אף פעם לא נתקלתי בדבר כזה
משהי תוכל לעזור לי מה עושים עם דבר כזה
תודה רבה רבה
אבל בפעם. ההיא גם עברה העצירות וגם החזה כבר לא היה נפוח.. הפעם החזה בע״ה נפוח. 
בניין עדי עד וחיים מאושרים!
לא כמוך אבל לי היו מלא שיבושים במחזור וכמה חודשים עד שחזר לי המחזור ה'מוכר'.
שמעתי על עוד כמה. הגיוני שזה שיבושים מההורמונים...
תנסי לשמוח שזה לא אוסר כי אז הסיוט יותר גדול!
וכמה שפחות להסתכל...
חיבוק!![]()

רקלתשוהנחוץ מזה לפי מה שידוע לי אפשר להיכנס להריון גם מחדירה בלי שפיכה. אמנם סיכויים נמוכים יותר...
בכל אופן הייתי בודקת 
.מחפשת.
רקלתשוהנחשבתי כבר שזה שאריות....
אבל הרופאה אמרה לי שזה תקין והגיוני לכמה מחזורים אחרי לידה כי הרירית לא מאד עבה
.מחפשת.
הריון ולידה
)בלי קשר לערכים שיצאו לך..
אני בחודש שמיני
לאחרונה ממש ממש קשה לי מבדרך כלל עם בעלי
אני מרגישה שהכל נופל עליי
שהוא לא מקל עליי בשום צורה
וגם כשאני מבקשת הוא מורח את הדברים ואת הזמן
זה מתסכל ,מייאש ומוציא אותי מדעתי
בימים האחרונים אני סובלת מכאבי גב .. ביקשתי ממנו עזרה
שילחץ וינסה להקל עליי אחרי שהתחננתי הוא עשה בחצי כוח דקה שתיים תוך כדי שהוא רואה איזה סרטון
הוא משאיר את כל הדברים שלו מפוזרים בכל הבית
כל משימה שבאחריותו נשארת עומדת כמה ימים טובים
עד שבסוף אני עושה את זה
או שזה מגיע לריב
ביקשתי ממנו להוריד ולהפעיל מכונה הוא דוחה את זה ואומר שיעשה בקצב שלו
אני צריכה להתייעץ איתו על דברים וכל פעם יש ו תירוץ אחר
שזה לא זמן מתאים והוא לא במוד לשיחה
אין לו עצבים ,הוא עייף ,רעב , עסוק ולא יודעת מה
ובסוף אני מרגישה שאין לי תמיכה מספיקה
וכל דבר אני צריכה להתמודד ולהחליט לבד
ונמאס לי
אני מתלבטת מאוד לגבי לקיחת דולה ללידה
זאת לידה ראשונה
ואני מאוד חוששת
העלות מאוד יקרה ואני מתלבטת אם אוכל להתמודד לבד
אם הוא יוכל תת מענה לצרכים ולתמוך כמו שצריך
ואני באמת כבר לא יודעת מה לעשות
אודה לעזרתכם......

בס''ד
אשמח שלתשובות ממי שיש לה ניסיון עם זה...
או ממי שלבעלה יש ניסיון עם זה 
אם אפשר לציין גם את הדגם של האופניים, זה יעזור.
שואלת בעיקר מבחינת בטיחות.
תודה רבה!
בעלי עדיין מקפיץ אותי לפעמים![]()
אם את מתכוונת לכיסא וכו' אז מניחה שעד המשקל שהכסט הספציפי מחזיק...
בס''ד
מדברת על הכסא האמת.
הבנתי שיש מושבים עד 20-25 ק''ג ואנחנו צריכים משקל יותר גבוה.
השאלה האם יש מושבים שמחזיקים יותר?
או שזה לא כ''כ נורא לחרוג? (מכירים משפחות שעושות את זה...)
תודה!
ואזזז מניחה שזה עניין של מזל?
כאילו אם הכסא נשבר הוא נשבר אבל ישמצב שלא... אולי כדאי לחפש כסא ממש טוב חח
על איזה גיל את מדברת? גם אם לא גרים בעיר אולי יש שלב שאפשר לנסוע באופניים עצמאיות ליד אבא? ( דורש סבלנות אבל אפשרי נראה לי)
בס''ד
פה רכיבה עצמית פחות אפשרית בשלב ראשון. בעתיד מקווים זה מה שיהיה באמת.
תודה! 🙂
בס''ד
הגדול שלנו בן 8+ ועד עכשיו לא ממש הקדשנו מחשבה לנושא הזה.
מה אתן עושות?
לוקחות לחוגים יעודיים? (ואם כן - דרך בית הספר או באופן עצמאי? ואם באופן עצמאי, כל השנה או רק בחופשים?)
אתם (אמא/אבא) מלמדים אותם בעצמיכם בחופשים?
ומתי אתם מתחילים עם זה?
עוד תובנות חשובות?
תודה!!
רוב החברות שלי ביסודי למדו אז.... זה גם גיל אידיאלי מבחינתי בקטע של אחריות בשחיה...
בס''ד
רפואה שלמה לקטנה שלך! עכשיו ראיתי!
בס''ד
וכל הכבוד לך על המודעות ועל נקיטת הצעדים האלה. בהצלחה רבה!!
חשבת על טיפול? משהו גוף ונפש יכול להיות מתאים.. אולי משהו במגע?
אגב, הלוואי שהייתי לארג'
זה דווקא די ממוצע..
המשחרר כרגע ולא המעמיק אז אולי מחול? משהו לנשים, עם העצמה.. יש בדרך כלל הרבה ייעודיים (לומר לא לרקדניות מקצועיות אתלטיות וכו' אלא לנשים, ספציפית לנפש והשחרור)
שימחת אותי וחיזקת..ai
האם יש מישהי שיודעת לומר לי מה ההבדל בין התקן הורמונלי והתקן לא הורמונלי?
לא יודעת מה רוצה מכן, אולי הקשבה או מוטיבציה...
אני פשוט לא אוהבת את הגוף שלי.
אני שמנה.
לבעלי זה לא מאד מפריע, אבל לי כן, ממש!
אני עוד זוכרת איך הרגשתי כשהייתי רזה...
רוב היום אני מדחיקה. מתי זה הכי מפריע לי?- כשאני מתלבשת ורואה את עצמי,
-כשאני לובשת גרביונים וצריכה להאבק איתם כדי שיעלו עד למעלה
-כשיש שמחה משפחתית או אפילו סתם שבת ואני לא נראית טוב לדעתי...
4 חודשים אחרי לידה, נראית בחודש שישי...
וחוץ מזה- לא מצליחה לסתום את הפה. כל היום אוכלת שטויות (חוץ מהפירות)
אוף אוף אוף
Lana423ממש ממש מבאס.
ונראה לי שהדבר היחיד שאפשר לעשות
וזה באמת מאמץ עצום אבל זה אפשרי וזה גם יביא בעז"ה תוצאות
זה להשקיע בעצמך את הטיפול בזה - תזונה בריאה יותר, וכושר...
אתן מדהימות!
קראתי הכל...
בקשר לירקות- פעם זה עבד לי, אבל עכשיו אני אחרי קורונה ובמקום טעם של הירקות אני טועמת טעם כמו של סבון... מבאס.
כך שירקות זה לא פתרון בשבילי.
ספורט- אין לי כח לעשות. מפנה את הערב כדי לצאת ואז- או אין לי כח או יוצאת וחוזרת מהר כי אני ממש עייפה וכואבות לי הרגליים... (בכל זאת, כל הצהריים הייתי עם הילדים)
וגם- אני ממש אוהבת לאפות, זה התרפיה שלי (במקום ספורט...) אז יוצא שתמיד יש בבית עוגות ועוגיות, מאפינס, פטיפורים וכו'.
בכלל נראה לי שאני אוכלת אכילה רגשית כי לפעמים אני בכלל לא רעבה או לא מתחשק לי מתוק- משעמום ומתסכול אני אוכלת..
בקשר ללאהוב את הגוף שלי ולחמול עליו- אני באמת חומלת. עברתי 4 לידות בתוך 4 שנים וחודשיים... כאילו הגוף כבר לא מכיר מה זה להיות בלי הריון או הנקה...

Lana423קשה לי להתחיל בכלל לשנות אורח חיים ותזונה.
אדבר עם בעלי ונראה איך נתקדם
אתן מדהימות עם האכפתיות שלכן והרצון לעזור ולהועיל...
תבורכו!
בס''ד
תרגישו טוב!! 🧡🧡
אבל גם זה עם תוקף קצר ולא כל הבתי חולים מקבלים בדיקות חיצוניות ואולי ירצו לחכות לתוצאות אצלם בכל מקרה...
