פורום הריון ולידה (עמוד 1913)

גם אם מישהי תגיד לך כן/לא בטח יש בזה דעות שונות

אבל תשאלי את עצמך- האם היית הולכת ככה לארוע חשוב? זה נחשב מראה מטופח ?

בסוף זה המדד שמבחין בין חציצה לקישוט

גם לא בטוח בכלל שזה ישפיע הפעם באותו אופן
אבל בעיקר- למרות שאני הכי מזדהה איתך עם זה שמבאס לקבל מחזור עכשיו ( ואיזה כיף לך שאת מצליחה לחבר ככה!) מצב התחלואה מאוד מאוד בעייתי. מכירה אישית כמה וכמה שנדבקו עכשיו למרות שמחוסנים חיסון שני ודי זהירים.

קורונה עשויה לשבש הרבה יותר את המערכת ההורמונלית לצערנו, ולא רק זה...

אז מבאס לבחור בין רע לרע אבל לעניות דעתי החיסון שווה את זה

תתיעצי עם הרופאה לפעמים אפשר לתגבר בהורמונים אבל צריך לעשות את זה נכון

את חושבת שה' עשה טעות כשהוא גלגל את הדברים ככה שנעלמה מעיניך הידיעה על הקשיים שלו בעת ההחלטה על ההריון השני?
או שלמסובב הסיבות יש שיקולים משלו?

שני קטנים. כל אחד מאתגר בדרכו. את עמוק בתוך הקושי והמצפון. וקשה לך לראות מעבר. המעבר זה שאחים זו מתנה ענקית לכל החיים. וודאי שבמרווח כזה שיהיה להם מהמם ביחד בהמשך! בדוק! המעבר זה שכרגע זה המצב והמחשבות האלה לא מועילות בשום צורה חוץ מלגזול ממך עוד כוחות נפש שחסרים בתקופה קשה ולהוריד אותך למטה. תנסי לא להתמקד בהן.
מכירה מקרוב מאוד עיכובים התפתחותיים. הוא מטופל. את עושה מה שאת מסוגלת כרגע. עוד חודשיים שלושה הקטנה קצת תגדל ותתפני אליו עוד קצת. לא יקרה כלום. מבטיחה לך! תעשי מה שאת יכולה. באהבה. תביאי עזרה לדברים טכניים אם צריך. אפשר גם להביא נערה בת 11 לשחק איתו ולהוציא אותו ולפתח אותו ברמה פשוטה שהיא מסוגלת. תחשבי יצירתי. הגלגל לא יחזור אחורה. שניהם יפרחו ויגדלו ויתפתחו וישמחו אותך. בטוחה שאת עושה את המקסימום. אין שלמות בעולם הזה. אין. שלמות זה איזה שקר מהסמינריונים באולפנה על עולם אוטופי. אין דבר כזה. יש מאגר כוחות נתון וצריך לחלק אותו ולשמור על איזונים כמה שניתן ובכפוף לתקופות משתנות. לידה מטלטלת הכל. יש כאלה שלחודשיים. אצלי למשל לשנה ממש. ועוד שנה חצי כח. וזה בסדר. את אנושית. תעשי מה שאת יכולה. תגלגלי את המצפון מהמדרגות ותנעלי את הדלת.
אגב, מנסיוני המקצועי. תבקשי מהמטפלות תרגול ממוקד של שתי דקות ביום או משהו שעושים תוך כדי ההתנהלות היום יומית. ואז זה משהו שאפשר לעמוד בו. מטפלת שנותנת משימות שהן חצי שעה עם הילד אחד על אחד היא לא מציאותית (מסייגת כמובן בעיות קשות. מדברת על עיכובים ברמה לא מטורפת).
בהצלחה רבה

זה לגמרי מה שמייצר את הבעיה

נכון כרגע קשה לך הצורך לתמרן בין שניהם
הרושי שלו מאתגר אותך והיית רוצה להתמסר אליו במלוא תשומת הלב ולכאורה הקטנה ''גוזלת '' אותה ממנו
אבל בעיני זאת הסתכלות מאוד מצומצמת

א. אם ה' סובב ככה אז כנראה שזה מה שמדוייק לשניכם. ככה אני מאמינה לגבי כל דבר.
לחשוב רגשות אשמה מה עשית לו לא ישנה את המציאות ולא יקדם שום דבר במילא.

ב. חכי..יש תקופות ויש תקופות ..היא תגדל ויהיה יותר קל .
וגם תנסי במקום מצפון..לשאול מה כן- מה כן יכל לתת לך תחושה של השקעה בילד?
למה הוא באמת זקוק ואיך את יכולה לתת לו את זה גם בתנאים האלו? אולי לשבת איתו שעה-שעתיים בשבוע לשעת איכות ממוקדת ולהביא בייביסיטר בזמן הזה או לתאם עם בעלך...לדוגמא
וכל רעיון מעשי ויצירתי אחר.
כשלא מבזבזים את הכוחות על האשמות חסרות תכלית אז משקיעים אותם בפתרונות יצירתיים קדימה.

ג. מנסיוני האישי- גם לי יש ילד עם קשיים בכמה תחומים.. כשהיה בן שנתיים-שלוש זה היה בולט ומורגש פי כמה... גם עברנו עם זה המון...
ואצלי גם כולם מאוד צפופים.
וגם לי היו לפעמים מחשבות שאם היה לי יותר פניות להשקיע וללמד ולעבוד איתו..אולי...
ובסוף?
הוא התקדם מדהים מדהים מדהים ב''ה
ואני חותמת לך בוודאות
ש99% מההתקדמות זה בזכות האחים שלו!!!!
כי למרות שהוא בטיפול- זה כל עך מייגע..עד שמתרגל ומשתף פעולה עם המטפלת לוקח חודשים..וגם אז..זה ממש בקצב צב ותא משרף את שלל הסיטואציות במציאות שצריך בהם הכוונה.
אבל האחים הצמודים שלו הם פשוט מקום ללמוד בו את המיומניות החברתיות שהוא צריך, לבנות את העולם הרגשי שלו ..להתנסות..ולטעות...וככה גם בסוף להתעצם ולהצליח.
זה כל הזמן יושב לי בראש שבסוף זאת המתנה הכי גדולה שה' נתן לו. חסך הרבה שנות טיפול.. ובאמת בהתחלה לא היה גלוי שזה ככה..

 התשלום על שמירת הריון מגיע מביטוח לאומי
ולא משנה להם תחת איזה מעסיק עבדת.
תכלס מעניין אותם עבדת כך וכך חודשים לפני היציאה של השמירת הריון...
ואל תדפקי חשבון לאף אחד- את לא מסוגלת אז את לא מסוגלת. את לא צריכה לגרום סבל לעצמך
אם הרופא מציע שמירה לדעתי תקחי- את תקבלי את מלוא הכסף מביטוח לאומי
כשהתקבלת לעבודה לא יכולת לדעת שזה המצב...
לא יודעת מה החוקים לגבי החזרה שלך לעבודה אחרי החל"ד, אם הם יהיו מחויבים להעסיק אותך או לא
 

העניין הוא שעד שאני אקבל את השמירה כבר מתחיל השמיני ואז אם לא התחלתי עבודה, לכאורה כבר לא יהיה לי מעסי. זה השיקול.

נראה לי שבכל מקרה המעסיק של שנה שעברה צריך למלא לך טופס על החודשים שעבדת שם כדי שיתחשבו בחודשים האלו

ככה זכור לי

 

חיבוק!

אין לנו מכולת במרחק סביר מהבית... אבל אני מנסה לחשוב על משהו שנתפנק אחרי הצהריים מקווה שיעשה איזה סוויץ ליום הזה.. תודה!

ממש חשוב לנפש לעשות את הסוויצ' הזה
לקחת נשימה עמוקה ובאופן מודע להחליט שמעכשיו יהיה טוב.
הקטנה נרדמה לך זה כבר נקודת מפנה ליום הזה ⁦❤️⁩
אולי אמבטיה מפנקת?

בדרך זה ממש עושה לי טוב, אולי אאמץ...
תודה כל ההקשבה והעצות! את ממש מדהימה!

מאחלת לך סיום מוצלח בהפתעה! משו שיעשה לך כיף בלי ליזום

הלוואי שיקרה איזה נס...

גם אני בדיוק בשלב הזה

גם לי יש ימים שכואב לי כיוון מפשעות רגליים.. זה מכל התרחבויות האגן והתזוזות של האיברים לטובת גדילת הרחם..

תפירמולט נור את תקבלי מחזור אחרי כמה ימים 

ככה הכדור הזה עובד

זה לא אומר שאני אמשיך לקבל כל חודש?

עד שטבלת, קיבלת מחזור ,

ולא בטוח שהדימומים שתיארת לא יחזרו שוב, אז זה באסה

טבלתי אחרי שבעה שבועות ואז הייתי מותרת שלושה ימים!!!

ואם הכתמים חוזרים יש מה לעשות חוץ מלקחת שוב פרימולוטנור?

שמתי התקן בשביל לחסוך לי כדורים 

אוףףףףףףףףףף

ולמיטב זכרוני אחרי החתונה הוא גם באמת היה כבד יותר משמעותית.
תוסיפי לזה את ההתקן ואחרי לידה - נשמע מאוד הגיוני . אבל מבאס

ולא בטוח בכלל שחזר לך המחזור החודשי. יכול להיות שרק הרחם מתרוקן בגלל הפרימולוט אבל לא יהיה ביוץ, זה תהליכים שונים...

לא מעודד שקיבלתי אחרי הפרימולוט, אם הייתי יודעת הייתי סוחבת איתו עוד קצת ולא מקבלת מחזור שלושה ימים אחרי הטבילה 

כמו שזה חוזר לפעמים אחרי לידה.
באסה...
לא מוצאת את האימוג’י המחבק.

לי אחרי הגרידות היה כמה ימים נקי לחלוטין, פעם ראשנה עוד חשבתי לעשות הפסק אחרי כמה ימים אבל פעם שניה כבר לא ציפיתי

המשיך דימום שבועים בערך

 

חיבוק ענק על כל מה שאת עוברת!!

וזה מתגבר

הבנות שלי בממד אבל רק מטעמי חוסר מקום אחר...
2. תלוי כמה ילדים יש וכמה מקום. לטעמי זה ממש לא הכרחי. עושים בזמנים שונים, בשולחן של המטבח/ סלון...
אבל לדעתי כן הכרחי שלכל ילד תהיה פינה פרטית משלו. מדף/ מגירה/ משהו אחר.

לגבי הממד אנחנו באמת נמנעים מלהשתמש בחדר כחדר שינה קבוע לילדים כי הבנו שזה לא מומלץ. זה משמש בחדר אורחים/מחסן.

לגבי שולחן- בגיל יסודי אני לא חושבת שהכרחי. זה תלוי גם כמה מקום יש. 

אנחנו בטווח האזעקות ממש
ועדיין לא משכנת בממד זה חדר חנוק יחסית ולא מזמין
אצלנו זה סוג של משרד ויש שם ספריה וגם מיטה נפתחת,
בזמני הסלמה מי שמהילדים שרוצה עובר לשם... (כולם רוצים)

שולחן משלו לכל ילד נשמע לי מקום נהדר להמון בלאגן,
ילד צריך מגירה אישית, מדף בכוורת וכד
שולחן צריך להיות ריק ועדיף כמה שפחות שולחנות כתיבה שכאלה בית

אצלי היא ישנה במרחב המוגן כי זו האופציה היחידה כרגע...

2. אני חושבת שעדיף *שלא* יהיה שולחן פרטי לכל אחד. אני חושבת שכשיש שולחן מרכזי שעליו כולם לומדים זה גם מדרבן יותר את הלמידה וגם נותן יותר אפשרות להורים לעזור לילדים בש.ב

בפועל, הם מעדיפים, לפחות בגילאי יסודי לעשות שיעורי בית על השולחן בסלון לידי...שעת שיעורי בית, עושים ביחד וזהו.
בכיתה ה-ו ומעלה, מתחיל צורך לפרטיות ושולחן נפרד.

1. לא. בזמן מלחמה כן. עדיף מלרוץ.
2. לא. גדלתי בלי. כרגע אין לי מקום לשום שולחן לשני ילדים בי''ס השנה. יש סלון, מטבח, שולחן פלסטיק. רוב הדברים שהחברה אומרת שחייבים אפשר לחיות יפה בלעדיהם ובשמחה. כמובן אם יש מקום אז סבבה.

כי בקירות יש חומר לא בריא שנפלט.
2. אצלנו יש רק לבכורה שולחן כתיבה (שמלא בדברים אחרים דרך קבע...). השאר בעיקרון יושבים בסלון בכלל. אם כי הבנים כן ביקשו שיהיה להם שולחן בחדר. נראה אם נמצא מקום. ולילדה שעלתה לא' יש מעין שולחן - קרש שמונח על ארונית סלסילות כזו - בינתיים היא מסתדרת...

תזכו למצוות ולבדיקות קורונה שליליות! 

זה החדר שינה שלנו.
אין לנו אפשרות לחדר ריק שלא ישנו בו.
ובעצם לכל חברותי משמש חדר ממ'ד לחדר שינה להם או לילדיהם.

כי אז זה יכול לקחת חודש חודשיים גם אם את לא מניקה.
אם את לא אחרי לידה זה אמור להגיע בזמן או יום יומיים איחור בגלל הטראומה של הגוף.

הוא כמובן משפיע על אופי הדימום ועל הכתמות לצערנו אבל לא על הביוץ ולכן לא על מתי תגיע הווסת

לשאלתך- אחרי גלולות יכול לקחת זמן עד שהגוף חוזר למסלול, אפילו כמה חודשים

יכול להיות שההפסק של שלישי תקף... תשאלי רב

ההפסק לא יצא טוב? לכן את אומרת שאסרת אתכם?

 

בכל מקרה איזה מבאס

נשמע הכי קשה בעולם 😭😭
ליבי איתך! שונאת את הזמן שאסורים ושונאת להרגיש שיכול היה להיות אחרת אלמלא...
מחבקת חזק ומתפללת שהזמן יעבור לך מהר ❤
גם אני מטעויות למדתי אף פעם לא לאסור את עצמי עד ששואלים רב. וגם... אולי לא יתאים לכם אבל כשיש חשש לכתמים אפשר לבקש היתר לדלג על הבדיקה.

בדרכי טהרה מוזכר שאפילו זה משובח שאישה תבדוק את עצמה כמה שיותר.

 

או אם  אומרת שנטמאה וכד' זה פוסל את השבעת נקיים.

לכן מומלץ מאד במקרה זה לא להסתמך על התשובות שנתנו לך פה

כי אף אחת מאתנו לא פוסקת

ויתכן מאד שרב יכול להתיר לך.

פני שוב לרב שלכם ותתארי לו את המצב במדויק. אולי יוכל למצוא פתח להיתר

בהצלחה יקרה

ניסיתי לנחם בכך שלא תמיד בדיקה נוספת פוסלת..תודה על הדיוק

ולעתיד אם יש ספק- עושים הפסק חדש מתוך כוונה שאם יתברר שהיה טמא זה יהיה הפסק ואם יתברר שהיה טהור אז הספירה ממשיכה.

וזה מה שקרה.

הנחתי שהכתמים שהיו הם חלק מהמחזור...

לכן אני צריכה לספור מחדש...

מבאס, אך אין חכם כבעל ניסיון... לומדת על בשרי שצריך להזהר בדבר. הכל לטובה
ויהיה בסדר
ניהיה חזקים💪

תודה לכל המחבקות️

בעבר היה לי משהו דומה,ובסוף כשהעליתי בראשי את הימים כן התברר שהייתה לי מחשבה שאני בשבעה נקיים עדיין ואולי אטבול ביום ראשון והזה..
פירטתי לו מה חשבתי חוץ ממה עשיתי, והוא התייעץ ופסק שאני יכולה לטבול ונחשב שלא הסחתי דעתי..

אם אסרת את עצמך בגלל טעות או הבנה שגויה של המציאות או של ההלכה זה בהחלט יש דרך חזרה.

ואם אכן נאסרתם - באסה. לפחות את מצליחה להוציא מזה משהו טוב של למידה.אשרייך!

שלוחצת על הצד ההוא... את יכולה לעשות סיבובי אגן ותנועות שעוזרות לבסס את העובר ולראות אם זה עוזר...

או בקדמי. אאווצ'...

חווה זאת בחודש האחרון וגם בהריונות הקודמים..

במשך השבוע שקדם ללידה מלא התקפים כאלה...

בלידה הראשונה
וזה באמת יותר כאב מהלידה
ככה התחיל ואז עבר לצירי גב שפויים

בגלל שזה רק בצד אחד..
קרה לי גם והדולה נתנה לי תרגילים אבל אני לא זוכרת בדיוק

תנסי לעשות סיבובי אגן, לעמוד על 6 ולנוע, ואפילו עמידת נר (עם המון תמיכה כמובן, לא בקטע ספורטיבי, פשוט שפלג גוף עליון יהיה הפוך)
זה יכול לעזור לו להשתחרר ולהתברג נכון

בזמן קבלת הוסת.. עם טווח של כמה ימים..

מזהירה מראש שאומרים לא לשתות כלל אלכוהול בהריון,
אבל בשביל להרגיע צירים מדומים אני כן שותה.
אם זה צירים מדומים זה ירגיע אותם ובכלל אחרי יין השינה משתפרת.
אם זה צירים חזקים הם ילכו ויצטופפו ויהיו ברורים יותר.

לשיקולך.

הלא רצוניות זה חלק מצירים?

חיבוק גדול!

הפעם לקחו בדיקת דם.. מחכה לתוצאות.

כן, זה אוהב להגיע בלילה, בחושך, לבד...
הלואי שהייתי יכולה לחבק אותך, זה עוזר.

אבל תכלס מה שהכי עוזר לרעידות כאלו- זה לא להילחם בהן. לזרום איתן. לרעוד איתן. הכי חזק...
ככה זה עובר יותר מהר,
מנסיון.
מקווה שאת יותר טוב עכשיו❤

ברוך ה קמתי כמו חדשה מהבחינה הזו..
אין רעידות, רק קצת כאבי גב תחתון, כאבי בטן בנוהל לחודש תשיעי...
תודה על התמיכה, הייתי צריכה זאת ❤❤❤

מקווה שעכשיו את בסדר

חיבוק גדול!

שנבחר שם לבד.. בלי להתייעץ עם רב.

ויש לו כבר שם שהוא רוצה.. והוא החלטי לגביו.
אמרתי לו ששם של בן אדם זה לא סתם ככה, ואי אפשר להחליט מראש.
ובעזרת ה נחכה ללידה ואולי נרצה שם אחר בכלל

לא ברב שלהם..
לא חובה להתייעץ עם רב. זה לגמרי יכול להיות החלטה שלכם.
הבעיה אם אתם ביניכם לא מסכימים על השם.
אולי כדאי במקום לפתוח את זה עכשיו להגיד לו באופן כללי אם את מתחברת או לא מתחברת לשם שהוא רוצה ולהחליט ביחד לדבר על זה שוב אחרי הלידה.
אם השם הזה לא אופציה מבחינתך גם חשוב לומר לו, בסופו של דבר זו החלטה של שניכם.. אבל אם לא ובעיקרון זה אופציה מבחינתך אז באמת אין מה לריב על זה לפני הלידה. תחליטו אחרי

ממליצה במייל
harav52s@gmail.com

הנבואה היא של ההורים, לא של הרב...
וחשוב ששניכם תאהבו ותסכימו על השם של הילד שלכם...
מאז ומעולם הורים סמכו על עצמם בנושא הזה, אין צורך לבקש מרב במיוחד כשזה בניגוד לרצון של בעלך...

אני מכירה כמה וכמה.. שהשם שנתנו להם לא השפיע עליהם לטובה.
אם זה בבריאות זיווג או הולדה וכו....

אני כן חושבת ששם צריך להיות קשור למסורת ישראל וליהדות.
ובעלי רוצה שם מודרני בשפה זרה.
לכן אשמח להתייעץ עם רב על העניין וזהו.

אשמח למספר של הרב שמואל אליהו

כדאי שהשם יהיה קשור לתנ"ך או שיהיה שם עברי ולא לועזי...
תעשו מה שמתאים לכם, רק אל תריבו על זה כי זה לא טוב לילד.

מן הסתם הרב לא יעודד מתן שם לועזי

ובעלי התקשר לרב שלו לקבל את ברכתו... הרב מיד מצא דברים טובים בשתי השמות.
אני כן רואה ערך בשיחה עם הרב, אבל לא כדי שיחליט בשבילכם אלא כדי שיתן את ברכתו