אז הקשר שלי עם אמא שלי לא הכי פתוח וזורם
בעבר היה ממש עצור ובתור ילדה ונערה בכלל לא שיתפתי בכלום ממש( סיפרצי לה על מחזור למשל בלית ברירה) עם השנים נפתחתי קצת אבל עדין הקשר לא וואו.
דוקא עם הנכדים ( הילדים שלי) יש לה קשר נהדר ואני מאוד שמחה בזה
עכשיו אחרי כל הבידודים ממש התחשק לי להיפגש עם אמא שלי ולצאת להתאוורר קצת יחד אז אמרתי לה את זה והיא ממש שמחה וקבענו יום וחשבנו שניפגש באיזה בית קפה באמצע שלי ושלה. אז כשהתקרב המועד שאלתי אותה מה בא לה והיא אמרה שבא לה דוקא לבוא אלי ולראות גם את הילדים כי מתגעגעת סבבה זרמתי איתה ואמרתי לה שיש לי משהו באותו בוקר אז,שתגיד לי מתי מתכננת להגיע כי אני יכולה להזיז את זה והיא אמרה לי שתבוא בצהרים אז אמרתי לה שאני מזיזה בכל אופן ומפנה את הבוקר כי בא לי שיהיה לנו גם קצת זמן לבד בלי הילדים.
והיום היא אמרה לי שלא תגיע מוקדם כל כך אז,שוב אמרתי שאני רוצה דוקא שכן תבוא מוקדם ונקשקש לבד קצת והיא כזה אמרה טוב נראה קריר כזה. והאמת קצת נעלבתי ובא לי להגיד לה שלא תבוא בכלל כי ביטלתי דברים ואמרתי לה מפורש שזה בשבילה וזה מאמץ רגשי בשבילי לדבר איתה ככה פתוח ובסוף קיבלתי יחס,קריר.. עכשיו ברור לי שזה לא מרוע אבל מיחא הייתי רק רומזת דיברתי ממש מפורש והייתי גלויה ומבחינתי ממש חשפתי את הלב שלי וזה הציף בי את כל היחסים שלנו מילדות שבאמת דברים נעשו בתום לב אבל מה לעשות פגעו לפעמים.ואני ממש משתדלת להתנהג אחרת עם הבת שלי והלוואי שאצליח להיות שונה . ובלי קשר יש לי תינוקת בכיינית הטירוף כל יום יש כמה שעות קשות איתה לרוב זה אחהצ ערב אבל לפעמים גולש ללילה או לבוקר ואני מרגישה מותשת מהמרדף של היומיום להספיק את הבסיס ולא ישנה טוב בלילה והגדולים( שהם בעצם קטנים) מעירים אותי גם לפעמים זה פספס וזה צמא וכו.. וזה באמת לא קורה הרבה אבל מספיק שכל לילה אחד אחר ואני מרגישה( אולינזה בגלל שאני עכשיו עייפה) שהכל שחור ומדוכדכת ובאמת שבא לי להיכנס למיטה לשבוע לבד עם עצמי. ובעלי מפרגן לי ונמצא כמה שיכול הוא עובד קשה ואחכ עם הילדים ואיתי ואני מרגישה כל כך חלשה( נפשית יותר) ולא האמא שהייתי רוצה להיות..
יצא מבולבל אולי בגלל שבא לי פשוט לבכות
בעבר היה ממש עצור ובתור ילדה ונערה בכלל לא שיתפתי בכלום ממש( סיפרצי לה על מחזור למשל בלית ברירה) עם השנים נפתחתי קצת אבל עדין הקשר לא וואו.
דוקא עם הנכדים ( הילדים שלי) יש לה קשר נהדר ואני מאוד שמחה בזה
עכשיו אחרי כל הבידודים ממש התחשק לי להיפגש עם אמא שלי ולצאת להתאוורר קצת יחד אז אמרתי לה את זה והיא ממש שמחה וקבענו יום וחשבנו שניפגש באיזה בית קפה באמצע שלי ושלה. אז כשהתקרב המועד שאלתי אותה מה בא לה והיא אמרה שבא לה דוקא לבוא אלי ולראות גם את הילדים כי מתגעגעת סבבה זרמתי איתה ואמרתי לה שיש לי משהו באותו בוקר אז,שתגיד לי מתי מתכננת להגיע כי אני יכולה להזיז את זה והיא אמרה לי שתבוא בצהרים אז אמרתי לה שאני מזיזה בכל אופן ומפנה את הבוקר כי בא לי שיהיה לנו גם קצת זמן לבד בלי הילדים.
והיום היא אמרה לי שלא תגיע מוקדם כל כך אז,שוב אמרתי שאני רוצה דוקא שכן תבוא מוקדם ונקשקש לבד קצת והיא כזה אמרה טוב נראה קריר כזה. והאמת קצת נעלבתי ובא לי להגיד לה שלא תבוא בכלל כי ביטלתי דברים ואמרתי לה מפורש שזה בשבילה וזה מאמץ רגשי בשבילי לדבר איתה ככה פתוח ובסוף קיבלתי יחס,קריר.. עכשיו ברור לי שזה לא מרוע אבל מיחא הייתי רק רומזת דיברתי ממש מפורש והייתי גלויה ומבחינתי ממש חשפתי את הלב שלי וזה הציף בי את כל היחסים שלנו מילדות שבאמת דברים נעשו בתום לב אבל מה לעשות פגעו לפעמים.ואני ממש משתדלת להתנהג אחרת עם הבת שלי והלוואי שאצליח להיות שונה . ובלי קשר יש לי תינוקת בכיינית הטירוף כל יום יש כמה שעות קשות איתה לרוב זה אחהצ ערב אבל לפעמים גולש ללילה או לבוקר ואני מרגישה מותשת מהמרדף של היומיום להספיק את הבסיס ולא ישנה טוב בלילה והגדולים( שהם בעצם קטנים) מעירים אותי גם לפעמים זה פספס וזה צמא וכו.. וזה באמת לא קורה הרבה אבל מספיק שכל לילה אחד אחר ואני מרגישה( אולינזה בגלל שאני עכשיו עייפה) שהכל שחור ומדוכדכת ובאמת שבא לי להיכנס למיטה לשבוע לבד עם עצמי. ובעלי מפרגן לי ונמצא כמה שיכול הוא עובד קשה ואחכ עם הילדים ואיתי ואני מרגישה כל כך חלשה( נפשית יותר) ולא האמא שהייתי רוצה להיות..
יצא מבולבל אולי בגלל שבא לי פשוט לבכות
מסכנים. רפואה שלמה והחלמה מהירה!!!