פורום הריון ולידה (עמוד 1834)

נראה לי כדאי לחכות לזמן רגוע ולדבר איתו על זה... להסביר כמה קשה לך. לפחות רואים את הסוף!!

בעלים זה עם קשוח לפעמים.
אין לי עצות הלוואי שתצליחי להירגע ולהסביר לו בנחת פעם אחרת.
והכי כיף לדמיין להשאיר אותו בחוץ. חחח.
נשמע שלא יקרה

ונשמע מאתגר ממש להיות עם ילדים לבד כל היום.
חיבוק ❤
הלוואי שהם כבר ישנים ויש לך קצת זמן לעצמך בכל זאת.

נשמע שהוא לא כלכך מבין את הצורך שלך בעזרה, ועד כמה העזרה לאשתו היא משמעותית וחשובה לא פחות (והרבה יותר...) מאשר לשמח חבר.
אולי כדאי היום להניח לזה (למרות העצבים) ובזמן רגוע יותר לתאר לו את הצורך שלך והחשיבות של העזרה שלו בבית, וכמה פגע בך והיה לך קשה שהוא הגיע מאוחר, במיוחד אחרי שביקשת שיגיע מוקדם... ולנסות להגיע להבנה יותר ברורה מה את מצפה, וגם לשמןע ממנו איך הוא רואה את הדברים ומרגיש.
בהצלחה!

גם הבן שלי בגיל הזה, והוא אוכל, אבל ממש לא כתחליף לארוחה.
הוא מתלהב כשהוא רואה אותנו אוכלים, ובכל אופן גם אם הוא ממש אוהב את האוכל, הוא יאכל במקסימום חצי לביבה ואחר כך ישלים עם מטרנה.

שלי לא אוהב טחון, במעון הם מצליחות להביא לו, אז שיהנו
בבית אני מביאה לו אוכל של גדולים ונותנת לו להחזיק לבד והוא הרבה יותר אוהב את זה ככה.
אז נכון, לא הכל נכנס, ואת האמת שזה שלב די מתיש כי אנחנו כל היום סביב האוכל. אבל ככה הם לומדים ובכל אופן עד גיל שנה אמורים לתת מטרנה.

אני מביאה לו אוכל אמיתי שלוש פעמים ביום. במרווח של בערך שעה וחצי מהבקבוק של המטרנה. ככה הוא כבר מספיק רעב בשביל לאכול משהו, אבל לא עד כדי כך רעב שהוא כבר רוצה אוכל זמין ומהיר (מטרנה)

לאוכל רגיל הוא לא ידע להתמודד עם זה.. גם אצלי עושה בעיות עם טחונים..

אז ישר לקפוץ לאוכל רגיל? אשמח לרעיונות למזונות שמתאימים לגיל הזה

מאוכל ממש רך

נקטרינה, אפרסק
תפוחי אדמה, גזר, בטטה, קישוא (מוציאה לו מהמרק עוף, חתיכות גדולות)
מלפפון (רק החלק של הגרעינים בפנים)
כריך עם טחינה (בלי הקשה)
שלוליות גבינה (זו הייתה הצלחה מסחררת, ממש רך)
לביבות תפוחי אדמה בטטה (מחזיק ואוכל לבד אחת שלמה)
קציצות טונה (חותכת לחתיכות קטנות וכל פעם נותנת חתיכה קטנה בפה)
חביתה מקושקשת רכה

שבו איתו לארוחות משותפות.

המקווה ברחוב הרותם בנתניה ממש נחמד!!
וגם ברמת פולג.
חפשי בגוגל את.המספרים והכל כי אין לי...

דר גיא טווינה שגם הריון בסיכון ושהוא גם מומחה לאולטרסאונד (בהתמחות שלו, לא סתם תיאור)
ויש את דר הררי , נראה לי דורון, שגם הריון בסיכון והפלות חוזרות.

רופאה אשה את את רויטל חג'וואי שעבדה גם פעם במרפאת הריון בסיכון בסורוקה

מבחינת פרטי, אין בדרום כ"כ היצע של רפואה פרטית לפי מה שחויתי עד כה...
אמנם הרוצה להחכים ידרים אבל בארצנו הקדושה זה לא ממש ככה, רוב הרופאים שמקבלים פרטי זה בצרכז או בירושלים

אני אחרי שני הריונות בסיכון גבוה, טופלתי רק ברפואה הציבורית ובינתיים קיבלתי טיפול מקצועי (מלבד הסחבת והתורים הלא נגמרים...)
בהריון בסיכון בסורוקה (במרפאות חוץ לא במחלקה) יש רוב גדול של רופאות דווקא, ויש כמה ממש טובות (אברר לך אם תרצי פשוט בע"פ אני כבר לא זוכרת שמות)

בהצלחה ובשורות טובות ממש !

מה הכוונה במרפאות חוץ בסורוקה? לא במרפאה להריון בסיכון גבוה?
מעריכה ממש על הפירוט

זה נמצא במרפאות חוץ
יש שם הרבה רופאות טובות,
מה שהתיש אותי בעבר היתה ההמתנה הארוכה לתור (ביום עצמו כשבאתי להיבדק)

אי אפשר לבחור רופא, אבל באמת יש שם הרבה טובות. הייתי שם ב3 הריונות במעקב ובמקביל אצל רופא בקופה שהיה מלחיצן גדול אבל לא מקצועי באופן מיוחד
תנסי את זה (אפשר גם בלי קשר לתור חד פעמי אצל רופא מומחה)

לא מקבל במרכז לבריאות האשה, הוא מומחה אולטרסאונד ועושה רק שקיפות וסקירות במרפאות הפרטיות שלו. דר' טווינה הוא לא מומחה הריון בסיכון, אפשר בהחלט לעשות אצלו מעקב הריון, והוא עושה גם סקירות. 

בסורוקה יש מרפאת הריון בסיכון, יש הרבה רופאות, לא חושבת שאפשר לבקש למי ללכת, שולחים הפניה והם משבצים בהתאם לזמינות ובהתאם לאופי הבעיה. 

דורון הררי זה רופא שעושה סקירות וכד' יש לו מכון פרטי, נחשב מקצועי, ההתמחות שלו לדעתי היא באולטרסאונד, לא סגורה על זה.

יש רופא אחר שמתעסק גם בהפלות חוזרות (אולי לא בהגדרה אבל בפועל) במרכז בריאות האישה בבאר שבע, שכחתי את שמו, (יש לו חדר מצד שמאל לחדר של דר גיא טווינה זה אני זוכרת, אבל התאדה לי השם)

לדר' אבי הרלב, אז לצערי הרב הוא כבר לא בין החיים. עוד מומחה להפלות חוזרות זה פרופ' בשירי אבל הוא לא מקבל במרכז לבריאות האשה אלא בסורוקה ובאופן פרטי.

יש לך את פרופ' אייל שיינר או את דר' דורון דוקלר שעושים מעקב הריון פרטי.  אין דבר כזה מומחה להיפרדות שלייה. 

יש גם רופאים מצויינים דרך קופת חולים- אם תרצי להגיד לאיזו קופה את שייכת אפשר לתת לך שמות.

אני לא מהדרום אז אין לי המלצות, אבל אם אוכל לעזור במשהו את מוזמנת לשלוח לי הודעה פרטית. רק בשורות טובות!

המון בריאות ונחתתת🙏🙏🙏
איך את מרגישה???

שמחה בשבילך שאת אחרי עם אוצר קטן ביד.
התאוששות קלה והרבה נחת! ❤

התאוששות קלה! תלכי הרבה. זה ממש מזרז החלמה.

מזל טוב גדול ז!

החלמה מהירה והרבה בריאות אושר ונחת!!

הלוואי שתראו ממנו נחת ביחד בבריאות

לשניכם 💗
בעצם שלושתכם❤️

מחכה לסיפור אם בא לך❤️

תגדלו אותו בנחת ושמחה

הויטמינים היו פנים חצי שעה - אומרים שבזמן הזה הם נספגים.
גם מה שלא נספג - כפרת עוונות. זה לא מדע מדוייק ולא כדאי לקחת עוד כי חלק בוודאות כן נספג.

הייתי מתמקדת בתחושה, לעזור לך להרגיש טוב.
אולי מים קרים. או מים עם לימון (אישית זה עושה לי בחילה אבל אולי שווה לנסות)
לפעמים דווקא לאכול משהו עוזר, משהו יבש וקל בלי הרבה טעם. פריכית, קרקר, מלפפון פרוס..
לתת לזה חצי שעה ולראות איך זה מתקבל בפנים.
מה שאת יודעת שיכול לעזור או מה שבא לך, מה שלא עושה לך בחילה לחשוב עליו

בהצלחה!
לוקח זמן להתאושש מהקאה. זה נורמלי.

ממש כואב לי
ולא מעיזה לאכול, למרות שעקרונית אני רעבה..

זה יעבור לבד הקיבה תרגע מההתכווצויות שהיא עושה כדי להקיא..
מים קקים קפואים מכפית עוזרים
לשים במקםיא כוב מים לחצי שעה להוציא ולשתות ען כפית כל דקה בערך לאט.. עוזר תהרגיע את ההתכווצויות

שיטה של אמא שלי חח

יש פה את כל השלבים. ממתינות, התחלה, לקראת לידה ובשלבי גידול שונים של האוצר/ות!!

אני כרגע שבוע 22, פה מהתחלה ומחוברת, מקבלת המון!!

בקשר לבחילות- דיקלקטין! הציל אותי!!

יום כיפור, אני גם בלחץ!!

 

 

תודה. מלחיץ אותי לקחת תרופות, זה לא יכול להזיק לעובר? זה מונע גם בחילות וגם הקאות?

ממש ממליצה לקחת.
הציל אותי ממש.
לא מעביר את הבחילות לגמרי אבל מקל מאד והקאתי הרבה פחות כך שזה מנע את המעגל של הקאות-התייבשות-הקאות- עירוי נוזלים וכו'
תרגישי טוב!

לשאול רב, גם אם יגיד לך לצום שתדעי מתי לשבור...

זה לא כמו חודש תשיעי שמקסימום תלדי, צריך לבדוק מה את חייבת ומה ההלכה לגבייך.

 

תזהרי, הפורום ממכר😜

וכמו שכתבו לך יש כאן בכל השלבים... (אני בשבוע 20)
הרבה פעמים אלה שבהתחלה כותבות מאונינמי או פחות כותבות אז אולי בגלל זה נראה לך שכולן בסוף...

בהצלחה עם הבחילות ועם יום כיפור....

איזה כיף שרק עכשיו התחילו לך הבחילות וההקאות, גם לי התחיל בערך בשבוע 10 ועבר אחרי כמה שבועות, מקווה שגם אצלך יגמר מהר השלב הפחות כיפי הזה
ביום כיפור שנה שעברה גם הייתי בערך בשבוע שלך, תשתדלי לא להתאמץ בכלל, לביכ גם ממש ללכת מעט אם בכךך והכי חשוב לא בסוף הצום, אני ניסיתי ללכת למנחה ונעילה ופשוט חזרתי אחרי כמה דקות הבייתה והתפללתי בשכיבה, אז תשמרי על הכוחות שלך...
כדאי לשאול רב לגבי הצום, אולי יש היתר לשתות שיעורים אם המצב ממש חמור מבחינת ההסעות
בהצלחה והמשך הריון קל ותקין

צריך לזכור שהמצווה דאורייתא היא לצום, ולהתפלל זו תוספת, ולא עיקר המצווה, כך שאם הליכה לביהכ לתפילה תרע את המצב הבריאותי שלך, ותגרום לצורך לשבור את הצום בסופו של דבר, עדיף לוותר מראש על התפילה בביהכ ולנוח בבית לאורך כל היום, ולא להגיע למצב של שבירת הצום אם לא צריך.
מציינת שלפעמים אפשר לשאול רב, שיכול להתיר שלא לצום או לשתות לשיעורין לפי המצב הרפואי שלך, (היה לי שניים או שלושה ימי כיפור ששתיתי לשיעורים בהריונות. היה לי קשה פסיכולוגית, אבל בעלי עזר לי להבין שזה כרגע רצון ה' ממני. לשמור על ההריון ולא להכנס לסיכון, אצלינו עזר שהוא מזג והגיש לי, כי הפעולה האקטיבית היתה לי קשה)

בתור חוזרת בתשובה אני מרשה לעצמי לומר-
ההשפעה השלילית היחידה שהבת שלכם יכולה ללמוד מזה, זה חוסר כיבוד הורים, קיצוניות, וחוסר הסכמה בינכם.
אנחנו חיים בעולם מעורב. יש חוסר צניעות. גם בחוץ
זה חלק מהמשפחה שלכם.
אם הם לא עושים דברים בכוונה להכעיס כמו, להדליק טלוויזיה בסלון וללכת בעירום, אין שום סיבה לא להגיע.
זה דפוס שרואים אצל המון חוזרים בתשובה- מתרחקים מהמשפחה הקרובה כי יש 'השפעה לרעה' בסוף זה או מוביל לפיצוץ עצוב, או שחוזרים להיות בקשר גם ככה.
אין שום איסור בתורה להפסיק להיות בקדר- הפוך, ככל שהם יראו שאתם מחוברים אליהם ומחוברים אליהם הם יעריכו את התהליך יותר ומי יודע אולי יתחילו להתקרב בעצמם.
יש לי בתדודה שחזרה בתשובה חזק ממש. ההורים שלה אטאיסטים שעושים להכעיס. היא התחתנה עם בחור שמגיע ממשפחה מסורתית ואבא שלו ממש חזר בתשובה.
שורה תחתונה, האבא של הבחור עושה להם את המוות ומתנהג בחוסר דרך ארץ, וההורים החילונים אטאיסטים שלה עוזרים הכי שבעולם למרות שהם הכי נגד זה והיא חיה חיי עניות ממש, יולדת ילדים ברצף ועוד כל מיני כאלה.

תסבירי לבעלך.שההורים שלך ילדו אותך וגידלו אותך ואת הלכת לדרך אחרת. זה ממש חילול ה' לא להגיע אליהם עם החתן והנכדה.

תנסי להסביר לו שכיבוד הורים זה חשוב לא משנה במה הם מאמינים (כל עוד הם באמת לא עושים שום דבר בכוונה כדי להתריס..)
ושהילדים ייחשפו יום אחד לעולם האמיתי ושעדיף שיראו את זה איתכם - ושתוכלו להסביר ולתווך להם מה קורה ולמה אצלכם הדברים אחרים.
בסוף להתנתק מהמשפחה לא מרגיש לי כמו דבר נכון לעשות.. (שוב, אם הם לא בכוונה מנסים להכעיס)

לפעמים בתחילת החזרה בתשובה או ההתחזקות יש נטיה להתרחק ממה שהיית רגיל אליו כל השנים.. וחלק מזה לצערי גם לפעמים מרחיק מהמשפחה
אני זוכרת את עצמי שממש התרחקתי מהמשפחה ויצרתי מין חומה לא הגיונית ביננו ולאט לאט כשהדרך שלי התאזנה ואני הייתי פחות באטרף של ההתחלה למדתי לכבד אותם ואנחנו הולכים אליהם וסומכים עליהם כי הם מכבדים אותנו.. אז ממליצה לך לדבר עם בעלך ושאולי הרב שמדריך אותכם בתהליך הזה( אם יש כזה) יעזור לכם ללמוד איך ללכת בין הטיפות מצד אחד לכבד מצד שני גם לשמור עליכם ועל הדרך שבחרתם.ואגב יש התמודדויות לפעמים אבל לומדים לחיות איתם.אני זוכרת למשל שפעם הבת שלי שאלה את אחותי על איזה משהו למה היא עושה ככה( אחותי דתיה לייט כזה) אז אחותי בפשטות אמרה לה כל אחד הולך לפי מה שהרב שלו אומר והרב שלי מרשה לי לעשות ככה וככה.. והבת שלי קיבלה את זה זה בכלל לא ערער לה את זה שאנחנו נוהגים אחרת

אני דווקא בצד של בעלך...
ההורים של אבא שלי גם חזרו בתשובה אחריו, אז היינו הולכים אליהם לשבתות, אבל ההורים של אמא שלי לא - ובשבת לא היה שייך להיות שם.
היינו מבקרים אצלם המון! אבל לא בשבת. וסבתא שלי קנתה כמה כלים כשרים בשבילנו (והם גם ככה היו צמחונים), אז יכולנו לאכול שם. ובכל זאת שבת זה כבר היה יותר מדי.
ולמען האמת, ספגנו דברים בבית של סבא וסבתא (משני הצדדים, כי מהצד של אבא הם חזרו בתשובה רק מהצד של שמירת שבת וכשרות) שלא הייתי רוצה שילדיי כיום יספגו... טלוויזיה וגם קצת דיבורים... וזה למרות שהם כיבדו אותנו לגמרי וזרמו עם הדרך שלנו!

אני מרגישה שהוויכוח שלכם על השבת הנוכחית מחביא בתוכו ויכוח גדול וכללי על ההתנהלות בכלל מול המשפחות שלכם. אולי הגיע הזמן לברר במדויק את הדרך שלכם בעניין, ולהגיע להסכמה אחידה... (ואם יש לכם רב שמלווה אתכם - כדאי לכם להתייעץ איתו)
ולגבי השבת הנוכחית - מבינה אותך מאוד. גם לי יש תקופות שאני לא מסוגלת לבשל, ומצד שני לא שייך לנחות על ההורים. אפשר לקנות אוכל מוכן, אפשר להכין רק אוכל פשוט ממש, ואפשר גם לשחרר ולסמוך על בעלך שיכין... זה גם לימוד חשוב, בשביל שניכם...

יש נטיה לבעלי תשובה להתרחק בהתחלה, למרות שהרבה מהרבנים כלל לא ממליצים לעשות כן, אני חושבת שכדאי שבעלך יתיעץ עם הרב שלו ויאמר לו את כל השיקולים..

בת כמה הילדה?

שידבר עם הרב. רבנו קצת. בסוף הוא התקשר אחרי שהוא יצא ואמר לי שאנחנו לא צריכים לריב ושהוא באמת יתייעץ עם הרב שלנו.

 

הבת שלי רק בת שנה

 

הטענה העיקרית היא שיש לי עוד 2 אחים שעוד גרים בבית והם חילונים, אחד מביא את החברה שלו שאני באמת אוהבת והיא מקסימה, אבל כאילו הדרך שלהם היא לא דרך שבעלי רוצה שהילדים שלנו יראו מצד אחד ואז מצד שני נגיד להם אחרת בבית.

קשה קשה קשה. אמא שלי גם לא לבושה הכי צנוע. אני מתביישת להעיר לכולם, למען האמת. יש דברים שאני גם אומרת טוב נו לא צריך לעשות מזה סיפור. אבל בעיה, פשוט נחכה לדברי הרב...

את השבת כבר עשינו בבית, בעלי הכין אוכל וראיתי שהוא מתאמץ מאוד.

אני יודעת שהוא עושה הכל לשם שמיים.

אבל היום דיברנו עם הרב, לגבי החגים גם ובכללי, זו פעם ראשונה שעשינו יחד שיחה... והאמת שהרגשתי טוב. כי גם הרב חושב שלבעלי יש איזה שהוא עניין עם המשפחה. קצת בעיה בלשון המעטה. ולא משנה מה, צריך לתקן את המצב הנתון.

 

בעזרת השם שיהיה טוב.

מה חשוב אחד לשניה ואיך להיות יחד מול המשפחות.
איך לכבד אותם ואיך להמשיך בדרך שלכם בטוב ובשמחה.

מאוד עוזר לנסות להכנס לראש של השני למה הוא חושב ככה, איך הוא מרגיש. ולנסות להגיע לפתרונות יצירתיים.
הריון והקושי שסביבו בהחלט דורש יותר כוחות נפש, מוסיף למערבולת של הוויכוחים עוד אמוציות וחוסר כח. פשוט להיות מודעים לזה.
בהצלחה יקרה!

ואיך אפשר לדעת מה הכשרות?

ולא מדברת על תרופות מרשם

ואולי תקראי משהו שמרגיע או משמח, זה משוגע הציפייה לקראת הלידה כשלעצמה מחרפנת ועוד עם חבורה עליזה בנוסף אז בכלל מצדיעה לך. אולי איזה מאמר לימים נוראים, אולי לשים לילדים מוזיקה שקטה ולהחשיך חלק מהבית לבקש מהם אווירת רוגע בשביל אמא, בהצלחה ממש יקרה ❤️

שיגיע בשלום ובבריאות🥰🥰🥰

אנחנו אמורות להיות באותו שבוע.
ואת פשוט גיבורה!!!

בכיתי לרופא לזירוז בשבוע 37 וקיבלתי

יש להם תו ירןק?

חיבוק חזק!

ניסיתי את מזלי עם בדיקות סרולוגיות, אבל לכולם יצא שלילי🥴

עד שלא אלד, ממש מפחדת לשלוח אותם.
לא רוצה בידודים בחגים, וגם יש לנו ב"ה בן⁦❤️⁩ אז הברית היא גם שיקול...

תודה על החיבוק😘

אז רציתי להמליץ לך לא לשלוח.
וה'יעזור שכולם אצלי יהיו עם נוגדנים עד הלידה.

ולחשוב שבתחילתה ההריון, אמרתי לעצמי שבטוח עד הלידה כל הקורונה תהיה מאחורינו🥴🥴
וברור שהילדים יוכלו לבוא לבקר אותי בבית חולים🙄

אני שבוע 32.
אמרתי לעצמי שילכו עכשיו שבועיים לפני הלידה נשאיר אותם בבית.
כי לא נראה שזה עומד להגמר..

האמת? כבר לא יודעת מה לעשות.

ילדתי ב"ה לפני שבוע, אבל להפתעתי הרשו לילדים לבוא לבקר!! ככ שמחתי בשבילם ובשבילי, כי זו ממש חויה...

ורק מציינת שזה ממש תלוי בית חולים- אחי ילד לפני חודשיים בתחילת יולי (שאז הקורונה הייתה ממש בקטנה) ולא נתנו לבת שלהם לבקר בבית חולים. בקיצור זה ממש תלוי במדינויות של כל בית חולים...

היה אסור להכניס ילדים למחלקה הרשו רק להביא לקפיטריה של הבית חולים בשעות מסוימות..תכלס,אני העדפתי שלא יבואו כי מבחינתי זה ממש ביקור מיותר ולהם גם נורא קשה אחכ להיפרד זוכרת מלידה קודמת את הפרידה כקשה.ובעלי הביא אבל רק את הבת הגדולה שממש היה לה קשה שאני לא בבית( בת 10) ולא ידענו אם אשתחרר או לא בגלל צהבת ולא נתנו לו להכניס אותה בכלל לבית חולים אז הוא נכנס איתה מהמעלית של החניון..

עוד לא הספקתי להוציא הודעה רשמית על הלידה, היה עמוס וגם אחותי התחתנה כמה ימים אחרי, וסוף אוגוסט עם ילדים בבית. ב"ה שזה מסיבות טובות!

אבל ב"ה הגעתי לסוף שבוע 38 (ואני אחרי 2 לידות מוקדמות וגם 2 בזמן לפני המוקדמות) כך שזה נס גדול מבחינתי. מקווה להצליח להעלות סיפור לידה..

בדיוק חשבתי שאיזה חסד זה שכבר יחדתי ואפילו קצת התאוששתי

אני שבוע 21, עם 2 בבית, אחת במעון ומתפחלצת...
ה' ישלח לך כוחות יקירה!

כל מה שיש לי זה הזדהות עמוקה

שבוע 37, 3 בננים, עבודה משרה מלאה

שיהיה בשעה טוב!!!!!

כי לא מפשירים ומקפיאים עופות בלי לבשל באמצע.

שניצלים לדעתי אפשר להקפיא מטוגן.
פרגיות.
כרעיים מתובלים, בשקית קוקי. שמוציאים ומכניסים לתנור לבישול.

קוסקוס (מסולת), גם אפשר להקפיא.
אורז לדעתי עובר הקפאה. אבל אפשר פשוט לברור מראש/לקנות מראש ברור.
ירקות, אפשר לקנות את הסנספורסט או שימורים. זה די סבבה.

אם יש לכם דיפ-פריז בלי נון-פרוסט זה אחלה,
אבל במקפיא רגיל צריך לעטוף ממש טוב, 2 שקיות (סופר, לא סנדוויץ') סגורות ולהוציא כמה שיותר אוויר.

אחרת האוכל חוטף מכת קור ויש לו טעם של מקפיא.


בשר ודגים - מותר להקפיא פעם אחת נא ופעם אחת מבושל.
אז אם את קונה קפוא חייבים להקפיא מוכן.
לגבי קציצות - לדעתי יותר קל להקפיא מוכן, אבל גם אם עיסה תנסי להקפיא במנות קטנות שיפשיר מהר / כבר בצורה של קציצות. אפשר להקפיא על מגש ויום למחרת לארוז בשקיות לפי מנות למשפחה, כשזה כבר קפוא זה קצת פחות נדבק חזרה לעיסה.

קציצות טונה (תכלס כל דג) / עדשים / עוף כמו שאמרת - זה מעולה ומפשיר מהר. אם מקפיאים מוכן אפשר להפשיר גם במיקרו וזה אחלה.
להפשיר בתנור עם קצת שמן או במחבת מחדש את זה אפילו טוב יותר.
להכניס למקפיא כמה אמנונים זה אחלה! אחרי הפשרה זה 10 בישול במחבת/תנור/רוטב וזה מוכן. אפשר להכניס לתנור גם קפוא ופשוט לוקח לזה 20 דקות בערך עד שזה מוכן..

רוטב בולונז, בשר טחון עם בצל, רוטב עדשים, ציר מרק, עוף מוקפץ עם בצל (ירקות אחרים פחות כיפיים בהפשרה לענ''ד), עוף ברוטב.

אפשר להכין רוטב אדום ולהקפיא בקופסאות. ככה את מכניסה לסיר גוש רוטב, מפשירה, ואז פסטה או דג קפוא וזה חוסך את כל ההכנה של טיגון בצל ובישול הרוטב.
תכלס אפשר גם עם רטבים אחרים לפסטה.

אפשר להקפיא מטבלים שיכולים לשדרג ולפנק ארוחת לחם. פסטו, חומוס, ממרח זיתים, ממרח עגבניות, מטבוחה, חצילים.

פשטידות גם קופאות ומפשירות נהדר.
רעיונות לפשטידות:
פטריות
בצל
בטטה
ברוקולי
קישוא וגזר
אפילו פשטידת תפו''א (שזה פלא כי בעיקרון תפו''א מפשירים מפורקים, אבל משומה בפשטידה זה עובד טוב)


בכלל להקפיא במנות לאדם/משפחה זה מעולה, ככה לא צריך להפשיר ולהקפיא שוב.


וכמו שאמרו - שקיות לקט של סנפרוסט חוסך הכנה למרקים.

מקווה שאספיק ליישם חצי ממה שאמרת...
ואיך מבשלים מרק משקיות של סנפרוסט? (בורה שכמותי)

רק זרקתי רעיונות, תבחרי מה שאתם אוהבים.

אישית הכנתי 2 סוגי קציצות וגם הקפאתי דברים שנשארו לי מבישולים שוטפים.

ובהמשך את יכולה להוסיף כמה מנות לדברים שאת מכינה בכל מקרה ולהקפיא אותם. (מכינה לשבת פשטידה - תכיני 2 ותקפיאי. נשארו שניצלים מאוחרת צהריים - תקפיא.. כזה על הדרך)


האמת שלא הכנתי מרק משקית אבל מה שהבנתי זה שצריך להוסיף מים, תבלינים ואת תכולת השקית.
אולי גם בצל, לא סגורה על זה.

אפשר משקיות לקט למרק ואפשר גם משקיות של ירקות רגילים, נגיד אפונה יוצא אחלה מרק.

ובכללי שקיות כאלה יכולות להפוך גם לתוספת, שופכים תכולה על תבנית, שמן-מלח-פלפל ולתנור. או בסיר עם מלח וקצת מים.
אפשר להכין ככה שעועית, ברוקולי, כרובית, אדממה, גזר גמדי, לקטים.
אפילו לא צריך לקנות לפני הלידה, רק לזכור שזה קיים ונח להכנה.

אפשר גם להקפיא קטניות מושרות ככה הבישול אחרי מאוד פשוט.

אני הכנתי גם נשנושים זמינים ומזינים, כבר עכשיו לא תמיד נח לי לבשל וזה טוב שיש משהו מזין שיכול להחליף ארוחה קלה.
גרנולה זה 5 דקות עבודה
כנ''ל קרקרים

חושבת לקנות גם שקדים ואגוזים, אולי פירות יבשים. דברים כאלה שהם פצצות אנרגיה בלי הרבה עבודה ולא מתקלקלים.

שיהיה בשעה טובה!
שימי לב לעצמך.
שלא תגמרי את עצמך פיזית בשביל זה.

ממש פתחת לי את הראש
נעשה קנייה ענקית היום

ב''ה תנאים טובים שמאפשרים לי להתארגן קצת.

אבל תכלס - יש לי בעיקר רעיונות.
פחות מעשים.

אני עשיתי אתמול קניה ענקית של פינוקים ושטויות שאפשר לנשנש בלי להכין, אל תלמדי ממני

ופתאום התעוררתי השבוע וקלטתי שאשכרה חוזרים ללימודים
סתם נמרחתי כל החופש
אבל טוב... זה לידה שנייה אז הייתי גם עם הילד הרבה מהזמן

כלומר - שניצלים מטוגננים, קציצות מבושלות, עוף מבושל.
מהניסיון שלי בד"כ כשזה עם פחות רוטב זה נשמר יותר טוב, ואני מעדיפה כבר להכין עד הסוף וכשיש צורך רק לשלוף מהמקפיא ולהפשיר...
אפשר גם לקנות שקיות קוסקוס להכנה מהירה שתוכלו להכין אחרי הלידה, צ'יפס קפוא שזה רק להכניס לתנור ולאפות, טבעולים למיניהם, מאפים שאפשר להקפיא (לדוגמה בייגלים, לחמניות)...שגם תהיה לכם אופציה להכנה פשוטה במקרה ויגמרו הבישולים / תרצו לגוון
בהצלחה רבה!

באמת אנסה להקפיא גם מבושלים

חוץ מירקות (תפוחי אדמה וזה)
אורז
פסטות למיניהם

בינתיים, לשבת באמבטיה יכול להרגיע.
יש נרות ומשחה פרוקטו גליבנול שאפשר לקנות בבית מרקחת בלי מרשם, ויכול להקל בינתיים..

אני השתמשתי במשחה רקטוצרין- שיפור ניכר ממש מהר. מאד מקל

לצואה רכה על ידי שתיית מים מרובה, שזיפים ואם צריך לקחת משלשלים טבעיים.
כדי שלא תתאמצי והמצב יחמיר...

חלב שקדים מתפרק במגע עם מים חמים אז כשמכינים קפה או תה עם חלב הוא מתפרק קצת.

צריך לערבב טוב ולעצום עיניים.
או לשמוח שזאת חברה שהכל שוקע בה כי כשזה צף זה נראה כמו חלב פרה מקולקל ומשהו במוח חוסם את ההנאה מהשתיה


*כל עוד הוא בתוקף ונשמר בקירור כמובן

וחוץ מזה.. מאיפה אתם יודעים שלא נקלט
רק לאחר איחור במחזור ניתן לבדוק

הרוב לא נכנסים בנסיון הראשון, זה נורמלי לגמרי
צריך שכל כך הרבה דברים ותהליכים יקרו ביחד ויצליחו בשביל שיווצר הריון
ממש אין מה להילחץ, תהנו מהתקופה בהצלחה
עד שנה ללא הריון לא פונים אפילו לבירור

עד שנה אפילו לא מתחילים בירורים...
(גם אחרי שנה אפשר להיקלט פתאום טבעי)

מחזיקה לך אצבעות שהפעם זה קרה

מה שאני עשיתי (ולא תמיד עוזר, אבל לי כן עזר) זה בדיקות ביוץ ביתיות. שמעתי מהמוןןןן נשים שזה לא זיהה להן ביוץ
לי זה זיהה פעמיים ובפעמיים האלה נקלטתי.
כמובן שגם אחרי זיהוי של ביוץ הסיכוי להקלט הוא לא 100 אחוז, אבל זה לפחות יכול לעזור לדעת בערך..
עד שעשיתי את הבדיקות ביוץ הביתיות, הייתי בטוחה שהביוץ שלי מתרחש בכלל 4 ימים קודם.

זה נשמע ממש מעט. סבלנות...

הסיכוי להכנס להריון, מבחינה ביולוגית, הוא קטן מאד מאד מאד. 

כך שכל כניסה להריון, היא נס עצום.

 

יש כאלה שהנס מתרחש בניסיונות הראשונים, יש כאלה שבהמשך ויש כאלה שצריכים עזרה...

 

בכל מקרה, רק אחרי שנה נסיונות (מגיל 30 זה חצי שנה) אפשר לפנות לבירור..

 

מאחלת לכם בהצלחה רבה רבה!

ותשדלי, כמה שזה קשה, לא להסתכל ימינה ושמאלה - גם כי לכל זוג יש את הדרך שלו והנסיון שלו, וגם מה שאת רואה חיצונית זה לא מה שקורה בפנים...

 

לי לקח 3 חודשים. וכל אחת אחרת. העיקר לשחרר ולהיות סבלניים.

מחילה אם יצא ככה...זה פשוט בשביל להמחיש שאם לא הלך חודש-חודשיים זה לא אומר שזה לא יקרה.

אמא שלי היתה במקום עבודה שממש עשה לה מתח נפשי, ברגע שהיא התפטרה היא נקלטה בצורה טבעית!!!! אחרי מלא מלא טיפולי פוריות.

 

היא היתה בלחץ שזה יקרה לי, ואני נקלטתי אחרי 3 חודשים ברוך השם.

ברגע שלא ציפיתי (חודשיים הייתי בסטרס זה היה נראה כמו נצח)

נשואים כשנתיים, לקחנו גלולות עד חודש תמוז בערך, ואז החלטנו ברוך ה' לנסות להיכנס להיריון
אז הפסקנו את הגלולות לפני, חיכינו מחזור רגיל שלקח 7 ימים, ליל טבילה היה ביום ה14 לתחילת המחזור, וגם בימים שאחרי קיימנו יחסים, ולא נקלט.
אשתי מודעת לעניין הלחץ ויכול להיות שהיה באותו יום קצת מתח.
בפעם השנייה, הליל טבילה יצא ביום ה12 וניסינו אחרי גם להיכנס, עבר מאז שבוע ולא נראה סימן כלשהו.

זה הכי גורם ללחץ.

לנשום
זו 3/4 אגדה (אם לא אגדה מוחלטת)
ברמות לחץ סבירות בטוח נשים נכנסות להריון, ואפילו בקלות.
ציפיה ורצון, ולחצים טבעיים של החיים, לא מפריעים להכנס להריון בוודאות.

אתם בניסיון שני סה"כ. תחיו את החיים.
כל העצות לא באמת משנות משהו.
הריון לא תמיד מגיע מיד כשרוצים, וזה לא מעיד על בעיה או טעות. זו האמת הפשוטה...

כממוצע
יש יותר יש פחות..
אהל ממליצה לא להסתכל על מה שקורה בממוצע ואצל אחרים.. לכל אחד יש את החבילה שלו ומה שנכתב עבורו

נשמע לי הרבה בשביל להיות ממוצע....

זה בערך הממוצע שלי, אבל אני יודעת שבסביבה שלי זה ממש הרבה.

שבארץ הממוצע הוא 4 חודשים.

אבל האמת שאני לא כזה סומכת על מאמרים....

 

סתם טוב לדעת, כי זה ממש מרגיע כשזה מתעכב...

בניסיון הראשון
אבל כל אישה זה שונה
יכול לקחת חודש יכול חצי שנה אפשרי שנה ויכול גם כמה שנים.. עדיף לא לצפות כדי לא להתאכזב

במקביל אמרתי לעצמי שאם אני מגיעה לשנתיים ועוד לא הצלחנו, אלך לברר אצל רופא פוריות.
אבל אנחנו לא מנענו, אתה אומר שמנעתם עד לא מזמן אז קצת סבלנות לדעתי ובע''ה שיגיע בקרוב

לפחות לא בסביבה שלי.
כמה חודשים זה נורמלי לחלוטין. עד שנה אם אינני טועה.
לנו בפעם הראשונה לקח 5 חודשים אחרי הפסקת גלולות .נכון, זה מרגיש נצח. ואפשר להבין את הלחץ של אשתך.
אבל בסוף זה יבוא.
תהנו בינתיים מהזמן שלכם לבד. תצאו לחופשות תבלו.

בשורות טובות

זה לגמרי הגיוני וסביר ותקין נורמלי שייקח כמה חודשים.

אני חושבת שרוב מוחלט לא נכנסים להריון כ"כ מהר, זו אפילו לא סיבה להתחיל לדאוג. בכנות.

האמירה שרק אחרי שנה של ניסיונות (12 מחזורים) מתחילים לברר היא לא המלצה שנועדה להרגיע לחוצים,

היא פרי של ניסיון רפואי עצום שמוכיח שפשוט הכל יכול להיות תקין לגמרי, גם אם זה לא קורה מיד.

אישית אני מכירה מקרוב קרוב כמה זוגות שנקלטו מהר- ואחכ גילו בעיות ולהיפך- נקלטו אחרי 4 שנים (!!) ולא גילו אף בעיה, ואחכ הריונות טבעיים רצופים.

בנחת.

אחרי גלולות לא תמיד המחזור סדיר. וגם בלי קשר- ליל טבילה בכלל לא בהכרח אומר ביוץ

כהתחלה שווה לנסות לזהות ביוץ
ולזכור שגם אם קיימתם יחסים בביוץ הסיכוי הוא לא גבוה אז אם הנס מתעכב מעט זה גם בסדר

למבודדות אם אני לא טועה... ובעלך תמיד יכול להכנס איתך לבידוד גם אם הוא שלילי.. לגבי מחלימים לא יודעת אם אתם צריכים בידוד אם נכנסתם לבידוד עם הילד..

אז מה הבעיה?

אם יש לכם ילד בבידוד זה עדיין לא מחייב אתכם גם בבידוד. אין בעיה למחלים להיחשף לאדם בבידוד.
אם יש לכם מאומת בבית אז צריך pcr שלילי כדי לצאת מהבידוד. כמובן שלצורך רפואי מותר. צריך להודיע מראש וכו'
לגבי בעלך אם יהיה לכם מאומת תחשבו איך עושים את זה..

שאם יש ילד בבידוד לא צריך להיות גם בבידוד, אבל אם הילד מאומת אז מי שמטפל בו כן צריך להיות בבידוד.
ככה זכור לי, תקנו אותי אם אני טועה..

אולי הוא הסתובב
אולי זז בדיוק כשלא היית בפוקוס
הם מתהפכים כל הזמן וממש לא תמיד מרגישים, בטח שלא בשלב הזה.

גם בשלב מתקדם יותר אני הרבה פעמים באולטרסאונד והטכנאית מסתבכת כי העובר זז אבל אני בכלל לא מרגישה את זה..

קל וחומר בשלב מוקדם שהם עוד קטנים

אני כאילו יודעת את זה שכלית, אבל רגשית צריכה שמישהו ירגיע אותי... 😕

אתמול הייתי במרפאה בעקבות כאבי הראש והוא שאל אם אנע מרגישה את העובר אמרתי לו שמהבוקר דווקא לא אבל לא הייתי מוטרדת והוא הכל מקרה עשה א.ס וררינו שהוא מונח עם הגב כלפי הבטן שלי אז התזוזות שלו לא היו מורגשות כי היו לגב שלי

בלילה הוא התבפך חזרה כלפיי

יש להם עוד מלא מקום ומי שפיר להסתובב להם שם

לפי הרופא שלי, לפני 24 אין משמעות לתנועות

מה אני עושה עד אז?
או שזה לא קשור אליה?

זה משהו שאת עושה עם עצמך לא צריך לדווח או לפנות לרופא...

או נשים פה בפורום שעשו כבר בעבר..
זה משהו שלך מןל עצמך...

ולא בצורה שכל אתר אומר משהו אחר
אחרת אני לא סומכת על עצמי שהבנתי נכון
שגעונות🙄

ושל כל קופח..

המטרה היא לוודא שאת מרגישה את העובר לאורך כל היום.

אם את מרגישה אותו זז אז מעולה.

ההנחיה לשכב על צד אחד ולספור תנועות היא רק אם את מרגישה שינוי בתנועתיות- נגיד את נזכרת שלא הרגשת אותו זז הרבה זמן.

הלשכב על הצד זה פשוט התנוחה שהכי מאפשרת תזוזות של העובר וככה 'משחררת אותו לעשות תנועות בצורה יזומה'.

בעיקר כשבא לע לתפוס אותו במצלמה חחח

לשתות שלוק גדול של מים קרירים
או לנשום עמוק לנפח את הבטן מרוב אוויר

אצלי לא עובד...

את עושה מעקב הריון אצל אחות?

והתור הבא רק ב25+

כדי שזה ייצא בשבוע שמתאים להדרכה הבאה
אמרה אחד לפני מעקב תנועות.
עכשיו אחד לקראת חיסון שעלת

בכל אופן, את יכולה לקרוא על זה כאן
תנועות עובר: כל מה שחשוב שתדעי | שירותי בריאות כללית

ועכשיו רואה שכתוב בקישור משבוע 26 אז זה בסדר

פעם שעברה שהייתי אמרה לחשב 6 שבועות מהביקור הזה לבא
וככה יצא

בעקבות דיכאון בלי קשר להריון ולידה
הוא מן הסתם ירצה לשמוע עלייך ועל התחושות שלך וכנראה שימליץ על טיפול מתאים
לא סביר בכלל שישלח אותך לאשפוז
יכולה להגיד שהפסיכיאטר שלי היה אנושי ורגיש ועזר לי מאוד להרגיש טוב יותר ולא ניסה לכפות עליי כלום (הציע מה שלדעתו יכול לעזור אבל השאיר את הבחירה בידיים שלי)

אז אין חשש
את מדהימה מדהימה שהולכת לטיפול ומודעת לצרכים שלך ושואפת לאיכות חיים טובה יותר
בהצלחה יקרה

בס״ד

ממש כמו שכשאת מגיעה לרופא רגיל את מסבירה איפה כואב לך. אצל פסיכיאטר את מספרת בקצרה את הסיפור ״ילדתי לפני X חודשים, בזמן האחרון אני מרגישה ש-X, Y ו-Z. קשה לי עם כך וכך... אני סובלת מכך וכך״. אם יש רקע שחשוב לציין, זה גם המקום לספר לו (טראומה מסוימת, נטייה לדכאונות במשפחה וכאלה). הוא פחות צריך להכיר את כל הסיפור לעומק על כל פרטיו, זה לא רצף של פגישות כמו אצל פסיכולוג, זה יותר לעבור על כל הכותרות הגדולות. מן הסתם הוא גם יכול לשאול כמה שאלות כדי להבין יותר את הדברים שאת אומרת.

אין שום סיכוי שהוא ישלח אותך להתאשפז אם את לא מהווה סכנה מוחשית לעצמך. גם כשהייתי עם מחשבות אובדניות, כל עוד יכולתי להצהיר שאני לא אפגע בעצמי ושאזעיק עזרה (בעלי, הפסיכולוגית שלי וכד׳) אם ארגיש יותר מדי קרובה לזה חלילה, האופציה של האישפוז לא היתה רלוונטית בכלל.

נקודה קטנה שלמדתי רק עם הזמן - אני בעד להתייחס לפסיכיאטר כמו לכל איש מקצוע שפונים אליו לעזרה רגישה (רב, פסיכולוג, דולה וכו׳). אני אמורה להרגיש ״בידיים טובות״ איתו. אם התחושה היא לא כזאת (מרגישה שלא באמת הבינו אותי או שהיה חוסר כימיה מובהק), אני בעד לנסות כתובת אחרת.

אלופה שאת מטפלת בעצמך!!!!!!!!!
רפואה שלמה ובריאות איתנה יקרה ♥️♥️♥️

אולטרסאונד פנימי
לראות שאין שאריות ברחם
בודק תפרים אם יש
בדיקה חשובה שצריך להגיע פיזית ..

וזאת היתה טעות. מציעה לך ללכת ולבקש גם בדיקה פנימית.

לרוב ימליצו גם על פאפ אם הגיע הגיל/עברו 3 שנים מהפעם הקודמת.

עשיתי אחרי לידה והרופא שלי קיבל את התוצאות ואמר שהמון פעמים כשעושים פאפ 6 שבועות אחרי לידה הבדיקה לא תקינה .
משהו במבנה של צוואר הרחם עדיין לא חזר לעצמו וזה גורם לזה שהבדיקה מיותרת וצריך לעשות שוב

ומה איתך עכשיו? הכל בסדר?

כלומר שהייתי צריכה לעשות שוב

כדי לוודא שאין שאריות ברחם.

לשלול כל מיני בעיות שמסוכן לגלות מאוחר (שאריות שיליה וכו)

לי היא עושה אולטראסאונד מ לראות שהכל בסדר

כי לא הסתדר לי ללכת פיסית.
אבל ממש לא זכור לי הלידות קודמות שעשו לי אולטרסאונד פנימי, והלכתי ב6 שבועות, יש כאלה שמספקים בחיצוני?

רק בדיקה פנימית.

אני דווקא חושבת שזה יותר הגיוני מהחיסון ולא מההריון גם בגלל המיקום של הכאבים.

תנוחי ותחזקי את הגוף בכל מקרה!!!

אבל תהיי עירנית לאופי הכאב. אם זה לא ח"ו כאב שנובע מהלב כי לחיסון עלולה להיות תופעת לוואי של דלקת בשריר הלב.
אם יש חשד- תחזרי לרופאה ותבקשי שיעשו לך הדמיה לבדוק את זה

ואני תמיד מניקה בשכיבה מאז שנולד