פורום הריון ולידה (עמוד 1859)

זה נשמע יותר תחושתי העניין
אם האחים שלו לא כאלה באיזשהו שלב זה כבר יהיה לא מתאים להם, אז עדיף למצוא תחליף

בגיל 9 לא ממש יעבור....

או אולי שמיכה שלו לחיבוק?

אני שמה כל אחד במיטה שלו,

יושבת איתם קצת בחדר עד שהקטנים רדומים ויוצאת

ואופס הוא עם הקטנה.

שמיכות נעימות יש בשפע...

דיבור מעלה למודעות ומעודד שיח פתוח ותקשורת טובה. ואפשר לשתף אותו במה שאתם חושבים ולנסות לחשוב איתו יחד מה יעזור לו.
אולי אפילו ידע להסביר טוב יותר ממה שאתם מדמיינים

כל אחד במיטה שלו, לא לכולם נעים לישון עם עוד מישהו, זה גורם להתעוררויות, צריך לישון במיטה שלך ובוא נחשוב מה יעזור ויהיה לך יותר נעים.
הוא כבר גדול יחסית ועוד מעט זה ירגיש לך ממש לא לעניין, עדיף לדבר על זה עכשיו כשזה מרגיש נעים ומתוק וחמוד, מאשר לחכות לרגע שזה מרגיש לא לעניין ואז לדבר על זה בחוסר נעימות.
פשוט ענין של גבולות. נהוג לישון לבד וזהו, לא צריך לעשות מזה עסק גדול.

ננסה ונעדכן

תנסי אולי להלהיב אותו על זה ..
מתנה ליום הולדת או משהו

אולי אם אקנה לקטנה הוא יגנוב לה...

ביקש מתנה ליום הולדת ללכת למפעל כלשהו...

הכי בעולם המבוגרים מבחינת תוכן... ילד מפותח ומוכשר....

הרגשי זה יותר בקשרים איתי ועם אחים שלו, סבא וסבתא וכזה.

בחברה הוא גבר קשוח שרוכב על אופני הילוכים...

ויש לו מלא בובות במיטה. כולל בובת ענק. ושלוש שמיכות. לגמרי קטע תחושתי.
תכף הם יתחילו להתבגר ולא הייתי רוצה בן מתבגר במיטה עם בת שלוש. כמה שזה לא נעים לחשוב על זה. לגמרי הזמן לחפש תחליפים.

חבל לי שהמתיקות הזאת צריכה להפסיק אבל אתן צודקות כנראה...

והוא אוהב את זה ולא מתבייש מזה. (אולי יש לו דוגמה טובה - מאמא שלו )
נשמע ממש שכדאי לנסות משהו כזה. מלבד זה שלא שייך שהוא יישן מחובק עם אחים שלו, זה גם יכול להיות לא נעים להם עצמם, אם לא עכשיו אז בקרוב. וכמו שמלמדים תינוק להירדם עצמאית בלי הנקה (למשל), ככה גם אותו צריך להירדם עצמאית, עם חפץ מעבר כדוגמת בובת פרווה גדולה.
וכיוון שהוא כבר גדול, דווקא כן כדאי לדבר איתו על זה: "נכון כיף לך ונעים לך להירדם כשאתה מחבק מישהו? זה בסדר וזה הגיוני. אבל אתה יכול לנסות להירדם כשאתה מחבק בובה במקום אח קטן, כי האחים הקטנים שלך צריכים לישון במיטה משלהם כי כך נוח יותר, ואתה גדול מספיק בשביל ללמוד איך להירדם בלי אח קטן וחמוד במיטה."
תלכו איתו לחנות, תבחרו דובי גדול או כל בובת פרווה גדולה אחרת (אפשר גם בובת תינוק גדולה, כדי שתהיה דומה לאח קטן, אבל אולי בזה הוא יתבייש - כי בכל זאת הוא בן וגדול) - ותאמרו לו שמהיום הוא ישן איתו במיטה ולא עם האחים.
אולי יהיה לו קשה בהתחלה, אבל זה באמת הזמן המתאים לעשות את זה. בגיל 15, הרי, זה כבר באמת לא יהיה שייך... בטח לא עם האחות הנוכחית, אבל גם לא עם אח קטן יותר שאולי יהיה לו...
תאמיני בו שהוא מסוגל

דווקא רעיון במקום 1000 כריות

נדבר איתו.

תודה!

אבל כן, זה במקום מליון כריות בגדלים שונים... (ויש לי גם כמה כריות בגדלים שונים, אל דאגה )

זה קצת מזכיר לי כיוון של חרדות.
אבל אם זה הביטוי היחיד, כנראה שאין קשר.

אנחנו פתוחים מאוד בנושא ומדברים על דברים מהסגנון הזה.

ואין ב"ה חרדות במקומות אחרים.

האמת שהכי מצחיק זה שהקטנה פחדנית ודווקא נהנית שהוא ישן איתה....

מאד נעים ומרגיע לישון איתה ועוזרת למי שזקוק לתחושה עמוקה

אני גם זוכרת שינוי בהתנהגות אחרי שהכנסתי למעון.
בטוח שזה שוק בשבילו, זה משהו שונה...
אולי במעון יש יותר רעש והוא פחות שומע את עצמו ולכן מפטפט פחות.
אבל לא הייתי חושבת על זה יותר מדיי או נלחצת כי לדעתי זה לא מעיד על בעיה (בשונה נניח שתינוק שחוזר מהמעון צורח ולא מפסיק לצרוח כל הזמן- זו נורה אדומה), ואין לך באמת מה לעשות עם זה...

וזה מעון שאני סומכת עליהן.
לא יודעת אם לשייך לגיל שנתיים או למעון.
הוא כאילו צורח אם לא עושים מה שהוא רוצה.
נגיד היום, ראה שניצל בתנור, צרחוווווווותתתת עד שהוצאתי את השניצל. (שניצל מאמא עוף אני בקריסה היום😅)

מה עושים?

וסליחה ממש על הניצלוש

כל המקלחת הוא צורח אם הייתי שומעת מבחוץ הייתי מזעיקה רווחה. לא אמא לא אמא.
או שהוא רוצה לפתוח לשכנה ואחיו פתח הוא שוב צורח. ככה כל הצהריים. אם לא עושים מה שהוא רוצה הוא משתגע לנו פה.

וגם כי הם מתעייפים במעון.
לבן השנתיים וחצי שלי יש ימים כאלה, ב"ה לא כל יום... שהוא חוזר הביתה בצרחות וכל הערב צרחות.
משתדלת ממש לחבק ולהכיל אותו בימים כאלה וכמה שפחות להיכנס לעימותים. כל פעם שצורח על משהו ואני מרגישה שהולכת לאבד את זה כבר, אני נושמת עמוק ומתחילה לתמלל: אתה מאוד רעב? אתה נורא אוהב שניצל? נכון קשה לחכות המון זמן עד שהשניצל מוכן? גם אני לא אוהבת לחכות, אבל מה לעשות, אי אפשר לאכול שניצל לפני שהוא מוכן. בא נוציא אותו מהר כדי שיתקרר. פו פו פו הוא מתקרר, בא נבדוק אם הוא כבר קר? עוד לא, עוד פעם... הנה עוד רגע אפשר כבר לאכול. אני יודעת שקשה לך לחכות, הנה גם השניצל מחכה בסבלנות להיכנס לצלחת שלך. נכון שזה לא כייף לאכול שניצל רותח ולקבל כוויה בלשון?
כל זה עם צרחות אימים ברקע, אבל מדי פעם הוא משתתק לשמוע מה אני אומרת ולפעמים זה עוזר והוא נרגע לכמה דקות, או לפחות בוכה קצת יותר בשקט.

אני ישר משבחת אותו "איזה יופי אתה ממש מנסה להירגע, אני רואה שאתה כבר בוכה יותר בשקט, איזה גיבור. עכשיו הרבה יותר נעים לנו במטבח" ועוד חיבוק כדי להמיס אותו עוד קצת... בדרך כלל זה עוזר

תודה רבה על הפירוט❤

אבל לדעתי כל שינוי בהתנהגות צריך להדליק נורה, גם ילד שפתאוםנהיה שקט ומופנם זה יכול להעיד על משהו.
לא אצל כל אחד הקריאה לעזרה היא רועשת...

וזה בלי קשר ספציפי לפותחת, רק בקשר לסוגריים שלך

ובדכ כשאני באה לשם הוא רגוע משחק ונינוח

ובן כמה הוא?

מה התחושה שלך כאמא מהמטפלות? הפתעת אותן לפעמים?

המטפלות טובות
אבל עדיין
זה מעון עם 22 ילדים

הוא קטנטן ממש
אם את סומכת על המטפלות והוא מגיב אליהן בשמחה אז פשוט תמשיכי לעקוב אחריו

רק באופן כללי האמירה שאם הילד לא צורח זה לא מעיד על בעיה לדעתי היא לא נכונה.

במקרה שלך יכול להיות שזה באמת עדיין השוק מהמעון ומהסיטואציה.
הייתי עוקבת לראות איך הוא יהיה בהמשך, אחרי תקופה שיתרגל לגן

אין ספק שמעבר למעון הוא טראומה...

ועם זה צריך להבין ולקבל שזה עדיין לפעמים הטוב ביותר שאנחנו יכולות לתת לילד שלנו.
מי שיש לה אפשרות להישאר בבית/מטפלת, מצויין.
מי שלא, וצריכה לשלוח למעלה ושמה במקום שהיא סומכת על הצוות, צריכה לדעת שזה המקסימום שהיא יכלה לעשות למען ילדה

והוא בן שנה ו-3 חודשים

בעיקר "שביתת רעב", לא הסכים לאכול שבוע+, נצמד אלי וכו'

ב"ה לאט לאט חזר לעצמו והוא ממש משחק יפה שם ומתפתח.

אני לא מבינה בזה ואין לי נסיון, וגם לא בגיל הזה (הכנסתי למעון בגיל קצת יותר מאוחר ילד ראשון...)

אבל תחשבי שהכל חדש לו - סדר יום, שאת לא איתו כל הזמן, הריח, המקום, המשחקים, עוד מלא ילדים, עוד מטפלות שמתחלפות, רעשים שונים- אלא הרבה שינויים בבת אחת שצריך להסתגל עליהם. ולוקח זמן

(גם לנו כאנשים מבוגרים - בלימודים חדשים, מקום עבודה חדש וכו' תחשבי על התחושות שלך גם לתינוק שלנו יש רגשות)

תסמכי עליו שהוא יכול לעמוד בזה, תגידי לו את זה ותחשבי את זה, תסמכי עלייך שאת עושה מה שטוב לכם, תחבקי ותנשקי הרבה כשהוא בבית, ותתפללי.

נשיקות וחיבוקים והרבה חיזוקים

אבל ברוך ה׳ היום הוא קצת חזר לעצמו

בהחלט מעבר דירה זה עוד שינוי משמעותי..

ב"ה ככה הוא לומד להתרגל לשינויים גם בעתיד וזה תכונה חשובה

אחרי המעון הוא באמת היה שקט יוצר
וגם בדרך הביתה

אבל כשהגענו הביתה שיחקנו ופטפטנו ונרגעתי מאוד ברוך ה׳
❤️

כל אחד כותב על עצמו ואחר כך צריך לנחש

בול!!!
קניתי לו עכשיו בקבוק של אוונט שכתוב עליו שהוא מחקה את השד של האמא.
אנסה אותו בע"ה ואספר לך איך הוא

חלב לא מחומם יכול להיות במקרר עד 7 ימים. עדיף להשתמש תוך 3-4 ימים.
כמובן בעומק המקרר.

אחרי חימום- שעה. אח"כ צריך לזרוק.
אם את מתלבטת כמה לחמם עדיף לחמם כמות קטנה ואז מקסימום לחמם שוב מאשר לזרוק

לכולנו♥️

יכול להיות שההתקנה תהיה כואבת ולא נעימה. יתכנו גם דימומים. כל זה מדובר באי נוחות של שבוע-שבועיים מקסימום. ואחר כך חופש ארוך ונעים מעל הצורך לחשוב על עניין המניעה... זה שווה את זה מאוד. הדלקת זה לא משהו שפוגע ברחם לצמיתות אלא כמה תאים סביב ההתקן שמונעים השתרשות ברחם. (כל סוג התקן עובד בצורה קצת שונה). ברגע שמוציאים ובדר"כ מוציאים בזמן מחזור. המחזור שוטף את הרחם ולא נשאר שארית.
ממש ממליצה להביא ביום ההתקנה מישהו שיהיה איתך בעל/אחות/חברה למקרה שלא תרגישי טוב אחרי ההתקנה. ובעיקר אחר כך לאפשר לעצמך יומיים להיות במיטה או במנוחה והלאט קצב בחיים. אחר כך בעזרת ה' יעבור. ויהיה לך הזדמנות להכיר את הגוף האם את מקבלת מחזור אחרי לידה וכו'.
קחי בחשבון שיתכנו כתמים בין מחזורים או לפני מחזור. אז פשוט תעשי לך נוהל בחיים לא להתסכל אחרי ניגוב בשירותים ותמיד ללבוש רק תחתון צבעוני...

היו לי 2 התקנים.
אחד לפני לידה ראשונה בכלל (לא הורמונלי)
ועוד 1 הורמונלי בין הלידות.

מה שמונע זה עצם היותו ברחם לא כי יש דלקת.
אני לא הרגשתי אותם כלל. זה ממש פיצפון..
לי לא היו דימומים בכלל בהתקנות מה שכן הלא הורמונלי עשה לי מחזורים חזקים חזקים!!
וההורמונלי אולי יומיים שלושה..

עכשיו שוב אחרי לידה ומתלבטת איזה לשים...
באמת שיש לי רק חוויות טובות מה סיטואציה.



אני נסעתי לבד..לא הרגשתי צורך במישהו וגם תפקדתי לגמרי כרגיל באותו יום וגם בהמשך..

ההכנסה ממש ממש פשוטה.מה שתרגישי זה רק את הפתיחה עם הספקולום ויישור של צוואר הרחם שזה לפעמים קצת לא נעים אבל זה לא דרמטי (במחזור אולי לא יצטרכו ליישר אז בכלל לא אמור להיות כואב או משהו)
את ההכנסה לא תרגישי בכלל, ההתקן ממש פצפון.

הדלקת שמדברים עליה זה לא דלקת חיידקית שאת רגילה להכיר זה סתם שם שנותנים לתגובה של הגוף. זה תגובה עדינה וחסרת סיכונים לנחושת שברחם.

את לא אמורה להרגיש שיש שם משהו, אם את מרגישה זה את החוטים ותחזרי לרופאה שתחתוך אותם

לגבי הדימומים- אצל רוב הנשים זה מסתכם בכתמים לפני ואחרי ווסת שזה לא נעים אבל נסבל. תתפללי שגם אצלך ילך חלק.

בהצלחה!

מתייגת את מי שנראה לי מבינות בזה-
@באר מרים
@לולית10
@עדית הסינית
@בשורות משמחות
@oo

בס״ד

לגבי השינויים למיניהם - באופן כללי בזמן הנקה מתקיימות שתי מגמות הפוכות. מצד אחד הגוף נוטה לחזור למחזוריות רגילה (ביוץ, ווסת וכו׳) ומאידך ההנקה ״מפריעה״ לחזרה הזאת. אז מה שיכול לקרות במהלך תקופה ארוכה זה שהגוף ״מנסה״ לבייץ, מתקרב לזה, ואז נסוג אחורה. עד שבסופו של דבר הכוח של החזרה למחזוריות מנצח.

בתקופת ההנקה אין משמעות לחום השחר...

אני באופן אישי הגעתי למסקנה שקשה מאד להסתמך על השיטה (המדהימה!) הזאת כשיטה למניעה בתקופה של ההנקה (= כל עוד אין מחזור).

בהצלחה!!!

בס״ד

עדיין נראה לי שמורכב ממש להגיע למעקב שנותן מידע כמו בתקופה של מחזוריות סדירה. יש טבלה מיוחדת לתקופה של ההנקה (קצת שונה מהטבלה הרגילה).

אצלי השינויים האלה יכולים לקרות במשך תקופה ממש ארוכה (מעל שנה), עם פה ושם הפרשות פוריות, שאח״כ נעלמות ומתחלפות באחרות... אז אני מרגישה שמכיוון שאין שום וודאות לגבי כמה זמן זה יכול לקחת עד שהביוץ יחזור (חודשים? שישה חודשים? שנה? שנה ורבע? שנה וחצי?), הייתי פשוט משחררת לגמרי מהשיטה, זורמת עם החיים במקרה כזה, ומקווה שתהיה בזה ברכה 🙂...

מקווה שזה עוזר...💛 מעניין מה האחרות תגידו...

אני בן-אדם של ידע, חוקרת, לומדת, אוהבת להיות במודעות וקשה לי שאין מידע על מה שעובר עלי זה יותר מפריע לי החוסר הזה מהתכל'ס כן הריון או לא הריון...

בס״ד

אז תמשיכי לעקוב בצורה מסודרת, יש סיכוי שעם התמדה כן תתצליחי ״לשמוע״ יותר טוב מה הגוף שלך עושה.

וגם אם זה מאד מעניין אותך אז אולי כדאי ללכת ללמוד את זה באופן מסודר. איפה שלמדתי המנחה הציעה ליווי אחר-כך (זה כלול במחיר של הסדנה) כך שתהיה לך כתובת מקצועית לשאול אותה.

אגב אולי גם @אפונה מבינה טוב בזה (רק הימור ממני, אבל סיכוי טוב נראה לי)

וגם החכמתי זאת לידה ראשונה שלי, אז טוב לשמוע מנסיון של אחרות ⁦❤️⁩

אני עוקבת רק אחרי הפרשות
זיהיתי באמצעותן ביוץ ראשון כמה חודשים אחרי שתי הלידות האחרונות.
אבל לא היה לי בלגן כמו שאת מתארת.. לא היו הכתמות, ואחרי מנח צוואר לא עקבתי.

בנוסף לצוואר הרחם וההפרשות, אם תזהי את הביוץ תוכלי לנסות לכוון מדוייק יותר

ואני לא רוצה להיכנס לטירוף של מעקב צמוד כל יום. בעיני ההפרשות הן משהו שאני רואה ממילא וצוואר הרחם זה משהו טבעי ופשוט. לקנות מדחום מיוחד ולמדוד כל בוקר נראה לי יותר מלחיץ וזה לא מה שאני מחפשת.

חוץ מזה שבשביל חום השחר צריך רצף מסויים של שינה, לא? ואני מניקה אז לא תמיד יש לי יותר משלוש שעות ברצף. לפעמים הוא ישן לילה ולפעמים לא.

ההפרשות וצוואר הרחם הם מעורפלים יותר, מצביעים על כמה ימים.
זה לא מורכב כמו שזה נשמע,
לא צריך מדחום מיוחד, כל מדחום עם שתי ספרות אחרי האפס, זה עניין של כמה שניות בבוקר
אני גם לא ישנה לילות רצופים וזה עדיין עובד..

אני לא צריכה כזה מדד מדויק מבחינת היום, לגמרי מספיק לי טווח. לפני ההריון הזה הצלחתי לעקוב ולזהות ביוץ לא רע בכלל בלי למדוד חום השחר. עכשיו אני פשוט רוצה לדעת כשהוא חוזר בהנקה ההפרשות יספרו לי גם בלי מדידה יומיומית במשך אולי שנה

בעיקרון לרמה חובבנית יש את הספר או קבוצת פייסבוק של שמפ. כדי ממש לשלוט יש קורסים שנשים מעבירות אפילו בזום.
אני עקבתי אחרי חום השחר במשך תקופות ארוכות וגיליתי דברים חשובים ומעניינים.
הספר מאוד ברור וקריא ומכיל מידע חשוב ממש אז אם זה מתאים לך אפשר להתחיל משם.
אבל בזמן הנקה ללא ווסת באמת זה מורכב כי החום יודע לזהות עליית חום וזה מסמן ביוץ.
בעיקרון בזמן הנקה ההורמון פרוגרסטרון נשאר גבוה בצורה קבועה ומונע יצירה של ביציות. אבל יש נשים שכן עם כתמים או יובש או ריבוי הפרשות יכול להיות מכל מיני סיבות.

לעקוב אחר חום השחר הכי ודאי ואת יכולה לראות אם בייצת או לא.

אני לא עוקבת אירי חום השחר
אבל בתקופות שפחות הנקתי או שאבתי
חזר לי המחזור
עכשיו אני יותר מניקה
ולא קיבלתי מחזור כבר חודשיים
ובימים האחרונים קצת פחות שאבתי ואני רואה פתאום הפרשות ביוץ

בקיצור זה ממש משתנה !!! קשה לעקוב

מדהים איך זה קשור אצלך בקשר ישיר להנקה!

ויש מצב שאת לא מבייצת וההנקה המלאה ממש מונעת לך.

כתמים ודימומים יכולים להיות גם אחרי מחזור ללא ביוץ

למרות ששמתי לב שהכתמים הופיעו שלוש פעמים אחרי הלידה בהפרש של חודש בין פעם לפעם

של חודש בין לבין

מישהי יודעת איך בודקים ויכולה להסביר לי?
כרגע מסתמכת על הפרשות בלבד.. 🙄
ואיפה קונים את המדחום?

כדאי לבדוק בשעה קבועה ביום כי הוא קצת משתנה לאורך היממה.
תשטפי ידיים עם סבון ותכניסי בעדינות אצבע לנרתיק, תמששי בזהירות עד שתרגישי את צוואר הרחם בקצה הנרתיק.
בימים הלא פוריים בתחילת המחזור ואחרי הביוץ, צוואר הרחם נמוך יחסית וקל להגיע אליו עם האצבע. הוא עגול, קשה יחסית (כמו קצה של אף) את תוכלי ממש למשש גם מסביבו, הוא כמו קצה של צינור שנכנס לנרתיק, סגור ויבש.
בימים הפוריים לקראת הביוץ צוואר הרחם נהיה רך (כמו תנוך של האוזן) וטיפה פתוח, אפשר ממש למשש עם האצבע את הפתח במרכז הצוואר, הוא ממוקם גבוה ועמוק יותר בנרתיק ויותר קשה להגיע אליו עם האצבע והוא רטוב יותר.

אבל מציעה בזהירות..

גם אני ממש אוהבת להכיר ולדעת מה קורה בגוף שלי.

אם הרצון אצלך בשמ"פ הוא לא בשביל הריון או מניעה אלא בעיקר לידע, פשוט קחי את זה באיזי..

אני מסיכמה איתך לגבי החום - גם אני בתקופות שלא היה לי קריטי לדעת מה קורה ויתרתי על המדידה..

לגבי צוואר הרחם - סה מדד מאוד גמיש ואם הוא לא ברור לך בעצמן הייתי מוותרת גם עליו בשלב הזה.. אצלי אפליו סביב ביוץ הוא יכול להיותר מבלבל..

לגבי ההפרשות - באמצ כדאי לך לעקוב אבל בנחת.
יתור מתוך סקרנות והרפתקאה מאשר מתוך רצון מוחלט לדעת בדיוק מה קורה..
יכול להיות שתגלי דברים ברורים ויכול להיות שלא..

שתי עצות שיכולות לעזור:
1. תנהלי איסשהו רישום של ההךרשות, כדי שאכן יהיה לך מעקב מה קורה.
הגיוני שהגוף מדי פעם "מנסה לבייץ" ויש קצת הםרשות רטובות ואז חוזר ונסוג..

2. כשאת רואה שיש משהו שנראה בכיוון של ביוץ - היית כם מצרפת חום השחר לכמה ימים.
זאת הדרך הברורה ביותר לדעת האם זה נסיון ביוץ שלא הצליח או שהגוף אכן בייץ.
אם ההפרשות חוזרות להיות יבשות אבל אין עליה של החום במשך 4 ימים אחרי ההפשרה הרטובה - תדעי שזה רק נסיון שלא הצליח.
אם החום עולה תוך יומיים - תדעי שהנה הביוץ..

ושוב, בנחת ובסקרנות ולא במתח ובשליטה.

לפעמים אני מרגישה שנשים משתמשות בשמ"פ במקום כשיטה ל*מודעות* לפוריות כשיטה ל*שליטה* בפוריות..

אז שליטה מלאה לא תהיה לך, אבל מודעות יחסית טובה תהיה...

בהצלחה!
ואם יש עוד שאלות אשמח לנסות..

באר מרים את מדהימה! דייקת ממש למה שהתכוונתי
לוקחת לי את מה שכתבת
ואת צודקת לגמרי על השליטה מול המודעות, אני צריכה לשחרר את הרצון לשלוט...

קוראת שוב את מה שכתבתי וממש מתביישת בכל השגיאות הקלדה..

סליחה..

אני עשיתי במכון אחר והטכנאית הסבירה לי תוך כדי הבדיקה מה היא רואה, אבל שאת התשובה הרשמית שולחים לרופא המפנה ולי לא תהיה גישה לתוצאות (צריכה שהרופא יתקשר להגיד).
בשורות טובות!

אמרה לי שהכל תקין.

ושהגיעה התוצאה שהרופא פענח היו בעיות...

לא כתבתי ברור באמת.

אולי טיפה יותר

ההצהבה היא תופעה טבעית של הצמר (אני חושבת בגלל חשיפה לשמש).

היא לא ממש חשופה לשמש...
יש מעליה חולצה

אפשר לכבס לריח טוב
אבל הצבע הצהוב לא יורד, מנסיון

אז מה? פשוט לקנות חדשה?

הוא מכבס איתו לפעמים את הטלית שלו.
אני יכולה לבדוק איתו מה זה בדיוק...

אני כיבסתי פעם לבעלי ציצית צמר עם אבקה מבלבינה והחומר פשוט אכל את הבד.. נהיו חורים ענקיים.
אח"כ ראיתי שזה לא מתאים לצמר😐

פלוס וניש קליה לבן בוהק באבקה. במכונה. וזה ממש מועיל. כמובן את הציציות עצמן אי אפשר לכבס. אני עוטפת בשקית סנדוויץ' עם קשירה של גומיות טובה. שלא יקרעו הציציות.
בנוסף יש גם חומר מלבין שמיועד לצמרת וטליתות. נמכר בסופרים רגילים. הוא ממש חזק. אפשר פשוט להשרות את הבגד איתו. רק זהירות על הידיים...

לכן לא ניסיתי

בכל מקרה גם כביסה רגילה בתוספת כף מהאבקה שכתבתי תצור שינוי משמעותי...

את סוגרת ב4 שקיות סנדוויץ וגומיה?

יש לבעלי ציצית לשבת שהוא נותן לי לכבס אותה פעם באף פעם והיא דיי שומרת על הצבע שלה
לעומת הציציות של יום חול ושל העבודה שדיי מהר שינו את צבען לצהוב כי מכבסת בתדירות גבוהה יותר

התהליך הוא תהליך ארוך אבל שווה בהחלט. אז ככה:

להשרות את הציצית בתוך גיגית עם מים וחומץ למשך כשלוש שעות פלוס מינוס.

אם יש לכלוך לנקות עם אמה פאיירי ולגרד זה יורד ממש בקלות.

לאחר מכן להכניס למכונת כביסה על תוכנת צמר.

(אני קושרת קודם את החוטי ציצית ומכניסה לתוך פלסטיק מיוחד לזה כדי שלא יתקלקל) 

לשים אבקת כביסה חזקה כמו "ביומט" או "אריאל" 

ובנוסף- שזה הכי חשוב מלבין טליתות 

וקצת מרכך(רק שיהיה קצת ריח נעים, עם שמים הרבה זה הורס את הצמר)

וזהו!

בהצלחה

קוראים לו מלבין לטלית.
קניתי במשכן התכלת.
בטוחה שיש בכל חנות יודאיקה/ טליתות.

יודעת שגם ניקוי יבש באזורים חרדים עושים הלבנה לטליתות/ציציות.

אני גם בהריון בסיכון ולא סובלת את הרופאת הריון בסיכון. אנטיפתית ואדישה ברמות.
תכלס אם יש לך רופא/ה אחר שזמין ואת מכירה ומעדיפה שווה להחליף וללכת אליו אם זה אפשרי או שאולי הפניות וכאלה את יכולה לקבל דרך הרופא משפחה?
בכל מקרה חיבוק זה באמת ממש לא נעים ❤️

אני פשוט לא מסוגלת. בתור אישה היא משפילה אותי. זו ההרגשה שלי

אני תוהה למה בימנו אני אמורה להרגיש מושפלת? 

ששאלתי אותה על צום כיפור היא התעצבנה וממש נבחה עלי שלא אשאל אותה

שאלות כאלה, כי מבחינתה אישה בהריון ממש לא צריכה לצום. 

אה וגם עקצה אותי על הצירים מוקדמים ואמרה שאולי אתן לגוף שלי מנוחה מלידות

מי היא בכלל שתחליט?

לדעתי כדאי לך להתלונן עליה.
אצלי היא לא עד כדי כך גרועה, אבל היא פשוט נורא אדישה,אני צריכה להוציא ממנה מידע בכח ואם אני שואלת משהו היא עונה בציניות ועקיצות.
(למשל ביקשתי ממנה שתסתכל על התוצאות של הסקר גנטי אם זה תקין, אז היא אמרה לי: כתוב *בעברית* מספר עותקים תקין, וגרמה לי להרגיש סתומה)

אולי לא שמת לב? באמת צינית. זה קטע שרופאת הריון בסיכון כ"כ לא נעימה

למרות שזה תחום מאוד רגיש

בכללי רופאת נשים זה כ"כ רגיש.למה אנחנו אמורות להרגיש ככה?!

חשבתי על תלונה במה זה יועיל?

לגבי תלונה באמת לא תמיד זה עוזר, אבל אולי יעירו לה על ההתנהגות שלה.

אני טופלתי במרפאת היריון בסיכון של סכרת.
הרופאה היתה מקסימה.
בנוסף אליה הלכתי לרופאה שלי בעיר. שגם אותה אני אוהבת.
מי שאני לא מתחברת אני עוזבת.
ושווה לי גם להשקיע נסיעה במידת הצורך
הבית חולים ששם טופלתי רחוק מהבית שלי כמעט 40 דקות. והיה שווה לי להשקיע בשביל יחס אנושי.
אני בהלם שדיברה אלייך ככה. מזעזעת.

זה ממש לא פייר

התכוונתי השקעה מבחינת נסיעה מחוץ לעיר

לא הכי מרוצות מהרופאות בקופה זו הכוונה שלי.

שמחה בשבילך שמצאת מישהי טובה!

כשהוא מגיע הוא יכול להיכנס לבידוד ואת תוכלי ללכת לטבול. אחרי שאת טובלת, תשקלו מה הכי הגיוני מבחינתכם. להכניס ילד קטן לבידוד בחדר לבד נשמע לי לא הגיוני.
אם אתם לא מקפידים על בידוד מלא אז כל המשפחה צריכה להיות בבידוד.

לגבי ההורים שלך, ממה אני יודעת מותר להם לבוא כי הם כבר מחוסנים פעם שלישית. אבל לא בטוח שכדאי, זה כבר שיקול שלכם ושלהם

לגבי היום - כבר ענו לך.
לגבי המדך הבידוד - לדעתי זה ממש תלוי בגיל הילד ובגודל ותנאי הבית.

היו אצלי ילדים שממש נשמרו בבידוד מכל שאר המשפחה, והיו ילדים שהיינו חייבים לצרף אליהם את כל בני הבית או את חלקם..

ואח''כ מוציאה אותו ואז כולכם בבידוד. כי ילד צעיר לבד בחדר שבת וכו' זה לא לעניין בעיני.
לגבי ההורים ברור שלבטל אותם. לא שאלה.
גם מחוסנים שלוש נדבקים.

אין בעיה שמחוסנים 3 פעמים יחשפו לילד שבבידוד. זה תלוי בעיקר בהם, אם הם חוששים מהדבקה, עדיף שלא יגיעו (מכירה מקרים של מחוסנים 3 פעמים שנדבקו).
אם יצא פיסיאר שלילי אחד זה כן יכול להרגיע, אבל לא מספיק, כי כדי לצאת מהבידוד צריך עוד אחד ביום השביעי לחשיפה. כלומר, עוד יכולה להתקבל תשובה חיובית אחר כך.

זה מספיק לרוב האוכלוסיה, עדיין יש נוגדנים.
לכי לטבול, שלא יבוא חוק מטופש שיהרוס לך את הזוגיות סתם.
אח"כ בעיקרון את אמורה לשבת עם הילד בבידוד כי את מבוגר ששומר עליו ויעני בלי תו ירוק. אבל לא בהכרח שזה באמת הדבקות... תעשו לילד בדיקת קורונה מהירה ואם הוא שלילי אז שיבואו ההורים וזהו הכל בסדר.

תכלס, כנראה שאין תומערוק.
אלא אם כן התחנה לפני פחות מ5 חודשים את החיסון ה2

כמובן במידה והיא זו ששומרת על הילד.
בכל מקרה אבל שתלך לטבול, חבל לפספס בגלל החוק...

שבעלך יחשף או שיהיה בבידוד .. מה שאפשרי.
וסבא וסבתא לא יכולים לבוא לשבת אם הוא סועד איתכם.

תחשבי מה מתאים לכם, שהוא יהיה בבידוד לבד בלי להחשף לאף אחד? וכך סבא וסבתא יבואו או שתכנסו לבידוד משפחתי?

בידוד זה בידוד מכולם.
בפרט שעכשיו הרבה חולים אחרי חיסונים. אבל אולי אני טועה

אין לי כח לחכות למענה במשרד הבריאות

לא התגלה חלילה כמאומת את לא צריכה בידוד.
תטבלי בשמחה ובטוב.
לגבי האירוח לא בטוח שכדאי...
בכיתה של אחד מילדי ילדים נדבקו בזה אחר זה
..

כמה רעיונות:

רחפן

מערכת תופים חשמלית

אופניים

מצעים חדשים

משחק קופסא שמאוד אוהב

 

לגו

חח סתם
אולי אני מעפנה.
אבל, אני, מעדיפה כל זמן של פעילות, להיות בבית.
אם זה על חשבון שעות שהייה, אולי יוגה, עשינו שנה שעברה היה מדהים.
כמובן איזה משהו טעים ממקום שווה, אולי לערוך שולחנות בחדר מורים..
תלוי מה הקונספט, מה התקציב, מה הסגנון?

רפואה שלימה לקטן והלוואי שתצליחי לנוח❤️

תזכרי שזה עובר ומשתפר!!
חיבוק!!
ושכולם ירכישו טוב💕🙏💕

😭😭

חיבוק על התקופה

לפני 4 חודשים בקושי נהניתי איתו.
הוא כבר הוציא שיניים, זוחל על 4 וכל היום אבא ודה דה

פשוט תוסיפי תפילה בהדלקת נרות שישתפר ברוחניות, אצלי זה עזר וראיתי נקודות אור ושינויים ממש, ליבינו איתך וכאן המקום לשפוך.. 💕

אין לי עצות... רק חיבוק
יש לך את מי לשתף בסביבה הקרובה שלך? שתהיה לך תמיכה בשבילך?

יש אולי אפשרות לטיפול זוגי?
בעיניי זה יכול לגרום לו ליותר מחויבות לטיפול, וגם הטיפול ייתן לך יותר כלים להתמודד...
נשמע שיש לו בעיה התמכרות רצינית אבל שקשה לו להביא את עצמו לטפל בה. אולי אם תלכו יחד זה יחייב אותו יותר.
הייתי מנסה גם להתייעץ עם מרכזי גמילה - כדי לקבל עצות בעצמך איך לרתום אותו יותר לעניין ואיך נכון להתנהל מול הסיטואציה.
יש רב / בן משפחה / דמות שהוא סומך עליה שיכול לעזור ולדבר איתו?
בהצלחה גדולה ❤

אין לי עצות, חוץ מזה שאני שומעת שאת מדהימה!!

הלכתם לרופא?
יש תרופה שעושה פלאים לריפלוקס , היא במרשם רופא
וגם אולי ימליצו לכם להחליף לפורמולה ar
ממש כדאי לדבר עם רופא כי הם סובלים ממש צרבת עבורם...

אז איך אפשר בנתיים להקל עליו?שישן יותר נורמאלי?

לרפלוקס, אולי להתחיל משם?
להחזיק בתנוחה אנכית בערך 30 דקות אחרי כל ארוחה, להגביה את המזרן בשינה

ותקבעי תור לרופא בהקדם

חוץ מזה- ארוחות קטנות
להחזיק במאונך חצי שעה אחרי האוכל
ולשקול טיפול תרופתי. אצלנו מאוד עזר. זה שורף להם מסכנים. התרופה מורידה את החומציות של מה שעולה לגרון.

אם תרצי המלצה על מטפלת באיזור ירושלים אז באישי

היא ינקה לא יודעת אם שונה,

בכל אופן הרופא הביא הומפרזול - תרופה לצרבות וזה עזר מאוד,

לא לפליטות כמובן הם היו עד חצי שנה אבל כן לרוגע שלה ושלנו.

אבל שמחה שמצאת מה מפריע לו!
אין לי כ"כ עצות בנושא, רק להגיד בהצלחה ומקווה שישתפר בקרוב!

כאחת שעברה עם 2 ילדים את זה יכולה להגיד לך שזה סיוט אמיתי 

הרבה יותר קשה מתינוק רגיל.גם כשלא מקיא זה עולה ויורד להם בגרון וזה משגע אותם.

אני ספציפית נמנעתי מחלבי כל ההנקה אבל את אומרת שאוכל מטרנה אז אולי תעברי לצמחי? או שקדיה?

 

ודחוף לנסות אומפרזול. זה הדבר היחיד שעזר לבן שלי (לשני לא עזר)

גם אני ככה יום לפני מחזור מה שעוזר לי זה לדעת בדיוק מתי היום הזה להיות מודעת לזה ולנשום עמוק
אי אפשר להתחרות בהורמונים רק לעבור את זה וזהו

תודה... ננסה לעבור את זה וזהו...

טוב לראות אותך פה!

ו @מחי קבלי כיף הזדהות ממני
כנראה אקום מחר למכשפה, ואני כולי פקעת של לא יודעת מה!
(חוץ מזה שקיוותי בסתר ליבי שנקלט החודש...)

תאומתי למחזור 😅

טוב שאת יוצאת מהמערה מדי פעם
ועכשיו הבנתי למה קוראים לה מכשפה. כי הוא הופכת אותנו למכשפות

פשוט נכנסנו לבידוד אז יש יוצר זמן פנוי😜

הורמונים זה איכס😒
תעשי קצת פעילות גופנית אם מתאפשר לך זה עוזר לי קצת
מוזיקה טובה ושוקולד בכלל..
ולזכור שזו לא את, את מושפעת מכח עליון
אולי יציאה איתם קצת למטה לעייף אותם יותר
לשחרר הכל בימים האלה אם קשה לך חוץ מה הכרחי באמת. מבחינתי הכרחי = שקט=ילדים ישנים וזמן לעצמי
והכי חשוב - זה זמני וזה עובר,
עד לפעם הבאה

לפעם הבאה... הליכה בלילה באמת יכולה לעשות לי טוב.

לרבוץ בפלאפון ולתת לילדים לכסח אחד את השני זה נקרא לשחרר? 🙈

עם הערות כמו של שופטים בכדורגל מדי פעם

כי לרוסים יש בעיה להגיד ה״א. 

אבל תכל׳ס הם באמת גורמים לנו להרבה דברים ומנהלים את החיים... 

מקווה שלפחות העליתי חיוך קטן. 

אלופה במשחקי מילים

הורמונים טבעיים
עצבים על טהרת הטבע 😆

מנסיון שלי, לקח לי כחצי שנה להתאפס על עצמי, אולי אפילו קצת יותר. עבודה עצמית ולהתרגל לרעיון של מחזור טבעי ולהכיר את הגוף שלי מחדש אחרי כל ההריונות והמניעה ההורמונלית וכו.
אבל אחרי שהצלחתי להתאזן זה היה נפלא. ממליצה פשוט להירגע, להזכיר לעצמך על כלל בימים שלפני המחזור שזה עכשיו הורמונים, זה מחזור, את לא אשמה, זה יעבור, כשאת יודעת שאת הולכת להיות עצבנית בגלל ההורמונים ומזכירה לעצמך את זה כל הזמן זה כבר עוזר מאד
ופשוט בהתחלה זה אקסטרים כזה כי כל כך התרגלנו היום שהכל לא טבעי ונשלט על ידי הכדורים או ההריון, שכבר שכחנו מה זה לחיות עם עליה וירידה טבעית של הורמונים בגוף. תקבלי את זה באהבה, בסבלנות, ותראי שזה יתאזן

לא התנסיתי בהריונות לידות ומניעות למיניהן...
ולא הצלחתי עדיין להתאזן 🙈
אני יודעת שזה פשוט הימים שלפני, וגם בעלי החמוד יודע כבר - כשאני מתחילה לאבד את זה, הוא שואל אותי- התחלנו?
כן, הקבלה מורידה את רגשות האשם, אבל לא מרגישה שזה עוזר לי לאיזונים כלשהם.. הלוואי

אני דווקא כן בורחת לחדר אם צריך או לוקחת את התינוק בעגלה להרדמה ארוכה בטיול בחוץ.

לפעמים אני בורחת לחדר, זה כמעט תמיד לא נגמר טוב.

כלומר, הגדולה בת 13

כיף לדעת שאני לא היחידה 🙈
שבוע לפני המחזור אני ככה!
רגישה, מתוחה, בוכה, עצבנית, עצובה, כאובה, ובכללי מטורללת.
בשבת אמרתי בסעודה שמתחשק לי חומוס, אחותי אמרה - אה יש במקרר, אני אוציא, אמרתי לה - לאלא צריך, זה בסדר, אבל היא בכל זאת הלכה להביא... התוצאה - בכי היסטרי שלקח לי כמה דקות טובות להתאושש ממנו 🤦‍♀️
ואני פשוט חסרת מנוח... משתגעת מעצמי.
מזדהה איתך כלכךךךך!!

אם הייתי מחשבת מתחילת הצירים - אז קודם כול, היו לי לידות בלי צירים או שלא התחילו מצירים, ומצד שני הייתה לי לידה שהיו לי בה צירים בכל ערב במשך כמה ימים לפני כן...
ומבחינתי התחושה של להיות יולדת זה מהרגע שהגעתי לבית החולים ואני "בידיים של" הצוות הרפואי...

שאני בלידה.
בשתי הלידות הראשונות שלי זה היה קל - ירידת מים.
באחרונה התחלתי עם צירים ולקח לי זמן להבין שהם צירי לידה. אז מהרגע שהבנתי

בלידה האחרונה שלי התחילו לי טפטופים, ולקח לי מלא זמן להחליט שזו ירידת מים... ואז, גם כשהגעתי לבית החולים (בשלב שכבר בכל עמידה נזלה ממני כמות), הרופאות שם התווכחו אם זו אכן ירידת מים, כי הן לא ראו שום חור...

אם הייתי מחשבת מרגע הצירים אז בלידה ראשונה הייתי בלידה חודשיים😅

אני לא מרגישה את הצירים ההתחלתיים...
מרגישה רק כשהם כבר תכופים,כואבים וסדירים.
לכן הלידות שלי לידות בזק ב"ה!!

באחרונה- מאז שהגעתי לבית חולים.

 

בלידות הקודמות לא הגעתי לבית חולים בלידה פעילה.

או מהרגע שזה צירים סדירים ואני מאושפזת
או ירידת מין

שרב הנשים שמניקות מלא

גם אם מקבלות מחזור

לא נכנסות להריון שנה

כי הביוץ 'חלש'

לא ניסיתי.. הנקה מנעה לי שנה וחודשיים קצת לצערי כי נוראאא רציתי הריון (ב"ה עכשיו הגיע!)

כולל הנקת לילה?

אני ממש מתלבטת מה לעשות
מבחינתי אינמצב להפסיק להניק
ומצד שני המחזור לא מגיע
ואני רוצה עוד...

באסה

לכן הפסקתי עם ההנקה...

ניסינו פעמיים-שלוש בזמן שהנקתי ולא נקלטתי, אחרי כמה חודשים ניסינו שוב כשכבר הפסקתי להניק וב״ה מיד נכנסתי להריון. יכול להיות מקרי אבל אני חושבת שזה קשור

1. שיכול להיות סוג של מחזור בלי ביוץ בכלל בזמן הנקה
2. יכול להיות מחזור עם ביוץ חלש

נכנסתי להריון בהנקה מלאה ממש...
מניחה שזה משתנה מאישה לאישה. וכמובן גם יכול להשתנות מהריון להריון...

אין מחקרים אמנם על ויטמין סי אבל למה לא..
ראיתי שיש כמוסות של סופר הרב ניראלי, משולב ויטמין די וויטמין סי
פרספוליס זו תמצית חורף, יש של אלטמן
לוקחים כל יום למניעה
ואם מתחילים להרגיש רע מגבירים כמות.
יש גם כמוסות הומיאופטיות שלוקחים כש מרגישים שמתחיל ווירוס, כל פעם 3 מנות ואן רוצים למניעה אחת לשבוע, זה ממש עוזר...

פעם אחת ואז חסינים לשאר החורף. אני אישית כשמצטננת בתחילת עונת מעבר מבסוטה כי יודעת שיש לי ביטוח מצינון נוסף לאורך זמן לאחר שהשבוע של השביזות הנוכחי יעבור 🙂
משתדלת לא ככ לקחת כדורים אם מתקררת אלא לתת לגוף להתגבר ולהיטיב מזה לעצמו,זיכרון חיסוני זה נקרא נראלי..
בכל אופן תזונה תזונה תזונה, אכילה בריאה מעודדת החלמה מהירה ומחזקת את הגוף

אפילו בלי קשר לקורונה.
אז הייתי חולה לפני 3 שבועות ואז שוב בשבוע שעבר. בשני המקרים זה משהו שהגדולה הביאה מהגן וכולנו נדבקנו.
מפחדת לחשוב מה מחכה לנו בהמשך החורף, כי זה תכלס חורף ראשון של הגדולה בגן (חורף שעבר הייתה עדיין בבית).

יכולה לסבול מכאב גרון וצינון וכו'כמה פעמים בעונה

טוב כל הדברים שאני רושמת צריך לעשות למניעה. אבל אני מתעצלת ועושה כשרק מתחילים להיות חלשים.🙄
חליטות ג'ינג'ר דבש לימון ונענע
שמנים אתריים (תפוז, הדס, אקליפטוס(רק למבוגרים, לילדים חזק מדי טעדיף רבנסה) לערבב עם שמן נשא (זית או שקדים) ולמרוח על בית חזה מקדימה ומאחורה.
אותם שמנים מטפטפת במבער/ מכשיר אדים קר.
גם שמן שומשום מאוד מחמם את הגוף.
ויטמנים מתעצלת לקנות
שמעתי שויטמין סי ואבץ מחזקים (אבל חושבת בדברים האלה חייב להתייעץ עם רופא על מינונים)
במשך היום שותה מים חמימים ולא קרים
לשמור על חום גוף מבפנים ומבחוץ
זהו בגדול