סיפור המקווה שלי⁦❤️⁩אנונימית בהו"ל
עבר עריכה על ידי אנונימית בהו"ל בתאריך ז' באלול תשפ"א 00:06
(מראש, מצטערת שזה באנונימי, יש פה כאלה שאני מכירה מהחיים "אמיתיים", אז מרגיש לי לא שייך לשתף מהניק הפרטי שלי..)

אז השבוע נכנסתי בשמחה רבה לחודש תשיעי🥳🥳
ולרגל החודש החדש, החלטתי לשתף את סיפור המקווה שלי🤭
למה? כי לפי דעתנו ולפי החישובים, בזכות המסירות נפש למקווה הזה, עד פחות מחודש בעז"ה ייצטרף עוד אפרוח אהוב למשפחה שלנו. והלוואי וזה יעזור לעוד נשים למסור את הנפש למצווה החשובה הזו🙏

תתכוננו, זה ארוך

הפסקתי גלולות מניעה, קיבלתי מחזור אחרי הרבה חודשים של מותרים. זה היה קשה. והכי קשה היה לגלות שהמקווה נופל בזמן שבעלי במילואים😩😩
מההתחלה הוא ניסה לבקש לצאת, מילואים של כמה שבועות טובים, המקווה נפל על השבוע הראשון. ובגלל הקורונה אין סיכוי לצאת! (נכנסו לבסיס עם בדיקה שלילית ואמרו שלא יוצאים בכלל במשך כל הזמן!!!) מתבאסים בטירוף! בכ"ז אני עושה הפסק במוצ"ש, כי מבחינתי אין סיכוי לדחות הפסק! (וזה הפסק מבאס, פעם ראשונה שאני לא כ"כ שמחה שיצא נקי..)

ביום רביעי הוא אומר שבסוף כן נותנים לו אישור לצאת במוצ"ש ולחזור ישר בראשון בבוקר (מפקד דתי, הבין את הסיטואציה...) 🥳🥳🥳🥳

ברור לנו שאין מצב שאני נשארת לבד עם הילדים בשבת. ההורים שלי גרים במרחק של כמעט שעתיים וההורים שלו במרחק של שעה, ולכן עדיף להיות אצל ההורים שלו.

מראש אמרתי להורים שלו שאני חוזרת במוצ"ש, הם קצת לא הבינו את הלחץ לחזור, זה היה בחופשת חנוכה, הילדים במילא בחופש וממש ממש טוב לנו אצלכם, אז לכאורה באמת אין סיבה. (תכלס, אם הוא לא היה חוזר ברור שהייתי נשארת אצלהם) אבל אין כמובן לא רוצה לשתף והם עם טאקט לא לוחצים⁦❤️⁩

קבעתי מראש עם נערה בשכונה שלנו, שתשמור על הילדים כשאגיע..

מגיע מוצ"ש, מצליחה לארגן את התיקים והילדים במהירות שיא (כולל מקלחות ופיג'מות, כדי שכבר יירדמו לי בדרך...)
מתחילים להעמיס את כולם לאוטו ומגלים פנצ'ר ענק😱😱😱

למזלי הרב, לבעלי יש אוסף אחים ואחיות רווקים עם ידי זהב וכולם מתחילים להשתלט על הפנצ'ר...

לרוע מזלי, לא היה לי ג'ק באוטו...

למזלי, להם היה אחד...

לרוע מזלי, כשהם התחילו להעלות את האוטו, האוטו קצת התדרדר (הוא חנה בעלייה), הג'ק נפל והאוטו קיבל מכה🤦

למזלי, הם היו מספיק חכמים והצליחו בכל מיני שיטות להעלות את האוטו בצורה בטוחה, עד שאפשר להחליף גלגל...

לרוע מזלי, הגלגל הרזרבי שלי בלי אוויר בכלללללללל!

למזלי, לחמי יש עוד גלגל רזרבי שמתאים לגלגל שלנו.

לרוע מזלי, גם אצל היה חסר הרבה אוויר.

פה אני כבר ממש מתחילה לבכות. הילדים (שבינתיים החוזרו לבית של סבא וסבתא), כבר עייפים וחסרי סבלנות. אני בלחץ מטורף כי יש לי עוד שעה של נסיעה והמקווה כבר עלול להיסגר. וכולם לא מבינים מה הלחץ שלי לסוע, עדיף כבר להישאר אצלם עוד לילה, ולטפל מחר בפנצ'ר בנחת.

מתקשרת לבעלי בוכה. הוא כמובן כבר בדרך מהבסיס הרחוק, והוא מרגיע אותי שמבחינתו מה שהכי טוב לי, מקסימום הוא יגיע להורים שלו. אני ממש ממש לא רוצה.

מחליטה כן לסוע, למרות חוסר ההבנה של כולם. באיזה שלב אמרתי לחמותי בשקט שנתנו לבעלי ערב לצאת (לא פירטתי יותר מזה, כמובן שהיא לא טיפשה, אבל לפחות היא הוריד את כולם מהגב שלי...)

בסופו של דבר, שמים לי את הגלגל של חמי, וגיסי נוסע איתי לתחנת דלק הקרוב כדי לנפח את הגלגל ולבדוק שהאוטו תקין.

סופסוף מעמיסים את הילדים.

כל הדרך לא עוברת את ה-60 קמ"ש, כי זה גלגל רזרבי ויכול להיות מסוכן!! ואני בלחץ!!!!!!!!!!!!

כמובן שהתקשרתי להודיע לבייביסיטר שייקח קצת זמן, למזלי גם מאוחר יותר היא יכולה לבוא.

מתקשרת למקווה של השכונה שלי ומגלה לחרדתי שהוא נסגר מקודם יותר ממה שחשבתי ואין סיכוי שאספיק.

מתקשרת למקווה בשכונה אחרת, גם לשם לא אספיק (קורונה, וצריך להתארגן לפני בבית...) מספרת לבלנית את כל הסיטואציה (מנסה כמה שיותר עם רמזים, כי גדולה שלי בכיתה ב', עדיין ערה ומקשיבה להכוווווווווול) הבלנית המהממת אומרת לי באיזה שכונה המקווה פתוח עד מאוחר, ושאם לא אספיק שם, אתקשר אליה והיא תפתח לי מאוחר יותר. העיקר שלא אפסיד!!
מגיעה הביתה, כל הילדים כבר יישנים (יש!!!!!!!!!!!!) מתארגנת בייסודיות ובזריזות הכי שאפשר (את כל הדברים הגדולים עשיתי כבר בשישי) הבייביסיטר מגיעה ואני טסה (על 60 קמ"ש זוכרות???) למקווה וב"ה מספיקה!!!!! באמצע הבלנית הקודמת מתקשרת אלי לבדוק אם הספקתי...

עד שאני חוזרת, בעלי כבר בבית, שיחרר את הבייביסיטר וחיכה לי בהפתעה⁦❤️⁩ מדליקים נרות חנוכה ביחד (פעם ראשונה בחג הזה...) ואז ביחד, וזה מדהים ומרגיע שווה כל רגע!

וזהו, מאז ועד עכשיו לא טבלתי!

וכמעט בטוח שבאותו הערב זכינו באוצר שלנו (כי אח"כ כאמור הוא חזר למילואים לכמעט שבועיים ברצף🥴)

תודה למי שהצליחה להגיע עד לכאן🤭 ממש הרגשתי צורך לשתף בסיפור הזה!

מאמינה שיש עוד הרבה סיפורים הזויים על מסירות נפש, בהקשר של מצוות מקווה. מוזמנת לשתף גם😘
ואוווו איזה מרגש!!!!זאת שלצידך
ממש מרגש!!חיכיתי חיכיתי
ואת אלופה שלא ויתרת.ממש מסירות נפש!
וואי איזה מרגש!מושית
מסוג הסיפורים שבא לך לספר לחברות אבל בעייתי...
כיף שיש את הפורום לשתף בו..
מדהימה אתשלומית2

ממש ריגשת אותי

תודה שכתבת

נגע לי עמוק

ברור שכולן קראו עד הסוףףףףתמר לילי
מדהים
לידה קלה ובידיים מלאות
וואווו מרגש! איזה מסירות נפש, מצדיעה לךחסוי בהחלט


מרגש מאוד מאוד. מוסיפה סיפור מקווה משליכמהה ליותר
עבר עריכה על ידי כמהה ליותר בתאריך ז' באלול תשפ"א 02:53
עבר עריכה על ידי כמהה ליותר בתאריך ז' באלול תשפ"א 02:50

הסיפור שלך ממש מרגש ומדהים!!!!!

אני רוצה להוסיף סיפור משלי.

 

הגענו לחמי וחמותי לחג הסוכות(בגלל החשש לסגר הגנו שבוע לפני סוכות). 

יום אחרי שהגענו גיסתי פיתחה תסמיני קורונה, יצאה חיובית וכולנו היינו צריכים בידוד.

 

נישארנו לבידוד אצלם, והיינו כמה זוגות נשואים ועוד אחיות רווקות של בעלי.

הבידוד של כולם נגמר ביום שמחת תורה ושלי יום קודם (נחשפתי אליה יום אחרי כולם כי לא הרגשתי טוב, והייתי בחדר רוב היום כך שלא יצא שהיינו ביחד, ובזמנו זה היה בידוד של 14 ימים והכל היה לא כל כך ברור ובמשרד הבריאות אישרו לי שהבידוד נגמר יום לפני כולם למרות שאני נמצאת ביחד איתם ולא שומרת מהם בידוד)

 

יום טבילה שלי יצא בליל שמחת תורה...

 

מה שאומר שכולם עדיין בבידוד, אני היחידה שיכולה בעצם לצאת מהבית שאני בעיר זרה ואין לי שום דרך להמציא תירוץ לצאת מהבית.

 

מייד התחיל ויכוח ביני בין בעלי - הוא ממש רצה לדחות הטבילה, כי ברור שאם אצא כולם ינחשו לאן הלכתי, במיוחד אם אחזור עם איפור שונה (יש לי איפור שכשר לשבת אבל הוא לא נראה כמו איפור רגיל) ואני לא מוכנה בשום אופן לשמוע על הרעיון - ולא איכפת לי אפילו אם כולם ינחשו - אני לא מוכנה לדחות את הטבילה שלי.

 

התקשרנו לרב, והוא אמר לנו שאפשר במקרה שלנו לדחות את הטבילה.

בעלי שמח מאוד ומבחינתו פה נגמר העיניין.

 

ואני עדין לא מוכנה לדחות. החלטתי למצוא תירוץ לצאת וללכת בלי להגיד לו.

 

כבר יום לפני כן הודעתי לכולם שמחר אני והבן שלי (בן שנה) מסיימים בידוד ושהוא חייב לצאת קצת מהבית ושכנראה אני אוציא אותו לגינה.

אנחנו מתאגנים לקראת שמחת תורה, התאפרתי עם האיפור של שבת שלי, כדי שאחרי המקווה אתאפר שוב, ואני אראה אותו דבר.

 

יצאתי עם הבן שלי בידיעה שאין הרבה סיכוי שאוכל לטבול איתו, הסתמכתי על זה שאולי החדרים יהיה גדולים מספיק ואני אוכל להכניס את העגלה לחדר ולהתארגן מאחוריו, בתקווה שהאחר כך בלנית אולי תסכים לשמור עליו בזמן הטבילה עצמה.

 

ואז כבר הגיע הנס הראשון - בדרך עד המקווה הוא נרדם!!!!! דבר שבחיים לא קורה לו...

 

הגעתי למקווה, טבלתי התאפרתי בחזרה, רק יצאנו - והוא התעורר! הרגשתי שזה היה ממש משמים.

 

חזרנו לחמי וחמותי ואני מתארת לכולם כמה הוא נהנה בגינה חושף שיניים ואיך היה כיף. ובאמת אף אחד לא חשד שהלכתי למקווה.

רק בלילה אמרתי לבעלי שטבלתי, הוא כל כך כל כך שמח!!!!! ננה-בננה

 

וזהו, גם אני לא טבלתי מאז, עד אחרי הלידה - שהיתה לפני חודש וחצי תינוק 

 

וברור לי שזה באותו יום שזכינו לתינוקת המושלמת הזאת, כי יום למחרת הבן שלי אושפז באופן פתאומי למשך שבוע והיינו רק איתו...

 

 

אוהו, איזה אמיצה, מהממתחבובוש


ואו מרגשת!!חסוי בהחלט


ואווווו!! נשארתי חסרת נשימה!! כל הכבוד!!יונתי


אמאלה איזו מהממת את!!דבורית
וואו. איזה אסרטיבית ואמיצה. מדהימה שלא וויתרתחדשה ישנה
ויחד עם זאת לא נכנסת למריבות עם בעלך...
מרגש ממש!מצטרפת למועדון
העברת בי צמרמורת..
מאוד מיוחד! יש לי סיפור נוסף...שירוש16
זה היה בטבילה מייד אחרי שהפסקתי גלולות.
הייתי בטוחה שנכנס להריון במהירות ואפילו לפני מחזור ראשון.
אז זה לא קרה. נכנסתי להלם ופחד. התחילו לי מלא מחשבות.. שלא אצליח להיכנס שוב להריון.. מי יודע מתי זה יקרה.
בנוסף, מדובר בפעם ראשונה אסורים אחרי יותר משנה וחצי מותרים! הכל נפל עלי בבת אחת, הייתי בהלם גמור. מכונסת בתוך עצמי, כאובה ועצובה. גם ככה אלו ימים שקשים לי פיזית, נפשית אני מתפרקת לחלוטין...

בשלב הזה התחלתי לעבוד במקום חדש. אין לי אפשרות לעזוב את העבודה מוקדם או להבריז ממשמרת (שיכולה בהחלט ליפול על ליל הטבילה). ומי יודע מתי זה בכלל יצא ומתי אצליח להיטהר..
פשוט מלא לחץ, שאלות באוויר וחרדות.
אה... וכתוספת נחמדה התחילה מלחמה בדרום.

ליל הטבילה נפל לא פחות ולא יותר מאשר ליל שבועות. ב"ה.. לפחות ערב אחד שאני יודעת שאין לי עבודה. אממה.. קבענו להיות אצל ההורים שלי. אז בליל שבועות, בזמן מלחמה, אני אמורה למצוא תירוץ להתקלח שעה בבית ואחר כך לצאת מהבית כשיש חשש טילים באוויר.
באותו בוקר עבדתי משמרת רגילה עד 15:00 ואז יצאתי לכיוון ההורים שלי - שעה וחצי נסיעה באוטובוס.
הגעתי אליהם. מןבסת פיזית ובעיקר נפשית. הייתי מפורקת.
התחלתי לבכות לאמא שלי והיא ניסתה לנחם אותי שכל הפחד והחרדה מהמלחמה זה נורמלי ועוד יעבור. היא לא העלתה בדעתה שזה עוד פיפס ממה שעומד עלי באותו יום. היא הציעה לי לקחת אמבטיה ארוכה כי להרגע והיא תשמור על הילד. פיוווו... נס משמים.
נכנסתי לאמבטיה והתחלתי בהכנות. אני ובעלי החלטנו לא לשתף את אימי בליל הטבילה (קרה בעבר ששיתפנו כדי לקבל סיוע אבל הפעם החלטנו שאנחנו עושים את זה לבד)
טוב, אז התקלחתי. עכשיו איך מסתדרים עם המקווה עצמו?
בעלי ואני סיכמנו שנצא לסיבוב קצר ובזמן הזה אצא לטבול.
אימי בטוח הבינה מה קורה אבל ב"ה מלאה טקט כרימון ואפילו לא רמזה משהו בכיוון. כלום.
יצאתי איתו, הלכתי לטבול.
זו הייתה טבילה מרגשת ומיוחדת. מלאה בפחד (שמה תיהיה אזעקה בדרך ולאן נברח?) וגם חוויה לא פשוטה במקווה עצמה (בעבר סיפרתי על התקלות לא נעימה עם הבלנית שביקשתי ממנה להסתובב לקיר בזמן שאני נכנסת למים והיא במקום להבין צחקה לי בפנים הסתובבה לקיר ואמרה בציניות: טוב.. אז עכשיו את מסכימה לי להסתובב? הסתדרת שם?
עמדתי שם המקווה ערומה מולה ונתתי לה הרצאה הגונה בנושא. היא שתקה מרוב הלם. מקווה שלמדה שיעור בנושא)
חזרתי לבית. בעלי איתי. אף אחד לא אמר מילה.

וזהו. מאז מחכה ליום הטבילה הבא שבעז"ה יתרחש אחרי הלידה.
אלו טבילות מיוחדות עם מסירות נפש שלדעתי יש בהם משהו מיוחד שמסוגל להביא נשמה לעולם. לא סתם טבילה שגרתית אלא הקרבה מיוחדת.
המשפט האחרון כ"כ נכון!!חסוי בהחלט


מדהים! כל הכבוד לך על המסירות נפש!!הריון_ראשון
וואוו ♥יונתי


אליפות! לידה קלהאורוש3
אמאלה קוראת אותך ובוכהההההמובכת לשאול
מדהימה תודה על השיתוף
ככ ככ הייתי צריכה את החיזוק הזה
תודה לך!! ומזל טוב, בידיים מלאות בע'ה 💓
וואו מרגשתתתמותק 27
וואו מדהים!!טוווליי
אלופה שלא ויתרת למרות כל המכשולים!
היה שווה!
וכתבת מקסים
בזכות נשים צדקניות...אשריכן!שאלות שונות


וואו מרגש מאוד מאוד!מיוחדותאינסופית
ריגשת ממשאורי8
נס חנוכה אמיתי! ממש מרגש!אם הבנים12
גם שאר הסיפורים של מסירות נפש מיוחדת ממש מדהימים!!
צמרמורת!! וואו כל הכבוד לך!הריון_ראשון
וואו איזה מסירות נפשאביול
כל הכבוד לכם!
וואו! סיפר מקסים. עלו לי כמה דברים:תהילה 4
א. את כותבת מקסים ומעניין.
ב. איזה מזל שבכל אופן התחלת את ה-7 נקיים. ממש מזכיר שרשור שהיה פה בשבוע שעבר.
ג. וואו. מדהים איך שאת מתארת את חמותך. יש פה כל כך הרבה סיפורי מתח בין כלה לחמות ואת- נוסעת לחמותך לבד עם הילדים ואפילו היית נשארת שם כמה ימים כי זה ממש זורם עם הילדים. את גם מצליחה לשתף אותה בצורך שלך ולגייס אותה לעניין והיא אשכרה זורמת איתך ועוזרת לך. נשמע שגם את וגם חמותך מלכות.איזה מקסים זה.
ממש ככה!! משמח לראות קשרים כאלהחדשה ישנה
וואו איזה סיפור!! מצמרר ומדהים!אנונימית בהו"ל

גם לי יש סיפור! אמנם לא נכנסתי להריון אחרי המקווה הזה אבל זאת היתה חתיכת חוויה.

(וגם אני כותבת מאנונימי כי מכירים אותי פה ולא נעים לי...)

 

אז אני עושה הפסק. יוצא לא טוב. מחישוב מהיר אנחנו מגלים שאם ההפסק למחרת יוצא טוב (מה שבאמת קרה) הטבילה יוצאת יום אחרי ט' באב- ואנחנו טסים עם המשפחה שלי במוצאי ט' באב! לארץ שאני לא מכירה! מקווה שני שלי המחתונה!!

 

חשבתי שמשהו קורה לי. אני בנאדם מרובע, צריכה את המקום הקבוע והמוכר ובכלל מקווה זה דבר כ"כ חדש לי ואיך אני אמורה לטבול בארץ זרה? בשפה שאני לא מכירה? כשכל המשפחה שלי מסביבי?

 

בעלי מנסה להתקשר עוד בארץ למקווה הכי קרוב למלון שנהיה בו אבל הם לא עונים.

 

מקווים לטוב...

 

בשדה תעופה, בטיסה ובכלל בכל מקום אנחנו מסתבכים נוראאא. אני לא רוצה שאף אחד ידע שאנחנו אסורים אבל צריך להעביר דרכונים מיד ליד, לשבת אחד ליד השני במטוס הדי צפוף ואנחנו בכל טירונים בנושא.

(גם ראיתי שאמא שלי שלחה תמונה שלנו לחמותי, בכל זאת זוג צעיר ופפראצי בכל מקום😅 וחמותי כתבה לה שזה נורא מוזר לה, כי בעלי הוא אדם חם ונראה שאנחנו מרוחקים🙈).

 

נחתנו בצהריים בכלל בארץ אחרת,הסתובבנו שם ונהננו. בעלי מידי פעם אומר שהוא עייף ואולי כדאי שנתקדם לכיוון המלון.

בכל זאת צריך שהסיפור יהיה אמין וצריך להזדרז...

 

לקראת הערב התחלנו ליסוע. פקקיםםם של החיים!! מאיפה זה בא עכשיו? ואני מסריחה מטיסה ומיום שלם של סיבובים ויש לי עוד מלא מה להתכונן.

הגענו למלון סוף סוף. הפקיד קבלה

הכי

איטי

שפגשתי

בחיים 

שלי

 

משהו ממש ממש מוגזם! בעלי לחוץ ואני עוד יותר. הוא יוצא מהמלון ומנסה להשיג את המקווה, להגיד שאני עוד מעט מגיעה ולשאול אם השעות פתיחה שכתובות באתר נכונות, אבל הם לא עונים!!

אמא שלי שואלת מה עובר על בעלי ולמה הוא כ"כ לחוץ ולמי הוא מתקשר. התחלתי לגמגם ואמרתי לה שהוא מנסה להשיג את ההורים שלו והם לא עונים לו.

ועדיין הפקיד קבלה מקליד כל מיני דברים במחשב!!!!

 

בסוף זה קרה, קיבלנו את המפתחות, רצנו לחדר ובערך בלי לומר שלום או משהו סגרנו את הדלת ועפתי להתארגן.

אחרי 2 דקות בעלי דופק לי על הדלת ואומר שאין סיכוי שאני מספיקה להתארגן במלון וגם את המקווה. אני מתחילה לבכות. זה לא בשבילי להתארגן במקום אחר. גם ככה הכל מלחיץ אותי, לפחות שההתארגנות תהיה במקום נעים.

בעלי אומר שאין בעיה ומקסימום אני אטבול מחר אם לא מתאים לי.

טוב אין על מה לדבר! אני מתלבשת ואנחנו יורדים ללובי להזמין מונית.

והופה, מי נמצא שם? הפקיד קבלה הכי איטי בעולם!!!

השעה 10.30 בערב, באתר כתוב שב11 המקווה נסגר.

מבקשים ממנו להזמין לנו מונית. עד שהוא מרים את הטלפוןןןן!!!

אני אומרת לבעלי שינסה להזמין לבד וזהו אבל הפקיד מסביר לנו שיש יותר סיכוי שהמונית תבוא יותר מהר דרכו. לא יודעת אם זה נכון אבל חיכינו.

וכל דקה היא כמו נצח. ואני בלחץ שמישהו מהשפחה פתאום ירד למטה ויראה אותנו.

אחרי 8 דקות המונית מגיעה. בעלי יושב ליד הנהג, מראה לו בגוגל מאפס לאן אנחנו צריכים ושואל כמה עולה נסיעה כזאת- 

הנהג אומר 10 יורו, בעלי אומר לו שאם הוא ייסע ממש מהר נשלם לו 20 יורו.

 

הרגשתי בסרט!!

 

הנהג נסע מהר בטירוף!!! הגענו ב10.52 לאיזור היהודי. עכשיו לכי תמצאי את המקווה....

ראיתי 2 בנות בנות 15 בערך, לא היה אכפת לי ופשוט שאלתי אותן איפה זה. ב"ה הן ידעו להגיד לי.

רצתי כמו משוגעת כדי להספיק, בעלי אמר לי שהוא יחכה בחוץ.

נכנסתי והמקווה היה פתוח!! 

איך שראיתי את הבלנית התחלתי לבכות! לא האמנתי שהספקתי אותה!

שאלתי אותה בחצי עברית חצי אנגלית אם עדיין אפשר לטבול. היא היתה כ"כ נחמדה ואמרה לי שבשמחה.

ושוב אני בוכה.

 

(הייתי כ"כ טירונית בעניין שכשאמרתי לה שאני מוכנה היא שמה לי מן חלוק כזה ואז הביאה אותי לבור ואמרה לי לטבול רק את הרגליים לראות אם המים נעימים לי, לא הבנתי מה היא רוצה ממני וחשבתי שאצלם המנהג לטבול עם החלוק ונכנסתי למים ככה. בסוף היא כמובן עזרה לי והלכנו לבור אחר בכלל והכל היה טוב).

 

יצאתי משם. בעלי חיכה לי. בכיתי את חיי!!!!! וזה היה פשוט מדהים!!! חוויה עוצמתית שלא הייתי מוותרת עליה!!

 

יצא ממש ארוך! תודה למי שקראה עד פה! היה לי כיף להיזכר בזה

יואוווו. אמל'ה, איזה סרט!! מטורףחדשה ישנה
יואו!!!אמאלה צדיקיםדבורית
ואווווו לא יאמן!!!יונתי


יאוו מדהים!!השקט הזה
באלי גם למרות שזה פחות מדהים

אז הגיע המחזור שוב אחרי חודשיים בלי גלולות והתבאסתי בטירוף. המחזור היה גם קצת משובש אחרי הגלולות ולא ידעתי מתי יגיע והיה פשוט מבאס להכנס בבוקר לשירותים ולגלות שאסורים.

לא הספקתי לתת לבעלי חיבוק לפני המבחן שלו של הרבנות וגם בגלל שישב ולמד בטירוף כל השבוע שלפני לא היינו ביחד כל השבוע.

היו שבועיים פשוט מגעילים. בכיתי מלא ורבתי איתו והוא היה חסר אונים. הגעתי למצב של חוסר אוויר מרוב בכי.
קיצור סיוט.

הצלחתי לעשות הפסק נקי בליל שבת אחרי חמישה ימים ושמחתי כי טבילה בליל שבת זה מהמם וגם בדרל כלל אני לא מצליחה לעשות הפסק ביום החמישי אלא רק בשישי או בשביעי אפילו.

אממה? הבדיקה של היום הראשון לא יוצאת נקייה, לוקחים לרב והרב אוסר אותה.

הטבילה תצא במוצש. המקווה אצלנו ביישוב נפתח מאוחר, וזה שבת חורף אז זה מבאס. מחליטים לנסוע לחמי וחמותי שגרים קרוב, לשבת ולטבול שם.

קובעת תור למקווה שם, עושה את כל ההכנות בשישי ומוצש אומרים לחמי וחמותי שיש לנו משהו עם חברים, שנינו נכנסים למקלחת להתארגן ויוצאים לכיוון המקווה. בעלי מראה לי איפה אמור להיות המקווה ואני מסתובבת שם כמה דקות ולא מוצאת את הכניסה. מנסה להתקשר םמקווה עצמו לשאול ולא עונים. מסתובבת שוב, מתקשרת לבעלי אבל אין לו מושג איפה הכניסה ממש, הוא אפעם לא היה שם מנסתם.

מחליטה ללכת לאוטובוס, מתקשרת לבלנית של היישוב וקובעת להגיע ביישוב.

אני מבואסת ממש כל הנסיעה שאחרי כל השבת וכל הסידורים לא הצלחתי לטבול ולנצל את מוצש כמו שצריך.

מגיעה ליישוב, מחכה עד הפתיחה של המקווה. חוזרת הביתה.

הקלה מטורפת להיות ביחד אחרי כל מה שהיה גם לפני שנאסרנו וגם בתקופה שאסורים.

וזהו. מאז היינו מותרים תשעה חודשים ועכשיו אני מחכה כבר בקוצר רוח לטבילה של אחרי הלידה
גם לי סיפורים...אישהואימא
8 חודשים אחרי החתונה ועדיין לא נכנסנו להריון. ואז מגיע ראש השנה ואני במחזור.. ואחר כך מנסה לעשות הפסק אחרי 5 ימים(תמיד הצלחתי מינימום אחרי 6) וההפסק יוצא נקי. יום אחרי ראש השנה בבדיקה העד יוצא בעייתי. ואנחנו אצל ההורים של בעלי ובעלי לא מוצא רב ללכת לבדיקה... ובכלל אני נפגעת כי בהרגשה שלי הוא מעדיף לא להתעסק עם זה. והוא מציע לי לצאת אבל אין לי מצב רוח והוא יוצא עם האחים שלו לסרט. ואני נפגעת מאד מאד. כשהוא חוזר אני בוכה המון ועצבנית מאד. והוא מתנצל והופך את העולם למצוא רב פוסק. ומוצא. והרבה מתיר. אחר כך אני טובלת יום לפני יום כיפור ואני מרגישה שהלב שלי יצא החוצה בשביל לטבול בזמן (אם לא הייתי מתעקשת שילך לרב עם הבדיקה הטבילה הייתה נדחתה למוצאי יום כיפור... רוב הסיכוי אחרי הביוץ) ואני נכנסת להריון ב"ה...

לידה שניה- הטבילה יצאה ביום ההולדת שלי. באותו יום ההורים שלי פוגעים בי מאד על איזשהו עניין ואני בוכה המון. גם במקוה אני בוכה.. מרגישה פשוט עצובה ומבקשת מהקב"ה שיעזור לי. אני אומרת לו שאני כל כך רוצה לכבד את ההורים שלי אבל הם כל כך פגעו בי ביום הולדת שלי.
אחרי המקווה הזה נכנסתי להריון.

ריגשת..חדשה ישנה
איזה סיפור!חורפקריר
ממש העלת בי צמרמורת...
מוסיפה סיפור משלי-
זה היה אחרי הלידה הראשונה שלי, דימום שהרגיש כמו נצח וסוף סוף אחרי קצת יותר משלושה חודשים הצלחתי לגמור שבע נקיים אחרי הרבה נסיונות כושלים, לא הייתה מאושרת ממני! התרגשתי וחיכיתי למקווה בקוצר רוח. באותו זמן היה אמצע החורף והיינו אחרי מעבר דירה ככה שלא הכרתי את האזור כמעט בכלל. קבעתי זמן עם הבלנית והתארגנתי בנחת, הכל היה על מי מנוחות. בערך 5 דקות לפני שיצאתי נפלתי והציפורן שלי ביד התרסקה, ברמה של חלקי ציפורן שלא בדיוק מחוברים, דם קרוש מתחת לכל הציפורן וחתיכות עור חצי מחוברים. מהר מהר טיפלתי בזה, הודעתי לבלנית שאאחר טיפה. אני בלחץ מנסה שיעצר הדם ולנקות במקביל את מה שכבר נקרש. סוף סוף הצלחתי להשליט קצת סדר במצב והבלנית מתקשרת אלי, אומרת שקרתה תקלה ואין מים חמים במקווה, הבורות קפואים, אין רדיאטורים ואין מים חמים בברזים. היא הציעה לי לטבול בקור או ליסוע ליישוב אחר. לא ידעתי מה לעשות, היינו בלי אוטו אז ליסוע למקום אחר לא כ''כ בא בחשבון, אמרתי שאצא בכל מקרה, אני לא מוותרת על טבילה עד שהצלחתי סוף סוף לעבור 7 נקיים. כשהגעתי למקווה מקבלת את פניי בלנית צדיקה עם כלי עבודה ביד, ידיים שחורות וחיוך ענק, היא אומרת לי שהיא הצליחה לתקן את הרדיאטורים אבל לצערה המים בבורות קפואים עדיין.
החלטתי שלא משנה מה אני הולכת לטבול וב''ה שלפחות יש רדיאטורים כדי שאוכל להתחמם אח''כ לפני שיוצאת שוב אל הקור. ב''ה טבלתי, רועדת מקור ושיניים נוקשות, יצאתי ישר למגבת חמה ורדיאטור נחמד. שתיתי קצת תה חם עם הבלנית לפני שהלכתי להתלבש

רק שנים אח''כ עלה בדעתי שיכלתי לדחות ביום או להזמין מונית למקום אחר, נראה לי שהייתי כ''כ לחוצה לטבול שהייתי מוכנה לכל רק שנהיה כבר מותרים...
ואי אני עם דמעות!!יונתי

איזה מסירות נפש! 

אישה צדיקה וטובה!!

קראתי את כל הסיפוריםמאוהבת בילדי

בת פה ובוכה.

איזה נשים צדקניות!!!

איזה כיף להשקיע ולקבל תמורה (מסירות נפש למקווה ולהכנס להריון...)

 

בשעה טובה לכולן!

קוראת פה את כל התגובות ומתרגשתשמעונה
יש לי סיפורי מקווה למכביר... אבל םוחדת לכתוב שלא אעשה לי אאוטינג ( חלק מהם ספרתי לחברות )... בכל אופן זה הזכיר לי שלא מזמן עשו פרויקט כזה על כל מיני טבילות הזויות כדי לחזק נשים במצוות הטבילה בקורונה... ( נשים דטבלו תוך כדי צבע אדום, נשים שטבלו ברוסיה הקרה)
אחפש את זה כי זה ממש מוסיף לרצון למצוהשמעונה
הנהשמעונה
קוראים לזה בכל מאודך

איזה יפה וואינפש חיה.
ובכלל הסיפורים כאן ממש מחזקים
פעם מישהי סיפרה ליאביול
שטבלה תוך כדי שלג שהיה ממש גבוה ואף אחד לא יכל לצאת... איכשהו הבלנית פתחה לה אבל לא הצליחה לסדר לה מים חמים.. (הפסקות חשמל, שלג...)
אמנם לא רוסיה אבל בררררר
זה פשוט מרגשדבורית
איזו נשמה מיוחדת בטח!!!
ממש מחזק!!!
מהממת. שתהיה לידה קלה!אורוש3
ממש חיזקת אותי תודה ששיתפת♥️♥️עטרת ראשי
מרגש.. ממש נותן כח לשמוע סיפורים שכאלו..שייק פירות
מוסיפה משלי..

הסיפור הזה מורכב על שני סיפורים שמתחברים.. ב"ה הרגשנו מוכנים לקראת הריון חדש ועמדתי להפסיק את המניעה. באחד מימי המחזור הרגשתי ממש לא טוב והגענו למצב של נסיעה למיון.. מפה לשם נאלצתי לקבוע תור לפרוצדורה שדורשת הרדמה. בעלי החליט שא"א לחכות לתור שקבעו לי לעוד כמה חודשים ומגשש בפרטי (ב"ה שהביטוח מכסה..). הגענו לשרפ, נפגשנו עם הרופא ומיד הוא פותח יומן וקובע לנו תור לעוד שבוע וחצי.. אממה, זה יוצא יומיים לפני המקווה. מה שלא יאפשר לי לטבול באותו שבוע (יהיו תפרים ושבועיים בלי בריכה ומקווה..). מתלבטים מאוד מה לעשות ואחרי הרבה התלבטויות ביקשנו שיידחה את התור ויימצא תור חדש (רק אומרת שלא שהייתי בלי כאבים בזמן הזה, רק שלא ראיתי איך אני עוברת אתזה בלי עזרה פיזית מבעלי..). אחרי כמה שעות חוזרים אלינו עם תור ליום שאחרי המקווה. ב"ה אני קצת נרגעת. עובר המקווה, עוברת הפרוצדורה וההרדמה, כשאני מתעוררת ובחדר התאוששות, מסתבר שאמרתי לבעלי שאיזה מזל שחיכינו, אחרת לא בייתי מסתדרת, אבל הייתי כ"כ מטושטשת שאני לא זוכרת שאמרתי אתזה. אבל באמת שמזל שחיכינו, העזרה שלו הייתה קריטית להחלמה.
מגיע המחזור הבא, מצליחה לעשות הפסק ומתחילה להכנס ללחץ! המקווה נופל על ליל א של ר"ה!!! ולא רק זה הבטחנו לגיס רווק שהוא יהיה אצלינו בחג, וזאת לא הייתה הזמנה שאפשר לבטל. אחרי מליון התלבטויות איך להתנהל ומה לעשות החלטנו להמשיך כמתוכנן, לארח ולטבול בזמן. בבית כמה ילדים, התחלנו הכנות לחג כמה ימים קודם והגענו לחג מוכנים. עכשיו, אני מהנשים שנשארות בבחת בערב שבת עם הילדים, לא טיול בחוץ ולא כלום. איך הולכים לטבול בזמן התפילה עם הילדים?? שברנו את הראש על זה ובסוף החלטנו לביים שיחה כשגיסי כבר נמצא שאני מפורקת מעייפות מכל ההכנות ושאם לא אוכל לנוח בזמן התפילה לא אצליח להגיע לשולחן החג. אז שהילדים כולם יילכו איתו לביהכנ"ס ואם צריך שיישב איתם בחוץ.
אחרי שהם יצאו לתפילה, רצתי למקווה, טבלתי, וחזרתי הביתה. בדרך הביתה התפללתי, ריבונו של עולם התחלה חדשה בשנה חדשה, תן לנו ברכה!
תשעה חודשים לאחר מכן זכינו בקטנטונת יפיפיה (בת ראשונה אחרי מספר בנים..)
יואו איזה מרגש!!דבורית
יאאא איזה יופי!!יונתי


כל הסיפורים פה מרגשים ויפיםדיליה
מוסיפה משלי פחות דרמטי,
אבל כן ככל פעם מסירות נפש הביאה לי ביבי חמוד.
פעם אחת שאלה על בדיקה ביום השביעי. יום כפור וקרה.
הולכת לרב בעצמי כי היה ברור שבעלי לא יספיק להגיע בזמן (שקיעה הייתה בערך ב5הרב אומר ללכת לאחות כי כנראה פצע.
מסדרת אתהגדולה אצל שכנה כולי מפודחת בעלי מנסה להגיע הבייתה מתברר שמתחיל בלאגגן עם התחבורה אני אפילו לא מנסה לחות לאוטובוס.
הולכת לאחות הביתה היא שבועיים אחרי לידה צדיקה הבינה את המצב. יש לה חדר בדיקה חיצוני לבית שלה בתוך מן סוכה כזאת כפור אימים מתחיל שלג.
ברעד היא בודקת ישש פצע ב’’ה.
מצקשרת לבעלי חוזרת לבית. יורדת למקווה כפור אימים עשיתי הכנות בביצ בטיפשותי... קפואה במקווה נעים בלניות נשמות. זה לא הקבועות אלא אלו של שבת הקבועות ברחו מפני השלג.
אחרי הטבילה בעלי מגיעה ואנחנו עושים טיול שלג מהממם. 9חודשים אחר כך הגיע ילד מושלם.

עוד מקווה היה בליל שבועות מוצאי שבת. היה ממש מאמץ להגיע לחג נורמלי וגם עבדתי באותו יום שיש.
עשיתי מאמץ רב גם לעשות חג יפה, גם הכנות מושלמות למקווה וגם שיהיה נחת רוח. הייתי אז גם במעקב זקיקים שחייב להגיע עוד לפני העבודה ביום שישי למקום מסויי כי אחר כך יומיים חג שאין מעקב...
היה חג מהממם וליל טבילה מהממם ותינוק זהב טהור!
ואו מדהים!!יונתי


וואו איזה סיפורים יש כאן! מדהימות אחת אחתמטילדה
אתן כ"כ מרגשותחרדית צעירה
איזה כיף לראות את המסירות נפש של כולן בשביל המצווה החשובה הזו.
אצלי לא היה סיפורים כ"כ דרמטיים, אבל כל ההריונות שלי התחילו אחרי טבילות שהיו קצת יותר מסובכות ומאתגרות.
1. זוג צעיר 4 חודשים אחרי החתונה. עד עכשיו מקדישה את כל היום של המקווה עבור התארגנות (גם רק אז בדיוק מוצאת עבודה) טבילה מתוכננת לאחד הלילות בחנוכה. אני מיד מחשבת שזה לא נורא ממילא תמיד כל המסיבות מתחילות מאוחר יותר ומזל שזה לא ערב/מוצאי שבת שאז אנחנו מוזמנים לחמותי. בצהריים אני מדברת עם אמא שלי והיא נזכרת ששכחה להודיע לנו על המסיבת בת מצווה היום בערב של בת דודה הקטנה שלי ואנחנו כמובן מוזמנים. אין מצב להבריז כי היא תסמונת דאון ומתוכננת לה מסיבה גדולה ורצינית ממש (פיצוי על חתונה שכנראה לא תהיה לה) הדודים שלי ממש יעלבו אם לא נגיע, ותכלס אני מאוד אוהבת אותה ורוצה לשמח אותה. גומרת להתארגן למקווה. בעלי מדליק נרות ואני רצה למקווה. בעלי מחכה לי מחוץ למקווה ואנחנו יוצאים למסיבה. חוזרים הביתה מאוחר מאוד עייפים. היה כיף להיות מותרים כל הערב ועם ההתרגשות והציפיה שלנו אף אחד לא הבין למה אני כ"כ מאושרת, סה"כ מסיבת בת מצווה
2. דומה לסיפור הראשון. בת דודה שלי מתחתנת ואנחנו חברות טובות ומאוד קרובות. החתונה בקיץ ככה שהטבילה מאוחרת ואין סיכוי להספיק את החופה. אז החלטנו לספר שהילד הגדול בדיוק התחיל לישון רצוף בלילה וחבל לנו להרוס את זה, אז הוא יישאר בבית עם בייביסיטר ונגיע לבד. בעלי מרדים אותו בזמן שאני במקווה ואז אנחנו יוצאים לחתונה לבד בלי התינוק. הבלנית היא חברה מאוד טובה של דודה שלי וכשאני נכנס למקווה היא אומרת לי מזל טוב ומציעה לנו להצטרף אליה לטרמפ לחתונה, היא יוצאת עוד שעה, מספיק זמן לחזור הביתה ולגמור להתארגן. חסכה לנו נסיעות התחבורה ציבורית מהיישוב הקטן שלנו.
3. יום שני מתחיל ווסת ואני מבינה שטבילה תהיה בליל שבת. אף פעם עדיין לא קרה ואני מאוד נלחצת. יום אח"כ גיסתי מדברת איתי ששבת הבאה זה יומולדת של חמותי ורוצה להפתיע אותה, שנגיע אליה לשבת- לגיסתי. ואחרי הסעודה נלך להורים למסיבת יומולדת בהפתעה. אני נחרדת מהרעיון ומצליחה לשכנע אותם לעשות מסיבה במוצאי שבת. יום שישי מנסה לעשות הפסק ולא מצליחה (עד עכשיו תמיד הצלחתי יום חמישי) ורק בשבת בצהריים מצליחה, זאת אומרת טבילה במוצאי שבת. אף פעם לא טבלתי במוצ"ש אבל זה לא נשמע כ"כ מלחיץ, במידה והערב פנוי...
עושים הבדלה ואני עפה למקווה, בעלי מארגן את הילדים ומחכה לי באוטו. כל הנסיעה מתקשרים אלינו לבדוק איפה אנחנו אוחזים ולמה מגיעים כ"כ מאוחר. כמעט כל האוכל אצלי וצריך לארגן את השולחנות לפני שחמותי חוזרת הביתה (חמי הוציא אותה מהבית לכמה דקות) בסוף אנחנו נכנסים לבית דקה אחריה, היא עדיין שמחה ומרוגשת מההפתעה.
לילדה שנולדה בהריון הזה קראנו על שם סבתא של חמותי והיא מאוד אוהבת אותה. ביום הולדת הבא שלה כשהתינוקת היתה בת 3 חודשים סיפרתי לה שהיא בעצם המתנת יומולדת שלה לשנה שעברה...
4.אחד משבתות החורף הראשונים שנה שעברה ואני צריכה לעבוד ביום שישי, חוזרת מהעבודה בערך ב3. בד"כ כשיש לי משמרת אנחנו מתארחים לשבת אצל חמותי או אמא שלי אבל אני לא מסכימה לטבול במקום אחר. אמרתי לבוס שלי שאני צריכה להחליף לשבוע אחר והוא אמר שיבדוק, יום רביעי הוא עדיין לא מאשר לי. בלי ברירה ביקשתי מאחת הקולגות שהיא הדתיה הנשואה היחידה בנוסף אלי וסיפרתי לה שאני חייבת שתחליף איתי כי אני צריכה לטבול. היא ממש חמודה ולמרות שסגרה כבר צימר לאותו שבת היא ביטלה והחליפה אותי בעבודה. כמובן שביום חמישי הבאתי לה כמה עוגות וסלטים. יש לי עכשיו תינוק בן 3 שבועות על הידיים
איזה מרגש כל הסיפורים...מאוהבת בילדי


וואו. מרגש. עשה לי חשק לשתף גםאנונימית בהו"ל
מסוג הסיפורים שבחיים לא תספר למישהו;)

חודשיים אחרי החתונה, 7 נקיים.
ביום ה6 (יום שישי, חורף) קמה מוקדם לעבודה, עושה בדיקה ולא בטוחה לגביה אז משאירה לבעלי ויוצאת.
בעלי מנסה כל היום לתפוס את הרב ולא מצליח, ואני בלחץ, עד שעברנו כמעט הכל ואני כבר כ"כ מחכה..
בסוף ב14 בערך מגיעה התשובה- הבדיקה לא תקינה, כדאי להבדק אצל בודקת טהרה אם יש פצע.
שיא הלחץ. מגיעה מהעבודה ב15 (!) ומתחילה להרים טלפונים. בסוף בהמלצת הרב מגיעה לרופאה דתיה מהממת שמוכנה לקבל אותי שניה לפני שבת. עולים על האוטו וטסים.
מגיעה לרופאה ואז קולטת שאני בבעיה.
הקרום שלי עוד לא נקרע, הוא עבה מאוד ואנחנו לא מצליחים. כאבי תופת כל פעם (ומלא מלא לחץ סביב זה שגם ככה הופך את הנושא לטעון מאוד).
אין לי מושג איך היא הולכת לבדוק אותי.
אני עולה על המיטה ומתה מפחד. היא מתחילה לבדוק אותי בעדינות בעדינות אבל זה כואב מאוד..
אני מנסה להתגבר אבל מתה מכאבים.
אחרי כמה דקות היא אומרת שהיא לא מוצאת פצע אבל אם אני מאשרת לה היא תנסה לחפש יותר עמוק כי היא ממש רוצה לעזור לי לטבול בזמן.
אני מאשרת לה והיא ממשיכה. אני בוכה שם על המיטה בטירוף.
בסוף היא נושמת לרווחה, מצאה פצע ב"ה🙂
היא מרגיעה אותי ואני טסה בחזרה הביתה, דקה לפני שבת.
ב"ה טובלת בזמן! איזה אושר.
באותו לילה אנחנו נאסרים שוב (היה טיפה דימום מהקרום), ברגע שאני מגלה את זה אני מתחילה לבכות ולבכות. שוב אסורים? שוב 7 נקיים וכל הבלאגן?
איכשהוא עברנו את זה וטבלתי שוב אחרי שבוע וחצי, מבואסת כולי שהמחזור אמור להגיע עוד יומיים שלושה.
אבל הוא לא הגיע ולא הגיע..
אחרי הרבה זמן התחלנו לחשוב שאולי קרה לנו נס (סכוי נמוך מאוד מאוד כי הקרום כמעט שלם.. ),
אבל ב"ה כשהקב"ה רוצה הכל יכול לקרות ואכן כבר הייתי בהריון🙂
עד היום אני נזכרת בשניה הזאת שקלטתי שנאסרנו שוב וחשבתי לעצמי, למה הקב"ה עושה לנו את זה?
ולא ידעתי שהוא העניק לנו את המתנה הכי טובה שיכולנו לבקש...
אמאלה איזה סיפווור 💓מובכת לשאול
איזה סיפוא אבאלה...דיליה
למה לא פתחת את הקרום?
נכון, יש אפשרות כזאת לפתוח אותוכמהה ליותר

אני הלכתי כמה ימים אחרי החתונה לבודקת טהרה כדי שתיבדוק אם באמת הקרום כולו נפתח, כי לא רציתי שיהיה מצב שפעם הבאה נהיה שוב אסורים....

אני כבר לא זוכרת בדיוק את הפרטיםאנונימית בהו"ל
אבל כן הלכתי לרופאה מומחית והיא טענה שאפשר להרחיב אותו בעזרת פזיוטרפיה ומרחיבים.
זה באמת מה שקרה, רק חבל שלקח חצי שנה😢
סיפור ארוך וקשה..
בדיעבד, הייתי הולכת לרופאה אחרת שתפתח וזהו, היה יכול למנוע הרבה סבל..
מרגשת ביותר! עמדו לי דמעות בעיניים לקרוא את התיאור שלך!מהממתיעל מחכה לשבתאחרונה


אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24אחרונה

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אצלנו מכינים את המלית:קנמוןאחרונה

מטגנים בצל, פותחים בו תבלינים (שום גבישי, מלח, אפשר טיפה פלפל שחור, גריל עוף, קינמון-מוסיף המון עומק וניחוח לטעם) מערבבים היטב את התבלינים עם הבצל והשמן (זהירות לא לשרוף את התבלינים), ומוסיפים חזה טחון.

מטגנים ומוסיפים תוך כדי קצת סילאן.

לוקחים טורטיות, ממלאים בכל אחת כמות מכובדת מהמלית,

מקפלים בצורה של: מגלגלים ואז מקפלים את השוליים משני הכיוונים לאמצע, כך שהטורטיה תהיה סגורה ולא יישפך המילוי החוצה דרך הקצוות.

באותה מחבת מטגנים קלות כל טורטיה מ2 הצדדים: הצד העליון והצד שהקצוות מקופלות כלפיו.

לשובע

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנו

קציצות מטוגנות מפשירות ממש יפה על הפלטהחושבת לעצמי

ואם את שמה בתערובת גם קצת ירקות היא נשארת עסיסית

אצלנו ממש הולך פאי רועיםשמש בשמיים

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביול

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אמן. תודה. נשמע כיוון טובקנמון

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

אשמח להמלצה.קנמון

רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.

יותר בתחום של ספורט קיצבי.

כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.

אבל מוכנה לנסות.

אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..

ותודה!

ממליצה על לאה יוגהרק לרגע9

תכתבי 'לאה יוגה' ביו טיוב.יש לה ערוץ עם המון שיעורים בכל מיני אורכים, שמתאימים לכל מיני מקומות בגוף. נגיד שיעור לגב תחתון וכו'. אני לפעמים מחפשת נגיד שיעור של רבע שעה אם אין לי זמן, יש לה גם קצרים, גם ארוכים בכל מיני רמות. תעשי קודם למתחילים.

ממש תודה (:קנמוןאחרונה

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

גם כיוון מעניין..קנמון

אשמח להמלצה בפרטי.

אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.

תודה!

תודה לכל הנשים היקרות על העצות הטובותקנמון

ועל התמיכה.

זה נותן כח..

שהשם יברך אתכן בטוב!

כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

זוג+2 באזור ה400 מפרטתפיצישלי

ליל שבת

סלטים כ10 סוגים חלק קנויים באזור ה70 שח

דגים -50 שח

מרק קובות ביתי 30 שח

שבת בבוקר

בשר 80 שח

ממולאים או אורז עם עוף 50 שח

סעודה שלישית סלטים

מלבד זאת חלות 50 שח

עוגות ופיצוחים וחטיפים 80

בדיקת דם לגילוי הריוןאנונימית בהו"ל

עשיתי הבוקר בדיקת דם ועדיין אין תוצאות

אוףף

דרך כללית

תכנסי באפליקציה לתוצאות. תוצאות מתאריך עד תאריך..רק לרגע 1

זה לא מופיע בראשי

אם לא מופיע תתקשרי מחר למרפאה

זאת התוצאה, מה המשמעות?אנונימית בהו"ל

פעם ראשונה שאני בודקת בבדיקת דם

זה אומר שאת בהריוןהשם שלי

יאאא איזה כיף!אנונימית בהו"ל

תודה על התשובה, לא מבינה במספרים האלה

בשמחההשם שלי

בעיקרון תוצאה מעל 5 זה חיובי.

את יודעת מה לעשות הלאה?

כן, אני קבעתי תור לרופאאנונימית בהו"ל

מעל 25 זה חיובי. בין 5 ל25 זה גבוליאמהלהאחרונה

או שזה הריון צעיר מאד או הריון כימי.

ולפותחת- זו תוצאה נהדרת ב"ה, שיהיה בשעה טובה!!! בבריאות, בשמחה ובידיים מלאות

כמה זמן את אחרי איחור?

נשבר לי הלב עכשיואנוונימית1

הבת שלי עדיין לא בת 5.. קמה מלאאאא בלילות בגלל חלומות רעים. זה מתיש ברמות. במיוחד בזמן מילואים.

עכשיו לפני שהיא הלכה לישון שאלתי אותה מה החלומות הרעים שלה.

היא: שאבא ילך לכמה ימים לצבא.

אני: ומה נורא בזה שהוא הולך? (הייתי בטוחה שהיא תגיד שהיא מתגעגעת).

היא: שהוא ימות!

ומתפרצת בבכי.

והמחנק עלה לי לגרון.

וב"ה בעלי כרגע לא נמצא בגיזרה מסוכנת. אבל החזקתי את הדמעות שלי מהידיעה שהילדה שלי מתמודדת עם הפחד הזה ברמה היומיומית.

ועוד ילדים רבים במדינת ישראל. ושלא כל הילדים (אני לא נכנסת לסוגיית הגיוס. רק משתפת מהתחושות שעלו לי).

ושחלק מהילדים חוו את האובדן שהם כל כך פחדו ממנו... ומסתובבים עם חור ענק בלב ליתר חייהם.

וואי איך המציאות הזאת מפעם לפעם נותנת כאפה של החיים.

וואוו קשוח. באמת שובר את הלבהשקט הזה

כל כך קשה. בשביל שתיכן. חיבוק גדולכורסא ירוקה.

וואו חיבוק. איזה מתוקה ורגישה.רקלתשוהנ

מאמי 💔😥 חיבוק גדולבאתי מפעם

מסוג הפעמים שאני יכולה רק לשלוח חיבוק 💓שושנושי

חיבוק גדול, באמת נשבר הלב💔חזקה בעורף

איזה יופי אבל שהיא משתפת ויודעת להגיד מה מפחיד אותה! נשמעת ילדה נבונה!

יש באזורכם מרכז חוסן פעיל? אולי שווה להתייעץ ולקבל כלים איך לעזור לה להתמודד עם הפחדים. או בעזרתך ואפילו בעזרת כמה טיפולים של איש מקצוע. במיוחד שאת אומרת שזה לא חד-פעמי וחוזר על עצמו😔

מניסיון, יש להם כלים טובים!

מצטרפת להמלצה על מרכז חוסן^כיסופים^

ואם נשארה לכם יתרה לטיפולים משפחתיים המילואים נשמע ששווה להשתמש

וחיבוק גדול♥️♥️

אני גם מרגישה שלראשונה מזה 3 שנות מלחמה ומילואים פתאום נופלים האסימונים לגדולה שלי (בת 4)

תודה רבה! אני לא מכירה האמת אבל אנסה לברראנוונימית1

אוף זה ממש קשה. חיבוק גדול והרבה כוחותסטודנטית אלופה

היא נשמעת ילדה מדהימה וחכמה. אני מתנחמת בזה ששלי עוד קטן ולא מבין, למרות שבסוף הכל נחקק בפנים

אוף מתוקה קטנה. טוב שמשתפת אותךהרמה

זה שהיא מוציאה ומשתפת ואפילו אם זה בחלומות זה נורמאלי וטבעי ואפילו בריא מאשר לאגור את החרדה והפחד בתוכה.

הרבה כוחות וחיבוקים 🫶🫶🫶

בשאגת הארישומשומונית

בעלי גוייס. ובת ה4.5 אמרה לי באחד הימים: אמא, בואי נגיד תהילים שאבא לא יפצע. (אמנם לא דיברה על מוות, אבל גם פציעה זה לא רחוק...)

ישר עלו ךי דמעות (הייתי אז גם מאוד הורמונלית בהריון😉). וכמו שכתבת זה נתן לי כאפה שזו המציאות של הקטנים שלנו...

כמה התמודדות💔 אצלנו בתחילת המלחמהחזקה בעורף

לצערנו התמודדנו עם מוות של מישהו ממעגל יחסית קרוב, הילדים הכירו אותו ויש ילדים חופפים בשכבת גיל.

זה קרה בזמן שבעלי היה בעזה מנותק קשר.

כשסיפרו לי על המוות שלו, הייתי מחוץ לבית אבל כשנכנסתי הביתה הילדים כמובן ראו שבכיתי.

וישר הם שאלו אם אבא מת😔

כמובן, שדיברתי איתם וסיפרתי להם ואז אחד הקטנים שאלה נכון x (אישתו) הרבה יותר עצובה ממך עכשיו?

נכון כשאבא ימות את תהיי יותר עצובה ממה שאת עצובה עכשיו??

הזכרת לי… אנחנו קרובים של החטופיםחמדמדה

אחד מהם חזר ב"ה

וכמובן גם הילדים ידעו שנחטף והתפללו

וכשהשתחרר הגיע לבקר ואחד הילדים רץ אליו איך שנכנס וצעק לו 'הייייי *** (השם שלו) לא נרצחת?????'

ילד בן שלוש🙈🙈

מדהים פשוט

כשסיפרתי לבעלי בערב (הוא בבית) הייתיאנוונימית1אחרונה

בהלם שזה ממש הציף לו דמעות בעיניים לשמוע את זה... הוא אחד שבוכה פעם באף פעם.

אבל זה באמת כל כך הפריע לו לדעת שהמילואים האלה עושים צלקת בנפש שלה... וזה קשה ללכת בידיעה שאתה לא יודע מה יכולות להיות ההשלכות על המשפחה (חוץ מהמובן מאליו שמתגעגעים והעול של הבית עליי וכו')

כמה אחוזי מניעה יש לדיאפרגמה? חייבת למנוע בגללדיאפרגמה

סיבה רפואית ואין אופציות כמעט, חושבת בלית ברירה לעבור לזה למרות שהבנתי שפחות אחוזי מניעה, יש כאן מישהי שנכנסה להריון עם דיאפרגמה?

חייבת להגידציונה.

שעם כל סוג של אמצעי מניעה יש בנות שנכנסות להריון..

הדבר היחיד שהוא 100 אחוז זה להמנע, וזה לא אופציה.

אמצעי בטוח זה מעל 90 ומשהו אחוזים..

בהצלחה בהחלטה!

אני חששתי מאוד גםפרח חדש

עברתי לזה בלית ברירה

הלכתי למתאמת וקניתי את הגל גם ששמים

זה מונע מצויין ואני אחת שנקלטת ממש בקלות. חודש חודשיים הייתי לא רגועה כי חששתי עדיין אבל ראיתי שזה פשוט עובד ונרגעתי

זה אופציה די טובהשימושית

אבל תקפידי מאוד על ההנחיות (לא להזניח את ההתאמה, ולא כל כמה זמן שצריך+ אם יש שינוי חד במשקל)

ויכול להיות (לפי רמת הסיכון בכניסה להריון) שבימים המועדים ממש עדיף שלא תקיימו יחסים. אבל זה רק אם ממש אסור לך להיכנס להריון.

להימנע בימים מסויימים בעיני זה כבר ממשפרח חדש

להשתמש במניעה לשווא

כל המניעה שמשתמשים זה כדי למנוע הריון, גם אם האחוזים לא 100 אחוז

נכון שיש כמה ימים לפני וכמה אחרי שהחשש קיים אבל יותר קטן

אבל אין לזה סוף ככה

צריך להשתמש במניעה לפי הכללים ולחיות חיי אישות נורמליים (זה בהרגשה שלי אחרי אי אילו מחשבות ונסיונות לגבי זה)

בד"כ את צודקת, ועדיין אם הצורך הרפואי הוא מוחלטשימושית

ממש, רופאים ממליצים להשתמש במניעה כפולה בימים האלו (התקן או גלולות+ שקפים או נרות)

אז אם מונעים בדיאפגרמה ממליצה פשוט להימנע כי לא ישימו התקן או יקחו גלולות בשביל הימים הנ"ל...

אז לא צריך דיאפרגמה.. סתם מיותרפרח חדש

לא נכוןשימושית

יש 6 ימי פוריות, מתוכם 2 נחשבים לימים המועדים ממש.

אין הבדל כמעטפרח חדש

הזרע שורד מאוד טוב גם 3 ימים בתוך גוף האישה

כך שמדובר על הרבה יותר מיומיים

אם להימנע כי יש חשש

אז החשש צריך להתחיל כמה ימים קודם.

ואם לא חוששים 3 ימים קודם כי יש מניעה

אז גם ביום הביוץ לא אמורים לחשוש

אם להימנע באמת בגלל חשש שהמניעה לא מספיקה אז צריך טווח יותר ארוך ושאר הימים לא צריך בכלל מניעה.

לא יודעת, זה מה שהרופא אמר לי בפעם שהיה סיכון ממשישימושית

להיכנס להריון.

ואז שאלתי עוד שתי רופאים והם אמרו אותו דבר פלוס מינוס

זה מסוג הדברים שבעיני רופאים הם לא הכתובתפרח חדש

הם מתעלמים מהעובדות בשטח

ומתייחסים רק ליום הביוץ

כי הם למדו רפואה ואיך לעזור לנשים להיכנס להריון ולתזמן יחסים עם ביוץ

בעבר הייתי בטיפול כלשהו עם מעקבי זקיקים והתוכנית היתה לנסות להיכנס להריון מיחסים 4 ימים לפני ביוץ (ואז להימנע עד יומיים אחרי הביוץ).

ככה עשינו וישר נקלטתי אותו חודש. זאת פשוט עובדה שזרע חי כמה ימים בתוך גוף האישה

טובים מאוד מנסיוני, אם מקפידים להשתמשהמקורית

עם קוטל

אני איתה כבר כמה שנים ומאוד מרוצה. שום חלופה אחרת לא הייתה לי טובה כמו זו

עם כל אמצעי מניעה ניתן להיכנס להריון אגב. יש נשים שמכנסו עם התקן/ דיאפרגמה/ גלולות

בשונה מאמצעים האחרים השימוש וההצלחה בדיאפרגמה תלוי בך כמעט לגמרי (כמעט כי אם השם רוצה אז לא יעזור כלום ויהיה הריון) . אם את שמה. אם את משתמשת בקוטל. אם היא מונחת כמו שצריך. אם השארת אותה כמה שעות שצריך אחרי.

המתאמת שלי ספרה שבמדינות עולם שלישיפרח חדש

מקובל שנשים הולכות עם זה קבוע כל היום

אבל הם לא מקפידות על הגל ולכן אחוזי המניעה יורדים ואולי בגלל זה גם החישוב הכללי של אחוזי המניעה יורדים כי מחשבים את השימוש שלהם

ממש מוכנות לכל תרחיש😅המקורית

האמת שמי שמזהה ביוץ לא צריכה כל יום

אני שבוע לפני פרישה לא שמה בכלל

אני מזהה ביוץ ונכנסתי להריון איתה עם הגל והכלהריון ולידה

לא הולכת לפרט פה מעבר אז לא לשאול אותי בבקשה עוד

אסכם שזה עדיין רגיש ושזה הבייבי הכי הכי שאני שמחה שקיים

אני בטוחה שזה קרה ויקרה לעודפרח חדש

וגם עם התקן זה קרה ויקרה

וכנל עם גלולות וטבעת

בקיצור

זה לא חידוש ולא מוריד מטיב המניעה ביחס למניעות אחרות

זה מה שהפותחת שאלההריון ולידה

והרגשתי צורך לאזן כשכולן כותבות שמי שנכנסה להריון זה כי לא שמרה וכו

צודקתפרח חדש

אני בטוחה שיש פה נשים שנקלטו גם עם סוגים אחרים.. רק שלא ישמע כאילו זאת הממניעה היחידה שלא 100%

אני לא כתבתי ככההמקורית

גם אניזריחה123

נכנסתי אתה

האמת בלי ג'ל

ואולי זה בגלל פערים במשקל.. לא יודעת

על כל השאר מאוד הקפדתי.

היה קשוח, אבל היום הילד גדול והוא מאתגר אבל מדהים וברור שאי אפשר בלעדיו.

עדיין אני בטוחה שאחזור עכשיו לדיאפרגמה (לפני הלידה הנוכחית היא מנעה יפה) כי שאר האמצעים פשוט לא באים בחשבון מבחינתי מניסיון העבר

האמת שבלי ג'ל זה מבחינתי שימוש לא נכון112233445566

והקודמת שאמרה שנכנסה אמרה שרגיש ולא מפרטת אז קשה לדעת מה זה שימוש נכון שהיא אמרה

אבל מבחינתי שימוש נכון זה מתאמת, גל, כל פעם כשאני מכניסה להרגיש שיושב טוב ומכסה את צוואר הרחם בוודאות.

מן הסתם בטוח יש גם כאלו שנכנסו בשימוש נכון פשוט על דיאפרגמה מתארים שימוש נכון ובסוף כשמפרטים רואים שלא אז זה בכלל מבלבל

לא רק מבחינתךפרח חדש

אלו ההנחיות הרשמיות לשימוש בדיאפרגמה

אני יודעת לבדוק את עצמי פנימית והייתי עושה את זההריון ולידה

תמיד

ועדיין זה קרה, אחרי תקופה שמנע יפה

האחוזים של מניעה עם דיאפרגמהoo

נגזרים גם מאלו ששכחו לשים/ שלא ידעו איך לשים/ שלא שמו קוטל/ שלא השאירו מספיק זמן אחרי ועוד

זה בעצם סיליקון שחוצץ וחוסם מעבר

והקוטל בא לשכבה נוספת של הגנה

זו הגנה גבוהה

אבל צריך להיות אחראיים לזכור/ לדעת לשים/ להשאיר

אני יכולה לנצלש לשאלה?אחת כמוני

דיאפרגמה יכולה להתאים אם יש חולשה משמעותית של שרירי רצפת האגן?

אני התאמתי את שלי אצל פזיוטרפיסטית רצפת אגןפרח חדש

אז היא בודקת גם את זה

שהדיאפרגה תתאים למצב השרירים שם

לי עובד נהדר112233445566

ואני אחת שנקלטתי תמיד בקלות

התאמתי אצל מתאמת ואני מקפידה תמיד כשאני שמה אותה (עם ג'ל כמובן) להרגיש שהיא יושבת טוב ושצוואר הרחם מכוסה כמו שצריך.

נראה לי ששימוש נכון מאד משפיע....

אז חשוב לשים לב אצל המטפלת להבין את העקרונות שהיא בודקת לך שתדעי גם לזהות על עצמך אם משו לא תקין

אני כבר עשור עם זה ומרוצה מאד!שאלתהריון

צריך להקפיד על ההנחיות. משתמשת עם קוטל ג'ל בנוסף. ולהיות מודעת. למשל שמתי לב שהיא מטיילת לי פתאום ובאמת הייתי צריכה להחליף מידה. אוהבת שיש מחזוריות כי ככה המערכת ההורמונאלית עובדת כמו שצריך. יש חשק מתי שצריך. עם אמצעים אחרים זה פגע לי מאד בחשק. וגם שרוצים היריון אז כל המערכת עובדת מסודר ופשוט לא שמים, אין צורך להוציא/לחכות שיהיה מאוזן.

מה שכן אני שנה אחרי לידה לא מקבלת מחזור (ועדין משתמשת ליתר ביטחון) שנכנסתי להיריון אחרי שנתיים וחצי זה היה לי אחלה שנה+ של מחזורים. אבל היתה תקופה שמנענו ליותר ואז זה כבר קצת התחיל להתיש אבל זה היה באמת כמה שנים שבדיעבד אוךי הייתי עושה משהו אחר. ואולי לא..אין לדעת ;)

בשימוש נכון ועם קוטל זרע עד 95 אחוזרק לרגע 1

כל אמצעי מניעה כשחושבים על הסטטיסטיקה כדאי לקחת בחשבון גם את הגורמים להפחתת יעילות

גלולות למשל 99 אחוז מאוד גבוה אבל אם שוכחים לקחת או לוקחים אנטיביוטיקה או מחלת מעיים היעילות כבר יורדת

התקן מותר לך? כדאי לדעת שזה מתאים גם לתקופה קצרה מה שפעם אמרו שלא

המניעה הודאית היחידה היא התנזרותמרגולאחרונה

קודם כל לשאלתך, לפי אתר מכבי:

בשימוש נכון ובשילוב עם קוטל זרע, דיאפרגמות וכובעונים יעילים ב-92-96% מהמקרים במניעת הריון. משמעות הדבר היא שמכל 100 נשים המשתמשות באמצעים אלו, 4-8 נשים תיכנסנה להריון בכל שנה

שימי לב זה לפי שימוש נכון. חייב לדעת להשתמש.

כל אמצעי הוא לא ודאי. למשל גלולות בתנאים אידיאליים זה 99% אבל בשימוש בשטח- פחות (בגלל ששוכחות גלולה, לא מקפידות על מרווחים, וירוס הקאות וכו וכו). לכן יש חשיבות גדולה להקפדה שלך על ההוראות (גם לדיאפרגמה יש הוראות)

וכן, למשל התקנים הורמונליים יעילים באחוז יותר גבוה. אבל מניחה שיש סיבה שאת לא שוקלת אותם.

אם הסיבה למנוע היא רפואית, דיאפרגמה לא אידיאלית כי בכל זאת סיכוי לא פיצי להיכנס להיריון גם בשימוש נכון, אז תלוי מה האלטרנטיבות שלך. ואולי באמת לשלב דיאפרגמה וקוטל עם הימנעות חלקית מהימים שמאוד סביר בהם בחוץ. ולהקפיד בפדנטיות על ההנחיות.