוא יבין שהוא לא עושה כלום ביחס אליה

זה לא אינטואיטיבי.
אבל אנשים נמשכים ומעריכים אנשים עם בטחון, עם חיוניות, עם שמחה. לא ממורמרים שעושים כי צריך

כשאת תקשיבי לעצמך כל הזמן ותמצאי את הרצון שלך אז את תעשי רק את מה שמתאים לך ותעשי את זה ברוגע.
זה לא אומר שבהכרח תעשי פחות אבל לא תהיי ממורמרת ותהיה לך יותר אנרגיה. אולי אפילו בזכות זה תספיקי יותר

אם הניקיון של הבית חשוב *לך* את עושה את זה בשביל עצמך
מה שאת לא עושה בשביל עצמך ולא חשוב לך את לא חייבת לעשות. (חוץ מדאגה בסיסית לילד כמובן.. אבל נשמע שזה לא עיקר הקושי)
ומה שאת כן עושה בשביל עצמך תשמחי בו ואל תחכי להערכה מבעלך. כי זה לא בשבילו

בעזרת ה' לאט לאט כשירגע המתח סביב זה אתם תגלו ותראו מה חשוב לשניכם ואיך אפשר לחלק את המטלות אבל אל תעשי בשביל לקבל הערכה כי למרבה העצב במקרים כאלה ההערכה לא מגיעה (לא מרוע. זה בתת מודע)

ואם הוא מתלונן? זה בעיה שלו.
תישארי יציבה ובטוחה בעצמך ותגידי לו שאת דואגת כרגע למה שחשוב לך ולא נשאר לך כח לדאוג לדברים אחרים.
אם זה חשוב לו שידאג בעצמו.
אם משפטים כאלה מפילים אותך זה אומר שבפנים יש לך תסכול (מוצדק). אם תשחררי אותו זה פחות ירעיד אותך

שהנשים שלהם מתלוננות כל היום.... לא תמיד הם מבינים שזה רק רצון צורך של הערכה..

אי אפשר גם להיות פאסיבי וגם לא להבין את אשתך.
זה כבר מצב שמצריך טיפול חיצוני

תכלס, מחר יום שישי
ואם תעשו שבת בבית והוא לא יבין את הפרינציפ, אז גם תתפוצצי עליו וגם כל הההכנות לשבת והנקיונות ייפלו עלייך. או שרק תתפוצצי עליו ותקבלי שבת בכעס עם בית מבולגן. זה יתנקם בל בסוף. לא תשיגי ככה את המטרה.
כדאי לנסות לרתום אותו לעזרה או לקחת עזרה לא ממקום שאת מוותרת לו על הפאשלות אלא ממקום של לעזור לעצמך. ולחשוב איך את גורמת לו להעריך יותר את העבודה שלך בבית ובחוץ.

אז אין לי הכנות.. וזה מתיש שגם עליי מוטלת האחריות לגרום לו לראות כמה אני עושה..כאילו לא רק שאני עושה אני גם צריכה לעשות משהו בשביל שיראה..

וזה לא פרנציפ כמו שזה בכוונה ללכת נגד הטבע שלי שזה לתקתק וישר לנקות את הבית שלא ישאר שום לכלוך. יותר להראות לעצמי גם שהכול בסדרהושזה יחכה. וגם להראות לו מה קורה כשאשתו לא עושה כמו שהוא רגיל. משמע עד עכשיו מישהו עשה את זה זה לא נעשה מעצמו..

שמקשים עלייך ובטח ובטח שלא לרדוף אחרי כל לכלוך בכיור, אלא אם כן וזה גורם לך לתחושת סיפוק ועושה לך טוב אבל לדעתי העניין פה הוא חוסר הערכה ולא רק חלוקת התפקידים בבית
כשיש הערכה (הדדית אגב) לא נתפסים על מילוי משימות ומתחשבנים מי עושה יותר ולמי קשה יותר )ואני לא אומרת את זה לך ספציפית כאילו לך לא קשה זו התייחסות כללית לדינמיקה בין בני זוג) ופה העבודה שלכם
ועוד משהו - מרגיש מהתגובה של הבעל שהוא באמת מרגיש עמוס ויש עליו הרבה( מה כבר יש לך מתפרש בעיניי כ- לי יש הרבה עומס באמת) אולי התגובה שלו נובעת מכך שגם הוא רוצה שיעריכו אותו או יכירו בקושי שלו. גברים לא תמיד מביעים את עצמם מילולית כמו שאנחנו מצפות ולכל אחת יש הדרך שלו לומר את הדברים אבל ככה אני מפרשת את זה

ואין דבר יותר קשה מלהשקיע בשביל הבית, ועוד לא מעריכים אותך חושבים שאת סתם מתלוננת. זה כל כך פוגע!

רק רוצה להגיד משהו לגבי המשפט בסוף "שהוא חושב שהעומס עליו!!! חמוד יש לך בקושי 2 דברים להיות אחראי עליהם. וגם שם אתה קורס".
יכול להיות, שהוא באמת מרגיש עמוס. אני מאמינה לך שאת עמוסה, ונשמע שאת עושה המון וזה באמת ממש עמוס והכי קשה זה שאת מרגישה שהוא לא רואה אותך. אולי גם הוא מרגיש שאת לא רואה אותו?
יכולה להגיד לך שתואר תובעני זה באמת המון המון עומס, זה לא עוזב אותך לרגע וגם אם בוחרים לעשות משהו אחר, זה לא בגלל שלא צריך ללמוד, אלא כי פשוט יש עוד דברים לעשות. אז זה גם עמוס מבחינת זמן, אבל גם מנטלית זה פשוט נמצא איתך כל היום וכל הלילה.

מה בעצם אני מנסה להגיד?
אתם נמצאים במציאות מאוד מאוד אינטנסיבית, וזה לגמרי מובן שתרגישי עומס. אבל כדי להצליח לעבור את זה בצורה טובה, מה שיעזור זה דווקא להבין אחד את השני. להסתכל על ההתמודדות הזו כהתמודדות זוגית. לא לעשות רשימה ולבדוק מי עושה יותר דברים. זה לא יוביל אותכם לשום מקום. במקום זה, לדבר על הקושי. להסביר בצורה רגועה את מה שאת מרגישה, להראות הבנה גם כלפי הצד השני ולנסות לחשוב *ביחד* איך אתם מקלים על עצמכם. בסוף, הוא לומד את התואר כדי שהוא יוכל לעבוד *בשבילכם*. ואת מפרנסת ומנקה ומסדרת בשביל כל המשפחה.
בזמנים של מחלוקת וכעס ביני לבין בעלי, אני מנסה רגע להסתכל מהעיניים שלו, לנסות להבין איך הוא רואה את הסיטואציה, איך מתנהל סדר היום שלו.
רק כשאני מצליחה להבין את *שנינו*, אנחנו מצליחים באמת להגיע לפתרון, וגם אם הפתרון לא מושלם, לפחות הבנו אחד את השני שזו גם כבר חצי מהדרך.

וגם אני לומדת תואר תובעני.. יותר ממנו רק שאני פורשת אותו מאוד כדי שאצליח לתפקד ולתמרן בין הכול. ואני כן מעריכה עד שנכנסים איתי לפינות האלה ולמקומות של חוסר הערכה ורק אז ההשוואות צפות.. ואני עייפה מדי בשביל להיות המבוגר האחראי פה ולנסות להתגבר על הקושי הזה.
הוא לא משקיע בזוגיות בכלל. מרגישה מאוד בודדה. וסופגת כי אומרת לעצמי שזאת תקופה. אבל להגיד לי מה כבר יש לי לעשות שיש לי מיליון ואחד דברים יותר ממנו (אובייקטיבית) אז זה מוציא את כל האוויר וכבר אין חשק להמשיך במירוץ הזה. פשוט לוקחת צעד אחד אחורה ומתחילה לעשות את הדברים בקצב שלי. ולדאוג גם לעצמי..

וברור שקודם כל את צריכה לדאוג לעצמך!
זה הכי חשוב עכשיו, שלא תקרסי
וזה בסדר גם שתעשי את זה באיזה דרך שאת בוחרת.

הייתי מנסה אבל לצאת מהעמדה של עימות. זאת אומרת, החלטת לא לסדר את הבית? הכי לגיטימי בעולם! אבל תעשי את זה מתוך ביטחון שזה בשביל לתת לך לנוח עכשיו. כי מגיע לך, כי זה מה שאת צריכה. ולא מתוך כעס עליו - "תראה מה קורה כשאני לא מסדרת".

זה בסדר להחליט שכרגע אין לך את הכוחות להיות המבוגר האחראי, וזה באמת מאוד קשה להרגיש כל כך בודדה. אבל בשביל עצמך, תעשי את הדברים ממקום שאוהב את עצמך, שבטוח בכך שגם לך מגיעה מנוחה, מתוך מקום של רוגע. תשלימי עם זה באמת.
כי אם החלטת לא לסדר, אבל כל פעם שאת עוברת בבית זה מרגיז אותך מחדש, אז החלפנו קושי אחד בקושי אחר. מבינה מה אני מנסה להגיד?

לפעמים קשה לנו כשאחרין לא מעריכים, כי אנחנו לא מספיק מעריכים את עצמנו. לי הייתה תקופה בתחילת ההריון, שכמעט לא הצלחתי לעשות כלום. פשוט לא היה לי מצב רוח וכוח. ואז כשבעלי אמר לי על זה משהו, כל כך נפגעתי. כי זה בעצם ערער על ההחלטה שלי לתת לעצמי מנוחה.

אבל בפעמים שאני שלמה עם עצמי, ביקורת פחות מפריעה לי. זה עדיין פוגע שלא מעריכים. אבל אני יודעת שאני עושה את מה שאני עושה הכי טוב בעולם. וגם לי מגיע לנוח. אז מפסיקה לתרץ כל מיני תירוצים, מפסיקה להתערער מהערות מבחוץ ופשוט נותנת לעצמי את מה שאני צריכה.

חייבת לספר לך שבעלי היה יום אחד עם התינוק, בערך שש שעות.
כשחזרתי אמר לי שכל הזמן היה סביבו ולא הספיק בכלל לעשות שום דבר ממה שתכנן.
חייכתי בליבי וחשבתי לי ''וואלה? מוכר...לפחות עכשיו הוא יבין יותר''. וזה לא ילד ראשון...זה ילד שישי...
אבל זה ככה, מי שלא חווה את השגרה היומיומית של ילדים ותחזוק בית פשוט לא מצליח להבין מה כ''כ שוחק ומעייף בזה. מבחינתו בית שווה מנוחה...מבחינתך בית שווה עבודה.
אני מציעה שאחרי שתרגעי קצת מהעצבים, תשבו לדבר ופשוט תסבירי לו מה את מרגישה.
לא בקטע של להוכיח אותו, אלא יותר בכיוון של מה את צריכה כדי להרגיש שהוא מעריך אותך ואת מה שאת עושה. תסבירי לו עד כמה משפטים כאלה מחלישים ופוגעים בך.
ואולי תמצאו איזה פתרון לעומס שלך.
נערה שתבוא לעזור מידי פעם וכד'.
אבל הכי חשוב אל תמשיכי ותמשיכי ותמשיכי לקרוע את עצמך מעבר לכוחותייך.
תאמיני לי, הוא יודע מצוין להגיד ''עד כאן. אין לי כוח''.
גם את צריכה להגיד את זה.
כולנו...

אבל שימי לב שאם את רוצה הערכה מצידו, תעריכי גם את את מה שהוא עושה. נשמע שהוא עושה הרבה מאוד. לא מוריד ממה שאת עושה כמובן

את כנראה כזו אשה עם כוחות על.
פשוט תתלונני לו כל היום. שלחי לו תמונות של לפני ואחרי של הבלגן בבית. תספרי לו בזמן אמת איזה קשה זה הריצות מפה לשם.
הם באמת לא תמיד מודעים לזה וזה לא בכוונה

הייתי הולכת אפילו באופן פרטי... 

אגב אבל פעם לא הבנתי למה, אבל בד״כ רופא עור נקרא גם מומחה לעור ומין. 

אם תרצי יש לי רופאה מעולה ונעימה בפתח תקוה. 

 

 

 

אבל זה לגיטימי? איך עושים את זה? אוף.. מתפשטים ושוכבים על המיטה?

ואל תדאגי, הרופאה תדע להסתדר.

גם לי היה במיקום ממש דומה
ונבדקתי אצל רופא גבר. כי זה מה שהיה לי הכי קרוב ונגיש..
הסתכל 2 שניות וזהו. והיה אכן צריך להסיר אותה...
לזה השקעתי כן ללכת לאישה כי בכל זאת זה יותר התעסקות וזמן ..

לא התפשטתי..
פשוט הגעתי עם חצאית בלי טייץ או משהו מתחת, ישבתי על המיטה, הזזתי קצת את התחתון וזה הספיק בשביל שיוכל לראות שניה עם המכשיר..
אגב ביקשתי מחברה שתבוא איתי, לא הרגשתי בנוח לבד.
ואת יכולה גם לבקש מאחות שתכנס איתך..

או אם יש למישהי המלצה לרופאת עור אחרת נעימה

מקסימה!!!

 

https://www.drsegal.co.il

אמורה לבדוק הכל הכל כולל במפשעה, כולל מתחת לכיסוי ראש. אני הולכת קבוע אחת לשנה.
חשוב מאוד.

הייתי עם כולם לאחרונה והוא ממש לא בדק ככה. בדק רק נקודות שהראתי לו וכלום מעבר. ודי היה נראה שלא כזה מבין למה באתי.

אצלי הנחתה אותי ממש להוריד בגדים (כל פעם חלק אחר) ובדקה מאוד ביסודיות.

תחתונים וחזיה והרופאה "הציצה" קצת. 

אבל זה באמת חשוב מאד

ואחרי שבעלי שיגע אותי הלכתי להיבדק. היה שתי דקות לא נעים ונגמר הסיפור.

גם אני רציתי להראות נקודה במקום צנוע, פשוט הזזתי את הבגדים כזה כדי שהיא תראה את הנקודה.

הייתי, וגם לקחתי את הילדים, לכמה רופאי עור.
יש כאלו שלא הבינו מה רציתי מהם, הסתכלו רק איפה שהראיתי וזהו.
יש אחת שבדקה פנים ידיים רגליים,
אחד בדק פנים וחלק עליון,
אני הייתי אצל רופאה שרצתה שאתפשט, אבל סרבתי והראיתי לה חלקים מסויימים. היא התעצבנה אבל שיתפה פעולה.
הבת שלי הייתה אצל רופאה שרצתה שתתפשט והיא לא הסכימה, אז הרופאה מעצמה אמרה שנראה לה איבר איבר.

על סמך תשובה של רופא ששאלתי אישית

כל נקודה שהשתנתה מחייבת בדיקה
וגם סתם ככה, נקודה גדולה או בצורה שאינה סימטרית או שיש בה כל מיני צבעים והיא לא אחידה בצבע שלה דורשת בדיקה!!
אומרת לך בוודאות

כמו צורה, עד כמה היא בולטת, האם השתנתה לאחרונה ועוד.
והוציאו לי מספיק נקודות בצבעים אחרים

ושהייתה לו אחת סרטנית בעצמו

יש צורך רפואי להוריד נקודת חן??
ואיך בכלל עלית על זה שהיא שם?😦

רפואי להוריד.

אבל צריך לבדוק נקודות חן פעם בשנה. הבדיקה היא על ידי רופא עור

נקודות חן יכולות להיות סתם נקודות חן ויכולות להיות חס וחלילה סימן לסרטן העור ולכן צריך לבדוק אותן

שמתי לב כשהורדתי שיערות פעם אחת, ועכשיו לפני כמה ימים כשסידרתי את התחתון הרגשתי שזה פתאום ממש ממש בולט

כמה שזה לא נעים... ובעז"ה שזה כלום. אבל תנסי למצוא רופאה אישה ומקווה שהיא תהיה נחמדה

ובוודאי להוריד הכל. נקודה מסוכנת יכולה להופיע גם באיזורים כאלו, והרופאה צריכה לבדוק את כל הגוף.
אני הולכת פעם פעמיים בשנה, וכבר הוציאו לי הרבה. אין ברירה

או בכל מקרה של הרבה נקודות חן?

איך מורידים נקודות חן?
ונקודות שהן לא לצורך רפואי אלא אסטטי, גם ניתן להוריד? מה התהליך?
תודה מראש

שיודעת להוריד שומות וגידולי עור שונים

לגבי אם זה לא רפואי לא סגורה על זה.. אבל אולי אין השתתפות של הקופה וצריך פרטי?
בכל אופן לי יש חברה שרצתה להוריד משהו כזה והרופא עור זרם איתה וכתב לה שזה לצורך רפואי.. אז כדאי לנסות..

עוגה שנראית כמו באר?
כמו מערה? מערת המכפלה

למה באר? מערה? גמל?

באר- רבקה השקתה את הגמלים מהבאר
מכאן גם הגמל
מערה- מערת המכפלה
מקווה שאני לא ממציאה ומערבבת פרשות..

אותו סיפור אבל פשוט יותר

אלא אם כן יהיו רעיונות מעניינים וקלים יותר.

 

אני תמיד רוצה להתאים את הצורה למה שהבנות לומדות בגן. והיום הגדולה אמרה שהן למדו על הענן, הנר והעיסה.

נראה אם אצליח לחשוב איך לעשות את זה...

לעשות עוגה עגולה גבוהה יחסית (אפילו שתיים-שלוש עגולות) ולארגן בור באמצע.
כלומר, נגיד עושים 3 עוגות עגולות, אז את הראשונה משאירים כמו שהיא, עליה עוגה עגולה שחותכים ממנה עיגול פנימי ועליה עוד אחת כזאת.
הכל מצפים בקרם חום.
ואפשר למלא בעדשים כחולות.

אבל תופס מקום במקרר...

אבל גם בערך זה טוב...

איזה יופי!!! מקסים!!

את עושה משלוחים ?

ריגשת אותי...

אפילו לבית לא יצא לי כזה יפה. אז משלוחים?

הלוואי.

אולי ביום מן הימים...

 

בינתיים אני מוכרת עוגיות ביתיות

אינגליש קייק
קצפת לבנה
למעלה באחת הקצוות גלי בינס, או מרמלדה, בצבעי אדום כתום צהוב. בצורת שלהבת ויש נר

בכל מקרה גם ענן זה קל, ועיסה יש בחלה

בגלל העיסה. מי אמר שחייבים עוגה?

אני רוצה להמחיש לילדים.וגם ככה עושה  עוגה לשבת, אז רק הקישוט

אני רק שומעת פרשת חיי שרה והריח והניגונים של שבת חברון עולה לי.
זה גם די קל - לחתוך בצורה של המערה

ואז להוסיף את העמודים עם משהו

אולי עוגה של זוגות? אברהם ושרה, יצחק ורבקה וכו'

מזל שאתן פה לעזור לי... בעלי לא כ"כ בעניין.

אולי אקבל גם רעיונות...
הבעיה אצלי שהם לא אוהבים את העוגה...
צריכה לשדרג איכשהו...

אבל אפשר גם שוקולית/ קוקוס/אפילו עוגת תפוחים (אבל עם קצפת, לא עם שוקולד)

 

אפשר גם להכין מאפינס ואז בהגשה לסדר אותם בצורה שרצית

תעלי תמונה בסוף 🙂

לא בסוף

יחסים, עם הגעה לשיא יכולים לסייע,
עלי פטל, כשיש צירים אמורים לייעל את הצירים..
מדרגות, הליכה, יכול סתם לעייף..
אפשר לרקוד, לא באטרף אבל..

הלוואי עלי קלילות כזו בהריון

בתכלס רוב היום שוכבת

סתם שואלת כי אם זה מזרזר אז אולי לא עדיף?

כלום.

אני בשבוע 38 הלכתי יחפה על חול ים וטיילתי ושבוע אח"כ ילדתי.
אני לא באמת יודעת אם זה עזר או לא😅😅

עלי פטל, עיסוי פטמות, והכי מועיל אישות.

שעלי פטל ממש עשו צירים יעילים

אבל בטח רק כשבאמת מתחילים

יש מצב שזה עושה גם בעיות אם מתחילים קודם?

באמת!
כל השיטות שיש....
כולל דיקור ורפלקסולגיה וכל הדברים שכולם אומרות שעובד
וגם סטריפינג 4(!!) פעמים
וכלום לא עזר בסוף
כולם עודדו אותי שבטח זה מקדם משהו והלידה לא תהיה ארוכה

סוף דבר
פיטוצין
פקיעת מים
24 שעות כמעט בחדר לידה
חתך יזום
ופיצקית יצאה....

איזה קצר ואיזה נעליים

אחרי שמנסה הכל ובסוף רואה שלא הצליח

בקיצור זה רק להתפלל

אני עכשיו התחלתי לקחת עלי פטל
כדי אולי שהצירים יהיו אפקטיביים
חוץ מזה מציעה לך לא להתאמץ יותר מידי
לא הליכות לא מדרגות פשוט לנוח
מקסימום להיות על כדור פיזיו

בזירוז.
עישוי פטמות. יחסים.... נראה לי הכי גורם לצירים

בהצלחה!

סביב להניח שיהיו דימומים.
לי הייתה שארית לא גדולה ודיממתי ממש אבל ממש במשך חודשיים

רק לא הצלחתי לטבול כי כל הזמן זה דימם
אחרי שהשארית יצאה הדימום הפסיק לגמרי

הדימום אחרי ההפלה לפעמים בא והולך עד שהוא נגמר צריך סבלנות....

הוא לא מגיע כל כך מהר

אם יש לך עוד שארית מאמינה שזה מזה

הייתי הולכת לרופא שיבדוק בדיוק

 

ואוווו זה שיא המעצבן

היא טוענת שאחרי כמה שעות טיפות כל שעתיים זה יצא, מקווה

נגיד אנחנו אמורים לשלם בערך 1200 לחודש ואם נכניס 2 נשלם 1000 לכל אחד משהו כזה.

עוד לא ילדתי אבל כבר מתחילה לחשוב על זה ומתחלחלת מהרעיון לשים תינוק בן 4 חודשים אצל מישהי זרה 🤦‍♀️
לא שילד בן שנה וחצי נשמע לי יותר טוב....

בגיל כל כך פצפון.
אולי עדיף מטפלת וזהו...

תראי איזה דרגה זה נותן לכם.. נניח דרגה 3, אז זה מקפיץ אתכם לדרגה 14..(הנחת אחים מעלה בדרגה)..
אם נניח זה נותן לכם דרגה 4 לפי חישובי הברוטו וכו, אז תהיו בדרגה 3.. זה מקפיץ דרגה אחת למעלה..

ואם יש לכם דרגה 3 שזה הדרגה הכי נמוכה אז מקבלים דרגה 14 שזה 100 ש"ח פחות לכל ילד

ואני שמתי כזה פצפון במעון כי לא השגתי מטפלת ותכלס אני ממש מרוצה, יותר מהמטפלת שהגדול היה אצלה, אולי זה תלוי במעון אבל אני מרגישה שיותר משתלטים שם כי יש יותר צוות מאשר מטפלת שהיא לבד, כך שאם המטפלת שלו עסוקה אז יש אחרות שיכולות לעזור לה, ויש מצלמות כל הזמן, ואני יכולה להגיע באמצע היום מתי שבא לי ולראות בדיוק מה קורה, לעומת מטפלת שזה בבית שלה ולא כזה נעים פתאום לדפוק שם

בהתחלה גם אני התחלחלתי מהרעיון, תכלס אני ממש מרוצה, במיוחד שיש לי שתיים במעון אז אני מורידה את שניהם במכה וזה פשוט כיף

אם לדוגמא הדרגה שלך היא 5 אז זה יורד לדרגה 4 ואז הפער הוא יותר גדול

פשוט דרגה 3 היא הכי נמוכה אז אין כבר לאן לרדת, לכן יש את דרגה 14 שהיא רק למי שיש שני ילדים

 

(נניח 7, לא יודעת מה הדרגה שלנו) אז יותר שווה לנו לשים 2 ילדים באותה מסגרת?

זה יוצא סכום יותר גדול ביחד

מילד אחד, לא?

כי ככל שעולים בדרגה ההפרש ביניהם לא גדול

היתה שנה שהיו חודשים ששילמתי כמעט 4000 על מעון לשתי בנות. וכשהייתי זכאית להנחה גדולה יותר (בגלל שינוי תעסוקה) אז יצא הרבה יותר זול משמעותית.

הוא צריך להיות איפשהו;) ככה שאת הכסף מוציאים בכל זאת.
אז כן, אם מכניסים 2 ילדים למעון יוצא שפר ילד יותר זול מאם מכניסים רק ילד אחד.

ילדים במסגרת?

כי מבקשים רק פעם אחת תאריך לידה של הילד

זה עבור ילד אחד, אבל יש לך שם אפשרות לכתוב כמה ילדים במסגרת והוא מחשב לפי זה את הדרגה.
תעשי פעמיים, כל פעם עם ילד אחר ואז תחברי ביחד את הסכומים

או שאם יש לי עוד ילד במעון פרטי גם לכתוב?

תודה רבה❣

בעיקרון אני קיבלתי את דרגה 14 שהיא הכי טובה עם שני ילדים והיה ממש היה משמעותית

אני שולחת בת ארבעה חודשים למעון, כי אני מאוד אוהבת את המטפלת שם. אז זה קצת משתנה, תלוי איך המטפלות

מקפיצה לך לתגובות נוספות

אני לפעמים שמה. אבל באופן כללי אני קצת פחות מהלחוצות לגבי כביסה לבנה

אם חשוב לך שהחולצה תישאר לבנה בוהקת אז אולי באמת לא כדאי, אבל אם לא - אז זה ממש לא נורא.
כמובן, לא לכוון על הרבה מעלות.

אני עושה-
כהה ממש
צבעוני כהה
צבעוני בהיר
לבן לגמרי

אין לי מספיק כביסה כדי לחלק ככה

זוג ותינוקת
נמאס לי להרוס בגדים

לא ממש כמו שהיא כתבה אבל-
כהה(שחור כחול וצבעוני שלא אכפת לי אם ישתנה לו הצבע)
בהיר(תכלת ורוד בהיר וכאלה)
לבן(רק לבן ממש. כן יוצא לי להוסיף לפעמים לבן עם פס כחול וכאלה)
ומידי פעם עושה גם כביסה עדינה לפריטים מיוחדים.

יוצא לי בשבועיים 3 כביסות כהות, 2 בהירות, אחת לבנה. אנחנו 3 נפשות.

וואי אמאל'ה , בחיים לא הייתי מצליחה ככה. אשרייך

אם היא חדשה אז עוד יותר.

תמיד עושה לבן עם צבעים בהירים🤦‍♀️
אבל אם זה חולצה חדשה עושה כביסה נפרדת
ולפעמים עושה רק כביסה לבנה ומרססת אקונומיקה יוצא לבן בוהק

מאז מפחיד אותי.
גם קרה לי שנהרסו בגדים צבעוניים כי כובסו עם כהים מהם

בהיר שזה 60 מעלות ובהיר כביסה קרה
כהה 60 מעלות וכהה כביסה קרה

אבל החולצות הלבנות לא ישארו לך לבן בוהק.

לבן מכבסת בנפרד

אם זו כביסה עם חולצות שבת - אז אקפיד על לבן לגמרי.
אם זו כביסה שפחות קריטי לי שתצא לבן בוהק (חולצות בסיס, גופיות, גרביים) - מכניסה גם פסטל בהיר.

לדוגמא חולצות של פלייס אין סיכוי שיוציאו צבע.

אני התחלתי לערבב לא קרה כלום.

יש בה לבן עם זהב או משהו דומה בהיר, מה דינה?

ברור שכן!! אם אני בטוחה שהיא לא מורידה צבע אז אין לי בעיה להכניס יחד.
אין לנו מסיק נפשות בבית/מספיק בגדים ספייר כדי להפריד לכ"כ הרבה סוגי מכונות

אבל אין לי מספיק "בריאות נפשית" בשביל להתחיל להפריד צבעים... בטח שלא ברמה כזו...
פשוט לא קונה בגדים עדינים (חוץ מהחולצות של בעלי, שכן זוכות לכביסה נפרדת - אבל עקב כך לפעמים הוא מחוסר חולצות...) ואם כן - לוקחת את הסיכון שייהרסו קצת...

אני עושה לבן עם לבן
שחור וכהים במיוחד ביחד (שיור ומדי עבודה של בעלי ותחתונים כהים כחול שחור וכו)
ומפרידה עוד מכונה של אפורים ורודים תכלת כאלה בהירים..

שלא יתערבב לכי תדעי יוציא גוון בטעותתת

כשהלבן צריך הרתחה אז מפרידה לבן בלבד וכל הבהירים שזה הרוב של התינוקת וחולצות תלבושת של הגדולים יחד

אבל לרוב לא משתמשת בחומרים מלבינים.
מידי פעם אני מרכזת דברים לבנים שצריכים חומר שמתאים רק לכביסה לבנה ועושה כביסה רק רק של צבע לבן.
אבל בשגרה לגמרי מכבסת לבן-ורוד בהיר- אפור-תכלת ביחד..


כמובן אחרי שוידאתי שהיא לא מורידה צבע (כביסות ראשונות מכבסת עם צבעוניים אחרים)

נרגעים ...לפחות אצלי זה היה ככה 😛

אישה אחרי לידה זה הכיייי מצבי רוח שיש. הרבה יותר מבהריון

חוויתי את זה גם..

אם זה לא גזים זה קפיצת גדילה או שהם רוצים להיות קרובים אלייך כי זה השליש הרביעי מה שנקרא
תנסי לעזור לה עם תנוחות שמקלות על גזים או תוספים לגזים
אולי מיטחברת? ככה תוכלי להניק בשכיבה בצורה בטוחה
תקופה קצת. קשוחה. חיבוק ❤️

''שפת התינוקות'' בגוגל. תראי כמה סרטונים, ותלמדי איך לזהות בכי של רעב ובכי של עייפות. זה ממש מדהים.

@בת 30, את חושבת זה יעזור להבדיל בין גזים לרעב?
אני לא בטוחה שהתינוק עצמו מבדיל

שזה מתייחס לתינוקות גדולים יותר.
היא אומרת ש"השפה" מתפתחת בגיל 3 חודשים בערך.

אצלי זה היה מגיל לידה. ממש מובהק

לנסות לתת מענה לבכי בעזרת - נמר על עץ, ערסול ונדנוד, תרופה טבעית... ואם לא הולך לחזור להנקה.
רק כדי לוודא שאת לא מאכילה יותר מדי.
אם כי הנקה היא גם משכך כאבים ומרגיעה, אז ייתכן ומה שאת עושה היום זה הדבר הנכון...
אכן תקופה קשה ממש, חיבוק

לאט לאט לומדים להכיר אותם ולהבדיל בין סוגי הבכי

לקטנים שלא שיתפו פעולה (ולפעמים גם לגדולים, כשלא היה לי כח לסירוקי יומיומיים) שמתי חומר, אצלי עבד קמומילו, אולי גם הדרין וונס פעם אחת, שמים את החומר שפשוט הורג להם את כל הכינים, וגם גורם לחלקם להחליק, בעיני כב יותר קל לטפל בזה אחכ.

אפשר גם לסרק אחרי שהוא נרדם, יצא לי עם אחד הילדים כשהיה בן שנתיים, סירקתי קבוע אחרי שנרדם.
בהצלחה

כמו הדרין למשל. זה ממש הגיוני. אני הרגשתי ממש מזניחה שגיליתי כינין לתינוקת בת חודשיים... שנה פלוס זה סופר הגיוני

לחם מהמקפיא
זיתים 
וקצת חומוס בכוס חד'פ ^_^ 
 

זה לחם מחמצת שאני אופה בבית.. 
אז אני מפשירה ומורחת.. 

כרגע כל הפתרונות שמצאתי דורשים היערכות מראש:

*פוקאצות ופיצות ביתיות (מכינה בשישי/ חמישי ומקפיאה)
* סלט עדשים שחורות עם בטטה וגמבה צלויות
*סלט קינואה עשיר
* פשטידיות חלביות קטנות
* סלט עם טונה/ חזה עוף/ בולגרית
* פיתה עם קופסת קוטג וירקות חתוכים
*מרק בתרמוס ולםעמים לוקחת קוסקוס בקופסה
*פיתה עם שניצלים/ חזה עוף ווירקות חתוכים (לצהריים, לוקחת הכל בנפרד ומרכיבה במקום)

פריכיות אורז
ביצים קשות
ירקות חתוכים
יוגורט
פרות
שקדים

וקופסה עם ארוחת צהריים חמה

חושבת מראש מה אוכל בכל ארוחה ומביאה גם דברים נוספים שלא אהיה רעבה

אפשר גם סנדוויץ' משביע (גבינה, זיתים, מלפפון בצד)
להכין מאפינס של פשטידה ולקחת
קציצות טונה
סלט גדול

בכמה גורמים

בימי ראשון- לוקחים (אני ובעלי) קופסה עם האוכל של שישי (מה שהיה בתבשילים)

בהמשך השבוע זה כבר תלוי בחשק שלי לבשל או לא

אם בישלתי אז כמובן קופסה עם האוכל, אין לנו בעיה לאכול יומיים 3 מאותו סיר (וגם פה זה סופר מגוון)

ואם אין חשק, אז בערב מה שאוכלים מכינים בכפול כדי לקחת למחרת (בורקס, כריכים מעניינים למיניהם, בייגל טוסט, סנדוויץ חביתה)

 

לי יש מקרר במשרד אז יותר קל לי לתפעל את זה וגם טוסט הכנת טוסטים

בעלי כל היום ברכב מפאת תפקידו והוא לוקח תיק אוכל, ממש תיק אוכל עם רצועה ששומר חום/קור בפנים (עם הפנים הכסוף) ולוקח קרחון כחול מהמלבניים האלה כדי שהדברים לא יתקלקלו, אז זו אופציה למי אין מקרר

בוקר: כריך פשוט (חומוס, גבינה)
כריך מושקע (חביתה, טוסט, טונה וירקות)
דבריםנשאפשר להקפיא מראש ולשלוף בבוקר: מאפינס מלוחים מכל מיני סוגים (פשטידות קטנות)
דברים טובים שקל להכין ולקחת: ביצה קשה, אבוקדו
דברים שאפשר להשאיר בעבודה: טחינה גולמית, חמאת בוטנים, שימורי טונה, פריכיות קרקרים וכו'. שמן זית מלח.
אם יש לך אפשרות, ממליצה להשאיר סכין וקערה (אולי גם קרש חיתוך קטן) וככה תוכלי לזרוק ירקות שלמים לתיק ולחתוך אותם בעבודה. את יכולה להביא קינואה מבושלת ולערבב.
אפשר גרנולה ויוגורט, פירות.

צהריים: יש לך מיקרוגל? אם כן השמיים הם הגבול
שאריות משבת - עוף אורז תפוחי אדמה אנטיפסטי קציצות, דג וכו' וכו'..
אני אוהבת לקחת מרקים עשירים, עם קטניות (אפשר להשאיר שקדי מרק בעבודה).
אם אין לך מיקרוגל -
אפשר להכין מהערב סלט פסטה (אני אוהבת עם בטטה, עגבניה, זיתים וגבינה מלוחה) או סלט עשיר אחר עם פחמימה וחלבון.
אם את יכולה להכין ולהקפיא כמות של שניצלים ו/או קציצות תמיד תוכלי לשלוף מהמקפיא בבוקר כשאת נתקעת (וזה טעים גם בטמפ' החדר).

אני חושבת שאם לא היה לי מיקרוגל הייתי קונה כירה חשמלית קטנה וקופסאות מתכת שאפשר לחמם עליה.

לק"י

מתאים למי שלא אוהב רק אוכל ממש חם.

ולבוקר לוקחת לבן עם גרנולה שוקולד ביתית טעימה בטירוף ופרי

את לא יכולה לכתוב גרנולה ביתית טעימה בטירוף בלי לצרף מתכון!

כתבתי פה לא מזמן איפהשהו.. אין לי ממש מתכון. קולה מחא שיבולת שועל גסה במחבת, על אש גהוהה, ערבוב תמידי לאיזה 5 דקות. מנמיכה אש, מוסיפה קוקוס, קקאו,סןכר. מערבבת עוד איזה 2 דקות. ממיסה חבילה או 2 של שוקולד מריר ושופכת ומערבבת. ואז מצננת, ומקפיאה בקופסה הרמטית. זה טעיםםםםםםם בטירוף

קופסאת ירקות
פירות- שלמים או חתוכים
מעדן וגרמו לה
תמרים, אגוזים
קרקרים וקוטג' גבינה

אני לא רוצה ליטול ידיים וברכת המזון, לוקח לי זמן אבל אם יש לך זמן ואפשרות סנדוויצ'ים משביעים יש מלא אופציות וזה פשוט כיף...
אם את צריכה רעיונות, אפרט לך בכיף

חסה, אבוקדו, ביצה קשה ועגבנייה (אפשר גם עם גבינה בולגרית/צהובה/שמנת)
פסטו, בולגרית, פלפלים/עגבניות
חביתה/חביתת ירק גבינה לבנה, עגבניה
חמאת בוטנים
חומוס, פסטרמה, מלפפון חמוץ
לביבות ירק. גבינה לבנה


מציעה לך לקנות את הנייר עטיפה ששמים בבתי קפה, ולעטוף איתו. יוצר תחושה כיפית

כמובן שכל דבר אם את לא אוהבת תתעלמי-
גבינת פטה, מורחים, ביצה קשה. ירקו. בצד.
חסה, גבינה צהובה/גבינה צפתית/חמד(/ עגבניה
גבינת שמנת/לבנה, חביתה, מלפפון חמוץ
טחינה, טונה, זיתים, עגבניה
אבוקדו מעוך עם לימון, חביתה, עגבניה
ממרח עגבניות, מוצרלה, עלי בזיליקום

מספיק יש לי להכין לילדים, לא מספיקה להכין לעצמי

לוקחת איתי קופסת אגוזים ופרי
סנדויץ מושקע, ירקות חתוכים

הייתי לוקחת הרבה בעבר סלט עם פסטה/בורגול עם בולגרית

לצהריים משהו מבושל
בין לבין שקדים או ירקות
אם אני עובדת ערב אז גם יוגורט עם ש"ש

או ממרח גבינה חסה וחביתה
טוסט
סלט חסה עם הפתעות(קינואה/בטטה/ביצה קשה/טונה/ פצוחים/ בולגרית)

אבל הייתי רווקה והיה לי זמן.
בעיקרון הייתי מכינה סנדביץ טעים לבוקר. קופסת ירקות (לא עגבניה!) לנשנושים בין לבין. קופסא עם אוכל מבושל לצהריים. ונראה לי גם פרי...
אחח הלוואי עלי עכשיו

אני יודעת שבאמת אין מה לעשות הרבה, אומרים להשתמש בחומרים שמעודדים שתן וכל מיני תרופות סבתא. אבל חושבת שלא כדאי בשלב שלך..!

אז מה יעזור לי תרופות?

לבן שלי היתה הרחבת אגן כליה. הטכנאית אמרה הרחבה של 12. שזה מאד! גדול. וגילו את זה רק בשבוע 38. בהערכת משקל לקראת לידה.
אחרי הלידה עשו לו א.ס ראו 5-6 שזה ממש בסדר ודורש מעקב כרגע פעם בשנה.
חכי ללידה כולם יהיו יותר חכמים.

ומבינה אותך זה מלחיץ מאד.
אותי מה ש'מנחם' שזה עניין בכליה. ולא חלילה בלב או באיבר יותר קריטי.
בן אדם יכול לחיות גם עם כליה אחת.
ברור שזה לא אידיאלי אבל אותי זה קצת מרגיע כי אחרת הייתי אוכלת סרטים (הכליה של הבן שלי לא מתפתחת כמו שצריך לצערי. היא מתפקדת תודה לאל אבל היא קטנה מהשניה).

שלבן שלי גילינו על כיליה פוליציסטית בחודש חמישי של ההריון.

הכיליה השמאלית שלו מוחלפת כולה בהמון המון ציסטות, ואין שם שום ריקמת כיליה תקינה, וזה מדהים איך שהגוף שלנו עובד - הכיליה הימנית שלו ברוך ה הרבה יותר גדולה מהממוצע - כי בעצם היא צריכה לעשות עבודה של שתיים, והכיליה הפוליציסטית שלא מתפקדת לאט לאט הולכת וקטנה - כנראה עד שהגוף יספוג אותה לגמרי ככה שלא תיתפוס סתם מקום .

 

וברוך ה זה לא עושה שום בעיות כי אפשר לחיות מעולה עם כיליה אחת.

 

ממה שזה נשמע אצלך - שיש ריקמת כיליה תקינה, ובסך הכל יש שני סנטימטרים של ציסטה, מה שאומר שרוב הכיליה או אפילו כל (לא בהכרח שהציסטה באה במקום ריקמה) הכיליה עובדת כמו שצריך...

אבל פתאום בחודש האחרון גדל שם ציסטה בתחתית שלה
אוף. איזה קשה מלחיץ ממש
זה יכןל להיספג ולהעלם ויכול גם להיות משהוא גרוע.
לא מספיק יש לחץ מהלידה שרק זה היה חסר לי

הוא לא בסכנת חיים נכון?
זהו. כל השאר אפשר לפתור
העיקר שתלדי בשלום ובידיים מלאות.
אחרי הלידה תהיי חכמה יותר

הוא פירט מה יכול להיות גרוע?

רוצה להגיד לך באופן כללי - כל עוד שלא רופא מומחה לתחום הספציפי הזה - כליות, אומר לך משהו, אל תקשיבי לאף אחד שאומר לך דברים מפחידים.

 

אנחנו הלכנו לעשות אקו לב עובר בתל השומר, וכשהקרדיולוג ראה את הכיליה, הוא אמר לנו שזה נראה ממש גרוע ושהוא לא חושב שהבן שלי יוכל בכלל לחיות מחוץ לרחם, ושננסה לזרז כמה שיותר את התור שלנו לנפרולוג כדי שנוכל לעשות הפלה ככל שיותר מהר.

ובסוף הגענו לנפרולוג - הוא ביכלל צחק עלינו שהיינו לחוצים - הוא אמר לנו - חוץ מלתרום כיליה - הוא יכול לעשות הכל בחיים.

 

רשמת שאצליכם הכליות ברוך ה בסדר, אז מה יכול להיות גרוע?

טכנאית שעושה הערכת משקל ראתה את זה
אמרה תלכי לרופא
אני שאלתי מה זה יכול להיות אמרה , הכל יכול להיות
ברור שאלך לרופא אבל עד אז מנסה לחפש בגוגל מידע אין כלום
יש המון מידע על כליות מורחבות, על ציסטות במוח, על הרבה ציסטות בכליה אחת
אבל לא על ציסטה בודדת בכליה לכן חשבתי שאתיעץ כאן
תודה על התמיכה

גוגל מפחידדדד

לי היה איזשהו ממצא בהריון אחד
שהרופא אמר לי - גוגל יגיד לך שזה גידול (!) שיש לעובר. אני אומר לך שזה לא. כן חשוב שתעקבי אחרי זה. ואכן כך היה...

קשה לזהות דברים בוודאות באולטרסאונד
והרופאים תמיד לוקחים את המקרה הכי גרוע כדי שלא תוכלי להתלונן אח"כ.

אז אם לא המליצו לעשות עם זה כלום תנסי לשחרר, להאמין שזו טעות ובעז"ה באמת שהכל יעבור בשלום ובבריאות.

ההשתדלות היחידה שחשובה זה להגיע עם כל הניירת ללידה ולהסב את תשומת ליבם לממצא הזה. בעז"ה שיהיו רק בשורות טובות!

לגבי תנועות אין לי מושג
ומחטב אני חושבת שיש מחטב מיוחד להריון, אבל לא יודעת אם זה מומלץ מבחינה רפואית או לא.
אבל אולי שמלה או בגד רחב ורפוי גם יכולים לעשות את העבודה?

חוששת שיראו בליטה קטנה🤦‍♀️
אשאל את הרופאה כשאראה אותה נראלי

בטח ברמה של מחטב.
אבל הגיוני שזה יכאיב לך.... קחי בחשבון

שבוע מעלייך
כבר מההתחלה יש לי בטן שמסגירה
הבוסית כבר שאלה אותי יום אחרי בדיקת דופק. לי בא לצעוק לעולם את האושר שלי אבל אמרתי לה שלא... הבנתי שאפשר. חחחח

הרופא אמר שזה שילוב של הורמונים ושל הויטמינים.

2. לגבי התנועות- כנראה שלא. גם אני מרגישה זרימה מוגברת ורואה את הבטן שלי מקפצת. אבל בעלי אמר לי שזה פשוט הדופק של הבטן. והבנתי שהדופק עולה בהריון. גם אניהייתי משוכנעת שזה תנועות אבל כנראה שזה מושפע מזה שאני פשוט כבר לא יכולה לחכות

3. אני לא יודעת אם אפשר או לא. אבל קחי בחשבון שאת כנראה ממש תסבלי עם מחטב...
הייתי פשוט בוחרת בגד שמטשטש ולא חושבת על זה יותר מדי

טוב לדעת שזה קשור לזה גם
לגבי 2- אני יודעת שהבטן זזה מהדופק שלי. אבל אני מרגישה בפנים עמוק. סהכ פעמיים או 3 הרגשתי את זה.. ממש ממש כמו תנועות.

לגבי 3- בגלל ההיריון אני אסבול? כי אני רגילה להיות עם מחטבים באירועים.

לאחרונה יצא לי ללבוש חצאיות גזרה גבוהה וגם טייצים עם גומי ופשוט סבלתי. למרות שאני לא מרגישה ששמנתי. לא רוצה לחשוב מה הייתה התחושה עם מחטב
הבטן גדלה. נדרש לך יותר אוויר. ועוד כל מיני אלמנטים שאולי משפיעים.
אבל זו אני. אותי אצלך זה יהיה אחרת

אין בעיה לשים מחטב.
בשלב זה העובר והרחם ממש קטנים.
חוץ מזה שאולי לא יהיה לך נוח, אני לא חושבת שזה מסוכן.
אבל - אם את רוצה להיות בטוחה - תנסי פורום עם רופאים או תפני שאלה לרופא שלך...

מזל שיש לנו דינוזאור בפורום, אחרת היה משעמם!!

ורק הזדהיתי עם היכולת לכתוב את התגובות השונות לפני השמות של הניקים 😅 גם אני הבלעתי חיוך כשראיתי את השרשור הזה קם לתחיה

ואני פה פחות זמן ממך...

יחסית לפזם שיש לי בפלטפורמות אחרות (אני פה שנה וקצת) ועדיין מזדהה עם מה שכתבת

ובע"ה עוד תשובי להשתתף פה באופן פעיל בחלק מהשרשורים
ותמיד טוב שיש פה "זקנות" כמוך, שנותנות פרופורציות לחיים...

שהכל חוזר על עצמו בווריאציות שונות??
אין באמת משהו לחדש לאף אחת.. הכל כבר נאמר.
ובכל זאת מרעננת שוב ושוב את הדף..

כיף לנו שאת כאן!

ומצטרפת ל@מצטרפת למועדון

גם אני
חושבת לעצמי: הו הנה שוב שרשור על השארת ילדים לבד בבית... אולי כדאי להוסיף לינק לשתי הפעמים הקודמות שהיה כזה? אבל לא להתבלבל עם השרשור על השכבת תינוקות על הבטן
וגם (נושא שנוגע אליי אישית) כל כמה חודשים יש מישהי שמגלה שבעלה מכור לפורנו או משהו בסגנון

לפי סדר עדיפויות
כסף, מיקום , שעות, גמישות בפרמטרים הנ״ל

אחר כך תחשבי איזה משרות מציעות את הדברים שחשוביפ לך ומתוך זה תבחרי מה שהכי מענים אותך
בסופו של דבר אנחנו עובדים כדי לחיות ולהנות משאר הזמן, ואף
על פי שחשוב לעשות משהו שאוהבים אותו, זה לא חייב להיות עבודה בדבר שהכי הכי חשוב ואת נננית והגשמת חייך ומתאים לך ככפפה ליד.
הרבה יותר חשוב שיתן לך תמורה הולמת כספית לשעות שאת לא בבית, שיאפשר לך להיןת האמא שאת רוצה להיות וכן הלאה

את יכולה ללכת ליעוץ יקר ולגלות שאת רוצה להיות מהנדסת מזון ולפתח טעמי יוגורטים שונים או זן חדש של תותים או משהו, ולגלות שזה מלא לימודים ושאין עבודה באיזור שאת גרה או שהמשכורת רעב יחסית לשעות.
לכן כל היעוץ הזה מטופש יחסית בעיני. תבחני איזה משרות מתאימות לך לצורת החיים שאת רוצה , זמינות באיזור מגורייך נותנות לך תמורה הולמת, ותביאי את הכי נחמדה מבינים ותלכי עלזה.
הגשמה עצמית יעוד ואושר תמצאי בשעות הפנאי בילדים ובבית
זה ההשקפה שלי

אם אני בסוף ילך למשהו שאני יודעת שלא אהנה בו ולא אסבול זה כנראה יהיה הייטק כי כן לפחות מרוויחים הרבה.

הבעיה שזה להתחיל עכשיו תואר ראשון ולהשקיע במשהו שאני בוודאות לא אהנה בו רק לא יסבול, ולא בא לי להשקיע בשביל זה. בא לי להנות מהעבודה שלי גם אם ארוויח פחות, אבל אני לא יודעת ממה אני אהנה.

ואולי אני עוד ילדה שחיה באשליות

אבל אולי אלו דברים שצריך ללמוד לבד
שוב, לא אמרתי שאת אמורה לסבול חס ושלום, וגם לאהוב את מה שאת עושה. אבל יש הבדל בין לאהוב את העבודה שלך ללאהוב למשל לקרוא ספר טוב לראות סרט או לעסוק באומנות או שירה, למי שזה מדבר אליה
עבודה לא מביאה בדרך כלל סוג כזה של הנאה שמקבלים מתחביב. ומי שמתעסקת שנים בלהבין מה היא אוהבת ורוצה לעשות לדעתי מבזבזת זמן וכסף
אבל זו רק דעתי יותר לא להסכים

וחייבת להוסיף שמלא אנשים אומרים- אני מעדיף לעבוד במשהו שאני אוהב ולהרוויח פחות. ואז כשזה מגיע למציאות לילדים משכנתא וחופשים שהם לא יכולים להרשות לעצמם כי הם מרויחים פחות ונהנים בעבודה, הם מתחרטים והולכים לעשות משהו אחר (אם זה עוד שייך) מכירה לא מעט כאלו.
עבורי הנאה זה לגור בדירה שאני רוצה באיזור שאני רוצה וברמת חיים שאני רוצה. וזה בהחלט מפצה ויותר על זה שאני רק מחבבת את העבודה שלי ולא ״נהנית״ ממנה כמו שנהנים מגלידה שווה

אולי הטעות שהתחלתי ללמוד בגיל 19 בלי להסגר על עצמי

תשמעי, אין עד כדי כך המון סוגי עבודות. בואי נהיה כנות… תדברי עם אנשים שעובדים בתחומים שמעניינים אותך לעומק ותראי מה נשמע לך. אני לא באמת מבינה מה את חושבת שיעוץ תעסוקתי יגלה על תחומי הענין שלך שאת לא יודעת, או על תחומי הידע שאת טובה בהם שאת לא יודעת.
רב הסיכויים שאת יודעת טוב מאד מה האופציות שלך ורק לא אוהבת את המסקנה אז מנסה לדחות את זה על ידי מציאת איזה יעוץ מפונפן. סתם תבזבזי זמן וכסף (למרות שגם היועצת צריכה להתפרנס במשהו שהיא אוהבת 😁)
האי כבר הלכת ולא עזרת לך
את לא תינוקת את יודעת איזה משרות יש בשוק מה את אוהבת ובמה את טובה.
ואם בסוף כן תחליטי ללכת על איזה משהו מגניב כמו נאסא אילוף כלבים או חקלאות בנגב, אז אני אקנא בך עד עמקי נשמתי 😅 אבל כמה סיכויים יש לזה?
סליחה אם יצאתי צינית וזקנה, זה היום שלי להיות דינוזאור כנראה ❤️

כי קראתי את זה שוב עכשיו ואולי נשמע מתנשא קצת אז סליחה, ממש לא התכוונתי, באמת בקטע של חיבוק, כי מבינה את המקום שלך. אבל גם מנסה לחסוך לך כמה חודשים של תהיות ואכזבות ועצבים
חיבוק גדול ובהצלחה במה שתחליטי! ❤️

במה שיש לי תואר אני עובדת אבל מאוד לא אוהבת את העבודה, אפשר לומר שסובלת. עשיתי את זה בשביל להמשיך ולהתקדם אבל תכלס זה יהיה המון השקעה לעוד הרבה שנים, וגם אז הסיכוי קלוש.. ואפילו לא בטוחה לגמרי שזה מה שאני באמת רוצה ומתאים לי

בקיצור זה היה ממש טעות

לא אמורים בשום אופן לסבול בעבודה. להיפך אמורים להנות, אבל בצורה רגילה ולא לשאוף לאיזה הנאה מדהימה
שיהיה לך בהצלחה ותמצאי מה שטוב לך. 💕

אני הלכתי בזמנו לייעוץ תעסוקתי, והדגשתי שאחד הפרמטרים החשובים עבורי זה עבודה שאפשר לשלב עם גידול ילדים - שאפשר לעבוד בחצי משרה, שאפשר לחזור להוציא את הילדים מהגנים בלי צהרון.
היועצת לא באמת התייחסה לזה. היא ניתחה באופן מאוד יפה ומעניין את האופי שלי, את צורת החשיבה שלי ואת היכולות שלי, והציעה לי כמה מקצועות בתחום של מחקר (מחקר רפואי, מדעי המוח וכו'), המקצוע האחרון שהיא הציעה לי היה קלינאות תקשורת בלי יותר מידי להסביר למה זה גם ברשימה.
בהתחלה ממש הוקסמתי מהרעיונות האחרים, במיוחד ממדעי המוח, ואפילו כבר נרשמתי ללימודים באוניברסיטה.
בהשגחה פרטית יצא לי להיות בבית של חברה שאמא שלה עבדה במחקר בביולוגיה, ויצא לנו לדבר על הלימודים שנרשמתי אליהם, וממה שהיא סיפרה לי הבנתי שזה לגמרי לא יהיה ריאלי לחפש בתחום הזה עבודה בחצי משרה (לפחות לא בהתחלה, אולי בהמשך זה אחרת, לא דיברנו על זה...).
ברגע האחרון החלטתי ללכת על האופציה האחרונה שהיועצת הציעה לי - קלינאות תקשורת. בדיעבד אני ממש ממש שמחה על ההחלטה הזו, שמאפשרת לי היום לעבוד במשרד החינוך, עם חופשים עם הילדים, בשעות שמתאימות לי, ובתנאים שמאפשרים לי את מה שבאמת חשוב לי.
ב"ה אני גם אוהבת מאוד את העבודה שלי, והיא כן מתאימה לי (הרבה יותר מהוראה למשל, שאולי גם הייתי יכולה לקבל בזה תנאים שמתאימים למה שחשוב לי, אבל הרבה פחות מתאימה לי). אז בסוף אני חושבת שכן היה תועלת בייעוץ שעשיתי.
אבל זו באמת בעיה, שהיועצים מהסוג הזה לא באמת לוקחים בחשבון בעדיפות גבוהה את התנאים מסיבה לעבודה - את מה שחשוב לי בתנאי ההעסקה, את הסיכוי למצוא עבודה, וכו'. הפרמטר העיקרי הוא מה מתאים לאופי וליכולות של האדם, וזה בהחלט פרמטר שיש לו חשיבות, אבל בתוך מכלול של עוד פרמטרים שלרוב נכון לתת להם עדיפות גבוהה יותר.

עמותת בעצמי
סדנא ארוכה מקיפה מקצועית.

אבל איפה שאני גרה השתתפתי למרות שאני לא אוכלוסיית רווחה
משרד הרווחה מביא את זה למקומות מסוימים, ושם כך התושבים יכולים להצטרף.

ממש ממליצה לך לברר. זה מקצועי ביותרועוברים תהליך רציני

במיוחד בערים חרדיות, תחפשי באינטרנט.
ההכוון כולל מבחן ושיחתייעוץ שבה משייכים לפי תוצאות המבחן והאופי שלך עבודות שיכולות להתאים לך, הם גם מתווים דרך ראלית איך להגיע לזה ויש עזרה פרקטית במקום לסיוע בלימודים\ כתיבת קורות חיים וכאלה...
ממש ממליצה! לי עזר!
ו.... זה ממש זול! משהו בסביבות ה100 שקל

מחפשת משהו יותר תהליכי

תודה רבה

קוראים לזה סבוריאה אם את רוצה לקרוא עוד בגוגל.
אפשר להוריד אם זה מגרד, לא חייבים.
אם היא נינוחה ורגועה אז הכל בסדר

אז זה בכלל לא קשור לחלב. 🤭
כנראה סתם מיתוס

גם לבת שלי יש. לפעמים אני מורידה לה אבל ראיתי שזה חוזר.
אני מקלחת עם שמן אמבטיה ושמה לה קרם אח"כ גם על הקרקפת וזה עוזר.
מנסיון עם הגדולה שלי זה פשוט עובר לבד מתישהו..

אם תראי שמתחילות לה הפרשות שם- תלכי לרופא..

לא היה נראה שהם סבלו מזה אצלי

גם לבן שלי יש, ניסיתי להוריד לו עם שמן ומסרק וזה לא עזר (אולי עשיתי משהו לא נכון) לא יודעת, בכל מקרה ירד קצת וביחד עם הקילופים ירדו גם שערות וממש ממש התבאסתי, החלטתי שאני לא נוגעת יותר
מה גם שזה לא נראה שזה מציק לו בכלל..

ארוחת ערב-
חביתה
ירקות חתוכים למקלות
גבינה
אפשר גם לחם פרוס עם ממרח לתת לו להחזיק ולאכול

מקלחת
בקבוק מטרנה 240 מל וכף גדושה של דייסה.

מכך ש10 חודשים אוכלים אותו דבר.

סליחה, \פשוט יושבת כאן אישה שלא החליטה מה לבשל לשבת ומרגישה שכל האוכל כבר בושל...