עבר עריכה על ידי אנונימית בהו"ל בתאריך ז' באלול תשפ"א 00:06
(מראש, מצטערת שזה באנונימי, יש פה כאלה שאני מכירה מהחיים "אמיתיים", אז מרגיש לי לא שייך לשתף מהניק הפרטי שלי..) אז השבוע נכנסתי בשמחה רבה לחודש תשיעי🥳🥳
ולרגל החודש החדש, החלטתי לשתף את סיפור המקווה שלי🤭
למה? כי לפי דעתנו ולפי החישובים, בזכות המסירות נפש למקווה הזה, עד פחות מחודש בעז"ה ייצטרף עוד אפרוח אהוב למשפחה שלנו. והלוואי וזה יעזור לעוד נשים למסור את הנפש למצווה החשובה הזו🙏
תתכוננו, זה ארוך
הפסקתי גלולות מניעה, קיבלתי מחזור אחרי הרבה חודשים של מותרים. זה היה קשה. והכי קשה היה לגלות שהמקווה נופל בזמן שבעלי במילואים😩😩
מההתחלה הוא ניסה לבקש לצאת, מילואים של כמה שבועות טובים, המקווה נפל על השבוע הראשון. ובגלל הקורונה אין סיכוי לצאת! (נכנסו לבסיס עם בדיקה שלילית ואמרו שלא יוצאים בכלל במשך כל הזמן!!!) מתבאסים בטירוף! בכ"ז אני עושה הפסק במוצ"ש, כי מבחינתי אין סיכוי לדחות הפסק! (וזה הפסק מבאס, פעם ראשונה שאני לא כ"כ שמחה שיצא נקי..)
ביום רביעי הוא אומר שבסוף כן נותנים לו אישור לצאת במוצ"ש ולחזור ישר בראשון בבוקר (מפקד דתי, הבין את הסיטואציה...) 🥳🥳🥳🥳
ברור לנו שאין מצב שאני נשארת לבד עם הילדים בשבת. ההורים שלי גרים במרחק של כמעט שעתיים וההורים שלו במרחק של שעה, ולכן עדיף להיות אצל ההורים שלו.
מראש אמרתי להורים שלו שאני חוזרת במוצ"ש, הם קצת לא הבינו את הלחץ לחזור, זה היה בחופשת חנוכה, הילדים במילא בחופש וממש ממש טוב לנו אצלכם, אז לכאורה באמת אין סיבה. (תכלס, אם הוא לא היה חוזר ברור שהייתי נשארת אצלהם) אבל אין כמובן לא רוצה לשתף והם עם טאקט לא לוחצים❤️
קבעתי מראש עם נערה בשכונה שלנו, שתשמור על הילדים כשאגיע..
מגיע מוצ"ש, מצליחה לארגן את התיקים והילדים במהירות שיא (כולל מקלחות ופיג'מות, כדי שכבר יירדמו לי בדרך...)
מתחילים להעמיס את כולם לאוטו ומגלים פנצ'ר ענק😱😱😱
למזלי הרב, לבעלי יש אוסף אחים ואחיות רווקים עם ידי זהב וכולם מתחילים להשתלט על הפנצ'ר...
לרוע מזלי, לא היה לי ג'ק באוטו...
למזלי, להם היה אחד...
לרוע מזלי, כשהם התחילו להעלות את האוטו, האוטו קצת התדרדר (הוא חנה בעלייה), הג'ק נפל והאוטו קיבל מכה🤦
למזלי, הם היו מספיק חכמים והצליחו בכל מיני שיטות להעלות את האוטו בצורה בטוחה, עד שאפשר להחליף גלגל...
לרוע מזלי, הגלגל הרזרבי שלי בלי אוויר בכלללללללל!
למזלי, לחמי יש עוד גלגל רזרבי שמתאים לגלגל שלנו.
לרוע מזלי, גם אצל היה חסר הרבה אוויר.
פה אני כבר ממש מתחילה לבכות. הילדים (שבינתיים החוזרו לבית של סבא וסבתא), כבר עייפים וחסרי סבלנות. אני בלחץ מטורף כי יש לי עוד שעה של נסיעה והמקווה כבר עלול להיסגר. וכולם לא מבינים מה הלחץ שלי לסוע, עדיף כבר להישאר אצלם עוד לילה, ולטפל מחר בפנצ'ר בנחת.
מתקשרת לבעלי בוכה. הוא כמובן כבר בדרך מהבסיס הרחוק, והוא מרגיע אותי שמבחינתו מה שהכי טוב לי, מקסימום הוא יגיע להורים שלו. אני ממש ממש לא רוצה.
מחליטה כן לסוע, למרות חוסר ההבנה של כולם. באיזה שלב אמרתי לחמותי בשקט שנתנו לבעלי ערב לצאת (לא פירטתי יותר מזה, כמובן שהיא לא טיפשה, אבל לפחות היא הוריד את כולם מהגב שלי...)
בסופו של דבר, שמים לי את הגלגל של חמי, וגיסי נוסע איתי לתחנת דלק הקרוב כדי לנפח את הגלגל ולבדוק שהאוטו תקין.
סופסוף מעמיסים את הילדים.
כל הדרך לא עוברת את ה-60 קמ"ש, כי זה גלגל רזרבי ויכול להיות מסוכן!! ואני בלחץ!!!!!!!!!!!!
כמובן שהתקשרתי להודיע לבייביסיטר שייקח קצת זמן, למזלי גם מאוחר יותר היא יכולה לבוא.
מתקשרת למקווה של השכונה שלי ומגלה לחרדתי שהוא נסגר מקודם יותר ממה שחשבתי ואין סיכוי שאספיק.
מתקשרת למקווה בשכונה אחרת, גם לשם לא אספיק (קורונה, וצריך להתארגן לפני בבית...) מספרת לבלנית את כל הסיטואציה (מנסה כמה שיותר עם רמזים, כי גדולה שלי בכיתה ב', עדיין ערה ומקשיבה להכוווווווווול) הבלנית המהממת אומרת לי באיזה שכונה המקווה פתוח עד מאוחר, ושאם לא אספיק שם, אתקשר אליה והיא תפתח לי מאוחר יותר. העיקר שלא אפסיד!!
מגיעה הביתה, כל הילדים כבר יישנים (יש!!!!!!!!!!!!) מתארגנת בייסודיות ובזריזות הכי שאפשר (את כל הדברים הגדולים עשיתי כבר בשישי) הבייביסיטר מגיעה ואני טסה (על 60 קמ"ש זוכרות???) למקווה וב"ה מספיקה!!!!! באמצע הבלנית הקודמת מתקשרת אלי לבדוק אם הספקתי...
עד שאני חוזרת, בעלי כבר בבית, שיחרר את הבייביסיטר וחיכה לי בהפתעה❤️ מדליקים נרות חנוכה ביחד (פעם ראשונה בחג הזה...) ואז ביחד, וזה מדהים ומרגיע שווה כל רגע!
וזהו, מאז ועד עכשיו לא טבלתי!
וכמעט בטוח שבאותו הערב זכינו באוצר שלנו (כי אח"כ כאמור הוא חזר למילואים לכמעט שבועיים ברצף🥴)
תודה למי שהצליחה להגיע עד לכאן🤭 ממש הרגשתי צורך לשתף בסיפור הזה!
מאמינה שיש עוד הרבה סיפורים הזויים על מסירות נפש, בהקשר של מצוות מקווה. מוזמנת לשתף גם😘
ואיך היה כיף. ובאמת אף אחד לא חשד שהלכתי למקווה.
. בסוף היא כמובן עזרה לי והלכנו לבור אחר בכלל והכל היה טוב).