בזמן האחרון (החמיר מאוד בעקבות החופש הגדול)
שמתי לב שקשה לי בקבלת החלטות, שאני לוקחת דברים קשה מדי (רגישות) ולאחרונה יש בי מחשבות ששואבות אותי למטה- והן לא מרפות! וזה משהו שלא מאפיין אותי,
בד"כ אני די בשליטה במחשבות. נגיד הייתי בסיטואציה או שמעתי או נחשפתי למשהו שלא עושה לי טוב,
אז עוצרת את הסיטואציה, במקסימום חושבת על זה כמה דקות בודדות ועוברת הלאה, וגם אם נזכרת בזה מאוחר יותר, אז שוב אחרי כמה דקות מצליחה לשים את הנושא מאחורי.
בשבוע- שבועיים האחרונים שמתי לב שהמחשבות משתלטות עלי.
וזה עושה לי רע. ממש רע.
אז גם אם אני מצליחה לארגן לעצמי התאווררות זה לא עוזר כי אין לי מנוחה מעצמי אז לא מצליחה להירגע.
הרבה יותר צריכה את בעלי או מישהו שיהיה איתי.
אתמול יצאתי להליכה שעה, ולאורך כל הזמן הזה לא הצלחתי להדוף את המחשבות. למרות ששמעתי מוזיקה שאני אוהבת והכל.
אין לי ספק שמה שגרם להתפרצות זה האינטסיביות של החופש. אני לא מחליטה מתי להתחיל את היום ומתי לסיים אותו, ואפילו במהלך הלילה אין לי מנוחה מההורות וככה 24/7 אני סביב ההורות.
בסה"כ טוב לי ואני שמחה לצאת ולעשות דברים (עם הילדים או בלעדיהם)
והשגרה והעומס די מצילים אותי כי לרוב אין לי זמן לחשוב בכלל.
נשמע מדאיג? האמת שזה מפחיד קצת...

(הארי פוטר, שם שם)
)