ריבוזום
!
אם_שמחה_הללויה אבל מבחינתי זה מוצא אחרון כי ללמוד מאנשים זה הרבה יותר משמעותי) 🕺💃כמה רעיונות!
תודה!
) את כל מה ששביר/ יקר לעלות למדף עליון.איך באת לי בזמן!
שיגע אותי היום בן השנתיים שלי... תודה!
הריוניסטיתאולי תצליחי למצוא נערה שתעזור לך?
או באתר אגורה?
רוב הבית שלי משם... יש דברים ממש מצויינים!
מה שכן0 בגלל שאנחנו גרים בשכירות פחות אכפת לי שהצבע של המיטת ילדים תתאים לארון וכו', כי גם ככה אנחנו כל הזמן עוברים... אז מה שמתאים מבחינת גודל- מעולה!!!
בעזרת השם תעברו ולאט לאט יהיה לך בית הכי טוב אמן.
)בכפולות- כי יש לי תאומות, לא התייאשתי עד גיל 5 חודשים ניסיתי הכל!!! אבל הן בשלהן
במבט לאחור- אני מאד שמחה שיש לי גמילה אחת פחות....
סליחה שלא עודדתי
תפנו אליי בשיחה אישית ואשלח.
אני צריכה מחר לטבול באזור תלפיות (בירושלים),
מישהי מכירה שם את המקוואות?
למיטב הבנתי יש שם שלושה מקוואות:
גדעון 7
יצחק בן דור 13
אבשלום חביב
רוצה מקווה משופץ ונורמלי, ולא עמוס מדי...
יש לכן משהו להוסיף לי?
~מרמלדההייתי בישיבת כריעה ועזרתי לבן שלי להחליף מכנסיים וכשרציתי להתרומם החלקתי על מגבון ועצרתי את עצמי עם הידיים. אחרי בערך שעתיים עשיתי מעקב תנועות ואחר כך הרגשתי תנועות יחסית כרגיל.
אני יכולה לסמוך על זה שהכל בסדר? או שבודקים עוד משהו חוץ מתנועות במקרה כזה?
אני שבוע 27..
תודה למשיבות!
בעיני..
רופא שאתה סומך עליו, שהוא מקצועי ואכפתי.
נניח הרופא שלי כשצריך רופא מומחה עוזר לתאם תורים כמה שויתר מהר (מתקשר בעצמו, מבקש מהמזכירה תור דחוף).
כשצריך זמין גם כשאין תורים.
כן חשוב לבדוק כמובן את שאר הדברים שצריך מקופת חולים (לפי הצרכים שלכם, רופא נשים, מרכז בריאות האישה, טיפולים לילדים, איזה רופאים מומחים וכו') והזמינות תורים כפי שכתבו לפני.
ובאמת אם תראו שלא טוב, תוכלו לעבור חזרה.. קצת כאב ראש אבל שווה.
ואם הקופה שלך טובה יותר, עדיף שתישארי בה,
העיקר שתמיד תהיו בראים ולא תצטרכו לשום קופה אמן.
ב"ה אני מוקפת בילדים מדהימים ובעל תומך והורים שממש שם בשבילי!
מודה על זה מאודדד ולא לוקחת את זה כמובן מאליו.
אבל, עדיין אני מרגישה מאוד לבד.
אני בחופשת לידה, התינוק ב"ה בלי עין הרע מאוד ילד מאוד טוב!!
אנחנו קמים ביחד ב11 בערך (בעלי מוציא את הגדולה בבוקר ונותן לי להמשיך לישון) ואז אני משחקת איתו, קצת בפורום, קצת על הפלאפון, לא בתשעת הימים עושה קצת כביסות, מקפלת וזהו בגדול.
חברות שלי עובדות עד 4 אז אין לי עם מי לצאת או לדבר (לא שיש לי הרבה חברות בכללי).
עם אמא שלי אני מדברת כל יום, יוצאת קצת לקניון או לסידורים וזהו בגדול.
ובעלי באמת עושה את המקסימום! מתקשר להתעניין, מגיע בערב הביתה ואנחנו יושבים בלי פלאפונים ומחשבים ומדברים על החיים ועלינו ועל הילדים וזה כיף לי! ומוסיף לי מאוד! (אבל כנראה שזה לא מספיק לי כי בכל זאת עד 4 אני רק עם התינוק ומ4 עד 7 עם הגדולה וזהו).
אה אני שומעת פודקאסטים על הורות, שיעורי תורה ביוטיוב וקוראת קצת ספרים.
נשמע מושלם אבל לי זה נורא בודד ומשעמם וקשה!
כל יום דומה לאתמול ולמחר.
ניסיתי לחשוב מה אני אוהבת, תחביבים וכו' וגיליתי את האפייה! אני מאוד נהנית מזה, מרגישה שאני יוצרת ושהיצירתיות שלי באה לידי ביטוי.
אבל בעלי בדיאטה וגם אני שומרת (בכל זאת אחרי לידה...) וזה לא טוב שיהיו הרבה עוגות ועוגיות בבית.
ובכלל אני חושבת שזה יושב לי על מקום יותר עמוק בנפש.
עכשיו כשאני רואה את הסבים והסבתות שלי מזדקנים, מעבר לזה שזה לא עושה חשק בכלל והזיקנה נראית כמו איכסה אחת גדולה, הדבר שהכי תפס אותי זאת הבדידות שהם חווים!
ואני, כנראה בתת מודע ובלי לשים לב ניסיתי "לתרגל" את הבדידות של הזיקנה על החופשת לידה ולהראות לעצמי שאני מסוגלת לצלוח את זה וזה לא כזה נורא, שאני יכולה להיות יום שלם בבית ולהעסיק את עצמי, להיות בשמחה, להרגיש מלאות וסיפוק.
ו--וואלה, זה לא! זה פשוט לא! זה זוועה וזה קשה ולא טוב לי בנפש.
אני חייבת שינוי! אני רוצה שינוי!
תודה למי שקראה עד לפה❤️
שולחת מהר לפני שאני אתחרט
טוווליינעם85
)ככה היה לי בהתחלה
וכל היום הייתי מותשת
עכשיו אני גם כבר מסיימת שליש ראשון אבל גם גיליתי שאם אני אוכלת לחם בבוקר (צנים)
אני מרגישה יותר טוב לאורך היום...
בהצלחה רבה!
