פורום הריון ולידה (עמוד 1938)

זה בהחלט קשה ולא קל
השכל אומר ברור שאת צודקת. ברגש זה עובד קצת אחרת
מתי השבת אמורה להיות?
הילדים שלך בקייטנות? כי אם כן, זה לא כלכך שונה מאשר להפגש עם ילדים של קרובי משפחה
ואני מניחה שאת בסוף 8? אחכ כבר יהיה הרבה יותר מסובך להפגש או לעשות משהו כייפי..
בהחלט מורכב
מבינה אותך
החלטות טובות🙏💗

הם בבית איתי אחרת באמת הייתי משחררת.
השבת מחר וטרם החלטתי 🙊🙊🙊

הם יוכלו להסתכל ולראות אם זה שינוי תקין או שצריך כירורג.

רוב הרופאי נשים לא מתעסקים בנושא.

לרוב אין עם זה שום בעיה.

איך מגיעים ליועצת הנקה? יש דרך הקופה?
תודה!

של משרד הבריאות.
תתקשרי לטיפה בסביבתך ותשאלי אם תוכלי לקפוץ להתייעץ.
ואפשר בהחלט גם רופא משפחה.
וגם כירורג שד. לא צריך הפניה. ואם את לא נוהגת ללכת שגרתי אז בדיקה מומלצת בכל מקרה..

אני יכולה למצוא לך מישהי. ובטח, עושים מפגשים בהריון להכנה להנקה וחלק מזה היא רואה שהכל בסדר ומדריכה אותך במה שצריך. ממש ממש קריטי בעיני...
ואין בעיה גם בתחילת הריון

אני מאזור רמת גן

נגיד לי יצאו כמו פצעונים כאלה וקראתי שזה קורה, לא פצעונים כמו בלוטות קטנות שנראה כאילו יש לי עור ברווז תמיד..

קיצר כן תתייעצי אבל גם קחי בחשבון שעובר על האזור הזה שינויים

יכול לזהות 😘

חברה רצתה לבדןק משהו בנוגע לחזה שלה, ואחותי, רופאת משפחה, אמרה שיועצות הנקה זו פחות הכתובת.
אני לא זוכרת אם היא אמרה שרופאת משפחה יכולה לעזור או שצריך ללכת לרופאת נשים.

במקרה של כאבים בחזה, אמר לי לפנות לכירורג שד.
אבל אולי אצלך הרופא כן ידע לענות. מקסימום יפנה אותך הלאה

לפחות במקרה שלי הייתי אצל מישהי לביקורת שגרתית חד שנתית (בהריון)

לא היתה לי שאלה ספציפית, אבל היא ידעה לומר לי דברים לגבי הפטמות והכנה לקראת הנקה וכו'.

הייתי קובעת כבר תור לכירורגית שד.
אני הולכת פעם בשנה.
היא גם מסתכלת על מבנה השד וגם עושה בדיקה ישנית לזיהוי של בלואות לא תקינות וכד'.

אז אם את כבר בלופ, תעשי את זה.
בד"כ התורים אליהם ארוכים, אז אני לא יודעת באמת כמה זה יהיה רלוונטי עבורך.
אבל בלי קשר, גם אם רופא אחר בדק אותך, לכי לכירורגית שד.
או כירורג, גם אופציה (;

גם תוצאה נמוכה מידי זו סכרת.

אני גם עשיתי העמסכת סוכר של ה100 ויצא לי אחרי 3 שעות 68, זה גם נחשב נמוך?
הרופאה שלי אמרה לי שהכל תקין ושאין סכרת...

אני חייבת לציין שילדתי לפני שבוע וחצי עוברית ממש גדולה ושבמהלך הלידה היה מצב של פרע כתפיים שחייב שבירה של עצם הבריח - מה שאופיני כשיש סכרת הריון.

להתייעץ עם רופאה מהתחום, ולא עם כל רופאת נשים.

הייתי מאוד רוצה באמת להתייעץ עם רופאה...

אם את בירושלים ובכללית, הייתי מציעה לך לנסות לקבוע תור לפרופסור חיים יפה בירמיהו.

לי יצא בכל פעם שעשיתי העמסה של ה100 גם פעם 67 ופעם 54 וגם הרגשתי ממש גרוע אחרי עם קושי לתפקד יום שלם אבל הרופא אמר שזה תקין, אחרי מעקב צמוד אחרי הסוכר (לא ידעתי איך לנהוג עם צום אז מדדתי כדי להתייעץ עם רב , יש לי גלוקומטר בבית) קלטתי שהסוכר אצלי נמוך מה שמתבטא בסחרחורת אם אני לא אוכלת כל 3 שעות, כששאלתי רופא הוא אמר שזה אינדיקציה לסוכר נמוך והפתרון דומה לתזונה של סוכרתיים, לאכול מאוזן , כל 3 שעות, לא להרבות בפחמימות ריקות כי אחרי עליה גבוהה באה צניחה, אבל לא ידוע לי שזה סימן לסוכרת אלא הפוך.

מה שכן זה סימן לסוכר לא מאוזן ככה שממש ממליצה לעשות הכנה טובה לגוף לפני הצום עם פחמימות מלאות כמה ימים לפני הרבה שתיה, ולשאול רב אם לצום ועד מתי.

זה לא נעים כמו כל בדיקה וגינאלית.. אבל ממש קצר ועובר מהר.

גם הייתי בלחץ אטומי לפני הפעם הראשונה והייתי בשוק כמה זה היה מהר.

בהצלחה רבה!

לא בגלל שהכאב נורא
אלא בגלל הפחד. אולי זה ירגיע אותך.
וגם לדברי האור שבלב שבדיוק עברה מה שאת מתארת,
היא המליצה על שוקולד אחרי ההתקנה לירידת מתח.

בהצלחה ושיהיה מאחורייך בקלות ובריאות!

לקחתי אופטלגין, ההתקנה הייתה בערך כמו כל כאב דוקר של בדיקה באזור. סביל.
עכשיו יש לי כאבי מחזור חזקים
ואני מפחדת ללכת להתפנות בגלל הניגוב, ומפחדת לעשות הפסק (מחר) ואת הבדיקות (ב"ה ראשון ושביעי רק)
מרגישים את זה עם הטישו/עד?

או שעדיין אפשרי לעשות בדיקות?

פשוט להזהר לא למשוך את החוטים כי הם מוציאים את ההתקן.

מקווה שהתחושה עכשיו שיש שם משהו דוקר, זה רק פסיכולוגי...
הוא עשה א"ס אחרי ההתקנה ואמר שזה יושב מצוין

תקין?
נמאס לי, אני כבר שנה שלמה אין שבוע בלי תור לרופא זה פשוט סיוט

שהולך ונחלש בהדרגה. (ותחושות כמו של וסת)

רב אמר לי שאם זה אכן דימום של יומיים- שלושה והדימום הולך ונחלש- זה לא דימום מטמא כי זה בוודאות מפצע.

אל תפחדי ללכת לשירותים!

לגבי הבדיקות אני לא יודעת... שווה לשאול רב שמבין בזה. אם אין לך באיזור רב כזה- את יכולה להתקשר למכון פועה בשעות הפעילות ותבקשי לשאול את אחד הרבנים לגבי דימום בעקבות התקן.

תרגישי טוב!

לא צריך לזכור לקחת וזה בע'' ה יעשה את העבודה ואת תשכחי שזה בפנים
תרגישי טוב יקרה

זה בכ"ז טראומה לגוף. הגיוני שיקח קצת זמן להסתגל. אבל בעז"ה מעכשיו שקט אמן

לא בטוח שהדימום לפני שבועיים היה מחזור. את מניקה? לפעמים בהנקה יש דימומים הורמונליים למינהם.

וכן היה מחזור. זה דימום אנטנסיבי כמו מחזור והיה במשך שבוע.

אולי עכשיו זה לא מחזור?

זה שאריות מהלידה. היית אצל רופאת נשים אחרי הלידה?

אולי היא תתן לך תשובות

חיבוק והרבה כח!!!!❤️

בשלב הזה עוד נורמלי שיש דימום מהלידה ונורמלי שבא והולך.
אם זה דימום כבד- אז כדאי להיבדק שזה לא שאריות שליה.
אם סתם קצת דימום- תתיעצי הלכתית, אולי אפילו זה לא אוסר.
אבל מבחינה רפואית זה לא מדאיג סתם מעצבן

מקפיצה לך

ולכן זה גרם לכתמים.
אם את חוששת שנפלט תבקשי לבדוק באולטרסאונד.

אבל כמובן שא"א לדעת.
אולי זה מסמל ביוץ או מחזור מתקרב? אבל כן בלי קשר יכול להיות הרבה הכתמות עם התקן וזה נורמלי

ולנוח.

תבדקי אם עובר בשתיה ומנוחה.

 

אם לא עובר- ללכת להיבדק בלי לחשוב פעמיים.

עדיף לשרוף יום במיון/מוקד מאשר ללדת מוקדם
ואם כבר חס ושלום יולדים מוקדם שיהיה בבית חולים ולא חלילה בבית.. מניסיון אישי.
הלוואי שזה סתם וישחררו אותך אבל לא שווה לקחת את הסיכון

התעוררתי בלי הכאבים. אני לא יודעת אם זה בגלל החוסר שינה והעייפות

שמרי על עצמך!

תנוחי ותשתי תראי אם עובר במנוחה

מקצועי ומאד נחמד

לפני שביקור חולים הפך לשערי צדק
רופא מעולה

לא הייתי ככ מרוצה

נחמד מאוד ומקצועי.

מתבדח הרבה ועושה אוירה נעימה. לנו הוא גם הציע שם לתינוקת שיתחרז עם השם משפחה שלנו

היה נראה מאוד מקצועי וחביב

ולא ידעתי איך להתרשם ממנו ולכן שאלתי. קבעתי אצלו סקירה מאוחרת

מאיזה בחינה את שואלת?
מקצו֫עית או אישיותית?
נראה לי הוא די מקצועי

איך אפשר לדעת מהבדיקה עצמה אם הוא מקצועי? אני יודעת שהוא היה מנהל מחלקת יולדות וזה אומר משו. אבל מעצם הבדיקה..

 

אפשר להרגיש את זה...
וגם לפעמים אם הוא זריז, מהיר, מאבחן מהר, זה גם נותן כיוון..
לפעמים רופא מקצועי גם משתף אותך ומראה לך.. אז את יכולה גם להתרשם מזה..
מסכימה שבדכ יותר קשה מבדיקה חד פעמית להתרשם.. מי שמטופלת קבוע אצל מישהו די יכולה להתרשם האם הוא מקצועי או לא..

אגב אני לא יודעת להגיד עליו בוודאות, ממש לא אפילו, בכל זאת הייתי אצלו רק פעם אחת, בדיקה מאוד קצרה (שקיפות כאמור) אבל ככה התרשמתי ממנו, וגם זוכרת שאחכ ראיתי בפורום עוד בנות שהיו אצלו והאוירה הכללית היתה שבנות הרגישו שהוא מקצועי.

בדקתי מה נוח לי ולפי זה קניתי.

חברה של כסאות משרדיים. יש להם רמות שונות וסוגים שונים
אפשר גם להתקשר למכירות ולהתייעץ בהתאם לתקציב ולנתונים שלך
חוצמיזה אפשר ללמוד על ישיבה נכונה, לוודא שאת יושבת בגובה הנכון (עם תמיכה לכפות רגליים) ובמרחק הנכון מהמקלדת (אם את משתמשת)

חנות עם מושבים מיוחדים

הפסקה כל 45 דקות של לפחות דקה
לסובב ידיים (360 מעלות קדימה ואחורה)
לעשות סיבוב בקומה /בחוץ של דקה (אני למשל כשהולכת לשירותים, מגדילה את הסיבוב לשם כדי לחץ את העצמות.

וחוצמזה, עצות איך יושבים מול מחשב
ישיבה נכונה מול מחשב | מרכז רפואי העמק

בנוסף אפשר מדי פעם ללכת לרפלקסולוגיה /דיקור לשחרר את הלחץ על הגב התחתון.

אם יש בך חשש תרימי טלפום למוקד אחיות.

לא הייתי לוקחת סיכון וקובעת תור במקום אחר
(או מתקשרת ביום אחר, אולי זה סתם מזכירה שלא יודעת).
אולטראסאונד רגיל מילא, אבל חצי שעה של סקירה וגינלית לא נשמע לי כיף:/

שבמרחק של שעה נסיעה ממקום מגורים שלי

לוגינלי ומתמר לבטני, כך שברגע האמת ברור שיוכלו לעבור.

נשמע מוזר שהם אומרים מראש שזו הגישה ולא משהו אחר. סקירה מוקדמת נשמע לי כבר ממש שלב של בטני.

מרים קצת גבה הייתי אומרת.
עם זאת- אם את בכל זאת רוצה ללכת לשם..
יכולה להגיד לי שאצלי התמיד בודקים גם וגם ובעיקר וגינלי כי ככ רואים הכי טוב (אצלי) זה לא נעים בכלל אבל נסבל לחלוטין…

אם הם מתעקשים על וגינלי. למרות שבטוח המכשיר מאפשר גם בטני. את רוצה לריב איתם? נשמע לי כאב ראש מיותר...
אלא אם כן לא כזה קריטי לך בטני

וגם שם היא אמרה שבוגינלי רואים יותר טוב.למרות שאמרתי לה שכבר 2 הריונות עשיתי (בירושלים) ביטני בשבוע 16 ראו מעולה. לבסוף אמרה לי אם את רוצה בטני אז אני יקבע לך לשבוע 18.
אולי אין להם מכשיר ברמה טובה.מוזר.

יש 2 מטמרים, אחד וגינלי ואחד בטני

אולי הם נוהגים כך כי בתאכלס דרך וגינלי רואים הכי טוב (ובמיוחד אם יש לך שיליה קדמית שמפריעה לרזולוצייה)

כן אני משערת שלהיות 20 דקות ככה עם המטמר שם זה הכי לא נוח בעולם

אולי נסי לקבוע במכון יותר רחוק ?

התחלנו מבטני, אבל בהמשך לא ראו ממש טוב אז עברנו לוגינלי.

לדעתי אין אף רופא שיכול להבטיח לך שיהיה רק בגישה בטנית, כי רופא חייב לבדוק את הכל ואם לא יראה טוב אז יעבור לוגינלי

במכשיר שרואים תלת מימד .וגם 4 מימדים .בקניון מלחה בירושלים.

אם הראש כלפי מטה למשל, את אונות המוח שמאוד חשוב לבדוק יצליחו רק בוגינלי.
עניין של זווית 🤷‍♀️

כדאי להישאר יותר זמן בטעימות רכות כמו מרק ירקות ופירות כדי שמערכת העיכול תתרגל .
ואפשר גם לתת פרוביוטיקה

זה לא נורא, אבל עדיף לנסות להימנע מעצירות.זה לא נעים ולא בריא

שמסרב לעבור כבר מלא זמן הכל בכלל מתחרבש וכל ה"כללים" מתמוססים.

@נגמרו לי השמות

@אמאשוני

@קמה ש.

@בארץ אהבתי

שאני אוהבת לקרוא את התגובות שלהן

בס״ד

יכולה לשתף אותך שהחיים שלנו קצת שונים מהחיים של רוב האנשים סביבנו, בהרבה היבטים. וגם פנימה, בתוך הקשר שלנו, יש כל מיני דברים שבטח ישמעו לרבים כלא סטנדרטיים בכלל.

לפעמים ההשוואות עם שאר העולם מבלבלות גם אותנו. אבל אז אנחנו מחזקים אחד את השני לגבי זה שהעיקר שטוב לנו ב״ה. העיקר שזה עובד לנו טוב.

אני הראשונה שחושבת שהפורום הוא ברכה מדהימה. אוהבת, מעריכה וקשורה למקום הזה ממש! ממש מרגישה זכות גדולה להיות חלק. אבל כן, הצד השני של המטבע הוא שאנחנו נחשפים גם לשיתופים שעלולים לערער את הביטחון שלנו במי שאנחנו ובדבר הטוב שאנחנו בונים. כי אם אצלנו זה לא כמו אצלם, אז אולי משהו פחות תקין אצלנו?

וככה גם בחיים האמיתיים. בעולם שבו שיתוף הוא שם המשחק, אנחנו המון פעמים נקלעים להשוואות ולתהיות כאלה.

אבל חד משמעית: מה שחשוב, זה לבחון מה עובד לנו, מה הכי מטיב עמנו, מה הכי נכון לאנשים הפרטיים והיחודיים שאנחנו ומה הכי מתאים לקשר בינינו ולמשפחה שלנו.

ומשהו אחרון, בגדול, לרוב, החיים הם לא 100%. לרוב יש חלקים יותר מוצלחים וטובים ונעימים, וכאלה שפחות. ולרוב, לכל בחירה או סוג התנהלות יש גם יתרונות וגם מחירים (ולפעמים אפילו חסרונות). העיקר בעיניי, זה לוודא שבסך הכל אנחנו במקומות שטובים לנו בהם, העיקר שהרוב טוב. ולגבי השאר? נמשיך להשתפשף ולדייק ולגדול בע״ה...

בקיצור, מחזקת אותך ממש ♥️!
יותר ממה שאת יכולה להעלות על דעתך 🙂


ובשעה טובה!! וחיבוק על ההיפראמזיס! אמא׳לה איזה סיוט. הריון זה בכלל לא תקופה של כללים! והריון עם היפראמזיס קל וחומר!! חיבוק אהובה!!! תרגישי טוב ♥️♥️. את גיבורה!

שפע של דברי חכמה תמידיים בטוב טעם.
אז מה המספר שלך?
לא חייבת כאן, אפשר בפרטי

בס״ד

אוהבת אותך בחזרה @השם בשימוש כבר 💕💕💕

אני אקרא את זה שוב

וכמו שכתבתי למטה אני כבר בהתאוששות מהכמה חודשים של ההיפראמזיס אבל עדיין קשה ממש... תודה!!!

בס''ד

 

שמחה לקרוא שהחלק הקשה מאחורייך. מבינה מאד שאחרי תקופה משוגעת כזאת את נמצאת בזמן של התאוששות! תרגישי טוב ושיהיה המשך הריון קל ותקין בע''ה!!

@אמא טובה---דיה! יקרה,

 

מצטרפת לכל המדהימות שכתבו שאכן אין בזה כללים, כל עוד טוב לכם יחד -

*זה* הכלל הכי חשוב - שיהיה טוב *לשני בני הזוג*

 

כתבת שגם אתם אוהבים אחד את השנייה ב"ה

גם אתם מרגישים ביחד ב"ה

גם טוב לכם ב"ה -

אז זה באמת מה שחשוב!

וזה המון

וזה הכל!

 

ותוכלו כדי להיות אפילו עוד יותר בטוחים גם בעתיד -

להמשיך ולהיות *במודעות* כל תקופת זמן ולבחון את הדברים,

ולוודא שאכן טוב לך, טוב לבעלך, טוב לשניכם - וכל עוד זה קורה - הכל ממש ממש בסדר ב"ה!

 

איזה כיף לכם זכיתם!

המון המון אהבה והצלחה בכל

תודה רבה! חיזקת

על המשך המודעות ולהסתכל כל פעם מה מתאים לנו - בדיוק חשבתי על זה וכתבתי למטה... תודה רבה!

כל זוג שונה מהשני. ולכל אחד מתאים משהו אחר.
העיקר שטוב לכם ושאתם אוהבים ושמחים!

שורה תחתונה, טוב לכם?
מצויין!! כיף לכם!!!

בניגוד לחוקי התורה שיוצרים את המציאות, כללים שבני אנוש יצרו נוצרו מתוך המציאות.
אין ענין להתאים את עצמנו לכללים אם הם לא עושים לנו טוב.
המטרה בסופו של דבר היא זוגיות שמחה ומאושרת ואם אתם משיגים אותה בדרכים אחרות-מה טוב! (דיה)
זה פשוט מידע שיכול לעזור לאנשים שנתקלים בקושי או עכבות בזוגיות שלהם לדעת שמשהו מסויים נתפס כלא נורמלי אצל הרבה זוגות ואז יש יותר דרבון לעבוד על זה.
ככה לדעתי.

מבט פנימה יקרה. אם טוב אז טוב. וחיבוק על ההיפרמזיס. מעריצה שלך ושל נשים כמוך. לביאות.

ולפעמים הקריאה בפורום מבלבלת בקטע הזה.
אם אתם אוהבים ומרגישים ביחד אז זה העיקר הכי עיקרי.
כל השאר זה רק כדי להגיע למטרה הזאת...

יחד! ( גם בעלך צריך. להרגיש כך כמובן.. )
ואינעל העולם ואשתו
(לפעמים יש לי ימי ערסיות, לא להבהל)
וחיבוק גדול על ההיפראמזיס-תרגישי טוב🙂

אבל עדיין לא יכולה לעשות כלום חוץ מלשבת ולדבר מרוב חולשה...

והבחילותתתתת לא נגמרות.....

ולא יהיה זכר לחולשה ולבחילות❤️

ואם טוב לכם, זה לגמרי העיקר.
וגם אצלנו יש דברים שונים מזוגות אחרים (למשל - אף פעם לא יצאנו לנופש זוגי, ואפילו לא לדייטים זוגיים מחוץ לבית. רק אולי פעם-פעמיים בשנה, בבקרים הבודדים שאני בחופש והילדים במסגרות, וגם זה עם סידורים נוספים על הדרך...).

ובתקופה כל כך מורכבת של היפראמזיס, ברור שנמצאים במציאות אחרת, של הישרדות, וזה ממש לא הזמן לנסות לעמוד בשום כללים, כל עוד מצליחים להישאר עם הראש מעל המים...

אבל אני כן רוצה לשאול אותך, אם את רוצה לענות, כמובן - האם יש משהו מאחורי התחושה הזו? האם כשאת קוראת על זוגות אחרים זה גורם לך להרגיש חיסרון אמיתי?
כי אם זה רק מחשבה על האם אתם בסדר שאתם שונים, אבל את לגמרי בטוחה ושלמה עם הטוב שיש ביניכם כרגע, אז אני באמת לא חושבת שצריך לדאוג. בסוף המציאות שלכם היא הקובעת.
אבל כשאת כותבת שזה 'מלחיץ' אותך - אז השאלה אם יש פה משהו מעבר. אם זה מפגיש אותך עם משהו שחסר לך וכבר השלמת עם זה, אבל כשאת קוראת על זה אצל אחרים, או כשאת קוראת שזה דבר שאמור להיות בסיסי, אז פתאום החסר הזה עולה בך.
אני חושבת שאם כבר עולה רגש, שווה להשקיע בהתבוננות עליו. להבין מה הוא אומר לי, מה אני לומדת מזה על עצמי, והאם אני צריכה לעשות משהו בעקבות הבירור הזה.

באופן כללי. כמובן שיש לפעמים דברים מרגיזים אבל זה נראה לי אצל כולם.

בגלל שהתחתנו לא מזמן (עוד מעט שלוש שנים ב"ה) אז אני אומרת לעצמי - אולי כל הזוגות המבוגרים יודעים משהו שאני לא יודעת ואז אני מפחדת שעוד כמה שנים נגלה שמה ש"פספסנו" עכשיו הזיק ח"ו...

אבל אני מנסה להרגיע את עצמי שאם בתקופות אחרות נרגיש שמתאים לנו לעשות דברים אחרים פשוט נעשה אותם...

וכן, היפראמזיס זו לגמרי תקופת הישרדות וטוב שזה עצמו לא גרם לקשיים בזוגיות ב"ה (בזכות ההורים המהממים שלי שגרים קרוב אלינו וגידלו אצלם את הבן שלנו בכל התק' הנוראית הזו ועזרו בעוד מלא דברים)

בעז"ה שתמשיכו לגדול ולהתפתח ביחד בבריאות ובאהבה...

יש משפט יפה שהולך איתי מסיפורי המעשיות של ר' נחמן:"כי יש שני ציפורים, אחד זכר ואחת נקבה, והם רק זוג אחד בעולם"

תחשבי איזה משפט עוצמתי זה!

אם הייתם באמת זוג אחד בודד בעולם - כמה היית בטוחה בעצמכם? כמה הייתם עפים רחוק ביחד?

אני חושבת שזה בכלל כלי ומדד טוב לפעול על פיו בחיים. את רוצה לעשות משהו חדש/לבחון את הזוגיות/ההורות שלך/לצאת ללמוד תחום חדש וכו' - הסביבה, המה מקובל, מה יגידו - כ"כ תוקע אותנו לפעמים. תעצמי עיניים, תחשבי שאת לבד בעולם - מה היית עושה אז? איך היתה נראת לך הזוגיות שלך אז ? - השאיפה (גם שלי) להגיע למקום האמיתי הזה.

מאמצת לגמרי!  זה נותן מבט כ"כ אחר ואמיתי על הכל...

תודה!

העיקר שטוב לכם ביחד, בלי השוואות. בהצלחה!

בעיקרון, עם זה נכון שכל אחד שונה ולא צריך להכניס את עצמו לתוך תבנית שאחרים קבעו לו,
מצד שני לא הייתי זורקת הכל לפח.
כן צריך לבחון בזהירות אם היום יש לכם מספיק כלים לבחון האם היציאה מהכלל הזה אכן לא משפיעה עליכם או שאתם עלולים לגלות מאוחר מדי שאתם כן חלק מהסטטיסטיקה.

את כותבת אלף כללים.
האם באמת יש לכם המון המון תחומים שבהם אתם יוצאים דופן להרגשתך? אם בהחלט כן אז אולי עדיף לבחון זאת בזהירות אצל בעל מקצוע.
אם זה לא באמת הרבה דברים אלא זה מרגיש לך אלף בגלל כל ההסתעפויות הבלתי פתורות,
מציעה לך כרגע להתנתק מהבחוץ.
תתחילי להתעמק רק בפנימה. איפה זה פוגש אותך התחושות האלו,
במקרה הזה דווקא תמלול יכול לעזור לתחום את כל המפוזר לתוך מילים, משפטים, מבנה כלשהו שיהיה אפשר להתמודד איתו.
תנסי לכתוב את הדברים. לתת שמות. להגדיר. לצמצם את כל האיזור שנותן לך הרגשה של אלף כללים.

אח"כ רק כשהכל יהיה יותר מסודר תבדקי מה המצב אצלכם ביחס "להמלצות" במרכאות כפולות.
בד"כ כדי לאבחן דברים צריך מכלול של סימנים. סימנים בודדים לא מעידים כמעט על כלום. המצבור בהחלט יכול להעיד
ועדיין לא להילחץ ולא להיכנס לפאניקה, אבל כן לבחון בתשומת לב ולוודא שלא מפספסים שום דבר.

מהבחינה הזאת אני לא חושבת שכללים בזוגיות שונים מכללי אבחון של כל תחום אחר בחיים.
כמו שעקומת גדילה מורכבת מכמה פרמטרים ואחרי שקלול של כל הפרמטרים בודקים כל אחד לעומת הסטטיסטיקה ויש ילדים שמחוץ לגרפים והכל בסדר איתם, זה עדיין משהו שנכון לבדוק אותו עם מומחה ולא לסמוך על תחושת הבטן שלנו שאם לדעתי הילד שלי מתפתח נהדר אז הבעיה בסטטיסטיקות ולא בהתפחות הילד, מהסיבה הפשוטה שלא תמיד אנחנו רואים הכל.

עכישו אני רואה שאת כותבת על היפראמזיס,
זה בוודאי משנה את התמונה, תמיד תוודאי שאת מסתכלת על הנתונים הנכונים.
כמו שיש גרף התפתחות לילד שניזון מתמ"ל שהוא שונה מילד שניזון מהנקה
וכמו שיש ערכים תקינים של בדיקות דם בהריון ששונים מהערכים התקינים מבדיקות דם שלא של הריון
ככה יש "מערכת כללים" (נקרא לזה ככה) של זוגיות במצב רגיל וזוגיות בהריון וזוגיות תחת שבירת שגרה וזוגיות תחת מלחמה חלילה או אירוע דומה,
ויש זוגיות תחת היפראמזיס...
אם כבר את מסתכלת החוצה, תסתכלי על הכללים הרלוונטיים בלבד.
האחרים לא מעניינים ולא מעידים על סטנדרט כלשהו בכלל.
אז לבעלי יש המוגלובין 16 או 14 משהו כזה.. כשהיה לי המוגלובין 11 בהריון זה היה מושלם.
אותו דבר בכל תחום מבוסס סטטיסטיקה.

בהצלחה ותרגישי טוב!

שיעול זה דינאמי. שלנו התחיל מסטרידו ואז תרופה בטנזול, אנהלציות עם בודיקורט (רופאה יום א') ואז אנהלציות עם בודיקורט פלוס וונטולין ואנטיביוטיקה (רופאה יום ג').

אין לי נסיון איתה אבל ממה ששמעתי הבנתי שכמה טיפות על הכרית עושות פלאים.

רק שאת צריכה למצוא באזור שלך מי שמוכר.
באזור הגליל אני מכירה אם את קרובה.

אני אישית שמה כמה טיפות בקצת שמן זית ומעסה היטב את החזה והגב העליון לפני השינה, ואם צריך גם במהלך היום.

רפואה שלימה!!

יש שם פירוט, אולי כתוב גם על גיל
https://www.beauty-shop.co.il/infopage.asp?page=257

חנויות טבע?

תחפשי אפילו בגוגל...
אני לפעמים מזמינה מוצרי טבע מבתי מרקחת מהצד השני של המדינה וזה מגיע תוך יום יומיים ומשתלם...
הנה מצאתי לך קישור אחד, לא יקר מאוד- 65 ש''ח.
https://www.beauty-shop.co.il/infopage.asp?page=257

קלובה סירופ | ביו-גאיה

שיבדוק את הריאות. בכל אופן אפשר לנסות בצל ליד המיטה או אינהלציה של מי מלח (אני עושה אבל בגלל שהרוםאה אמרה, נראה לי לא כדאי בלי הפניה של הרופא)

אז מנסה בנתיים למצוא דרכים להקל עליה
תודה!

והמידות בבגדים כמו בארץ 

ומידות משתנות בדכ מחברה לחברה

את רואה בתמונה את הדוגמנית וכתוב את הגובה שלה ואת המידה של השמלה שהיא לובשת. אפילו את ההיקף של הבטן שלה (הסתכלתי על הקישור ששלחת)

זה מראה סדר גודל של מידה

אין לי איך לדעת אם מידה 48 זה ההיקף חזה שלי
במיוחד שמזמינים מהאינטרנט

יש לי חזה קטן אז אפילו לא חושבת על זה..

אבל שמתי לב שמתפרצת לי אורטיקריה כאשר אני אוכלת פירות עם קליפה פרוותית-כמו אפרסק, משמש.
זו העונה שלהם עכשיו. תנסי להזכר אם אכלת משהו כזה בתקופה האחרונה ןלבדוק אם יכול להיות שיש קשר.

יואו אני אעדכן חחחח

מאוד מרוססים

ממקום שונה אבל יודעת כמה זה קשה ומתסכל.
הכי אין לי עצות אולי עצות שינתנו לך יסייעו גם לי למרות שאצלי הנתונים מעט שונים.
אבל גם אני בדיוק אחרי שבועיים מתסכלים שאני נורא עייפה, תחילת הריון, ובעל שחוזר מידי ערב מאוחר...

תקופות כאלו זה אחד הדברים המתסכלים
מזדהה איתך ממש!
במיוחד שאת (ואני) לקראת לידה ויש רצון לזמן זוגי שאחרי הלידה קצת ידחק

מה שלי עוזר זה לזכור שזו תקופה שעוד מעט תעבור ואז יהיה יותר זמן פנוי לביחד
מקווה שיעבור לכם מהר❤❤

לזכור שבסוף זה עובר...

רוב השבוע רק אחד מאיתנו נמצא בערב כשגרה. לא מתראים מספיק והזוגיות נדחקת. ופרוייקטים שכאלה פשוט מחכים ומחכים. אבל כן את יכולה לשוחח איתו על סדרי חשיבות. ואם נגיד יצא שבוע עמוס אז כן לדחות משהו לשבוע שאחרי וכו'.

שאני אשמח שלפחות ערב אחד בשבוע נקדיש בשבילנו ולא אכפת לי שדברים ידחו קצת.. והאמת שרציצי שיצטרף אלי לאיזה בילוי עם הילדים והוא אמר לי שזה כבד עליו ( הדבר הספציפי שרציתי ) אז אמרתי לו טוב תחליט מה שאתה רוצה אני אשמח אם זה יסתדר לך להצטרף והערב הוא אמר לי שיצטרףוזה ממש שימח אותי

באמת יש זמנים כאלו שהזוגיות קצת נדחקת.. לדמיין כל הזמן את הסוף הטוב ולא לאבד תקוה!

לא היה לנו אף ערב יחד..(והוא לא בבית בבוקר או אחה''צ..)
זה היה בגלל בחירות שחלק מחוייבות לעבודה וחלק אני בחרתי- בהסכמתו.

וזה היה קשה..נשארו לי בלב מלא דברים שחיכיתי לשתף אותו..וכן הרגשתי קצת לבד

השתדלנו לחטוף קצת ברגעים שאיכשהו התאפשר בין לבין.לפעמים אפילו ב12 בלילה לחטוף חצי שעה..
עדיין- זה לא מספיק

לי חשוב להזכיר שהזוגיות לא נזנחה
שהיא קיימת מעבר לזמן ולמקום
והיא בתנועה
ואפשר לחשוב יחד איך מייצרים תנועה גם בלי הרבה זמן להפגש ולדבר כל יום

אפילו בדברים קטנים..בבוקר טוב..בהודעות..במבט בעיניים,בהתעניינות בפרטים

וגם..חושבת שאם אתם כן יכולים לשבת ולהחליט יחד על ערב אחד שהוא קודש קודשים- אפילו לא ערב שלם- נגיד מ9-9וחצי..ששם לא מאפשרים לשום דבר להכנס...
זה יכל להיות אפשרי
עניין של גמישות מחשבתית

וגם בשבת- להשקיע יותר..שהקצת יהיה איכותי...

ואולי זה גם קצת קשור לכל תקופת הקורונה שהיתה ואחכ הטילים( שתפסו אותנו בנופש וקיצרנו בגללם) ואולי גם זה שהלידה מתקרבת ואני הורמונאלית בטירוף( בכללי אני מה זה אישה משחררת והקנאות הזו לא אופיינית לי חחח) ונראה לי שרשמית התחלתי לקנן היום בניקיונות...

עוקבת אחרייך פה בפורום וניכר שאת אמא ממש מסורה ואכפתית ואישה מתחשבת!

תשנו שניכם את הראש בנושא הזוגי
כמו שלא יתכן שילד ילך לישון בלי ארוחה ומקלחת,
כך לא תעברו יום בלי להיות ביחד.
זה חלק מ"מטלות הבית"
המשימה הכי חשובה ביום.
תקבעו חוק. כל יום אחרי שהילדים הולכים לישון, כך וכך זמן ביחד (תלוי במה שמתאים לכם)
זה זמן קפה, עוגה, אפשר לעוף ולעשות דברים כיפים ביחד. העיקר שהזמן הזה יקרה.
אם יש משהו דחוף- עושים אותו *ביחד* ממש. צמוד.

גם אנחנו כנשואים טריים בשנים הראשונות היינו יושבים יחד כל ערב..

אבל עם השנים יש גם מחוייבויות שלא ניתנות לשינוי ..עבודה,קורסים... אבל בהחלט מסכימה שכשמפנימים את העקרון החשוב של השקעה בקשר- אז יודעים למצוא גם ברגעים קטנים יותר ...

לא קראתי תגובות קודמות,
רק רוצה להאיר נקודה אחת מתוך כל מה שכתבת שיכולה אולי לעשות קצת סדר בחיים עמוסים
כבר מעכשיו ועוד יותר אחרי הלידה:
כל הדברים ה"קטנים" אלה שבד"כ לא מהווים לנו חלק מהסדר יום בסוף הריון ואחרי לידה כל דבר כזה זה הר!
אי אפשר לזרום עם זה ואיכשהו להתמודד עם הכל במקביל.
חייבים לסדר לפי סדר עדיפויות, לרכז יציאות (אפילו לשלם למישהו שיעשה את הסידורים בשבילנו)
אצלי נגיד בסוף ההריון היו עירויי ברזל פעמיים בשבוע, טיפולי שיניים מעקב הריון לתוכנית חפיפה.
זה לגמרי הספיק לי. השתדלתי מאוד לא להוסיף דברים וכשצץ משהו חדש בלית ברירה הורדתי משהו מהסדר יום הקודם. אין גם וגם. אחרת הכל היה קורס. אז לא הספקתי לקבל את כל המנות של עירויי הברזל, קיבלתי את הרוב זה גם עזר וכן על זה הדרך.
אגב, באותה תקופה באמת היציאות הזוגיות שלנו היו בשביל לקבל את העירוי. עם מסכות והכל...
ועדיין היה נחמד. לפעמים הוציאו את בעלי מהחדר כשהיה עומס אז התכתבנו בווטסאפ הוא שלח לי בדיחות ועשה לי פרצופים מחוץ לחדר.. בילוי יצירתי משהו אבל גם זה משהו אחרת לא הייתי יודעת איך הוא נראה בכלל 🙈
(סגר ועובדים חיוניים, עבדנו לסירוגין חצי יום הוא חצי אני)

דברים ואכן ממש משתדלים לעשות סדר עדיפויות..
מודה שאני יותר טובה בזה ובעלי קצת פחות.הוא באמת מסוגל להעמיס על עצמו בלי סוף( מתוך כוונה טובה) אני למשל לא מסןגלת אם מעמיסה על עצמי אובר אני פשוט קורסת אז מראש אני מורידה מה שלא חשוב( ועדיין כמובן יש מספיק מטלות) ננסה להתייעל יותר מרגישה שזה שדיברנו על זה ביננו ופה פרקתי את התסכול כבר נתן קצת איזון לדברים..

בהתרגשות לקראת הבאות..

את מדהימה!

סתם, סתם.
ניקיון חלונות זה אחד הדברים השנואים עלי. 🚪
( לא מצאתי חלון אז שמתי דלת במקום)

לי אין זמן לנקות חלונות😁

וחיבוק, בע"ה יום חדש מחר הכל יראה אחרת
פייס טו פייס
יד ביד
אל עבר השקיעה

בס״ד

איזה שיר מטורף!!!
ממש ממש מדהים.

אני מקווה שאתם כבר ״אחרי״, הלוואי ♥️

ואם טרם, אין לי ספק שמהנסירה הזאת יתרקם איחוד עמוק יותר, מרגש יותר וחזק יותר. ממש ירידה לצורך עלייה, ריחוק לצורך קירבה. את לא צריכה אותי כדי להגיד לך את זה, כתבת כבר הכל. אבל כותבת בכל זאת, למקרה שזה יעשה קצת טוב על הלב לקרוא. חיבוק נשמה!

ממש מזכיר לי את תורותיו של הרב גינזבורג (למדנו אותו בחברותא זוגית כמה פעמים).
כתבת מקסים!

הרבה פעמים השירים יוצאים כשקשה לי

ויהי ערב ונראה שהבוקר רחוק...

המילים שלכן מוסיפות אור.

תודה