הַיּוֹם שִׁשָּׁה יָמִים לָעוֹמֶרהמייל האדוםהמייל האדוםחיפושכהה

פורום הריון ולידה (עמוד 1932)

בהנהלת: יעל מהדרום , טארקו , חצילוש , בארץ אהבתי
מכתב פתיחה
שרשור חדש
תגידו יש מתיקות כזאת?מצטרפת למועדון
תינוקת עצבנית בלול בחדר שלה, אחרי כמה ימים חלקים יש לציין. לא רוצה לישון.
מנסה להיות יצירתית בדרך החוצה אז בין בכי לבכי אני שומעת אותה עושה נשיקה באויר ואומרת "אמא" (בפתח) יעני תני לי נשיקה.
מסכנה לא עזר לה. נשקתי ולא הוצאתי אותה. עכשיו היא מתוסכלת וצועקת "די די דההה"...
איזה מתוקההבוקר אור
הבת שלי קוראת לי כשהיא לא רוצה לישון
אמא חיבו!!
איזה ממי!! היא קצת יותר גדולה משלי נכון?מצטרפת למועדון
נראה. לי שאפילו בהרבהבוקר אור
היא כבר בת שנה ותשע
איזה בובהה רקלתשוהנ


איזה חמודות הבנות של שתיכן!! אצלינו גם יש סיפור שקשור לשינהיעל מהדרום
לק"י

כרמל (1.2) כבר פעמיים נראית רדומה, ואז היא שומעת את אחותה הגדולה אומרת "תני לי כיף, למעלה עדיף....", פותחת עיניים ומושיטה יד לכיף
גנובה שהיא ככה מבינה את ההוראות...מצטרפת למועדון
חחח...היא יודעת מה זה "כיף". אבל היא באמת פלפלית כזאתיעל מהדרום
מתוקה ממש!!פולניה12
אני היום לחשתי לו באוזן שהוא חמוד,
אז הוא לחש לי בחזרה😍😍
אמאלה, חייבת לנסות את זה גםתוהה לי
לבן שלי יש קטע מתוקי שהוא מרים את היד כדי שאדגדג אותו ונשפך מצחוק באמצע ההנקה.
מה ממש לחש לך בחזרה??מצטרפת למועדון
או סתם עשה מחוה של לחישה?
קושקוש...
הצמיד את הפה שלו לאוזן שלי וליחשש משהו..פולניה12
בכלל, זה מהמם לראות אותו מחקה אותנו,
הוא מתפלל ומתנדנד ולוחש
ממלמל לפני שהוא מכניס משהו לפה
שלא לדבר על מודה אני ושמע ישראל,
זה פשוט מדהים!!
ממש! זה להסתנוור ולהודות על כל האור הזה!!מצטרפת למועדון
גיל כזה מתוק!
חחח, מתוקולהתוהה לי
לבן שלי יש בובת ברווז גדולה בלול שלו אז כשהוא עושה בעיות אני לוקחת את הבובה מכסה בשמיכה,מנשקת אותה, מביאה לה בקבוק מים ואז מרוב עניין זה לפעמים עובד..
חח גדול!מצטרפת למועדון
זה כמו שהיא לא מפסיקה לתת לי את הבובה שלה בשביל לסדר לה את השמיכה באופן שלא יפול לה לעולם!
אני משחילה את השמיכה מתחת לבית שחי של הבובה ומלפפת מאחורה והיא כולה בהערצה מסתכלת איך אני מארגנת לה את הבובה. אחרי דקה זה נופל והיא חוזרת אלי בתרעומת גלויה...
חחחח, יכולות התיאור שלך זה משותוהה לי
איזה מתוקה!פה לקצת
לפעמים לקראת הבוקר אני מעבירה את הבן שלי לידי כי חבל לי לבזבז דקות יקרות על להרדים אותו במיטה שלו.
אז הוא נרדם לידי וכשמתעורר ורוצה לקום הוא מחפש את המשקפיים שלי ומביא לי אותם, שיהיה לי ברור שהגיע הזמן לקום.

והבוקר הוא ישב במיטה שלו ועשה את התנועה של מודה אני כאילו מכריז 'אל תנסו להחזיר אותי לישון, אני אחרי מודה אני'


ועוד אחד מאתמול בלילה
הוא הלך לישון ב10 בערך אנחנו באנו לישון והוא התעורר.
סגרתי את החדר שיהיה חושך ונשכבתי במיטה שלי בידיעה שהוא שוכב במיטה שלו ואם לא נדבר איתו הוא יירדם חזרה, בחדר חשוך לגמרי.
אחרי כמה דקות אני קולטת שהמוצץ (זוהר קצת בלילה) לא על המזרן אלא האור שלו קצת יותר גבוה. חשבתי שאני מדמיינת כי לרגע ראיתי את האור ולרגע לא. אחרי כמה שניות החלטתי לוודא שאני מדמיינת את האור, הדלקתי פנס בפלאפון ואני רואה את הקטנציק יושב במיטה עם המוצץ בפה ומשחק קוקו עם עצמו עם השמיכה (זאת הסיבה שלרגע ראיתי את המוצץ ולרגע לא).
הייתי צריכה להחזיק את עצמי לא לקום לאכול אותו, רק לקחתי לו את השמיכה וחזרתי למיטה ואחרי כמה דקות נרדם. 💕
וואי איזה פשוש הוא נשמע!!מצטרפת למועדון
הקטע עם המשקפיים מוכר. המשקפיים שלי הרוסות לגמרי מכל משחקי הבוקר שלה...
איזה מתוקה! בת כמה היא?אביול
וגם לי יש קטע...
הגדול שלי בן שלוש וחצי,, בזמן האחרון שר לי כל הזמן: "שיר קטן אשירה לך כי אני אוהב אותך מאוד מאוד..."
וואי נמסתיייי
היא בת שנה וארבעמצטרפת למועדון
איזה ילד נסיך!!
טרי טרימאוהבת בילדיאחרונה

אנ ימבתכלת בפורום, ותוך כדי הבן שלי גילה את נעלי השבת שלי...

הוא מוריד לי את הנעלי בית ומלביש לי נעלי שבת.

"בבת בבת"

אין דברים כאלו!

אז אחרי 4 ומשהו שעות של צירים כל 7-10 דק'הריון ולידה
ניסיתי לישון שיהיה כח ללידה אם תתפתח
והצירים נפסקו לאיטם ונעלמו

עשיתי מאז כבר שעה הליכה ולא הועיל בכלל

יש איזו דרך להחזיר אותם ושהלידה תמשיך להתקדם?

כבר עברתי את התאריך אז אין סיבה לא לקדם....
מקפיצה ליהריון ולידה
הלכתי לישון אתמול ב12 ומאז לא היו צירים כמעט בכלל, וגם אלו שהיו היו חלשים מאוד.
דיקור רפלקסולוגיה.. אפשר לנסות.מתחדשת11אחרונה


מחשבות מתישותאמאשוני
מתלבטת אם זה בגדר תקין או לא-
בזמן האחרון (החמיר מאוד בעקבות החופש הגדול)
שמתי לב שקשה לי בקבלת החלטות, שאני לוקחת דברים קשה מדי (רגישות) ולאחרונה יש בי מחשבות ששואבות אותי למטה- והן לא מרפות! וזה משהו שלא מאפיין אותי,
בד"כ אני די בשליטה במחשבות. נגיד הייתי בסיטואציה או שמעתי או נחשפתי למשהו שלא עושה לי טוב,
אז עוצרת את הסיטואציה, במקסימום חושבת על זה כמה דקות בודדות ועוברת הלאה, וגם אם נזכרת בזה מאוחר יותר, אז שוב אחרי כמה דקות מצליחה לשים את הנושא מאחורי.
בשבוע- שבועיים האחרונים שמתי לב שהמחשבות משתלטות עלי.
וזה עושה לי רע. ממש רע.
אז גם אם אני מצליחה לארגן לעצמי התאווררות זה לא עוזר כי אין לי מנוחה מעצמי אז לא מצליחה להירגע.
הרבה יותר צריכה את בעלי או מישהו שיהיה איתי.
אתמול יצאתי להליכה שעה, ולאורך כל הזמן הזה לא הצלחתי להדוף את המחשבות. למרות ששמעתי מוזיקה שאני אוהבת והכל.
אין לי ספק שמה שגרם להתפרצות זה האינטסיביות של החופש. אני לא מחליטה מתי להתחיל את היום ומתי לסיים אותו, ואפילו במהלך הלילה אין לי מנוחה מההורות וככה 24/7 אני סביב ההורות.

בסה"כ טוב לי ואני שמחה לצאת ולעשות דברים (עם הילדים או בלעדיהם)
והשגרה והעומס די מצילים אותי כי לרוב אין לי זמן לחשוב בכלל.

נשמע מדאיג? האמת שזה מפחיד קצת...
לא הייתי דואגתמשמעת עצמית
חופש זה תקופה הזויה
לחוצה
דורשת מלא כוח יצירתיות וסבלנות.

)גם החגים...🤦‍♀️)
כנראה שאת מ(הרבה) האנשים שטוב להם שגרה וסדר.
זה בסדר.
מחשבות זה לא אומר עלייך כלום מדאיג.

כן תנסי להרפות סתם כדי להקל מעלייך
אולי בריכה? מנסיון זה הדבר היחיד שמוריד ממני קילואים של דאגות ואחריות ומשחרר אותי ממש.

חיבוק
תודהאמאשוני
אנסה באמת לחפש איזה פעילות עוזרת לי לזנוח את המחשבות
תודה על החיבוק
אני לחלוטין טיפוס של שגרה, אם כי היה לי ממש שטוב בחופשת לידה עד שנכללו בזה כל הילדים כל הזמן... פחות קונספט של חופשת לידה
הי יקרהתוהה לי
את מתארת.גם מחשבות טורדניות, לא פירטת איזה, האם מדובר בחרדות? וגם התעסקות בעצם הקיום.של המחשבות וחרדה מהן.. ואז יש לך שתי בעיות.. אני לא יודעת מה טיב המחשבות שלך, אבל אם הן לא פוגעות בתפקוד ובשמחת החיים והחיוניות, הייתי ממליצה לך לקבל אותן, לשמוע מה יש להן לומר לך, לחשוב אותן כשיש לך זמן, ולא להתעסק בלמה הן, עד מתי הן, מאיפה הן וכמה הן לא טובות וכמה המציאות.שלך לא אמורה לכלול אותן..
בהצלחה!
אנסה להסביראמאשוני
לא יודעת אם זה ממש חרדות,
זה יותר מלחמות בלתי פוסקות, הכל בתוך הראש שלי. מלחמות שלא נגמרות.
נגיד בעלי היה צריך לעשות משהו וזה לא קרה, אז המחשבות הן איך הוא לא רואה שקשה לי, ואיך לאיש ההוא הוא כן עזר ולמה לטפל באוטו יותר חשוב ממה שביקשתי (והשכל עונה: מה למה, אם הוא לא יטפל באוטו היום איך ניסע כולנו מחר???)
ושום תשובה לא מרגיעה.. כאילו יכולה להיזכר בכל הפעמים שהוא לא עשה מה שביקשתי מאז ומעולם...

או נגיד התחלנו טיפול עם הבת שלנו ולא הצלחתי להתמיד במשימות שהייתי צריכה אז מלחמה שלמה מתנהלת ביני לבין המטפלת, הילדה ובעלי, הכל הכל בתוך הראש שלי, למרות שבשכל ידעתי שזכותי להחליט ואני לא באמת חייבת דין וחשבון לאף אחד, ולמרות שלמען האמת היה לי ברור שהמטפלת תבין, הידיעה הזאת לא הרגיעה את המלחמות שניהלתי,
בראש עולות האשמות ותשובות ושוב ושוב ושוב
ואמאלה לא יכולה יותר להתעסק בנושא כל כך העיק עלי אבל לא הצלחתי להיפטר מהמחשבות עד שלא עשינו את הפגישת סיכום

או שהיינו שבת אצל חמותי והיא חפרה בנושא מסויים, לא יודעת אם יותר מהרגיל, אבל אני נשארתי בלתי טיפת כוחות נפש, שלושה ימים לא הצלחתי להפסיק לחשוב על זה נון סטופ! משהו שקשור באוכל (בריאות) הרגשתי שאני קרובה ממש להפרעות אכילה בגללה... ולא בהכרח שהיא הגזימה כמו שאני הייתי במצב יותר שברירי.
היום קיבלתי ממנה מייל בקשר למשהו אחר ממש סתמי כזה וישר סגרתי תוך רגעים שוב הכל קופץ לראש, יש לאות מסויימת בהתנהלות השוטפת בעקבות המחשבות. ב"ה בזכות הילדים מיד הייתי צריכה להתעסק בדברים אחרים וככה היום ניצלתי מלהתעסק שוב בנושא הזה.

הקטע שזה ממש לא מאפיין אותי בד"כ, לכן אני כן מתעסקת בלמה הם פה כי לצערי אם יתפתח משהו נפשי אין מי שיעזור לי עם זה, אני אצטרך לטפל בהכל לבד אז כאילו אני חייבת להיות עם יד על הדופק לקחת טיפול עוד כשאני יכולה לדחוף את עצמי לזה.
בעלי הוא מסוג האנשים שאם אני אומרת להם שקשה לי אז הוא מיד מתחיל לתאר כמה לו קשה, ולא רק בדיבורים.. גם במעשים, פתאום הוא בקושי מצליח לתפקד.. והמשפחה שלי גם מורכבת אין לי את מי לשתף כשקשה לי.
הלוואי והייתי יכולה להיות רגועה שהכל בסדר ויהיה בסדר,
אני לא מוטרדת מאיך לעבור את החודשיים הקרובים מבחינת הילדים כמו שמטריד אותי שאני לא אפול נפשית.
יקרהתוהה לי
זה נשמע כמו מחשבות טורדניות שגורמות בין היתר לתחושות לא נעימות של הלקאה עצמית וכעס על אחרים/עצמך/המציאות, אני מאד מאמינה שעצם המחשבה שלך שאת תצטרכי לטפל בעצמך, ללא תמיכה משפחתית, יכול להוות פקטור שמעצים את החרדה, כי בעצם את יודעת ש"אסור לך" להתפרק כי אין מי שיעזור לך, או שאת חייבת "לתפוס את זה מהר" ולאבחן את עצמך מהר לפני שיהיה מאוחר.. חיבוק גדול ומעריצה אותך על היכולך לשתף בקשיים, כי כמה שהפורום אנונימי אנחנו כן בונות לנו כאן תדמיות שמגינות עלינו.
אם זה מתאפשר לך כלכלית כן הייתי קובעת פגישה עם פסיכולוגית שמוסמכת גם כמטפלת ב cbt.
זה משהו שקרה לך בעבר? היה איזה טריגר מלבד כל הטריגרים האינסופיים של הקורונה והחופש?
אם זה לא משהו שדורש ייעוץ מקצועיחמצוצית
אז כמה אופציות
1. לרשום הכל הדף ולהכיר בזה שאת מפחדת מדברים מסוימים, כולנו ככה. לבדוק מה יותר טוב, להימנע מזה או לפגוש את זה ולדבר על זה. כל אפשרות לגיטימית.
2. להגיד משהו , איזה משפט בנושא אמונה , אם זה מרגיע אותך.
3. לקבל את זה שמותר לך לטעות, איזה החלטות את צריכה לקבל? רב ההחלטות שאנחנו מקבלים לא כל כך גורליות, גם אם טועים לא נורא.
4. כשאת עם ילדים, לא חייבים להיות איתם מאה אחוז. אפשר לקרוא או לראות משהו תוך כדי. מספיק להם שאת נוכחת 70 אחוז.
דווקא כל מה שכתבתאמאשוני
מראה שאולי כן יש בעיה,
כי כל מה שכתבת יכול להיות ישים אצל מי מאוזן, לא אצל מי שקיים אצלו חוסר איזון.
מותר לי לטעות, זה נכון, אבל זה לא עוזר לי לקבל את ההחלטה.
נגיד אני צריכה להחליט מה ללבוש, שמלה שקצת צמודה בבטן או שמלה שקצת קצרה, שתיהן יגרמו לי לחוסר נוחות מסויימת בתנועות הגוף ואני לא מצליחה להחליט מה עדיף. ואז קורה משהו ואני יוצאת עם פיג'מה, ושוב חוזרת לחדר מה רציתי? אה להתלבש, אז איפה היינו? אה כן שמלה, אז מה ללבוש? לא כדאי צמודה ולא כדאי קצרה, ושוב הילדים..
ואני שולחת אותם לחכות לי באוטו ועדיין לא מצליחה להחליט!!
אז בסוף מתפרץ התסכול הזה של למה וממתי קשה לי להחליט מה ללבוש???
או לאן ללכת או האם להיענות להזמנה או כל החלטה אחרת.
נשמע ממש נורמלי והגיוניאני10
עבר עריכה על ידי אני10 בתאריך י' באלול תשפ"א 21:07
את מתארת שחסר לך שליטה בסיטואציה ושקשה לך עם זה. הגיוני שאם חוסר השליטה מציף אותך זה יביא לרגישות יתר ולמחשבות שמקשות עלייך..

נראה לי שהדבר הראשון הוא לא להיבהל מהמחשבות האלה, לזכור שזה נורמלי, שאנחנו בשנה וחצי ממש מתישות שהיית עם ילדים סביב השעון בקורונה, ילדת, דאגת לכל השוטף, ועכשיו הדובדבן שבקצפת - החופש הגדול המתיש. (ואולי גם חשש מתקופת החגים האינטנסיבית וסגר אפשרי?)
בקיצור התקופה הזו תתיש כל אדם סביר, ואפילו אישה אלופה ואמא מנוסה כמוך (בשיא הרצינות. אני קוראת אותך כאן ומעריצה בסתר) אז זה הכי נורמלי שיש שמגיעות לך מחשבות לא טובות. בין אם מדובר במחשבות טורדניות, חרדות או משהו אחר.

ואחרי שזוכרים שזה נורמלי ולוקחים רגע לנשום כדי לא להיבהל, אני מניחה שאחד מהשניים יעזור -
או, אם זה אפשרי לך כרגע ולא יסחט יותר מדי אנרגיה - לנסות לשחרר. לא לשלוט בסיטואציה.. לתת לדברים לקרות. לא יודעת כמה זה יהיה לך קל אם השליטה ככ חשובה לך, אבל אולי שווה לנסות (כשאני בסיטואציה שמלחיצה אותי ואני מאבדת שליטה ונכנסת למערבולת חרדה, ממש עוזר לי לחשוב מה הדבר העי הכי הכי גרוע שיכול לקרות, ולרוב הדבר הכי גרוע הוא לא נזק בגוף או בנפש, אלא חוסר נעימות ומקסימום נזק כלכלי שגם אם הוא גדול זה משהו שנוכל לעמוד בו בצורה סבירה גם אם זה יהיה מבאס וזה ממש עוזר לי להירגע.)

או לדאוג לקבל קצת שליטה, לחשוב מה הכי מפריע לך, בכל הסיטואציה של חוסר השליטה ולראות אם יש לך דרך להחזיר לעצמך קצת שליטה לידיים. נגיד - להחליט שהיום שלך לא מתחיל לפני שעה איקס, או לא מסתיים אחרי שעה וואי. הילדים צריכים משהו? כל עוד זה לא מקרה רפואי שיחכו למחר.
אולי לעשות דברים אחרים שתרגישי שאת לא רק אמא סביב השעון אלא יש לך גם זמן לעצמך, אבל רצוי דברים שלא מאפשרים לחשוב אלא מצריכים ממך להיות מרוכזת במשהו - ספורט זה מעולה בשביל לחשוב עם עצמך, אבל יצירה מכל מיני סוגים דורשת ריכוז במה שאת עושה, מפגש חברתי מסיח את הדעת כי מדברים עם אנשים ולא חושבים.
כדאי לחפש דברים מהסוג הזה
הי יקירה קודם כל חיבוקאני זה א
אם הבנתי נכון את אדם שצריך להרגיש שליטה ויציבות.
ויכול להיות שירגיע אותך לפנות לטיפול שיתן קצת חיזוק בשבילך .. נשמע שהמחשבה שחס ושלום ציפלי וחא יהיה מי שיתפוס הכי מכבידה מכולן..אז אני לא חושבת שהמחשבות בפני עצמן זה משהו חריג אבל אם ירגיע אותך ויתן לך ביטחון חשמוע את זה מאיש מקצוע שווה לפנות לשיחת ייעוץ
נשמע לי שבשבילך יהיה הכי נכון להתייעץ עם איש מקצועבארץ אהבתי
נשמע שעיקר הפחד שלך הוא כי את לא מכירה את עצמך ככה, וכי את מפחדת שזה התחלה של משהו נפשי שאם יתחזק יותר כבר לא תהיה לך היכולת הפנימית בשביל לפנות לעזרה בעצמך, והסביבה שלך לא תעשה את זה בשבילך.

ואנחנו בפורום בטח לא יכולות לאבחן או להגיד אם זה תקין ורגיל ורק נובע מהעומס שאת נמצאת בו (שזו בהחלט אפשרות סבירה והגיונית בעיני), או שבאמת יש פה התחלה של משהו שכן יצטרך טיפול בהמשך (או אולי אפילו כבר עכשיו, אם זה באמת מפריע לך בתפקוד).

בקיצור, נראה לי שהכי הגיוני לפנות לאיש מקצוע להתייעצות, ולראות מה הוא יגיד.
ועוד רעיון (אולי בהתייעצות עם איש המקצוע) - לקבוע לעצמך כבר עכשיו תור לעוד חודש (או יותר?), כדי שאם באמת יתפתח משהו בהמשך, שאולי הוא לא יזהה עכשיו, את לא תצטרכי אז לקבוע לעצמך תור אלא התור כבר יהיה קבוע ואת רק תצטרכי להגיע אליו כדי שהוא יזהה את הקושי ויפנה לטיפול המתאים.

בעז"ה שתהיה בריאות הנפש והגוף, ושתראי רק שיפור מעכשיו...
בהצלחה!
עונההשלך על ה' יהבך
דבר ראשון לומר שמה שאת מתארת זה טבעי אם את אדם שרגיל לשגרה ולסדר, פתאום כשיש זמן עולות מחשבות.
אני כרגע בחופשת סמסטרים עם הקטנצ'יק וחצי מהיום חושבת, והרבה פעמים סתם דאגות כמו מצב כלכלי ומה יהיה בחגים מבחינת סגר ואם פתאום נידבק ואיך אחזור ללימודים ויהיה לי קשה כשהוא במעון וכו וכו....
דברים שלפני השהות בבית לא היה לי זמן בכלל לחשוב עליהם.
אז כן זה טבעי שפתאום כשאין את השגרה, עולות מחשבות, אבל אני מאמינה שלכל דבר יש חלק בעולם, כרגע את במחשבות? קבלי אותן, אל תילחצי ואל תילחמי איתן כי הן חיכו לזמן שיוכלו לצוץ ובהמשך גם להשתחרר. כמו שאתה עובר חוויה לא נעימה אבל חייב לעבור אותה כדי שהיא תחלוף, אז גם מחשבה לא טובה סופה לשחרר משהו בנפש וללמד אותנו בהמשך. כמובן לקבל את המקום אבל לא לשקוע, אם את מרגישה שזה משפיע ברמה שאת שוקעת הייתי פונה לשיחה עם איש מקצוע, או למצוא משהו קבוע שיעודד אותך כמו שיעור תורה, שיטת ימימה או משהו.
וכמובן לא ייתכן להיות כל הזמן סביב הורות, את חייבת זמן לעצמך. שתהיה לך שעת ברזל בשבוע שהיא רק שלך.
בהצלחה יקרה את מדהימה ואני מעריצה שלך בפורום
יקרה קודם כל חיבוקאישהואימא
את בן אדם מדהים עם כל כך הרבה מודעות..

קרה לי את מה שאת מתארת. אחרי לידות וגם בתקופות קשות בחיים או אחריהם.
אני רואה בזה מין מצב שהמוח הוא כמו "סיר לחץ" בגלל כל מיני גורמים(לחצים, חרדות, חוסר איזון הורמונלי) ואז הוא מנסה לשחרר את זה באמצעות זרם מחשבות. ולתקן את הדברים שמפריעים ולכן שוב ושוב מעלה את הנושאים שמכעיסים או מעצבנים. ( לי לפעמים היו מתנהלות בראש שיחות שלמות עם אמא שלי , שיש לי מורכבות איתה.. וגם היו עולות לי לראש התשובות כביכול שהיא נותנת לי בשיחות האלה וכל ההרגשות של החוסר אונים והמצוקה..) והחוסר החלטיות- בגלל כל הסיר לחץ , ניהיה לי חוסר ביטחון ואני מרגישה שברירית ואז זה גורם בתקופות האלה לקושי בקבלת החלטות. קשה לי לסמוך על עצמי.
הייתי בטיפול. ואני חוזרת אליו מידי פעם כשאני בתקופות קשות(אחרי לידה, מעברים, שינויים בחיים וכו'- כל דבר שמוציא אותי מאיזון)
אני מכירה את המקומות האלה בי בתקופות קשות ולכן פחות נבהלת מהם. אבל באותו זמן הם בהחלט מציפים בי תחושות קשות ופחד כביכול שאני "מאבדת את עצמי"... אבל שוב- בגלל שעברתי אותם אז אני מזכירה לעצמי שזה עובר.
ועוד משהו -אצלי מה שהרבה פעמים מגביר או לאט לאט מוריד את המצב הזה, תלוי בהרגשת מוצא או חוסר מוצא... כמה שאני ארגיש יותר חסרת אונים וחסרת מוצא אז זה יגביר את ההרגשה, ולהיפך..
לכן אני יושבת עם עצמי או המטפלת הרגשית/בעלי/חברה וכו' חושבת ממה אני בעצם הכי מפחדת ומה אני יכולה לעשות כדי להרגיש שיש מוצא לדבר הזה. מה האופציות העומדות לרשותי במקרה שהתרחישים הכי מפחידים שאני מפחדת מהם או לחוצה מהם יתממשו ואז תחושת הלחץ והחרדה היו לאט לאט נרגעים. הייתי מרגישה שהשליטה חוזרת לידיים שלי.

לא יודעת אם מה שכתבתי נתן כיוון מסויים.. מאחלת המון המון כוחות 🤗🤗

חיבוק יקרה!מכחול
אני ממש מעריצה אותך! מדהים שאת יודעת לעצור ולבדוק איך אפשר לעזור לעצמך!
יש מישהו שאת יכולה לשתף במציאות?

ואין לי עצה חכמה, רק נשמע לי שאת ממש צריכה הגיגית (הארי פוטר, שם שם)
ממש תודה לכל אחת שענתהאמאשוני
כל מה שכתבתם מצטרף אחד לשני ונותן תמונה שלמה יותר,
מתחברת מאוד לאיך שניסחתן את זה,
מרגישה היום יותר חזקה, מקווה שימשיך ככה.
וממש התחברתי שהמצב כרגע הוא כמו סיר לחץ, דבר רודף דבר ואז בבת אחת הכל מתנקז החוצה וזה קצת מבהיל.
להתחיל טיפול ממוקד זה רעיון מצויין.
המון תודות!
אני ממש מזדהה איתךדבוריתאחרונה
ממש
במיוחד על החלק של הקבל החלטות
והרגישות
אני ממש חושבת שזה העומס של החופש הגדול ביחד עם גירויים בלתי פוסקים מהסביבה, ואנחנו גם עם תינוקות ורגישות טבעית של אחרי לידה.
לדעתי זה יתאזן כשיחזרו למסגרות
שאלה אשמח לחוכמתכם , ראיון עבודה והריוןאנונימית1788
אז הבנתי שלפי החוק לא חייב לספר על הריון עד חודש חמישי.
מרגישה קצת לא מוסרי.. ללכת לראיון עבודה בלי לספר כלום.
העניין שבתחילת העבודה יש שלוש חודשים רק הכנסה ואז מתחילים לעבוד רגיל זה אומר שישאר לא הרבה חודשים עד הלידה ואחכ מתכננת להאריך לא מסוגלת להשאיר תינוק 3 חודשים...
מה אתן אומרות הייתם מספרות?
אני סיפרתי בראיונות בחודש שלישיאני10
היה נראה לי לא הגיוני ולא מוסרי (למרות שזה חוקי לגמרי וזכותך המלאה לא לספר!!) והעדפתי שידחו אותי מראש מאשר להתקבל ואז ליפול על בוס שיתנהל בצורה לא סבבה רק כי אסור לו לפטר אותי.
לשמחתי התקבלתי לשני מקומות שהתראיינתי אליהם למרות ההריון.
היום יכולה לומר לך שאני עוד יותר שמחה כי מרגישה בנוח לבקש ימים או שעות לבדיקות, יכולה לדבר בשקיפות על שיקולים של משימות ארוכות טווח כשהלידה היא שיקול שאפשר לדבר עליו, ואני מדברת בנוחות עם אנשים בצוות על ההריון ועל המחשבה להאריך חלד בלי לחשוש שרואים אותי בעין עקומה.
וכל ההבדל זה שההריון היה ידוע להם מראש (וסיפרתי בכוונה בתוך ראיון ולא בנפרד, כדי שיוכלו לדחות אותי "בגלל הראיון" אם ירצו)
תודה רבה על התגובהאנונימית1788
את מחזקת אותי.. היית מספרת גם אם חודש שני רק?
לא בטוח שזה התחלת עבודה מידית גם אם אתקבלאנונימית1788
שאלה טובהאני10
אני חושבת שיש הבדל בין התחלה לסוף של חודש שני.. בשבוע 6 או 7 שאולי אפילו לא ראית דופק לא הייתי מספרת (בעיקר אם התחלת העבודה מיידית), אבל בשבוע 10 כבר באופן אישי נראה לי שהייתי מספרת, במיוחד אם התחלת העבודה לא מיידית ותכלס תתחילי בשליש השני כבר

חוץ מזה אני חושבת אישית שזה הדבר ההגון לעשות.
לא יודעת אם זה חכם, זה בוודאות חוקי לא לספר, לא יודעת אם זה הדבר הכי נדרש מוסרית. בעיניי (כעובדת, לא כמעסיקה!), אישית בלבד, זה יותר הגון
אז יצא לך טוב..אותי בחיים לא קבלו בהריון. ורק כשהסת התקבלתירקלרגעכאן
והיה לי ברור שאם אגיד לה היא לא תקבל אותי

באמת כשסיםרתי אחרי שהתקבלתי היא לא אהבה את זה בלשון המעטה.. לא היב נעים
אבל תכלס
חרי כמה זמן התרגלה לרעיון והכל בסדר

הלוואי והעולם היה עובד אחרת
אבל לפני זה תמידדד לא קבלו אותי או שרצו וברגע ששמעו פתאם נעלמו


ואולי למי שלא לחוץ לעבוד סבבה לומר
אבל מי שחייבת עבודה כדי שלילדים שלה יהיה מה לאכול אז עם על הכבוד המוסריות הבסיסית שלי היא למשפחה שלי ולא סתם יש חוק שמקן על הזכות הזאת להתפרנס
מסכימה ולכן הדגשתי שזכותה לא לספראני10
ושכל מה שאמרתי זו תחושה אישית שלי ולא מחייב אף אחת.

אין ספק שיש פה סיטואציה בעייתית.
אישית אני העדפתי לא להתקבל להרבה מקומות (למרות שכבר הייתי די לחוצה להתחיל ומיואשת שבחיים לא אמצא) והעיקר להתקבל למקום שמוכן להכיל את זה, מאשר כן להתקבל, אבל שוב זו העדפה אישית שלי לגמרי, וברור לי שלא מתאים לכל אחת מאלף סיבות.

רק שיתפתי את החוויה האישית שלי והתחושה האישית שלי, אבל טוב שאת כותבת ומדגישה את הצד השני
אני בזמנו סיפרתיYaelLאחרונה

הייתי בראיון בשבוע 13 והרגיש לי לא נכון לא לספר, בעיקר שהמשמעות אצלנו של עבודה בהריון בבית חולים היא שמפסיקים לעשות תורנויות (משמרות של 24 שעות) משבוע 20, זה בפועל בערך מתי שהתחלתי לעבוד, לא היה נראה לי הוגן שפתאום אנחית עליהם כשאני מתחילה שאני לא עושה תורנויות. בפועל קיבלו אותי בכל זאת, רק שאלו אם אעדיף להתחיל רק אחרי הלידה. אבל בהחלט מבינה את מי שלא מספרת, זה לא פשוט בכלל וכן יכול למנוע קבלה לעבודה.

אפשר תקישור לשרשור של מה להכין לחדר לידה?טוב גדול

היה פה כזה לא מזמן..

מקפיצה לךאם ל2אחרונה


צריכה לשתףשירהקולה
אז המתוקה פצעה אותי בפטמה אחת ולכן אני שואבת לה מהצד הזה היום ומחר, לתת קצת זמן התאוששות.
שאבתי חצי שעה והגעתי לכמות ממש טובה של 130 מ"ל, הכנסתי למקרר וחיכיתי שתתעורר לארוחה.
כששמעתי שהיא מתחילה להתעורר הוצאתי את הבקבוק מהמקרר, הכנסתי לקערה עם מים פושרים וחיכיתי שיגיע לטמפ' הרצויה.
אחרי כמה דקות אני מרימה את הבקבוק וקולטת שהמים שבקערה קצת הלבינו, ואז שמתי לב שהפקק של הבקבוק לא היה סגור כמו שצריך ואשכרה מים מהקערה נכנסו פנימה והמנה שהשקעתי עליה כל כך פשוט הלכה.
אשכרה עמדתי במטבח עם התינוקת על הידיים ובכיתי והתנצלתי בפניה המון.
סתם משתפת את הבאסה הזאת. מעכשיו- בודקת 10 פעמים שהמכסה סגור כמו שצריך.
תודה שהייתן כאן בשביל לקרוא.
אויש... זה בעייתי לתת את זה? למה?נפש חיה.
בגלל המים... זה מי ברז, לא מים מורתחיםשירהקולה
נו אז מה הבעיה ?נפש חיה.
זה מסוכן לתת מי ברזאביול
עד גיל מסוים כמובןאביול
למה זה מסוכן ?נפש חיה.
לא מסוכן, אבל לא מומלץ.. זה לא בדיוק אותו דברלולית10

בכל אופן אם זה לא מדולל מידי ורק מעט מים כן הייתי מביאה,

כל כך כואב לזרוק!!

זהו שזה היה די הרבהשירהקולה
כמעט 30 מל מים נוספו, הייתי חייבת לזרוק
נכון, תודה על הדיוקאביולאחרונה
ממש מבאס, כואב הלבאמא_טריה_ל-2
וואי קרה לי כמה פעמים, איזה באסההההאביול
כמו שנאמר- *כן* בוכים על חלב שנשפך!!!!
וואי איזה מבאס!! פה לקצת
איזה כאב לב!טוווליי

אבל מדהים שהצלחת 130 מצד אחד! זה מלאאא

זה מלא! הבן שלי אוכל בארוחה 120חצילוש
והוא בן 5.5 חודשים
צריך להימנע לפני הזרעה?רותם וקנין
הרופאת נשים אמרה שאין הנחייה לגבי זה
אבל תוהה.. לא צריך להימנע לפני הזרעה או משהו? לתת לזרע להתחדש?
אצלנו הרופא אמר לא לקיים יחסים ביום שלפנייובלית
כדי שהזרע יהיה במיטבו. נראה לי הרפואה חלוקה בזה כי גם אני שמעתי דעות שונות של רופאים שונים. בפועל אנחנו נמנעים יום לפני.
אנחנו עברנו השבחה ומיד לאחר מכן הזרעהחוזרהניגון
רופא הפוריות הנחה לא לקיים יחסים שלושה ימים לפני
היי לך!אור מאיר
קודם כל בהצלחה רבה! אצלי הרופא פוריות נתן הנחיות מתי להיות ביחד כדי למקסם את הסיכוי להריון יחד עם ההזרעה... שולחת כוחות לתהליך
אני מכירה הפריה לא הזרעההיושיםאחרונה
שמביאים את הזרע באותו יום של השאיבת ביציות
ממה שאני זוכרת יומיים שלוש גג לפני ההפריה אסור לקיים יחסים.
מנגד - הדגישו בפנינו שלא להביא זרע ראשון לאחר טבילה כי זה לא טוב 😕משהו כזה..
ילדתי...היריון רביעי
בלידה הרביעית הארוכה בחיי... עם תפרים 😪
אני לא יודעת אם סיפור הלידה שלי מעניין כי אני בחול.
אבל מה שכן, אני מאוהבת בבייבי הקטנה שלי.
ומי לימד אותה לינוק? איך היא יודעת שכדאי לה?
היא פשוט מתענגת על כל לגימה...
שומעים עד לפה את האהבהאחרונה בתור
הסיפור שלך בהחלט מעניין, זו גם תרפיה אישית טובה..
ותמשיכי להתענג על ביתך המתוקה
מזל טוב❤️ציפור מתוקה
הסיפור שלך מעניין דווקא כי את בחו"ל..
אשמח לקרוא🥰
מזלטוב יקירה איזה משמח ותהני מכל רגעאני זה א
הרבה מזל טוב!נשימה עמוקה
מרגש וממש משמח החיבור שלך אליה כך ממבט ראשון! תהני מכל רגע ורגע איתה! וגם אני אשמח לסיפור לידה
בשעה טובה, מזל טוב!!!!חגהבגה
אטתי נניח, מאוד מעניין
מזל טוב💐מטילדהאחרונה
פוסט חדש💟אם_שמחה_הללויה
עבודה על מידת השמחה.

רוב האנשים סובלים מעצבויות. יש כאלה שפחות ויש כאלה שיותר, אבל כולם צריכים לעבוד ולעמול על השמחה כדי להשיגה. כי שמחה אמיתית לא באה באופן טבעי (אצל אנשים מבוגרים, אצל ילדים היא טבעית לחלוטין,כיף להם!👶). דווקא העצבות באה בדרך הטבע ואנחנו נמשכים אחריה עם טרדות העולם.

איך משיגים שמחה?
אותיות של ש-מ-ח-ה רומזות לנו על מילה מ-ח-ש-ב-ה.
1)זה אומר שבכוחותינו לשלוט על מחשבות שבראש שלנו.
אלף מחשבות נכנסות לנו לראש ועל זה אין לנו שליטה, אבל כן יש לנו יכולת להעמיד "סלקטור" במוחינו שיבטל מחשבה רעה ע"י מחשבה טובה ולא יתן למחשבה רעה ולחברים שלה להכנס. עצם זה שאת "מבקרת" כל מחשבה, בהתחלה
דורש מאמץ, אבל אח"כ זה הופך להרגל. וזה הופך אותך לאדם אופטימי יותר.🙂

2) מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד.

שמעתי את הרעיון המהם הזה מרבנית ימימה מזרחי. היא אומרת ש"להיות בשמחה" זה לאו דווקא להרגיש כל הזמן שמחה, אלא ששמחה תמיד צריכה להיות במחשבות שלנו, להעסיק אותנו, שגורה בפה שלנו. לבקש על השמחה, לחפש את העצות להיות בשמחה, לשאול על השמחה. ועצם זה מביא את השמחה.
בספר תהילים דוד המלך משתמש כל כך הרבה במילה "שמחה".
רק ב10 פרקים של תהילים (של תיקון הכללי) שמתן פעם לב כמה פעמים המילה "שמחה" מופיעה?
"לכן שמח ליבי ויגל כבודי..."
"תודיעני אורח חיים שובע שמחות.."
"שמחו בה' וגילו צדיקים והרנינו כל ישרי לב"
"שבענו בבוקר חסדך ונרננה ונשמחה בכל ימינו"
"שמחנו כימות עניתנו שנות ראינו רעה.."
לא סתם פרקי תהילים מסוגלים להשגת שמחה, כמה דויד המלך התפלל עליה וחיפש אותה..

ללא ספק, המידות שלנו קשורות זו בזו.
כשאת עובדת על מידה אחת, זה מתקן אוטומטית גם מידה שניה.
ואומרים שאם כל המידות הטובות זאת ענוה, ואם כל המידות הרעות זאת הגאווה.
אז כבר ע"י ביטול הגאווה את מביאה את השמחה בשני אופנים.

האופן הראשון: את הופכת להיות שמחה בחלקך.

האופן השני: ע"י ביטול הגאווה את מבטלת רדיפה עצמית.
כשאת מפסיקה לזקוף כל הצלחה שלך רק לעצמך , את גם מפסיקה לקחת קשה כל כישלון שלך.
וזה דבר שהכי מביא את השמחה. כשאדם מאמין בעצמו שהוא כן רוצה להיות טוב (גם אם לא עלה בידו), זה הדבר שהכי קובע את השמחה שלו. לעומת זאת, אדם שרודף את עצמו נופל לעצבות נוראה ולא יכול לקום ממנה ולהתקדם בשום תחום.
אתן ציטוט מספר של "החכם והתם": " כל אותם אנשים שלא מתקדמים בחיים ,זה אך ורק מרדיפה עצמית, שהם חושבים שבלי רדיפה הם לא ישתפרו. והם מפרשים אותה כביקורתיות, שעל ידה לכאורה הם מתעוררים לשפר את מעשיהם, ובאמת ע"י הרדיפה הם נופלים לעצבות ולשנאה עצמית. ונופלים מהאמונה בעצמם, ולכן, לעולם לא יכולים להשתפר בכלום.
(הרב ארוש). דברים עמוקים מאוד.

אנחנו,הנשים, עוד יותר נמשכות לעצבות בגלל התנודות ההורמונליות שאנחנו חוות. בגלל חטא של חווה קוללנו ב"ארבה עצבונך" ב"עצב תלדי בנים". ולא רק בהריון או אחרי לידה, אישה כמו ירח, פעם מלאה🌕 , פעם חסרה🌗, פעם למעלה⬆️, פעם למטה.⬇️ כל יום מצב רוח שלנו שונה, ואפילו כל רגע יכול להשתנות🤦‍♀️.מוכר לכן?
אז עצם זה שאת מודעת לזה ש"זה לא את" זה ההורמונים כבר יכול להקל עלייך. אבל גם מחשבה אופטימית שסיגלת לעצמך לראות טוב בכל מה שעובר עלייך, לשמוח על כל המתנות שקיבלת וההרגל לא לרדוף את עצמך, כבר יכולים לשפר לך את המצב רוח🥳🤠.
טיפים מעשיים, בפוסט הבא בעזרת ה'.
באת לי ממש במקום תודה!! 💓מובכת לשאול
ואת גם כותבת מסודר.. ממש נעים לקרוא, תודה לך!
איזה כיף שהייתי מדויקת בשבילך🙂אם_שמחה_הללויה
תודה תודה!מחי
אבל הי, לא פייר להשאיר את הטיפים המעשיים לפעם אחרת
חחח גם שהפוסט לא יהיה ארוך מדי😉אם_שמחה_הללויה
וגם להשאיר אותכן במתח😜
מהמם! תודה רבה!בארץ אהבתי
המשך : טיפים מעשייםאם_שמחה_הללויה

איך מגיעים לשמחה? טיפים מעשיים.

1.למצוא בעצמך נקודות טובות.
בסוף היום למצוא את כל המעשים הטובים שעשית באותו יום, וכן גם דברים שעשית על אוטומט כמו להניק, לקלח, להכין צהריים (גם אם זה רק פתיתים) זה חסד גמור שאת עושה כל יום בלי לשים לב. ואם מתווספים לזה גם כל הרצונות הטובים שלך..מעט אור דוחה את החושך, כשבא לך לרדוף את עצמך על מה לא עשית, תזכרי מה כן עשית ותטפחי לעצמך על השכם.

2 .הכרת הטוב והודיה.
אפשר ממש לנהל יומן תודות לה', לאנשים שעשו לך טובה היום.
וגם לא מצאתי דרך טובה יותר לשפר זוגיות, מאשר למצוא כל יום 5 דברים להודות להם לבעל. ואת לא חייבת לומר לו אותם. מספיק שאת מציינת אותם לעצמך בראש או בכתב.
גם אם זה דברים פשוטים כמו בעלי קם בבוקר, הלך לעבודה. תמיד אפשר למצוא על מה להודות, אבל לא תמיד אנחנו רואות את זה.

3. לא להיות כל כך רציניים!
להשתמש בחוש הומור ולפתח אותו. על הרבה דברים שפוגעים בנו/ מפריעים לנו בבן זוג, בילדים ואנשים סביבנו אפשר להבליג כשאנחנו בוחרות לצחוק על זה ולא לקחת את זה כבד.

4.להיות בטבע כמה שיותר.
הירוק בעיניים, האוויר הצח מזרימים חמצן למח. גם כששום דבר לא הולך, ההתבוננות בטבע נותנת מרגוע. בטבע הכל מעגלי ,העונות מתחלפות, המזג אוויר משתנה, לפעמים כשאין צמיחה זה רק שלב ההנבטה. אחרי חשכה מגיעה הזריחה. ממש כמו אצלנו, בסוף אחרי כל חושך מגיע האור

5. תנועה.
תנועה היא חיים, היא חיות. בזמן שאנחנו זזות משתחרר לזרם הדם דופמין, שהוא הורמון האושר. אני יודעת שלפעמים רק ההליכה תשחרר לי את כל הכעסים והעצבים. ואני עושה אותה וחוזרת הביתה טובה יותר.

6. תפילה.
יש משפט שרבי נחמן אומר ב'ליקוטי עצות' (שמחה לב): "כשאדם שמח כל היום, בנקל לו יותר שיהיה לו איזה שעה 'לב נשבר'," זאת אומרת מי שכל היום שמח, קל לו יותר לייחד איזה שעה בשביל להתפלל מתוך לב נשבר.
וזה פועל גם בכיוון השני, כשיש לך זמן קבוע ביום של תפילה , שהיא כמו מים על נפש עייפה, לא משנה מה יעבור לך באותו יום, את יודעת שיש לך את הזמן הזה לברוח אל הפסיכולוג הכי טוב בעולם. וזה עצמו מביא להקלה, התחדשות ושמחה גדולה.

ואיזה טיפים להית בשמחה יש לכן?

מהממם תודה רבהצמאה
כל כך נכוןמחי
אילו רק היינו מיישמים את זה כל יום, הכל היה נראה אחרת...

אבל בזכותך אחרי יום מגעיל כתבתי עכשיו לעצמי את כל הדברים הטובים שעשיתי היום כדי לגלות שאני לא כזה בו אדם רע, ושגם ביום הקשה הזה עשיתי הרבה טוב
איזה כיף! שימחת אותי!אם_שמחה_הללויה
לפעמים אחרי יום נאחס זה ממש הדבר היחיד שמרים אותי ועושה לי סויץ'
תודה רבה! כתבת יפיפה ופרקטינשימה עמוקה
כל כך רוצה לאמץ את הטיפים שנתת, זה לכאורה פשוט אבל צריך גם הנעה פנימית בשביל זה וקשה לי לדחוף לזה כרגע.. צריכה להתחיל ממשהו קטן
ממש ככה!תתחילי ממשהו קטןאם_שמחה_הללויהאחרונה
נגיג לפני השינה זה לא לוקח המון זמן, למנות (אפילו רק בראש) 5 דברים טובים שעשית היום
שבוע 31+6, קיצור צוואר. לחוצה נוראnooni
שלום לכולן,

בת 36, הריון ראשון אחרי 13 סבבים של IVF.
לפני יומיים הרגשתי שינוי בדפוס של התנועות, ללא כאבים. הלכתי להיבדק ונמצא צוואר רחם דינאמי באורך 19 מ״מ ללא פתיחה. אחרי מוניטור תקין ונוזלים בדקו שוב והוא התארך ל 22 מ״מ.
לאחר התייעצות הוחלט לשחרר אותי ללא מתן זריקה להבשלת ריאות. הורו להקפיד על מנוחה ושתיה מרובה ולהיבדק שוב ביום א׳.

קרה למישהי שצוואר הרחם התקצר ובהמשך התאושש ולא נדרשה התערבות כלשהי?
מה הסיכוי שזה אירוע חד-פעמי חולף ושהכל יסתדר? מפחדת נורא מהאפשרות של לידה מוקדמת😣
כן ליYaelL

בהריון הראשון שלי, הריון תאומים, גילו לי בדיוק בשבוע שלך קיצור צוואר ל18-21 מ"מ, נבדקתי במיון כעבור כמה שעות והיה ארוך יותר לכן לא נתנו לי צלסטון ושחררו הביתה. בשלב הזה יצאתי לשמירת הריון עד הלידה, ילדתי בשבוע 38+1. לא ששכבתי כל היום במיטה אבל נשארתי בבית ולא עבדתי. זה שהצוואר התקצר לא מחייב שתלד מוקדם, גם אם לא ישתנה האורך. 

תודה! לי לא נתנו שמירה...nooni
אולי בגלל שמדובר בעובר יחיד?
אמרו אפילו שאני יכולה ללכת לעבוד כרגיל כיוון שמדובר בעבודה משרדית, אבל החרדות לא עוזבות אותי.

אצלך אורך הצוואר השתנה בין הביקור במיון ללידה? שמר על אורך סביר או המשיך להתקצר?
לא עוקבים עד הלידהYaelL

אורך צוואר מודדים רק עד שבוע 32 או לכל היותר 34 (תלוי גישה), אחרי זה זה חסר חשיבות, הוא אמור להתקצר בשלב מסוים. מדדו לי אולי עוד פעם פעמיים בשבוע הראשון אחרי שגילו שהתקצר וזהו. אחרי זה אם צריך בודקים פתיחה, לא זוכרת שבדקו לי. גם לא היו לי צירים אז לא היה באמת צורך. 

לי התקצר בשבוע 32 ואח"כ חזר לעצמושוב בהריון

הגעתי לבי"ח עם כאבי מחזור קלים, אבל חששתי ולכן הלכת להבדק, היה לי קיצור צוואר ולכן השאירו אותי לאישפוז לראות שלא מתקדם

למעשה התברר אח"כ שהיתה לי דלקת בשתן ןלכן זה נגרם

אחרי שבוע הגעתי שוב למעקב והצוואר היה ארוך וסגור

 

גם לי התקצר בערך בשבוע שלךשמש123
וחזר לאורך טוב אחרי מנוחה של שבוע
כנ"ל..רק טוב=)
נחתי המון, לא התאמצתי בכלל והתארך בחזרה..
כן. לי וב"ה ילדתי בזמןיעל2020
בהריון אחד גם הייתי עם פתיחה קטנה ועם אורך של 9 בשבוע הזה וב"ה החזקתי עד סוף שבוע 39. תשתי, תנוחי. ותהיה רגועה את בשבוע יחסית מתקדם אז גם פחות מלחיץ.
לי התקצר ב90% בשבוע 29קול ברמה
וילדתי בסוף ב38. שמעתי על עוד הרבה כמוני (בזמנו, כשהייתי לחוצה ובררתי כמה זה נפוץ).
בע"ה יהיה בסדר, רק לנוח ולשתות הרבה... לי נתנו טיפול תרופתי עד תחילת תשיעי כדי לעצור את הצירים שהביאו לקיצור. לא הציעו לך משהו?
לא הציעו כלום.. אולי בגלל שאין ציריםnooni
כן, קרה לי בשבוע 27ירושלמית4
לא אמרו לך להיות בשמירה?
הייתי בשמירת הריון בבית.
לא הסטרי, רק להשתדל לא לעמוד הרבה ולהתאמץ.
בחודש תשיעי הפסקתי לשמור
ובסוף ילדתי אחרי התאריך .
בעזרת ה' שיעבור בבריאות
ותלדי בזמן!
אולי תקחי חופשת מחלה לכמה ימים, ואז תבקשי להיבדק שוב?ירושלמית טרייה
13 סבבים של IVF - אין לי מילים.
עברתי שלושה וגם זה השאיר צלקות.
מצדיעה לך על הנחישות.

תעשי מה שנראה לך נכון כדי לשמור על ההריון, גם אם הרופאה חושבת שלא צריך לעשות כלום.
ביום א׳ יש בדיקה חוזרת ועד אז משתדלת לנוח ולשתות המוןnooniאחרונה
בעזרת ה יש סיכוי ללדת בזמן אבלאני זה א
כן הייתי נשמרת ונזהרת גם אם הרופאים לא אומרים ככה.כמובן במידה ולא צריכה כל היום לשכב במיטה אבל כן לנוח ולהקפיד על שתיה זה חשוב.
אצלי היה קיצור צוואר בשבוע כזה וכששמרתי זה עצר את ההתקצרות וברגע שחזרתי לפעילות רגילה ילדתי אז עדיף לשמור יותר מאשר פחות..
התקנים- כמה שאלותחרדית צעירה
אני צריכה סדר בנושא של התקנים.
כבר לפני הלידה אמרתי לרופאה שאני מעוניינת למנוע באמצעות התקן. אני מונעת לתקופה של לפחות שנתיים. היא אמרה שנדבר על זה בביקורת אחרי הלידה.
אני עכשיו 3 שבועות אחרי הלידה וכנראה שאצליח לטבול לפני שאגיע לביקורת.
1. איך למנוע בינתיים? עם שקפים והנקה מלאה מספיק? זה מאוד קריטי בשבילי לא להיות בהריון
2. אני מעוניינת בכמה שפחות דימומים. איזה התקן מתאים הורמונלי/לא הורמונלי? למי יש ניסיון עם סוג ספציפי שיכולה להמליץ?
3. כל ההתקנים ניתן להכניס רק אצל רופאים מסויימים? או שאני יכולה להכניס אצל הרופאת נשים הרגילה שלי?
4. אנחנו נוהגים לפי מפסיקה שכל הכנסה של התקן מטמאת גם אם לא רואים דימום, אלא אם זה התקן קטן מ2 ס"מ, כמה זמן בערך של דימום יש אחרי הכנסת התקן?

אני מרגישה נורא מבולבלת וכבר מתחילה לחשוב שוב על גלולות. אבל לפני ההריון האחרון הגלולות השפיעו עלי מאוד לא טוב מבחינת מצב רוח ואני רוצה להימנע מזה, למרות שטכנית זה הרבה יותר פשוט.
חולקת לך מנסיוני הטרי מאדשוב בהריון

התקנתי לפני שבועיים בדיוק התקן נובה טי

בכל מ=קרה עם את מניקה אז האופציה היא התקן לא הורמונלי בלבד

כל רופא יכול להתקין, עדיף להתקין אצל רופא כמה שיותר מומחה כדי למנוע דימום, אם את במכבי באזור המרכז יכולה להמליץ לך על רופאה מעולה ששמעתי עליה המון המלצות, גם אני באופן אישי הייתי מרוצה ממנה

אני התקנתי חמישה שבועות אחרי לידה כשכבר הפסיק הדימום, גם אנחנו נוהגים שהכנסת התקן מטמאת ולכן התקנתי עוד לפני הטבילה של אחרי הלידה, כמה ימים אחרי שהפסיק הדימום, מאז שהתקנתי התחיל לי כתמים פעם ביום, לא משהו רציני אבל לא הצלחתי לעשות הפסק, אמרו לי שזה יכול להמשך גם חודש וחצי.. כתבתי לרופאה באפליקציה והיא נתנה לי מרשם לפרימולוטנור, התחלתי לקחת ולמחרת הצלחתי לעשות הפסק, כעת אני באמצע שבעה נקיים

לא בהכרח שיהיה דימום אחרי ההתקן, אבל אם יש אני אישית ממליצה לקחת כדור מאשר לחכות חודשיים עד שיהיה אפשר לטבול...

לא נכון, מותר את כל סוגי ההתקנים.כבתחילה
אין קשר בין הדימום לרופאYaelL

הקושי בהכנסה של התקן קשור יותר במבנה של האשה, האם עברה לידות רגילות או ניתוחים קיסריים, המנח של הרחם וצוואר הרחם, וגם בסוג ההתקן שמכניסים- בקוטר שלו. 

טוב לדעת, ככה אמרו לי כשביררתי על התקניםשוב בהריון

לא שרופא מומחה יכול למנוע דימום אלא שיש שסיכוי לפחות דימומים כי צורת ההתקנה מקצועית יותר יותר, משהו כזה, ככה הבנתי

אגב, חברה שלי התקינה אצל רופא מהקופה רגיל, היו לה המוווון דימומים, אח"כ נפלט ההתקן

אח"כ הלכה להתקין שוב אצל רופא מומחה יותר ואז היו לה ממש מעט, לא יודעת אם קשור אבל ככה זה היה...

אפשר המלצה לגבי הרופאה שמתקינהאני זה א
אני במכבי מאזור המרכז,ובדיוק מחפשת אצל מי להתקין.
וגם אם אפשר לדעת כמה עלתה לך ההתקנה עם ההתקן ואם היית צריכה ללכת לקנןת את ההתקן בעצמך
כותבת לך בפרטיאחת פשוטה
התקנה עם התקן עלה לי 600שוב בהריון

אם זה התקן לא הורמונלי יש לה במרפאה

התקן הורמונלי צריך לקנות לבד ולהביא איתך

לרופאה קוראים ד"ר אנה קרול

אנושית מאד, אני הייתי מאד מרוצה

תודה אנסה לקבוע לה תור.מאיפה היא?אני זה אאחרונה
יש לי שאלה מכוונת שתשפיע על התשובה שאני רוצה לענותכבתחילה
איך את עם מחזור? סבבה לך?
תוכלי לשרוד שנה+- עם מחזור כל חודש וכל ההרחקות וכו'..?
כל חודש זה מדי קשוחחרדית צעירה
הייתי מחברת 2 חפיסות של גלולות והיה לי מחזור כל 7 שבועות, זה היה סבבה. מחזור כל חודש- אימהלה!!
לפי זהכבתחילה
נראה שכדאי לך התקן הורמונלי.

אסביר לך מה השוני בין 2 סוגי ההתקנים.
התקן לא הורמונלי- לא מתערב במערכת ההורמונלית של הגוף. זאת אומרת שאם את לא מקבלת מחזור בהנקה מלאה את לא תקבלי עם ההתקן. אבל, לאחר כשנה בד"כ מפחיתים הנקות והגוף חוזר למחזור הרגיל.
לכן שאלתי אותך אם תוכלי לשרוד מחזור כל חודש.
אמרת שאת מעוניינת למנוע שנתיים אז קחי בחשבון שתהיה לך שנה+- של מחזור.
לכאורה זה מושלם שאין שום הורמונים ושום התערבות בגוף, אבל גם להתקן הזה יש כמה חסרונות- אצל הרבה מהנשים הדימום במחזור יותר כבד ו/או ארוך מהרגיל, וגם נפוץ שיהיו כתמים לפני ואחרי המחזור. לפני- פחות בעייתי, אחרי- בעיות בשבעה נקיים, לשלוח לרב כל פעם עד ולבקש הקלות כמה שאפשר.

התקן הורמונלי-
התקן שמוכנס לרחם שמכיל כמות קטנה *מאד* של הורמונים יחסית לגלולות והוא מפריש ישירות לרחם את החומר פעם ב24 שעות.
אני התקנתי אותו לפני כחודשיים(שנה ושלוש אחרי לידה, מנעתי לפני כן שנה עם גלולות) והרופאה אמרה לי שבגלולות שלקחתי היה 800 מ"ג הורמונים, לעומת ההתקן שיש בו 2 מ"ג. רק שתביני את הפער..
נפוץ בהתקן הזה שיהיו עד חצי שנה כתמים/דימומים ולכן מכן-שקט. אין מחזור או מעט מאד כתמים בתור מחזור שלרוב לא אוסרים. ההתקן ההורמונלי מומלץ לנשים שרוצות למנוע לטווח הארוך מכיוון שהחצי שנה של ההסתגלות שווה את ההמשך. בפועל, הרופאה אמרה לי שככל שמתקינים סמוך ללידה כך יהיו פחות דימומים. רירית הרחם עוד דקה, במיוחד כשאת מניקה, וכך אין דימום שצריך לצאת לדקק את הרחם.
לי אישית בינתיים יש כתמים שבאים והולכים. כמה ימים אין וכמה ימים יש. ממש לא ברמה של מחזור, אפילו לא יוצא לתחתונית. באסה להיות עם כתמים אבל כל הזמן מלווה אותי המשפט של הרופאה שהתקינה לי: "צריך סבלנות עם ההתקן הזה". אז כן, מחכה בסבלנות שההסתגלות תיגמר ואחכ אהנה כמה שנים בלי מחזור..
תודהחרדית צעירה
בהנקה אין לי מחזור בכלל (מניקה בערך 15 חודשים) ואחכ זה בהפרשים די גדולים (בערך 45 יום) לוקח הרבה זמן עד שנהיה סדיר על חודש.
מניקה מלא 15 חודשים?!כבתחילה
התינוק לא אוכל מוצקים בכלל עד גיל שנה+?
הלוואיחרדית צעירה
מתחילה מוצקים בערך חצי שנה, אבל אפילו כשמניקה רק פעם ביום אני עדין לא מקבלת מחזור. הלוואי שיסכימו לינוק יותר זמן....
גם אצלי בהנקה אין מחזור בכלל..מותק 27
את הילד השני הנקתי שנתיים וחודשיים, ורק כשהיה בן שנה ו10 חודשים הופיע דימום ליום אחד בלבד.חודש אחכ קיבלתי מחזור, אך לאחריו נקלטתי..

את השלישית, הנקתי למשך שנה, רק כשהייתי בת שנה קיבלתי מחזור כי התחילה לינוק כבר פחות... וחודשיים לאחר מכן נקלטתי...
אם אין לך גם ככה מחזורעלה למעלה
הייתי שמה לא הורמונלי
ככה אין לך שום תופעות בעצם, כי התופעה שלו שהוא מאריך מחזור בד"כ
אז אם אין לך מחזור זה לא משנה לך
אז אני במקומך הייתיאחת פשוטה
הולכת על התקן לא הורמונאלי.
את מספרת שבהנקה את לא מקבלת מחזור אז לכאורה התקן לא הורמונאלי הוא מושלם בשבילך..

גם תרוויחי את היתרון העצום שלו שהוא ללא הורמונים = אין ירידה בחשק מיני, אין שינויי מצב רוח וכו'..
וגם החיסרון שלו שהוא עלול לגרום לווסת יותר כבדה וארוכה ,לא יהיה לך ..(בכל תקופת ההנקה .. )

התקנתי לא מזמן אצל רופא מהמרכז אם תצטרכי מספר אז בכיף אני ממש ממליצה.
תודה רבה, עשית לי ממש סדרחרדית צעירה
אפשר לנצלש לשאלה?אחת פשוטה
שבטח גם תועיל לך..

בנות שהתקינו התקן הורמונאלי..
האם הרגשתן תופעות לוואי של הורמונים?
או שבגלל שזה פחות הורמונים אז ההשפעה שלו לא מורגשת?
אני לא מרגישה תופעות הורמונליותכבתחילה
אני אחרי גלולות שגרמו לי להורמונליות יתר, כל היום מצבי רוח מתחלפים, כל היום הייתי עצבנית, על הכל ועוד..

ופתאום אני בנאדם נורמלי.
אני עם מירנהעטרת ראשי
וזה עדה לי כאבי מחזור איומים לחצי שנה פעם ב… ודימומים
בלי קשר לתופעות לוואי כן או לאתוהה לי
צריך לקחת בחשבון שהגוף לא מבייץ על כל המשתמע. בזמן ביוץ יש עלייה בהורמון הטסטסטורון שגורם לעלייה בחשק המיני, ככה אנחנו בנויים כדי שאשה מבייצת תרצה לקיים יחסי מין. אז אולי אשה שלא מבייצת צריכה ללמוד את הגוף נפש שלה ומה עוזר לה להעלות רמות טסטסטורון בגוף באופנים אחרים (תזונה, פעילות גופנית, פנאי וכו)
עונה על חלק. בלתק.פשיטא
2. להבנתי בהתקן הורמונלי עלולה להיות תקופת הסתגלות של עד חצי שנה עם דימומים לא סדירים..

3. יש הרבה רופאי נשים שמתקינים את ההתקנים הפשוטים והרגילים, יש התקנים שיש רופאים מסויימים שמתקינים וצריך לקבוע במיוחד.
לי הרופאת נשים התקינה בביקורת שאחרי הלידה.

4.היה בערך דימום כמו מחזור, כמה ימים. אבל הדימום עצמו היה קל יותר.. (ולפי הרב שלנו זה בכלל לא אוסר)
חרדה בהריוןליה 1145

היי לכולן

אני ממש רוצה להיכנס להריון אבל מפחדת מכמה דברים.

אני טיפוס חרדתי ומפחדת שבהריון החרדות יגברו..

יש פה נשים חרדתיות שההריון עבר עליהם בטוב? בלי יותר מידי חרדות?

 

או שבהריון החרדות רק גוברות?

חשוב לי להגיד שאני מטופלת ויש לי סביבה תומכת ומכילה.

קודם כל, בהצלחה רבה יקרה ❤חגהבגה
אני מכירה נשים שסובלות מחרשות והצליחו לעבור הריון בריא ותקין, בעזרת טיפול ותמיכה מתאימה.
אם את מטופלת אצל מישהו, אולי אפשר להתייעץ איתו.
בתור אדם חרדתיPandi99
זה לא פשוט. ולפעמים יש פעמים של בכי ולחץ
לפעמים גם רופאים קצת זלזלו בי

אבל אני ממש חושבת שעם סביבה תומכת ועם קבלה והכלה עצמית , בעזרת ה עוברים את זה עם הרבה תפילות, וטיפול מתאים שצריך.
האמתדיקלה91אחרונה
הייתי בטוחה שכשאהיה בהריון אהיה על קוצים 24/7 ושאתעורר בלילה בלחץ מעצם הידיעה שגדל שם משהו ומה יהיה ואיך יהיה..להפתעתי רוב הזמן המחשבות שלי דוקא טובות ושמחות. יש רגעי לחץ וחרדה אבל הם ממש מינוריים וממש לא לכל אורך ההריון. וכשעוברים הרגעים האלו אני נזכרת שמה שצריך לקרות יקרה ולהיות אופטימית שהכל יהיה על הצד הטוב ביותר ולא משנה מה יקרה. מקווה שזה עזר לך, אצלי באמת ההריון הפתיע ברמת הרוגע שלי בו. אגב הזמן מגילוי ההריון ועד בדיקת הדופק היה הכי מלחיץ ובלתי נסבל אבל זה מאחוריי.
הי כולן. ראיתי שהחוק החדש של ליברמן- אושרבלרינה
יש למשהי מושג אם הבעל עשה שירות לאומי הוא פטור?
תודה רבה ורק בשורות טובות
איפה ראית?חגהבגה
אני חושבת שכן- זה מקביל לשירות צבאי
מה זה החוק החדש ומה רלוונטי שירות לאומי?בוקר אור
מנצלשת לעוד שאלהחרדית צעירה
חייבים ששני ההורים עובדים משרה מלאה של 36 ש"ש?
בעלי עובד משרה מלאה אבל אני עובדת רק 86% משרה.
יכול להיות שלא נהיה זכאים להנחה במעון?
לא יודעת לגבי התקנה של ליברמן, אבל 36 שעות זה לא משרהציפיה.
מלאה. כך שאם את עובדת חלקית, אולי זה כם מגיע ל36 שש
משרה מלאה זה לא 36 ששאני10
אז סביר שכן תהיו זכאים
לא, צריך מינימום ל 24 שעותחגהבגה
מעבר לזה, כל תוספת של 4 ש"ש שהאשה עובדת מעניקות דרגה יותר נמוכה- הנחה יותר גבוהה
תודה לכןחרדית צעירה
את בטוחה שזה גם ביחס לגבר?סמיילי12
כי ראיתי שצריך 36 שעות
יש לי מועקה בחזה.
בעלי עובד.פחות מזה😭
כתוב 24 שעותתמיד להודות
הדרגה במעון תלויה בעיקר בהכנסה + מספר שעות עבודה שלךרעותוש10
עבר עריכה על ידי רעותוש10 בתאריך י"א באלול תשפ"א 21:07
מ36-40 שעות את מקבלת לפי חישוב הכנסה לנפש
מ32-36 שעות את מקבלת לפי הכנסה לנפש + עוד דרגה למעלה
מ28-36 שעות לפי הכנסה לנפש + עוד 2 דרגות למעלה
מ24-28 שעות לפי הכנסה לנפש + עוד 3 דרגות למעלה

* מתחת ל24 שעות עבודה את לא זכאית להנחה *

לגבי הבעל אני לא זוכרת בדיוק אבל 36 שעות יש לו אז זה בטוח מספיק

אם לא הייתי מובנת אשמח להסביר לך יותר בפירוט ויש סימולטור באתר של התמת שמחשב לך דרגה.

הכי טוב כמובן זה דרגה נמוכה, ושכתבתי 2 דרגות למעלה למשל זה אומר שאם לפי הכנסה מגיע לך דרגה 4 למשל, אם יש לך בין 28-32 שעות אז תקבלי דרגה 6
תהיו זכאים. צריל 2 זוג עובדים 50 אחוז משרה לפחות כל אחד.מותק 27
הכוונה לסבסוד למעון לאברכים?רינת 23
אם הוא אברך אז מה זה משנה מה עשה בעבר? להבנתי זה גם לבוגרי צבא.

אבל עכשיו שרקי דיווח בחדשות שיש פירצה בחוק- אברכים שלומדים במקומות שנתמכים עי המדינה והלימודים יכולים לשלב אותם בשוק העבודה זכאים לסבסוד= אם לומדים לרבנות או דינות ברוב המוסדות זכאים לסבסוד.
איפה אפשר לראות בדיוק מה הנוהליוקי
שהשתנה להגשת דרגה? לא אמרו שזה מתחיל רק מנובמבר?
פורסם היום יחול מנובמברתמיד להודות
איפה פורסם? יכולה לשלוח קישור?בוקר אור
לא מצאתי בשום מקום
קיבלתי בוואצאפתמיד להודות
לא מצליחה לצרף.

לא פורסמו עדיין הסכומים של הדרגות.
מה המשמעותשל יתחיל מנובמבר?יעל2020
אם עכשיו מקבלים דרגה בנובמבר זה כבר לא יהיה תקף?
וגם אפשר עכשיו להירדם בכלל כי הבנתי שעדיין לא?
להירדם בטח שאפשרבוקר אור
אפילו כדאי😁
עד אוקטוברתמיד להודות
נשאר אותם קרטריונים שהיו שנה קודמת ומנובמבר יחולו הקרטריונים החדשים שעיקר השינוי בהם ששני בנח הזוג צריכים לעבוד 24 שעות.

לא ראיתי שפתחו אופציה להירשם עדיין (גם לא פרסמו סכומים)
לא הם פשוט הזוייםאהבת ישראל!!
מה הם רוצים שנעשה עם ילדים שנכנסו כבר למעון?

ומי שלומד במוסדות שנתמכים על ידי המדינה או איך שלא קוראים לזה, בכל מקרה מקבל דרגה? אם הוא לא לומד רבנות/דיינות?
אוף איתם.
גם מלא חורים ולא ברור (לפחות בתחושה)
וגם תיזמון גרוע!

וגם.. בואו, ככה לא משלבים אנשים בשוק התעסוקה....

סליחה. פרקתי..
צודקת. ככה רק מוציאים נשים משוק העבודה...תיתיל


אכןאהבת ישראל!!אחרונה
ולתסכל אנשים!

או איכשהו להסתדר בחסדי ה', אבל זה עדיין הזוי. באמת שזה לא אחראי!
מנצלשת, אשמח עזרה ממשהי שכבר הגישהתוהה לי
אני לא מצליחה להעחות קובץ pdf של תלושי המשכורת שלי, למרות שכן אמור לקבל pdf, וזה בכלל לא כבד, יש משהו שאני עושה לא נכון?
אפשר להגיש?בית חלומתי
ניסינו עכשיו ולא נתן תשפב
כן אפשרתוהה לי
אני אנסה להעלות קישור
איפה את מגישה?בוקר אור
ראיתי לפני כמה ימים שלא היה אפשר להגיש עדיין
בחיים לא הצלחתי להעלות םי די אףחגהבגה
עושה צילום מסך, עורכת בוורד ומעלה כקובץ תמונה. סיוט
אבל הוא נותן לך לשנת תשפ"ב?בוקר אור
לי לא
רק לתש"פ ותשפ"א
אהה, איזה קטעתוהה לי
עשיתי תשפא כי לא שמתי לב, אבל ברגע שנכנסתי הוא כן נותן את האופציה לשנת תשפב, משהו מוזר, תסתכלו על סעיף 1.
יאאאאאסמיילי12
לא מאמינה!


מה עושים ?
אבל אמרת שזה בכלל לא נותן לך להגיש את התלושים, לא?סמיילי12
הוא כאילו לא קורא את הקובץ pdf שאני מעלהתוהה לי
את שאר הקבצים הוא כן נתן לי (קבצי תמונה). והוא גם לא נותן להעלות יותר מקובץ אחד. שונאת את החלמאיות הזו שיש באתרים ממשלתיים. ביקשתם 3 קבצים, כתבתם שאפשר pdf, אז למה אי אפשר להעלות יותר מתמונה אחת בכל חלק, ולמה אי אפשר pdf? מה הסיפור?
ועכשיו אני בכלל לא סטוחה שזה לשנת תשפב, כי למה לא כתוב בהתחלה את האופציה הזו? נראה לי פשוט אדבר איתם מחר בטלפום לוודא
תקשיבי תעתיקי את התוכן לWORD אםהשלך על ה' יהבך
אפשר להעלות קבצי docx ואז זה ייצא קטן יותר וזה יעלה לך את זה לאתר לדעתי. שוב, אם מותר docx
תןדה מותק אבל אסור דוקסתוהה לי
זה לא נותן לשנה הנוכחיתסמיילי12
נחכה ליום ראשון לשאול אותםבית חלומתי
מענין באמת
שבפנים זה כן
אני לא מאמינה שאני כותבת את זה. אבל היום כמעט מתתי.חצילוש
והצילו לי את החיים (זה אחרי שכתבת לי "חכי חכי" @הריון ראשון13 , רק שלא עשית לי עין. אין קשר לחיסון אם את תוהה) עברתי התקף אנפילקטי חריף של אלרגיה באיזור 16:00 פתאום אני מרגישה שמשהו לא כשורה, כל איזור הפה והלשון כבד, והלשון הולכת ומתנפחת. התנפחה לי הלשון והתחילה חסימה בדרכי הנשימה. הייתי לבד בבית.. בעלי היה בלי קליטה בדרך הביתה עם הילד מהמעון. איכשהו הצלחתי לדבר עם אבא שלי בוידיאו שהבין מהר מה קורה איתי והזמין אמבולנס שהגיע תוך דקות שהרגישו כמו נצח. קיבלתי 3 מנות אדרנלין בשריר וסטרואידים לוריד וב"ה נרגע. הודו לה' כי טוב. יכל להיגמר אחרת.. ממש רגעי אימה. עכשיו אני בהשגחה במיון עם 30 אחוז בפלא' ובלי תיק או ארנק. הידד לי
יאאאא מחכים כבררראהבת ישראל!!
נבדוק את העניין
יש מצב
תגידו, איך מתקלחים בחדר לידה?הריון ולידה
נניח פתאום צירי לחץ ואני צריכה לצאת - איך אני אתנגב כמו שצריך בכלל בתוך כל זה? החלוק של חדר לידה לא נהיה שקוף מהמים?
אולי זה בכלל לא יטריד אותך כשתהיי עם צירי לחץ..כבתחילה
הגבתי למאמינה ומתאמנת תגובה גם אלייךהריון ולידה
קרה לי משהו דומה. רק שאני לא קלטתי שזה צירי לחץ ופתיחה 🤦‍♀️מאמינה ומתאמנת
איכשהו הצלחתי להתנגב ויצאתי עם החלוק חצי פתוח ועזרו לי להחליף חלוק
אחר כך בכל מקרה הזעתי והחלוק נרטב וקצת נפתח ועלה ובאמת זה היה הדבר האחרון שהיה אכפת לי ממנו בשלב הזה (בשלבים לפני היה לי ממש אכפת מכל דבר)
אני לא סתם שואלת. אני לקראת לידה שלישית ובפעמיים הקודמותהריון ולידה
לא התקלחתי בדיוק מהסיבה הזאת!

והדברים האלה מפריעים לי גם בסוף צירי הלחץ. בלידה עצמה.

לכן רציתי לדעת אם יש איזה טריק שלא ברור לי
תתקלחי עם החלוקרקלרגעכאן
ככה אם יש משהו דחוף את יכולה פשוט לצאת מהר

אם יש לך זמן אז פשוט תחליפי ליבש
הבנתי. לא חושבת שיש דרך להסתדר ולהחליף לבד בצירי לחץ החזקיםמאמינה ומתאמנת
לי הדולה עזרה להחליף
משהו שאני לוקחת ללידה הבאה- ברגע שארגיש את הצירי לחץ ישר לצאת מהמקלחת ולהתלבש. כי זה באמת סיוט אחר כך לדדות ולהגיע למיטה במצב הזה כשאת כולך רטובה ומבולגנת וכאובה
יפה שזה הפריע לך גם בצירי לחץהריון_ראשון
אני לפני הלידה זה העסיק אותי גם אבל בזמן הלידה עם כל הצירי לחץ זה הדבר האחרון שעניין אותי
מתנגבים במגבת...מה הבעיה?באורות
אני בלידות מבלה רוב הזמן במקלחת, מלבד גיחות לבדיקות וכמובן את החלק האחרון שהוא במיטה. פשוט כל פעם שיצאתי שמו עלי מגבת ואז עזרו לי ללבוש חלוק בי"ח.
מרימים את החלוק עד מעל הבטןחגהבגהאחרונה
בשלב מסויים בכלל לא התנגבתי
והחלוק מבד עבה, הוא בכלל לא נרטב...
הגיוני שהמוקד אחיות של הקופה לא עונים כבר 50 דקות??אנונימית בהו"ל
למי אני יכולה עוד להתקשר אם יש לי שאלה??
כם הגיוני, במכבי לפחותחגהבגה
אין ברירה, להמשיך לחכות. מעצבן.
רוצה לכתוב כאן את השאלה?
אנחנו חכמות 😎😎
הגיוני לחלוטיןבימבה אדומהאחרונה
מבאס ממש
התקשויותהאושר שבחלום
מרגישה שאני ממש חופרת.. אבל אין כמו להתייעץ אתכן
עם הניסיון והידע שלכן😘

מרגישה בבטן העליונה מתחת לחזה התקשות.. בערך כל כמה דק
אין עוד כאבים מיוחדים,
רק מרגישה הפרשות שיוצאות..

ללכת למיון? או לחכות? מישהי נתקלה בסיטואציה הזאת?

באיזה שבוע את?מאמינה ומתאמנת
מרגישה התקשות או כאב?
37+3האושר שבחלום
מרגישה התקשות..
וכשזה מתקשה אז כמו קושי בנשימה
ואז זה משתחרר
לא ממש מבינה בזה. יכול להיות שזה צירים?מאמינה ומתאמנת
לי היה בהריון כאבים מאד חזקים בערך באותו איזור וזה היה תנועות חדות של העובר, אבל אצלי זה היה משהו מתמשך לאורך כמה חודשים בהריון
יש לך מוקד אחיות של הקופה שאפשר להתקשר אליו?
יכל להיות שזה התחלה של משהו..ואולי לא אבל בכל מקרהרקלרגעכאן
את בשלב שאם זה כן- סבבה
ואם לא אז בקרוב

לא היתי הולכת להבדק בגלל זה עכשיו
תלכי לישון
תראי אם עובר
ובכללי אם לא גרים רחוק לא ממליצה להגיע כל כך מוקדם עם הציר הראשון .סתם מתכון להתערבויות ותסכולים

אלא מי שיש לה לידות מהירות וכמובן כשרחוקים מהבי''ח
זה צירים נשמהלולית10

היה לי ב2 ההריונות צירים מוקדמים, אחד מחודש שביעי, ואחד מחודש חמישי, כל הזמן היו לי התכווצויות, תשימי לב לכמות, לעוצמה, בגלל שאת בשלב שאת כבר יכולה ללדת לא הייתי רצה להבדק, רק אם מתחזק...

אבל שתדעי שאוסטואופטית שאני מטופלת אצלה אמרה לי שצירים מוקדמים יכולים לנבוע מחוסר איזון הורמונלי וכדאי להפחית סוכר וחלבי.

ובלידה הראשונה היו המון צירים והלידה התקדמה כל כך לאט, בסוף הילדה נולדהה עם חבל הטבור מסביבה, ולקח כמה רגעים עד שבכתה... ב''ה היה לנו ניסים!

אז צירים מרובים ולידה שלא מתקדמת יכולים להעיד גם על מצוקה עוברית, גם את זה האוסטואופטית אמרה לי...

מתי ילדת בסוף?רק שאלה פליז
אני גם עם היסטוריה של צירים מוקדמים. מחפשת עידוד
לולית10

את הראשונה יום אחרי התאריך

ואת השניה יומיים אחרי,

אבל די שמרתי.

בהריון של הראשונה הרופאה אמרה לי שבגלל שאין לי היסטוריית לידות היא לא יודעת אם הקיצור צוואר יוביל ללידה מוקדמת או לא אז ממש עקבה אחרי זה...

ובהריון אח''כ הייתי אצל רופאה אחרת והיא בכלל לא בדקה אורך צוואר, לא הייתה לחוצה מהצירים האלו בכלל...

והיא סופר מקצועית, לכן עברתי אליה קבוע.

אז אצלך הצירים לא השפיעו כנראהרק שאלה פליז
אצלי הובילו לקיצור צוואר של 18 ממ
כן הובילו לקיצור צוואר בהריון של הגדולה...לולית10

לכן הייתי במעקב, גם הייתי עם פתיחה 2.5 לפחות שבועיים לפני הלידה, נסעתי מלא פעמים בגלל צירים סדירים,,

זה היה ממש סיוט...

לכן אצל השניה החלטתי שאני נוסעת רק ללידה, כי אני כבר יודעת איך מרגישים ''סתם'' צירים ומה זה צירי לידה...

ובאמת הגעתי עם פתיחה מלאה, אבל בשיא הנחת!!! ב''ה,

והייתה לידה מדהימה!!!

אצל הגדולה נשמרתי ממש, הרופאה די הייתה בלחץ מהקיצור צוואר וזה היה בעצם סיכון ללידה מוקדמת, בסוף ב''ה לא ילדתי מוקדם...

גם אצל השניה אבל, למרות שהרופאה לא הייתה בלחץ השתדלתי לשמור כי ידעתי שזה כן יכול לגרום לקיצור צוואר,

למרות שהרופאה לא חששה, אבל גם אני לא כ''כ חששתי שאלד מוקדם, פשוט השתדלתי לא להתאמץ כ''כ.

זה נקרא במקרה שלי צירים מוקדמים?האושר שבחלום
כי כתבת לי שתדעי..
לפי מה שהאחות אמרה לי, הגוף מכין
עצמו לתהליך של לידה.
לא ידעתי שזה נחשב מוקדם (אני כבר חודש תשיעי ב"ה)
לא יודעת.. אצלי הם היו מוקדמיםלולית10

גם אני כתבתי לך שבשבוע כזה לא נראה לי שיש לך מה ללכת להבדק, רק כשזה מתחזק...

כן ממליצה ללכת לאוסטואופטית שמכינה את הגוף ללידה, עזר לי ממש לפני הלידה  השניה!!

לפני הראשונה היא היתה בעצמה בחל''ד אז לא יכלתי לבוא אליה.

אמליץ לך בפרטי אם תרצי, היא ממש טובה!!!

הכל תוי באיזה שבוע אתרק שאלה פליז
תשתי מיםחדשה ישנה
תשכבי על צד שמאל,
תראי שאת מרגישה תנועות-זה הכי חשוב.
אם זה ממשיך בשעות הקרובות- זה כנראה התחלה של צירים, אם לא ממש מסודר, כנראה ברקסטונים.
בכל אופן, ללכת לישון שיהיה לך כח.
איזה חופרת. אנחנו כולנו איתך מתרגשות.אחתפלוס
איזה כיף שאת בתשיעי.
כל מילה❤מאמינה ומתאמנת
לידה קלה בידיים מלאות בקרוב בעזרת ה
@האושר שבחלו
תודה לכן!! אתן מרגשותהאושר שבחלום
אמן בעזרת ה.. מחכה לזה כל כך❤️

תודה על הברכות והתמיכה.. אין עליכן
איך את מרגישה היום?מאמינה ומתאמנת
רגוע יותרהאושר שבחלום
אתמול התקלחתי ואכלתי,
וזה נרגע..

תודה על הדאגה 😍
יופי ברוך ה❤❤מאמינה ומתאמנת
מנצלתאנונימי????
כמה באמת זה תקין?
בשבוע 33 ויש ימים שהבטן מתקשה לי מלאאאא בטירוף
ברמות שאני רק קמה מהכיסא/ספה/מיטה והיא נהיית אבן ולחץ כזה ללמטה
את שותה מספיק?רק טוב=)
לפחות 3 ליטר..
לי הרופאה אמרה שכל עוד זה לא עובר את ה1-2 בשעה ונהיה סדיר זה לא מדאיג אותה..
לא מגיעה ל 3 ביוםאנונימי????
נגיד 2 וזה גם המון לי ברגיל הייתי שותה כוס שתיים ביום
ואם אפשר לחשב שלוקים וקרח אז עוד חצי ליטר אולי

וזה יכול להיות הרבה יותר מפעמיים בשעה
כשזה קורה, תנסי לשתות יותר, ותראי אם זה עוזררק טוב=)
בתכלס, אם היית מגיעה למיון זה מה שהיו עושים- שמים לך בוריד 2 ליטר נוזלים ורואים אם זה משפיע, בד"כ זה כן.. (זה מה שמיילדת ותיקה אמרה לי לעשות, פשוט לשתות המון ולראות אם עוזר).
אנסה תודה🙏אנונימי????
אז לכי לרופאה שתבדוק אם הצירים גרמו לך לקיצור צווארלולית10

זה חשוב!! את לא רוצה ללדת פג...

תשתי מלא ותנוחי!!! אל תתאמצי בכלל, לא כדאי ללדת מוקדם

בהצלחה אהובה!!!

רואים את זה בכל אולטראסאונד או שצריך לבדוק במיוחד?אנונימי????
כי עשיתיבתחילת שבוע אולטראסאונד והכל היה בסדר ב''ה
אם בדקו לך ויגנאלי,רואים.רק שאלה פליז
לא, עושים וגינלי בשביל זה..לולית10אחרונה


זה אכן יכול להיות ציריםחגהבגה
אך זה יכולים להיות גם צירים מדומים.
תנסי לשתות המון- בערך ליטר בעזה, ותשכבי לנוח.
אם זה מתגבר, מתחזק, מצומצם- תתייצב על אחות של קופ"ח תתארח לה בדיוק מה את מרגישה.
אם זה עובר- זה לא הדבר האמיתי...
ממש בתחילת הריון... שבוע 7, נקודה שחורה, נראית כמו קריש דםבתשובהתמיד

נראה בניגוב, ממש קטן פחות מגריס.

יש על מה לחשוב על זה? עוד לא הייתי אצל רופאה לבדיקת דופק, מחכה לזמן מאוחר יותר ובטוח מבולבל

הייתי הולכת לבדוק, בהצלחה בשורות טובות❤️Pandi99
הייתי הולכת להיבדק אבל בלי לחץ..גולדסטאראחרונה
וסתם תהייה לבשת בגד או תחתון כהה? לפעמים סיב מתגנב לו ונדבק במיחד בחום הזה
תוך כמה זמן מגיעהבשורות משמחות
הזמנה משיין אם אני עושה היום הזמנה לבגדי ילדים, יגיע לפני החג??
ובנקסט?
ככל הנראה יגיע אבל זה גבוליאין לי הסבר
משיין מגיע לי בין שבוע וחצי לשבועיים וחצי.
מנקסט זה מגיע מהר יותר
נקסט יכול להגיע תוך שבוע- שבוע וחצי.יעל מהדרום
לק"י

אבל נראה לי שזה משתנה בין מקומות מגורים שונים.
תלוי באיזה סכוםחגהבגה
מסכום מסויים הם עושים משלוח אקספרס עד הבית
מאיזה סכום?בשורות משמחות
לפי דעתי מעל 400חגהבגה
רק קחי בחשבון...M-P-4
שלפי התווך תאריכים שהמשלוח מגיע, המשלוח עד הבית לוקח יותר זמן.

לי אישית נקודת האיסוף היא בחנות ממש קרובה לבית, אז כבר עדיף לי לעשות לשם.
זה מה שאני אומרתחגהבגה
שבד"כ משלוח אקספרס תוך כמה ימים בבית
כן בטח שיגיע משייןהיושים
משיין לקח לי שבוע גג שבוע וחציהריון_ראשוןאחרונה
זה הגיוני?אמוששש
שלתינוק בן 3 וחצי חודשים מתחילים לצאת שיניים? הילד כל היום עם ידיים בפה.
הגיוני. יש ילדים כאלהחצילוש
למרות שידיים בפה זה שלב התפתחותי בלי קשר לשיניים
ידיים בפה זה כי הם אוהבים התעסקות בפהרעותוש10
ולפעמים זה במקום מוצץ
או כשרעבים

אם גם יש רוק ויש גם נפיחות בחניכיים כנראה שזה מתקרב...
סביב 3 חודשים מגלים את הידייםלהשתמח
ומריירים הרבה, לרוב לא קשור לשיניים
שלי נולדה עם בליטות כאלה של 4 שינים.לא מחוברת
היום בת שלושה חודשים והם לגמרי מתחילים לצאת ממש רואים אותם.
אבל בכללי הם מגלים את הידים ומאוד אוהבים להכניס אותם לפה.
תודה רבה לכןאמוששש
יש ילדיםאורוש3
שכבר מהתזוזה של השיניים כלפי מעלה עמוק בפנים כואב להם. אבל לפעמים סתם מגלים את הידיים ונהנים מהם. אם הוא ממש נראה סובל בלילה תני קצת נובימול עד שהכל יעבור. אם לא אז זה לא ממש משנה לכלום.
וואו בול כמו שלי, בן 3 וחצי חודשים ועם ידיים בפה כל הזמןהריון_ראשוןאחרונה
אני חושבת שזה שלב התפתחותי ולא שיניים, הוא גם מנסה להכניס לפה מה שהוא מחזיק.
גם כפות הרגליים מתחילות לעניין אותו כרגע רק בוחן אותם אבל נראה לי הם פשוט מגלים את הגוף והסביבה שלהם כרגע
אולי לחלקכן זה נראה ברור אבל... לא יודעת מה לעשותבתשובהתמיד

לבד בבית.

היה לי מקרה די מפגר בלשון המעטה מקודם, הבת שלי בת שנה, ישבה בלול איך שהוא משכה את החולצה של בעלי שהיתה על הכורסה,

בכיס היתה קופסת סיגריות. היא התחילה לאכול אותם...גיליתי ממש מהר.

שטפתי, הוצאתי מהפה, הבאתי לאכול.

אחרי שעתיים היא הקיאה כשניסיתי להכניס לה עוד משהו לאכול. והיא גם לא רוצה לישון.

כדאי להתקשר למכון הטרטולוגיבוקר אור
תתקשרי למרכז הרעלות רמבםנירה22
אם היא הקיאה זה סימן מחשיד, לכן הייתי מתקשרת למוקד אומק"ר
למרכז הרעלות(יש שם מענה מצויין)

תעדכני אותנו מה איתך
אם הקיאה להתייעץ עם גורם רפואי. תרגישו טובאורוש3
וואי וואירינת 23
החוואי שבעלך יפסיק לעשן בעקבות התקרית הזאת.
רפואה שלמה!
אמן!!!!! הלוואיבתשובהתמיד


תודה לכולן, מעדכנת בתשובהתמידאחרונה

הכל בסדר תודה לאל!!!!!

ההקאה היתה הדרך של הגוף לנקות אותו והכל בסדר ברוך השם