
התייעצתי פה בעבר ואשמח להתייעץ בשנית-
אז הבכורה בת 2.5 ואני אוטוטו בת 36,
ונכון להיום אין רצון לעוד ילד (ואני גם לא מאמינה שזה ישתנה),
זו אהבה גדולה (אני באמת מאוהבת בה) אבל אני מרגישה שכל הטיפול בתינוק קצת גדול עליי.. הייתה לי תקופה מאוד קשה אחרי הלידה (קושי להסתגל לעובדה שיש ילד שדורש טיפול 24/7). היום יותר קל כי היא כבר יחסית עצמאית אבל המחשבה להיכנס לזה שוב מחדש מכניסה אותי לדיכאון.
בעלי עסוק בלהגשים את עצמו מקצועית והוא בכלל לא בכיוון (למרות שאם
הייתי מאוד מבקשת ורוצה אני מאמינה שהוא היה בא לקראתי)..
העניין הוא הפחד להשאיר אותה לבד בעולם, לא יהיו לה בני דודים (יש לי
אחות אחת שלא בכיוון של להינשא בשנים הקרובות), ובעלי בן יחיד.
אני באמת מפחדת עליה.
אני כל הזמן חושבת על פתרונות ביניים-אולי הקפאת ביציות אבל הבנתי שזה לא באמת נותן ביטחון שיהיה אפשר להיכנס להריון בגיל מאוחר יותר.
מה הייתן עושות במקומי?
אבל אולי יש משהו דומה אחר שמשפיע...)
אז תמשיכי לפרו פה מה שאת רוצה שיקרא

