פורום הריון ולידה (עמוד 1913)

2 משפטים-
הרפו ודעו כי אנוכי אלוקים
ריבון העולמים הנני בידך כחומר ביד היוצא
באמת, לסמוך על הקבה. 3 שותפים באדם. אם העובר הוא בר חיים- הקב״ה ידאג לו ולך. קל לומר וקשה קשה קשה לחיות ככה אבל צריך כל הזמן להיזכר בזה

זה לפעמים כ"כ קשה אף על פי שזה הדבר המתבקש-
אבל פשוט לסמוך על הקב"ה.

חיבוק!
❤

במיוחד הפורטה

אם פשוט לשים את השמן באמבטיה או למרוח לו על הראש?
תודה!

אמול על הקרקפת לשעתיים לפני המקלחת ואז במקלחת מורידים בעדינות עם חיתול בד
אני עשיתי גם עם שמן קוקוס ועבד טוב.

אנסה!

שמה בתוך המים של האמבטיה את השמן. מסבנת לא את הגוף וחופפת עם המים המשומנים מהאמבטיה.

שלא יצאה. ממש יבש
אני משתמשת בשמן רחצה של מוסטלה
מישהי יודעת אם זנ עוזר?

לקילופים שעל הראש, אני מרוחת ממש מעט שמן זית (עם צמר גפן) ואז מברישה נגד כיוון הצמיחה עם מברשת רכה של תינוקות ואח"כ עוברת בז-ה-י-ר-ו-ת עם מסרק כינים להוציא אותם.

מישהי המליצה לי על זה, וממש פחדתי בהתחלה, אבל ניסיתי וזה באמת עוזר!

בהצלחה!

והגוף יקלוט שהוא אמור לייצר חלב בזמן הזה.

כשהוא איתי הוא גם ככה רוצה לאכול כל הזמן ;)
אז מקווה שזה באמת יעזור

או לשמור לדברים אחרים.

שכחתי את כל החלקים שמתחברים למשאבה

עם היד את מתכוונת?
אני לא ממש מצליחה

חשבתי שרק את החלקים שקשורים בבקבוק.

אפשר עם היד בעיקרון.
עוטפים את העטרה עם האגודל והאצבע ושאר האצבעות מחזיקות מתחת לשד. ולוחצים ותוך כדי מחליקים את האצבעות לפיטמה.

העיקר שהרתחתי אותך שנייה לפני שיצאתי.
תודה!
ניסיתי בימים הקודמים, לא כל כך הצלחתי, אולי אנסה שוב. למרות שכולי מתרטבת ככה

יש לך חיתול בד או משהו?
שימי מתחת לשד.

יש לך רעיונות טובים
אני פשוט כל כך מרחפת🤦

נראה לי פשוט מחר ושבת אני אותו מלא ונקווה לטוב. כי בינתיים אני עדיין מניקה בלילה וגם אחרי צהריים, אז יש חלב בשפע בשעות האלו ב"ה

ליצר הרע יש נטיה תמיד להראות לנו שהדשא של השכן...מממ ירוק יותר ... אבל זה לא נכון .

אין לי הרבה מה לכתוב אבל מתייגת לך את נגמרו לי השמות המהממת, שלדעתי פעם כתבה על משהו דומה. 🌼🌹🥀💐🌷

@קמה ש. שגם יש לה תמיד דסרי חכמה להגיד

 

 

נגמרו לי השמות לא מרגישה טוב אז אני לא יודעת מתי היא תוכל לעזור לך...

@עצובהה ב"ה אכתוב תשובה עוד מעט

עכשיו שהתחתנת וזה משמיים תשקיעי הכל במה שיש, לפעמים יצר הרע מביא כל מיני דמיונות,

אולי היה לי יותר טוב עם הראשון וכ.. ,אני מכירה המון ממש המון לפני החתונה היו מאוד אוהבים

ומאוד מתרגשים אחד מהשני ואחרי החתונה הכל חלף והלוואי שלא יהיה שנאה,לכן יקרה תעשי

את המקסימום להתרכז רק בבעלך היקר רק תרווחי בגדול, הכי יפה שכתבת על בעלך כך:

''יש לי בעל מדהים,במלוא מובן המילה. אוהב, תומך, עוזר, זריז וכל מה שאני צריכה'',הלוואי

שכל אישה ככה תכתוב על בעלה,לכן נשמה טובה תתחזקי עם מה שיש תבני את הזוגיות אין

ספק שתנצחי ואת ובעלך תחיו חיים יפים ומאושרים, בהצלחה רבה רבה לך בכל התחומים אמן.

היה לי קשר משמעותי שלא הבשיל לחתונה ואצלי הוא נמשך כמה שנים (עם הפסקות באמצע) ונגמר בשברון לב גדול.
גם אצלי בקשר עם בעלי עוצמת הרגש היתה הרבה יותר נמוכה מהקשר הקודם ולא הייתי מאוהבת בטירוף. בדיעבד אני חושבת שיש יתרון בקשר כזה, כי התאהבות הרבה פעמים מסנוורת מאוד.
גם לי יש מחשבות לפעמים על הקודם, אני מקבלת אותם ולא מנסה להילחם בהן יותר מידי. בסופו של דבר אני שמחה שהיכרתי והתחתנתי עם בעלי ולא עם הקודם, כי בעלי הרבה יותר טוב ממנו.
ובכל זאת יש משקעים שכנראה יישארו לנצח.
אני משתדלת להגיד לעצמי תודה על מה שהקשר הקודם נתן לי ואומרת לעצמי שזה היה הכנה לקשר עם בעלי, ואולי בלי הקשר ההוא לא הייתי מגיעה לחתונה עם בעלי.
נכון שיש לפעמים השוואות ומחשבות של 'מה היה קורה אם'... אבל זה מחשבות שצצות לרוב בכל קשר ואצל רוב הזוגות צפות לפעמים מחשבות של ספקות בקשר ולהיות אם זה באמת הבן אדם שהיינו אמורים להתחתן איתו (לרוב התשובה היא כן ) גם אם לא היתה אהבה אחרת לפני. זה טבעי, זה קורה ועובר ואפשר גם לצמוח עם זה בקשר. בכל מקרה את לא בוגדת והמחשבות האלה טבעיות, וכמה שפחות תייחסי להן חשיבות וחומרה הן יירגעו ופחות יפריעו.
יכול להיות גם שאת צריכה לעבד את הקשר הקודם ולסגור אותו בינך לבין עצמך, אולי בצורת כתיבה שתכתבי לעצמך בלבד כמובן, תודי על מה שהיה, תפרקי את מה שכואב לך ותשחררי אותו ואותך. מניסיון זה עוזר.
יאללה חפרתי, אם בא לך מוזמנת לפרטי.

אני מבינה מאוד את המקום שבו את נמצאת.

 

אני מזכירה לך שלזכרון שלנו יש נטיה להיות סלקטיבי. ושהצורה ה"מושלמת" שבה את מציירת את אותו בחור ואת אמא שלו והמעמד הכלכלי שלו היא לא בהכרח כפי שהיה. הרבה פעמים אנחנו זוכרים רק מה היה טוב ומושלם, וכשנמצאים בתוך המציאות (שהיא לא מושלמת אף פעם), אז ההשוואה היא תמיד לרעת המציאות.

 

בנוסף, עם כל מושלמותו של הבחור והתנאים הסובבים אותו, לא ניסית אף פעם לחיות איתו בתור בן זוג, ותקופת דייטים קצרה או ארוכה לא משקפת חיי זוגיות בשום מצב. לכן תזכירי לעצמך בכל פעם אלף פעמים למה בחרת בבעלך, ומה בתכונות שלו בדיוק משלים אותך בזוגיות, ואיך הוא מכיל אותך ועד כמה את אוהבת אותו. אף אחד לא מבטיח לך שעם הבחור ההוא זה היה ככה!

 

ודבר אחרון, שימי את מבטחך בקב"ה מזווג הזיווגים שחיבר בינך לבין בעלך, ובין הבחור ההוא לבין אישה אחרת, שזה החיבור הנכון שצריך להיות. כך הדברים התגלגלו מלמעלה. ובמבט אמוני קל יותר לקבל את הדברים- שיש מישהו ש"החליט" בשבילך, ואין דבר כזה "איך פיספסתי", כי כך כוון מלמעלה.

 

(ובענין חלומות- אין לנו שליטה על זה. גם אני חולמת על בחורים שיצאתי איתם בעבר ולא בגלל שהייתי רוצה לחזור אליהם. אז אל תייחסי לזה כזו חשיבות ואל תתרגשי מזה.)

 

את נשמעת אישה מהממת ואוהבת. אני חושבת שאת עדיין מדברת מהמקום הטרי של הנישואים, שהוא לא יציב עדיין וטבעי שתדברי ותרגישי כך. אני בטוחה שככל שהזוגיות שלכם תעמיק ותיבנה, תביני כמה הבחירה שלך היתה טובה ועד כמה את שייכת לאיש הזה, שעכשיו הוא בעלך.

 

חיבוק גדול.

זו אשליה של היצר הרע. הוא מתעתע בך.
אין לך מושג איך היה אם היה אחרת. זה נראה עכשיו מושלם,אבל אם ה' בחר לך בעל אחר זה לא במקרה!😘

ככל שתכירי יותר, תתוודעי לדברים הטובים שבו
תעשו דברים ביחד
תדברו הרבה
תצאו לפיקניקים
תשחקו
תנגנו
תשתפו אחד את השני ביומיום

זה מאד יכול לחזק את הקשר ביניכם.
ואז בע"ה תוכלי עוד יותר לשמוח בו!

לא ציפיתי.. 

גרמתן לי לבכות, 

ובע"ה מקווה שזה יעלם.. הולכת להתרכז בבעלי ורק בו, אמן! 

 

תודה לכן, !!! 

כמה דברים שאני חושבת...

1. כמו שנפש חיה כתבה - לחזק את הקשר עם בעלך. עוד ועוד. בעוד מקומות תחומים וכו. לצאת ליהנות לייצר לכם עוד ועוד זוגיות וכיף ואהבה ושמחה ורומנטיקה

2. יש בחור שיצאתי איתו, חבר של בעלי. חלמתי עליו איזה שנה עד שהסכים ואחרי 4 פגישות כשאני כבר רציתי לסגור כבר הוא פתאום חתך...הולך לו...ושבר לי את הלב שבר כל כך חזק, שעד היום כשאני שומעת את השם שלו רועד לי קצת הלב.
אבל צריך לדעת להפריד בין מציאות לדמיון.
במיוחד כשהמציאות שלך כל כך טובה ב"ה.
אל תתעמקי, אל תחשבי למה אני חושבת ככה, למה אני חולמת עליו, איך אני לא נאמנה.
תעבדי עבודה פנימית מול עצמך להבין שאין לך מושג איך החיים איתו באמת, ןבתור אישה מאמינה את יודעת לפי המציאות שלא היה לכם טוב יחד, ושבעלך הוא האיש שלך כי כך בחרתם ועכשיו יש ביניכם שכינה, ובטח ובטח כשטוב לכם יחד והזוגיות שלכם טובה.
צרי לך איזה משפט כלשהו שאת מאמינה בו עכשיו ותאמרי אותו לעצמך בכל רגע של חולשה. האיש הזה לא שייך לי. בעלי הוא האיש שלי לכל החיים ואיתו אני יוצרת זוגיות מדהימה. טוב לי עם בעלי. האיש הזה הוא איש טוב אבל ב"ה שלא התחתנו משמיים סיבבו ככה.
אגב במיוחד כשהסיבה שהפסקתם היתה כביכול חיצונית לך - הרבה יותר קשה להשלים עם זה. זה לא שאת שקלת ובצער רב חתכת, אלא מבחוץ "הכריחו" אתכם לסיים.
אז גם פה לעשות עבודה פנימית שזה לא אמא שלך ולא הסביבה. זה ה' סיבב את זה ככה כי לא הייתם צריכים להתחתן.

3. וכמו שכתבת שאת מתפללת. זה מדהים בעיניי. לפרט בתפילה שלך את ההודאה לה' על ששלח לך את בעלך. ולהתפלל לראות את הטוב רק אצלו.

תקשיבי את נשואה לבעלך כי זו האמת! הבחור השני זו אשליה! התחתנת עם בעלך כי זה מה שהיה צריך לקרות! אין מקרה=רק מה'
בעלך הוא שלך.זו האמת
יכול מאוד להיות שאם הייתי מתחתנת עם הבחור השני היית במחשבות על בחור אחר. ככה זה, קשה להעריך את מה שקרוב אלינו והשני תמיד נראה ורוד כי את לא רואה את החסרונות שלו!! הם לא מול הפנים שלך, בעוד שאת ה"חסרונות" של בעלך את מכירה מקרוב. מקרוב מאוד
אולי לבחור ההוא יש קריזות שהיה קשה לך להתרגל אליהן? אולי הוא אבא פחות סבלני וטוב מבעלך? אולי פחות חכם? אולי יש לו פטריות בציפורנים? חחח...הבנת את הענין?

עם השנים של הנישואים זה יעבור לך מבטיחה.
הזוגיות תתפתח ותתעמק ויהיו לכם ילדים בעזרת ה'
ובית משלכם ורכב וכל מה שתחפצי בעזרת ה'
ותצברו חוויות יחדיו ועם הילדים
ולאט לאט זה ירגע
והכי חשוב את בסדר את מאה אחוז
פעם מישהי אמרה לי אין חלל ריק בראש
(אצלי לפחות)
אפילו אם הכל בסדר ומהמם עדיין יבואו לי כל מיני מחשבות
מה היה עם... למה זה קרה... למה דווקא עכשיו... וכן הלאה
מאחלת לכם את כל הטוב שבעולם!

בס''ד

 

עצובהה-מתוקה יקרה!

 

אני כבר די הרבה זמן מנסה לנסח תגובה. אבל האמת היא שענו לך דברים כל-כך טובים ומקיפים!!! ממש נגעו בכל הנקודות השונות שחשבתי להעלות...

 

תייגו את @נגמרו לי השמות המדהימה כבר כמה פעמים, אבל ספק אם היא תצליח להגיב. היא כתבה קטע ממש מאיר עיניים שהיא פרסמה כבר כמה וכמה פעמים בתגובותיה בפורום הזה ובפורום 'נשואים טריים'. אפשר למצוא אותו בין השאר בתגובה הזאת (תגלגלי קצת את ההודעה עד הכותרת המודגשת עם המילים ''הבנת מהות הנישואין'').

 

אני ממליצה לך בחום לקרוא. זה ממש עושה סדר לגבי כל הקטע הזה של השוואות, ספקות, הרגשה שפספנו מישהו שאולי היה מתאים לנו יותר וכו'.

 

 

המון המון הצלחה!!! ❤❤❤❤❤❤❤

 

 

 

 

@מטילדה יקרה, תודה על התיוג 🙏🏼💙

 

 

 

 

 

 

 

 

על הכל,

פשוט תודה ❤

בתכונות הטובות ברוך ה׳ של בעלך כתבת דברים פנימיים, רוחניים, נשמע שהוא בן אדם מדהים, מכבד, אוהב, עומד לצידך.

ב״תכונות״ הפחות טובות כתבת דברים גשמיים ודברים שחיצוניים לזוגיות שלכם-
כסף
עבודה
חמות
יופי חיצוני
וכו׳.

עכשיו את תגידי לי מה יותר חשוב?
אז מה
אז ההיא מסודרת כלכלית
והבחור עובד
והחמות אולי לא מעצבנת
אבל את יודעת איך הןא באמת מתנהג?
מה הולך אצלם בתוך הבית?
את לא יודעת.
את יודעת מה יש לך בתוך הבית
ויש לך בית מדהים
ובעל מכיל, מתחשב, אוהב, חם, משקיע
ככה לפי מה שקראתי.
ולכל זוג יש את הקשיים שלו-
אז אם אצלכם בפאן הכלכלי, יופי. שאלו יהיו הצרות.
אלו ״צרות״ חיצוניות לזוגיות.

תחשבי על המעלות הטובות של בעלך
על הזוגיות
על המשפחתיות שבעזרת ה׳ תהיה לכם
ותראי כמה טוב תמצאי

את לא התחתנת עם חמות
או עם כסף
את התחתנת עם בן אדם.
כל מה שמסביב זו תפאורה, ועל זה אפשר לעבוד וכמובן לשפר וכו׳, לשאוף ולנסות להתקדם...

תמיד אפשר לחשוב מה היה אם ומה היה קורה ולמה לא ככה ולמה כן ככה. בסוף ה׳ מכוון הכל- תאמיני שאם התחתנת עם בעלך- הוא האחד בשבילך! והחיים שלכם זה מה שהקב״ה נתן לכם. והוא נותן לכל אחד מה שהוא צריך!

טוב שאת מבינה שהמחשבות האלה הן עצת היצר.
כי הרי את מבינה שהכל רצון ה' ובעלך הוא הגבר המדויק ביותר בשבילך.
אני אספר לך מכיוון אחר, כשאני ובעלי החלטנו להתחתן הוריי היו ממש נגד, מסיבות של עדה שונה, מנטליות שונה, מצב סוציואקונומי שונה ואפילו דעות פוליטיות שונות..כן, כן!
כשכבר רצינו לקבוע תאריך אמי ואחותי כל הזמן אמרו לנו לדחות.
אבל החתונה התקיימה בנר רביעי של חנוכה כמו שקבענו. נס הפרטי שלי.
למה אני מספרת לך את זה, כדי שתביני שהכל רצון ה'. אצלי הוא רצה שיתחתן ואלף מניעות לא מנעו מזה לקרות.
עם בעלך את מספרת שגם היו מניעות, אבל זה בסוף עלה יפה. כי זה היה רצון ה'.ה' החליט בשבילך שאת צריכה לחיות כרגע בתנאי חיים שלך ולשמוח בהם ולהעריך אותם. ברגע שתקבלי את זה, החיים שלך יהיו מתוקים מאוד.וזה לא אומר בכלל שכל החיים תחיי בתנאים של היום. טת תראי, ברגע שתהיי שמחה במה שיש לך, איך פתאום השפע יגיע, אחרי שאת כבר לא "להוטה" לקבל אותו
את מספרת גם על תכונות אופי הטובות שיש לו, שאת יודעת להעריך.
מה שתיארת על האקס שלך, זה דברים חיצוניים, הדשא של השני תמיד ירוק יותר.את לא נכנסת להם לחדרי חדרים, את לא יודעת איך הוא מתנהג לאישתו.
אם בעלך לומד כל היום, הוא בטח מעדן את הנפש שלו ויודע להתנהג איתך יפה ובנועם.
תחשבי על זה.
ועוד דבר, אם קשה לך עניין של הפרנסה. פשוט תדברי אעם בעלך.עול הפרנסה מוטל על כתפיו. אם לא תדברי, הוא לא ידע שקשה לך. תוכלו לחשוב ביחד על פתרון, החיים הם לא שחור לבן ואפשר לעשות שינויים.

מקפיצה לי ואשתדל לענות אח"כ בל"נ

וכל אחת כאן מדהימה ממש.
אפילו לא הספקתי לקרוא הכל.
מה שקראתי פשוט מדהים.

אז רק רוצה לתת לך קודם חיבוק❤

לדעתי אילו מחשבות הגיוניות,
למסע של קושי אחרי החתונה.
הורמונים של הריון.
זמני קושי ועייפות.
התמודדות יומיומית עם שגרת החיים.
(שאולי היתה יכולה להיות אחרת.
אבל רק אולי!!)
ישר כח שאת מודעת לזה, מפריע לך ורוצה לתת מזה.

מבינה אותך.
כותבת לך בקצרה מה שקרה לי.

נפגשתי עם בחור. באמת מה שרציתי.
בדיוק חיצונית ופנימית מה שהתאים לי.
ההבדל בינינו שלא היה חיבור רגשי.
אחרי שנה הכרתי את בעלי.
שונה ממנו וממני!
הפוך כמעט בהכל!
גם חיצונית וגם פנימית...
ובכל זאת נישאנו.
וכמו שאמרת, זה היה יותר שכלי.
אבל....
ידעתי שזה בעלי!
ידעתי שהקב"ה גלגל את השגחתו העליונה שאתחתן דווקא איתו.
דווקא עם הפך החלומות שלי.
דווקא עם הפך החלומות שלו.
וידענו שנינו שנלך על חיים של התמודדות.
התמודדות עם השוני.
עם ההשקפות.
עם הנראות החיצונית (שכמובן יכולה להשתנות)

אז אחרי שנתיים של נישואין.
יכולה לאמר לך שזה דבר אפשרי.
וקרה לי שעלו לי מחשבות על הבחור השני.
וברגעי משבר גם שאלתי את עצמי,( ועדיין שואלת לעיתים) למה התחתנתי. ודווקא איתו....

אז כותבת לך כאן כמה נקודות למחשבה.
אם זה מתאים לך תקחי ממני.
ואם לא, אז לא.

1. קודם כל לזכור שזה בעלי.
הקב"ה שידך בינינו.
סיבב את כל העולם בשביל להביא לי אותו.
והוא- רק הוא מתאים לי!!!
2. לכל זוג יש קושי והתמודדות.
זוג שהדשא שלו יותר ירוק זה רק אשליה.
( הרב לסרי אומר- הדשא של השני ירוק יותר כי יש מתחת לדשא זבל, לכו תחפרו בתוך הזבל ואז תראו כמה הוא ירוק😅)
ואף פעם לא תדעי באמת עם מה הם מתמודדים, ועם מה הם יתמודדו...
לכל אחד- החבילה שלו!!!
3. לזכור שכל התמודדות יכולה להביא לצמיחה.
וככל שהשוני וההתמודדות גדולה יותר.
כך שהצמיחה יכולה להיות גדולה יותר.
עמוקה יותר.
ודווקא מתוך השוני יכולה להיבנות זוגיות מדהימה.
4. להתמקד בטוב.
לראות את המעלות ולא את החסרונות.
כל פעם שצצים מחשבות על מישהו אחר, על חיים אחרים.
לגרש אותן ולדעת שזו עצת היצר שנועד לייאש.

5.מציעה פה בזהירות משהו נוסף.
כרגע נראה לי שאת במקום שאת צריכה להתנתק ממנו.
להתמקד בבעלך ולבנות את החיים שלך.
בשלב יותר מאוחר, יכול להיות שתוכלי לנסות ליצור קשרי חברות עם אשתו. ואולי יעשה לך טוב.
כותבת לך מהמקום שלי, כי אצלי הוא חבר של בעלי.
הרגשתי שמאז שהתחתן, מאד רוצה להכיר את אשתו.
נראה לי שיכולות להיות בינינו הרבה נקודות משותפות והרבה שיח משותף.
אבל כותבת לך בזהירות, כי מובן שכרגע זה לא הזמן.

זה בגדול...
ובטח קדמו לי...
אז תקחי מה שאת חושבת.
אחרי שנות נישואין, אין לי צל של ספק שתהיי מחוברת לבעלך, ולא תתחרטי על כך לעולם.
בעזרת ה' כמובן!!
הרבה תפילות!!
תזכרי שכל זוגיות היא עבודה.
אבל עבודה של ברכה.
בהצלחה💓

אבל את לא יודעת מה קורה שם. אולי הוא טיפוס עצבני למשל

את מדברת מתוך הקשיים שלך, שזה לגיטימי ומובן. את חווה קושי וומרת אם רק היה כך או כך כנרה שהייתי במצב יותר טוב.

אבל מן הסתם שגם הם חווים קשיים, קשיים אחרים שאת לא מודעת אליהם

 

האם יש מצב לדבר עם בעלך ושיקח חלק בפרנסה? אברך זה נחמד אבל אם יש קשיים כלכליים הוא צריך לדאוג לפרנסה 

וזה מאוד קשה שכל העול יהיה עלייך

מה שטוב אבל עם אברך כשיש ילדים ובמיוחד קטנים, זה שהוא תמיד זמין להוציא מהמעון או להישאר איתם כשהם חולים. 

תנסי להסתכל על הטוב כדי שתוכלי להיות שמחה בחלקך ולהשאיר את העבר מאחור

ההתעסקות בעבר פוגעת באושר שלך בהווה

 

קראתי כל תגובה, אתן פשוט ככ טובות.. 

תודה רבה, הרגעתן אותי מאוד, 

 

אכן כן, זה באמת דמיונות ואני לא באמת יודעת מה היה קורה אם.. 

ובע"ה המצב הכלכלי ישתנה לטובה וישתפר.. הכל זמני.. 

 

הארתן לי את העיניים לראות שמה שכתבתי על הבחור ההוא, הכל חיצוני, ובעלי.. רוחני וזה כבר טוב יותר ב"ה. 

 

אין עליכן, באמת! תודה לכל אחת שטרחה, קראה והגיבה.. 

 

הראשון, הוא להרגיע ולומר שלאחוז ענק מהאוכלוסייה יש את המושג "האקס המיתוגולוגי" (לא מדברת באופן אישי כי אני מכירה את בעלי מגיל 18 אבל יש לי מלא חברות במצבים כאלה) ולהרגיע ולומר שהמחשבה הזאת לגביו, של מה אם.. היא עד תחלוף, את עכשיו מרגישה בסוג של בור שחור כי קשה לך מכל מיני בחינות

אבל היי, תראי כמה מחמאות על מרעיפה על בעלך, נשמע הוא אדם טוב, נקי את הסביבה שלכם מרעשים (כולל חמות) חמות לרוב יציקו, גם ההכי מושלמת תמצא את הדרך לעשות או להגיד משהו שלא יבוא לך טוב, טבע הדברים :/ רוצה להרגיע אותך ולהגיד לך להתמקד בטוב שבזוגיות שלכם ובכ מה בתיארת כאן לגביו.

 

במישור השני, עניין ה"דשא של השכן יותר ירוק"

אני אספר לך סיפור שקרה אצלנו בחבר'ה כדי שתביני, שבאמת, אבל באמת! לא כל הנוצץ זהב הוא

יש לנו זוג חברים, יוצאים קצת פחות זמן מאיתנו אבל בערך טווח כזה של כמה שנים

התחתנו איזה 3 שנים לפניי

מסודרים מבחינה כספית (גרים ללא תשלומי שכירות, רכב במתנה, אולי מוציאים רק על קניות)

זוג שהיית רואה אותם- ואומרת וואו, האישה מטופחת, הבית מתוקתק, זוגיות שנראית לבחוץ מושלמת, הורים, יוצאים ומבלים המון, יודעים איך לחיות את החיים, קנו בית לפנינו בהרבה, בעזרת המשפחות כמובן, על פניו נורא קל לבוא ולהגיד להם יותר טוב

אמנם אני אף פעם לא חשבתי שלמישהו אחר מהסביבה שלנו יותר טוב מלנו כי אני ודה לה' על בעלי כל יום כי הוא בול מה שאני צריכה בחיים ולא הייתי מחליפה לא אותו ולא את הזוגיות והחיים שבנינו עם כל הקשיים שעברנו, לרגע!

אב תאמיני לי שאני מכירה המון, שמקנאים בהם!

יום בהיר אחד ללא התראה מוקדמת גילינו שהם בהליכי גירושין מכמה סיבות הזוווויות שלא היית מעלה על דעתך

ואיך? הרי החיים שלהם מושלמים לא? אז זהו שלא! לא כל הנוצץ זהב הוא

על פניו נראה לך שהכל מושלם לבחור הזה ואת חושבת שראם היית שם איתו היה לך ככה מושלם

אבל תני לי לומר לך משהו

שכשקשה מעריכים

כשקשה מבינים מה זה החיים

אני חוויתי את זה על בשרי ולכן לא הייתי מחליפה את מה שבניתי ב2 ידיי לעולם, כן, עם הקושי, ען זה שלא עזרו נו לקנות בית וקרעו את הטוסיק בעצמנו, ועוד אלף ואחד דברים שעל פניו לכל הסביבה שלנו באו בקלות

פשוט תהיי שמחה בחלקך, את נשואה ובהריון, ברוך השם עובדת ויש לך מאיפה להתפרנס, בית ורכב, גם זה יבוא עם הזמן, מה שבא בקלות באותה הקלות יכול ללכת! עוד כמה שנים אני בטוחחה שתיזכרי בתקופה הקשה ותהיי גאה בעצמך על כמה שהיית אישה חזקה וכנל בעלך

 

- קודם כל רוצה להתייחס למה שכתבת בהודעתך, 

 

ובהמשך גם לצרף לך הודעה ארוכה שכתבתי בנושא.

 

מצטערת אם חוזרת על תגובות קודמות, פשוט לא מגיעה לצערי לקרוא תגובות נוספות כרגע.

 

(ותודה רבה ל@קמה ש. המדהימה שתייגה והוסיפה עוד תגובה ארוכה שכתבתי על מהות הנישואין,

זה בהחלט יכול להיות רלוונטי גם לכאן, ובעצם לכולנו )

 

1. כתבת:

"

אני נשואה כמה חודשים ב"ה, יש לי בעל מדהים! במלוא מובן המילה. אוהב, תומך, עוזר, זריז וכל מה שאני צריכה! "

 

קודם כל מזל טוב יקרה!

את עדיין כלה

וכלה בשנתה הראשונה לנישואין,

שנה שעם כל ההתרגשות והטוב והברכה - יש בתוכה גם המון שינויים,

דברים חדשים,

וכן, גם לא מעט אתגרים.

 

כרגע אתגר מסוים שאת נתקלת בו הוא אתגר המחשבות על האקס.

 

יחד עם זאת,

ב"ה זכית ואת מעידה כי יש לך בעל *מדהים*

ועוד מוסיפה *מדהים במלוא מובן המילה*!

בעל שאוהב אותך

שתומך בך

שעוזר לך

שזריז

שמקסים

שהכרתם והיו פרפרים, 

והיה רגש

והיה שכל

בחור טוב

ירא שמים

מכבד

מבין

עמד לצידך ברגעים קשים 

 

שהוא - *כל מה שאת צריכה*!

 

שהתחתנת איתו ***באמת בלב שלם ושמח***

 

שיש לכם נישואין מאושרים ושמחים ב"ה!

 

את אוהבת את בעלך הכי בעולם!!!

את שמחה בו!

אומרת ש*באמת באמת* שזכית בו!

פשוט זכית!

ואת יודעת את זה!

 

(כל אלו ציטוטים שלך כמובן )

 

 

וכל זה - המון.

המון המון.

ובעצם - הכל.

 

וחשוב להזכיר זאת שוב.

 

לעצמך, בלב, בקול,

לבעלך כמובן.

 

2.

לגבי הבחור איתו יצאת בעבר -

 

כמו שכתבת בחוכמה: " לפעמים אני מצליחה להתמודד יפה ומבינה שאם הוא התחתן זה לא שלי ולא שייך וב"ה.. "

 

זו באמת האמת יקרה.

 

מה' אישה לאיש.

 

הקב"ה מזווג זיווגים ויודע הכל.

 

הקב"ה החליט שאותו בחור ינשא לאישה אחרת, ויש להם ילדים - זהו. מכאן והלאה אין ביניכם שום קשר. זהו רצון ה' ממש.

והקב"ה החליט גם שאת תינשאי לבעלך היקר וב"ה יהיו לכם עוד המוטן שנים מאושרות יחד וילדים מתוקים וכל הטוב שבעולם, בטח ובטח עם תכונות מדהימות וטוב כזה ענקי שיש בבעלך כפי שכתבת

 

אז הידיעה הברורה הזו,

ההפרדה הזו בראש,

הידיעה שמה ששלי - שלי, מכוון, מדויק, מאת הבורא.

ומה שלא - פשוט לשחרר (זה לא פשוט, אבל זה נצרך )

 

 

ולגבי מה שכתבת על תקופות שבהן זה עולה לך וכו' - על כך ב"ה אפרט בהמשך בהודעה ארוכה שתעסוק באיך להתמודד עם מחשבות או רגשות וכו' על מישה/י אחר/ת שעולים במהלך הנישואין.

 

מה שכן אני רוצה להוסיף כבר עכשיו אלו כמה נקודות:

 

* שימי לב שהמחשבות עלו לך ביתר שאת כאשר פגשת באותו בחור באופן אקראי ברחוב -

זה רק אומר שזהו טבען של מחשבות / רגשות - להגיע, אך הן יכולות גם באותה מהירות לחלוף.

לא להתרגש.

זה טבעי וקורה.

 

כנ"ל לגמרי לעניין החלומות - זה לא אומר כלום, אדם חולם בין היתר מהרהורי ליבו, אם חשב על דברים כאלה ואחרים במהלך היום...

אם חלמת על מישהו לא אומר שזו האמת או כל דבר אחר כזה - ממש ממש לא, זה בסך הכל חלום, היה, עבר, נגמר.

ברגע גם שתעברי תהליך של הבנה של עצמך והשלמה וכו' - ממילא זה יפחת (ועדיין יכול לחזור חלום זה או אחר, אבל כאמור - זה לא אומר שום דבר!)

 

 

תמשיכי להיות חזקה בלבך ומוחך.

להיות חזקה באהבתך את בעלך

בשלמות והאהבה ביניכם - בינך לבין אישך כמובן

בבלעדיות ביניכם

 

בכל פעם שתצוץ מחשבה כזו - את יכולה ישר להחליף אותה במחשבה אחרת של תמונה / חוויה עוצמתית שהיו לך ולבעלך יחד - ממש לדמיין ולצייר זאת בדמיון.

מצב הכי עמוק וקרוב ביניכם. להתמקד בכך. להגדיל את המחשבה הזו בתוכך.

לאט לאט זה יעזור.

 

* כתבת "בעיקר קשה לי המחשבה, או המציאות, יותר נכון, שמבחינה כלכלית קשה לנו כרגע,

אני תלויה בהורים וכו'

כשאני הבנאדם הכי עצמאי ושונאת להיות תלויה באנשים, בטח כשמדובר בכסף

ובטח כשמדובר בהורים שלי- שבכלל לא רצו אברך.

אז המחשבה שהבחור ההוא מסודר כלכלית,

יש לו בית (כשאני בשכירות ואין צפי לדירה משלנו בקרוב),

יש לו אוטו (כשאני משוועת ל4 גלגלים, מעולפת בהריון בחום הזה, אוטובוסים, מרחק של שעה ומשהו נסיעה הלוך ושוב לעבודה שזה לא כולל הליכה, רחוקה מההורים- נסיעות אינסופיות באוטובוסים),

אשתו לא עובדת משרה מלאה, אני מכירה אותה, (כשאני גם בימים הכי חלשים של תחילת ההריון חייבת להגיע לעבודה כי.. מאיפה הכסף?!),"

 

 

רגע.

 

תפרידי.

 

כרגע מבחינה כלכלית אתם עדיין לא בשלמות - אוקיי. מובן וטבעי. אתם זוג צעיר וכל החיים לפניכם.

הכל יהיה בסדר ויסתדר גם בכך ב"ה, בהמשך יותר ויותר.

 

אז כרגע ההורים עוזרים.

 

הם עוזרים כי הם יכולים, כי הם רוצים, כי יש להם אפשרות, כי הם שמחים שהילדים שלהם שמחים, כי הם *בוחרים* בכך.

 

את עניין העצמאות את כבר מפתחת בבניית בית משלך, וכמובן שבהמשך גם מבחינה כלכלית, אבל זו דרך, לא הכל בבת אחת. 

 

ואולי הם לא רצו אברך - אבל הם בהחלט רצו שהבת שלהם תהיה מאושרת.

שיהיה לצידה איש טוב. עם מידות טובות. שישמח אותה, שיכבד אותה, שיעשה אותה שמחה - *זה* באמת הדבר הכי חשוב שהורים רוצים ומייחלים לילדיהם - ובכך הם זכו!

 

לאט לאט גם כאן.

אתם נשואים רק כמה חודשים, ב"ה הקשר יתצהדק אפילו עוד יותר, 

גם בין בעלך להורייך - הם יראו במציאות ממש עד כמה הוא משמח אותך עוד ועוד.

 

 

גם העניין שלאותו בחור יש בית, אוטו ואשתו עובדת חצי משרה - אוקיי. אז יש להם. ב"ה.

אבל אינך יכולה לדעת כלל מה אין להם.

לכל אדם יש את החבילה שלו. לכל אחד.

 

אז אולי כרגע יש להם יותר כסף - אז מה?

האם יש להם בהכרח גם אהבה שלמה, מהבפנים שלה? בריאות שלמה בגוף ובנפש? זוגיות טובה? הצלחה בחינוך הילדים? עם המשפחה המורחבת? דברים אחרים? יש כ"כ כ"כ הרבה עניינים שיש לו לאדם, כך שהגילוי החיצוני של הדברים ממש לא אומר בהכרח.

 

וגם אם יש כרגע יותר כסף - 

אז אל תשווי עצמך אליהם.

אתם ב"ה תחסכו ותתקדמו שלב שלב עד שגם אתם תוכלו לרכוש אוטו וכל היתר, אבל זה תהליך (אנחנו נשואים עוד מעט 15 שנים ועדיין אין לנו בית בבעלותנו, עדיין גרים בשכירות...

אבל זה לא כ"כ משנה לנו, כי ברגע שבמוח בית = האנשים שחיים בו,

האהבה ביניהם, השמחה, הבריאות - זה הכל.

ולא 4 קירות - שיכולים להיות 4 קירות הכי יוקרתיים ובית שעולה 10 מיליון - אבל מי שחי ב4 קירות הללו אין לו שמחה/אהבה/בריאות/שלום/אחר - אז זה לא שווה בעיניי כלום...

 

אתם כרגע הכי הכי בונים את ***הבית*** שלכם, הבית במלוא מובן המילה!

ו*זה* באמת מה שחשוב!

 

וכל עוד המשפחה שאתם בונים ותבנו שמחה וטוב לה - מה זה משנה אם זה שכירות או בבעלותי? זה עניין זניח לגמרי לעומת זה...)

 

וגם בינתיים מבחינה כלכלית - אם רוצים וזה חשוב - אז עובדים, מחפשים, חושבים איך להגדיל הכנסות,

מתייעצים עם ארגונים כמו מקימי או פעמונים וכדומה, נעזרים בהורים תקופה עד שמצליחים לבד וכן הלאה...

 

 

*  כתבת: "אמא שלו אשה ממש עדינה וטובה ואצילית כשחמתי שתהיה בריאה- נתפסת בעיניי (ולא רק בעיניי) כאישה עם פיוז קצר מאוד, הילדים מפחדים ממנה, כל שני וחמישי ברוגז עם הילדים שלה כשמשהו לא הולך לפי התכניות שלה.. מדברת המון ובצעקות (אני באה מבית ככ שונה וזה מאוד מפריע למרות שאני לא מראה את זה או מעירה כי אני מכבדת אותה בלי קשר ) " -

 

לעניין החמות - אז יש אתגרים גם עם החמות.

גם זה טבעי וקורה לכמות נכבדת מהנשים

 

אבל זה משהו חיצוני. זה לא מה שהכי חשוב,

מה גם שאינך יכולה לדעת מה טיבה האמיתי והכולל של אימו של ההוא, כיוון שהיא לא הייתה חמותך ולא היו ההתנגשויות היומיומית שקורות במציאות עצמה... כך שזה לא בר השוואה במבט חיצוני כזה...

 

גם את עניין ההסתדרות עם החמות - זה לימוד.

אפשר לעבוד על זה

ללמוד

ללמוד גם מטעויות

לשפר

 

לאט לאט. זה דורש זמן והסתגלות ולימוד והשקעה.

 

 

- כנ"ל לגמרי לגבי המשפחה שלו.

 

 

----------------------------------------------------

 

 

- ומצרפת לך תשובה שכתבתי לגבי מצב של מחשבות / רגש שעולה / משהו אחר על גבר/אישה שהם לא בעלי/אשתי -

כתבתי לגבר שחשב על אישה אחרת, לכן ההודעה מנוסחת בלשון זכר וכו', אבל אפשר בהחלט להפוך בדיוק את כל הנ"ל שנכתב לאישה...

 

תקציר כי בהמשך יש חפירות :

 

זה לגמרי אנושי ויכול לקרות. לא להיבהל בכלל. 

רגש זה לגמרי דבר שיכול להעלות/להופיע וגם ללכת, אם לא "מאכילים" אותו או נותנים לו במה - הוא יכול גם לדעוך כלעומת שבא.

אותו רגש יכול להזכיר גם נוסטלגיה, געגוע לימים כיפיים בלי אחריות, עול, ילדים, עומס וכו', יכול להזכיר תקופה של "חופש"/"שיחרור" ואיך אתה עצמך רווק ורענן ולאו דווקא שאותה אישה היא היא חזות הכל, אלא גם כל מה שהיא מייצגת וכל התקופה ההיא והזיכרון וכו'.

בנוסף, לומר לעצמך: הייתה סיבה שאתה ואשתך דווקא עמדתם תחת החופה ולא אותה אישה. זו הייתה הבחירה שלכם ומה' אישה לאיש.

שזה לא יערער לך אפילו בקצת את הנישואין שלך ואת כל הטוב והקשר שיש לך ולאשתך היקרה.

להתעלם. לא לייחס חשיבות. להמשיך הלאה. ולהמשיך את כל הטוב שיש בין אשתך לבינך ולהעמיק את כל הטוב הזה בכל המובנים ביניכם.

והכל בסדר! לאט לאט אם תשקיע את כל האנרגיה שלך בביתך פנימה גם הרגש הזה ידעך לו והאהבה בינך לבין אשתך תעלה

 

 

ועכשיו באריכות - 

כותבת בכללי על מה עושים במצב של הידלקות/פרפרים/התאהבות/מחשבות על גבר/אישה אחרים שהם לא אשתי/בעלי:

 

אני חושבת שדבר ראשון שצריך לעשות אם יכול להתחיל להיות מצב כזה -

כמובן אחרי שמנסים ככל יכולתנו ***שזה לא יקרה*** כולל הכל:

לעשות חסימות

הגנות

סביבה בטוחה גם בעבודה

לא ליצור יחוד

לא ליצור שחנשי"ם

לא ליצור יחס אישי גדול מדי

לא להביט הרבה

לא "להכניס את עצמנו בכוח" לזה (לפעמים היצר אוהב מאוווד לעשות רומנטיזציה לכל מיני "פנטזיות בפוטנציה" למיניהן, אז להילחם בו בחזרה!)

להפסיק כבר מההתחלה, כשזה קטן, ואפילו עוד לא התחיל - כי אם נכנסים לזה זה יכול לשאוב מאוד והדרך החוצה *הרבה* יותר קשה

וכן הלאה)

 

אז אחרי שעשינו את כל זה

ואם חלילה זה בכל זאת קרה - 

לומר לעצמנו שקודם כל כל עוד זה בגדר מחשבה שאנחנו נלחמים בה - זה עוד בסדר, ויכול לקרות כי אנחנו אנושיים!

אם זה חלילה עובר למחשבה שאנחנו אפילו לא מתאמצים להילחם בה

וחלילה למחשבה שאנחנו אפילו מעצימים אותה ונהנים מזה

וחלילה למעשים

כאן אנחנו כבר בבעיה.

 

אבל אם זה נשאר ברמה הראשונה - להבין שלאנשים אנושיים זה יכול לקרות!

אז הם יגדרו ויעשו הכל כדי שזה לא יקרה!

ואם קרה לא יחשבו ש:"הנה! עלתה מחשבה!

זהו

סוף העולם הגיע ובטוח נתגרש ונהיה עם ההוא/ההיא"

ממש ממש לא!

אז עלתה מחשבה, אז מה?!

להזיז אותה. ולהעביר את ה"דיסק" בראש לדיסק של אהבה בינך לבין אשתך

לדיסק של החתונה שלכם

לדיסק של כל הרגעים המאושרים שלכם יחד

ולחזור הבית הולהעמיק גם בפועל את הקשר עם אשתך

במחשבה

בדיבור

במעשה

בתיכנון

באנרגיה

בזמן

בכסף

בכיף

בהכל!

ובכל המישורים והתחומים - רגשי, נפשי, גופני, נשמתי, הכל!

 

לא לחשוב שמחשבה כמחשבה היא חזות הכל - כי זה שקר.

ושקר מתוחכם שיצר הרע יכול לעשות מננו ממש מטעמים!

 

עכשיו אני רוצה להתייחס לנקודת הבלעדיות בנישואין –  כיוון שזו נקודה מהותית וחשובה מאוד שיכולה לקרות *לכל* איש באשר הוא במהלך חייו, ו*לכל* אישה באשר היא במהלך חייה.

 

מה זו בעצם הנקודה הזו שיכולה לקרות לכל אחד?

אם ניתן לה שם הוא יהיה "הידלקות על מישהי/ו אחר" תוך כדי שאנחנו נשואים לבן/בת הזוג שלנו.

 

איך מתייחסים ל"הידלקות/התאהבות/פרפרים/רגשות" כאלה ואחרים שמוצאים אותנו בחיים שלנו?

 

קודם כל מנסים להבין *את השורש* של הדברים, וכדי להבין את זה צריך לעשות דרך עמוקה ומקיפה.

ראשית, להבין שאותם *הרגשות* כשמם כן הם – רגש.

ורגש בא ורגש הולך.

אם אנחנו *בראשנו* ניתן לרגש הזה מקוםפ של כבוד, מקום של "ואו! הנה! אני מרגיש אליה משהו! אני מרגיש אליו משהו! אז זהו!!! אז *זו* האמת! אז יאללה כל החיים אני חי/ה בשקר ובעלי/אשתי הם בכלל לא הנכונים לי אלא אותו "וואו" שעכשיו פגשתי...

ויאללה בלאגן אני אתגרש ואהיה עם ה"וואו" הזה כי עובדה! עובדה שאני מרגיש/ה אליו/ה בעוצמות כאלה!"

 

אז קודם כל לנשום.

להבין שזה רגש. זה בסך הכל רגש. שעולה.

לא לכל מחשבה שלנו, לא לכל הרגשה שלנו, צריך לתת כל כך כלכך הרבה פרשנויות, כוח, ולחשוב בראשנו שאם המחשבה הזו עלתה, או אם הרגש הזה עלה – סימן שזו האמת וסימן שאנחנו צריכים באמת להתנהל על פי אותה "אמת".

ממש ממש לא!!!

 

 

רק זה שאדם או אישה נבהלים מהמחשבה שיכולה לצוץ להם פתאום (וכאמור, היא יכולה לצוץ *לכל איש או אישה באשר הם*!!!)

או נבהלים מעוצמה של רגש/משיכה שהם פתאום מרגישים למישהו אחר – רק זה עצמו יכול להיות הרה אסון!

כי בתרבות המערב חונכנו "לך אחרי הלב שלך"

"לכי אחרי הלב שלך"

"רק הוא צודק.

בלה בלה בלה

אני ואני ואני במרכז.

בלה בלה בלה

לך אחרי התאוות שלך והחלום שלך ותגשים את עצמך ותממשי את עצמך וכו' וכו' וכו'"

ומה אנחנו מבינים מכל המסרים האלה שמחלחלים וחילחלו לנו כל כך עמוק לתת מודע וןאפילו למודע?

אנחנו מבינים ש: "אוקיי. אז גם אם אתחתן ואמצא מישהו/י יותר מבעלי/אשתי – אני צריך/ה ללכת אחרי הלב! שלא אשקר לעצמי!"

ואז כל מחשבה או רגש,

ששוב מאוד נורמליים ויכולים לקרות לכולנו כי אנחנו בני אדם!

מבהילים אותנו וגורמים לנו לחשוב שזו האמת ואין בלתה ואז אנו צריכים ללכת אחרי האמת הזו...

 

וזה מקום מאוד מסוכן!

צריך לשים את הרגש/המחשבה הזו במקום שלהם.

הם בסך הכל רגש או מחשבה שיכולים לעלות,

אוקיי, אנחנו אנשים, לפעמים נוכל לפגוש בחיינו מישהו מעניין/חתיך/יפייפיה/מסקרנת/אמפתית/גבר גבר – ואז יעלו לנו פרפרים וכו' – אז נביט רגע בתחושות שעולות לנו.

נחשוב עם עצמנו מה זה מעלה בנו? ולמה?

והאם חסר לנו משהו בחיינו?

עם עצמנו?

עם בן זוגנו?

אם כן – מזל טוב! אפשר לעבוד על *זה* בדיוק ולמלא את החוסר *הזה בדיוק* בטוב, בקדושה, בטהרה, בנאמנות

ואם זה לא ממלא שום חסר אלא רק "מגניב" ו"הידלקות" – אז לומר "אוקיי. שמעתי. הבנתי. אני בן אדם וזה יכול לקרות – והלאה. להתנתק מזה.

להתרחק מזה.

רחוק מהעין רחוק מהלב.

לא להשקיע ימים ושעות ושירים ולבכות במיטה ולהכניס את עצמנו לזה בכוח, והודעהות, והתכתבויות, ופגישות, ומתנות, והשקעה, השקעה של זמן, אנרגיה, כסף, מחשבה, מאמץ – לא לא לא!!!

פשוט לא להשקיע בזה אפילו שנייה!

להתרחק מזה!

ולהשקיע בבית פנימה את כל כולנו!

להשקיע בבית פנימה את המחשבה, המאמץ, הכסף, העזרה, הטיולים בפארקים, הקניות, המתנות, ההתכתבויות, הפגישות ה-הכל!

 

כי אם חלילה חלילה אתה תיפול בפח הזה של היצר,

ותיסחף אחרי כל הרגשה שלך,

אתה תגיע למציאות עגומה מאוד מאוד, ומהר מאוד מכפי שתוכל לחשוב!

זו תהיה מציאות מאוד עגומה בשביל אשתך היקרה

מציאות עגומה בשביל כל אחד ואחת מילדיך

וכמובן מציאות עגומה גם בשבילך 

מציאות עגומה בשביל אותה האישה הנשואה,

מציאות עגומה בשביל כל אחד מילדיה

מציאות עגומה בשביל בעלה

מציאות עגומה עבור הוריה, הורי בעלה וכל הסובבים אותם.

 

נקודת האור שיש כאן היא - שיש בהחלט דרך לצאת מהמחשבות הללו

הדרך הזו יכולה להיות לפעמים לא הכי קלה - אבל היא קיימת.

ואם הולכים בה - יכול להיות לה סוף, או בעצם התחלה מאוד מאוד מתוקה לנישואין שלך ושל אשתך, בית אוהב, שמח ומחובר,

זוגיות ונישואין מאושרים וקרובים מאי פעם.

 

עוד נקודת אור מאוד גדולה - היא שהדרך הזו תלויה בעיקר בעיקר *בך*.

יש *בך* את הכוחו לעצב את מציאות חייך.

בידיך להפוך את חייך וחי כל הקרובים והאהובים שלך לאומללים,

ובידיך להפוך את חייך וחיי כל הקרובים והאהובים שלך למאושרים.

 

מתייחסת כרגע לאו דווקא למקרה שתיארת שבו יש "רק" מחשבות או פרפרים שעלו מדי פעם - אלא כאמור לכל הנושא הזה של מציאות בה נדלקתי על מישהו/י אחר/ת שאינם בעלי/אשתי בכלליות:

 

הדבר הראשון שאתה צריך לעשות - זה לרצות.

אם יש בך את הרצון לתקן,

את הרצון שיהיה טוב, אבל טוב אמיתי, לא בכאילו,

טוב נצחי, ולא רק לרגע ואחריו באים יסורי מצפון -

אז אתה תצליח!

 

אחרי הרצון, וכדי להצליח אתה צריך לעבור כמה שלבים,

העיקריים שבהם הם

א. מודעות

מודעות לעצמך,

מודעות לחיי הנישואין שלך,

מודעות לחסרים אצלך בנפש, לצרכים לא ממומשים שלך,

מודעות למה הם בכלל חיי נישואין,

מודעות למי היא בכלל *אשתך*

מודעות למה זה בכלל חוסר נאמנות/חוסר בלעדיות (בגוף, מחשבה, דיבור או מעשה), מדוע היא קורית

מודעות לאיך אפשר לצאת ממצב שכזה

ומודעות כללית ועמוקה של החיים ונפש האדם בכלל ושלך בפרט.

 

ב. כלים ומיומנות איך להצליח את זה "בתכל'ס" - בפועל.

 

ג. ליווי וידיעה שזה *תהליך* וכשמו כן הוא - תהליך.

צריך לאזור את כל הכוחות ואת כל הרצון והסבלנות וההתמדה כדי שזה יצליח.

לדעת מראש שזה לא הולך להיות קל - אבל כל דבר טוב בחיים האלה מקבלים אחרי עבודה קשה, וזה שווה את זה, שווה כל שנייה של מאמץ!

כמו הריון שכואב ומתיש לאישה שנמשך 9 חודשים, ואז לידה קשה וכואבת, ואז גידול ילדים סיזיפי,

בלי לישון בלילה, שהגוף מפורק, ועוד אלף ואחת התמודדויות עם כל ילד - אבל איזה אושר זה ילד!

ואיזה עולם ומלואו זה ילד!

כך גם כאן,

אחרי שתעשה עבודה פנימית אמיתית עם עצמך - תוכל להגיע לאושר שאי אפשר לכמת אותו במילים עם אשתך ועם כל המשפחה שלך!

אתה גם בונה את עצמך

גם בונה את אשתך

גם בונה את ילדיך

גם בונה את העתיד של כולכם

ואת העתיד של הצאצאים והנכדים וכו' וכו'.

 

 

אנסה לגעת בכל אחת מהנקודות ולנסות לתת לך לפחות קצה חוט שלך עזרה ראשונית:

 

1. הרצון.

 

הדבר העיקרי כאמור שצריך להיות לך זה הרצון להפסיק.

הרצון לתקן.

 

הייתי מנסה לעשות תרגיל מחשבתי, שבו ממש תחשוב עם עצמך

איזה אדם אני בוחר להיות?

אילו ערכים חשובים לי בחיים?

אילו ערכים הייתי רוצה להעביר לילדיי?

 

האם אני נוהג על פי סולם האמונות והערכים שאני מאמין בו?

 

(ועוד תרגיל מחשבתי שהוא קשוח וברור לי שאתה ממש לא בכיוון, אבל רק לשם ה"זעזוע" והבחירה המוחלטת בטוב אפשר לעשות אותו אפילו שאתה ממש רחוק משם ב"ה):

לדמיין מצב של: ואם אבחר (חלילה) לעשות משהו עם הרגש שעלה פתאום וחלילה לבגוד/לפתח קשר אסור -

כיצד אשתי תרגיש אם תדע על הרגשות שלי לאותה אישה?

אבל ממש לעומק - איך היא תרגיש?

איך יראו הפנים שלה?

כמה היא תבכה?

כמה היא תהיה שבורה?

מה יקרה לנפש שלה? 

אותה הנפש שבחרה בי מבין כולם, כרתה איתי ברית נצח, נשארה נאמנה אך ורק לי כל השנים האלה ולמרות כל מה שעברנו יחד - ועכשיו הבינה שניפצתי לה בפרצוף את הברית הזו, ששברתי אותה לאט לאט ועמוק עמוק, שהרסתי לה את החלום, את המציאות, את העבר, את ההווה ואת העתיד - כמה אשתי שבורה שם?

ממש תראה אותה ותהיה שם.

 

וכמה כל ילד שלי יסלוד מאבא שלו אחרי שהוא יגלה (וסופו של כל שקר להתגלות)?

וכמה כל ילד כזה יפסיק להאמין בנישואין?

וכמה כל ילד כזה ירצה להתרחק מאבא שלו שפגע ככה באמא? 

או חלילה יפתח דפוס דומה לאבא ויבגוד גם הוא באשתו לעתיד?

 

וכמה כל ילדה, כל בת שלי תפסיק להאמין במין הגברי באשר הוא כאשר תגלה?

וכמה היא תהיה עצובה ובודדה ותרגיש שאי אפשר לסמוך על אף גבר בעולם כולו - כי הרי אבא שלה, מקור העוגן שלה - הוא פגע ובגד באמא! אז בטח כולם כאלה1

ואיך הבת שלך תכאב כל כך את הפגיעה של אמא,

ואיך תהרוס לה את המודל על המשפחה, אולי היא בכלל לא תרצה להתחתן,

או אולי היא תמצא אדם עם אופי בוגדני כמו של אבא ותחתן איתו - כי זה הדפוס שהיא מכירה - וגם בה יבגדו - וגם היא תישבר?

וחוזר חלילה

זה ממש מעגל שמשפיע על דורות שלמים! דורות!

 

ואיך אחרי שאשתך תגלה ותישבר היא לא תוכל להכיל את הכאב ותרצה להתגרש

ואיך כל אחד מכם מוציא 150,000 ש"ח בממוצע לכל צד לעו"ד לגירושין,

ואיך הלב של הילדים נשבר

ואיך אבא ואמא רואים את הילדים רק כל חג שני, או כל שבת שנייה, או חצי מהחיים שלהם,

ואיך הילדים בוכים "אבא אבא", "אמא אמא" כי רוצים להיות עם שניכם יחד ולא רק עם אחד מכם, אין מחזה יותר קורע לב מזה, אין! וראיתי לצערי הרב הרבה מחזות כאלה.

ואיך העול הכלכלי נהיה כפול ומכופול - כי צריך לשלם מזונות

וצריך להשכיר 2 דירות, 2 משכנתא, 2 ארנונות, 2 חשמל, מים, גז, אינטרנט, רהיטים, בגדים לילדים - הכל הכל כפול

וכמובן עלות העו"ד וההליך המשפטי קורע הלב והכיס גם יחד

 

ואיך אחרי כל זה אתה מנסה להתשתקם ולמצוא זוגיות שניה,

אבל אותה "מושא פנטזיה" נשואה, וגם אם לא, וגם אם כל אחת אחרת -

איך אתה מתחיל ממש ממש מ0! הכל

רק שהכל הרבה הרבה (ושוב הרבה) יותר מורכב -

כי לך יש ילדים, ולה יש ילדים

כי לך יש מטענים קודמים, ולה יש מטענים קודמים

כי לך יש חסרונות

ולה יש חסרונות

כי אין אדם מושלם בעולם! אין!

רק הקב"ה לבדו מושלם!

אז מה החלפת בעצם?

חיסרון א בחיסרון ב?

בשביל זה כל כאב הלב הזה?

והמורכבות של פרק ב, עם ילדים מכל הבתים, ואיך ההוא יסתדר עם ההיא, ואיך האחות תסתדר עם האח החדש,

ואיך הגרוש/ה שתמיד חלק מהחיים כי יש ילדים משותפים

ובקיצור -ה-כ-ל יותר מורכב!

 

2. אחרי בירור הרצון באה המודעות לכל הדברים.

 

מודעות לעצמך -

מה נותן לך הקשר האסור?

מה אולי חסר לך בחיי הנישואין שלך?

מה אולי חסר בך ובעצמך?

איך החיים בכלליות אצלך? עבודה, דימוי עצמי, זוגיות, הורות, רגשות?

מתי התחיל השינוי? מה היה הטריגר לשינוי?

 

אילו צרכים שלך אתה מרגיש שלא ממומשים?

מה יש בקשר האסור שנותן לך סיפוק? מה בדיוק יש שם?

 

אחרי שתבין עם עצמך את כל אלה,

תוכל יותר להבין את המקום בנפש שאתה פועל ממנו - וממילא יהיה קל יותר לעבוד על המקום הזה בדיוק.

 

אם לצורך הדוגמא, הרגשת שלא מספיק מכילים או מבינים אותך בזוגיות - ואתה מוצא אוזן קשבת והכלה אצל אותה אישה -

אתה צריך להגיע למצב שבו אתה מכניס את ההכלה וההבנה לתוך ביתך פנימה - עם אשתך שלך.

וזה לגמרי לגמרי אפשרי!

 

או אם לצורך הדוגמא היה חסר לך ריגוש ו"פרפרים" בנישואין שלך - ומצאת את הריגוש, הסוחף הזה, החדש הזה אצל אותה אישה - תוכל חלעבוד גם על הנקודה הזו ולפתח אותה עוד ועוד גם בתוך חיי הנישואין שלך ועם אשתך היקרה *בטוב*

ושוב - זה לגמרי לגמרי אפשרי! גם אחרי 30 שנות נישואין!

 

 

מודעות למה הם בכלל חיי נישואין- הנישואין מעצם הווייתם מספקים לכל אדם התמודדויות ומורכבויות אינספור.

זה לא שלך זה קרה כי משהו בך ובאשתך דפוק חלילה,

זה פשוט שעצם המהות של נישואין - היא שהם לצד כל הטוב שמביאים - מביאים עמם גם שחיקה, עייפות, עומס ועוד הרבה דברים.

אם מבינים את זה - ומשכילים להתמודד עם זה בחוכמה - להמשיך ולהשקיע כל יום מחדש אחד בשנייה,

להמשיך לראות כל יום מחדש אחד את השנייה כלא מובנים מאליהם, משקיעים את הזמן, הכסף, הכוחות, האנרגיה והמאמת אחד בשני,

נתינה ועוד נתינה - זה מייצר אהבה וקירבה.

אהבה היא אקטיבית לגמרי. לא פסיבית.

וכמו כל דבר בטבע שצריך אנרגיה כדי להתקיים, ומשלא מקבל את האנרגיה הוא מת (אפילו צמח, אוטו, הכל!) - כך גם האהבה.

נתינה מולידה אהבה, השקעה מולידה אהבה,

תשקיע את הזמן שלך

את המחשבות שלך

את התיכנונים לכיף שלך

את הכסף והכוח שלך

באשתך!

תוסיפו עומק לחיי הנישואין - תעמיקו את מה שכבר קיים

ובד בבד תוסיפו ריגושים וחידושים לחיי הנישואין בטוב, בקדושה ובטהרה

תשתף את אשתך בעולם הפנימי שלך,

בהצלחות שלך, בכשלונות שלך,

בשמחות שלך, ברגעי השבר שלך

ותשמע את העולם הפנימי של אשתך - מה מרגיע אותה, מה מעציב אותה, מה כואב לה, מה משמח אותה

תכיר אותה עד הסוף,

בעומקים ורבדים שאפילו לא חלמת שקיימים!

תכיר אותה כך בגוף, בנפש, ברגש - והיא אותך כנ"ל.

ואז אתה תראה עד כמה תאהב את אשתך!

 

מודעות למה זו בכלל בגידה וחוסר נאמנות (בגוף, מחשבה, דיבור או מעשה), מדוע היא קורית -

בד"כ בגידה או חוסר נאמנות על כל צורותיה ודרכי ביטואיה מגיעה מחוסר שיש לאדם.

זה יכול להיות חוסר בזוגיות, או אפילו עם עצמו ודימוי עצמי לא בשמים -

ואז מושא הפנטזיה/הבגידה ממלא אצל האדם את הצורך הזה.

 

לכל בני האדם יש צורך להרגיש שהם שווים,

שהם אהובים,

שהם בעלי ערך ומיוחדים בעולם הזה, ולא סתם "עוד מישהו/י".

 

כאשר איש או אישה נישאים - הם בעצם מספקים לעצמם את הצורך הזה אך ורק ע"י בן/בת הזוג בצורה היותר כוללת ורחבה של הדברים.

אמנם, לעיתים הצורך הזה מרים ראשו ורוצה להרגיש עוד יותר אהוב!

עוד יותר שווה!

עוד יותר מוערך!

עוד יותר מיוחד!

לעיתים הוא גם רוצה *שעוד מישהו* חוץ מבעלי/אשתי יתנו לי את ההרגשה הכ"כ נעימה הזו שאני מיוחד!

 

ובמיוחד כאשר האדם במקום קצת קטן עם עצמו,

אולי תקופה בה הוא לא כ"כ אוהב את עצמו, או לא כ"כ שלם עם עצמו,

או תקופה של שינויים, של חששות או פחדים,

או תקופה שהזוגיות עם קשיים, אפילו קצת,

או תקופה שהשיגרה שוחקת -

בכל אחד מן המקרים הללו - הצורך הזה יכול ממש לבעוט עצמו החוצה!

להיות מאוד מאוד חזק ולגרום לאדם לרצות לממש אותו בכל דרך אפשרית.

וכאשר הצורך הזה פוגש עוד צורך מאוד דומה אצל מישהו אחר,

למעשה - צורך שפוגש ב*הזדמנות* למימוש - מכאן הדרך ליפול הרבה יותר קצרה.

 

ומרגע בנוצר קשר עם אדם אחר - מאותה השנייה - זה כבר קשה עד לפעמים נראה שבלתי אפשרי להפסיק.

כי הנפש מרגישה שנותנים לה מענה על הצורך,

כי כבר נוצרה קירבה,

כי כבר נוצרה תלות לפעמים

לכן לפעמים רק כאשר אדם מתרסק ומגיע לתחתית הוא נזכר "להתעורר" ולנסות לצעוק הצילו ולצאת מן הבור.

 

חשוב גם לזכור שאותה אישה נשואה ומה שאתה מייחס לה - זה לא אמיתי.

זו פנטזיה.

והמציאות לעולם לא יכולה להילחם עם הפנטזיה - כי האחרונה תמיד תנצח.

אתה בעצם משווה אולי בתת מודע בין אשתך לבין אותה אישה נשואה - אבל זה לא פייר,

כי אתה משתמש באותם כלים להשוואה וזה ממש לא נכון

 

אותה אישה חייה כך וכך שנים עם בעלה

היא לא מושלמת.

כמה שאתה חושב שהיא כן - היא לא!

למה?

שוב - כי היא בת אדם! בשר ודם!

לכ-ל אישה יש חסרונות ויש יתרונות

כמו שלכל איש יש יתרונות ויש חסרונות.

 

לא חוכמה שאתה רואה אישה אחרת רק כשהיא מתוקתקת, יפה, מאופרת, רעננה,

בלי ילדים שצורחים לה באוזן ובראש,

בלי לילה לבן וחסר שינה,

בלי עייפות תהומית,

עצבים וצרחות שיוצאים על הבעל/הילדים/אחר

בלי מצבי תסכול שבו יוצאים הצדדים הפחות יפים שלה

בלי השגרה השוחקת

בלי המובן מאליו שאתה מרגיש לאשתך

בלי לחיות יום יום, שעה שעה, 24/7 רק רק איתה - בלי חידוש, בלי שינוי, בלי גיוון,

ובלי כל שאר החסרונות שיש לה.

 

אז מה זה שווה?

גם אם היית לצורך הדוגמא נשוי לאותה אישה,

ומתרגל אליה,

וכל מה שכתבתי למעלה -

ואז היית מכיר "במקריות" את אשתך הנוכחית - שלא הייתה אז אשתך אלא אישה נחמדה מהעבודה/לךימודים/אחר -

אז גם *בה* היית מתאהב!

ואם היא הייתה מחזירה לך אהבה - אז עוד יותר!

כי ה"אני המשוקף" שלך (החלק בנו שרוצה אישור וחיזוק מהסביבה שהוא שווה ומוערך וטוב ומיוחד) היה מקבל *ממנה* פידבקים כ"כ חיוביים!

 

אז תבין שזה לא *האישה עצמה*

אלא זה עצם הריגוש,

החידוש,

האסור,

המגוון.

 

וזה שקר.

אין שקר יותר גדול מזה.

 

אתה חושב באותו רגע שאתה מאושר - אבל זה לא אושר!

בהגדרה, אושר הוא הנאה עכשווית + משמעות ותחושת שביעות רצון מהנעשה גם לטווח הרחוק ובעתיד.
כאשר אנו עושים משהו שמסב לנו הנאה, ובד בבד אותו המשהו הזה הוא משהו שמשמעותי עבורנו, שהוא חלק מסולם הערכים הפנימיים-אישיים שלנו, שהוא משהו שגם אחרי שנגמור לעשותו נרגיש טוב ושלמות – זה אושר אמיתי.

בשונה לגמרי מאושר, הנאה רגעית כשמה כן היא – רגעית. הנאה שאדם נהנה ממנה בהווה, בזמן עצמו שהוא עושה אותה, אבל מיד לאחר מכן, כאשר הוא סיים את אותה הפעולה, הוא מרגיש רע עם עצמו, לעיתים אפילו עוד יותר מתוסכל ולעיתים אפילו ריק, עצוב או חלול.
הנאה רגעית לא תביא את האדם לעולם לאושר.
היא נעימה לשעתה ומתוקה לשעתה בהווה עצמו, אבל בעתיד היא רעה וגורמת סבל לאדם.

 

הנאה רגעית יכולה לבוא בצורה של תאוות למיניהן.
כל אדם שתאב למשהו, בין אם זה אישה זרה/גבר זר, בין אם זה אוכל לא בריא/משמין, בין אם זה תחושה של רוגע ובריחה מהמציאות כדוגמת שימוש בסמים/אלכוהול – כל אלו יכולים להביא לאדם הנאה רגעית.
אבל מן הרגע שהן יסתיימו – האדם לא יהיה מאושר, אלא להיפך מזה – ירגיש עוד יותר רע עם עצמו.
וחשוב לשים לב לנקודה הזו ולהבין את ההבדל בין הנאה רגעית לבין אושר.

התאוות וההנאות הרגעיות האלה יוצרות לאדם מצג שווא שהן טובות לו. וזה שקר.

כי הן אולי טובות ונעימות לו לאותו רגע, אבל בזה זה מסתכם. ברגע. לאחר שהן חולפות - הריקנות, הגועל והרע שהאדם מרגיש גדולות מאוד. לכן הן בעצם לא טובות לו. כי מה שטוב לאדם - הוא שמח בו גם בהווה וגם בעתיד, גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך. כך יודעים שאנחנו במקום הנכון.

 

עכשיו, כל פעם שבאה לך, או לכל אדם התאווה ואומרת לך "וואי, איזה כיף ונעים יהיה לך אם תממש אותי!" אז אוקיי - אתה יכול לדמיין באמת איזה כיף ונעים יהיה לך אם תממש אותה, אבל גם לזכור את ההרגשה שתגיע *אחרי*. ואתה יכול ממש בדמיון מודרך ללכת להרגשה הזו, של הריקנות והגועל של אחרי ולהגדיל אותה, ולתת לה אפילו אולי צורה מוחשית עם צבע וכל פעם להצמיד אותה בהקשר שלך במוח לרצון לחטוא ולבצע תאווה אסורה כלשהי. ממש לחבר את זה עם הרע שבזה.

בנוסף לכך, לדמיין איך התאווה הזו תיפגע בצורה מאוד מוחשית ומאוד ממשית ביקרים לך מכל - אשתך, ילדיך, אתה, מי שאתה חוטא איתו, ובעצם כולם. אין אף מרוויח בסיפור הזה, רק מפסידים.

 

 

אחרי שתחבר, אבל באמת תבחר, נסה ללכת בלב שלם עם הבחירה שלך.

ואחרי שבחרת נסה לראות איפה אתה כן ממלא את החוסר ואת הצורך ברגעי הנאה וכיך במסגרת המותרת והטובה.

זה אפשרי.

אתה יכול להוסיף לחייך ולחייכם הזוגיים הרבה מאוד דברים שיכולים לגרום לך להנאה רבה, והכל מותר וטוב ורצוי ולא פוגע ולא מזיק לאף אחד.

בצורה הזו - גם יהיה לך נעים וטוב לאותו רגע - וגם בעתיד ולטווח הארוך.

 

כאשר אתה עם אשתך *בטוב* - או אז אתה באמת מאושר!

כי אתה מאושר ושמח גם מאותו הרגע

ושמח ומאושר גם בטווח הרחוק, בכל פעם שאתה נזכר בזה.

 

3. כלים ומיומנות איך להצליח את זה "בתכל'ס" - בפועל.

אז חוץ מהמגילה שכתבתי למעלה, שיש בתוכה המון כלים,

 

צריך גם "סור מרע"

וגם "עשה טוב" -

כאשר מנתנתקים ממשהו - צריך להכניס ישר משהו אחר טוב במקומו,

אין ואקום בעולם.

אם יהיה ואקום - הרע יעצים ויהיה יותר גדול וימשוך יותר

לכן אחרי שתתנתק מאותה אישה - אתה חייב להכניס מקור *טוב* לצורך הזה אצלך של יחס, הרגשה של בעל ערך, הבנה, קבלה, הכלה ואהבה.

זה יכול להיות מחברים, מבני משפחה, מהילדים, כמובן כמובן שמאשתך מקום ראשון! ממש לנקז את כל האנרגיה הזו *במודע* וב*מכוון* אליה

וכמובן גם מעצמך!

 

זה יכול להתחיל בזה שתשאל את עצמך איך הכרת את אשתך?

מה אהבת בה כשיצאתם והכרתם?

מה עשיתם יחד?\

איך הייתה ההחלטה להתחתן?

איך הרגשת מתחת לחופה?

ממש תהיה שם בדמיון, איך הרגשת, איך הפנים שלך היו נראות, מה היה שם וכו' וכו'

אילו תכונות בה אתה מעריך ואוהב?

מה אתה מקבל מאשתך?

על מה אתה יכול להוקיר לאשתך תודה?

 

אח"כ כדאי להוסיף הרבה אור וטוב לזוגיות בכל התחומים, 

במחמאות, פתקים, הפתעות,

זמן זוגי יחד בלי הילדים, ועם הילדים,

חופשות מהנות, שיחות, צחוקים, בילויים, השקעה הכי גדולה בחיי האישות ועוד אינספור דרכים ודברים שאפשר לעשות יחד כדי לעורר ולהעצים את האהבה והקירבה בינך לבין אשתך האהובה.

 

4. לצאת מהדימיונות על ה"פנטזיה" ולראות את המציאות האמיתית:

בכל פנטזיה, ובמיוחד בפנטזיה אסורה כזו - יש גם בסיכון, גם באסור, גם בלא ממומש איזשהו מימד של התרגשות בפני עצמה.

ז"א, אתה לא חפץ דווקא במושא התשוקה, אלא אתה חפש בתשוקה עצמה.

כמו שאומרים "מאוהב באהבה" - אז נכסף לתשוקה.

וכאמור - אתה לגמרי יכול להעמיק את התשוקה בכל כך הרבה רבדים ועומקים עם אשתך ובטוב, עד שלא תרגיש צורך באסור הזה.

ואם האסור הזה "עושה לך את זה", אתה יכול גם אותו להכניס לחיים המשותפים שלך עם אשתך בכל מיני דרכים יצירתיות שכולן טובות ובמסגרת המוסר וההלכה כמובן.

 

טיפ טוב שאומרים שכדאי לתת לכל אדם שמפנטז על משהו אסור, כמו אישה אחרת/אוכל אסור וכו' - זה להשחיר בדמיון ובראש לפרטי פרטים את מושא התשוקה.

למשל, לדמיין איך אותו בחור/אישה זר נראה כאשר הוא בשירותים (במחילה כן...), איך הוא נראה כשהוא צורח ועצבני, איזה משהו גועלי כלשהו שצומח לו בגוף, איך הוא יראה אחרי שהות יומיומית וסיזיפית של החיים האלה במשך 20 שנים -

כי זה לא פייר להשוות מושא פנטזיה למציאות.

המושא הזה רק שעה בחודש כשהוא במטבו נפגש איתך. והמציאות היומיומית של אשתך וכו כשמה כן היא - יומיומית. 24/7.

אי אפשר להתחרות בזה - אז תצטרף לזה בדמיון - תהפוך את המושא הזה בדמיון למציאותי 24/7, איך הוא גם בחולשותיו ובדברים הכי מכוערים ודוחים שלו,

ואיך אחרי איזה 30 ימים הוא כבר גם מאוס עליך,

ואחרי שנה עוד יותר

ואחרי 20 שנה עוד יותר מאוס

ואז אתה תמיד תחפש את החדש, המרגש...

ואז אשתך, שלא תהיה אשתך , ואולי אפילו תהיה אשתו של גבר אחר בר מזל שיזכה בה - איך *היא* פתאום תהיה הפנטזיה שלך - כי היא לא מושגת ולא "בכיס הקטן שלך" ולא מובנית מאליה.

ואיך אתה רואה אותה רק שעה בחודש, ומדמיין עליה וכו' וכו'.

זה לא תסריט כ"כ דמיוני לצערי במקרה הזה, כי היא באמת ובתמים יכולה להיות בעתיד אשתו של גבר אחר בר מזל, או לכל הפחות לא איתך.

אז כבר עכשיו תעשה את העבודה הזו בראש אפילו לפני שתאבד אותה.

היא לא באמת מובנית מאליה. אפילו ההיפך הגמור מזה.

 

עד כאן בהצלחה רבה וחיי נישואין מתוקים לאורך שנים רבות וטובות ב"ה יחד עם אשתך האהובה 

 

 

בס''ד

 

תודה לה' עלייך ❤

יש בסרט "הכל בראש" (שאני ממליצה עליו בחום) קטע שהאמא מתעצבנת על האבא ואז מופיע במוחה האקס המיתולוגי שלה. זה קטע שמשקף מאד יפה את איך שבעצם אצל כולנו זה קיים בצורה כזו או אחרת אז קחי בפרופורציות.
ספציפית בשנה ראשונה זה ממש נפוץ וגם לי היו משברים כאלה. אפילו בלי שיהיה מחשבות על מישהו אחר אלא סתם דיכאון מזה שהתחתנתי איתו. בסופו של דבר מישהו אדם חכם הסביר לי שאני עוברת תהליך של פרידה מעולם האפשרויות הבילתי נגמרות. יכולתי להתחתן איתו ואיתו ובסוף בחרתי באחד המסוים הזה. זו בחירה מבורכת אבל גם פרידה מכל האפשרויות האחרות. ההסבר הזה ממש גרם לי להבין את עצמי והרגיע אותי. ובאמת במרוצת הזמן זה נעלם

כתבת יפה...
ישר כח.

יש כזה דבר rocd - מחשבות אובססיביות סביב מערכת יחסים.
אם לא מצליחים להתגבר על המחשבות ולהתמקד בטוב שישנו,
בין בדרך פשוטה ובין בשיטות שונות,
או שהמחשבות מזיקות לחיים כעת, מציפות ומערערות מדי,
שווה להתייעץ עם רופא חכם/פסיכולוג האם יש כלים תרופתיים שיכולים לעזור, אפילו לפרק זמן קצר.

לא קראתי תגובות קודמות,
אז לא יודעת אם התייחסו לזה,
אבל קצת כאב לי לקרוא על העניין הזה.
לכן אני מתייחסת אליו-
והנושא הוא כח הבחירה.
אני יודעת על עצמי שכח הבחירה בשבילי, הוא כח מאוד מאוד עוצמתי וחזק.
כשאני בוחרת במשהו במודע, אני אלחם עליו, אתמודד עם כל מה שהוא יביא.
כשהבחירה היא לא ממש בחירה- למשל במצב אילוץ,
אז הטריגרים יכולים להטביע אותי.
אין לי כוחות לכלום.

לדוגמה: מילואים של בעלי. אין לי שום בחירה בעניין. נניח היו אומרים לי לפי חוק הוא חייב לתת שבוע כל שנה, תבחרי מתוך 3 אפשרויות, כבר הכל היה שונה.
בטח ובטח אם זה היה מתוך התנדבות.
בפעמים הראשונות שהוא יצא לזמן ארוך למילואים ואני עם ילדים קטנים- די נתתי לעצמי לקרוס. הכל לא באשמתי, הכל לא בשליטה שלי, שכל העולם ירחם עלי ויעזור לי... (כולל האמא של הילד שהבן שלי חטף ממנו את הבימבה- אם המדינה לא הייתה לוקחת את אבא שלו, אז היה לו אבא שירדוף אחריו עכשיו..כאלו מחשבות)
בשלב מסויים כשהיה לי ממש ממש ממש ממש קשה ישבנו ודיברנו על זה והוא הבטיח שינסה לעשות הכל ישר ועקום להוציא פטור..
ואז הייתה הזדמנות כזאת ופתאום כשזה הגיע אז דיברנו על זה שוב והרגשתי בושות שאני לא מצליחה להתמודד, סה"כ הוא לא משרת חצי מחייו...
אז החלטנו שהוא לא ילך על הפטור והוא ממשיך לשרת.
אמנם מאז עוד לא היה לו צו 8 רציני (ב"ה), אבל כן פעמיים מילואים ארוכים ממש פתאום הרגשתי שהאתגר מגיע מתוך בחירה שלי (בחרתי לוותר על הליך הפטור) ואני מסתערת עליו והייתה תקופה מעצימה ובונה וכ"כ מלמדת לכולם תקופת המילואים. ממש גדלנו מהתקופה הזאת כמשפחה.

ולמה אני מספרת את כל זה?
כי שמעתי מתוך דברייך שאת עדיין סוחבת את כאב הפרידה שהייתה לא לגמרי מבחירה שלך. היית מושפעת מסביבתך ואח"כ הצטערת על המהלך.
בעצם הצער היה לא (רק) שאי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה ולהתחתן איתו,
הצער הוא שלא נתנו לך לבחור את הצעד הזה.

אם את מזדהה אם מה שכתבתי עד עכשיו, אז ההצעה שלי, מעבר לידיעה השכלית שהבחור ההוא לא שלך,
לחזורף אחורה ולהתחבר לרגע לאותה נקודה. בעצם להתנתק מהמושא שזה הבחור ולחזור לסיטואציה של האינטואיציה שלך מול דברי הסובבים אותך.
רק את והם שם.
תסתכלי להם טוב טוב בעיניים.
תזכרי מה היה שם ומה היום את עונה להם. איך היום את משנה את המהלך. מחזירה אלייך את כח הבחירה.
מחזירה אלייך את סדרי העדיפויות, המחשבות.
איזה תובנות התחדשו בך מאז?
איזה מסקנות?

תאספי אותם. זו חלק מהצידה לדרך שהחיים השאירו לך.
תוסיפי אותם למאגר.

הכל מאת ה'.
הבחור לא נועד לך- זה נכון.
הבחירה השלמה נלקחה ממך- זה נכון.
אבל הניסיון הזה הוא מאת ה'. לא סתם כך התגלגל הדבר. לכל ניסיון יש מטרה, ומכל מקרה ונסיון שחווינו, אפשר ללקט לימוד מסויים על עצמנו, על הסביבה, על עולם הערכים שלנו. לדייק את עצמנו.
הלימוד הזה מצטרף לארסנל הכלים שהולך וגדל כל החיים ועוזר לנו להיות הכי אנחנו שאפשר ולצלוח אתגרים בחיים.

דוגמה אמיתית שקרתה לנו, רצינו לקנות דירה שממש אהבנו ובגלל קרובת משפחה שרצתה גם לראות את הדירה והתמהמה, ואח"כ גם התלבטה ורק אחרי יומיים נתנה תשובה חיובית (כל הסיפור התעכב גג עשרה ימים) ומתוך כבוד אליה לא רצינו לסגור לפני שהיא תתן את דעתה, בסוף היו קונים שסגרנו לפנינו.
התבאסנו נורא, והאמת שגם היא, כי הבינה שבגלל העיכוב שלה העסקה נפלה.
אח"כ מצאנו דירה אחרת שאותה קנינו. ועדיין הדירה הקודמת התאימה לנו יותר. אבל מהסיפור הזה למדנו לא מעט דברים על עצמנו ואיך נכון לנו להתנהל בקבלת החלטות כזוג.
שזה היה לימוד שממש עזר לנו בחיים. היה בו דיוק שהיינו צריכים.

מאחלת לך שגם לך תהיה הארה מהסיפור הזה ולאחר שתשתמשי בו עד תום כדי להפיק ממנו את מירב הלימוד, תוכלי להשאיר אותו סופית מאחורייך.

בהצלחה יקרה!
והרבה סיעתא דשמיא בבניית ביתך.

הי

קצת הציק לי שרוב התשובות התמקדו באיך להדחיק את הבחור ההוא ובכמה הדשא שלו לא ירוק יותר.

ואם הוא באמת ירוק יותר? 

ואם באמת יהיו לו חיים יותר טובים ממך?

 

לדעתי יש נטיה לאנשים, כשהם מקנאים במשהו ומאד רוצים משהו אחר, כביכול "להקטין" את האובייקט השני כדי לא להיפגע. 

ולדעתי זו טעות.

לדעתי זה גורם להדחקה זמנית שבאיזהו שלב מתפרצת

אני חושבת שהפיתרון לזה הוא כן להשלים ברמה הכי פנימית והעמוקה שהוא לא שלך, גם אם טוב לו יותר, וגם אם הוא מצליח יותר.

 

דבר ראשון להבין שכמו שיש לך ניסיון ונגזר עלייך לחיות עם בעלך (שהוא ממש סבבה לפי מה שכתבת) ככה גם נגזר עלייך באותה מידה מחשבות על הבחור ההוא.

האדם הוא יצור מורכב ואף אחד לא יכול באמת להבין מה את מרגישה כלפי אותו בחור וגם אף אחד לא יכול באמת להגיד לך איך להתנתק. רק את בעצמך צריכה להתמודד עם זה וזה יפה ששיתפת ולא הדחקת את זה. ומי אמר שצריך להתנתק? לפעמים עצם המחשבה על משהו שלא רוצים לחשוב היא בעצמה מרפאה. כמו לדוגמא כשלא נרדמים בלילה אומרים שהפיתרון זה לא לחשוב על איך להירדם אלא לזרום עם המחשבות... אז אולי גם כאן פשוט לזרום עם המחשבות עליו עד שזה יעבור או שלא יעבור

 

ודבר נוסף, כל השינויים בתחילת הנישואים+הריון+נסיעות+קושי כלכלי גורמים לדכדוך וצריך לדעת להפריד ביניהם לבין הקושי הרגשי להתנתק מהבחור ההוא. בעז"ה דברים מסתדרים, מניסיון... אתם רק בהתחלה ויש קשיים. לכולם יש קשיים.

 

לפני כמה זמן התקנת? קרוב ללידה או רחוק?

תבדקי אם ההתקן במקום

בחצי שנה הראשונה מלא כתמים מזדהה עם הסיוט כאבי מחזור מטורפים שאי אפשר לנשום תרגישי טוב

אם את כרגע בשלב שאת טהורה אז לא כדאי בכלל כי אז כל דם שתראי על טמפון הוא כמו בדיקה פנימית

כמו בשנות חיים - ילד בן 5 הוא כבר בשנה השישית לחייו, אבל אומרים שהוא בן 5 עד שהוא משלים את השנה. וכשהוא מתחיל את השנה השביעית אומרים שהוא בן 6.

את גם מקבלת הורמונים? כי אם כן, זה יכול להיות בגלל זה

פעם אחרונה שצרכתי הורמונים היתה לפני כמה חודשים.. בקרוב מתחילה סבב נוסף

הגיוני שעד עכשיו זה משפיע?

 

זה כלכך כואב לראות את זה! מרגישה שעוקפים אותך ושאת באיזו תחרות מי נקלטת יותר מהר.
אז זהו שלא! את לא בתחרות עם אף אחת. וזה שלמישהי היה קל להיקלט תוך x זמן, לא אומר שהיא לא ממתינה לאיזה ישועה שאולי את קיבלת אותה לפניה.
כל אחת והתממודדויות שלה. זה מה שעזר לי בכל אופן..
ברגע שראיתי חברה בהריון שהתחתנה אחריי, מיד אחרי הצביטה שהרגשתי השתדלתי לחשוב שזה שלה, וזה שלי. ולכל אחד הדרך והמסלול שהוא צריך לעבור בו.
אז נכון, לוקח לך קצת יותר זמן להקלט כרגע, אבל את עוד המון דברים אחרים חוץ מ"ממתינה לילד" ! תנסי להסתכל על השפע שכן יש לך. ואולי לאחרים אין או מחכים לזה..
ותפילות תפילות תפילות. זה מה שהכי עזר לי בהתמודדות היום יומית/החודשית. הקב"ה רואה ושומע את הדמעות שלך והוא ישיב לך!! בזמן שהוא חושב שנכון. עד אז, תתפללי שייתן לך כוחות להתמודד עם הנסיון הכ"כ מאתגר הזה. חיבוק גדול גדול❤❤

זה באמת כואב, שורף.

 

ואת צודקת לגמרי בסיפא שלך - הקב"ה כל יכול ויכול להושיע כהרף עין!

מתפללת ומקווה איתך שכך יהיה ב"ה!

 

🙏❤

 

 

 

(ממני, שחיכינו לבכורה 3 וחצי שנים, ואז זה הגיע , עם אור גדול וטוב ה' שלם ועוטף ב"ה)

זה רק המלצה. בהחלט יכול להיות שהכל תקין ורק צריך עוד קצת זמן. מותר לך להרגיש שאין לך כוח!
מציעה אם ככה, לפחות חודש לא לבדוק, לשחרר לעשות דברים כיפיים עם הבעל, דברים שעוד מעט, בהריון או עם ילדים יהיה פחות נוח וזורם.
בהצלחה בכל!

אבל מניסיון אחד התהליכים שצריך להתמודד ולדעת לעבוד עליהם עם עצמנו זה הקנאה.
הרי שהקנאה לא בריאה, לא מועילה, מכאיבה ומורידה אותך כל פעם מחדש.
את צריכה ללמוד להסתכל על הטוב שיש בחייך ולא בחסר.
מבטיחה לך שאין לאף אחד חיים מושלמים, הדשא של השכן לא ירןק יותר וגם מי שהתחתנה ואפילו אחרי חודש נכנסה להיריון- את לא יודעת באילו קשיים היא מתמודדת באמת.
לאחד יש בעיות זוגיות, אחד פרנסה, אחד היריון, אחד בריאות- שאין מושלם.

ובאמת אני כותבת לך כמישהי שחוותה על בשרה תקופה מאוד ארוכה את הכאב הזה- חייבים ללמוד לשחרר את הקנאה הלא בריאה. זה ולהגיד לעצמך כל פעם מחדש ״זה לא החבילה שלי זה שלה״
יש בורא עןלם בשמיים, הוא רואה ויודע בכל ותסמכי עלין שהוא יביא לך את ההיריון שלך בזמן המדויק *לך*.

המלצתי, אולי כן להתחיל בדיקות מה יש לך להפסיד? אבל כמובן שאם את חוששת/ לא בא לך להיכנס לזה זה בסדר גמור.

מאחלת לך המון המון בהצלחה, שמחה ושהחלום יגיע מממש בקרוב…. 💗

החויה
שולחת כח

בשגרה אומרת לעצמי יפה מאוד לא לעשות השוואות, שלכל אחד החבילה שלו וכ'ו
ואז רואה חברה עם בטן... והופ... הרגש החמוץ הזה בלב.
אז חיבוק 🤗

מבינה לגמרי שההשוואות לא טובות ולא נכונות וברור לי שזה גם לא אמיתי.
ואני ממש ממש עובדת על זה.
אבל בסוף כשאני נתקלת בזה כל העבודה כאילו לא עזרה... הכל מערבולת, אח"כ זה נרגע... אבל הרגע שאני רואה עוד חברה בהריון אני כאילו כלום.....

והבעיה עם הבדיקות שהתור הכי קרוב לרופאת נשים זה עוד חודש+ ואני ממש ממש חוששת ללכת לגבר, לא נעים לי בכלל ...

אנחנו נקלטנו אחרי שנה וחמש טבעי ב"ה ואנחנו לא צעירים עברנו את גיל ה 40 

צריך הרבה תפילות ולשחרר את הלחץ שמרוב שרוצים הגוף לחוץ ולא נקלטים 

בהצלחה ושתבשרי בשורות טובות בקרוב 

לא משחררים ואז זה קורה..@adar הלוואי וזה היה ככה באמת.
אנחנו ניסינו שנתיים וחצי, תאמיני לי ניסיתי לשחרר המון פעמים.
לא לבדוק ביוץ, לא לשים לב לסימני הריון, וזה לא קרה.
אני חושבת שלהגיד למישהי תשחררי את הלחץ כי הגוף לחוץ ולא נקלטים, לא עוזר בכלל.
אלא להפך גורם לה לתחושת אשמה. נשים במצבי לחץ. קיצוניים נקלטות.

כמובן אני לא אומרת שלפותחת השרשור יש איזו בעיה כלשהי,
יכול להיות שבאמת זה רק עניין של זמן והופ היא תקלט טבעי בע"ה. אבל להגיד למישהי שמצפה לשחרר לא עוזר.

לפותחת! מבינה אותך כל כך, שנתיים וחצי חיכינו.
כל החברות שהתחתנו אחריי כבר ילד ויש כאלו אפילו עם שניים. כמויות הבכי היו עצומות. הקנאה, הכעס.
אל תרגישי רע עם זה, זה בסדר גמור ומבורך גם.
הרי את לא רוצה את הילד שלהם נכון? את רוצה את האימהות, את רוצה את הילד שלך ושל האיש שלך!

ואת תזכי לזה אני בטוחה, אתם מנסים שנה..
זה לא הרבה זמן, אבל ברור שכל חודש כואב מחדש.
קודם כל תדעי שזה תקין לגמרי, ויכול להיות שתלכי לרופא ויש בעיונת קטנה שתטופל ותקלטי.
יכול להיות גם טבעי, הכול יכול להיות! הקבה הוא גדול, ענקק!!! הכול הוא יכול.
זה יקרה אין לי ספק.

אני אישית - ממליצה לפנות לרופאה אפילו ביישוב אחר,
או שתחכי חודש... מה שאת מרגישה.
יכול להיות שהביוץ לא מסודר, ואז רופאה יכולה לסדר בעזרת כדורים או מעקב.
העיקר שזה ירגיע אותך.

שולחת לך כוחות וחיבוק❤️

יש שלבים שזה לא רלוונטי להתחיל לחשוב על זה בכלל...
יש כל מיני תרגילים ממה שאני יודעת.. אבל לא ממש מכירה

תרגילי ספינינג בייביז. דיקור.
וגם לדעת שיותר נפוץ ללדת כיום עכוז ובביקור חולים יש בכל משמרת רופא שיודע לילד עכוז.

גם ככה אני בהריון בסיכון
ואמרו לי שאם לא יתהפך עד שבוע 37 יעשו לי היפוך ואני לא רוצה

ברוך השם

אם הוא הפוך והיה ספר הפוך
וגם יש קוראים את פרק צ"א התהילים להיפוך העובר וגם הרבה תפילות שהקב"ה יעזור לי והעובר יתהפך

הבת שלי היתה עכוז
התחילו לדבר איתנו על קיסרי
בעלי נסע לרב שלו
והוא אמר לבדוק שאין ספר בבית הפוך
ומצאנו את הלימוד היומי של בעלי הפוך
בדיקה אחר כך שבאתי אמרו לי שהיא התהפכה.

בקרוב אצלי... (עדיין עכוז לצערי)

ב"ה העובר התהפך

כדאי ללכת למישהי שמבינה בזה ותנחה אותך. ותכלס זה עוד זמן שאפשר לעובר להתהפך לבד. תעשי חיפוש בפורום  על מצג עכוז או היפוך  ותקבלי המון עצות ואפשרויות שאפשר לעשות ויש גם סגולות שונות אם את מתחברת (לבדוק אם יש ספרי קודש שהפוכים וכו'...).

בהצלחה

היא מטפלת באומנות, פסיכותרפיסטית מוסמכת כבר הרבה שנים.

יכולה לפרט עוד בפרטי, לא נוח לי בפורום פתוח אבל בשמחה אפשר לפנות אלי.

מפסגות

למה זה עוזר? אולי גם לי/למישהו מהמשפחה שלי זה יכול להיות טוב?

לפסיכולוג יש הגדרה בחוק. צריך לעבור מסלול מסוים כדי להיות פסיכולוג.
למטפל רגשי אין הגדרה בחוק. כל אחד יכול לקרוא לעצמו מטפל רגשי, גם אם הוא לא עבר שום הכשרה.
יש מטפלים רגשיים מעולים שפשוט לא עברו את כל המסלול של לימודי פסיכולוגיה, אבל למרבה הצער יש גם שרלטנים.

לפי החוק מי שקורא לעצמו מטפל צריך להיות בעלת הכשרה טיפולית מוכרת.
(מה כל אחד קורא לעצמו זה כבר דבר אחר )

יש כל מיני הכשרות טיפוליות מוכרות (לדוג עו"ס קליני, כל מיני סוגים של פסיכולוגים תלוי בהכשרה, פסיכותרפיסטים ועוד).

בפועל יש היום המון המון שיטות לקבלת עזרה רגשית, לא כולן מהתחום ה"קונבנציונלי".
יש מהן עוזרות יותר יש מהן עוזרות פחות, ממש כמו בתחום המוכר
וכמובן מאד תלוי במטפל עצמו.

יש המון סוגי טיפולים והרבה סוגי הכשרות

בכל מקרה, יש את מרכז גוונים בשער בנימין. יש בו כל מיני סוגי טיפולים למגוון גילאים.

המלצה נוספת בפרטי, אבל תזכירי לי🙏 (גם בווצאפ זה טוב)

נראה לי משהו שמתאים לדכדוך ודיכאון

בע"ה בזמן שלכם ובידיים מלאות❤

קפיץ

וגם החזה.
זה גורם לגב לכאוב.
מכירה את זה.
אני גם מבקשת מבעלי שישחרר לי שם אבל אני לא בהיריון

אז בטח לא קשור לבטן, אלא לחזה שבאמת ממש גדל ואין לו מספיק תמיכה, כי אני לובשת חזיות רפויות.לא יכולה לסבול שהחזיה לוחצת לי
טוב זו באמת נקודה למחשבה

כי לי מאד כואב שם.
אגב, ברפואה האלטרנטיבית אמרו לי שזה לחץ נפשי. ובאמת שמתי לב שבתקופות לחוצות שלי ממש כואב לי שם.

תקני חזיות איכותיות וחזקות. הן לא חייבות ללחוץ.
זה חשוב זה בריאות.

לנפש..
תודה על ההתייחסות!

תרגישי טוב מותק❤
ושבי זקוף.

חזקות אבל לא לוחצות

יעודד אותך שעוד חודש בעז"ה כבר תשכחי מזה?💕

אבל מה שקרה כנראה היה צריך וממש לא בשליטתינו.. אני בטוחה שאת נהגת זהירה ואחראית!!

מצרפת לך סרטון ששלחתי בפורום אחר אתמול:

אפשר אפילו רק כותרת. יש מצב שראיתי כבר ואז יחסוך לנו...

איזה אישיות, איזה עוצמה. וואו

ראוי להערצה....

כתוב ''שהממון מכפר על הגוף'', לפעמים צריך לקרות משהו לאדם

והשם יתברך מרחם עליו וזה מתחלף בממון.לכן שוב יקרה תפסיקי

לבכות תשטפי פנים תשתי משהוא קר, ותשכחי מהעניין כי עכשיו

הכל מאחוריך,בהצלחה רבה רבה אמן.

 

אני תמיד אומרת שילך ברכוש ןלא בנפש.

העיקר שכולם בריאים ושלמים והעיקר שאת בסדר.
הכסף? שילך כפרה עליכם. טוב שזה הסתכם בזה תודה להשם.

וכל הזמן מחשבות של איך זה יכל להגמר אחרת.. ה' ישמור!
מרשה לעצמי להגיד לך להתחזק מזה שיצאת מזה ללא פגע. ולגבי הנזק לרכב-כפרה! שילך על עצים ואבנים...
עברנו משהו דומה לפני תקופה קצרה. בעלי נהג ברכב של חבר והינו מעורבים בתאונה שקרתה בגלל רשלנות שלו ונגרם נזק לרכב. לא היה בטוח מקיף והינו צריכים לשלם סכום מטורף שכבר יכלנו לקנות בו רכב!!
ועדין. ההרגשה הזאת שאת ככה קרובה ממצב שאנשים אבדו את החיים שלהם או נפגעו קשה גרמו לי בעיקר להרגיש "קטונתי מכל החסדים"...

את גיבורה וצדיקה!

לא קיבלתי מכה בבטן או משהו אבל היה בלימה מאוד חזקה שעפו לי ממנה המשקפיים.
אני בשבוע 9

כי זה באמת שבוע יחסית מוקדם.

רק בשורות טובות, ממש נשמע כפרת עוונות

רק מבחינה פיזית אם נפגעת.
חיבוק על הבאסה!

הילדים שלי אוהבים. זה פחות מקצועי מערוץ מאיר, אבל עשוי טוב ועם מסרים חביבים פלוס. (בעיקרון היוצרים הם חב"דניקים. המסרים הם לא מובהקים של חב"ד, אבל כן מרגישים שזה משם)

התרשמתי שיש להם יותר סרטים באורך מלא וגם לגילאים יותר גדולים ממה שערוץ מאיר מציע..
ליום שישי אני בדרך כלל מחפשת סרט אחד ארוך ושיעניין אותם..
ובערוץ מאיר הם כבר לא מוצאים לזה מענה ואז הם מתחילים לבקש סרטים של וולט דיסני וכו' שלא תמיד יש לי זמן לבדוק את האיכות שלהם ומרגישה שמשהו קצת נפרץ..

סרט חינם כל שבוע ביום שישי
שווה לנסות
הילדים שלי אוהבים

יש להם גם המון סרטים אז לא נמאס מהר..

מיצו את ערוץ מאיר
אצלי קצת יותר גדולים

בינתיים לא ראו הרבה, אבל נהנו ממה שראו

עזרתן

בזכותך הצצתי באתר ניצוצות של קדושה. אבל אני כן מחפשת משהו יותר פתוח. (מאד מפריע לי שאין בנות על המסך- כאילו אפשר לקיים עולם כזה)

אפשר להכניס יותר זהירות, לא דיאטה בשום אופן.
זהירות זה אומר תפחיתי מתוקים ושטויות. כל פחמימה שאת אוכלת תצמידי לה שומן כמו טחינה אבוקדו גבינצ, מאט את ההתפרקות וההפיכה לסוכר
ותשתדלי לא לאכול יותר מדי פחמימות בכל ארוחה (נגיד לא שתי סנדוויצ’ים בבת אחת)
וזהו
אבל אם זה באמת סכרת זה לא ישנה את התוצאה, רק שזה יועיל לך כבר מעכשיו. ואם לא סכרת איזה כיף.
בהצלחה!

ב"ה אין סכרת.
תודה לקב"ה.

שיליה קדמית מרגישים תנועות מאוחר, וגם התנועות לא מורגשות כמו בשיליה אחורית.
חברה שלי עם שיליה קדמית רק בשבוע 25 התחילה להרגיש.

אז תיהי רגועה!!!!

עם שליה קדמית מרגישים יותר מאוחר

לא מוכר לי... חיבוק!!
אצלי בחודש תשיעי באמת אין הרבה מקום לאוכל ומרגישה שמתפוצצת אחרי מנות קטנות. אבל לא תחושת סחרחורת ועילפון...

לב שאני חיוורת וממש התפלא על התופעה

או משהו אחר קליל יותר..
שווארמה ומלוואח פיצה נשמעים לי כבדים.
סלט עם חביתה, מרק עוף, ירקות חתוכים עם לימון..
תרגישי טוב ❤️

לא יכולנו לבשל.. אבל היום בעלי יכין שניצלים ופסטה או משהו אחר..

נשמע מאוד כבד... עדיף לא מטוגן אם הבטן רגישה...

את מנסה לאכול דברים כבדים בטירוף...

והאחות אמרה לי שזה נשמע כמו קפיצה של סוכר..

תנסי להתחיל ארוחה בסלט להרבות בחלבונים ופחות פחמימות. יכול להיות שעודף סוכר ופחממות כרגע גורם לך להרגשה לא טובה. נפילות ועליות חדות של סוכר גורמת לסחרחורת כזו.
אם את צריכה מתוק אולי תנסי לאכול פירות מתוקים זה יותר מאוזן לגוף.
קרה לי גם בהריונות שהגוף יותר רגיש לתנודות בסוכר. וזה עושה שחור, כאבי ראש וסחרחורת עד תחושה של עילפון.
לאכול מנות קטנות כל שלוש שעות ולא מלא סוכר תעשייתי מאוד עוזר לזה.
וגם תחושה של שובע מוגבר בחודש 9 זה תופעה הגיונית. העובר לוחץ גם על הקיבה וגם על הריאות/הוושט שזה מביע לתחושה של שובע מהר...
שיהיה סוף הריון קל והעיקר בידיים מלאות ובריאות.

האמת שבגלל שלא הרגשתי טוב יצא שבריאות האוכל נדחקה קצת לםינה אז היום התחלתי לחזור לאכול מאוזן יותר ומרגישה כבר שיפור בתחושה.. באופן כללי אני אוכלת הרבה ירקות ומאוד אוהבת ככה שמאמינה שלאט לאט אחזור לעצמי ואם לא כמו שאומרים אחרי הלידה הכל עובר חחח

בטוב חוץ מהצירים והסימפוזיוליס אבל זץנראה לי שמשבוע הבא אני מתחילה לנסות לזרז טבעי כי באמת זה סיוט הכאבים..

בתור אחת שסובלת מזה ה- מון... לצערי

יש לי תור בשני הקרוב לדיקור אבל ננסה אולי גם אוסטאופטיה.. אני חושבת אבל שאחכה עוד שבוע שאתקרב ל37 וכר אבקש בטיפול שגם יהיה סוג של זירוז..

דיקור לא ניסיתי