שרשור חדש
שאלת דקלקטיןחויה טובה
אני ממש זקוקה לעזרה

תחילת הריון
יש לי כבר כמה ילדים.. כל ההריונות היו סיוט אבל הפעם אני מרגישה בהזיה מרוב סבל של בחילות הקאות והרגשת סמרטוט

הריון ראשון שאני מעיזה לקחת דקלקטין בהתחלה היה שיפור עצר לי את ההקאות הבלתי פוסקות והיתי כל הזמן עם בחילות נוראיות
כרגע פשוט הפסיק לעבוד
אני מרגישה נורא
לא מתפקדת
לא מפסיקה להקיא
והכל שורף לי למעלה

מה עושים???
אני ממש בחוסר אונים...
לא מניסיוןלהשתמח
אבל מחברות שמעתי שלפעמים עוזר להגדיל מינון, בליווי והמלצת רופא כמובן
העלתי היום על דעת עצמי ולא עזר ליחויה טובה
יש לי רופאה רק שבוע הבא
עד אז מה אני עושה??
לא רואים שיפור מיום אחד של העלאת מינון צריךאני זה א
כמה ימים בגלל שזה שחרור מושהה..
כמה כדורים את לוקחת? בגדול צריך 1 בבוקר 1 בצהרים ו2 בערב אבל שמעתי כבר על מקרים שאישרו לקחת כל פעם 2.חשוב לדייק בשעות ולא לדלג על כדורים..כי שוב זה שחרור מושהה וזה עובד בצורה כזו שצריך כיסוי ל24 שעות של הכדור.. מבחינת דיוק בזמנים לא קריטי על הדקה אבל כן בטווח של שעה לפה שעה לשם ולא יותר..
כמה את לוקחת?לולית10אחרונה


להקפיד מאד על ההנחיות של לקיחת הכדור:-)
הם משמעותיות מאד!
אני הייתי על 4 כדורים ועזר לי מאד!
חשוב אבל להתייעץ עם הרופא מתי וכמה לקחת
אוייש. מסכנהטוווליי
את לוקחת ארבעה כדורים ביום?
אם עדיין לא עוזר הייתי שוקלת זופרן..
סיוט הבחילות האלה
פריקה על חמותיציפור מתוקה
בעלי שלח לה תמונות של התינוק ואז היא אמרה הגדול יותר יפה מהקטן,
בעלי: מה קרה? עד עכשיו אמרת שהקטן יותר יפה
היא: נכון אבל הוא השתנה

אני לא מצליחה להבין למה צריך להתעסק כל הזמן במי יותר יפה, כולם מהממים בעיני אותו דבר!!

וגם אם את חושבת ככה אז למה את חייבת להגיד לו את זה?? זה הילדים שלו

אוף זה ממש מפריע לי מה זה השטויות האלהה

גם שאנחנו נמצאים אצלם זה הסגנון שכל הזמן מתעסקים ביופי ואיך הוא נראה ואיך היא נראית ומי יותר חתיך,
😑
אוי איזה מעצבן!!בת 30
זה באמת שטותי להתעסק בזה כל הזמן.
אולי תנסי לספר לה כל מיני דברים חמודים שהוא אומר ועושה, שתראה אותו באור חיובי כללי...
תקשיבי היא משוגעת עליו!ציפור מתוקה
אבל היא פשוט אוהבת להתעסק במראה חיצוני כל הזמן.
והוא תינוק מטריףף באמת יפיוף זה לא העניין

אז פשוט תתעלמי מההערות האלהבת 30
גם אצלנו זה ככה והם גם מדרגים!אמא יקרה לי*

זה מהמם וההוא רגיל וזה קצת פחות וההיא לא כמו ההיא.

וזה גם לגבי המראה וגם לגבי ההתפתחות (למה היא לא זוחלת כמו...או הולכת כמו...)

 

בשיא שיא הנחת אני מחבקת את המבוקר התורן ואומרת בקול גדול: x הוא הילד הכי מהמם בעולם, אין עוד אף

ילד יפה/ חכם/ מוכשר כמוהו ובכלל לא אכפת לנו מה אחרים עושים ואיך הם נראים. בשבילנו כל ילד/ה יהלום.

וחשוב לי לומר את זה בקול, גם לאוזני הילדים הגדולים כדי שיפנימו שהשאלות וההשוואות הן להן מקום

אצלנו וביחס להשקפות שלנו וגם כדי שסבאסבתא יבינו שזה לא מתאים.

מהממתציפור מתוקה
וזה עוזר? הם מפסיקים?
לא אמא יקרה לי*

אבל מקבלים פרופורציה ולפעמים נראה שהם קצת מתביישים בעצמם.

אבל זה רק לרגע, שבוע אח"כ זה חוזר...

וזה סבא וסבתא מקסימים ומסורים, אבל זו תפיסת עולמם. וזה לגמרי שלהם...

כל הכבוד לך.בת 30אחרונה
אוחחח... לא סובלת את הרדידות הזאת!!חדשה ישנה
משגע שאנשים מבוגרים מתעסקים עם זה כאילו זה מה שחשוב בחיים.
מתוקים מהממים וזהו, למה להשוות?

(למרות שאחרי השרשור על החמות המטרידה, הכל נראה לי בסדר.. אני פשוט מזועזעת למוות...)
אוי מעצבן ממש!נאוה93

הייתי פולטת משהו על זה

"כל אחד מיוחד במשהו אחר, ההשוואות האלה לא עושות טוב לאף אחד"

איזה טמטום. סליחה על החריפות.סופי123
לא יודעת מה אפשר לעשות עם זה (קל לייעץ, תגידי לה שלא תעיר יותר על הנראות של הילדים ולא תעשה השוואות, מניחה שליישם מורכב יותר...) אבל תלמדי לגלגל עיניים חזק ולהעביר הלאה. מרגיז ומיותר ככ
כאב בלבממעלממש

פיזי...

מישהי נתקלה בהריון? ממש מועקה כזאת בחזה...

לא אוהבת לרוץ לרופא על כל דבר...

תופעה נורמלית?

לפעמים זה מהחזייה, בית החזה גדל בהריוןחצי שני
ניסית להיות יום שלם בלעדיה?
לפעמים זה סוג של צרבתאישהואימא
שעושה כמין כוויה באיזור החזה...
לי היה ככה בהריונות.
את יושבת הרבה?אני10
היתה לי תקופה עם כאבים וזה היה בגלל תנוחת ישיבה גרועה בעבודה
יכול להיות מהמזגןזוית חדשה
נסיכותממעלממשאחרונה
כן... הלכתי לבדוק. כנראה אחת מהסיבות פה או אחרת...
לא משהו מדאיג
תודה לכולן!
שבוע 40+4 וכבר מתה ללדת מפחדת מלידה עם זירוזים הציעו סטריפנגהריונית2222
יש לי שתי שאלות ..:
1. בנות שהדרכים טבעיות עזרו להן לזרז? הליכה, דיקור וכו
2. הציעו לי סטריפינג לתחילת 41 .. אני שמי שעשתה תכתוב באיזה שבוע עשתה ואם הייתה לה פתיחה ואם עזר לה (לא אם זה כאב אני יודעת שכואב)
תודה לכן❤️
בשביל סטריםינג חייב פתיחה כלשהימטילדה
עשיתי פעמיים
פעם בשבוע 40+1
פעם בשבוע 38
בשתי הפעמים התחילו צירים תוך כמה שעות

ולי זה כאב אבל לא נורא, בלידה יותר כאב לי
בטוח?סמיילי12
כי עשו לי סטריפינג ואמרו שאני בלי תנאים.
אולי פתיחה 0.5.
זה נחשב?
כן, זה נחשב. גם לי באחת הפעמים זה מה שהיהמטילדה
לי עשו בלי שום פתיחהבת 30
אא''כ יש פתיחה מינימלית שכבר מתחילה בסוף ההריון, בלי קשר לצירים
כנראה זה מה שהיה אצליסמיילי12
אבל אני ממש לא זוכרת🥺
רק זוכרת שהיא אמרה שאני בלי תנאים ללידנ. צוואר ארוך אחורי וכו.

למה עשית ככ מוקדם?הריונית2222
כי העובר היה גדול ולא רצינו שיגדל עוד יותר...מטילדה
למה עשית ככ מוקדם?הריונית2222
אני ילדתי טבעי בלי זירוזים ב41 לידה ראשונהמוריה1234

אז לדעתי (וכמובן מניסיוני בלבד) הייתי מחכה ולא עושה זירוז (כמובן בהנחה שהמוניטור והאולטרסאונד מראים שהכל תקין), לי התחילו צירים ואז הלידה התפתחה באופן טבעי (מאוד ארוכה) אבל באמת בלי שום התערבות. אני עשיתי הרבה הליכות בחוץ בימים שקדמו ללידה אולי זה עזר..

מסכימה. כל עוד אין המלצה לזרז הייתי מחכהיעל מהדרום
עזר ליבימבה אדומה
ריקודי בטן. פתחי יוטיוב ותחקי את הרקדנית.... בעיקר באיזור האגן.

בע"ה בהצלחה ובשורות טובות!!!
לי סטריפינג עזר!M-P-4
שבוע 39+4, רצו לזרז כי העובר היה גדול ולא רצו שאגיע ל-40. לא היו צירים בכלל לפני...

כשעשו סטריפינג אמרו לי שיש פתיחה של 2 (אני חושבת שאי אפשר לעשות בלי פתיחה...) תוך שעתיים חזרתי עם צירים סדירים לחלוטין ופתיחה 4.

יילדתי בערך 6 שעות אח"כ.
למה עשית לפני המשוער?הריונית2222
כתבתי, כי העובר היה גדול...M-P-4
חשבו שהוא כבר עבר את ה-4 קילו. והרופאה המליצה לא לחכות עד התאריך...
סטריפינגYaelL

עשו לי בהריון הקודם, בשבוע 39+5, היתה לי פתיחה של 2, (אי אפשר לעשות כשאין פתיחה), עשו לי בשעות הצהריים, באותו לילה התחילה הלידה.

למה עשית לפני המשוער ?הריונית2222
מותר לעשות לפני המשוערYaelL

בשבוע 39 העובר מגיע לבשלות מקסימלית. 

אני עשיתי בלידה שלישית בשבוע 41+4יעל מהדרום
לק"י

אחרי בלון בפתיחה 3.
נראה שזה עזר, היו לי צירים וב"ה ילדתי תוך כמה שעות.

והאמת שלא היה כל כך כואב.
אבל אולי כי כבר הייתי בפתיחה "מכובדת".
עונהאמא_טריה_ל-2
לא ממש עזרו לי כל הזירוזים הטבעיים, וניסיתי הכל חוץ משמן קיק

סטריפינג עשו לי ב40+4 בפתיחה 1, לא כאב כל כך, עשה צירים לא סדירים, למחרת יצא הפקק הרירי, ובאותו ערב הצירים הפכו סדירים ונסעתי ללדת.
עונהבת 30
א. אם משהו התחיל לזוז שם אז דרכים טבעיות יעזרו, אם לא, אז כנראה שלא.
ב. סטריפינג זה זירוז מצוין במקרה כזה כי הוא מתחיל לידה באופן הכי טבעי שיכול להיות, בנתונים האלה. אני עשיתי בלידה החמישית. אמנם הייתי צריכה לעשות פעמיים ועוד פעם בבי''ח אבל התחלתי מאפס פתיחה וילדתי תוך 4 ימים מהסטריפינג הראשון
סטריפינג פעמיים.דיליה
לידה ראשונה עשו במוצאי שבת התחילו צירים בראשון בערב. נולדה ביום שני אחרי עוד כמה סטריפינג.
לידה שנייה רופאה מהממת במיוחד עשתה ביום חמישי בבוקר הבטיחה שעד הערב אני יולדת...
רצתי לעשות קניות. חזרתי הבייתה 5 בערב התחילו צירים.
נולד רק ביום שישי בבוקר.
אבל אצלינו נוהגים שסריפינג אוסר את האישב אז כדאי לבדוק לפני ולא להתבאס.
לגבי 2סמיילי12
בהיריון הראשון הייתי עם פתיחה 1.5 ומחיקה 70. שבוע 39+1.
סטריפינג, לא כאב ולכן לא הועיל. ואז בלון.
ואז תכננו פיטוצין אבל המים פקעו לפתע פתאום אז ויתרו.

בהיריון השני באתי ללא תנאים בשבוע 39+5(אולי פתיחה 0.5, אבל אני ממש זוכרצ שהיא אמרה שאני לא בתנאים ללידה. צוואר אחורי ומלא וכו וכו אז אני לא בטוחה שאני זוכרת נכון לגבי הפתיחה אבל מניחה שהיתה פתיחה מסוימת אם צריך לסטריפינג)
עשו פעמיים סטריפינג בהפרש של כמה שעות וזה הספיק תודה לאל.



בשניהם זורזתי בגלל סכרת היריונית.
אני הייתי עם צירים שלא קידמו פתיחהה' כל יכול
נתקעתי בפתיחה 1.5 מחיקה 80 אחוז.
אחרי 24 שעות שלא התקדם, עשו סטריפינג ופתחו לשתיים.
ישר התחילו לי צירים מטורפים!
לא יכולתי בקושי לזוז.
כל הלילה לא ישנתי.
קמתי בבוקר עם ציר של דקה כל שתי דקות.

בפועל ילדתי ביום למחרת רק לקראת שקיעה, כי לא היתה פתיחה נוספת עד שקיבלתי אפידורל.

אבל בגדול ברור לי שהסטריפינג עזר...
אם המוניטור והאולטרסאונד תקינים הייתי מחכה, עונההשלך על ה' יהבך
בתור אחת שילדה ב41 ויןם
אני לא עשיתי בגללביבושאחרונה

שלא רציתי שנאסר, זה עלול להוציא דם

 

מי במצב שלי?רוחי מ
הימים האלה שנמצאים במתח אם יגיע המחזור או ההריון...
אין לי כוחות למחזור!!!
מצטרפת..צריכה לקבל כל יוםהרפו ודעו..
וואי היתה לי תקופה כזאת. אמנם קצרה. אבל זה נורא מתישדובדובהאחרונה
ועשית כל יום מלא בדיקות... קיצר... לא פשוט.
חיבוק ממני. ובעזרת ה' שתיכנסי להיריון במהרה ולא תצטרכי לחיות באי ודאות הזאת
סיפור המקווה שלי⁦❤️⁩אנונימית בהו"ל
עבר עריכה על ידי אנונימית בהו"ל בתאריך ז' באלול תשפ"א 00:06
(מראש, מצטערת שזה באנונימי, יש פה כאלה שאני מכירה מהחיים "אמיתיים", אז מרגיש לי לא שייך לשתף מהניק הפרטי שלי..)

אז השבוע נכנסתי בשמחה רבה לחודש תשיעי🥳🥳
ולרגל החודש החדש, החלטתי לשתף את סיפור המקווה שלי🤭
למה? כי לפי דעתנו ולפי החישובים, בזכות המסירות נפש למקווה הזה, עד פחות מחודש בעז"ה ייצטרף עוד אפרוח אהוב למשפחה שלנו. והלוואי וזה יעזור לעוד נשים למסור את הנפש למצווה החשובה הזו🙏

תתכוננו, זה ארוך

הפסקתי גלולות מניעה, קיבלתי מחזור אחרי הרבה חודשים של מותרים. זה היה קשה. והכי קשה היה לגלות שהמקווה נופל בזמן שבעלי במילואים😩😩
מההתחלה הוא ניסה לבקש לצאת, מילואים של כמה שבועות טובים, המקווה נפל על השבוע הראשון. ובגלל הקורונה אין סיכוי לצאת! (נכנסו לבסיס עם בדיקה שלילית ואמרו שלא יוצאים בכלל במשך כל הזמן!!!) מתבאסים בטירוף! בכ"ז אני עושה הפסק במוצ"ש, כי מבחינתי אין סיכוי לדחות הפסק! (וזה הפסק מבאס, פעם ראשונה שאני לא כ"כ שמחה שיצא נקי..)

ביום רביעי הוא אומר שבסוף כן נותנים לו אישור לצאת במוצ"ש ולחזור ישר בראשון בבוקר (מפקד דתי, הבין את הסיטואציה...) 🥳🥳🥳🥳

ברור לנו שאין מצב שאני נשארת לבד עם הילדים בשבת. ההורים שלי גרים במרחק של כמעט שעתיים וההורים שלו במרחק של שעה, ולכן עדיף להיות אצל ההורים שלו.

מראש אמרתי להורים שלו שאני חוזרת במוצ"ש, הם קצת לא הבינו את הלחץ לחזור, זה היה בחופשת חנוכה, הילדים במילא בחופש וממש ממש טוב לנו אצלכם, אז לכאורה באמת אין סיבה. (תכלס, אם הוא לא היה חוזר ברור שהייתי נשארת אצלהם) אבל אין כמובן לא רוצה לשתף והם עם טאקט לא לוחצים⁦❤️⁩

קבעתי מראש עם נערה בשכונה שלנו, שתשמור על הילדים כשאגיע..

מגיע מוצ"ש, מצליחה לארגן את התיקים והילדים במהירות שיא (כולל מקלחות ופיג'מות, כדי שכבר יירדמו לי בדרך...)
מתחילים להעמיס את כולם לאוטו ומגלים פנצ'ר ענק😱😱😱

למזלי הרב, לבעלי יש אוסף אחים ואחיות רווקים עם ידי זהב וכולם מתחילים להשתלט על הפנצ'ר...

לרוע מזלי, לא היה לי ג'ק באוטו...

למזלי, להם היה אחד...

לרוע מזלי, כשהם התחילו להעלות את האוטו, האוטו קצת התדרדר (הוא חנה בעלייה), הג'ק נפל והאוטו קיבל מכה🤦

למזלי, הם היו מספיק חכמים והצליחו בכל מיני שיטות להעלות את האוטו בצורה בטוחה, עד שאפשר להחליף גלגל...

לרוע מזלי, הגלגל הרזרבי שלי בלי אוויר בכלללללללל!

למזלי, לחמי יש עוד גלגל רזרבי שמתאים לגלגל שלנו.

לרוע מזלי, גם אצל היה חסר הרבה אוויר.

פה אני כבר ממש מתחילה לבכות. הילדים (שבינתיים החוזרו לבית של סבא וסבתא), כבר עייפים וחסרי סבלנות. אני בלחץ מטורף כי יש לי עוד שעה של נסיעה והמקווה כבר עלול להיסגר. וכולם לא מבינים מה הלחץ שלי לסוע, עדיף כבר להישאר אצלם עוד לילה, ולטפל מחר בפנצ'ר בנחת.

מתקשרת לבעלי בוכה. הוא כמובן כבר בדרך מהבסיס הרחוק, והוא מרגיע אותי שמבחינתו מה שהכי טוב לי, מקסימום הוא יגיע להורים שלו. אני ממש ממש לא רוצה.

מחליטה כן לסוע, למרות חוסר ההבנה של כולם. באיזה שלב אמרתי לחמותי בשקט שנתנו לבעלי ערב לצאת (לא פירטתי יותר מזה, כמובן שהיא לא טיפשה, אבל לפחות היא הוריד את כולם מהגב שלי...)

בסופו של דבר, שמים לי את הגלגל של חמי, וגיסי נוסע איתי לתחנת דלק הקרוב כדי לנפח את הגלגל ולבדוק שהאוטו תקין.

סופסוף מעמיסים את הילדים.

כל הדרך לא עוברת את ה-60 קמ"ש, כי זה גלגל רזרבי ויכול להיות מסוכן!! ואני בלחץ!!!!!!!!!!!!

כמובן שהתקשרתי להודיע לבייביסיטר שייקח קצת זמן, למזלי גם מאוחר יותר היא יכולה לבוא.

מתקשרת למקווה של השכונה שלי ומגלה לחרדתי שהוא נסגר מקודם יותר ממה שחשבתי ואין סיכוי שאספיק.

מתקשרת למקווה בשכונה אחרת, גם לשם לא אספיק (קורונה, וצריך להתארגן לפני בבית...) מספרת לבלנית את כל הסיטואציה (מנסה כמה שיותר עם רמזים, כי גדולה שלי בכיתה ב', עדיין ערה ומקשיבה להכוווווווווול) הבלנית המהממת אומרת לי באיזה שכונה המקווה פתוח עד מאוחר, ושאם לא אספיק שם, אתקשר אליה והיא תפתח לי מאוחר יותר. העיקר שלא אפסיד!!
מגיעה הביתה, כל הילדים כבר יישנים (יש!!!!!!!!!!!!) מתארגנת בייסודיות ובזריזות הכי שאפשר (את כל הדברים הגדולים עשיתי כבר בשישי) הבייביסיטר מגיעה ואני טסה (על 60 קמ"ש זוכרות???) למקווה וב"ה מספיקה!!!!! באמצע הבלנית הקודמת מתקשרת אלי לבדוק אם הספקתי...

עד שאני חוזרת, בעלי כבר בבית, שיחרר את הבייביסיטר וחיכה לי בהפתעה⁦❤️⁩ מדליקים נרות חנוכה ביחד (פעם ראשונה בחג הזה...) ואז ביחד, וזה מדהים ומרגיע שווה כל רגע!

וזהו, מאז ועד עכשיו לא טבלתי!

וכמעט בטוח שבאותו הערב זכינו באוצר שלנו (כי אח"כ כאמור הוא חזר למילואים לכמעט שבועיים ברצף🥴)

תודה למי שהצליחה להגיע עד לכאן🤭 ממש הרגשתי צורך לשתף בסיפור הזה!

מאמינה שיש עוד הרבה סיפורים הזויים על מסירות נפש, בהקשר של מצוות מקווה. מוזמנת לשתף גם😘
מרגשת ביותר! עמדו לי דמעות בעיניים לקרוא את התיאור שלך!מהממתיעל מחכה לשבת


כל שירשור חדש שנפתח זה מסמן ליכמהה ליותר

בסימן למעלה של התיבת הודעה.

פעם היה מסמן לי ומתווסף שם רק שכמישהי כותבת לי תגובה, וכבר מלפני כמה ימים זה מסמן לי שם כל פעם שמישהי פותחת שירשור חדש.

יודעות איך להחזיר למצב הקודם?

 

 

יש בראש הפורום בצד שמאל חלונית בצבע כחוליעל מהדרום
לק"י

תלחצי על "אל תעקוב".
כן. תשני בהגדרותאהבת ישראל!!
כנראה בטעות נלחץ לך עקוב על כל השרשורים..
כי את כרגע עוקבת אחרי כל השרשוריםאין לי הסבר
בלמעלה של הפורום יש לה ריבוע כחול(מעל שרשור חדש). תלחצי עליו:





עכשיו תסמני את האופציה 'אל תעקוב', וזה יפסיק לעדכן אותך על שרשורים חדשים...


תודה רבה לכם!!!!!!כמהה ליותראחרונה

כנראה באמת נלחץ בטעות....

שאלת בגדים לתינוקת קטנה...גילה גיל

בעזרת ה אמורה ללדת באזור סוכות- סוף ספטמבר
מה צריך להלביש בתקופה הזאת? ברור ש 2 שכבות השאלה היא אם השכבה העליונה קטיפה/פליז- משהו יותר מחמם או שעדיין צריך 2 שכבות דקות? (גרה באזור המרכז הלוהט)

זו תקופת מעבר ולכן זה משתנה מיום ליוםאין לי הסבר
יש ימים שיספיקו שתי שכבות כותנה(אולי גם אחת, כי כתבת שלרוב חם אצלכם)
ויש ימים שכדאי לשים שכבת פליז...
זה ממש משתנה...
כמה לדעתך כדאי לקנות מכל סוג?גילה גיל

זה לא חודש חגים רגיל כאילו... זה חודש אלול בעצם לפי עונות השנה...(שנה מעוברת)

הייתי קונה 7-8 (במידה ואת עושה כביסה פעמיים בשבוע)אין לי הסבר
האמת שעם בנות זה יותר פשוט...
אפשר לקנות בגדים דקים ושרוולון, אותי זה ממש הציל..
כל פעם שהיה קר הוספתי שרוולון ועוד זוג גרביים

לא נראה לי שעל ההתחלה יהיה צריך פליזבאר מרים
אבל קטיפה או בדים בעובי בינוני יתכן.
כנראה שיהיו ימים כאלה ויהיה ימים כאלה..
מצטרפתיוצאת לאור
קטיפה יותר נכון בשלב הזה. ושוב מידה גדולה יותר תתאים גם לעוד חודש חודשיים.
בדי הכותנה של נקסט נראה לך מתאימים?גילה גיל


נקסט יחסית דקים.אבל אולי יש להם קטגוריה של חורףלא מחוברת
לא ראיתי שכתבת שאת גרה במקום חם. לדעתי שתי שכבות מנקסטלא מחוברת
יספיקו .
ו אם יושבים בחוץ בערב תמיד אפשר להוסיף שמיכה.
במיוחד בגיל הפיצי שהם בקושי זזים
ממליצה...יוצאת לאור
לקנות בנתיים רק שכבות כותנה. או לחילופין שהפליז/גופיות פלנל יהיו במידה 3 עד 6. ככה בכל מקרה תשתמשי.
תודהגילה גיל

את האמת שקטיפה וחורפי דיי בונה על גיסתי שתעביר לי מהנסיכה שלה...
פשוט רוצה לדעת כמה לקנות כותנה רגילה

ארבע מכל דבריוצאת לאור
מנסיון של עכשיו. ארבע עד שש גופיות. ארבע מכנסיים. ארבעה עד שישה אוברולים . מסתדרת מעולה. התינוק לא מלכלך הרבה בשלב הזה. לכן בממוצע מחליפים פעם או פעמיים ביום. הם גם ממש גדלים מהר..
ממליצה על קצת יותרמכחול
יש תינוקות שמלכלכים יותר, וגם כדי שלא תהיה ממש חייבת לכבס כל יומיים.
נראה לי כבר מתחיל להיות קראביול
אז כדאי שיהיה קצת בגדים עבים, וגם בגדים דקים... עונת מעבר כזה
תקני גם וגםיערת דבש

אבל הרוב דק לדעתי

מנסיון של 2 ילדים בתקופה הזו

גם גרה במקום חם

מנצלת,איפה יש לקנות עכשיו ביגוד פליז?רק שאלה פליז
אין עדיין ינההחורף בחנויות. חיפשתי ולא מצאתי. אפילו שמיכה נעימה לא מצאתי ,הכל דק
קטיפה- יש אתר מהמם שקוראים לו Verbaudetגילה גיל

זה אתר צרפתי מאוד איכותי וקצת יקר...
אבל האוברולים שם במחיר דיי סבבה

אני חושבת שבנקסט יש כבר בגדי חורף...אין לי הסבר
בשנים האחרונות עד נובמבר עדין די חםים...
אז מספיק 2 שכבות דקות להתחלה. ותקני גם שמיכה לכסות אם קר כשיוצאים או ללילה
הייתי קונהאורוש3
ניו בורן ארוך דק וגם קצת דק 0-3 וקצת בגדים חמים 0-3.
השאלה כמה לובשים אצלך ניו בורן.
נגיד ארוך דק: 6-7 ניו בורן, 5 0-3. ועוד איזה 5 חמים 0-3.
תודה על הפירוט!! ממש עזר לי לקבל מושגגילה גילאחרונה


אני ילדתי גם בתאריך הזהחדשה כאן 1
אבל לפני שנתיים .. בהתחלה כמו שחייב
2 שכבות אני זוכרת שזה היה דק
ואז בביקורת של טיפת חלב הייתה אחות מקסימה שאמרה לי לא לקנות קצר לעונה הנוכחית כי היא תמשיך עם הארוך ואין טעם לשים קצר .. והיא צדקה
רצון לעוד ילד מול הפחד של המחזור.. אשמח שתיכנסואנונימית בהו"ל

מונעת עם סרזט כבר ארבע שנים.

בפברואר האחרון הפסקתי את הגלולות וקיבלתי אחרי חודש וחצי מחזור, אני לוקחת קשה מאד מחזורים, קשה לי מאד מאד להיות אסורים ועוד יותר קשה לי מקווה, קיבלתי שלוש מחזורים (אחד מהם יצא בפסח!!!!!!!!!!! סיוט.) ואמרתי נו מור, אני לא עומדת בזה, חזרתי לקחת את הסרזט בחודש יוני, אם אין הריון לפחות שיהיה שקט (לא יודעת מה חשבתי לעצמי שישר נכנסים להריון?).

 

עכשיו אני מאד רוצה להפסיק, הרצון לילד בוער בי, אבל מפחדת או יותר נכון משותקת מפחד שהמחזור יפול לי בחגים וכל יום יש חג וערב חג ובלאגנים ולא יודעת איך אסתדר, זה יהרוס את כל השמחה של החגים וגם המשפחה כל הזמן רוצה שנבוא לבקר וכו'.

 

שתי שאלות:

1. מישהי יודעת תוך כמה זמן סביר שאקבל מחזור אחרי שמנעתי שלושה חודשים?

2. יש סיכוי להיכנס להריון איך שמפסיקים את הגלולות, למישהי קרה פעם?

 

זה משתנה מאחת לאחת אבל אני חושבת שאםאני זה א
את עד כדי כך בחששות מהמחזור הייתי מחכה להפסיק עם הגלולות אחרי החגים פשוט ואז יש שקט הרבה זמן מחגים וזה אולי יהיה יותר קל קצת..
אז למה לא לחכות לאחרי החגים?רינת 23
יש סיכוי להכנס להריון מיד אחרי גלולות אבל סבירות יחסית נמוכה.

אם את רוצה לפרט מה ככ קשה אולי נוכל לעזור לך… נשמע לא תקין שזה קשה עד כדי כך.
מה עשית בתור נערה או בתור רווקה לפני שלקחת גלולות?

עונה לשתיכם, אנחנו כבר הרבה זמן רוצים להפסיקאנונימית בהו"ל

הילדה שלנו גדולה והתשוקה לעוד ענקית, כבר בינואר הפסקתי. ואני יודעת שלא איך שמפסיקים נכנסים וזה תהליך וזמן, אז אני אוסיף על זה עוד חודש??

 

קשה לי שאסורים במחזור, אין דרך להסביר, גם אחרי החתונה לקחתי גלולות ומיד נכנסתי להריון.

אבל אולי נחכה.

כבר לא יודעת מה לעשות.

 

אולי כדאי לעבור לגלולות משולבות? ואז הגוף מתאושש מהם יותר מהר?

עונהלא מחוברת
1. זה בדרך כלל תוך כמה ימים..
2. בעיקרון ממה שאני יודעת אם את לא מניקה את אמורה לדמם. כמה ימים ואז התהליך של המחזור מתחיל ממהתחלה ואז יש ביוץ ואז את יכולה להיכנס.
אבל לפני הביוץ בדכ יש דימום מהגלולות.
מציעה משו אחר.
גם לי מאוד קשה עם מחזורים. ובחודש שנקלטתי גם החלטתי שאם לא החודש אז רני עושה הפסקה לכמה חודשים.
אבל לפני הייתי משתמשת הרבה בפרימולט נור.
ואז הייתי חודש מותרת (לפעמים יותר ) שבועיים אסורהוזה ממש הקל
מנס להבין, את ממליצה לי להפסיק ולקחת אחרי הדימום פרימלוט נוראנונימית בהו"ל

איך את יודעת שאת לא בהריון ומותר לקחת את הפרימלוט נור?

אני לא יודעת איך הכדור משפיע עלייך.לא מחוברת
אבל אני מתחילה איך שמתחיל הכתמים שלפני המחזו2 .
או בודקת הריון.
אולי לא יהיה לך נעים לקרוא את זה אבלחגהבגה
אני מבינה את חוסר הנעימות/נוחות מול מחזור, הפסק, ספירה, טבילה.
אבל יקרה, אני חושבת שמה שאת מתארת קיצוני באופן מוגזם.
מחזור זה חלק מחיי האשה, וחלק מחיי הזוגיות, וה' עשה כך בכוונה.אנט מבינה להמשיך למנוע קצת עם סרט אחרי סיום ההנקה- אבל 4 שנים?
זה גם באמת לא בריא לגוף בגלל שזה רק סוג אחד של הורמונים..
אולי יש לך איזשהי סוג של טראומה סביב זה או משהו שקרה וחשוב- גם אם יש וגם אם אין אני חושבת שכדאי לך למצוא דרך לטפל בזה.
זה לא משהו שיכול לנהל חיי משפחה- את מחליטה מתי להיכנס להריון וללדת כדי לא לקבל מחזור?

שוב, מבינה את הרתיעה חוסר הנעימות, אבל זה חלק טבעי מהחיים שלנו.

מקווה שאת לא נפגעת, אני לא מזלזלת בהרגשה שלך אני ממש מבינה שזה תופס לך מקום משמעותי שמפריע לך וזה קשה מאוד.
❤❤
לא נפגעת בכלל, תיארת לעצמי שיחשבו שאני קטנוניתאנונימית בהו"ל

יודעת שזה לא רגיל.

שאלתי כמה פעמים בפורום על דרך לטפל, לא קיבלתי מענה.

מקווה שהשנים יעשו את שלהם...

מזדההThank-u-Hashem
לא קטנוני בכלל,
אני חושבת שטבעי לגמרי מה שאת מרגישה
ווי אני מכירה את זה כ"כ מקרוב ואני בטוחה שכולם פה מזדהות איתך לגמרי
אני גם. אמלה פוחדת מאחרי הלידה..ח'

אולי אני מוקצנת. אבל השבועיים האלה מזעזעים בשבילי.

מרגישה את הנפש מתרסקת.. זה מצווה כ"כ מיוחדת, מדהימה וקשה. 

אחרי לידה זה לפעמים שונה מזמן רגיליעל מהדרום
לק"י

האשה גם עייפה יותר, גם עסוקה בטיפול ובהיכרות עם התינוק, גם יש לה מישהו נוסף לחבק

יודעת שלא לכולן קל יותר אחרי לידה, אבל נותנת לך תקווה כלשהי.
רק עוד שאלה אחתThank-u-Hashem
לא עושה לך הורמונים משוגעים הסרז'ט?
לי הוא הרס את החיים אחרי לידה ראשונה

דימום ארוך להסתגלות(עוד פעם אסורים🥴😵🧐 וכל ההמשך)
ואח"כ עצבים ודיכאון כמו שבמחזור רק בלי מחזור
בתחילה הרס את החיים, התקפי עצבים ומה לאאנונימית בהו"ל

היום התרגלתי יחסית.

עדיין לפעמים אני מרגישה שזה שולט לי בנפש, שאני לא אני.

אבל שנינו מבין שזה עדיף מאשר מחיר המחזור, שבניגוד לאחרות כאן אני רואה את זה כתקופה של הרס הזוגיות, זו תקופה שכל דבר בה בעלי נמדד בזכוכית מגדלת וכל דבר שקצת לא טוב הופך להיות גרוע..

בפער הראשונה דימום הסתגלות לא היה ארוך, אלא רק הופיע איזה שבוע אחרי שטבלתי אחרי הלידה, היה באסה, וזה גרם לדיכאון קשה..

בפעם השנייה שחזרתי לקחת, לקחתי ישר שתי גלולות ולא היה דימום הסתגלות בכלל.

מה עם נובהרינג?חלונות
זה שקט לשלוש חודשים, גלולות אפשר שנה שקט, לא?אנונימית בהו"ל


כמו כל דבר - משתנה מאישה לאישה.חלונות
אני מצליחה לחבר שבע טבעות רצופות. תודה לאל.

וגלולות מבחינתי זו לא אופציה - באתי לעולם לחיות את החיים, לא לעבור לידם...
אוהו, ננסה אחרי הלידה הבא בעזרת ה', מעודדתאנונימית בהו"ל


אפשר שאלה?יערת דבש

אם גלולות ל

איך את מונעת אחרי לידה?בהנקה?

 

 

 

 

 

 

 

(רק לגבי נובה רינג-הוא קצת מטעה. אני גם השתמשתי והיה לי באמת טוב לעומת הגלולות. אבל.. צריך לזכור שזה גם הורמונים. מבחינת ההשפעה על הגוף. מצב רוח ועוד. רק שהפסקתי הבנתי עד כמה.... )

קרוב לוודאי שלא יהיה רלוונטי עבורך...חלונות
ואת צודקת לגבי ההערה על הנובהרינג. חשבתי על זה...
ההבדל הוא - שעם גלולות הרגשתי רע ממש! ועכשיו אני מרגישה ממש מאוזן וטוב. אז יכול להיות שכשאפסיק - ארגיש שינוי בדיעבד.

וגם, שבלי נובהרינג = לקבל מחזור כל חודש - היינו ברכבת הרים רגשית מטורפת בגלל הנידה... אז בטח שעדיף ככה...
לא שופטתThank-u-Hashem
אבל למה?
למה שיעשה לך דברים בנפש
למה שתרגישי לשניה אחת עצבים כמו שבמחזור

לא יודעת מה איתך...
אני מרגישה לפעמים כמו מכשפה במחזור וכן היה עם הסרז'ט
התקפות של עצבים ובכיות ודיכאון,
ועדיין מתפל'ק לי כמה גרועים כל מחזור🤭
אני רק אומרת אין שום סיבה להישאר בהרגשה הזאת כל הזמן....
בלי מחזור עם מניעה הורמונלית הרגיש לי כמו מחזור תמידי רק שפה ושם בעלי יכל לחבק אותי אז הריב נגמר קצת יותר מהר
את יכולה לפנות אלי באישי ? אני גם מתמודדת..לא מחוברת
אפנה אליך מהניק שלי יותר מאוחראנונימית בהו"ל


ממש לא ממקום קטנוני!!!חגהבגה
לפי דעתי פשוט תמצאי מטפלת רגשית מומלצת עם חוות דעת טובה, ואם לא היא אולי היא תדע להפנות אותך למי שכן מטאל בזה.
זה נושא טעון מאוד, אני בטוחה שאת ממש לא נדירה, וזה דבר נצרך מאוד!
קטנונית?????חלונות
אז בקשה - נשואה מספר דו ספרתי של שנים. ומזדהה עם כל מילה שכתבת ואפילו יותר!

וכן. גם אני מחשבת בחרדה את החודשים מסוף המניעה עד ההיקלטות בדיוק מהסיבה שלך.
יכולה לפנות אלייעלה למעלה
עשיתי איזשהו קורס שממש עזר לי עם זה
מצטרפתחדשה ישנה
ומוסיפה-
מה ככ קשה במחזור? פיזי או נפשי?
זה קיצוני מאוד מה שאת מתארת, לדחות הריון רק בגלל המחזור?
פיזי- לנסות לעדות דיקור סיני או טיפול אחר שיקל עלייך
נפשי- לחשוב על טיפול שעוזר בפן הנפשי, יש ביום היום המון דברים. שווה לברר.
רק לגבי הסרזט-יערת דבש

אני חושבת שאת טועה

הוא לא פחות בריא מהגלולות המשולבות..

להפך, יש שנים שיכולות לקחת רק אותו.

 

ככה לפי מה שזכור לי.

אין הבדל בין הגלולות ברמה של הנזק.

 

וכן..נשים מונעות עם הורמונים גם 4 שנים וגם יותר

מה לעשות. זה אחד מהפתרונות היחידים והבטוחים למניעה כיום.

אז אני מדסרת דווקא על סרזט, לפחוץ מהנסיון האישי שליחגהבגהאחרונה
בלי הנקה זה לא מספיק הורמונים והגוף ממש נלחם לקבל מחזור לבייץ..
ממליצה לא לדחות מחזוריםThank-u-Hashem
הייתי כמו שנראה לי את מתארת,
רועדת מכל מחזור, סובלת מלחץ אדיר בשבעה נקיים רק שלא יהיה עוד יום/עוד שעה שנהיה אסורים

אבל כמה מחזורים מאז
אחד בחופשה שהיה באסה רצינית
ממש חיזקו לנו את הקשר
פשוט ישבנו, מתי שהיינו מותרים והחלטנו בינינו שפשוט לא ניתן לימים האלה להיות קשים ומעצבנים
זה לא היה קל
ותמיד שאסורים זה די באסה אבל עכשיו אני מרגישה שזה כ"כ חשוב לי,
זה באמת כמו שהמדריכות כלות אומרות מרענן את הקשר
אני ממליצה רק מניסיון אישי שלי תקחי את זה איך שבא לך
דיברתי ופתחתי את זה עם בעלי כמה שזה פשוט הורס לנו שבועיים מתוך חודש וחבל
וכמה שחבל לדחות את המחזורים כי גם ככה אנחנו מתרגלים ופחות שמים לב לעבוד על הקשר שלנו ולהרחיב אותו מעבר לנגיעה

ומוכרחה להגיד שזה בא בעיקר משרשורים כאן בפורום
לא יודעת לתייג אז לא אעשה את זה אבל נשים פה ממש נתנו לי כוחות במחזורים בהם כמעט שהפלתי את כל מה שבנינו ממשהו אחד קטן בעצבים של מחזור!
וכוח לעבוד על זה במקום פשוט לדחות את הקץ ולהימנע ממחזורים ככל שאפשר
מהניסיון שלי ממש משתנה, אפילו אצל אותה אישה🤭M-P-4
אחרי פעם אחת, לקח מלאאאא זמן עד שקיבלתי מחזור (כמה חודשים טובים...) וגם הרבה זמן עם המחזור עד שנכנסתי להריון.

בפעם השניה בנייתי על זה שלוקח לי זמן. אבל ישר אחרי שהפסקתי קיבלתי מחזור וחודש אחרי הריון⁦❤️⁩
איזה סוג גלולות?אנונימית בהו"ל


פומינק, שזה אותו דבר כמו סרזט רק חברה אחרת....M-P-4
כן נכון, הלוואי עלי.אנונימית בהו"ל


כבר כתבתי כאן בעבר..באר מרים
אבל ממש ממליצה לך על קורס שיברה שלי בונה שעוזר לנשים לקבל גישה חיובית ומשמעותית יותר לגבי המחזור..

מצרפת קישור..

הצטרפות לקבוצת היגוי
חיבוק גדול גדול ♥️חצי שני
אני רק מזדהה.



מאווודד
חיבוק חוזראנונימית בהו"ל


סיפור הלידה שליכמהה ליותר

סוף סוף אחרי חודש וחצי התיישבתי לכתוב את סיפור הלידה.

מתנצלת מראש- יצא קצת ארוך. קורץ

 

 

הריון שיני, הבן הגדול שלי נולד בשבוע 37+1 אז ציפיתי שכנראה שהלידה הזאת תגיע גם בסביבות השבוע הזה.

מאז שבוע 35 התיק לבית חולים מוכן ליד הדלת וכל יום אני נזכרת בעוד משהו ומוסיפה.

שבוע 36 אני עושה בדיקה ויש פתיחה של 2 וחצי, זהו, אני בטוחה שתוך כמה ימים אני יולדת...

מגיע שבוע 37 ואני מתרגשת ממש ובטוחה שהנה זה כבר בא, בינתים לפחות פעם בשבוע יש לי צירים סדירים ולא  מאוד כואבים במשך כמה שעות, ואז אני מתחילה גם 38 וזה לא בא.. עצוב

פה כבר התייאשתי, במשפחה שלי כולם יולדים הרבה אחרי התאריך, אז כבר הכנתי את עצמי שפעם אחת היה לי מזל אבל זהו, הפעם אני כנראה יולדת בשבוע 42 ופשוט החלטתי להינות מהזמן שנשאר.

הגיע שבת - שבוע 38+5 - ובסביבות 12:00 בצהרים מתחילים צירים, אני כבר רגילה לצירים האלו ולכן לא מייחסת להם חשיבות, בעלי נלחץ ואומר לי שהוא מקווה שאני לא אלד בשבת אבל אני מרגיעה אותו שאין סיכוי.

לאט לאט הצירים מתגברים מגיע 15:30 ואני כבר מרגישה שהם ממש כואבים וכבר קשה לי מאוד לסבול אותם, אני מבינה שזה הזמן ללכת לבית חולים מספרת לבעלי ואנחנו מנסים לחשוב מה לעשות עם הבן שלי בן שנתיים, אין לנו הרבה ברירות, בעלי לוקח אותו לוקח בקבוק ופשוט דופק לשכנים על הדלת כמה מהם לא עונים עד שאחד השנים ברוך ה פותח ומוכן לשמור עליו.

אני מזמינה אמבולנס ואנחנו מיד יוצאים עם התיק המוכן שלי.

כל הדרך לבית חולים אני לא חושבת על כלום חוץ מעל הפדיכות שיהיה לי מול בעלי ומול השכנים ומול כולם אם בסוף יסתבר שזה לא באמת צירים, או שזה לא באמת מגיע ללידה, במיוחד שמדובר בשבת... בעלי מנסה להרגיע אותי שהכל בסדר וגם הלכתית אין עם זה שום בעיה גם אם בסוף זה לא יהיה באמת לידה.

אנחנו מגיעים, אני עוד מסוגלת ללכת, נכנסים למיון, בינתים יש לי עוד כמה צירים כואבים מאוד, ומגיע רגע האמת של הבדיקה מבולבלעצבני האחות בודקת אותי ו... פתיחה של 3.5 מחיקה כמעט מלאה, וזה נראה שאני בלידה פעילה כאילו מוציא לשון אבן נופלת לי מהלב חושף שיניים.

 מחברים למוניטור ומיד אחריו אני נכנסת לחדר לידה.

בחדר לידה מחכה לי מיילדת ומתמחה מושלמותתתת, נעימות נחמדות ומקצועיות ממש.

אני כבר מאוד מאוד כאובה, אבל מצליחה עדיין להתמודד, כל פעם שיש לי ציר בעלי נעמד לידי מסתכל לי בעינים ונושם ביחדד איתי וזה עוזר לי מאווד מאוד, המיילדות מתבדחות על זה שהבאתי איתי דול (דולה בזכר קורץ ) מדהים ומציעות לו לעבוד בזה.

אנחנו ממשיכים בערך שלושת רבעי שעה הכאב הולך ומתחזק, אני רועדת בכל הגוף עד שאני מרגישה שלא יכולה יותר, בודקים לי פתיחה ואני כבר בפתיחה 6!!!!

אני מבקשת אפידורל אבל לפני כן חייבים לחבר אותי לנוזלים, המתמחה מנסה לחבר לי את העירוי, מכניסה פעם אחת ו.. לא מצליח פעם נוספת ועוד פעם לא מצליח, אחרי כמה דקירות היא קוראת למיילדת.

היא גם מנסה פעמיים וברוך ה זה מצליח. קוראים למרדים וברוך ה האפידורל מתחיל לפעול, מפה כבר אני מרגישה רק כאב קטן כל פעם שיש ציר, אבל הכאב הוא ברמה מאוד נמוכה. הכל מתקדם אני מצליחה אפילו לנמנם קצת עד שמתחילים כאבים חזקים שהולכים ומתגברים, אני מרגישה כאב חזק מאוד ולחץ, אני קוראת למיילדת - ו... אני בפתיחה 10!!!!

וזהו - אני יכולה להתחיל ללחוץ, הכאב ממש ממש חזק ואני מפחד ללחוץ, אחרי כמה צירים כואבים, אני מעיזה לנסות ללחוץ וזה דווקא עוזר לי לנתב את הכאב.

אני כבר לא מסוגלת לעמוד בכאב ומבקשת עוד אפידורל, המילדת מנסה לשכנע אותי שלא כדאי כי אני כבר בשלב של הלחיצות והכי טוב שאני ארגיש את הכאב והלחץ כי ללחוץ טוב יותר.. אני משתכנעת, מגיעים צירים כואבים ממש ואני כל פעם לוחצת חזק מאוד מאוד מאוד וכלום לא קורה, אחרי רבע שעה המיילדת בודקת ורואה שהקרום ממש ממש חזק, היא אומרת שיקח כנראה הרבה זמן והרבה לחיצות עד שהמים יפקעו והיא מציעה לי לפקוע את המים, אני מתלבטת ונוטה יותר להמשיך ולתת לזה להיפקע בצורה טבעית, המילדת תומכת בהחלטה שלי ואנחנו ממשיכים לחיצות, כואב לי ממש ואני כבר מאבדת שליטה וצורחת.

המוניטור פתאום מראה על בעיה ומתחילות האטות בדופק, אבל עדיין לא מצב חירום המיילדת ממליצה לפקוע את המים ואני מסכימה. אני מרגישה את המים שזורמים וממשיכה ללחוץ, אני כבר לא מאמינה שהיא לא יוצאת למרות כל הלחיצות, הלחיצות שלי ממש ממש חזקות ואני לא מבינה למה לא מתקדם.

ההאטות בדופק ממשיכות ונהיות כבר ממש ממש נמוכות, נכנסים שני רופאים וכמה אחיות ומודיעים שאם בדקות הקרובות היא לא יוצאת הם מתחילים וואקום, אני מגייסת את כל הכוחות שלי ולוחצת ממש ממש חזק, אבל זה לא עוזר והם מחילים בוואקום, הבן שלי גם נולד בוואקום, ותוך שני לחיצות עם הוואקום הוא היה בחוץ, אז חשבתי שגם הפעם תוך כמה דקות היא תהיה בחוץ, אבל לא, אני לוחצת חזק ואני רואה אותם מתאמצים למשוך ולא מצליחים עוד שני לחיצות והראש בחוץ (שמו לי מין מראה מלמעלה כך שיכולתי לראות הכל) הכאב כבר מטורף הכל שורף ולוחץ לי למטה בעלי מהצד מנסה להרגיע אותי, המיילדת גם אבל אני לא שומעת כלום.

אני צורחת להם שיוציאו אותה כבר אבל משום מה הגוף לא יוצא, ככה במשך כמה הראש בחוץ והגוף בפנים בזמן שאני צועקת בלי שליטה אחרי כמה דקות יש בכי, היא יוצאת ומניחים אותה עלי, אני מרגישה הקלה מטורפתתתתת השעה 19:37 מה שאומר שהלידה היתה ממש ממש מהירה, שתוך 3 שעות מרגע שנכנסתי לחד לידה ילדתי!!!!!

היא גדולה מאוד שוקלים אותה - 3845!!!!! עכשיו אני מבינה למה היה קשה לה לצאת, המיילדת מסבירה לי שבנוסף היא יצאה עם היד על הראש מה שעוד יותר הקשה על היציאה.

ומסתבר  שהיתה בעיה של פרע כתפים - שהראש יצא אבל לא הצליחו לחלץ את הכתפים, מה שחייב אותם לעשות שבר בעצם הבריח שלה כדי שהיא תצא ולכן לקח כל כך הרבה זמן בין יציאת הראש ליציאה של כל להגוף

נותנים לי פיטוצין כדי לזרז את יציאת השיליה כי יש לי קרע שלא מפסיק לדמם ורוצים לתפור אותו מהר, כדי שלא אאבד יותר מידי דם. השילילה יוצאת - והיא ענקית ממש, הרופאה מגיעה לתפור מסתבר שבנוסף לחתך (אפיזיוטומיה) נקרעתי גם קרע יחסית עמוק (דרגה 2 בנרתיק) הקרע לא הפסיק לדמם בכמויות, לכן הזריקו לי חומר שמעודד קרישה והתחילו לתפור הכל.

אחרי התפרים החזירו לי את הבת שלי, היא היתה מנופחת מכל הצדדים, הראש שלה היה נראה נורא בגלל הוואקום, לכל הראש היתה צורה מאוד מוזרה, אבל היא היתה ערנית ומדהימה ומיד ינקה ממני, בעלי היה לידי והרגשתי מאושרת נשאר לנו רק לחכות 20 דקות לצאת השבת כדיי שנוכל להודיע למשפחות פרחעגלהכאילו מוציא לשון

וואו וואו... איזה סיפור. מזל טוב!!חדשה ישנה
איזה מפחיד שהיו צריכים לשבור לה את הכתף... כמה זמן עד שזה מתאחה?
וואווחיים של
איזו גיבורה ומרגשת❤
מזל טוב!!
ומה עם השבר? התאחה?
וואומשמעת עצמית
איזה מלחיץ הצירי לחץ...
מזל טוב!!!
וואו מזל טוב!!מצטרפת למועדון
קראתי גם את הספור על המקוה! מיוחד ממש....
וואו, החזרת אותי אחורה עם התיאורים של הצרחות והחוסר אונים❤באת אליי פתאום
מה שלומך היום? ואיך הקטנה?
וואו את גיבורה ומדהימה! קראתי בשקיקה.השלך על ה' יהבך
וואו איזה סיפור מדהיןםםאני זה א
וואווו תודה על השיתוף.דיליה
דמעות בעניים.
גידול קל ורוב נחת!
וואוו, עוצמתי.. ממש דמעות בעינייםםמותק 27
וואו! איזה סיפורשומשומונית
תגדלי אותם בנחת!
איזה גיבורה את!מאוהבת בילדי

קראתי בשקיקה...

כמעט לחצתי בעצמי... (קורץ) 

תודה רבה לכולכן! כמהה ליותר

סליחה שלא עונה לכל אחת בניפרד, אבל ממש תודה על כל התגובות!!!

 

ולגבי השבר שכמה שאלו עליו - ברוך ה אצל תינוקות זה שבר שמתאחה לבד תוך שבוע\ שבוע וחצי, ואני ממש לא הרגתי בו אפילו... לא היה נראה שכואב לה או שהיא סובלת.

 

ואני חייבת להודות פה לכולכם בפורום שהיתם איתי עוד מאז שצילמתי את הבדיקת הריון הראשונה שעשיתי והעילתי פה (אף אחת לא ראתה פס... , אבל למחרת הוא כבר היה ברור יותר ) ועד עכשיו אחרי הלידה.

 

תודה!!!! פרח

וואווווו. סיום קשוח ביותר! מזל טוב! בריאות ושמחהאורוש3
וואו איזה סיפור! הסוף נשמע קשוח ממשמק"ראחרונה
איזה גיבורה שאת!!
הרבה נחת
טיפול בצלקת בעקבות חתך בפרינאוםאחת כמוני
אז ב"ה הטוב ילדתי לפני מס' שבועות.
לצערי בלידה ביצעו לי חתך יזום בפרינאום וכעת יש צלקת שרגישה למגע.
מישהי יודעת /התנסתה בדרכים לשפר את ההחלמה של הצלקת?
תנסי פיזיו' של רצפת האגןמכחול
לי זה עזר ממש. בהצלחה!
ומזל טוב
תודה על התגובהאחת כמוני
יש לי הפניה. מתכוונת לנסות בעז"ה, אבל תור ראשון בקופה באזור שלי פנוי באפריל 2022 😣
יש המלצות נוספות?
ללכת פרטי ולקבל החזר מהקופהבאורות
בחלק מהביטוחים מקבלים החזר של 75%.
ודבר נוסף שחשוב לי להגיד,
זה מאוד מאוד טבעי שיהיה עדיין רגישות באזור החתך, את רק כמה שבועות אחרי לידה... זה מעולה לעשות פזיותרפיה בלי קשר, אבל רק שלא תחשבי שמשהו לא תקין בזה שיש רגישות, תהליך ההחלמה של החתכים האלו הוא מאוד ארוך
תודהאחת כמוני
ממש על כל החלקים של התגובה
גם לילולית10

עזר מאוד פיזיותרפיה,

אחרי הלידה הראשונה סבלתי מהתפרים והצלקות גם המון זמן אחרי הלידה....

ממליצה בחום בנוסף לטיפול בפיזיו על שימוש באלופירסט או אלופרופוליס של פוראוור,

זה תפרים פנימיים? כמה זמן את אחרי הלידה?

מוזמנת בשמחה לפנות אליי בפרטי, מנסיון אישי זה ממש ממש עזר לי!

סבלתי המון זמן

וב''ה הגעתי למשהי צדיקה שהמליצה לי על זה,

במקרה שלי זה היה תפרים פנימיים אז עשיתי נרות מהמשחה- אלופרופוליס בהדרכתה וזה ב''ה עזר לי ממש!!

רפואה שלימה נשמה,

הכי חשוב זה שלא תתייאשי, אני יודעת שזה כאביםם אבל בעז''ה זה יעבור..!

 

תודה רבה על התגובהאחת כמוני
אכתוב לך בפרטי
פיזיותרפיה רצפת אגןילד בכור
אני ממש לא הייתי מרוצה מממ שהלכתי אליה דרך הקופה אז עברתי לפרטי. יש לי אחת מושלמת מירושלים אם רלוונטי לך. עולה מלא אבל שווה לדעתי כל שקל ממש הצילה אותי
תודה. שולחת בפרטיאחת כמוניאחרונה
איך אתן עם ההריון והקורונה?הריון מספר אחת
מפחדות? או שבנחת...
גם לכן אומרים כל הזמן להזהר? (הסביבה הקרובה..אמא וכד') לא להסתובב?
כל שיחה כזאת מורידה לי את החשק לחיות..:/
מי שישמע גם כמה אני "מסתובבת"..
גן שעשועים, מכולת...
באמת זה כזה מסוכן? יותר מסוכן הדיכאון..חח
מסכימה שהדיכאון יותר מסוכןדיליה
אני בטבעי לא דואגת בכלל... חוסנתי ומקווה לטוב.
מתעלמת מרחמים וחיים ושלום....
ממש מבינה אותךטוווליי

לפני שהתחסנתי הייתי יותר בלחץ ועבדתי רק מהבית וזה בהחלט היה מדכא.

אחרי החיסון הייתי קצת יותר בחופשיות בחוץ.

 

צריך למצוא איזונים, חשוב לשמור על שמחה ושפיות, ומצד שני לא להסתכן.

אולי לצאת למקומות פתוחים שיש בהם פחות סכנת הידבקות, להיפגש עם חברות עם מסכות, או מקומות שכולם מחוסנים. למרות שעכשיו יעילות החיסון קצת ירדה וזה פחות רגוע..

 

 

מבינה אותךמבינה עניין
אין ספק שזה מלחיץ ומדאיג. מצד שני כל הזמן אומרת לעצמי שאני עשיתי את ההשתדלות שלי, התחסנתי, ומנסה כמה שאפשר להקפיד על הכללים. עכשיו זה בידי ה'.
מסתכלת על נתוניםעדית הסינית
ורואה שהקבוצת גיל שלי בסיכון אפסי.
בנוסף מכירה פרוטוקולי טיפול של ויטמין סי די אבץ.
אז לא אני לא בלחץ.
וגםהריון ראשון13

קוורציטין ואבץ שעובדים כמו קסם 

מי אמר לך שעובד כמו קסם, התנסית?עטרת בעלה
בוודאי!הריון ראשון13

אני וכל המשפחה שלי במחלה פעילה 

אהמ... כן כן גם נשים בחינוך, צעירות מאוד, מתקשות לשכוחעטרת בעלה
מהקורונה מבחינה פיזית...
מכירה מקרוב נשים שהטעם/הריח לא חזר גםשנה אחרי, החולשה לא עברה חודשים... מה הכוונה סיכון? רק למוות?
זה קורה ממחסור באבץ בתאים...הריון ראשון13אחרונה

ממליצה לקחת קוורציטין ואבץ 

ב'ה לא משפיע בכלל.רות א
בעיקר בגלל שעכשיו זה לא כמו ההתחלה שלא ידעו מה קורה, וכל הסגרים וכ'ו
אומנם לצערי יש שוב התפרצות אבל עדיין זה לא כמו שהיה שנה שעברה
חוץ מזה שאני והסביבה שלי מחוסנים אז מרגיע.
בעז'ה יהיה טוב
מקווה בצפתמקווהטהרה
שלום,
אני מחפשת מקווה בצפת- שנראה נורמלי עם בלניות שלא בודקות/ חופרות וכו..
תודה
לא הייתי שםדרך ארוכה
אבל יש את המקווה של קהילת ברסלב
שמעתי שהוא מהמם והבלניות ממש נחמדות
אולי חלונות יודעתאחתפלוס
ב"ה הסתדרתי, תודה לכולן!מקווהטהרהאחרונה
מחפשת המלצות חדקרן
לאיזשהו שיעור כתוב / ספר, שאפשר ללמוד בשבת.
בנושא פרשת שבוע / חסידות / עבודת המידות / תנ"ך / אחר, משהו שיהיה עם עומק מצד אחד אבל כתוב קריא וזורם...

לאמא שלי יש מנוי לשיעורים של הרבנית ימימה מזרחי, ואני קוראת אותה שנים, ומאז שהתחתנתי לא יצא וזה חסר לי מאוד.
חשבתי לעשות מנוי גם ואז אמרתי לעצמי שאולי זו הזדמנות לגוון וללמוד משהו אחר, אבל באופן כללי זה סגנון שאני מאוד מתחברת אליו..

יש המלצות?
אחותי מאוד נהנתה מסדרת הספרים של הרב זקסציפיה.
מי שהיה הרב הראשי של בריטניה, ונםטר לפני כשנה-שנתיים
תודה! זוכרת את השם של הסדרה?חדקרן
אני חושבת ש"שיג ושיח". והנה מה שהיא כתבה לנו בזמנו:ציפיה.
והבוקר בפינתנו הקבועה, המלצה על ספר:
ובכן בנות, ברצוני להמליץ לכן בחום על שיחות לפרשת השבוע של הרב זקס ז"ל.
במקור קניתי את הספרים מתנה ל(בן הזוג שלה) אבל בפועל אני בעיקר נהנית מהם.
לכל פרשה יש 3 שיחות, קצרות וקולעות (שלושה עמודים כזה), מאד מעניינות והקריאה קולחת.
כך ש:
אם את רוצה לעקוב אחרי פרשת השבוע
וללמוד רעיונות מהממים
אבל
את לא יכולה לקרוא יותר משורותיים בלי שיפריעו לך
או
קשה לך להחזיק ראש אחרי עמוד
ואת רוצה שיהיה לך התחלה אמצע וסוף מחוברים

הספרים האלה ממש בשבילך😌

מי שמעוניינת לקבל צילום שיחה לפרשת שמות הבעל"ט תקבל.
הרב יונתן זקסחיים של
הרבנית ימימה מביאה הרבה מהספרים שלו
מצטרפת להמלצה. קנינו גםהשלך על ה' יהבך
חסידות- הרב איל ורד אל שפת האמת. בסוד השבת של הרב אנגלמןPandi99
נתיבות שלום על הפרשה
מצטרפת להמלצה על הרב אנגלמן- נקרא נשמה יתרהברכת ה
או שזה ספר אחר?
בכל אופן אני מכירה את נשמה יתרה והוא ממש מעולה!!!!
כנראה שזה נשמה יתרה והתבלבלתי Pandi99
אני אהבתי את הספר "סוד הנישואין בפרשת השבוע"מתואמת
(מעין ספר המשך של "סוד הנישואין". של הרב יוסף אליהו)
וגם הספרים של הרבנית אורה רבקה ויינגוט הם מקסימים - קטעים קצרים ומחזקים סביב מועדים/פרשת השבוע.
גם לרב חנן פורת יש כמה ספרים - על פרשת השבוע וגם על נ"ך.
ויש גם ספר על פרשות השבוע של הרב דוד גרוסמן ממגדל העמק, אם את מתחברת לסגנון (גם דברי תורה קצרים וגם סיפורים על עבודתו כרב).
אגב, יכול להיות שאת יכולה להמשיך לקרוא את הרבנית ימימה במסגרת המינוי המשפחתי של אמך... כדאי שתבררי. בכל אופן, יש לה גם ספרים לחלק מהמועדים והפרשות.

עשית לי חשק לחזור ללמוד קצת יותר בשבת...
לרב שניאור אשכנזי:-)
יש שיעורים מהממים ביוטיוב! אבל יש גם ספרים משלבים פרשת שבוע עם חסידות בשפה קלה ונעימה, לא יודעת איך קוראים לספרים אבל ממליצה מאד!
מעט מן האור- הרב חנן פורת ז"ל..באפיק
מצטרפת להמלצהברכת ה
נתיבות שלוםבת 30
"שיחות לספר... (שם של חומש) " הרב אביגדור נבנצלהשלך על ה' יהבך
את יכולה להרשם פה ל'מלאה הארץ דעה'נשימה ארוכה
ולקבל כל שבוע מאמר מהרב ראובן ששון

מלאה הארץ דעה 33
ממש ממש תודה לכולן!!חדקרןאחרונה
יש פה כמה וכמה המלצות שאני רוצה לנסות.
תודה!!
ואם יש עוד המלצות לשיעורים שבועיים שמקבלים במייל (ולא ספרים) גם אשמח לשמוע
הוא נפל לי מהמיטה!אנונימית בהו"ל
מה צריך לבדוק? הוא מגיב הכל כרגיל , ויש בומבה על המצח
בן כמה? מהמיטה שלכם? בכל מקרה הייתי מתקשרתמצפה88
למוקד אחיות של הקופה ומתייעצת, הן יודעות לשאול את השאלות הנכונות ולהפנות הלאה אם צריך
הכי חכם תודהאנונימית בהו"לאחרונה
שאלהלאורה חמלניצקי
עברתי ניתוח קיסרי התנפחו לי מאוד הרגליים בהריון הקודם
בלידה רגילה גם מתנפחים חזק הרגליים?
קמפינג בהריוןזוית חדשה
זה יצא לי בחודש חמישי/שישי תלוי מה נחליט...
עשיתם פעם בהריון? איך היה?
מתלבטת אם יהיה לי כח לזה. בעיקרון אני אוהבת, אבל אני לא יודעת איך זה יהיה עם ההריון...
אם כן - יש המלצות למקומות? עצות?
עשיתי כמה פעמיםאורי8
תדאגי שיהיה לך מזרון נח, ושהקמפינג יהיה במקום לא מאוד חם. במקומות הגבוהים כמו רמת הגולן נעים בערב גם בשיא הקייץ. בכנרת יכול להיות סיוט, כדאי לבדק מה מזג האויר.
אם את יכולה לישון בנוחות ולא חם מידי, קמפינג יכול להיות כייף גם בהריון למי שאוהבת. אני אוהבת את השהות בטבע, בחוץ. כשהיתי בשליש ראשון והיינו בקמפינג מצוין ביער אודם ברמת הגולן היו לי הרבה פחות בחילות מאשר בבית.
תודה!זוית חדשה
זהו, בגלל החום אם נלך זה יהיה יותר בכיוון החגים, לא עכשיו
יש מקומות נעימים גם עכשיואורי8
ברמת הגולן, ובמיוחד בצפון רמת הגולן, נעים בלילה גם עכשיו.
אני ממש ממליצה על יער אודם, קמפינג ממש מסודר ונקי עם המון אטרקציות לילדים במקום.
ובונוס ענק- לא חם. זה ממש צפון רמת הגולן, חצי שעה מהחרמון.
תודה, אבל אין לנו ילדים עדיין....זוית חדשה
הריון ראשון
איך זה הולך שם עם שירותים ומקלחות?
יש שרותים ומקלחותאורי8
לא אישי שלך, לכל מי שבקמפינג. מה שאני אוהבת שם שדי נקי, המקום מתוחזק טוב.
כמובן שזה עדיין ציבורי, ולא רק שלכם.
ברור שציבורי. שמחה לשמוע שנקי😁 נבדוק...זוית חדשה
נקי יחסיתאורי8
בכל זאת ציבורי...
יש שם חושות משודרגותתמיד להודות
ואז יש לך שירותים ומקלחת משלך.

ממליצה מאד על המקום אבל תלוי מאיפה את כי זה ממש בצפון הרחוק ובהריון לי קשה עם נסיעות ארוכות.

וקחי בחשבון שקר שם בלילה גם באוגוסט אז להגיע מצוידת (אם תמצאי מקום פנוי)
אוקי, תודהזוית חדשה
אנחנו מאוד אוהבים בכינרתרעותוש10
אבל רק עד חודש סיון או אחרי החגים.
כי החום של בתמוז אב אלול נוראי
כן באמת חםםםזוית חדשה
היינו שנה שעברה בחודש סיון היה מצוין המזג אויררעותוש10
מתכננים שוב לנסוע אחרי החגים

אנחנו בחוף כינר בדרכ
עשיתי את זהקפה הפוך

והיה כיף ממש

(חוץ מזה ששילוב של הריון+מים זורמים+ קור כזה שיש רוח שרטובים אחה"צ = הרבה פעמים שצריך לשירותים... אבל בעלי לא הובך ממני וידע להתעלם באלגנטיות שצריך, ולתמוך ולעודד שצריך...)

 

ממליצה לישון באתר מסודר, ואז יש שירותים מסודרים, וגם בדר"כ צל

ולא לישון באיזור הכנרת חם שם כבר ב 6 בבוקר :/

ותהנו, תהיו פתוחים לשינויים ובלת"מים שצצים אל תלחמו תזרמו איתם ותשנו תוכניות אם צריך תוך כדי...

 

תודהזוית חדשה
יש לך המלצה למקום?
קשת, חאן אלעל הייתי בשניהם חורשת טל - קבלתי המלצותקפה הפוך

ויש עוד הרבה תסתכלי באתר של רשות הטבע והגנים

(המקומות עולים סכום קטן, ובחלקם מקבלים מזרון אז לא צריך להביא,  אני מעדיפה לשלם שהמקום נקי, מסודר, אין חיות שמסתובבות וכו')

עשיתי 3 פעמים היה סיוט ממשעדיעד


אלא אם כן את הולכת לקמפינג של מפונקים עדיעד


אוי למה?זוית חדשה
עשיתי בחודש שמיני ותשיעינעם85
מזרן נח, מקום קריר, היה תענוג
עשיתי בעבר. סתם לא הכי נח לישון אבל לא משהו חריגאורוש3
זה היה ממש בשטח אז אין לי מדי המלצות. לא מתה על זה בכללי.
חחח אוקיזוית חדשה
אומנם לא בהריוןאם_שמחה_הללויה
אבל בדיוק נוסעים לקמפינג
אעדכן איך היה
אם אפשר לנצל"שאם_שמחה_הללויה
איזה מקומות מוצלים יש בסביבת כינרת לטיול קצר עם תינוקת?
תודה🤗זוית חדשה
אם צ יש לך מזרן מספיק נוח מ אז מ נראה לי סבבהאביול
אף פעם לא ניסיתי, למרות שזה מבאס אותי. לי לא נראה מתאים בהריון..
עשיתי. היה ממש כיף.חלונות
אם את רוצה בכינרת - אז לכי מהצד של הגולן. מזג אויר מושלם! לא בטבריה.
יש את חוף דוגה - חוף חדש מהממםםם! ליד חוף כינר.
נקי, שירותים. ברזים. אויר נעים מאוד!
יש להם שם גם אוהלים מובנים להשכרה.
עשיתי בחודש שביעי, היה חם אבל חוץ מזה סבבההריון ולידה
אוגוסט בחוף בצת.. לא יודעת מה חשבתי לעצמי
👍זוית חדשהאחרונה
שאלה על תור להערכת משקל-רות א

אני צריכה לקבוע תור לשבוע 32-33 להערכת משקל. העניין הוא שזה זמן שנופל על החגים, אז התור שיהיה לי הכי נוח יוצא על שבוע 34+1. 

השאלה אם זה נורא? כי ראיתי באינטרנט שצריך לעשות בשבועות 30-34..

 

תודה!

לא נראה לי בעייתיכן אני
תודה רבה לכןרות א


בכלל לא עקרוני..רקלרגעכאןאחרונה
פותחת אנונימי כי מתפדחת. בבקשה לא לשפוט את הנושא שאדבר עליוליאור9

כבר מלא שנים אני עם דימוי גוף לא משו (בלשון המעטה)

מה שמאד מפריע לי בין הדברים המרכזיים שמפריעים לי זה..

החזה שלי.

הוא פשוט גדול מדי בעיניי..

ואני שואלת אתכן..

 

יש תזונה שמגדילה אותו?

יש תרגילים שמורידים אותו?

 

יודעת שזה קשור לגנטיקה

אבל מרגיש לי שיש לי הרבה שומן שכן יכול לרדת שם..

 

וואי.. אתן לא מבינות כמה הנושא הזה יושב עלי,

והוא משפיע על הכל הכל..

 

אשמח ממש לעצות וטיפים...

 

*וכתבתי מראש שלא לשפוט - כי לא מעוניינת בשירשור הזה לפתוח דיון על למה חזה גדול\קטן זה יפה,

פה אני מדברת על התחושה האישית שלי אז אשמח שתלכו איתי יד ביד לשם.. 

 

תודה לכןאוהב

הלוואי שהיה..באר מרים
גם אני סובלת מזה..
פחות מהדימוי גוף ויותר מהכובד והקושי עם בגדים (95G עוקף אותך??)

אם יש פתרון תלמדי אותי..
זה כבד, מזיע, עושה כאבי גב וכתפיים,
וסיוט למצוא בגדים ואפילו חזיה טובה..
תיארת טוב ממש את ההרגשה. חיבוק.ליאור9

מרגישה בול ככה..

אוף אוף

למה לא ניתוח?אהבתחינם
אני ממש רוצה הגדלה למשל...
ויש לי בת דודה שעשתה הקטנה..
הבנתי שזה יכול לעשות סיבוכים עם ההנקה. ממש לא לוקחת סיכון...ליאור9

בכללי ניתוחים זה משהו שמלחיץ אותי..

מזדהה עם הגודל..כבתחילה
לא קל בכלל. כמה פעמים בשנה עוברות לי בראש מחשבות על ניתוח להקטנה אבל אין לי כסף כרגע לניתוח(יקר נורא).

עצה ששמעתי-
אם עושים דיאטה ומרזים בכל הגוף, גם החזה אמור קצת לרדת בגודל.
בפועל לא הורדתי במשקל אז אין לי מושג אם זה נכון אבל אולי שווה לנסות.

@באר מרים
לא מצליחה לתייג
אני גם במידה דומה.. לצערי.
קונה חזיות במעין שטוב של דגם דומיניק
רק הם מחזיקות לי כרגע, חיפשתי בהמון מקומות וברובם אין בכלל מידות כאלה.
מצרפת לך תמונה של הטיקס של הדגם אם תרצי לחפש כאלה.
תודה, אחפש..באר מרים
מתכוונת בע"ה לעלות לירושלים בשבוע הבא, אולי אלך אליהם למדוד..

אני בפעם הראשונה אחרי כמעט 20 שנה לא מניקה ולא בהריון וצריכה לגלות מחדש איך קונים חזיה רגילה שהיא לא של הנקה.. (בהריונות תמיד נשארתי עם החזיית הנקה..)
קניתי את אותם חזיות והם הפכו לי אותם שם לח.הנקהכבתחילה
תוספת של 5-10₪, רק שצריך להגיע ביום אחר לקחת, הם לא עושים את התיקון שם במקום.
בפועל הנקתי 3 חודשים ולא מתכננת להניק בעתיד(בלנד אבל כן) אז די מיותר לי.
אז אצלי בדיוק הפוך..באר מרים
כמעט כל השנים הנקתי ברצף (הפסקתי להניק בערך בתחילת השליש השני של ההריון הבא כל פעם..
אז לא היה טעם לקנות חזיות לא של הנקה..)
ודרך אגב,באר מרים
אמא שלי עשתה הקטנה (וגם עוד כמה קרובות משפחה, אצלנו זה גנטי..)
ואצלה הניתוח ממש הסתבך ונהייה לה זיהום רציני ולקח לה תקופה ארוכה להחלים..
מה ההשפעה של זיהום?כבתחילה
מה זה אומר בפועל?
כי מצב בריאותי לא אכפת לי. במילא אני לא שומרת שום דבר, לא אוכל ולא כושר.
בואי נגיד שלא יהיה אכפת לי לקחת כדורים בשביל להעביר את הזיהום. השאלה היא מה ההשלכות..
דלקות, מוגלה, תחבושות מיוחדות...באר מרים
זאת היתה תקופה סיוט של כמה חודשים עד שהמקום החלים..

לא מומלץ..

אבל פתר לאמא שלי את הכאבי גב..
ופתאום היא קונה חזיות יפות ונורמליות..
אהמממיערת דבשאחרונה

זיהום זה מצב שיכול להגיע לסכנת חיים ממש השם ישמור

להתפשט בכל הגוף.

 

אז זה קצת שטחי להגיד-שלא אכפת לעבור זיהום.

כנראה לא הבנת את משמעות..

היי נשמהדפני11
לא חושבת שיש תזונה מסויימת שתוריד דווקא שם...
אבל יודעת בכללי שאם מורידים במשקל, אז יורד משקל מכל הגוף וחלק מהגוף זה בחזה, ולכן הן גם יתקטנו...
אז אם רלונטי לך, שווה לנסות דיאטה בליווי מקצועי...
ואם לא אז נשמע לי שאכן רק ניתוח יעזור להקטנה.
אם רק הנושא "הנראותי" מפריע לך ופחות פיזי (כובד וכו') אז את יכולה גם ללכת לסטייליסטית טובה שתמצא לך בגדים שיטשטשו או יציגו אותו בצורה שתאהבי..
או כמובן איזשהו טיפול רגשי (לא תמיד מוצאים בקלות.. לפעמים לוקח זמן עד שמגיעים למישהי עם חיבור טוב שגם יודעת לעזור ומקצועית) להתחבר ולאהוב את הגוף על אף ולמרות כל מיני הדברים הלא מושלמים שלנו..
בהצלחה רבה 🧡🧡
מזדהה ממש.לא מחוברת
לי יש כאבי כתפיים מזה.
לא יודעת מה עדיף עם חזיה בלי חזיה.
בכל מקרה איכשו שהתחלתי להניק התחלתי לאהוב את החזה שלי .
ומה שמחזיק אותי זה שאני יודעת שאני הולכת לעשות ניתוח מחכה לסיים ללדת (יש לי עוד 20-25 שנה ) אבל ברגעי שבר זה עוזר.
אני כמעט בטוחה שאי אפשר להניק אחרי אבל לא יודעץ..
בעיקרון ירידה כללית במשקל תשפיע גם עליו.Dove
מניסיון.
מתוסכלת מהגמילה הזו. אולי תוכלו לעזור לימחי
בן שנתיים וחצי, גמול לגמרי (ביום) כבר חודש וחצי. בלילה עם טיטול. בשבוע האחרון הוא הפסיק לעשות קקי ביום, מחכה ללילה ואז עושה בטיטול.
חשבתי להוריד טיטול בלילה כדי שלא תהיה לו את האפשרות הזו, ניסינו 2 לילות ונראה לי שהוא לא בשל עדיין. הוא גם לא מעוניין בכלל, צורח שהוא רוצה טיטול (אבל גם בגמילה ביום הוא צרח שרוצה טיטול ונגמל מעולה תוך יומיים)
מדברת איתו על זה במשך היום ולפני שהוא הולך לישון, הוא יודע מצוין איפה הוא אמור להתפנות, ולא נראה לי שבורח לו, אני חושבת שזה לגמרי מבחירה לעשות בטיטול וזה ממש מתסכל אותי.
יש לציין שאחיו הגדול בן 4 עושה קקי רק בטיטול אז אולי זה משפיע. אבל כל כך שמחתו שהנה עם הקטן אין לנו את הבעיה הזו, הוא היה לגמרי מאושר ומרוצה מעצמו להתפנות בסיר, לשפוך את זה אחר כך לאסלה, להוריד את המים... טקס שלם ומלהיב כל פעם, וכמובן שהחמאנו לו על זה מלא, אז מה קרה פתאום? נראה שהוא פיתח איזו שהיא רתיעה וחושש להתפנות בסיר, אבל הוא ממש לא פחד עד עכשיו, מהרגע הראשון זה הלך לו ממש בקלות.
איך מתקדמים הלאה מהנקודה הזו?
מקפיצה לעצמימחי
וואי קשה, לא יודעת מה לייעץ, מקפיצה לךמק"ר
תודה! 💓מחי
הי, אין לי הרבה עצות לומר לך...להרות כוחות
באמת שלב מתסכל מאוד שנראה שלא ייגמר לעולם......

לדעתי, או שבאמת תורידו לו טיטול גם בלילה וזהו,
או, אם את עדיין לא מוכנה לשלב הזה, פשוט תשלימי עם זה שאת מספר 2 הוא יעשה בטיטול בלילה..
ואגב, באמת יכול להיות שכל עוד אחיו הגדול עושה מספר 2 בטיטול, הקטן יעדיף זאת גם.
תודה!מחי
אני באמת מתלבטת... לא יודעת אם לנסות עוד כמה לילות בלי טיטול. עוד פספוסים ועוד פעם להחליף פיג'מה ומצעים רטובים באמצע הלילה...
האמת שלפי מה שהבנתילהרות כוחותאחרונה
גמילה בלילה היא נטו עניין פיזיולוגי ולא קשור למהלך היום,
בכלל בנים יש קושי יוצר גדול להיגמל בלילה )אגב, יש גם מרכיב תורשתי- איך הייתה הגמיחה לאחייך או למשפחה של בעלך?(

אישית, כשהבן שלי היה בן 3, הבנתי שאין לי ברירה כי אם להוריד את הטיטול בלילה, ופשוט לקחת לשירותים כל שעה וחצי בלילה...
רק כך הגמילה זרמה גם ביום.. כי אחרת היוא היה מחכה לטיטול של הלילה , ומטבע הדברים הוא פספס עד אז..

חמותי )בעלת הניסיון....( נתנה לי טיפ - לשים 2 שכבות של מגן מזרון, סדין, מגן מזרון, סדין, וככה באמצע הלילה לא צריך להחליף מצעים רק להוריד ולכבס בבוקר.



בהצלחה בכל דרך שתבחרי!
משחררים1234אנונימי
וזה קשה, אבל זו הדרך.

בדיוק כמו הילד שלנו.
היה גמול לגמרי ביום.
אבל מחכה עם קקי ללילה.
לא לחצנו (כלומר לחצנו, וזה ממש לא עזר)
אז שיחררנו. רק הראנו לו איפה הסיר, שידע איפה הוא נמצא אם הוא צריך ואמרנו לו שאם יעשה קקי יקבל פרס.
אז בהתחלה כל לילה הוא היה עושה בטיטול, ורק חזרנו והזכרנו שעדיף בסיר כי הוא כבר בוגר ויהיה לו יותר נעים.
ואז פעם אחת במקלחת הוא החליט לנסות בסיר (קצת הרטבנו לו את הסיר, לא יודעת למה זה עזר לו)
וככה במקום לעשות בטיטול, רוב הזמן הוא התחיל לעשות בסיר בזמן המקלחת. ולאט לאט זה עבר גם למהלך היום, מתי שהוא באמת צריך. ועכשיו כבר רוב הזמן הוא עושה בישבנון.
אבל זה לקח זמן כל הדבר הזה, חודשייפ ואפילו יותר.
אבל אין מה ללחוץ.
יש לו את היכולת, יש לו את המיומנות. משהו חוסם אותו.
אז צריך לשחרר ולתת לו להתקדם בקצב שלו.
זה לא שהוא יישאר לנצח עם טיטול.
בסוף יגיע
רק תאמינו בו ותתנו לו להתקדם בקצב שלו
תודה!! ממש עזרת לימחי
אני באמת חושבת שעדיף לשחרר, אבל חוששת שאני בעצם מרימה ידיים והתוצאה תהיה אותה תוצאה כמו עם אחיו.
מצד שני כמובן גם לא רוצה ללחוץ עליו. אז רק להזכיר לו שעדיף בסיר? זה לא נקרא ללחוץ? כל פעם אחרי שעושה בטיטול להגיד לו את זה?
אני לא1234אנונימי
חושבת שזה להרים ידיים. אני באמת חושבת שזה הכרה בצורך של הילד והבנה שיש ילדים שצריכים להתקדם לאט לאט.

אני לא יודעת מה היה עם אחיו, ניסיתם לשחרר וזה לא עבד?
אם תוך חודשיים שלשה אין שום התקדמות, יכול להיות שיש מקום לפנות לייעוץ מקצועי. אבל קודם כל הייתי מנסה לשחרר

תנסי להרגיש אותו, לראות מה לוחץ עליו ולא טוב לו ומה מעודד שיח סביב הנושא וזה כן מתאים לו.
יכול להיות שלא כדאי להזכיר ממש כל פעם.
אבל נגיד במקלחת תמיד הנחתי את הסיר לידו, אתה זוכר שיש כאן סיר ואם אתה רוצה אתה יכול לעשות? כן. יופי. זהו, מעבר לזה לא הוספתי מילה.

שמים טיטול לפני השינה, "הנה, עכשיו שמים טיטול חמוד. אם תצטרך קקי אתה יכול לקרוא לנו ונלך לעשות בסיר"

להשאיר את זה כהצעה, לא כדרישה.
לנו זה עבד בסוף
את נשמעת כזו אמא רגועה מחי
אני צריכה לשחרר אבל שזה יהיה באמת ולא רק כלפי חוץ...

עם הגדול שחררנו, להיפך בכלל לא חשבתי שזה בעיה, היו לי אחים שהתפנו בטיטול עד גיל מאוחר ואמרו לי שזה נורמלי ושזה צריך להגיע ממנו. אבל עכשיו שהוא כבר כמעט בן 4 וחצי ולא נראה שזה הולך להשתנות (והוא גמול כבר מגיל שנתיים וחצי) אז זה מתחיל להלחיץ אותי. (מדי פעם מנסים להציע לו לנסות בשרותים או בסיר אבל לא לוחצים בכלל)
עם הקטן אני פשוט יודעת שהוא מסוגל וכבר עשה את זה מלא פעמים, אז מה קרה פתאום? לא רוצה שהוא סתם יחקה את הגדול שמפחד. הוא כן יכול, אז לכן מרגיש לי כזה פספוס לשחרר ולתת לו ללכת אחורה... בעצם אין לי ברירה, אני מבינה שללחוץ רק יהיה יותר גרוע. רק מקווה שהוא באמת יחזור לזה לפני גיל 4 וחצי 🤦‍♀️
או1234אנונימי
שאני פשוט לא מנוסה ;)

זה הילד הבכור שלנו, אני הייתי מאוד לחוצה לגבי הגמילה והמטםלת שלו במעון כל הזמן הרגיעה אותי. היא כל הזמן אמרה לא ללחוץ עליו, וכשהוא יהיה מוכן זה יבוא ברגע. אוכל כך היה. עשינו איתו תהליך הדרגתי (כל הגמילה) כי ככה התאים לו. יש ילדים שיתאים להם אחרת.
אבל ממש ראינו שכל פעם שלוחצים עליו, הוא רק נסוג וכשמשחררים, זה מצליח.

ואני ממש מבינה את החשש ואת התסכול מכך שהוא כבר היה גמול ויש לו את היכולת ועכשיו פתאום הוא חוזר אחורה. אבל דווקא בגלל זה זה נראה לי פחות מלחיץ. כי את יודעת שהוא יכול, עכשיו רק צריך שיהיה לו מספיק ביטחון בשביל זה.
אז אני לא אומרת לעזוב את זה לגמרי. אני כן בעד להזכיר מידי פעם, וכמו שכתבתי - שמתי כל ערב את הסיר לידו במקלחת. (יש לנו מקלחון, הייתי משאירה אותו שם והוא היה הולך לבד)
אפשר גם להציע פרס.
אבל תזכרי שהוא רק בן שנתיים וחצי, אם עוד חודשיים זה לא עוזר, תפני לייעוץ. אבל בינתיים הוא באמת קטן בשביל זה
אז את יכולה להרשות לעצמך לשחרר בנחת
מסכימהאביול
אוף, באמת מתסכלבארץ אהבתי
קודם כל - זה נשמע שעם הגדול את מרגישה שזה היה טעות והגעתם למקום לא טוב שלא נראה שאי פעם ישתנה. אני מבינה מאיפה באה ההרגשה הזו, אבל אני חושבת שחשוב לזכור ולהבין שברור שהוא לא ישאר ככה לתמיד. יכול להיות שזה יבוא ממנו, ויכול להיות שאתם תצטרכו לעזור לו לעבור שלב (אולי בליווי של טיפול רגשי), אבל הרי ברור שכשהוא יהיה באמת גדול הוא יעשה בשירותים...
(מן הסתם התסכול הוא כי חשבתם שבגיל הזה כבר ברור שהוא גם יעשה בשירותים. וזה מובן, כי באמת רוב הילדים בגיל שלו עושים בשירותים. אבל זה עדיין סביר שיש לו תהליך אחר משלו. כמו שאני ציפיתי שהבת שלי בגיל 7 וחצי כבר תהיה מסוגלת להירדם לבד כשאני לא בחדר, וזה מתסכל שזה לא קרה לבד, ועכשיו אנחנו בתהליך שאנחנו התחלנו בו, ואחרי טיפול רגשי שהיא עברה השנה כי ראינו שזה כנראה יושב על קושי עמוק יותר, אבל בסוף מה שמחזק אותי זה הידיעה הברורה שכשהיא תהיה גדולה באמת, ברור שזה כבר לא יהיה שום עניין...).

לגבי הקטן - באמת לא יודעת מה אפשר לעשות במצב כזה.
את בטח זוכרת שגם אני שאלתי לא מזמן על הקטן שלי שגם מצליח לעשות רק בטיטול (אנחנו גם הורדנו בלילה, נותנים לו רק כשהוא מבקש לעשות, כי אחרת הוא פשוט עשה בתחתונים כל יום).
בעקבות העצות שקיבלתי, באמת התחלתי לקבוע שעושים רק כשנמצאים בשירותים, והיום הצלחתי לשדל אותו גם לשבת על הישבנון, עם הטיטול, בזמן שהוא עושה. אני מקווה שאחרי כמה ימים שהוא יעשה ככה בישיבה על הישבנון, יהיה קל יותר לנסות לעשות גם בלי הטיטול.

בהצלחה רבה!
תודה אהובה על העידודיםמחי
נכון, כשאני חושבת על זה באמת לא היתה דרך אחרת טובה יותר להתנהל עם הגדול, אז אין לי מה להצטער על זה, ובעז"ה זה יגיע בזמן המתאים, או ממנו או בעזרת כלים אחרים.
שמחה לשמוע על ההתקדמות עם בן השנתיים שלך!! שימשיך בטוב!
הלוואי ובן ה4 שלי היה מסכים לשבת עם הטיטול... הוא כל כך רגיל לעשות בעמידה.
עצה שקיבלתי ועזרה ליהמקורית
לא השתמשתי בסיר אלא בישבנון. והדבקתי לו את הטיטול על הישבנון וככה הוא לא עשה באסלה אלא ב׳טיטול׳. השלב הזה לקח לנו איזה חודשיים ואז שכנעתי אותו לעשות בלי הטיטול אלא אני שמה לו נייר טואלט על האסלה. זה בגלל שמנה שזיהיתי הם חוששים מהיציאה של הגדולים על המים, או להרגיש שזה יוצא להם מהגוף. אבל זה היה ביחד עם טיפול בלילה לעוד איזה חודש ואז כבר הפסקנו עם הטיטול בלילה גם כן
תנסי אולי עם בן ה4
מעניין, תודה!מחי
אולי באמת אנסה איתו, אבל קודם אנחנו צריכים להגיע לשלב שהוא מסכים לעשות בטיטול בישיבה
שאלהbula
הייתי עכשיו אצל רופאת נשים
אני שבוע 7+1
והשק היה מתאים לגיל 5.5
בהתחלה קצת נרעד לי הלב
אבל אז חשבתי שהכל פה זה בערך- כי אם הביוץ היה מאוחר בכמה ימים?
מה אתן אומרות?
חוץ מזה בגלל שהוא כזה קטן עוד לא רואים דופק, אבל היא כן ראתה נק' שמהבהבת..בסך הכל הוא 2 מ'מ אז היא אמרה שקשה לראות ושאבוא עוד שבועיים

קשה לי לחכות שבועיים..וקשה לי החוסר ודאות
אני אחרי הריון אחד שלא התפתח כמו שצריך וככ לא רוצה עוד סיפור עצוב
מצד שני מנסה להגיד לעצמי שמה שה' יחליט זה מה שיהיה
ואני אעשה השתדלות ואתפלל.
למי שזוכרת זה הריון שהתחיל עם התקן לכן יש לי עוד חששות שמצטרפות לסיפור..
גם דואגת שלא לקחתי חומצה פולית עד שנודע לי על ההריון.ושעשיתי צילום שיניים עוד לפני שידעתי על ההריון.
תעזרו לי לא לדאוג...
נקודה מהבהבת זה דופק לדעתי..באר מרים
הריון צעיר. קרה לי והכל בסדר. בשורות טובותהיכונו
אני חושבת שזה תקיןהיריון רביעי
אבל מבינה את המצב שלך. אולי לקפוץ שבוע הבא למוקד לאולטרסאונד חוזר?
קרה לי גםLana423
ברוך השם כרגע אני בשבוע 19 והגודל של העובר מתאים בדיוק לגיל ההריון, ככה שהמדידה הראשונית של הרופא כשהייתי בשבוע 7 הייתה שגויה - הוא אמר שמתאים לשבוע 4+6 ..זה פשוט מאוד מאוד קטן וקשה מאוד לדייק בגדלים האלה.
תנסי להעביר עכשיו שבועיים בלי לחשוב על זה, אבל אם את לא מצליחה וזה לא נותן לך מנוח - תלכי למוקד לאולטרסאונד עוד שבוע. עוד שבוע כבר אמורים לראות קצת טוב יותר וזה שאפילו תהיה גדילה והתקדמות מהשבוע הזה זה כבר יהיה בשורה טובה.
בהצלחה!
סליחה על השאלה לנהדיקלה91
זכור לי שבתחילת ההריון הייתה מישהי עם שם דומה לשלך עם חשש ממש להריון ואני לא יודעת אם זו את אבל מעניין אותי אם כן ואז אני ממש שמחה לראות שהכל הסתדר
זו את במקרה?
אני כבר לא זוכרת מה כתבתי פהLana423
אבל כן, די אמרו לי שאין סיכוי כי הגודל של העובר לא התאים לגיל ההריון וגם היה דימום. כבר בכיתי במשך שבועיים והספדתי את ההריון בשבוע 6 עד 8. מאז ברוך השם הכל מתקדם
אני ממש שמחה לשמוע את זה!!דיקלה91אחרונה
ב’’ה שמחה בשבילך.דיליה
אבל נראה לי שדווקא בהתחלה המדידה היא יותר מדוייקת.
לא יודעת מה קרה אצלך אולי הייתה 6כנאית לא מספיק מנוסה.
ולפותחת. בהחלט ייתכן ביוץ מאוחר. היה לי עשרה ימים הבדל באחד ההריונות.
מקווה שזה המצב אצלך בעז’’ה.
לגבי צילום שינייםאמא6
פעם שאלתי רופאת נשים (גם במקרה שהיה שהייתי בהריון ולא ידעתי, כי קבלתי מחזור למרות שכבר הייתי בהריון). והיא אמרה שבשלב כ"כ מוקדם זה לא משפיע, וגם בכל מקרה שמים כיסוי נגד קרינה, אז זה ממש בסדר.
יקירה פשוט תחשבי חיובי ותבדקי עוד שבועיים, עדכני אותנופולה555
תודה לכן!bula