שרשור חדש
כאבי שרירים בחזה אחרי חיסון/לידהיעלבנימין
הי התחסנתי חודשיים אחרי לידה (לקורונה) בערך שבוע-שבוע וחצי אחרי התחילו לי כאבי שרירים בחזה/צלעות שם.
אני ישר קישרתי את זה לחיסון, הרופאת נשים אמרה לי שהיא לא יודעת להגיד לי למה זה קשור אבל גם אחרי לידה זה קורה (ולא מיד אלא דווקא אחרי המשכב לידה)
אשמח לדעת אם יש מישהי שחוותה את זה? ואם כן מתי זה עבר לה?
יותר הגיוני שזה מההריוןיוקי
תרגישי טוב יקרהבתשובהתמיד

אני דווקא חושבת שזה יותר הגיוני מהחיסון ולא מההריון גם בגלל המיקום של הכאבים.

תנוחי ותחזקי את הגוף בכל מקרה!!!

את מניקה? אם כן אז גם יכול להיות קשור לתנוחה של ההנקהמיקי מאוס
אבל תהיי עירנית לאופי הכאב. אם זה לא ח"ו כאב שנובע מהלב כי לחיסון עלולה להיות תופעת לוואי של דלקת בשריר הלב.
אם יש חשד- תחזרי לרופאה ותבקשי שיעשו לך הדמיה לבדוק את זה
בדקתי את עניין הלב ב"ה לא קשוריעלבנימיןאחרונה
ואני תמיד מניקה בשכיבה מאז שנולד
טיפים לאמא עייפה בחודש תשיעי🙏🙏אנונימית בהו"ל
המצב הנותן הוא כזה:
גמורה מעייפות. כל היום שוכבת על הספה, נרדמת ומתעוררת בהתאם לרעש בבית🥴

לא מתחילים ב-1 לספטמבר. בגלל הקורונה.

אין מצב לעזרה אחרת.

אבא עובדת במשרה מלאה. יוצא לפני שהם קמים וחוזר כשכבר ישנים. עבודה ממש קשוחה. שומרים את ימי החופש ללידה ואחריה.

סבא וסבתא גרים ממש רחוק, יעזור כמובן צמוד ללידה, אבל אי אפשר לדעת מתי זה יהיה. הם גם עובדים ולהיות אצלם בבית דורש יותר כוחות מבבית שלנו.

אין מצב לעזרה משכנים, כי אנחנו נכנסנו לבידוד מרצון. מפחדת ממש מבידודים והדבקות בחגים.

וחבורת ילדים בגילאי שנתיים עד 8 שכבר מיצתה לגמרי את החופש. תכלס, יודעים להעסיק את עצמם, אבל יש גבול לכמה אפשר.

חצר- יש ב"ה גדולה מאוד. אבל חם לי!!!!!! מתחרפנת מזה שהם יוצאים ונכנסים כל רגע והמזגן בורח. כן נותנת להם כמה שעות ביום. אבל רוב הזמן צריכה שהכל יהיה סגור חוץ מהמזגן

זמן סרט/מחשב- אין מצב ליותר בשעה ביום (וזה גם במקרה חירום)

אשמח לעוד רעיונות / הצעות / טיפים מה אפשר לתת להם לעשות🙏🙏🙏🙏
אני חושבת שבזמנים קשים כאלה הייתי נותנת עוד זמן מחשב.ציפיה.
ברור שזה רחוק מלהיות אידאלי, אבל אין יותר מידי אפשרויות.
וגם עוד זמן חצר...אביול
צריך להתפשר על משהו...
וואו.... קשההה....חדשה ישנה
שולחת לך מלא מלא כוחות!!!
יש לכם מזגן בחדר?אמאשוני
אולי תשכבי שם ואז לא נורא שדלת הבית תהיה פתוחה? מה עם בריכה בחצר? יש חלון משקיף?
אולי תקנו את החלק שסוגר את הדלת לבד?
תיכנסי להתקלח לעיתים קרובות. מים ממש עוזרים, גם פחות חם גם מרגיע וגם קצת שקט ופרטיות.
מה עם חומרי יצירה? גרוטאות? לעודד אותם ליצור?
נגיד להכין תערוכת דגמים לקראת ראש השנה. שיכינו חידון/ ציורים.
אולי להכניס בייביסיטר אחת מחוסנת ואחראית?
אולי תהפכו את הזמנים שילכו לישון מאוחר ויקומו מאוחר ככה שבעלך יוכל להוציא אותם בערב במקום ריק לפרוק אנרגיות? אפשר לעשות מזה וואו נגיד לקחת פנסים ומחזירי אור לדרך.. (לא שצריך, בשביל הקטע)
את הקטנים תוכלי להשכיב לישון צהריים תהיה לך עוד הפוגה כלשהי בצהריים..

עוד רעיון חלופה למחשב, שהם יכינו מסך מחשב, כלומר מסגרת מקרטון ובאמצע יש חור (כמו שפעם היינו עושים תיאטרון בובות)
ושהם יעשו את הסרט (עם תחפושות או בובות אצבע)
אפשר גם להסריט אותם בסתם רגע של היום ולשקף להם איך הם מתנהגים (לא בקטע מטיף, זה ממש מצחיק ומקורי לראות את עצמך מהצד)
אפשר לעשות בריכת כדורים בחצר מדפיצטיוטה מקווצצים. שישחקו גם מלחמת כדורים..
אולי אפשר לעשות מבצע משפחתי לפי כללים שתבחרי (לפנות שולחן, להעסיק את הקטנים, להעסיק את עצמם לבד, להיכנס למקלחת בפעם הראשונה שאומרים.. וכו' )
ובסוף לקנות משחק משפחתי משותף שייתן לכם עוד תעסוקה בחגים (נגיד מעכשיו עד ערב חג סוכות)
דווקא בגלל החגים יש הרבה ימי חופש (ערבי חג וחג פלוס שישי שבת) אולי כדאי ללכת על בישול ממש פשוט עם השלמות של אוכל מוכן כדי שתוכלי יותר לנוח ופחות לעבוד קשה בערב חג.
עוד רעיונותצעד בחולאחרונה
* אפשר לשים להם סיפור לשמוע ובמקביל לתת להם דפי צביעה וצבעים, אצלי יושבים וצובעים ממש הרבה זמן כשיש סיפור ברקע

* להוציא את ארגז התחפושות מפורים, אחלה פתיחה למשחקי דמיון של הילדים שיכולים להימשך אם הם נכנסים לזה חזק.

* לפני המיקלחות של הערב, אפשר לאפר את הילדים ץ ולתת להם לאפר אחד את השני, תעסוקה מעניינת

* לאפות/ לבשל איתם נניח להכין בצק זריז לעוגיות ולתת להם להתעסק עם הצורות והקישוטים (להוסיף בצלוחיות קטנות סוכריות, שוקולדים וכו)
ג'ל סיכהאני200
קוראת סמויה הרבה זמן פה..

הג'ל סיכה שיש לנו בריח מגעיל🤮
כמו הריח של הג'ל באולטראסאונד..
אשמח להמלצות לג'ל בריח נורמלי ועדיף אפילו נעים?

והבנתי ששמן עלול להפריע לכניסה להריון .
גם ג'ל?
לגבי כניסה להריון-למכון פועה יש המלצות לג'ל שלא מפריעמיקי מאוס
כשלא מנסים- ממליצה מאוד על המשחה של ואהבתם. ממש נעימה וטבעית
נקלטנו איתה... לא חושבת שיש בעיה...תיתיל


תודה רבה!אני200
שמן שקדים הוא טוב, לא יודעת לגבי הפרעה בכניסה להריוןיעל מהדרום
תודה!אני200
איפה קונים שמן שקדים? אני לא מוצאת בשום מקום..אני10
תודה!אני10
שמן שקדים עדיף בהרבה על הג'לים למיניהםמצטרפת למועדון
שמתיבשים ונהיים מגעילים תוך 2 שניות.
אני נכנסתי להריון בה למרות שימוש בשמן שקדים. לא יודעת מה ההמלצה הרפואית בענין.
תודה!אני200
שמן מלכלך את הסדינים..
אני משתמשת בג'ל באריזה שחורה של פמינהDove
על בסיס מים, נעים, ללא ריח.
ממליצה.
תודה!אני200
המשחה של ואהבתם- מומלצת ממממש!!תיתיל

לא מחליפה אותה...

חמאת סיכוך טבעיתשלומית.
של ספירולינה פול לייף
מומלץ ממששש
אחלה ריח
לא נהיה מגעיל
לא מפריע בכניסה להריון
עשוי מחומרים טבעיים
תודה!אני200
תודה!אני200
היא מגיעה בקופסא כזאת ולא בשפורפרת,
היא נוחה למריחה?
אממ כן..לי זה בסדר..תיתיל


ג'לתות_בננה
אני ממש אוהבת את הג'ל של לייף, קונה בסופר פארם. הוא על בסיס מים ונכנסתי איתו להריון
רק לכל אלה שכותבות שנכנסו להריון עם משהו מסוייםאנונימיות
זה לא אומר כלום. ג'ל לסיכוך או שמן זה לא אמצעי מניעה...
זה לא בלתי אפשרי להיכנס ואם אתם נכנסתם סימן שזה לא פוגע בסיכויים.
זה יכול להפריע ויכול גם לא להפריע.
ובגלל שאי אפשר לדעת אז מי שממש מנסה להיכנס לא משתמש.
כששאלתי בזמן טיפולים אז אמרו שאין בעיה בג'ל,אולי בקרובאחרונה
לפחות בזה שעל בסיס מים 🙂 אז כל הנראה אין בעיה, אם בטיפולי פוריות לא אומרים לא להשתמש
שמן שקדים מלכלך ומסרבלטוווליי
ממליצה ממש על נוזל של דורקס.
ממש נוח לשים וגם לא מלכלך ויש כאלה בלי ריח בכלל.
סרזט אחרי לידהמלאת אושר
אחרי הלידה הקודמת בהמלצת מכון פועה, חיכיתי שיפסק הדימום של הלידה (לקח באזור החודש וחצי), טבלתי, ואז רק התחלתי עם הסרזט-

כך שבזמן עד שיש הגנה מקסימלית השתמשתי בשקפים (שמסתבר שגם אני וגם בעלי רגישים אליהם והיה סיוטט), ואז התחיל שלב הדימומי הסתגלות שכלל עוד חודש חודשיים של דימומים מבאסים (שרובם לא אסרו אותנו, אבל עדיין באסה כל העסק הזה של כתמים ושאלות רב וכל פעם הלחץ הזה מחדש, ומחכים לתשובה של הרב.. )


אז עכשיו, כרגע בתשיעי, אני חושבת להתחיל עם הסרזט מיד אחרי הלידה, ואזכבר לתפור את הדימומי הסתגלות עם הדימום המסיבי של הלידה. השאלה אם זה לא יאריך לי פתאום בקטע מלחיץ את הדימום, ואם זה לא בעיה מבחינת ההרמונים (נגיד ידוע שביום השלישי ללידה יש ירידה דרסטית בהורמונים- ולא רוצה לקחת אז גלולות שישבשו לי את התהליך הטבעי הזה) ..


תמליצו לי מה עדיף!!

אני חושבת שזה בעייתייאביול
אבל לא מבינה בזה.
אולי סרזט לא מתאים לך אם הדימומי הסתגלות כל כך ארוכים?רקלתשוהנ

דבר שני

בשום אופן לא הייתי מכניסה לגוף הורמונים נוספים על כל הבלגן של אחרי הלידה.

לא מבחינה רפואית - שאולי זה באמת אסור - אלא מבחינת השפיות הנפשית שלי ושל כל מי שמסביבי...

לכאורה את צודקת, אבל אחרי זה הוא היה לי מושלםמלאת אושר
מנעתי אחרי זה עוד שנה וחצי עם הסרזט, בלי דימומים ובלי שום השפעה על מצבי רוח חשק מיני וכו'.. רק ההתחלה הייתה בעייתית ..
שימי לבעירנות יתראחרונה
בעלון של סרזט רשום שאפשר להתחיל 21 יום אחרי הלידה. מכירה מישהי שמתחילה קבוע ככה וכך הדימום נכנס לדימום של הלידה אבל מצד שני אם זה עשה לך דימומים ארוכים בעבר או כדאי קודם לטבול ולהיות מותרת כמה שבועות עם מניעה בשקפין/ נרות ורק אז להתחיל לקחת...
בהצלחה
התייעצות+פריקהציפיפיצי

שבוע 25,בעקבות זה שאני בלי מעקב רופא רגיל מטפל ומחכה לביקורת בהריון בסיכון בבי"ח

הלכתי הבוקר להיבדק כיוון שבשבוע שעבר היה דימום בעקבות צירים מוקדמים

כרגיל הרגשתי גם היום את הצירים רק שהפעם היו חזקים ואכן ראו אותם במוניטור

ואף הגדירו כתכופים. הרופא שלח מיד למיון ועוד התעצבן למה הגעתי לבריאות האישה ולא ישר לבי"ח

 אז שלח לדעתו להשגחה+נוזלים ובדיקות מקיפות.

הגעתי כשעה אחר כך , הכניסו למוניטור והתעקשתי עם האחות שלדעתי המוניטור

לא מחובר טוב כי אני מרגישה צירים והוא לא משדר. היא אומרת לי הכל בסדר

ומהשנייה שהגעתי לא מפסיקה לרדת עליי שהבטן שלי בכלל לא קשה והצירים שהוא ראה

בבריאות האישה הם יותר פעילות רחמית ולא ממש צירים כמו שהוא הגדיר (וזה רופא שעובד איתה במחלקה)

בינתיים אני מתוסכלת כי כבר אין לי כוח וממש לא תכננתי לבלות את יומי בבי"ח... 

נכנסתי לביקורת אצל הרופא שפשוט צחק עליי כי המוניטור היה פשוט קו ישר!!!! ואני בטוחה בטוחה

שלא היה מחובר נכון או לא יודעת מה כי פשוט לא הגיוני. התחלתי לבכות כמו תינוקת ועוד בדק ואמר

שהצוואר ארוך כאורך הגלות שזה ברור מנחם ומשמח אך הציניות והזלזול שדיבר היו משפילות וכששאלתי אותו

אז למה שלחו אותי למיון הוא אמר כי היה צירים ועכשיו אין. אז למה לא מטפלים בי?!?!? או משאירים למעקב

אה ו60 אחוז מחיקה של צוואר רחם רק אמר וצוואר אחורי וסגור.

 אני בסערת רגשות גדולה ובוכה רק כי אין לי כוח

מחפשת חיבוק נחמה ופריקה

אויש. חיבוקמטילדה
אכן היחס לא נעים,YaelLאחרונה

אבל אם הצירים חלפו והצוואר ארוך וסגור ב"ה אז אין באמת צורך בטיפול. תתרכזי בבשורות הטובות הללו ותתעלמי מהאנשים האלה... תנוחי בבית, תשתי הרבה מים, ולעשות תרבית שתן אם לא עשית לאחרונה.

שעון ביולוגי- פוריות.מקרמה
התחתנתי אחרי גיל שלושים.
מה שבאופן אוטומטי משפיע אצלי על כל הנושא של מתי, כמה ואיך.

ב"ה יש לי 2 ילדים מהממים שהגיעו בקלות , ומרגישה ממש מבורכת.

אני רוצה עוד!
אבל כרגע מרגישה שהגוף, הנפש, הזוגיות, והחיים שכבר הבאתי זקוקים לזמן.
אבל חוששת שאם אקח את הזמן אפחד לא מבטיח לי את השלישי, ובטח שלא את הרביעי.

המחשבה על ילד עכשיו משתקת.
המחשבה על טיפולים גם. (בתור רווקה היה לי ברור שבגילי אני אהיה כבר אחרי שאיבת ביציות, אבל זה משהו שהיה לי ברור שאעשה בשביל הילד הראשון, לא בטוחה שזה נכון לי בשביל הילד השלישי/רביעי)
המחשבה על לקחת סיכון ואולי לוותר על עוד ילד מפחידה ממש.

אם צריכה לבחור בין להאיץ בעצמי לבין לקחת את הזמן וטיפולים/לוותר על הרביעי אני קרועה ולא מצליחה לבחור.

איך מקבלים החלטה?
יש איזשהי בדיקה שיכולה לתת לי אינדיקציה לגבי מצב הפוריות? (יודעת שאפחד לא מבטיח לי כלום...)
יש בדיקהאמאשוני
לא יודעת פרטים אבל בהחלט יש בדיקה כזאת.
לעניות דעתי המשפחה הקיימת קודמת לחישובים על הילדים הבאים.
כשאני חושבת עם עצמי אני יודעת שזה מה שה' רוצה ממני.
לדאוג לבריאות פיזית ונפשית שלך של בעלך ושל הילגים הקיימים.
בטוחה שכשתהיו במקום יציב ובריא את לבד כבר תרגישי בשלות לקפוץ למים ולא תקחי את הזמן להתפנק..
וגם תחשבי על העשור הזה כעשור של הריונות ולידות. אולי במצב אחר לא היית לוקחת עוזרת בית, בייביסיטר וכו'. אבל אם עזרה כזאת יכולה להקל מעלייך ולאפשר לך להתמקד בעבודה על ההורות הזוגיות וכו' וזה מה שיאפשר לצופף בין ההריונות אז בראייה לטווח ארוך זה משתלם.
בהצלחה!
יש בדיקה בשם amhחדשה לשאלה
שבודקת את הרזרבה השחלתית , מצרפת הסבר של הבדיקה
בדיקת AMH (כללית) - הערכת רזרבה שחלתית - מעבדות זר

תלוי בת כמה את, את בת 35 אפשר לחכות אבל אם את לקראת 40 ויודעת שתרצי עוד ילדים אז באמת כדאי להביא למרות ההרגשה.
אפשר לבדוק רזרבה שחלתית, תבדקי עם הרופא משפחהרעותוש10
זה בדיקת דם פשוטה

ובנושא עצמו...
למדתי מניסיון כואב שהגיל והמצב באמת לא מבטיחים מספר ילדים...
התחתני איזה עשור לפניך וזה ממש לא עזר (יותר נכון עזר מאוד, היה לי מספיק שנים לנסות ולחכות לכל ילד)
מה שגרם לי להתמיד בתהליך הזה היה גם הלחץ מהשעון הביולוגי וגם כי הבנתי שזה השנים של התהליך הזה...

כלומר- זה הזמן, בגיל מסוים זה כבר לא יהיה רלוונטי

אז אני ממש לא אומרת לך להילחץ וגם לא מהר צהר להביא עוד ילדים,
אבל כן להגדיר תקופת זמן אחרי הלידה ששם אני מתחילה לנסות, כן וזה לפעמים יבוא על חשבון דברים אחרים בחיים...
ויתרתי על דברים מסוימים- בהחלט.

אבל כן לקחתי את הזמן כשהרגשתי שאני צריכה אותו.
בשני הילדים הראשונים לקחתי לי שנה שבה לא טיפלתי בכלום ולא ניסיתי עוד הריון.

אחר כך היה לי לידה מסובכת והמליצו לי רפואית על שנתיים, וממש בשנתיים האלה, למרות שבכלל לא היה לי ברור שיהיו לי עוד ילדים,
המתנתי ולא התעסקתי בכלל בעניין, אפילו לא במחשבה
הייתה לי איזה תפיסה שעכשיו זאת הפסקה ופשוט לא מתעסקים בזה. אם כן יהיו עוד או לא יהיו וכמה ילדים והגיל והשעון הביולוגי (כשנגמרו השנתיים אז כן נכנסתי לזה, וב-בום, רצתי מבדיקה לבדיקה)

אם את מבינה את הלך המחשבה שלי אז תקציבי לעצמך את הזמן שאת צריכה באמת מצד עצמך, כדי להירגע, כדי להיבנות כמשפחה ולא להיות בחרדה...
הזמן לא צריך להיות ארוך אבל הוא יאפשר לך פסק זמן מההתעסקות בזה

ובסוף... הכל בידי שמיים, אנחנו רק משתדלים, בטח בנושא הזה

בנוסף למה שכתבו לך, הוראות יכולה להיות בעוד דרכיםאולי בקרובאחרונה
כמובן את צריכה לחשוב עם בעלך, אם זה מתאים לכם.. אם מבחינת הגוף זה כבר לא מתאפשר להיכנס להריון וללדת, ואתם מאד רוצים עוד ילדים, אפשר לאמץ/לקחת באומנה. יכול להיות שזה תקף רק לילדים, לא תינוקות (אם אני לא טועה תינוקות נותנים רק לזוגות שלא מצליחים להביא ילדים) אבל אלה גם ילדים שצריכים הורים, ואם את חובת שאתם מסוגלים, בעיני זה מלווה ענקית!
אני רק רוצה להיות מותרת לנצח!!אנונימית בהו"ל
לא אכפת לי בשביל זה שיהיו לי 20 ילדים גם!

הנפש כ''כ צריכה את הבעל, קרוב, גם לגוף
ממש מבינה .. מאחת שהיתה אסורה הרבהדובדובה
לא פשוט קבלי חיבוק ממני. אין כמו להיות מותרים. ואין כמו להיות מותרים בימים הראשונים אחרי שהיינו אסורים. חלום. מרגישה כמו מתבגרת תמיד. אין שני לוואו הזה.
כמעט כמוךזמני לשליש1
לא בנויה ל20 ילדים

אבל נמאס לי להיות אסורה ככ מלא זמן 😭😭😭
מזדהה כלכך..חדקרן
חחח 20 ילדים קצת גדול עליי
אבל המרחק ככ קשה...
והצורך גדול...
חיבוק
מזדהההשקט הזה
אני רוצה להיות בהריון נצחי
(להיות אסורה אחרי לידה זה כזה מבאס.. אי אפשר לצפות מתי זה יסתיים)
וואו כל כך ❤שנה טובה ומתוקה
וואלה...דיליהאחרונה
אני דווקא סבבה עם הפסקה מידי פעם.
דואגת שלא יותר מידי.
אבל מידי פעם התחדשות וגעגוע עושה לי טוב.
ואחרי לידה זה הכי נורא
אוף למה אנשים גורמים לי לכזה ייאוש?אביגיל12345
חברות ומשפחה מדברות איתי.. ובטוחות שהן יודעות הכול.
כי עברו כבר לידה.. השאלות שלהן, המסקנות שהן מסיקות מהתשובות שלי פשוט מעצבן.

דיברתי עכשיו עם קרובת משפחה, שהתחילה לשאול אם אני מרגישה כבר צירים? או מרגישה משהו בנפש?
אמרתי לה שלא.. שאלה אם הבטן ירדה, וכל מיני שאלות כאלה
שלא מחייבות כלוםםם.
כי יכול להיות שהבטן לא ירדה, והיום אלד
אז מה הקטע שאת שואלת?

בנוסף היא אמרה לי את המשפט הכי מעצבן, תחשבי שיש לך עוד שלוש שבועות ככה תופתעי,
ולא תיהי על קוצים.
למה שאני אחשוב ככה?? למה לגרום לי לייאוש?
במקום להגיד לי שהנה תכף זה קורה, מה כבר נשאר?

ועוד היא ממשיכה, שלידה ראשונה בטוח אצטרך זירוז.
שזה בערך הדבר שאמרתי לה שהכי מפחיד אותי,
אז למה את מלחיצה אותי?

כמעט כל יום משבוע 36 היא מתקשרת לשאול אם אני מרגישה משהו, או אם יש צירים..
שחררי!!! יש לה בן אחד בן חודשיים.. זה לא שהיא עברה מליון לידות,
חלילה לא מזלזלת.

אבל למה את מלחיצה אותי ככה? שלידה ראשונה לרוב זה זירוז.
ואם אני מרגישה קלילה יותר אז זה אומר שהתינוק התברג.

את רופאה?? לא. אז דיייי
כל פעם שהיא שואלת אותי אם אני צרגישה משהו,
ואני אומרת שלא.. אני נכנסת ללחץ, שאמאלה למה אני לא מרגישה צירים?
אני מבינה שהיא מנסה לעזור או לייעץ, אבל זה מעצבן.
פשוט ככה...
גם החטטנות הזאת, שהיא שואלת איפה אני מתכננת להיות אחרי הלידה, ומה קניתי... ומי יהיה איתי בלידה.
ומליון שאלות.. שדי

אוף
תסנני😘M-P-4
אם הקשר מספיק טוב, תגידי לה שזה מלחיץ אותך השאלות.. ואם מרגישה פחות בנוח, פשוט תסנני...

הדבר האחרון שאת צריכה זה עוד ישנים כזו על הראש עכשיו!

ולגבי לידה ראשונה שבטוח תצטרכי זירוז, ממש לא נכון!!!!!!!! בדיוק פתחו פה שירשור על זה לפני כמה שבועות ומלא נשים (ואני בניהן) יילדו לידה ראשונה לפני 40. וגם, לי לא היו צירים בכלל בכל התשיעי (תהני מזה, עכשיו אני כוווווווול הזמן עם צירים, שאפילו אני התייאשתי מהם🤦) , ולא הרגשה בנפש (וגם לא בשום לידה אח"כ) וזה פשוט הגיע😍

תהני כמה שאת יכולה, תצברי כוחות ותעטיפי את עצמך בסביבה ודברים שטובים לך⁦❤️⁩

והעיקר, שיהיה בבריאות ובידיים מלאות😘

ואם היא ממשיכה, תמשיכי להתלונן עליה בפורום . הכי כיף🤫🤭😬
לידה ראשונה זה בדרכ זירוז? מה?? נשמע לי ממש הנפצהציפיה.
ואני ממש משתתפת איתך. איזה סיוט שלא מרפים.

יש אפשרות פשוט לא לענות לה לטלפונים? לומר לה משהו חד משמעי שתרפה ממך?
היא נשמעת פשוט משועממתאני10
בחופשת לידה, עם ילד בן חודשיים.. אולי מחפשת חברה. אם טוב לך לדבר איתה על דברים אחרים אז תתחילי לדבר איתה עליה - מה שלומה, איך הילד, מה היא עושה כל היום.
אם אין לך כוחות לזה פשוט תסנני.
גם לדבר כל יום בלי קשר נשמע קצת מוגזם. אין לה חברות?
ממש משועממת.חדשה ישנה
כנראה היא מתלהבת שיש מישהי 'ירוקה' והיא מרגישה בעלת נסיון רב...
שטויות במיץ עגבניות שצריך בלידה ראשונה זירוז.. לא יודעת מאיפה היא הביאה את זה.
עונה מהכיוון השיניכמהה ליותר

יש לי גיסה בהריון , וגם אני שואלת אותה הרבה דברים על ההריון כשאנחנו נפגשות.

אני ממש לא עושה את זה ממקום של חטטנות אלא ממקום של השתתפות, פשוט כי אני זוכרת שכשאני הייתי בהריון, זה מאוד שימח אותי כשאנשים השתתפו איתי , כששאלו שאלות, כשניסו לנחש יחד איתי מתי אני אלד ואם אני קרובה ללידה או לא.

זאת חוויה כל כך עוצמתית ושימח אותי מאוד שאנשים אחרים מתעניינים ומשתתפים איתי עד הפרטים הכי קטנים.

 

עד היום מפריע לי שאף אחד מהמישפחה לא שאל אותי על הלידה שלי - ילדתי רק עם בעלי - ואף אחד לא שאל איך עברה הלידה, מה הרגשתי מתי התחילו צירים איך התקדמו הפתיחות וכו, ועד עכשיו זה מציק לי, כאילו תחושה שלא איכפת להם...

 

אני מניחה שזה דבר שמשתנה מאדם לאדם, ולכן טוב מאוד שרשמת פה, כי עכשיו אני אדע שכנראה לא כולם אוהבים את זה שמתעניינים בהם יותר מידי, אז אני אנסה להבא להיות יותר רגישה עם גיסתי, ולראות אם זה באמת לא מפריע לה...

אבל רק רציתי להראות לך כיוון נוסף - יכול להיות שהיא מבחינתה חושבת שהיא עושה משהו טוב שהיא שואלת ומתעניינת בך.

 

 

ספציפית לגבי מה שכתבת על זירוז - ממש לא נכון, באמת היה שירשור כזה כמו ש M-P-4 כתבה לך, כדאי לך לחפש.

לידה ראשונה ילדתי שבוע 37 בלי שווווום צירים מוקדמים. התחילו צירים פתאומיים בלילה, ויום למחרת ילדתי.

לעומת זאת לידה שניה היו לי צירים מחודש שביעי, ובסוף ילדתי רק בשבוע 38, כך שצירים מוקדמים לא אומר כלום...

 

נשמע שהיא מתרגשת ורוצה להיות שותפהאנונימיות
וזה באמת מרגיז ומעצבן. הייתי מסננת בעדינות
או אומרת דוגרי שזה מלחיץ אותי ומעדיפה לא לענות כרגע על שאלות בקשר ללידה.
כשיהיה מה לעדכן תדעו.
למה את עונה?תיתיל


משהו אחד שירגיע אותךRaaya ftאחרונה
כל לידה היא משהו אחר לגמרי, כל ילד נולד באופן שונה, וכל אישה יולדת כל ילד באופן שונה אז כל שכן אישה אחרת.

לגופם של דברים,
כמו שאמרת, שום דבר לא מחייב.

אחות במוקד חירום אמרה לי שלא אלד לפני שבוע 41 כשהייתי בשבוע 38. ילדתי בשבוע 39.1
אמא שלי בבוקר של הלידה אמרה לי שיש לי עוד זמן ושהבטן שלי בכלל לא למטה.
אישתו של אבא שלי, שהיא דולה, אמרה שאני אלד לפני הזמן כי אני מאוד צרה.
אין סוף לדברים שאנשים אומרים, לא צריך להתרגש.

אל תאמיני לאף אחד.
כל לידה היא עולם ומלואו, ואין לידה דומה לחברתה.

כשלך יהיה ברור שלמרות שכולם אוהבים לחלק תובנות, אין לאף אחד מושג, הדברים שיגידו לך פשוט לא ידגדגו לך...

ועוד משהו חשוב,
התינוק שלך יבוא ביום שהכי טוב לו ונכון עבורו לבוא.
תתאמני מעכשיו לקבל אותו ולומר לו שאת מחכה לו בסבלנות, ושיבוא מתי ואיך שהכי נכון לו.
כרגע הוא עדיין נביא שרואה מקצה העולם ועד סופו

הנוסחה ללידה לא טראומטית, זה הקבלה שלה איך שהיא תבוא.
אני עברתי לידה שעבור אחרות יכולה להיות טראומה...
אבל ממש לא מרגישה ככה.
להפך, אני רוצה ללדת שוב.
וזה רק בזכות שקיבלתי את הלידה כפי שהיא, וקיבלתי את המתוקי ביום ובדרך שבה הוא בחר להגיע.

נולד בשבת, שושן פורים, לידת וואקום.

לגבי החברות,
אל תעני להן אם זה מציק לך... את לא חייבת להיות נחמדה.

לידה קלה, בקצב שלך, בקצב שלו.
מה שהכי נכון וטוב עבורך יקרה כי מישהו טוב מנהל את העולם הזה.

לא רוצה לחזור לעבודהוהרי החדשה
על סף בכי כל הזמן
לא רוצה לחזור
מתחילה מחר

לא מבינה למה חשבתי שה הגיוני לי לחזור. מהתחלה אמרתי שאולי לא אחזור ורציתי שנה עם הילד בבית אבל אנחנו די חנוקים כלכלית אז החלטתי לחזור לקצת ואני לא מבינה איך אעשה את זה. לא רוצה לעזוב את הילד שלי לכל כך הרבה שעות.
אני יודעת שהוא יהיה עם אבא שלו ויהיה להם טוב
אני יודעת שכל שאר הזמן אני אהיה איתו
אני יודעת שמלא אמהות עושות את זה והילדים שלהם בסדר

אבל בלב בפנים מרגישה שהוא עדיין תינוק קטן פצפון וצריך את אמא שלו לידו. ואני לא רוצה לתת מטרנה רק כי אני חוזרת לעבודה ורק כדי שיוכל להיות עם אבא שלו
רוצה פשוט כמו בטבע איך שנבראנו
להישאר איתו
להניק אותו

צריכה עוד זמן
ואין לי
נסי למצואבשורות משמחות
עבודה שהתינוק יוכל לשהות איתך.
זה לא דבר חסר תקדים.
כן אבל אני אוהבת את העבודה שליוהרי החדשה
וגם זאת עבודה שאנשים תלויים בי וחיכו לי שאחזור. מה אני אבטל עכשיו? שניה לפני שמתחילים?
פוחדת שאם אבריז עכשיווהרי החדשה
אאבד את מקום העבודה...
אםבשורות משמחות
יש לך אופציה לעבוד במשרד בחדר אישי אז אולי אם מעט יצירתיות זה כן יתאפשר..
אם את עובדת במקום כמו מוקד אז זה לא רלוונטי.
בכל אופן נסי יותר לזקק את הרצון שלך להיות עם התינוק- לטובת מי זה לטובתך או לטובת התינוק.
אני לרוב לא חוזרת מהר לעבודה כי טכנית אני לא מרגישה שיכולות המוח מספיק חוזרות לעצמן, העייפות המצטברת וכו' זה רק יתסכל אותי, לפעמים עדיף לנסות להוריד ברמת החיים באופן זמני ולהיות מאושר בנפש, אז נכון שיש לזה מחיר, אבל הגוף מתחזק וזה שווה פי אלף לחזור לעבודה רעננה עם יכולות להצלחה.
גם ואם החלטת להישאר בבית כן תפני זמן לעצמך ולעשייה עצמית שלא תרגישי חנוקה מהשהות בבית עם התינוק.
תודה.. מרגישה שזה לטובת התינוקוהרי החדשה
אבל אולי אני טועה. פשוט התחילו לי מחשבות על זה שלא סתם נבראנו עם הנקה- שהתינוק בשנה הראשונה צריך אותנו קרוב. ועכשיו אני משאירה אותו. אולי זה יהיה לו בסדר. אני לא יודעת. הלוואי
מבינה אותך כל כך 😕😢❤️ אני שם בדיוקanonimit48
מוכר ומובן😐אין לי הסבר
אבל אני חושבת שתמיד קשה לעזוב אותם...
בגיל חצי שנה זה יהיה קל? מניסיון, זה היה לי קשה ממש.
ובגיל שנה?שנתיים?
אחרי זה הוא יילך לישיבה ויחזור הביתה פעם בשבועיים
ואז הוא יתחתן...

הפרידה תהיה.
וזה קשה וכואב לנו כאימהות.
אבל תיזכרי שהפרידה ממך בבוקר זה שלב התפתחותי (ולך זה יותר קשה מאשר לו🙈)

זו באמת חוויה לא פשוטה...❤️
הוא בן חצי שנהוהרי החדשה
חשבתי אולי לפחות עד שיסיים לינוק.. וכנראה שאת צודקת אבל אני בוכה כל הבוקר
אין לי הסבר
אני גם נפרדתי מהקטנה שלי בגיל חצי שנה, וזה היה לי ממש קשה...
אבל ב''ה היא לא לקחה את זה קשה כמוני.

אני הייתי שואבת לה הל יום, אבל זה היה טירוף...
קשה אוףףףדיליה
ממש מזדהה...
אני בחודש רביעי בסך הכול ויודעת שאצטרך לחזור אחרי 15 שבועות...
כבר הבטחתי את זה עכשיו כדי שיאשרו לי משהו שאני רוצה לעשות.
אני יודעת שזה שווה לפיצי שתהיה רגיעה כלכלית בבית ואפשרות לקנות לו מה שהוא צריך...
זה מה שמרגיע אותי.
הפיצי מקווה רק בבריאות יהיה אצל סבתא שלו.
וכבר עכשיו בוכה על כך.
בהצלחה רבה רבה!
חיבוק ענקוהרי החדשה
איך כשזה אצל אחרות קל לי לתמוך ולראות שיכול להיות לך יחד עם הקושי גם טוב, אוורור וכו'.. וזה שהוא אצל סבתא ולא במסגרת זאת הקלה ענקית! תהני מלא מההריון ומהתקופה בבית..!
תודה נשמהדיליה
ובהצלחה רבה לך.
עם אבא שלו. וואווווו. איזו זכותאורוש3
זה מעולה מעולה. ברור ברור שאת רוצה להיות איתו. והשהקריעה הזו שוברת ולא טבעית. אבל יש עוד משתנים (המצב הכלכלי). והמציאות מורכבת. אני גם בוכה עכשיו בבית אחרי שהשארתי במעון. בע''ה כולנו נסתגל לאט ובהדרגה.
בהצלחה יקרהוהרי החדשה
חיבוק!
כנראה שזה באמת פשוט משהו שצריך לעבור אותו, לכאוב אותו ולהסתגל
תודה ❤️אורוש3
את לא חייבתדבורית
תרימי טלפון למנהל תחשבו ביחד איך אפשר למצוא מחליפה
תעזרי לו למצוא מישהי
גם אם לא לכל השנה, אולי לכמה חודשים
נכון, ההתראה קצרה, ועדיין אפשר לנסות
זה קורה להרבה נשים
אנחנו חושבות שיהיה בסדר ונחזור
ומגלות שממש לא. זה לגיטימי
גם אני חשבתי שאי אפשר שלא לחזור
גיליתי שהעולם הרבה יותר גמיש ממה שחשבתי
שזה בעצם אנחנו שמשעבדים את עצמנו למוסכמות חברתיות
פעם אחת הכרחתי את עצמי לחזור כי חשבתי שאין דרך אחרת
מאז מבינה שיש עוד אופציות.

תני קצת פרטים - את אמורה לחנך? יסודי? כמה אחוז משרה?

וזה שזה תמיד יהיה קשה-
זה נכון
אבל לא דומה תינוק בן חצי שנה
לבן שנה
לבן שנתיים
זה שלב שבאופן טבעי מאוד קשה לנו לעזוב אותם
וזה לא סתם ככה
אני יכולה כעקרון לחכות עוד קצתוהרי החדשה
אבל אני עובדת מול מטופלים שמחכים לי.
וכבר אמרתי להם שאני חוזרת, הם התכוננו לזה,
זה לא משהו שאפשר למצוא מחליפה כי זאת עבודה טיפולית.

כן תכלס אפשר להגיד להם שהחלטתי בסוף לא לחזור אבל עבור מי שמחכה לי זאת אכזבה מאוד גדולה ואני לא בטוחה שהמנהלת שלי תתמוך בזה, אחרי שכבר קבעתי פגישות עם מטופלים וכו'

אני באמת בסרט אם לבטל הכול עכשיו שניה לפני או שזה לא נורא כל כך (כי בסוף אני חוזרת ליומיים. אז חשבתי במקום לבטל פשוט להוריד עוד שעות)
אה אני מבינה, זה באמת בעייתידבוריתאחרונה
להוריד שעות זו גם אופציה
וקחי בחשבון שיש עכשיו חודש מלא חגים...
והבנתי שהוא יהיה עם בעלך! אז בעז"ה זה בכלל הרבה יותר טוב
חיבוק מבינה אותך!!מזלטוב
רק אומרת שתמיד לפני שחוזרים מחופשת לידה זה נראה קטסטרופה ומשהו בלתי אפשרי ..
אבל בעה יהיה לך כח וכשתעשי את זה.. כן יהיה לך ולו טוב
כל הניסים והנפלאות קורים לי בסופר!גולדסטאר
עזבו שקמלי אני בבית בגלל הכאבי ראש עדיין.. הלכתע לסופר כי נגמר המים המנירליים אמרתי אני אקנהלי בקבוק עד שבעלי יביא שישיייה כשיחזור..
הדלץ של הקפואים המקרר קפואים נתנה לי מכה בגב העליון! כי כבר אמרתי נעשה קצת קניות של דברים אם אני כבר פהה..
קיצר נכון שולי יאין לדאוג? אין כאבים

לא יודעת למה בחום הזה יצאתי עם הכאב ראש הזה
לא נראה לי שיש בעיהאביול
ברוך השם גם מרגישה אותוגולדסטאראחרונה
אז נרגעתיי
לפעמים אני שוכחת שאני צריכה להיות יותר זהירה ממה שאני בדרך כלל
איך מתחילים טעימות?או מיי גאד
זה מפחיד אותי כל העסק הזה!
ממה מתחילים, איך טוחנים, איזו כמות וכמה פעמים ביום?
בן כמה?מוריה
6 חודשיםאו מיי גאד
האחות אמרה לנו שהיום נותנים מגיל 6 חודשים
בקצה האצבעבת 30
טחינה, בטטה מעוכה ודברים שיש לכם בשולחן
טחינה זה לא אלרגני?או מיי גאד
לפעמים. אבל אם אין היסטוריה במשפחה,מוריה
אין סיבה לא לנסות.
בגלל זה בודקים את זה ושמים לב אם יש תגובה אלרגנית.
בדיוק בגלל זה חשוב לבדוק בשלב מוקדם, ולבד.ציפיה.
כלומר, לא לתת סלט עם טחינה, אלא רק טחינה, שאם יהיה משהו תוכלו לדעת בוודאןת שזה מהטחינה.

אני די בטוחה שהוכח מחקרית שחשיפה לאלרגנים בגיל מוקדם מורידה את הסיכוי להיות אלרגי להם.
הייתי ממליצה לך לקרוא במסודר מאתר אמיןמלאת אושר
בנוסף לתגובות כאן...

כי מניחה שכאן תקבלי מגוון עצות חלקן סותרות, חלקן לפי ההמלצות של טיפת חלב וחלקן פחות.. וגם פחות מידע סדיר.

ממליצה לך להסתכל באתר המתכוניה, שנכתב על ידי תזונאית ילדים, אם מה מתחילים, איך מזהים שהילד בשל, וגם ברמה של תפריטים וסדר יום לשלבים מתקדמים יותר.. ממש ממליצה
ממש ממליצה על אתר מתכוניהאביולאחרונה
מותר לשים לק שקוף על לק ג׳ל ישן כדי שלא יהיה חציצה?יפית4284
מקפיצהיפית4284
לשאול רב.סמיילי12
^^זאת שאלה לרבפה לקצת
גם אם מישהי תגיד לך כן/לא בטח יש בזה דעות שונות
כדאי לשאול בוודאות, ועדיף בלנית או אשת הלכה שמבינה בלקיםמיקי מאוסאחרונה
אבל תשאלי את עצמך- האם היית הולכת ככה לארוע חשוב? זה נחשב מראה מטופח ?

בסוף זה המדד שמבחין בין חציצה לקישוט
חיסון ומחזור 😐אמוס
ממש רוצה להתחסן את החיסון השלישי לפני החגים ולהיות בטוחה יותר. היום נפתחה לי האפשרות להתחסן. אבלל
אני מחברת חבילות של גלולות בדרכלל מגיעה לחצי שנה לפני שמקבלת מחזור. בחיסון השני שעשיתי קיבלתי מחזור אחרי שבוע ואחרי בערך חודשיים וחצי מהמחזור הקודם. הגוף שלי יודע לחבר בלי בעיה וזה ברור לי שזה החיסון גרם למחזור.
כל זה מביא אותי לזה שטבלתי לפני חודש וממששש לא באלי לקבל עכשיו מחזןר ולטבול בחגים אבל גם ממש רוצה להתחסן.
עצות מישי?
פשוט לחכות לאחרי החגיםאין לי הסבר
אבל נמצאת אצל הורים מבוגרים אז זה לא אופציה😒אמוס
אז להתחסן ולקוות לטוב😐❤️אין לי הסבר
נראה לי יותר חשוב לשמור עליהם מאשר לא לקבל מחזור...אביולאחרונה
האמת-מציעה לך להתחסןמיקי מאוס
גם לא בטוח בכלל שזה ישפיע הפעם באותו אופן
אבל בעיקר- למרות שאני הכי מזדהה איתך עם זה שמבאס לקבל מחזור עכשיו ( ואיזה כיף לך שאת מצליחה לחבר ככה!) מצב התחלואה מאוד מאוד בעייתי. מכירה אישית כמה וכמה שנדבקו עכשיו למרות שמחוסנים חיסון שני ודי זהירים.

קורונה עשויה לשבש הרבה יותר את המערכת ההורמונלית לצערנו, ולא רק זה...

אז מבאס לבחור בין רע לרע אבל לעניות דעתי החיסון שווה את זה
אם אני אקח 2 כדורים ביום זה יגביר את הסיכוי לא לקבל?אמוס
לא כדאי בכלל. להפך זה יכול לגרום דימוםמיקי מאוס
תתיעצי עם הרופאה לפעמים אפשר לתגבר בהורמונים אבל צריך לעשות את זה נכון
יש לילד שלי כל מיני קשייםאנונימית בהו"ל
לא משהו נורא נורא מדאיג, אבל הוא כן צריך עזרה. הוא בן שנתיים וקצת והוא מטופל.
כשהוא היה בן שנה וקצת ולא ידענו עדיין כלום על הקשיים שלו נכנסתי להריון עם אחותו המתוקה, שנולדה לפני 3 חודשים.
ועכשיו במקום להתמקד בו ולעזור לו אני מטופלת בתינוקת יונקת (ועוד אחת מאתגרת במיוחד).

אני ממש מרגישה שעשיתי לו עוול עם הלידה שלה. התינוקת לא תורמת לו כלום כרגע ורק גוזלת ממנו משאבים כמו זמן של שנינו ובכלל את אמא. משאבים שהוא צריך כדי להתקדם. אני כמובן משתדלת לתת לו יחס כמה שאני יכולה (אפילו עם התינוקת על הידיים), אבל כמובן שזה לא אותו הדבר.

אני מרגישה רע מכל הכיוונים. גם כי הוא מקבל פחות ממה שהיה מקבל אם היה נשאר בן יחיד וזה פוגע בו (אין טעם לייפות את המציאות - זה פוגע בו שהוא מקבל פחות תשומת לב מאיתנו ובעיקר ממני ופחות זמן אמא), וגם כלפי הקטנה כי אני מרגישה שאם הייתי יודעת מראש שככה זה יהיה עם הגדול בשלב הזה כנראה שלא הייתי נכנסת להריון. וזו מחשבה מכוערת וממש לא הוגנת כלפי התינוקת.
רק שאלה קטנה למחשבהאמאשוני
את חושבת שה' עשה טעות כשהוא גלגל את הדברים ככה שנעלמה מעיניך הידיעה על הקשיים שלו בעת ההחלטה על ההריון השני?
או שלמסובב הסיבות יש שיקולים משלו?
את בשלב מאוד מאוד לא פשוטאורוש3
שני קטנים. כל אחד מאתגר בדרכו. את עמוק בתוך הקושי והמצפון. וקשה לך לראות מעבר. המעבר זה שאחים זו מתנה ענקית לכל החיים. וודאי שבמרווח כזה שיהיה להם מהמם ביחד בהמשך! בדוק! המעבר זה שכרגע זה המצב והמחשבות האלה לא מועילות בשום צורה חוץ מלגזול ממך עוד כוחות נפש שחסרים בתקופה קשה ולהוריד אותך למטה. תנסי לא להתמקד בהן.
מכירה מקרוב מאוד עיכובים התפתחותיים. הוא מטופל. את עושה מה שאת מסוגלת כרגע. עוד חודשיים שלושה הקטנה קצת תגדל ותתפני אליו עוד קצת. לא יקרה כלום. מבטיחה לך! תעשי מה שאת יכולה. באהבה. תביאי עזרה לדברים טכניים אם צריך. אפשר גם להביא נערה בת 11 לשחק איתו ולהוציא אותו ולפתח אותו ברמה פשוטה שהיא מסוגלת. תחשבי יצירתי. הגלגל לא יחזור אחורה. שניהם יפרחו ויגדלו ויתפתחו וישמחו אותך. בטוחה שאת עושה את המקסימום. אין שלמות בעולם הזה. אין. שלמות זה איזה שקר מהסמינריונים באולפנה על עולם אוטופי. אין דבר כזה. יש מאגר כוחות נתון וצריך לחלק אותו ולשמור על איזונים כמה שניתן ובכפוף לתקופות משתנות. לידה מטלטלת הכל. יש כאלה שלחודשיים. אצלי למשל לשנה ממש. ועוד שנה חצי כח. וזה בסדר. את אנושית. תעשי מה שאת יכולה. תגלגלי את המצפון מהמדרגות ותנעלי את הדלת.
אגב, מנסיוני המקצועי. תבקשי מהמטפלות תרגול ממוקד של שתי דקות ביום או משהו שעושים תוך כדי ההתנהלות היום יומית. ואז זה משהו שאפשר לעמוד בו. מטפלת שנותנת משימות שהן חצי שעה עם הילד אחד על אחד היא לא מציאותית (מסייגת כמובן בעיות קשות. מדברת על עיכובים ברמה לא מטורפת).
בהצלחה רבה
אני חושבת שעיקר הבעיה זה עצם התפיסה שלך את המציאותשאלהקטנהאחתאחרונה
זה לגמרי מה שמייצר את הבעיה

נכון כרגע קשה לך הצורך לתמרן בין שניהם
הרושי שלו מאתגר אותך והיית רוצה להתמסר אליו במלוא תשומת הלב ולכאורה הקטנה ''גוזלת '' אותה ממנו
אבל בעיני זאת הסתכלות מאוד מצומצמת

א. אם ה' סובב ככה אז כנראה שזה מה שמדוייק לשניכם. ככה אני מאמינה לגבי כל דבר.
לחשוב רגשות אשמה מה עשית לו לא ישנה את המציאות ולא יקדם שום דבר במילא.

ב. חכי..יש תקופות ויש תקופות ..היא תגדל ויהיה יותר קל .
וגם תנסי במקום מצפון..לשאול מה כן- מה כן יכל לתת לך תחושה של השקעה בילד?
למה הוא באמת זקוק ואיך את יכולה לתת לו את זה גם בתנאים האלו? אולי לשבת איתו שעה-שעתיים בשבוע לשעת איכות ממוקדת ולהביא בייביסיטר בזמן הזה או לתאם עם בעלך...לדוגמא
וכל רעיון מעשי ויצירתי אחר.
כשלא מבזבזים את הכוחות על האשמות חסרות תכלית אז משקיעים אותם בפתרונות יצירתיים קדימה.

ג. מנסיוני האישי- גם לי יש ילד עם קשיים בכמה תחומים.. כשהיה בן שנתיים-שלוש זה היה בולט ומורגש פי כמה... גם עברנו עם זה המון...
ואצלי גם כולם מאוד צפופים.
וגם לי היו לפעמים מחשבות שאם היה לי יותר פניות להשקיע וללמד ולעבוד איתו..אולי...
ובסוף?
הוא התקדם מדהים מדהים מדהים ב''ה
ואני חותמת לך בוודאות
ש99% מההתקדמות זה בזכות האחים שלו!!!!
כי למרות שהוא בטיפול- זה כל עך מייגע..עד שמתרגל ומשתף פעולה עם המטפלת לוקח חודשים..וגם אז..זה ממש בקצב צב ותא משרף את שלל הסיטואציות במציאות שצריך בהם הכוונה.
אבל האחים הצמודים שלו הם פשוט מקום ללמוד בו את המיומניות החברתיות שהוא צריך, לבנות את העולם הרגשי שלו ..להתנסות..ולטעות...וככה גם בסוף להתעצם ולהצליח.
זה כל הזמן יושב לי בראש שבסוף זאת המתנה הכי גדולה שה' נתן לו. חסך הרבה שנות טיפול.. ובאמת בהתחלה לא היה גלוי שזה ככה..


עבודה ושמירת הריוןסמפוזיוליס

ניק חדש לשאלה. 

אובחנתי סופית עם סמפוזיוליס (אפתח בהמשך שרשור לטיפים איך להתמודד עם הסבל הזה) הרופא הציע שמירת הריון כי סובלת משלבים ממש מוקדמים מכאבים וצריכה ללדת רק בדצמבר.

העניין הוא כזה, אני מורה, שנה שעברה עבדתי כל השנה, והמשרה שם כבר לא היתה רלוונטית לי ונאלצתי לעזוב. לקח לי המון זמן למצוא עבודה, לא פשוט במצבי, ועכשיו כמה ימים לפני פתיחת שנת הלימודים מתלבטת מה לעשות, אשמח לשמוע את עצתכן מידע או ניסיון.

אם אצא עכשיו יש סיכוי לקבל שמירת הריון? מבחינת כסף... ממי? אני הרי בין עבודות?

ואם לא, להתחיל ממילא? מצד אחד רוצה את העבודה בשביל כסף אבל לא יודעת אם אשרוד שם עכשיו שלושה וחצי חודשים עד הלידה (אני רק בשישי!!!) מצד שני חושבת גם על אחריות כלפי מערכת שאני עוד לא מכירה, כמה לעניין להתחיל כשאני יודעת שיש סיכוי שאצטרך לצאת לשמירה?

 

אשמח לשמוע מה דעתכן!

לא עונה מניסיוןגילה גיל

 התשלום על שמירת הריון מגיע מביטוח לאומי
ולא משנה להם תחת איזה מעסיק עבדת.
תכלס מעניין אותם עבדת כך וכך חודשים לפני היציאה של השמירת הריון...
ואל תדפקי חשבון לאף אחד- את לא מסוגלת אז את לא מסוגלת. את לא צריכה לגרום סבל לעצמך
אם הרופא מציע שמירה לדעתי תקחי- את תקבלי את מלוא הכסף מביטוח לאומי
כשהתקבלת לעבודה לא יכולת לדעת שזה המצב...
לא יודעת מה החוקים לגבי החזרה שלך לעבודה אחרי החל"ד, אם הם יהיו מחויבים להעסיק אותך או לא
 

תודה על התגובה!סמפוזיוליס

העניין הוא שעד שאני אקבל את השמירה כבר מתחיל השמיני ואז אם לא התחלתי עבודה, לכאורה כבר לא יהיה לי מעסי. זה השיקול.

המעסיק לא יכול למלא לך כבר עכשיו את הטפסים?שוב בהריוןאחרונה

נראה לי שבכל מקרה המעסיק של שנה שעברה צריך למלא לך טופס על החודשים שעבדת שם כדי שיתחשבו בחודשים האלו

ככה זכור לי

 

יום נאחס....תמיכה להנקה
עוקבת מלא אף פעם לא מעיזה לכתוב...;)
אבל אני יושבת מתוסכלת בחדר ואולי יעזור לפרוק ...
בתחילת הריון שני , היה לי היום שקיפות עורפית. בעלי בישיבה ולא רציתי שיוותר בשביל זה. אז אחותי (בת 9) אצלנו היא באה איתי תכננתי שהיא תהיה עם הבת שלנו בזמן שאני אצל הרופאה ונעשה משהו כיפי אחר כך....
מפה לשם היה עיכוב רציני בתור, נכנסתי באיחור של שעה וחצי!! אחותי בחוץ עם הבת שלי רוב הזמן הייתי איתם אבל עדיין היא הייתה לבד הרבה זמן בחום ואני אוכלת את הלב על זה שזה לא פייר כלפיה.
בנוסף במוקד לא טרחו לומר לי שאני צריכה לקבוע תור לבדיקת דם (פעם קודמת עשיתי אותם ביחד), אז עכשיו צריכה לסוע רק בחמישי ולמקום יחסית רחוק.
ולקינוח קיבלתי דוח חניה כי לא הפעלתי פנגו! מרגישה שזה פשוט מלא כסף שהולך סתם לפח😭 אשכרה בכיתי בגלל הדוח הזה...
עכשיו הבת שלי ישנה אני יושבת בחדר מתוסכלת ואין לי מושג איך אני הולכת עם אנרגיות לאחיות כדי שלפחות לא יישאר טעם טוב מהביקור אצלנו...
ממש יום נאחסאמאשוני
חיבוק!
תודה על זה!תמיכה להנקה
אולי תשלחי את אחותך בת ה9 שתקנה גלידה לשתיכןאמאשוני
אין לנו מכולת קרובהתמיכה להנקה
אין לנו מכולת במרחק סביר מהבית... אבל אני מנסה לחשוב על משהו שנתפנק אחרי הצהריים מקווה שיעשה איזה סוויץ ליום הזה.. תודה!
תהני!אמאשוני
ממש חשוב לנפש לעשות את הסוויצ' הזה
לקחת נשימה עמוקה ובאופן מודע להחליט שמעכשיו יהיה טוב.
הקטנה נרדמה לך זה כבר נקודת מפנה ליום הזה ⁦❤️⁩
אולי אמבטיה מפנקת?
זה רעיון ממש טובתמיכה להנקהאחרונה
בדרך זה ממש עושה לי טוב, אולי אאמץ...
תודה כל ההקשבה והעצות! את ממש מדהימה!
ממש!:-)

מאחלת לך סיום מוצלח בהפתעה! משו שיעשה לך כיף בלי ליזוםחיבוק

תודה!תמיכה להנקה
הלוואי שיקרה איזה נס...
כאבי מחזור בהריוןנעליים ורודות
יש לי ביום האחרון סוג של כאבי מחזור ברגל אחת זה לא כל כך בא והולך, אלא יותר כאב יציב שנשאר הרבה זמן. לא מרגישה את זה בבטו או בגב זה אמור להדאיג? צריך להבדק? או שזה נורמלי? שבוע 17
נשמע מתיחה של הבטן.דיליה
גם אני בדיוק בשלב הזה
נשמע הגיוניגולדסטאר
גם לי יש ימים שכואב לי כיוון מפשעות רגליים.. זה מכל התרחבויות האגן והתזוזות של האיברים לטובת גדילת הרחם..
תודה רבה!נעליים ורודותאחרונה
לא מפרסמים בפורום. תודהRaaya ft
עבר עריכה על ידי אין לי הסבר בתאריך כ"ב באלול תשפ"א 14:23
דימום כבד עם התקןשוב בהריון

התקנתי התקן נובה טי לפני שלושה שבועות, כיוון שגרם לי להכתמות שלא נתנו לי להטהר הרופאה נתנה לי פרימולוטנור למשך עשרה ימים, ביום רביעי טבלתי, בחמישי לקחתי את הכדור האחרון, במוצ"ש התחיל לי דימום של החיים, ברמה של החלפת פד כל שעה שעתיים

השאלה שלי היא כזאת: האם מדובר במחזור למרות שאני מניקה הנקה מלאה? (חודשיים אחרי לידה, עד כה בזמן מחזור הייתי צורכת בערך שלש פדים ביום גג)

והאם כמות הדימום מצריכה בדיקה או שזה תקין?

לא יודעת, מקפיצהציפור מתוקה
אפילו שאת מניקה היא הייתה צריכה לומר לך שברע שתפסיקי תפירמולשירלי1234

תפירמולט נור את תקבלי מחזור אחרי כמה ימים 

ככה הכדור הזה עובד

אז קיבלתי מחזור בגלל הכדור?שוב בהריון

זה לא אומר שאני אמשיך לקבל כל חודש?

לא אומר שתקבלי כל חודש, רק חבל שלא אמרה לך שזה מביא מחזורשירלי1234

עד שטבלת, קיבלת מחזור ,

ולא בטוח שהדימומים שתיארת לא יחזרו שוב, אז זה באסה

אם הייתי יודעת הייתי ממשיכה עוד כמה ימיםשוב בהריון

טבלתי אחרי שבעה שבועות ואז הייתי מותרת שלושה ימים!!!

ואם הכתמים חוזרים יש מה לעשות חוץ מלקחת שוב פרימולוטנור?

שמתי התקן בשביל לחסוך לי כדורים 

אוףףףףףףףףףף

הגיוני שזה בגלל הפרימולוט. כשמפסיקים אמורה להגיע ווסתמיקי מאוס
ולמיטב זכרוני אחרי החתונה הוא גם באמת היה כבד יותר משמעותית.
תוסיפי לזה את ההתקן ואחרי לידה - נשמע מאוד הגיוני . אבל מבאס

ולא בטוח בכלל שחזר לך המחזור החודשי. יכול להיות שרק הרחם מתרוקן בגלל הפרימולוט אבל לא יהיה ביוץ, זה תהליכים שונים...
לפחות מעודד שלא בטוח שיחזור לי המחזורשוב בהריון

לא מעודד שקיבלתי אחרי הפרימולוט, אם הייתי יודעת הייתי סוחבת איתו עוד קצת ולא מקבלת מחזור שלושה ימים אחרי הטבילה בוכה

רופאה ממש מבאסת. שלא הציגה לך תמונה מלאה של הכדור הזהמיקי מאוס
בהחלט! תודה על ההזדהותשוב בהריוןאחרונה


שאלת דימוםזמני לשליש1
נשמע הגיוני שאחרי גרידה היה דימום 4-5 ימים, הפסיק לגמרי (הפסק נקי!!! לא טהור, נקי לגמרי) ואז חזר בניגוב ובשבת-שבוע וחצי אחרי חזר דימום גם על התחתונית?
זה לא אמור להתמעט? 😫
אין לי כח לראות יותר רופאים ולא בא לי ללכת להיבדק כי כואב לי ואני לא יכולה לחשוב על עוד בדיקות.. אוף אוף אוף
זה נשמע הגיונידיליה
כמו שזה חוזר לפעמים אחרי לידה.
באסה...
לא מוצאת את האימוג’י המחבק.
הגיוני...227

לי אחרי הגרידות היה כמה ימים נקי לחלוטין, פעם ראשנה עוד חשבתי לעשות הפסק אחרי כמה ימים אבל פעם שניה כבר לא ציפיתי

המשיך דימום שבועים בערך

 

חיבוק ענק על כל מה שאת עוברת!!

מחר זה שבועייםזמני לשליש1אחרונה
וזה מתגבר
שתי שאלות היפותטיות לחלוטיןשלומצ'

1. האם בהכרח הייתן משכנות את הילדים בממ"ד, גם כשאתן גרות באזור שלא בטווח מיידי של טילים?

2. האם לדעתכן הכרחי שלכל ילד יהיה שולחן משלו להכין בו שיעורי בית? (גם אם זה באותו חדר עם אחים אחרים, כך שזה לא בהכרח משהו שיאפשר סביבה שקטה)

1. לגמרי לא ועדיף שלא. בממ"ד יש זרימת אוויר פחותהמהמרחקים

הבנות שלי בממד אבל רק מטעמי חוסר מקום אחר...
2. תלוי כמה ילדים יש וכמה מקום. לטעמי זה ממש לא הכרחי. עושים בזמנים שונים, בשולחן של המטבח/ סלון...
אבל לדעתי כן הכרחי שלכל ילד תהיה פינה פרטית משלו. מדף/ מגירה/ משהו אחר.

עונהYaelL

לגבי הממד אנחנו באמת נמנעים מלהשתמש בחדר כחדר שינה קבוע לילדים כי הבנו שזה לא מומלץ. זה משמש בחדר אורחים/מחסן.

לגבי שולחן- בגיל יסודי אני לא חושבת שהכרחי. זה תלוי גם כמה מקום יש. 

עונהרעותוש10
אנחנו בטווח האזעקות ממש
ועדיין לא משכנת בממד זה חדר חנוק יחסית ולא מזמין
אצלנו זה סוג של משרד ויש שם ספריה וגם מיטה נפתחת,
בזמני הסלמה מי שמהילדים שרוצה עובר לשם... (כולם רוצים)

שולחן משלו לכל ילד נשמע לי מקום נהדר להמון בלאגן,
ילד צריך מגירה אישית, מדף בכוורת וכד
שולחן צריך להיות ריק ועדיף כמה שפחות שולחנות כתיבה שכאלה בית
1. לא לחוץ לי דווקא ממדאין לי הסבר
אצלי היא ישנה במרחב המוגן כי זו האופציה היחידה כרגע...

2. אני חושבת שעדיף *שלא* יהיה שולחן פרטי לכל אחד. אני חושבת שכשיש שולחן מרכזי שעליו כולם לומדים זה גם מדרבן יותר את הלמידה וגם נותן יותר אפשרות להורים לעזור לילדים בש.ב
עונה על 2בת 30
בפועל, הם מעדיפים, לפחות בגילאי יסודי לעשות שיעורי בית על השולחן בסלון לידי...שעת שיעורי בית, עושים ביחד וזהו.
בכיתה ה-ו ומעלה, מתחיל צורך לפרטיות ושולחן נפרד.
עונהאורוש3
1. לא. בזמן מלחמה כן. עדיף מלרוץ.
2. לא. גדלתי בלי. כרגע אין לי מקום לשום שולחן לשני ילדים בי''ס השנה. יש סלון, מטבח, שולחן פלסטיק. רוב הדברים שהחברה אומרת שחייבים אפשר לחיות יפה בלעדיהם ובשמחה. כמובן אם יש מקום אז סבבה.
1. ממה שידוע לי - אסור לישון בממ"ד באופן קבועמתואמת
כי בקירות יש חומר לא בריא שנפלט.
2. אצלנו יש רק לבכורה שולחן כתיבה (שמלא בדברים אחרים דרך קבע...). השאר בעיקרון יושבים בסלון בכלל. אם כי הבנים כן ביקשו שיהיה להם שולחן בחדר. נראה אם נמצא מקום. ולילדה שעלתה לא' יש מעין שולחן - קרש שמונח על ארונית סלסילות כזו - בינתיים היא מסתדרת...
אלופות אתן! תודה רבה!שלומצ'

תזכו למצוות ולבדיקות קורונה שליליות! חיבוק

פעם ראשונה שאני שומעת שיש בעיה בממ'דאחתפלוסאחרונה
זה החדר שינה שלנו.
אין לנו אפשרות לחדר ריק שלא ישנו בו.
ובעצם לכל חברותי משמש חדר ממ'ד לחדר שינה להם או לילדיהם.