זה לא היה מרתיח אתכן??פשוט מותשת.
בעלי סטודנט במקצוע תובעני. לומד כללל היום. שם את הקטן בבוקר במסגרת והולך לעיסוקיו. אני עובדת, גם לומדת, מפרנסת, מנקה ומסדרת את הבית כי הוא כל היום בלימודים, בהריון בחודש מתקדם (!!) מתמרנת בין הכול. וכשאני היום קמתי על צד שמאל ואומרת לו שאני כבר עמוסה הוא אומר לי "מה כבר יש לך?".

באמת?? מה כבר יש לי?? מה כבר יש לך. מקלח את הקטן ומרדים אותו וגם זה לא תמיד ורואה בזה כאילו הוא עושה הרבה.

כאילו מה זה הזלזול הזה?? והוא אטום מנסה להסביר לו ולא מבין שאני כבר מלאה. רק ההריון בלי קשר לכלום זה כבר כבד לי. ותודה לאל אלף פעם אין תלונות אבל כן יש קושי בכל דבר שעושה. ועושה הרבה. אם אני לא מסדרת את הבית הוא נראה זוועה.

וזה הסמסטר האחרון שלו אז מחכה שיסתיים. אבל לפחות תעריך!! תוקיר תודה!! תבין שיש לך פה אישה שנותנת מעצמה מעל ומעבר! מפרנסת לומדת מטפלת בקטן סוחבת עוד אחד בבטן מנקה הכול!!!! די כברררר. כבר הגעתי למצב שיומיים הבית מבולגן ופרנציפ אני לא עושה כלום. שהכול יחכה הבריאות שלי יותר חשובה מכיור נקי וכביסה מקופלת.

ועוד יותר מרתיח?? שהוא חושב שהעומס עליו!!! חמוד יש לך בקושי 2 דברים להיות אחראי עליהם. וגם שם אתה קורס.

מתוסכלת.
באמת מתסכל בטירוףאורוש3
נשמע שצריך שיחה נינוחה באווירת קרבה. תשתפי אותו, תגידי לו שאת זקוקה להערכה, תספרי לו מה את עושה.
מסכימה לגמרי שהבריאות שלך יותר חשובה!! אולי תביאי נערה שתאפס קצת פעמיים בשבוע? או תשעשע את החמוד כשאת מאפסת לאט?
זה נשמע מטורףףףף בכל קנה מידה. לא הייתי שורדת. את גיבורה.
חיבוק
כבר אמרתי לו שירשום כל יום את הדבריםפשוט מותשת.
שאני עושה ונותנת בשביל המשפחה והבית.
זה עבד ליומיים ונשכח. שיחה נינוחה כבר לא תהיה.. ולא מכירה אף אחד בסביבה שיכולה לעזור..
ממש מזדהה עם התחושות שלךציפיפיצי

אני בדיוק באותו מצב רק שכרגע לא בדיוק עובדת אז בכלל בעלי חושב שמה כבר אני עושה

אין לי עצה כי מחפשת כזו עבורי

בפועל אני לא נחה לרגע ווהילדים לא מרגישים טוב במשמרות 

וואו כל כל הרבה גברים ככהחגהבגה
כי מהצד זה לא נראה. הכל מתקתק.
2 אופציות.
או לא לעשות פשוט כלום, ו שיתמודד על מה שיש- בלאגן, לכלוך, כביסה, כלים, אוכל לא מבושל וכו'.
או על כל דבר שאת עושה להגיד, וואי איך היה לי קשה עכשיו x , או ראית איך בישלתי?
וואי אני סופר עייפה ובישלתי וכו' וכו'
בלי סוף.
לוקח להם זמן לקלוט את המסר, בסך זה נכנס
קצת כוללני לדעתי לגבי כל הדברים..עדיעד

אבל אכן בעיית גברים ידועה

לגבי כל הגברים הכוונהעדיעד


כתבתי הרבה גברים.. לא כולםחגהבגה
אני אומרת לו תמיד ומנסה להראותפשוט מותשת.
ומסתבר שזה לא מצליח אם זה מה שבסוף הוא אומר לי.. וצריכה ללכת לעבודה והויכוח הזה והחוסר הערכה הוציאו לי את כל האנרגיות ואין לי כוחות לכלום. אם הוא לא היה אומר לי את זה אני בכלל לא בעד השוואות בזוגיות.. אבל אם כבר אמר אז באמת באמת שהכול כמעט עליי. אני נותנת מעצמי ומהכוחות והבריאות שלי בשביל שיצליח ובשביל הבית.. אולי זה גם סימן בשבילי להתחיל לדאוג גם לעצמי..
חייבת לדאוג קודם כל לעצמך!!!!!!!חגהבגה
ולא להתייאש.
תמשיכי לפמפם, בסוף זה נכנס.
תעשי רשימה כל יום של מה את עושה ותתלי על המקרר פשוט ככה.
רעיון יפה. הייתי מוסיפה מעל כותרת: אני לא עושה השוואה אבל...עדיעד


אאמץ את זה. אתחיל כבר מהיוםפשוט מותשת.
ואתמיד בזה כדי שיפנים. אבל מבחינתי מורידה הילוך לגמרי.. עד עכשיו אני באמת בריצות מ7 בבוקר לפחות עד עשר בלילה בלי רגע דל. ונזרקת למיטה מותשת. כבר לא אקרע את עצמי במקום שלא מעריכים..
אני כבר כמה שנים הורדתי הילוךסיה
כיום באמת כמעט לא עושה הרבה, לא עושה הרבה יחסית לנשים אחרות, וגם לט מענין אותי מה מתנהל בבית אחרים,מבחינתי גם המעט הזה שאני עושה זה הרבה מבחינה נפשית.
ובדיוק השבוע לא היתי בבית אז בעלי אומר קשה לי אמרתי אבל הרי במילא זה כבר נאמר ודובר שאני לא עושה כלום, מה זה משנה אם אני בבית או לא.
אז אמר נכון טכנית את לא עושה אבל לפחןת את מדברת עם הילדים זה גם משהוא.. חחח אז אמרתי יופי אני שמחה שיש בי גם קצת תועלת.
קיצור מה שבאתי להגיד, ירד הילוך יש מנקה, שולחין למכבסה וגיהוץ חלק דברים, יש מדיח , קונים אוכל וכו, ממש המון ירד מממני לא קרה כלום. להפך אם נגיד פתאןם אני עושה משהוא זה הרבה יותר מוארך מאשר שנים שהתמוטטתי ולא ראו את זה
אמרתי לו שלשם אנחנו הולכיםפשוט מותשת.
חוסר הערכה של בן זוג ובפרט של גבר משפיעים מאוד על הבית. אם הם רק היו יודעים מה הם מפסידים מזה..
אבל לפחות יודעת שבמקרה הזה הרווחתי את הכוחות שלי ואת הבריאות שלי..
בדיוק הכוחות והבריאותסיה
אני חושבת על עצמי, לא רוצה להתמוטט בשביל אף אחד גם לא בשביל הבעל והילדים ובטח ובטח לא בשביל שלא יהיה כפית בכיור או סנדלים בריצפה בסלון, סליחה שזה נשמע אגואיסטי להרבה נשים פה.
זה לא שאני לא עושה דברים, אני עושה אבל לפחות מה שאני מרגישה טוב עם זה ולא מתלוננת
אם אני רוצה לעשות משהוא ואחכ להתלונן ולריב עם בעלי אני לא עושה.
האמת ואיו לנו בכלל דיבור על נקיון וסדר!!! ואנחנו זוגית חיים הרבה הרבה יותר טוב!!! כי לא מבזבזים חצי שעה שיש בערב על מריבות של כלים וכביסה אלא סתם מדברים על דברים.
מצאנו את עצמינו שיש זמן יקר במריבות. פשוט חבל!!! עדיף בלאגן בבית אבל זןגיות טובה
וואו לגמרידיליה

ככל שאני עושה פחות עבודתי מוערכת יותר.

לצערי אין עוזרת. אבל אוכל מוכן בכיף.

בלאגן ולכלוך בכיף.

והבעל למד לקחת על עצמו המון עול אחרי שאני שחררתי.

כל ערב מארגן מטבח,

שבתות עליו ועוד.

לא הבנתי מה אגואיסטי ב׳לא רוצה להתמוטט׳oo
אני הורדתי הילוך מזמן, בלי קשר להתמוטטות, פשוט לא מתאים לי לעבוד 24/7
גם אצלי יש אוכל מוכן כל השבוע, רק לשבת אנחנו מבשלים ביחד.
אני עושה כביסות, בעלי רצפה כלים וגיהוץ.
לא מרגישה טיפת אגואיסטיות, רק מבסוטה מהחיים.
אם כבר עושים רשימהאביול
אפשר לעשותר שימה גם של הבעל.
יש נטייה בפורום להיות תמיד בצד של האישה. וזה נכון, כי אנחנו נשים. אבל יש עוד צד בתמונה. שאמנם אנחנו לא מכירות אותו אבל חשוב לקחת את זה בחשבון.
לתלות רשימה רק של מה שהיא עושה זה נורא מעליב לדעתי .
זה כבר בחירה שלוחגהבגה
לפי מה שהבנתי מצידה של הפותחת זה שהוא לא רואה מה היא עושה. לא תפקידים קבועים אלא ממש ביום יום, מה היום מה אתמול.
לתלות- כדי שיראה שזה מה שהיא עשתה. לא רשימה קבועה של חלוקת תפקידים.
אם הוא רוצה הבקשה שיכתוב גם את שלו.
ואז אחת מהשתיים, או הפותחת תבין שבאמת הוא עושה הרבה וכנראה היא לא שמה לב לזה או משהו כזה
או שהוא יבין שהוא לא עושה כלום ביחס אליה
כשתדאגי לעצמך ותשימי את עצמך בראש, הוא גם יעריך יותרמיקי מאוסאחרונה
זה לא אינטואיטיבי.
אבל אנשים נמשכים ומעריכים אנשים עם בטחון, עם חיוניות, עם שמחה. לא ממורמרים שעושים כי צריך

כשאת תקשיבי לעצמך כל הזמן ותמצאי את הרצון שלך אז את תעשי רק את מה שמתאים לך ותעשי את זה ברוגע.
זה לא אומר שבהכרח תעשי פחות אבל לא תהיי ממורמרת ותהיה לך יותר אנרגיה. אולי אפילו בזכות זה תספיקי יותר

אם הניקיון של הבית חשוב *לך* את עושה את זה בשביל עצמך
מה שאת לא עושה בשביל עצמך ולא חשוב לך את לא חייבת לעשות. (חוץ מדאגה בסיסית לילד כמובן.. אבל נשמע שזה לא עיקר הקושי)
ומה שאת כן עושה בשביל עצמך תשמחי בו ואל תחכי להערכה מבעלך. כי זה לא בשבילו

בעזרת ה' לאט לאט כשירגע המתח סביב זה אתם תגלו ותראו מה חשוב לשניכם ואיך אפשר לחלק את המטלות אבל אל תעשי בשביל לקבל הערכה כי למרבה העצב במקרים כאלה ההערכה לא מגיעה (לא מרוע. זה בתת מודע)

ואם הוא מתלונן? זה בעיה שלו.
תישארי יציבה ובטוחה בעצמך ותגידי לו שאת דואגת כרגע למה שחשוב לך ולא נשאר לך כח לדאוג לדברים אחרים.
אם זה חשוב לו שידאג בעצמו.
אם משפטים כאלה מפילים אותך זה אומר שבפנים יש לך תסכול (מוצדק). אם תשחררי אותו זה פחות ירעיד אותך
ואז הגברים טועניםאחת פשוטה
שהנשים שלהם מתלוננות כל היום.... לא תמיד הם מבינים שזה רק רצון צורך של הערכה..
שיתלוננוחגהבגה
אי אפשר גם להיות פאסיבי וגם לא להבין את אשתך.
זה כבר מצב שמצריך טיפול חיצוני
מרתיח בהחלט, השאלה היא מה הפרינציפ נותן לךהמקורית
תכלס, מחר יום שישי
ואם תעשו שבת בבית והוא לא יבין את הפרינציפ, אז גם תתפוצצי עליו וגם כל הההכנות לשבת והנקיונות ייפלו עלייך. או שרק תתפוצצי עליו ותקבלי שבת בכעס עם בית מבולגן. זה יתנקם בל בסוף. לא תשיגי ככה את המטרה.
כדאי לנסות לרתום אותו לעזרה או לקחת עזרה לא ממקום שאת מוותרת לו על הפאשלות אלא ממקום של לעזור לעצמך. ולחשוב איך את גורמת לו להעריך יותר את העבודה שלך בבית ובחוץ.
אנחנו אצל ההורים שלי בשבתפשוט מותשת.
אז אין לי הכנות.. וזה מתיש שגם עליי מוטלת האחריות לגרום לו לראות כמה אני עושה..כאילו לא רק שאני עושה אני גם צריכה לעשות משהו בשביל שיראה..

וזה לא פרנציפ כמו שזה בכוונה ללכת נגד הטבע שלי שזה לתקתק וישר לנקות את הבית שלא ישאר שום לכלוך. יותר להראות לעצמי גם שהכול בסדרהושזה יחכה. וגם להראות לו מה קורה כשאשתו לא עושה כמו שהוא רגיל. משמע עד עכשיו מישהו עשה את זה זה לא נעשה מעצמו..
מסכימה עם זה שאצ לא צריכה לקחת על עצמך דבריםהמקורית
שמקשים עלייך ובטח ובטח שלא לרדוף אחרי כל לכלוך בכיור, אלא אם כן וזה גורם לך לתחושת סיפוק ועושה לך טוב אבל לדעתי העניין פה הוא חוסר הערכה ולא רק חלוקת התפקידים בבית
כשיש הערכה (הדדית אגב) לא נתפסים על מילוי משימות ומתחשבנים מי עושה יותר ולמי קשה יותר )ואני לא אומרת את זה לך ספציפית כאילו לך לא קשה זו התייחסות כללית לדינמיקה בין בני זוג) ופה העבודה שלכם
ועוד משהו - מרגיש מהתגובה של הבעל שהוא באמת מרגיש עמוס ויש עליו הרבה( מה כבר יש לך מתפרש בעיניי כ- לי יש הרבה עומס באמת) אולי התגובה שלו נובעת מכך שגם הוא רוצה שיעריכו אותו או יכירו בקושי שלו. גברים לא תמיד מביעים את עצמם מילולית כמו שאנחנו מצפות ולכל אחת יש הדרך שלו לומר את הדברים אבל ככה אני מפרשת את זה
זה באמת ממש מתסכלסליל
ואין דבר יותר קשה מלהשקיע בשביל הבית, ועוד לא מעריכים אותך חושבים שאת סתם מתלוננת. זה כל כך פוגע!

רק רוצה להגיד משהו לגבי המשפט בסוף "שהוא חושב שהעומס עליו!!! חמוד יש לך בקושי 2 דברים להיות אחראי עליהם. וגם שם אתה קורס".
יכול להיות, שהוא באמת מרגיש עמוס. אני מאמינה לך שאת עמוסה, ונשמע שאת עושה המון וזה באמת ממש עמוס והכי קשה זה שאת מרגישה שהוא לא רואה אותך. אולי גם הוא מרגיש שאת לא רואה אותו?
יכולה להגיד לך שתואר תובעני זה באמת המון המון עומס, זה לא עוזב אותך לרגע וגם אם בוחרים לעשות משהו אחר, זה לא בגלל שלא צריך ללמוד, אלא כי פשוט יש עוד דברים לעשות. אז זה גם עמוס מבחינת זמן, אבל גם מנטלית זה פשוט נמצא איתך כל היום וכל הלילה.

מה בעצם אני מנסה להגיד?
אתם נמצאים במציאות מאוד מאוד אינטנסיבית, וזה לגמרי מובן שתרגישי עומס. אבל כדי להצליח לעבור את זה בצורה טובה, מה שיעזור זה דווקא להבין אחד את השני. להסתכל על ההתמודדות הזו כהתמודדות זוגית. לא לעשות רשימה ולבדוק מי עושה יותר דברים. זה לא יוביל אותכם לשום מקום. במקום זה, לדבר על הקושי. להסביר בצורה רגועה את מה שאת מרגישה, להראות הבנה גם כלפי הצד השני ולנסות לחשוב *ביחד* איך אתם מקלים על עצמכם. בסוף, הוא לומד את התואר כדי שהוא יוכל לעבוד *בשבילכם*. ואת מפרנסת ומנקה ומסדרת בשביל כל המשפחה.
בזמנים של מחלוקת וכעס ביני לבין בעלי, אני מנסה רגע להסתכל מהעיניים שלו, לנסות להבין איך הוא רואה את הסיטואציה, איך מתנהל סדר היום שלו.
רק כשאני מצליחה להבין את *שנינו*, אנחנו מצליחים באמת להגיע לפתרון, וגם אם הפתרון לא מושלם, לפחות הבנו אחד את השני שזו גם כבר חצי מהדרך.
אני מנסה להבין אותופשוט מותשת.
וגם אני לומדת תואר תובעני.. יותר ממנו רק שאני פורשת אותו מאוד כדי שאצליח לתפקד ולתמרן בין הכול. ואני כן מעריכה עד שנכנסים איתי לפינות האלה ולמקומות של חוסר הערכה ורק אז ההשוואות צפות.. ואני עייפה מדי בשביל להיות המבוגר האחראי פה ולנסות להתגבר על הקושי הזה.
הוא לא משקיע בזוגיות בכלל. מרגישה מאוד בודדה. וסופגת כי אומרת לעצמי שזאת תקופה. אבל להגיד לי מה כבר יש לי לעשות שיש לי מיליון ואחד דברים יותר ממנו (אובייקטיבית) אז זה מוציא את כל האוויר וכבר אין חשק להמשיך במירוץ הזה. פשוט לוקחת צעד אחד אחורה ומתחילה לעשות את הדברים בקצב שלי. ולדאוג גם לעצמי..
אני מבינה אותך ממש!סליל
וברור שקודם כל את צריכה לדאוג לעצמך!
זה הכי חשוב עכשיו, שלא תקרסי
וזה בסדר גם שתעשי את זה באיזה דרך שאת בוחרת.

הייתי מנסה אבל לצאת מהעמדה של עימות. זאת אומרת, החלטת לא לסדר את הבית? הכי לגיטימי בעולם! אבל תעשי את זה מתוך ביטחון שזה בשביל לתת לך לנוח עכשיו. כי מגיע לך, כי זה מה שאת צריכה. ולא מתוך כעס עליו - "תראה מה קורה כשאני לא מסדרת".

זה בסדר להחליט שכרגע אין לך את הכוחות להיות המבוגר האחראי, וזה באמת מאוד קשה להרגיש כל כך בודדה. אבל בשביל עצמך, תעשי את הדברים ממקום שאוהב את עצמך, שבטוח בכך שגם לך מגיעה מנוחה, מתוך מקום של רוגע. תשלימי עם זה באמת.
כי אם החלטת לא לסדר, אבל כל פעם שאת עוברת בבית זה מרגיז אותך מחדש, אז החלפנו קושי אחד בקושי אחר. מבינה מה אני מנסה להגיד?

לפעמים קשה לנו כשאחרין לא מעריכים, כי אנחנו לא מספיק מעריכים את עצמנו. לי הייתה תקופה בתחילת ההריון, שכמעט לא הצלחתי לעשות כלום. פשוט לא היה לי מצב רוח וכוח. ואז כשבעלי אמר לי על זה משהו, כל כך נפגעתי. כי זה בעצם ערער על ההחלטה שלי לתת לעצמי מנוחה.

אבל בפעמים שאני שלמה עם עצמי, ביקורת פחות מפריעה לי. זה עדיין פוגע שלא מעריכים. אבל אני יודעת שאני עושה את מה שאני עושה הכי טוב בעולם. וגם לי מגיע לנוח. אז מפסיקה לתרץ כל מיני תירוצים, מפסיקה להתערער מהערות מבחוץ ופשוט נותנת לעצמי את מה שאני צריכה.
^^^ כל מילההמקורית
מתסכל מאודבת 30
חייבת לספר לך שבעלי היה יום אחד עם התינוק, בערך שש שעות.
כשחזרתי אמר לי שכל הזמן היה סביבו ולא הספיק בכלל לעשות שום דבר ממה שתכנן.
חייכתי בליבי וחשבתי לי ''וואלה? מוכר...לפחות עכשיו הוא יבין יותר''. וזה לא ילד ראשון...זה ילד שישי...
אבל זה ככה, מי שלא חווה את השגרה היומיומית של ילדים ותחזוק בית פשוט לא מצליח להבין מה כ''כ שוחק ומעייף בזה. מבחינתו בית שווה מנוחה...מבחינתך בית שווה עבודה.
אני מציעה שאחרי שתרגעי קצת מהעצבים, תשבו לדבר ופשוט תסבירי לו מה את מרגישה.
לא בקטע של להוכיח אותו, אלא יותר בכיוון של מה את צריכה כדי להרגיש שהוא מעריך אותך ואת מה שאת עושה. תסבירי לו עד כמה משפטים כאלה מחלישים ופוגעים בך.
ואולי תמצאו איזה פתרון לעומס שלך.
נערה שתבוא לעזור מידי פעם וכד'.
אבל הכי חשוב אל תמשיכי ותמשיכי ותמשיכי לקרוע את עצמך מעבר לכוחותייך.
תאמיני לי, הוא יודע מצוין להגיד ''עד כאן. אין לי כוח''.
גם את צריכה להגיד את זה.
כולנו...
מבינה אותך מאודאביול
אבל שימי לב שאם את רוצה הערכה מצידו, תעריכי גם את את מה שהוא עושה. נשמע שהוא עושה הרבה מאוד. לא מוריד ממה שאת עושה כמובן
לפעמים הם באמת לא מודעים וצריך לעזור להם בזה.בתי 123
את כנראה כזו אשה עם כוחות על.
פשוט תתלונני לו כל היום. שלחי לו תמונות של לפני ואחרי של הבלגן בבית. תספרי לו בזמן אמת איזה קשה זה הריצות מפה לשם.
הם באמת לא תמיד מודעים לזה וזה לא בכוונה
לא זוכרת מתי הייתי ככה טעונה (טהרה)אנונימית בהו"ל

אני נשואה מעל 5 שנים.

נדיר (או שאולי בכלל לא קרה) שיצא לי להיטהר בלי ללכת לבודקת.

יום לפני החתונה(!!!) הייתי אצל בודקת.


זה מכעיס אותי כל כך כל כך.

אני עכשיו מנסה להיטהר ולא מוכנה ללכת שוב לבודקת בינתיים.

אז הרב פסל את הכתמים ואמר שאם אני רוצה ללכת לבודקת והיא תראה פצעים יהיה אפשר להתיר (ואז גם להמעיט בדיקות).

אז עשיתי הפסק חדש.

ואם זה שוב פצעים אז זה לחינם כי שוב יהיו לי כתמים ושוב הרב יפסול.


וביקשתי בפעם הקודמת להמעיט בדיקות והרב אמר שאי אפשר לדעת אם גם עכשיו יהיה פצעים אז בינתיים לא ואם יהיה אז להמעיט.

אבל למה לעזאזל לחכות שיהיה??? למה לא למנוע מראש את הסאגה הזאת??

מחר שוב אתקשר להגיד שאני רוצה להוריד בדיקות, נראה מה יגיד הפעם.


אין לי כח למצווה הזאת.

נמאס לי לספר לאנשים מה קורה לי בתחתונים.


מה עשו פעם בלי בודקת? נשים נשארו טמאות לתקופות שלמות?


כל פעם שאני הולכת לבודקת היא אומרת את אותו דבר, איזור רגיש, יש הרבה נקודות שיכולות לדמם במגע.

אין התחשבות בסיטואציה כזאת בהלכה?


אמרתי לבעלי שמבחינתי אני אמשיך לעשות הפסק עד שיגיע המחזור או עד שנחליט שרוצים היריון ואז אלך לבודקת.

אבל זה פוגע רק בי ובו.

ומרגישה צורך ללכת לבודקת רק בשביל בעלי אבל לא באלי אז לא הולכת וזה לגמרי מובן לו.

אבל מרגישה מפגרת כי אם שוב יהיו כתמים ושוב הרב יפסול אז כן אלך.


בפעם האחרונה הלכתי לבודקת ואמרתי לה שתבדוק בצד ימין, שם הרגשתי שנגעתי בנקודה בעייתית וצדקתי.

והיא כל פעם מחדש מתעצבנת ששולחים אותי אליה כשידוע שיש לי רגישות.

ופעם אחרונה היא אמרה לי שבפעם הבאה לא אבוא אלא להתקשר אליה והיא תדבר עם הרב אבל לא באלי.

מרגיש לי מטומטם שאני אגיד לה והיא תתקשר לרב, ילדותי קצת.


ונס שזאת לא אופציה מבחינתנו ליפול במצווה הזאת.

וחבל כי אני כל כך רוצה חיבוק.


וזהו. מקווה שלפחות הכתיבה כאן תוריד מעוצמת הזעם שיש לי על המצווה הזאת ועל הרבנים (שאלתי כמה. ואל תמליצו לי על רבנים מקלים כי חשוב לי לשאול רבנים מהזרם שלנו)


מתארת לעצמי שחלק יזהו, לא מפריע לי. רק שלא ישמר בכרטיס.

מחזקת טותך ורוצה להמליץ לךמקרמה

שלהבא תתחילו עם השאלות ותיאור המקרה לרב "בעיר האחרת"

פסיקה בנושא טהרת המשפחה לא מבוססת רק על דיני מראות

יש עוד הרבה 'ראיות' מסביב כמו עדות האישה, הרגשה, מיקום הכתם, צבע הבד וכו..


ורק אם הגעתם למצב שנדרש רב שיפסוק על סמך מראה תחליטו אם אתם חוזרים לרב הראשון...


(רמז... אני נשואה קרוב ל10 שנים ויכולה לספור על כף יד אחת את מספר הפעמים שיצא לי לצאר לרב מה ראיתי... אפעם לא נדרשתי להביאמלו את העד...)


אני רוצה לשאול שאלה שמעניינת אותי לגבי משפחותפרח חדש

מרובות ילדים, שאלה לנשים שמגדלות כאלו משפחות,

מה מניע אתכן ללדת עוד ועוד ילדים?

הרי לגדל ילדים זאת מבחינתי המשימה הכי חשובה ומורכבת שיש בחיים

ב"ה יש לי כבר חמישה ואני רוצה עוד

אבל לא שואפת למספרים דו ספרתיים..

אז מה גורם לכן לעשות את זה כפול 10 +?

זה לא מלחיץ אותכן האתגר והאחריות?

יש בסביבה שלי המון משפחות כאלו ואני מוצאת עצמי חושבת על זה הרבה

לא נעים לשאול אותם ישירות

אז שואלת פה

אגב יכולות לענות גם כאלו עם 8-9-10 ילדים.. זה גם הרבה 😃


 

 

זה מרגשמתואמת

הלוואי עליי לא להזדקק לאף אחד בעת זקנתי... (תכל'ס זה לא נעים להיעזר בילדים כאשר מוגבלים...)

האמת שבסופו של דבר במקרה כזה זה לא משנה כמה ילדים יש...

מישהי ילדה לאחרונה בבלינסון?שיפור

שמעתי ששיפרו את האשפוז שם ויש חדרים פרטיים לכל היולדות עם מיטב גם לבעל, זה נכון?

ומבחינת הצוות המקצועי והיחס, ממליצות?

הבנתי שרק בביות מלא ועל בסיס מקום פנוי..nik
לא נכון, לא רק לביות מלאPandi99
חברה שילדה כך אמרה לי, טעות משמחת🙂nik
אני הייתי בחדר פרטי, היה מעולה. צוות מדהיםPandi99

ביות חלקי

החיסרון מבחינתי שאין תינוקיה מתי שאת בוחרת. רק בלילה עד 6 בבוקר

ובצהריים איזה שעתיים

את לא יכולה לשים שם את התינוק מתי שאת רוצה

אין מיטה לבעל אלא כורסה נפתחת שהופכת למיטהPandi99
אני ילדתי שםמולהבולה

לפני 8 חודשים

יש חדרים פרטיים על בסיס מקום פנוי ,אפשרי לחכות לחדר פנוי

אבל חדרים ממש יפים

הצוות, תלוי מחלקה

חברה שלי היתה. החדרים חלום והיתה מרוצה גם בכלליאורוש3
ואיך היחס שם ללידה טבעית ?הלוואייי
והעומס?הלוואיייאחרונה
וכמה נשים בחדר ?  רוצה תינוקיה רק לקצת אבל שתהיה
איזה קשה זה לבחור גן חנ"מ לילד 😔shiran30005

גיל 3 וחצי עולה לגן שפתי ממעון. מהעירייה נתנו לנו אופציה במקום x שהוא מרוחק יחסית מהבית וגם אין לשם תחב"צ , לא בטוח שיש צהרון בתוך הגן יכולים לקחת אותו לצהרון בגן ליד (לפעמים גם בהסעה לצהרון) חוצמזה הגן מושלם, צוות מדהים והכל.

או

גן קרוב אלי יחסית גן רב גילאי (גילאי 3+ חובה) האמהות שם מרוצות ממש מהצוות אבל המקום נראה מסריח ברמות קשות, שבור  עכברים בחוץ, מבולגן ברמה פסיכית, זה המצב (הייתי שם הבוקר והזדעזעתי) אבל, יש שצהרון בתוך הגן וההורים ממש מרוצים מהצוות. יש ימים שאין גן בכלל כמו אסרו חג ולג בעומר.


לי נושא הצהרון קריטי

לא מסוגלת לשים אותו בהסעה לגן מרוחק יותר וגם ענעין הצהרון בסימן שאלה גדול. מצד שני הגן ליד הבית מסריח ומוזנח קשות אבל מרוצים מהצוות והפרא רפואי , אבל שם יש ימים שאין מסגרת כמו אסרו חג וחג בעומר , מה שכן יש בגן השני


בקיצור הלכתי לאיבוד...מה הייתן עושות?

נ.ב. אני לא ניידת אז זה שיקול רציני כי הכל נופל על הבעל ויש ימים שהוא לא יכול. יש לי עוד בת במעון והיא גם בקצה השני של העיר יחסית קרוב לעבודה שלי אז היא בסדר

עונהנויה12345

עונה בתור צוות פרא רפואי בגן עיכוב התפתחותי(כבר לא קוראים לגנים גן שפתי)

קודם כל יפה שהעירייה נותנת אופציה בדרך כלל פשוט משבצים.

אם אתם גרים רחוק אתם זכאים להסעה לגן ככה שלהסיע לא תצטרכו..

בקשר לחופשות, זה לפי משרד החינוך ובשניהם לא אמור להיות גן בלג בעומר וכו'..(אלא אם את רושמת לצהרון ..)

אם בגן הרחוק יש צוות טוב כמו שאמרת עדיף שם.

גן שיש בו עכברים בחוץ והכל מוזנח אני אישית לא הייתי שולחת. כדאי להתלונן לעירייה אסור לילדים להיות במקום כזה שבור והרוס. 

דוקא עכשיו יש לימודים בל"ג בעומר ובאיסרו חגיעל מהדרום

לק"י


זה התחיל לפני שנתיים- שלוש.

השנה ושנה שעברה היה חופש בל"ג בעומר בגלל ההסכם עם המורים. אבל משנה הבאה אמורים להיות שוב לימודים.


(יש חופש בין יום כיפור לסוכות).

אוף הקרוב נשמע מגעיל. איזה הזויאורוש3
נראה לי שאם יש צהרון בגן ליד ויש לך איך לקחת אז את הרחוק. 
זהו שאני לא ניידת ולא יכולהshiran30005

להסתמך על בעלי. יש לו הרבה ימי עבודה מחוץ לעיר וזה בעייתי להסתמך עליו מה גם שיש לי עוד קטנה לשים במעון בצד השני של העיר

אין לנו עזרה מאף אחד זה רק אני ובעלי בסיפור פה

אז נשמע שאין שאלה בתכלס...אורוש3
בטח שיש שאלהshiran30005

א. אני צריכה לשחרר ממש ולא יקרה כלום אם הוא ילך בהסעה

ב. זה ידרוש ממני עוד עומס ולחץ בנוסף למה שקיים עליי אבל מנגד יתן לי שקט נפשי שהוא במקום טוב 

ומה יקרה ביום שתפספסי את ההסעה?יעל...
אוף שאלה קשה...אורוש3
עונהshiran30005

לגן המרוחק אני יהיה זכאית להסעה אבל לא מסוגלת נפשית לשלוח אותו ככה. ההסעות של החנ"מ פה בעיר כמו שוק, המלווה מזרזת את הילדים תמיד וילדים קטנים כמו גיל 3 קשה לעמוד בקצב שלה (רואה את זה כל בוקר איך מתנהל) תהרגי אותי לא מסוגלת..


בגן הקרוב יותר יש צהרון שאני ירשום אבל עדיין באסרו חג ולג בעומר (אולי עוד ימים) אין גן בכלל. בגני עירייה אחרים כן יש בימים האלה.


הגן הקרוב הוא אומנם של עירייה אבל זה של בעלות פרטית (חרדית) ולכן זה נראה ככה אבל לצוות לא מעניין קצת לסדר את הגן/חצר משהו? מטריף אותי, מצד שני כולם מרוצים מהצוות שם ויש צוות פרא רפואי מלא מה שאין בכל הגנים


ושוב, בגן המרוחק לא בטוח שיהיה צהרון בתוך הגן ואז לוקחים אותו לגן אחר ומאוד חוששת מזה


ומפה אני לא יודעת להחליט.


בעלי עובד עירייה אז יש לנו פרוטקציה שם חחח

אולי שאלה טפשיתפילה
אבל מה אם להזמין מדביר וכמה בחורים לסדר את החצר בגן הקרוב , אפילו על חשבון הורים?
זה לא העניין, גם בתוך הגן מבולגן ממשshiran30005

מי שלא רואה בעיניים לא מבין

איך לא מפריע למטפלות ולצוות לא יודעת

נוטה לחשוב שלגן השני, ממש יקל על החייםשיפור
מבאס שמוזנח שם. אולי אפשר לנסות לדבר עם העירייה על העניין, אבל אם ההורים מרוצים זה לא שיקול מכריע מבחינתי
אולי הקרוב מגעיל כי עכשיו מנקים לשנה הבאה?יעל...

הרבה פעמים אם תלכי בקיץ לגנים את תראי בלאגן.. זה השלב.

כדאי לשמוע מהורים איך זה במהלך השנה

כל הזמן זה המצב שם לצעריshiran30005

מדובר בגן חרדי שלא שייך לרשות ובגלל זה המקום נראה ככה

הגן המרוחק יותר זה ממלכתי דתי עם מבנה כמו שצריך

קצת מטריד אותי מבחינת מחלות גם. הוא רגיש...אורוש3
איך גן שפה לא שייך לרשות? הילדים שלי בגן חרדי והםרקלתשוהנ

עדיין גני עירייה

אז איך גן שפה, שהוא חינוך מיוחד, לא שייך לכלום?

 

מבינה שזה הראש שלהם אבל לא נשמע הגיוני שזה המציאות בפועל

ואז אול אפשר להתלונן

זה גן עירייה אבל שייך לעמותהshiran30005

כמו שיש בתי ספר של בית יעקב ששייך לאגודת ישראל, ויש ביה"ס של ש"ס ככה הגן הזה שייך לאגודת ישראל או משהו מהם לא יודעת

לכן העירייה אומרת תפנו למנהלים שלכם שהם ישפצו ויסדרו את המקום. הבעלים אומרים יש רישום ולכן זה לא מעניין אותם


בגן השני כן יש הסעה אבל לא יודעת עד כמה אפשר להיות רגועים בהזעה הזאת. רואה כל בוקר את המלווה מפצירה בילדים ללכת בקצב שלה וזה קורע לי את הלב, הבן שלי הולך כמו צב ונופל הרבה הוא יהיה מסכן, אני יודעת , כנ"ל צהרון לא מתחייבים לפתוח באותו גן זה תלוי רישום


מצד שני הגן הקרוב הוא מזעזע, אין לי מושג איך מקבלים אישור על זה, בחיי

כדי לקבל רישיון כל שנה הם צריכים לעמוד בתקניםרקלתשוהנ

אפשר להתקשר למשרד הבריאות שיבואו לעשות להם ביקורת פתע

זה מה שהייתי עושה בתור הורה, אבל את לא שם עכשיו...

 

מניחה שאפשר בתור הורים ללחוץ יותר, מוזר מאד שזה לא מזיז להורים הקיימים

 

 

מה זה מוזנח?נעומית

יש הבדל בין גן קטן, מתקנים לא עדכניים, הרבה ציוד אבל ילדים יכולים להתפתח וללמוד בו

לעומת גן שבו יש חוסר תקינות בטיחותית,

עכברים זה מפגע בריאותי, חפצים שלא מתאימים לילדים ונגישים אליהם, רהיטים שבורים שעלולים לסכן אותם וכו'


לענ''ד אפשר לברר מאיפה בדיוק נובעת המוזנחות אצל הורים ששלחו לשם. 

למרוחקאמאשוני

תנסי לסדר הסעות.

אם לא מסתדר הסעות הייתי שוקלת אפילו מעבר דירה.

תחשבי על השנים הבאות גם.

איפה הוא יקבל מענה יותר מסודר? והילדה?

הייתי שוקלת לעבור למקום עם יותר שירותים שהם יקבלו.

או מתניידת במוניות.

לגבי הצהרון זה ממש ברוך, מקווה שיסתדר צהרון בתוך הגן ולא טרטורים כל יום.

מצטרפת לגבי המוניות- אני נוסעת במוניות כמה פעמיםיעל מהדרום

לק"י

 

השבוע כדי לפזר ולאסוף בזמן.

 

בהצלחה בהחלטה!

וזה בריא שיעבור מהגן לצהרון אחרshiran30005

כל יום? בהסעה כמובן

יהיה לי קשוח לעקוב כל יום שהוא הגיע לצהרון והכל בסדר

פה בגן ליד יש צהרון בתוך הגן


וואי איזה תסכול 

לא יודעת. גם לי היה קשה עם זה כנראהיעל מהדרום
לק"י

אין צהרון בגן צמוד?


אצלינו בגנים, במשך הרבה זמן היה צהרון משותף. ובצהריים העבירו את הילדים לגן הצמוד.

לא, זה צהרון בגן של מרחק הליכהshiran30005
ובגלל שמדובר בילדי חנ"מ כל אחד והצרכים שלו הם מועברים בהסעה 
אויש ממש מבינה את הקטע של ההזנחהעל הנס

אבל אם הצוות טוב ויש יותר פלוס בגן הזה ממינןס

כדאי לך לשקול את זה


בכל מקרה עבודת חיינו בתור אימהות זה לשחרר,

לא הכל יכול להיות בשליטה שלנו כל הזמן,הלוואי וזה היה כך.

אז זה או לשחרר את הגן הרחוק והפלןסים והמינוסים שלו

או לשחרר את הגן הקרוב והפלוסים והמינוסים שלו.

אבל וזה אבל גדול עד כמה שהבנתי הילד שלך רגיש יחסית.בגן נקי ומסודר סביר להניח שיהיו פחות הדבקות,

זה קריטי בחורף לא לעכשיו,

אולי שווה לך לקחת את זה בחשבון.

ההורים שמרוצים מהצוותרקאני

לא מפריע להם ההזנחה?

זה נשמע הזנחה קצת קיצונית

מתואמת

אין הסעות? ואין אפשרות לוודא אם יש צהרון או לא?

לא יודעת, התיאור שכתבת על הגן הקרוב לא עושה חשק בכלל... (ותכל'ס מוזר שקיים גן ברמה חיצונית קשה כזו... ועוד גן מיוחד...)


אנחנו שולחים כבר פעם רביעית לגן מיוחד (ילד אחד היה בשלושה גנים), ותמיד המקום היה מדהים גם מבחינת הסביבה החיצונית, ותמיד היו הסעות. גם צהרון היה - את התאומים בחרנו לא להשאיר בצהרון, את הילדונת אנחנו משאירים (זה גם ממש חלק מסדר היום בגן שלה).

ב"ה מרוצים מאוד מכל הבחינות!


מקווה שתמצאו את המקום הטוב ביותר בשבילו❤️

צהרון זה בתנאי שיש מספיק רישוםshiran30005

ואת זה יודעים רק בהמשך או ממש סמוך לתחילת שנה.

ברגע שאין מספיק ילדים אז מחברים גנים ולוקחים אותם בהסעה לצהרון

או שמביאים את הילדים האחרים לגן שלנו, אבל לא תלוי בבחירה שלי ואין עם מי לדבר שם

אוף, זה באמת קשה להחליט ככהמתואמת

נשמע מאוד מוזר שאף אחד לא מטפל בהזנחה שבגן שקרוב אליכם...

אצלנו אגב הילדים בגנים חרדיים, והם מטופחים לגמרי, כך שנשמע שזה קשור לעמותה המסוימת או לעירייה המסוימת שלכם...

האמת שאם זה המצב בעיר שלכם הייתי שוקלת לעבור דירה אבל לא יודעת אם זה מעשי לכם...

תודה לכולכן!shiran30005אחרונה
לא רלוןנטי לעבור דירה

אחרי התגובות שלכן כנראה שנרשום אותו לגן הרחוק יותר. עם הנסיעות נתמודד כנ"ל לגבי צהרון

פתאום ביטוח לאומי החליט שאני חייבת לו 14 אלף ש"ח.אמא טובה---דיה!

התקשרתי אליהם, והם אמרו שאם אני רוצה להבין את החישוב אני חייבת לבוא אליהם לסניף.

 

זה הון בשבילי.

 

זו ההכנסה שלי של בערך שלושה חודשים בתור עצמאית.

 

אין לי כוח לזה

וואו איזה הזיהההדיאן ד.

מה כתוב במכתב? על מה החוב?

 

האם חלק מהחוב זה ריבית והצמדה?

 

תיכנסי לאתר שלהם ותנסי להבין כמה שיותר מידע

בלי שום ריבית!אמא טובה---דיה!

ממש הזיה.

זה מבאס אותי כל כך.

 

אני מפרנסת יחידה (בעלי אברך), מרוויחה סכום כל כך נמוך, ופתאום כזה מכתב הזוי

 

ואני משלמת להם כל חודש את דמי הביטוח!

 

המכתב ממש מבולגן, לא הבנתי ממנו כלום חוץ מהשורה התחתונה.

והפקידה אמרה שאפשר להסביר לי רק אם אגיע פיזית לסניף.

 

אוף אוף אוף.

יכול להיות שלא דיווחתם כמו שצריך?דיאן ד.

את עצמאית או שכירה?

 

לדעתי אל תילחצי,

בעיניי ככל הנראה מדובר בבעיה של חוסר דיווח

ואם תסדירו כמו שצריך את הדיווחים הסכום יקטן משמעותית/ ייבטל

 

תסדירי נשימה,

עבור מי המכתב? את או בעלך?

 

מי שהמכתב ממוען לו, תיכנסי לאזור האישי בביטוח לאומי ותבדקי חודש חודש מה רשום הסטטוס בביטוח לאומי

 

אני גם עצמאית וגם שכירה.אמא טובה---דיה!
אבל עם הכנסות נמוכות יחסית.
אז יכול להיות שהדיווח שלך חסרכורסא ירוקה.
תפני לרוח ותנסי להבין מה בדיוק חסר
איזה סרט😯איזמרגד1
אולי תנסי לשלוח ציטוט של המכתב לבינה מלאכותית, או למישהו שיותר מבין בזה שינסו להבין מה כתוב שם? שגם אם תגיעי לסניף לפחות תגיעי יותר מבינה על מה מדובר ותדעי אם יש סיכוי לשנות את זה....
יש לך רו"ח?טארקו
לי רו"ח עזרה להבין מכתבים מוזרים מבט"ל
הוא אמר שהוא לא מצליח להבין.אמא טובה---דיה!
הם שלחו לי מלא מכתבים, שכל אחד מהם סותר את השני.
אז שיחפש עם מי להתייעץ אולי?טארקו

זה מה שהרו"ח שלי עשתה.

אבל הסיפור אצלי היה קצת אחר..

אם יש לך רו"ח הוא אמור לעזור לך בזהלומדת כעת

לכן את משלמת לו...

שירים אליהם טלפון וינסה להבין מה הסיפור

מה זה אומר לא מצליח להבין?טריה

אני גם רו"ח ואין מצב שאני נותנת תשובה כזו ללקוח.

ביטוח לאומי זה באמת מורכב איתם וקשה לפעמים להבין אבל בסוף יש כללים ואפשר לבדוק מה שהם אמרו.

אם את משלמת לו הוא אמור לפתור לך את זה.

כמה דברים.לומדת כעת

1. עוד לא לשלם! כי על ריביות הם מוותרים בד"כ אם משלמים את החוב מידי.

2. תרימי שיחת טלפון לרו"ח שלך/למנהל חשבונות שאת בקשר איתו. אישית חושבת שגם אם אין לך רו"ח, תנסי להרים טלפון למישהו מהמקצוע תנסי להבין, יש להם נסיון עם זה בד"כ.

3. תבדקי אם הם נותנים לשלם את זה בתשלומים

מההההההה הזוי!!!!אוהבת את השבת
אמאל'ה. תנסי לבקש לפרוס... אוףאורוש3
קרה לנו גם פעםקטנה67

ועם סכום כפול

זה היה מלחיץ ממש

אבל אז ערערנו וזה בוטל, הכל

ההבדל הוא ששנינו שכירים אז לא באמת היתה סיבה שיהיה לנו פתאום חוב כזה וכנראה בגלל זה זה היה די פשוט.

בכל מקרה, באמת אל תשלומי עדיין, תבדקי איך ניתן לערער

יש לך רואה חשבון?המקורית
אם התשלום הוא בגין חוב מקדמות על תקופה ארוכה זה הגיוני וקורה ללא מעט עצמאיים שמשלמים תשלום קבוע בלי קשר להכנסה. בסוף כל תקןפה היטוח לאומי עושה חישוב כמה הכנסת ומחשב כמה צריך לשלם להם ודורש הפרשים. אבל צריך לוודא שזה תקין. אפשר גם לפרוס תשלום
בינתיים נראה שזו הסיבה. מבאס.אמא טובה---דיה!
אולי זה הפרשי שומהאמ פי 5

צריכה לבדוק איך את מוגדרת בביטוח לאומי גם בתור עצמאית ואיך את משלמת להם מקדמות

 

דבר שני יתכן שהעלו אחוז מקדמות במקום 6 ל7.7 ואז מכאן החוב למרות ששולם

 

אולי גם דיווחי משהו בטעות מהמקום שאת שכירה?

כמו לדוגמא לא דווח שם שאת שכירה למרות שיורד לך בתלוש ואז פשוט צריך לשלוח תלושים

 

את יכולה להכנס לביטוח לאומי אזור אישי עם כניסה חד פעמים ולראות שם את כל הנתונים לגביך...

 

 

בהצלחה!

 

אבל אמורים כל שנה לתת לך חוב. 14000 זה על שנהאחת??ביו
זה באמת מוזר ממש, כי אני מרוויחה ממש קצת יחסית...אמא טובה---דיה!

צריכה לבדוק את זה...

תקשיבי זה הזוי ממש!מדברה כעדן.
בתור נשואה לא משלמים ביטוח לאומי! ואמור להיות פירוט באיזור האישי שלך... 
מי שעובדת כן משלמת.. מתוך השכרכורסא ירוקה.
בטח שמשלמים רק אם את לא עובדת את לא משלמתעדיין טרייה
כן פספסתימדברה כעדן.
זה כנראה כי היא עצמאית איזה מתסכל... (ההנחתה משומקום...) 
תשמעי רק רואה חשבון טובצלולה

עדיף לשלם יקר לרואה חשבון,

זה חסך לנו בעבר כמעט 10,000₪ על מקרה דומה.

מקווה ממש שיסתדר מהר. זה קשוח על הלב❤️

אני יכולה לנסות לעזוראשת בעליאחרונה
תפני אלי בפרטי אם את רוצה
איזה חשקים היו לכן בהריונות? והם היו שונים בכל הרימעיין34
הריון?
לא היה לנ כלוםPandi99
דרימי H12 proעוד מעט פסח

מוכרים השבוע במשנת ב-500 ש''ח.

מה יכולות לספר עליו?

זה הזמן לקנות?

מוסיפה שאלה ברשותך. האם מתאים לשימוש לאישה מבוגרתביו

או שזה כבד מידי.

 

 

כבד יחסית, לשירותך..אמא לאוצר❤
למה לא רובוטי?אמאשוני
אפשר כל יום לתת לו לעשות סיבוב על הבית טככה לא מצטבר אבק ויצא ממש נקי.
לאמא שלי יש את דגם 14, ולא כבד להשושנושי
אולי להוציא ולהכניס למתקן יכול להיות כבדאוזן הפיל

לא מאד,  אבל אם זה מישהו שלא יכול לסחוב או להרים, זאת יכולה היות בעיה.

צודקת, לא חשבתי על זה.שושנושיאחרונה

אמא שלי מתניידת עם הליכון, ב"ה עם הדרימי היא מסתדרת. 

בזכותך רצתי לבדוק את הנושאאוזן הפיל

יש לי את ה14 והוא גוסס. נכנס למנוע מים ואין אפשרות לתקן.

אשמח לשמוע גם כן מבעלות ניסיון לגבי הדגם הספציפי.

ג'ימיני מאד התרגש מהמחיר ואמר לי לרוץ לקנות😅

המחיר מעולה, זה בטוחעוד מעט פסח
אבל גם 500 ש''ח זה סכום יפה שלא בא לי להוציא על משהו מעפן.
צודקת, לכן רצתי לברר, עוד לא הזמנתיאוזן הפיל

מה שחשוב לי שבאמת ינקה טוב וצמוד לקיר.

לפי הצ'אט השינויים הם בעיקר בחלק של הניקוי העצמי שהוא לא במים חמים וכל מיני פרטים ששיפרו אותם ב14.

וגם שהוא לא יורד ב180 מעלות עד למטה. שזה פחות קריטי לי.

ואני מחכה לשמוע ממישהי שהתנסתה

כי מרגע שמתרגלים אי אפשר לחזור אחורה

לא צריך להתלהב כי כנראה המלאי נמוך. ויגמר מהרביו
בינתיים הזמנתיעוד מעט פסח
ומקסימום אבטל אם אחליט שלא כדאי (אני עושה ככה הרבה, מזמינה בחמישי בערב כולל כל מה ש'אולי', ולפני שההזננות נסגרות עוברת שוב על הרשימה ומורידה מוצרים)
תודה שכתבת! מחכה גם לשמוע אם מישי מכירה..אוהבת את השבת
אני חושבת שזה מכשיר ששווה לקנות אותו רק בזולפרח חדש

לא מבינה איך משקיעים בזה אלפי שקלים

שמעתי כל כך הרבה אנשים שאחרי כמה זמן המכשיר מתחיל לעשות בעיות (כל הדגמים והחברות)

בכזה מחיר זה שווה גם אם יחזיק רק חצי שנה ותדעי אם זה משהו שעוזר לך בבית או להיפך..


תבדקי אם יש לו ניקוי עצמיאמאשוני

אם אין לו, לא שווה.

זה ממש משמעותי הניקוי עצמי.

חיזוק מיתוסים לגבי מין העובר- זרמו איתי חחחחמעיין34

אז מהניסיון שלי


הריונות עם בנות-

* חשק למתוק ולשטויות,

* הקאות בהריון,

* שיער צומח לאט אם בכלל


הריונות עם בנים-

* בחילות בקטנה, נסבל

* חשק לאוכל אמתי

* שיער צומח מהר, שיער שחור ועבה, וצומח שיער במקומות שלא היה קודם כמו בשביל החלב או הבטן (זה נגיד המיתוס הכי חזק שאני הכי מאמינה בו כי הוא מאוד קיצוני אצלי חחח)


לגבי צורת בטן לא ראיתי הבדל

חצקונים היו לי בשניהם בקטנה


וזהו;)


דווקא בהריון של הבן שלי היה לי האטה בצמיחת השיערזוית חדשה
אההמרקאני

ההבדל היחיד שראיתי זה אצל הבן היו לי בחילות וחוסר תיאבון

אצל הבת כמעט ולא, ממש בקטנה

אף אחד מהדברים שלך לא עבד לי😂😂😂😂חמדמדה

שתי בנות- אחת חשק למתוק אחת נגעלת ממתוק אמאלה רק אוכל מבושל וטוב

בן- כנל

שיער- אין הבדל, תקופות בהריון של צמיחה ותקופות שלא בכל השלושה

והבטן נראת אותו דבר (זה ניראלי אולי קשור יותר למבנה של הבטן של אישה לא?)

הפתעתןןןמעיין34
אצלי לא עבדיעל...
איזה מהם?מעיין34
הריונות רק עם בניםמחי

חלק עם הקאות חלק בלי

בחלק חשקים למתוק ובחלק לאוכל מבושל. זה גם משתנה כמה פעמים באותו הריון או באותו יום 🤭

צורת בטן שונה, תלוי במספר ההריון ובכושר של שרירי הבטן 

ומה לגבי צמיחת שיער? הכי מעניין אותימעיין34
היו לי בנים ובנות ובכל ההריונות היה בערך אותו דבראוזן הפיל
לא ממש השתנה משהו, חוץ מהקו שיער שהופיע בחזה, ואז קבוע כל לידה חימצנתי את האיזור
אני בהריון רביעילב המעיין

בהריונות הקודמים סבלתי ממש מהקאות ברמה שלא יכלתי לאכול ולשתות כלום

ועכשיו אני ברוך השם מתפקדת ואוכלת 

לא נעים לי אבל אני לא מרגישה שאני בהריון

התרגלתי לסבל מטורף…..לצערי

אה ומה ששכחתי לציין שיש לי רק בנותתתתתתת

אז יש סיכוי שיש לי הפעם בןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן

אהה אז במקרה שלך את מחזקת מיתוס אחדמעיין34
יש לי בן ובת, ההריונות היו דיי דומיםטארקו
ולא היה בהם אף אחד מהדברים שכתבת🤷‍♀️😅
די נווו.. אולי את עם לייזר? ח אצלי השיערות זה קיצומעיין34
ממ לא🤷‍♀️טארקו
בעצמך כתבת שזה מיתוסים....יעל מהדרום
לק"י

אצל כל אחת זה עובד אחרת.

שום דבר מזה לא היה אצליהשם שליאחרונה

בשום הריון לא היו לי ממש חשקים.

תמיד אני אשמח לנשנושים מתוקים, אבל לא משהו שונה בהריון ולא היה הבדל בין בנים לבנות.


בהריון עם הגדולה היו קצת הקאות, ההריונות הבאים לא היו בכלל, גם בנים וגם בנות.


הכללי אני לא שעירה, ולא מורידה בכלל, אז אני גם לא עוקבת אחרי הצמיחה. אבל לא שמתי לב להבדלים.

אולי יעניין אותך