פורום הריון ולידה (עמוד 1941)

תינוק שבקושי יונק או לוקח בקבוק

לא אידיאלי כמויות הסוכר אבל זה ממש עוזר.
מקרר ומרגיע, טעים וזה שיש בזה סוכר זה אוזר לאנרגיות.
אם לא אז מיץ קר או שייק כייפי.

סימני התמכרות ואני לא מתכוונת להחזיק את זה.... שייק זה רעיון מעולה! אולי תרצה גם איזה מיץ תפוזים או משהו.. תודה

בע"ה שהכל יהיה בסדר..

בינינו, אני לא נרגעתי לגמרי עד אחרי הלידה
ב"ה הילדון כבר בן 3

הוא מומחה
או שיעשה סקירה חדשה

מבושל בפירות וגם קצת טחינה

זה מוקדם מדי לפנקייקים וכאלה? וגם מה עוד אתם מכינות חוץ ממרק עוף? מתלבטת אם בכלל צריך לגוןן או שקודם יאכל מספיק ממה שאני מכינה עכשיו

אפשר דברים שנמעכים יפה כמו חתיכות בטטה מתובלות או כאלה שאפשר ללעוס עם החניכיים

קישואים מבושלים שאחרי הבישול נהיים מאד רכים, כנ"ל בטטה מאד מתרככת.
ולמה את לא מביאה לו לחם? אפשר את הרך בחתיכות קטנות

אבוקדו
שקדיה או טחינה (אישית אני מעדיפה שקדיה)
קוואקר (לא חייבים לבשל, אני שופכת עליו מים רותחים מהקומקום ואחרי כמה דקות מערבבת עם הפירות..

יוצאת מנה ממש בריאה ומזינה..

שלדעתי שמונה חודשים זה צעיר לשלוש ארוחות מבוססות. כל תינוק הוא שונה...שלי בגיל הזה רק התחילו להחליף הנקה בארוחה פעם ביום.
מה שאת מתארת תואם אצלי יותר לגיל שנה.

הם אמרו שאפשר לתת 3 ארוחות, ברור שזה עוד לא יהיה מבוסס אבל כן להתחיל. בתכלס אני בעיקר מקפידה על הארוחת צהריים שגם באמת ממנה הוא אוכל הכי הרבה.

לק"י

וחלב צריך בכל מקרה עד גיל שנה.

אני מניחה שאין אמת אחת בתחום הזה...ובסוף כל אמא מרגישה ומכירה את התינוק שלה.
בהקשר זה, רק אכתוב, שאמא שלי סיפרה לי שכשהיא ילדה את אחותי הגדולה, לפני כך וכך שנים, ההמלצה היתה לתת בשר טחון בגיל חודשיים....

יש שם מתכונים ותפריטים לתינוקות לפי גיל, לפי מגבלות/אלרגיות. שווה להציץ.

נראה לי נזרום בנחת ונתחיל לגוון לו כשהוא יותר יבסס את הארוחות. תודה!

עוגת ביסקוויטים? וואי זה ישן
אפשר גם להכין ארטיקים ביתיים

את כל אלה הם יכולים לעשות גם בעצמם ואז זה יותר מיוחד כי הם הכינו..

ומקסימום אפשר להמיס עם מים רותחים, אבל קקאו וסוכר עם מים רותחים עושה את העבודה מצוין

ג'לי עם פירות
פצפוצי אורז/קרונפלקס עם שוקולד

השוקולד נשאר עדיין כגוש. טחרי 2 דקות בערך הוא מספיק רך ומסננים את המים.

אני תמיד עושה ככה מתנמס בשניות. נוח לזילוף. אין כלים מלוכלכים.

בקיצור, לא חסרות דרכים;)

גורם להפרשת חומרים מהפלסטיק לאוכל. לא רצוי להמיס כך

שיפודי פירות- חותכים פירות לקוביות או עיגולים אבטיח, ענבים, מלון, תפוחים וכד'
משפדים על שיפודים ועוטפים בשקית צלופן וסרט.

כדורי שוקולד או כדורי גבינה

אפשר גם מוס/ג'לי/ ארטיקים אבל לילדים לא יהיה הרבה מה לעשות.

כוסיות מוס גבינה שאת מכינה מראש את הקצפת במיקסר
הם מפוררים ביסקוויטים, שמים בתחתית הכוס ממלאים קצפת ושוב פירורי ביסקוויטים למעלה

ממש לא בריא
אני התכוונתי לקצפת משמנת מתוקה 38 אחוז

ולהוסיף אותם לקצפת.. יש מוכנה אם אין אפשרות להקציף.. אם יש אפשרות להקציף- למה לא, להקציף ולערבב אחכ את הטחינה עם הסילאן יחד ...


עוגת ביסקויטים עם קרם גבינה.
כדורי שוקולד.
קינוחי כוסות- ביסקויט שישברו בשקית סנדביץ וישימו בתחתית של הכוס, אחכ קרם, אחכ שוב פירורי ביסקויט, אחכ קרם ואיזה משהו למעלה..
פעם אחת הבאנו להם מאפינס קנוי והם היו צריכים לקשט עם קרם או בצק סוכר.

לק"י

כדאי לחשוב אם יאהבו....

הכנתי את זה מלא פעמים. הטחינה לוקחת את הטעם המרכזי. הסילאן להמתקה

התכוונתי לעם קצפת... שזה לא מורגש...

בשוקולדים ועדשים. את לא מבינה איך הן נהננו

חוץ מזה את יכולה לעשות איתם עוגת ביסקוויטים

היה צבע מאכל לקצפת، והיו עדשים، סוכריות גומי קטנטנות، חמצוצים ארוכים וכל מיני סוגים של גומי ועשו מזה יצירות מתוקות

אפשר עם ממרחים שונים, או אפילו עם יוגורט פירות

קצפת וביסקוייטים, או קרם כזה מגבינה..

אם יש עוד רעיון...

למה לקנות?
אני רואה בקבוצות מסירה בפייסבוק/ אגורה/ יד 2 וכו' מלאאא ארונות למסירה או מכירה במחירים ממש מצחיקים.

אם זה לזמן קצר, ביני עדיף לקחת או לשלם קצת על ארון שמתאים לדירה עכשיו.. לא יתאים לדירה הבאה? תמסרו אותו בלי יותר מידי כאב לב

ארון, עם כל פירוק והרכבה יורד ממש באיכות שלו...
לכן לדירה שכורה נשמע לי בזבוז כסף לקנות, אבל אם יש יכולת כלכלית למה לא?😅

אבל אם לדוגמא ההורים רוצים לקנות, אז למה לא?😁
חח אבל באמת בעיני עדיף לחסוך את זה...

וכשעברו דירה הוא לא התאים לדירה והיא נאלצה למסור אותו בהרבה כאב לב..

אני לוקחת בחשבון גם שיקולים של כאב לב ולא רק של חור בכיס🤷‍♀️

איתך

אחלה ארונות.
עכשיו אחרי מעבר דירה אחד הם כבר לא משהו...
זה בית שלישי שלהם...
אבל אפשר למצוא אחלה דברים בחינם/מחיר נמוך

עברנו מדירה אחת לשניה, ולא היה לנו ארון בגדים לחדר שינה שלנו, במקרה מצאנו ביד 2 בעיר שלנו, בעלי בא עם משאית הובלה, שילמנו 150 שח על הובלה והארון חינםם.. ארון 3 דלתות הזזה כמו חדש.
והבאנו נגר שירכיב אותו, שילמנו לו 150 שח.. סהכ 300 שח על הארון ממש כמו חדש.
ועכשיו עברנו לדירה אחרת והוא עבר איתנו במצב מעולה

רק אומרת....
אני בעד לקנות אפילו אם זה דירה שכורה
כמעט
תמיד אפשר להשתמש גם בדירות אחרות
ואם לא אז אפשר לפרק ולשמור או למכור

פשוט מהניסיון שלנו פעם קודמת, לקנות ארון יד 2 מעיר במרכז הארץ (כמו ת"א, רמת גן ..) זאת טירחה גדולה .
צריך לבוא 2 אנשים (ביזבוז של חצי יום עבודה ל2 אנשים) עם רכב מספיק גדול

(אני מחפשת באתר יד 2 ארון באזור שלנו. אבל פחות מצאתי כרגע)

תודה לכולן על הרעיונות!

ילדים קטנים זה לא תירוץ. יש קייטנות, צהרונים בייביסיטר, אבא, משפחה מורחבת, אוכל קנוי, שכנים.. ב"ה.
מעדיפה להתאשפז? אז גם לא תוכלי לחבק ולהקריא ספר בשכיבה על הספה...

מה גודל (שטח) ההמטומה?
עד כמה לא להתאמץ זה אינדיבידואלי. אני לא הייתי יכולה להרים קומקום מים.
בישלתי פסטה בעזרת הבן שלי שהיה אז בן 5.
החזקנו יחד, הוא הרים את המשקל של הקומקום ואני כיוונתי את הפיה לשפת הסיר בזווית הנכונה.
בטח שלא להרים ילד למקלחת ולרוץ אחריו ברחבי הבית. לא להתכופף יותר מדי, להוריד הילוך. להיות במנוחה. בתנוחה נעימה. שהילדים יבואו אלייך.
אפשר לצייר איתם, לשיר, לשחק, לספר סיפורים, ללטף, להרגיע, לנחם..
אבל לא לפעול בפול טיים...
רוצה לומר שאפשר למצוא פתרונות. (למשל למקלחת דחופה ילד בן שנתיים יכול לגרור שרפרף קטן ולטפס פנימה על שטיח נגד החלקה ואת יושבת על שפת האמבטיה ונותנת לו הוראות איך להסתבן.
אחרי המקלחת יוצא כמו שנכנס. תלבישי תחתונים/ טיטול ושיסתובב בבית עד שאבא מגיע. או להלביש רק כשהוא רגוע ולא משתולל.
לבשל על מלא, לכבס, כלים, רצפה- לא מתאים.
לצאת עם ילד לבחוץ שצריך להרים אותו בשירותים ציבוריים- הכי לא בעולם. (אפשר להביא סיר עם שקיות נניח)
לי הייתה המטומה גדולה חצי מההריון אבל יכול להיספג תוך כמה ימים. מאוד משתנה.
ממליצה לך לקחת ברצינות את ההוראות למשך שבוע. לגייס לעזרה מי שאפשר. עוד שבוע לבדוק מה המצב ואז לתכנן לטווח ארוך יותר.

עד ספטמבר ה' גדול.

איזה שבוע את?

אין בטן או משהו)סתם שמנה(
אז זה מאוד מוזר לנוח...
למרות שמרגישה עייפה
באמת בעיה כל העבודות בית האלו

עם כל הקושי יש סיכוי שההמטומה תעלם יותר מהר.
כמובן לא מובטח אבל זה מאוד משפיע.
כאחת שהיתה עם המטומות בהריונות המנוחה סופר חשובה וממש למעט בהתהלכויות,הסתובבויות ואפיחו בדברים בסיסיים בבית.. וכמו שאמשוני אמרה תתכנני מנוחה לשבוע הקרוב מבחינת התארגנות עם עזרה לילדודס ואחכ תראי מה הלאה..
הרבה בריאות ושימשיך בעזרת ה להיות תקין הכל ומשעמם

אני הזמנתי ומרוצה (בינתיים משתמשת בהן בהריון והן נוחות לי, מקווה שבעז"ה אכן יהיו נוחות גם להנקה)

https://m.aliexpress.com/item/32962355110.html?trace=wwwdetail2mobilesitedetail&spm=a2g0o.productlist.0.0.2f8ead05lAzn8w&algo_pvid=02403245-2258-4bfb-bf4d-3192ec080fcc&algo_expid=02403245-2258-4bfb-bf4d-3192ec080fcc-49&btsid=2100bdd816183080647987787ecce7&ws_ab_test=searchweb0_0,searchweb201602_,searchweb201603_

כי אף פעם לא הזמנתי לבד מחו"ל

פעם כתבתי שאשים קישור ושכחתי

ב. מכינה את השטח שיהיה לך כמה שיותר אפשרות מנוחה

ג. מבררת מה ההלכות כשצריך לשבור צום (שיעורין וכו)

 

מכיוון שט' באב חל ביום ראשון מי שצריכה לשבור את הצום באמצעו צריכה קודם לעשות הבדלה

זה רק ביו"כ

אני שנה שעברה פתחתי את הצום בהנקה...הרב אמר לאכול רגיל, ומייד

אני מקווה שבאמת אצליח לשאול את הרופאה שלי (לא דתיה, אבל אחת שמבינה ומחוברת ליהדות)
וברור שאני אנוח כל היום ובעלי יהיה עם הילדים
אבל אני מקווה גם שהוא ישאל רב.. (בהתחלה הוא לא הבין למה צריך)

כלי שני לא דומה לכלי ראשון.
מה גם שאם יאמר לצום זה הולך ומסתעף לפרטים..
זה לא שאם את מתחילה בהכרח גם תסיימי את כל הצום לכן לדעתי את צריכה לשקף לרב את המצב הרפואי שלך וצריכה לשמוע ממנו מפורשות את ההנחיות
ולהיות קשובה לעצמך
במיוחד שאת מתארת שהוא לא הבין למה לשאול בהריון והנקה..
לא בקטע לסכסך ביניכם
בקטע שנראה לי כדאי לשים לב אם זה חכם שהשאלה והתשובה תעבור דרכו.

(נניח המונח חולשה סביר להניח יאמר. מה זה אומר בדיוק חולשה?)

אבל אני מתביישת לדבר עם רבנים
אבל באמת זה נכון שבעלי אולי לא מספיק מבין.. (האמת שממש נפגעתי ממנו כשהוא אמר אתזה הוא כבר התנצל, ועדיין..)
אני אולי קודם אנסה לדבר עם הרופאה שאני מתייעצת איתה, לשמוע מה היא אומרת
ואז אפרט בדיוק לבעלי מה הוא צריך להגיד לרב ואהיה לידו כשהוא ידבר איתו..

כדי לתאר את המצב בצורה הכי מדוייקת שיש.ובעלי ממש מעודד אותי לשאול בעצמי.בפעמים הראשונות קצת התביישתי היום אני כבר אוטומאטית שואלת ואחכ מספרת לבעלי שהתקשרתי לשאול ומה אמרו לי.
השנה אני אהיה בשמיני ואני בהריון בסיכון ( חשש ללידה מוקדמת) אז הרב אמר לי לא לצום בכלל בכלל לאכול ולשתות כרגיל

גם עם צירים אם הם לא ממש כואבים.
לא לכולם יש את הפריווילגיה של נהג צמוד או לא להתנייד.
לא חושבת שזה בלתי סביר לנהוג בחודש תשיעי.
(כן הייתי מסוגלת ליפול על מישהו שיכניס לי את הרכב לחניה צפופה במצב של חוסר סבלנות מתקדם)
כן חשוב לוודא שהאוטו סוחב טוב עם מזגן בשעות החמות

פעם אפילו נסעתי עם צירים מוקדמים, אבל סדירים בהחלט (וחטפתי על הראש🤦....)

יותר מזה, מתוכנן לי נסיעה לביקורת שגרתית לרופא שיניים עם 4 הילדים, בתשיעי....🤫

לא רואה בזה בעיה..

כל תשיעי וגם ללידה עם צירים, לא רואה מאמץ מיוחד בנהיגה.

כי בארוכות אני באמת מתעייפת וקשה לי כבר... אבל מקבלת מהמשפחה ריקושטים שזה לא אחראי כ"כ וכו'... נראה מה אעשה.

התלבטות

היה הריון אחד שהרגשתי בשבוע 38 שאני לא כשירה יותר לנהוג והחלטתי להפסיק. למזלי ילדתי למחרת.
לעומת זאת, אחרי לידה לוקח לי בערך שבועיים לחזור לנהוג.
אבל ממליצה לך לא להתייעץ עם אחרות. להרגיש מה את מרגישה וכמה את כשירה

ילדה כ10 דק’ אחרי שיצאה מהרכב.

ולא היה איפה לעצור

תכננה מעייני הישוע בסוף עצרה בדרך בלאניאדו...

*הישועה

או כבדה מדי

עם ירידת מים… באמצע העבודה.
יותר נכון נהגתי עד בעלי ומשם הוא נהג לבית חולים.

חייבת לומר שאחרי הלידה אני עייפה פי עשר

נהגתי כרגיל כמה הריונות ממש בשבוע האחרון פחות יצא לי לנהןג כי הייתי כבר בטטה
זה פשוט לא כזה היה לי נוח
הבטן גדולה ולוחצת, החגורה מעיקה ברמה וההגה נוגע בטבור (ועוד אני בחורה לא גבוהה אז בכלל)

למה לא? גם עבדתי, והעבודה שלי במרחק חצי שעה נסיעה מחוץ לעיר, וליסוע באוטובוסים בתשיעי זה יותר סיוט.
ומי יקח אותי? וגם לא אוהבת להיות תלויה בבעלי, נהיגה זו עצמאות. גם אחרי התל"מ , נהגתי. כמובן שכשנסענו לבית החולים בעלי נהג, אבל כל עוד אין לי צירים, מה הבעיה עם נהיגה?

אני זו שגם לקחתי את עצמי לביח כשלא הרגשתי טוב וחניתי שם 3 ימים כי לא היה מי שיפנה את הרכב..🤣🤣🤣

גם נסיעות קצרות וגם נסיעות ארוכות.

מה הבעיה?

 

דווקא אחרי לידה מרגישים פחות מאופסים ואולי אז כדאי לחזור לנהיגה לאט לאט אבל לא בסוף הריון.

 

עליי זה מאוד הקל כשהייתי בהריון. עשיתי קניות אחרונות לפני הלידה, נסעתי למעקב בבי"ח אחרי שבוע 40 ועוד.

 

 

אם את בלי צירים ומרגישה טוב למה לא?
כמובן שזה אינדודואלי ותלוי הרגשה...
בהצלחה!

קיבלתי תגובות מהסביבה שזה זמן יותר להישמר ושיכולה להיות פתאום עייפות וכו', ולכן עדיף להימנע מלהיות על הכביש כמה שיותר.

אז עניין אותי אם זה רווח או לא...

 

תודה גדולה והעיקר שהכל יהיה בבטיחות וברוגע.

צירים זה לא משהו שמתחיל בבום. זה לאט לאט..

אם כבר אחרי לידה זה מסוכן, הרבה נשים יעידו על עצמן שהן לא מרוכזות ולא מאופסות על עצמן אחרי לידה.

בעלי פיזר את הילדים ואני נסעתי לבית חולים.
לא הייתי בתוך לילה פעילה...

להרים רגליים כשלא הולכים

יבואו חכמות ממני ויעודדו אותך...

 

מתייגת לך את @קמה ש. ו@נגמרו לי השמות

שבטוח יש להן דברים חכמים לומר לך

🤍

מצטרפת לכל תגובותיה של @קמה ש. המדהימה שכתבה הכל בצורה כ"כ מדויקת, נכונה, מאירה ומופלאה כדרכה בקודש

אתם זקוקים לעזרה באופן דחוף. את לא אמורה לסבול את זה! לכו לייעוץ חירום. זה המון כאב לשאת בלב לחיות ככה ♥️

אבל בכל מקרה שימי לו קו אדום, לא מדברים ככה באף מצב. שבו ותנסו לראות בצורה רגועה מה מפריע אחד לשניה ומה אפשר לעזור זה לזו וכמובן להציב גבולות מה לא אומרים בשום פנים ואופן.

יש דפוס דיבור מאד מקטין, מכליל, מאשים ופוגעני כשהוא בסטרס. הוא יהיה חייב ללמוד לנהל את הכעסים שלו ולווסת את הרגשות שלו, שלא על חשבונך. חובה ייעוץ זוגי דחוף. את ממש לא יכולה לשנות את ההתנהגות שלו, זה משהו שהוא חייב לעשות. ואת.כמובן לא אשמה בהתנהגות שלו.
חיבןק גדול גדוח

וגם מציעה יעוץ אישי ולא לערב כרגע את הבעל.

אני מצטערת אבל זה לא תקין בכלל חלוצה את הקווים הרגילים של עצבים בבית.

וזה לפני שהילד הגיע.

אז מציעה שמישהי מקצועית תלווה אותך להבין את כל התמונה.
בבקשה ממך אל תחכי עם זה אני בטוחה שלקח לך זמן לפרוק כאן בפורום

אלו לא דיבורים שאמורים להישמע.
האם הוא התנצל אח''כ? האם כשהוא נרגע הוא מתבייש במה שאמר?
אם כן, אז נשמע שיש לו בעיה רצינית של שליטה בכעס.
ואם לא, אז הבעיה היא עוד יותר גדולה.
הלוואי שתמצאי פתרון ודרך טובה!!

א. זה שהוא לחוץ ועמוס- אוקיי מובן יש תקופות כאלה לכולם
מצב מתוקן- שיבקש מה הוא צריך, מה יעזור לו. ואפילו אם יהיה קצת חסר סבלנות לעיתים,בסדר אפשר טיפה לספוג ולהבין שזה לא מכוון

ב. לצעוק ותהעליב ולהשאשים ולהשפיל אותך- לא לא לא בשום פנים ואופן
לקרוא לאישה טיפשה? זה קו אדום!!!! בחיים לא מותר לבעל לו ר ככה לאשתו(ולהפך) שום התנהגות שלך לא מצדיקה דיבור פוגעני
יש הבדל הין להתעצבן לרגע אפילו ולהרים את הכל לבין לדבר אליך ככה

בעיני חובה עכשיו תכף ומיד לשים לו גבול ברור באופן מוחלט ומכבד

לא בצעקות שלך
פשוט לומר לו בעלי אני צריכה לדבר איתך
אני מבינה את העומס שאתה נתון בו ואני מוכנה לעזור במה שאני יכולה אם תבקש ממני-בקשות נקודתיות שיכולות להקל.
אבל אני מודיעה לך שאני לא מוכנה לשמוע מילה אחת לא מכבדת שמופנית לעברי. אם אתה עצבני- תמצא דרך אחרת להוציא את הכעס אני לא ראויה לכזה יחס אני אשתך.


אל תתני לזה להמשיך.

בס״ד

אוי איזו חוויה קשה ממש.

כואב לקרוא 💔
מדמיינת אותך שומעת את המילים הפוגעות והקשות האלה ובוכה, והלב מתכווץ. זה כואב ממש.

אני מצטרפת לקודמותיי. המצב איך שאת מתארת אותו לא נשמע לי תקין. זה נכון שבזוגיות רבים. זה נכון שיש לחצים ושאנחנו לא תמיד נוטפי דבש כלפי השני. זה נכון שלפעמים מתפלקים מילים ותגובות לא מוצלחות.

אבל את מתארת משהו קצת אחר. מילים ומשפטים פוגעים ומשפילים ממש. האשמות לא פשוטות. ואת גם כותבת שזאת לא הפעם הראשונה. אין לנו את כל התמונה, רק את ההודעה הבודדה הזאת, אבל על סמך מה שכתבת, ההתנהגות של בעלך כלפייך נשמעת בעייתית ולא תקינה. אף אחת לא אמורה לקבל יחס משפיל מאף אחד, בוודאי שלא מבן הזוג.

מה את יכולה לעשות? כמו שהציעו לפניי, נראה לי שחכם ממש, ממש לקבל עזרה מקצועית, כדי שלא תמשיכי לסבול ככה. אם את מאמינה שבעלך ישתף פעולה בצורה טובה עם טיפול זוגי, זה יכול להיות כיוון טוב. אם יש לך חשש שהוא לא יזרום טוב אם זה, או שהוא לא ישתף פעולה בצורה טובה ושם לא יתן לך להתבטא בצורה אמתית, הייתי מתחילה עם יעוץ אישי. מבררת על משהי מעולה, מגיעה לבד, מתארת לה את מה שקורה בבית ומתחילה משם. כמו שכתבתי למעלה, קשה לדעת על סמך הודעה אחת עד כמה המצב מורכב ואם אכן מדובר כבר בעצם באלימות של ממש (אלימות מילולית היא סוג של אלימות), אבל למען הסר ספק יכול להיות נכון ליצור קשר עם עמותות כמו ״בת מלך״ או ״פורום מיכל סלע״ ולקבל הערכה ו/או הפנייה לכתובות רלוונטיות. @נגמרו לי השמות יקרה, את מוזמנת לתקן או לדייק אותי אם יש צורך, מתוך המבט המקצועי שלך.


ביקשת עידוד וחיזוקים נשמה 💗

במה תרצי שנעודד אותך?

שאת טובה וראויה?
את טובה.
את ראויה.
נבראת בצלם אנוש.
את נבראת כרצונו. בדיוק לפי הרצון העליון ביותר של הקב״ה.
את נושאת ברחמך חיים חדשים! את עושה את אחד הדברים המופלאים ביותר שניתן לעשות בעולם הזה.
את נשמעת אשה אוהבת, תומכת, עוזרת, דנה לכף זכות, מפרגנת...
את טובה מאד, מאד. ❤️

שיהיה סוף טוב?
אני לא יכולה להגיד לך איך ומה.
אבל אני כן יכולה להגיד לך שבחיים יש לפעמים מקומות של חושך גדול. אבל זה לא נתון סופי.
יש לך בחירה.
יש לך כוחות.
יש לך תבונה.
את יכולה להגיע בע״ה לחיים טובים מאד מאד.
תפני לעזרה כמה שתצטרכי.
ואל תתייאשי מלהגיע לטוב עד פעם.
מגיעים לך טוב, אהבה, שמחה וכבוד.
בע״ה תקבלי את כל אלה.

שתהיי אמא נהדרת?
יותר מזה אני אגיד לך.
את תהיי אמא מושלמת לילד הזה.
בכל העולם כולו אין אמא יותר טובה או מדויקת לילד הזה.
ה׳ שלח אותו אלייך, אל רחמך, כי יש לך את כל הכישורים והיכולות
לטפל בו
לגדל אותו
לאהוב אותו
לדאוג לצרכים שלו
לטפח אותו
ולחנך אותו.
שאף אחד לא יתן לך לפקפק בזה.
הקב״ה בכבודו ובעצמו חתם בחותמתו האלוקית שאת הראויה ביותר למלא את התפקיד הזה.


מקווה בכל מעודי שהדברים יסתדרו ושתטעמי רק טוב שלם בע״ה.

הולכת עכשיו להתפלל עלייך ❤️

ה׳ איתך ואנחנו כאן איתך אהובה.

ולך פותחת אהובה
המון אהבה חיזוקים וכוחות
את ראויה להיות מלכה ומסיכה גם יחד
ראויה ליחס מכבד אוהב מבעלך....
תזכרי את זה, את אישה מופלאה ומיוחדת

(תודה על התיוג, כאמור אין לי שום דבר להוסיף ולא לתקן ולא לדייק אלא להיפך - רק להצטרף למילות החוכמה שלך ולהעריך את מי ומה שאת עוד יותר כל פעם מחדש )

בס''ד

 

תודה על כל מילים שכתבת, את מרגשת אותי כל פעם מחדש. 💗💗

לפעמים מדברים לא יפה מתוך לחץ וכל מיני, אבל לא ככה. הוא עובר גבולות כל הזמן.

שילך דחוף דחוף לטיפול.
לכולנו יש עצבים בתקופות לחץ. באופן מבאס וטבעי לרוב זה יוצא על ההכי קרובים לנו.
אבל. זה לגמרי מעבר לנורמה. זו ממש השפלה ופגיעה אמיתית.
את תיהי אמא מהממת. אבל כדי שהוא יהיה אבא שאפשר לסמוך עליו עם תינוק הוא חייב ללמוד לשלוט בעצמו.
אולי לדבר עם מישהו שמשפיע עליו? שישלח לטיפול. ממש חשוב לפני הלידה והאבהות שיהיה בתהליך חיובי. כי אלה גורמים שרק מחריפים כל תופעה שקיימת לפני. זה משבר מאוד גדול. גם לאבא. והרבה לחץ וחוסר שינה.
הלוואי שיש לך תמיכה מהמשפחה!
חיבוקים!!

אז קודם כל דיברתי איתו, וממש בכיתי.
אמרתי שאין מצב שזה ממשיך ככה, ושדרך ארץ קדמה לתורה.
מזה משנה ציונים טובים בתואר, אם בהתנהגות בסיסית זה 0?
הוא החליט ללכת לטיפול... כי גם הוא בעצמו מבין שהוא לר בסדר, ורוצה לטפל בעצמו.

יש לכן המלצות?

כל הכבוד לשניכם.
תדברי בדיסקרטיות עם המזכירה בסניף של הקופה. יש עו''סים לפסיכולוגיה מעולים שעובדים עם החזרים מול הקופות. או אם את מכירה עו''סית כלשהי מהאיזור תבקשי ממנה המלצות.
בהצלחה רבה רבה!

בס״ד

כל הכבוד לך!!! שלא שתקת. שדרשת. אלופה-אלופה!!
וכל הכבוד לו! על זה שהוא מודה במה שקורה ועל ההחלטה האמיצה (והמתבקשת).
ולכם! על השיחה, על תחילת התהליך, על העבודה!

בגיזרת ההמלצות. יש כמה כיוונים. אולי טיפול אישי, בהנחה שזה יושב על דברים עמוקים (מה שראה בבית שבו גדל לדוגמה). אבל כאן אין לי המלצה. יש גם אפשרות ללכת לטיפול אישי לניהול כעסים או לסדנה לניהול כעסים. אני באופן אישי הייתי בסדנה כזאת (בגלל דברים שונים, אבל העיקרון אותו עיקרון). תרמה לי המון. ספציפית הייתי אצל אריאלה מלצר, ברחובות. (סדנה מעורבת גברים-נשים).

המון הצלחה יקרים, עלו והצליחו!!!

@יסמין325 יקרה, כתבו לך דברים נכונים וטובים,

 

אכן. טיפול אישי, עמוק ומקיף לבעלך, עם התמקדות בעבודה על ניהול ושליטה על כעסים.

וכמובן הצבת קווים אדומים שגם בדרך עד להצלחת הטיפול ב"ה - לא תהיה שום אלימות מילולית חלילה או שום מילות גנאי כלפייך.

אפשר להחליט מה כן,

למשל, הוא כן יכול לומר: "אני מאוד כועס עכשיו.

אני מאוד מתוסכל עכשיו.

קשה לי

אווווף

וכן הלאה

 

 

הוא יכול לנשום

הוא יכול לעבור לחדר אחר

לשתות מים קרים

להתקלח

אבל הוא *לא* יכול לקרוא לך טיפשה או להשפיל, ממש ממש לא!

 

ואכן הכיוון הנכון הוא טיפול אישי ועמוק עבורו בעיקר על הדבר הזה. ולא לוותר עד שזה קורה.

כי ככה זה לא תקין בשום צורה.

 

נסו למצוא כתובת של פסיכולוג קליני מוסמך גם בתחום הזה של שליטה בכעסים באיזור מגוריכם - אולי אם תכתבי איזור יוכלו להמליץ לך כאן...

או לקבל הכוונה מעמותות המיועדות לכך כפי שכתבה לך קמה המדהימה - שמצד אחד נותנות לך תמיכה ומצד שני יכולות לכוון את המענה הנכון לבעלך.

 

בהצלחה רבה רבה ובשורות טובות ב"ה

את טובה ויקרה ואת אכן תהיי אמא מדהימה!

וכל הכבוד לך על הנחישות, על הרצון הלא מתפשר, על הכל!

מדהימה את!

 

וגם הצעד של בעלך שאמר שהוא ילך לטיפול ולהתחיל לקחת אחריות - הוא צעד חשוב מאוד.

וזה הכיוון הנכון.

לא חלילה לסובב זאת עלייך

לא חלילה לומר לך שאת תלכי לטיפול וכדומה,

אפילו לא טיפול זוגי כרגע - אלא רק טיפול אישי *לבעלך* כאמור ובמיוחד על הנקודה המרכזית הנ"ל.

 

הרבה כוחות והצלחה  

 

 

ממליצה לך לקדם את זה כמה שיותר מהר. שיתחיל טיפול ממש בקרוב כי עם הורמונים של אחרי לידה עוד יותר מעליב ופוגע כל דבר...
אפשר גם לחפש אולי ספר מתאים לקרוא בשבת (לא במקום), להחליט ביחד שלפני התפרצות סופרים עד 10, לקרוא ביחד איגרת הרמב"ן, לצפות יחד בהרצאה על שליטה בכעסים ועל זוגיות וכמובן באווירה טובה עם נס קפה ועוגת קצפת טעימה או משהו כייף אחר 🙂

ומבין שזה לא תקין....

כיף שיש עם מי לעבוד,ושהוא יכול להכיר בטעויות ורוצה להשתנות.

שינויים קורים לאט לאט, ולא מוותרים על זוגיות כ"כ מהר.

על בית ומשפחה נלחמים!

ממש כאב לי לשמוע שיש מי שנשמע מהתגובה שלה שעל כאלה דברים מפרקים את החבילה.

בעיני זו טעות! אסור לייעץ כאלה עצות בלי להכיר מקרוב ולשמוע את שני הצדדים.

 

זה חייב להפסיק. מיד, ובטח ובטח לפני שאתם הופכים להורים לילד משותף. את כל כך לא רוצה שהילד שלך יגדל ככה.
יש לך גב משפחתי?
אני חושבת שכדאי לך דבר ראשון לנהל איתו שיחה. להסביר לו, בלי בקשות ובלי תחינות ואם תצליחי גם בלי בכי, שאת לא מסכימה לקבל את זה יותר. שאם הוא מרגיש שקשה לו להתגבר על זה לבד שיילך לטיפול. שאת לא מסכימה לחיות ככה ולא מסכימה שיידבר אלייך ככה.
ואם לא ישתנה - ואני רצינית, וידי לא קלה על העצה הזו, אני מתכוונת לזה לגמרי -תעזבי. קחי את עצמך ולכי. שתפי את ההורים שלך.
את לא צריכה לחיות ככה!! אין לו זכות לדבר אלייך ככה!!! וזה לא משנה אם את באמת לא עושה כלום ומה את כן עושה- אסור לו להתייחס אלייך ככה. אל תתני לזה להשתרש לתוך הזוגיות שלכם כנורמה. שימי לזה גבול עכשיו. בהצלחה!!

לא מערבים הורים בזוגיות. כלל אצבע.

הם אוהבים אבל מוטים בשיפוט ואם רוצים להרים את הזוגיות צריך לפנות לגורם נטרלי לגמרי

שמסוגל לעזור מתוך נקודת מבט שרואה את טובת הזוגיות, ולא את הצער שיש לבת/לבן שלי.

 

מקבלים תמיכה מאיפה שיש
ולא נשארים אם אין עקומת שיפור.

אין סיבה שידבר אלייך בצורה כלכך מקטינה ומשפילה.
ממליצה לכם ממש ללכת לייעוץ זוגי, בלי לדחות את העניין.
לחץ לא מצדיק דיבור כזה
אדם ניכר בכוסו, כיסו וכעסו.
לטפל.
בהצלחה אהובה 💗

בלי קשר ללחץ שהוא נמצא בו, זה לא מאפשר בכלל את הסגנון דיבור הזה.

לא יודעת...אני הייתי חושבת עם עצמי טוב טוב מה כדאי לעשות

אין לאף אדם זכות ורשות לדבר אלייך ככה (גם אם זה בעלך) הוא חצה גבולות.
ראיתי שכתבת בהמשך שדיברת איתו והוא הסכים ללכת לטיפול- מעולה! הוא חייב ובדחיפות!
ממש לא לעניין לדבר לקלל ולהגיב ככה.
שולחת לך חיבוק גדול אהובה, הלוואי שהוא יתאפס על עצמו במהרה ואם לא- אסור לך לשתוק זה רק יכול להחמיר.

💗

אני מסכימה שהוא חצה קו אדום, ושמה שקרה היה מוגזם.
אבל אם הוא מוכן לעבור טיפול, ומבין שהוא טעה, זה לא בהכרח שחייבים להתגרש.
אם הוא לא היה מבין ולא היה מוכן לנסות להשתנות, אז באמת לא היה על מה לדבר.
אבל אם הוא כן מוכן, אז אפשר לתת לזה סיכוי. וכמובן להיות בקשר עם גורמים מקצועיים ולהישאר עם היד על הדופק.

אין לי ניסיון בתחום וגם לא ידע מקצועי, אבל כן שמעתי פעם מיועצת זוגית מומחית, שאם הצד האלים רוצה לתקן ולטפל בעצמו, אז בהחלט אפשר לתת לזה הזדמנות.

לא הייתי חורצת גורלות בנושא כל כך קריטי.
בסוף זו החלטה שלה בכל מקרה, אבל גם עם עצות צריך להיזהר.
אם אתה כותב מתוך ידע מקצועי, אין לי מה להגיד. אני לא עוסקת בתחום ולא יודעת יותר ממה ששמעתי.
אבל אם זה רק כי כך נראה לך או כך אתה חושב, אז אולי עדיף להפנות לייעוץ עם גורם מקצועי. כי לא בטוח שזו הדרך היחידה. ויש פה חיים של אנשים מאחורי.

אני לא אומרת להמשיך בנישואים האלו בכל מחיר. גירושין הם בהחלט אופציה. ואם גורם מקצועי ממליץ על זה, אז ברור שזה הפתרון הנכון. אבל לא צריך לפנות לכיוון הזה רק על סמך הודעה בפורום.

לאחר שהובהר לו ע"י המנהלות שהוא לא רצוי כאן

יכול להיות קפיצת גדילה...

כנראה הגזמתי עם הביגוד למרות המזגן ❤️

עם שמיכה..
תינוק בן חודש
לא קר לו בכלל
❤️

הוא שוב ישנוני ואפאתי
בקושי אוכל
אני מפחדת
להתקשר למרפאה?

אם כן, הייתי מתקשרת בשביל להרגע

עכשיו קצת התעורר על עצמו
חייך ופטפט

הייתי ניגשת לרופא אם זה חוזר על עצמו שוב ואין סיבה ברורה לעין

ואכל 200-250 מל משעה 6 בבוקר!

לא הייתי מחכה... 💗

של כללית
כתבו לי עוד 15-30 דק

כשהבן שלי היה בן שבוע הוא היה לא רגוע, הרופא שלקחתי אותו אליו לעג לי שככה זה תינוק ותינוק בוכה הרבה.
לא ויתרתי והלכתי לרופאה אחרת, היא שמעה אותי ושלחה לבדיקת שתן שגילתה שיש לו דלק בשתן.

אני חושבת שאם את בתור אמא לא רגועה אז תדברי עם הרופא כדי להרגע.
בעז"ה יתברר שהכל בסדר אבל בשבילך תתקשרי אם את מרגישה צורך.

וכל הכבוד לך שלא ויתרת!
אמא מרגישה את הילד שלה, נקודה

בבקשה אל תשחקי ואל תחכי עם זה.

/>ותבואי לבשר לנו בשורות טובות!

במרפאות

בכל מקרה, תתני לו לאכול עם מזרק כל 10 דקות 10 סיסי תמ"ל/חלב אם.
שלא יתייבש.

מקווה שהכל בסדר והוא סתם ביום עייף..

ועכשיו מחייך מפטפט אוכל מתלונן בוכה... כרגיל ב״ה

טוב לשמוע שחזר לעצמו❤

לפעמים יש להם קפיצת גדילה ואז הם זקוקים ליותר שעות שינה
רק בריאות אהובה💕

(כנראה שהדמעות לא התייבשו לגמרי...)

אין לי ניסיון עם מצבים כאלו אבל כן שמתי לב שיש 2 מצבים של המתנה בחיים שיש בינהם דימיון והדרך לא להשבר היא להתחזק באמונה.

בביטחון להשקיע בחיים הקיימים להנות מהמצב הנוכחי להשקיע בזוגיות להנות מהזמן ביחד, בעזרת ה כשיגיע הילד יהיה לכם את העבודה הזוגית עם ילד ברקע עכשיו יש לכם הזדמנות שלא בבחירה להשקיע בזמן של הביחד לצבור חוויות, למצוא זמני איכות שיתאפשרו פחות ברגע שיהיו ילדים, לא בחרתם במצב הזה, ה' שם אתכם שם עם הכוחות שמתאימים לכם למצב הזה.

המצב השני שדומה הוא המתנה לשידוך כשיוצאים לפגישות ושוב שומעים לא מתאים מתארגנים מבררים משקיעים אנרגיות ותקוות וקשה לדעת מתי נפגוש את האדם הנכון.

לפחות ההתמודדות עם ילדים היא לא לבד יש בזה מעלה כי כשמתחזקים הכוח הוא כפול ומצד שני כשנמצאים בדאון האפקט הוא גם כפול...

מאחלת לך המון הצלחה! ושהניסיון הזה יהיה בבחינת נס להתנוסס- שירים אתכם לדרגות גבוהות יותר עם מוכנות להיות הורים טובים יותר ואנשים עם כוחות ויכולות שלא ידעתם שקיימים בתוככם שיתנו לכם נקודת פתיחה גבוהה יותר בעזרת ה כשהילדים יגיעו!

סתם מעירה שכשמישהו כותב שקשה לו וכואב לו בדרכ לא עוזר לו שמביאים לו דוגמא לעוד קושי של אחרים בטח לא כשמדובר בקושי מסוג שונה לחלוטין.

חשבת אולי על זה שנכון המתנה לשידוך משקיעים אנרגיות

אבל טיפול פוריות משקיעים פיזית וכאובים יותר?

לכן לפעמים אם לא יודעים כדאי לא לכתוב 

ואף פעם אבל באמת לעולם אל תתני דוגמאות למישהו שקשה לו דוגמאות מתחום שונה

מעולם לא ראיתי שזה הרגיע מישהו או עזר לו

פשוט הכלים שעזרו לי בהמתנה לשידוך עזרו לי אישית בהתמודדות עם ההמתנה לילדים, טיפולים לא עברתי, לא הגעתי לזה, ה' החליט לתת לי ניסיונות אחרים בדרך .. אבל לראות שעובר עוד חודש ושום דבר לא קורה זה מתיש ומדכא אישית עזר לי להזכר בכלים שעזרו לי בתקופת הפגישות להתחזק בביטחון באמונה ולזכור שזה יגיע בזמן הנכון ושזה הכי נכון לי ולחיות את הרגע את הטוב שקיים היום, ולא לדאוג מה יהיה מחר כי אלוקים גדול ובטוח הילדים יגיעו בזמן הנכון!!

מכירה מקרוב חברה טובה שחיכתה לילדים 4 שנים ליוויתי אותה לאורך כל הדרך, הם עברו הרבה טיפולים, עשו שנה הפסקה בה החליטו לא לטפל בכלל לתת לגוף לעשות את שלו ואחרי ההפסקה גילו שהיתה בעיה אצל הבעל שהצריכה ניתוח קטן וכמה חודשים אחר כך נכנסה להריון, היום כשיש לה כבר 6 ילדים ברוך ה זה לא מובן מאליו וכל ילד שמגיע בקלות היא מעריכה יותר, ומצד שני השנים שהיו לפני הפכו להיות נכס לזוגיות שלהם, בדיעבד היא אומרת שלא היתה מוותרת על השנים האלו.

בכל מקרה מאחלת לך שממש בקרוב הכל יהיה מאחורייך ושתבשרי בשורות טובות בקרוב ממש!!

מרגישה שהמילים של אמא בעבודה כן ניחמו ועודדו. לא לכולן זה היה נוגע במקום מדוייק, ואצלי דווקא כן.
מסכימה איתך שכשקשה למישהו אז לעודד בהשוואה לקושי אחר זה לא כזה מועיל. הפעם כן.
תודה יקרה 🥰

הרבה פעמים אני חושבת על ההמתנה לשידוך ורואה דימיון. מנסה להתעודד מההשגחה שהייתה לנו שם. ברגע אחד, הכל מתאים ומדוייק וכל הכאב והעצב נשכחים. כמו שם, גם כאן תגיע הגאולה שלנו. בזמנה...

התכוונתי שזאת תהיה תגובה לתגובה הראשונה של אמא בעבודה.

כל אחד מגיב שונה לקושי מה שמנחם אחד לא ינחם את השני כל אחד מתמודד שונה עם הקושי אחד צריך לפרוק השני צריך להתבונן בעצמו אחת נוח לה לשתף באתגרים השניה לא רוצה שידברו על ילדים לידה והשלישית לא מעוניינת שידברו איתה על הקשיים אבל תקשיב מהצד וינחם אותה שהיא לא שונה.

בכללית כל התהליך של הריון ולידה וכל תחום הפוריות זה היכרות עם תהליכים שעברים על הגוף ואילו לא האתגרים לא היינו מודעים אליהם, הרבה פעמים קיים קושי דוקא בהריון הראשון ואחר כך זה בקלות,

מאחלת לך שממש במהירות תוכלי להגיד היינו כאודך ה כי אכפת בי!!

הלוואי שבטיפול הבא🙏

מתפללת עליך ואת בלב שלי ❤

מרגש לשמוע את זה, באמת!!
תודה לך ❤

רק שתדעי שלפעמים הדרך של ההתחלה היא הכי קשה, עד שלומדים מה עובד לגוף...הלידה הראשונה שלי היתה אחרי שנתיים וחצי של ניסיונות, אחר כך כבר ידעתי יותר מה מדוייק לגוף שלי.. כמובן שום דבר לא מבטיח לנו כלום אף פעם, אבל המסע הראשוני הוא למידה של הגוף

מקווה שלא יהיה צורך לפעם הבאה אבל בכל אופן זה מנחם לדעת שכל החודשים האלו של הניסוי וההיכרות המחודשת עם הגוף תיחסך לי.

רק יודעת מהדולה שלי שזה לא מומלץ.
זה הזמן לנסות תרגילים ביתיים להיפוך וסגולות שונות (אולי חוץ מזו של הסטף), ולקבוע תור להיפוך בשבוע 37 או 38. ולהתפלל כמובן... ולקבל מראש כל אפשרות שה' יחליט...
שבוע 35 זה די מוקדם, עוד יש תקווה.

ולפעמים יותר
אני לא מאכילה לפי נוסחאות או גרפים
מאכילה כמה שהילד/ה זקוקים.

מזל טוב🤍

6/7 דק ואחכ היה רגוע, זה בסדר לא? כי שילבתי יחסית אז לא רציתי להוסיף מעבר ל40 בגלל שהוא גם ינק קצת. ואיך את יודעת כמה הילד צריך?

בגיל הזה אוכלים מקסימום 60מ״ל

אחרת בגיל הזה הוא עלול לפתח העדפה לבקבוק (שם יותר קל לו, הזרימה מהירה יותר).

לגבי כל כמה זמן- כל כמה זמן שהילד מבקש. לאט לאט תלמדי לזהות את הבכי שלו, אם זה בכי של עייפות, של גרפס או של רעב. תביאי לפי הצורך. בדכ בהתחלה זה יכול להיות גם כל שעתיים.

מה שעשיתי הוא להביא להם 20-3 מל מטרנה/שאוב בבקבוק ואז הם קצת נרגעים ואני מעבירה להנקה. ככה הם לומדים שההנקה היא הדבר העיקרי. אבל הייתי עושה את זה רק אם הייתי בטוחה שהילד ממש רעב ואם היה מסרב בתוקף לינוק לפעמים הם טיפה באטרף עד שמסדרים אותם היטב על הפיטמה ואז זה זורם רק הנקה.
להאכיל בתשומת לב לילד. יכולים כול שעתיים ויכול גם לפתוח רווחים של 4 שעות כל ילד משהו אחר. בדר"כ זה בין שעתיים וחצי לשלוש.
אצלי אכלו בגיל הזה בין 30-60 מ"ל.

זה השלב שבו הגוף לומד לייצר...
ברור שבסוף הוא חייב לקבל מספיק, יועצת הנקה כמובן תגיד לשלב ואיך וכמה לשלב אם צריך.

בהצלחה!!

לכם להתחבר!
חבל על כל בקבןק דהוא אוכל במקום יןנק

10 סיסי לכל יום מהלידה, לדוג בן 5 ימים 50 סיסי. הבעיה שאני לא זוכרת מה אמרה לגבי מתי מפסיקים לחשב ככה ונשארים על כמות מסויימת...
מזל טוב ובהצלחה

אבל זה לא נוסחה. אצלנו אכל עד גיל שבוע וחצי בערך 40
ורק אז עלה ל-60

פתיחה פה
ידיים בפה
סימני מציצה

המון מזל טוב אהובהההה
איזה כיף
רק נחת ואושר

הנקה והיה ממש טוב תודה להשם, מקווה שימשיך כך!! תודה לכל העונות אין עליכן!!

לוקחת כבר משבוע 16. כרגע ב"ה בשבוע 31.

האם זה עוזר? אא לדעת מה היה קורה אם לא הייתי לוקחת. ב"ה הבדיקות לבינתיים תקינות...

לרוב זה נמס, אבל כן יוצא קצת. אני משתדלת לשים מגן ליתר בטחון (מספיק את הדקים ביותר, ממש לא תחבושת)

אצלי הקושי הוא לזכור כל לילה לפני השינה...

 

בהריון הקודם לקחתי את זה בזריקה אחת לשבוע אצל האחיות. בסוף ילדתי מוקדם, והפעם הבנתי שהוכח שהזריקות פחות יעילות, ולכן קיבלתי נרות. עוד לא יודעת מה יהיה הפעם, אוכל לעדכן בסוף בעז"ה.

 

בהצלחה! ולידה בזמנה ובעיתה...

צריך להכניס עמוק? יש לזה תופעות לוואי?

מוליך.. שעוזר לך להכניס את הכדור הזה לנרתיק.
אבל בעיקרון את אמורה להכניס אותו לנרתיק ולא לראות אותו.
ממליצה לך לשאול את הרופא שלך..

בהריון שהכנסתי נרות ילדתי בשבוע 35 ובהריון שקיבלתי זריקות הגעתי לשבוע 40,מעניין

אני הייתי מטופלת פוריות, ברוך ה בהריון עכשיו.
הרופא הביא לי אוטרוגסטן אחרי החזרת עובר לרחם,
פחות הסתדרתי עם זה.. מבחינת זה שהיה קשה לי להחדיר את זה לנרתיק.
אבל!!!! אני נמצאת בקבוצת פוריות, ואוטרוגסטן עוזר ממש,
גם למניעת לידה מוקדמת.. זה משהו ידוע שרופאים נותנים.
והציל המון הריונות.

מכמות הפעמים המועטות ששמתי, זה נמס קצת...
חשוב להחדיר בצורה טובה, אבל כן יוצאות הפרשות שהן תקינות. (מהאוטרוגסטן)
את יכולה לשים תחתונית.. או תחבושת.
לי לא יצא בכמות כזאת גדולה..

בהצלחה אהובה❤️

אני לקחתי בהתחלה של שני הריונות בגלל שהיו מטיפולים. אז לא יודעת לגבי לידה מוקדמת, אבל בבדיקות דם ראו שזה העלה יפה את הפרוגסטרון. וב"ה הריונות תקינים
אצלי לא היה מוליך בחבילה, הייתי מכניסה פשוט כמו טמפון. וצריך לשכב אח"כ 20 דק' כדי שיספג טוב. יוצא במשך היום בצורת הפרשות לבנות במרקם של משחה/קוטג'. תלוי כמה זה מפריע לך - אפשר לשים מגן תחתון. אבל זה בטח לא בכמות של תחבושת.
מבחינת תופעות לוואי - זה עושה תחושה קצת לא נעימה, ולי אישית זה גם תמיד עשה פטריה.
בהצלחה!

לתחילת הריון...
שבוע 7
זה עוזר גם?
יש למישהי נסיון?

כמו בחילות, אבל ההשפעה זהה

מקווה שלט יהיה לי פטריה ושבעזה אלד בזמןןן

בכמה הריונות אחרי לידות מוקדמות
ובאמת צוןאר הרחם לא התקצר בצורה מדאיגה וילדתי לקראתסוף תשיעי
לא הייתה לי בעיה להכניס ולא תופעות לוואי
רק זה ממש נמס ומלכלך אז הייתי מחליפה תחתונים כל בוקר
בהצלחה!

מתחילת ההריון ואכן אצלי זה הוכיח את עצמו.
מכניסה עם מוליך( את יכולה להזמין בחינם מכצט לוקח כמה ימים עד שמגיע) אני בהתחחה פשוט קניתי נרות אגיסטן והשתמשתי במוליך שלהם עד שהגיעו המוליכים מכצט.. אפשר גם להכניס עם היד לי לא היה נוח.
יוצא הפרשות לבנות לא ברמה של תחבושת אבל כן יש ימים שאני מחליפה באמת במהלך היום תחתונים..
בגדול כל התחבושות למיניהם לא עושות לי טוב אז נמנעת מהן ומעדיפה תחתוני כותנה ולנגב את ההפרשות עם נייר במידה ואין לי אפשרות להחליף תחתון באותו רגע..
בהתחלה קצת חששתי מהנרות אחכ התרגלתי.
לגבי יחסים שתדעי מה שהרופאה אמרה לי שאין בעיה להיות יחד אחרי הכנסת הנר ( כמובן כל עוד אין איסור מסיבה אחרת) ואני גם לא הכנסתי תמיד מיד מיד לפני השינה אלא קצת לפני אבל בזמן שאני ערה ולא ממש מסתובבת..

הכל בסדר לבנתיים.ובהריון קודם קיבלתי בזריקות וגם היה יעיל אבל עכשיו הרופאה המליצה על הנרות

וגם לפעמים יוצא ממש מעט או אחרי הרבה שעות יחסית

לקראת לידה ומתעניינת גם...

1- כדאי תוך שבוע עשרה ימים לראות עליה במשקל. אפשר גם אצל רופא ילדים. לא חושבת שאפשר בטיפת חלב אחרת.
2- תלוי בעור של התינוק. הייתי קונה אחת ואז רואה.
3- אישית לא הצלחתי באמת לעשות את זה כאב. זה לא ממש מוכח. יותר אומרים שקריטי בלידה עצמה שהמיילדת תשפוך ותעסה במקום. לא הייתי משתגעת על זה עכשיו. לא נראה לי ישנה. תביאי סגור ללידה.
4- לבשל אוכל ולהקפיא. לארוז תיקים לאמא.
5- תקחי. למה להפסיק. שלא יהיו לך חוסרים.
6- אין לי שמץ.
בהצלחה בידיים מלאות ובקלות

1. טיפת חלב זה של משרד הבריאות מה שאומר שאין קשר לקופה שבה את מבוטחת.
אצלנו בעיר יש בכללית טיפת חלב בתוך המבנה של כללית במרכז לבריאות הילד ואפשר ללכת לשם אבל גם יש טיפת חלב במבנה נפרד בכמה מקומות בעיר שגם לשם אפשר ללכת ואף אחד לא שואל לאיזה קופה את שייכת.
אני במכבי ואין לנו טיפת חלב בקופה אז הולכת לטיפת חלב שהכי קרובה אלינו הביתה.
אני חושבת שזה הולך לפי הכתובת שלכם, לשם אתם משוייכים.
לא יודעת לומר לך כמה זה קריטי ללכת דווקא לשם.

2. אני קניתי בלידה הראשונה.
בלידה הבאה לא נראה לי שאקנה או שאכבס בנפרד.

3. לא עשיתי.

שתהיה לידה קלה בעיתה ובזמנה ובידיים מלאות!

1. בעיקרון שבוע אחרי הלידה צריך לראות שהתינוק עלה מספיק במשקל. לא יודעת לגבי אם אפשר טיפת חלב של קופה אחרת.

2. אני תמיד קונה שק אחד של תינוקלין ומרכך לתינוקות ומכבסת בהם עד שנגמר (זה מספיק למלא זמן). אצל אחד הילדים שלי שהיה עם אסתמה של העור התחילה פריחה כשעברתי לאבקת כביסה אחרת. (חוצמיזה שיש לזה ריח יותר טוב(: )

3. בהריון הראשון יחסית התמדתי ולא עזר לי בכלל... אחר כך כבר לא עשיתי. אם יש לך כוח, תעשי, להזיק זה בטוח לא יזיק.

4. לנוח לנוח לנוח. להנות מהשקט והביחד עם בעלך.

להכין אוכל לאחרי שתחזרי מאמא, בעיקר מנות עיקריות שאפשר להקפיא במנות קטנות- קציצות, שניצלים, עופות. זה מאווווד יקל עליך אחרי הלידה.

5. כן. חשוב להמשיך עם הפרנטל כדי שהגוף שלך יגיע בלי חוסרים ללידה. צריך להמשיך איתו גם בהנקה. אני מודה שאני התעצלתי ברוב הפעמים, חוץ מלידות בהן סיימתי עם המוגלובין ממש נמוך ואז לקחתי ברזל כדי להעלות אותו.

6. אין לי מושג.

 

שיהיה בשעה טובה ובהצלחה!

1. לשקילה תלכי לכל מקום שיש משקל בלי קשר לרישום התינוק.
לא חושבת שמישהו יסרב לשקול תינוק בגלל ענייני רישום, אבל לצורך מעקב מסודר עדיף בטיפת חלב שקרובה אליכם שם הוא יעשה את המעקב עד גיל 6.
החיסון הראשון הוא בגיל חודש, אפשר למשוך עד חודש וחצי אפילו, אז בנחת.

2. יש תינוקות רגישים יותר, אני אף פעם לא נפרדתי ולא השקעתי האבקה מיוחדת, לכל התינוקות שלום. אם יש פריחה או רגישות או יובש אז אפשר להפריד ולכבס עם אבקה לתינוקות

3. מה שאפשר- יותר טוב. להזיק זה לא יזיק. בדיעבד יהיה קשה מאוד לומר מה משפיע וכמה. אומרים שעוזר- אז עדיף לנסות.
וגם אם עכשיו לא גמיש- במהלך הצירים מופרשים הורומונים שמרככים את הרקמות.

5. כן. גם בהנקה מומלץ לקחת. התינוק מקבל ראשון את מה שהוא זקוק לו ולפעמים אם לא לוקחים עלול להיווצר אצלך חוסרים. נשמע שמפריע לך לקחת- למה?

4. יש מלא מה לעשות:
לדבר ולערוך תיאום ציפיות עם הבעל. על מה זה יולדת, משכב לידה, דכדוך הורמונלי, חשיבות המעטפת והתמיכה, רגישות מוגברת, חששות מההורות אם יש לכם, איך הוא רואה את מקומו כאבא בהתחלה (במיוחד שאת הולכת להורים שלך צריך לשים לב טוב שמקומו כאב טרי לא נגרע)
אם חשוב לך אפס הפרדה זה הזמן לדבר על זה.
אם יש בן- לדבר בקווים כלליים על אופי אירוע הברית. שלא תמצאי את עצמך מפיקת אירועים או מגשרת שניה וחצי אחרי לידה.
הנקה- ללמוד על המנגנון ועל הכל.
מניעה- זה הזמן לחשוב אם כן או לא, איך כמה ולמה, אם צריך- לשים לב לקבוע תור מייד אחרי הלידה כי בד"כ אין תורים פנויים מעכשיו לעכשיו וזה יכול לתקוע ולגרום לאי נעימות סביב הטבילה.
תיאום ציפיות ללידה עצמה- עשיתם?
להקפיא אוכל
ללמד את הבעל מטלות בית שתרצי עזרה

שיברר מתי אתם נאסרים ולרענן קצת את הלכות ההרחקות.

אחרי הכל עברו תשעה חודשים מהפעם האחרונה שהייתם אסורים.

נכון שזה לא הדבר שהכי בא לחשוב עליו לפני לידה, אבל כמו שמתכוננים ביחד לדכדוך ההורמונלי ולמצבי רוח, צריך לזכור גם את העניין הזה...

וגם כשיצא הפקק הרירי והייתה שאלה שהרב התיר (כי אני טיפשה! ראיתי ריר בצבע טהור על הנייר, הבנתי שזה הפקק הרירי, אמרתי לעצמי, זהו. לא להסתכל מעכשיו ובכל זאת הסתכלתי שוב והיה צבע ורוד אדמדם ) אז עד לתשובה של הרב התנהגנו כאילו אנחנו אסורים וזה עזר לרענן את הזיכרון...

@פה לקצת @שחרית* @אמאשוני

1. אז אני פשוט אתקשר לטיפת חלב שליד ההורים שלי ומקווה שלא יהיו בעיות...
2. נראה לי אני לא אקנה אבקת כביסה חדשה
3. אני אנסה בלי לחץ להמשיך אם יזרום לי
4. תודה על הפירוט, דברים חשובים באמת!
5. אני אמשיך לקחת, פשוט חיפפתי עם זה לאחרונה...
6. נחיה ונראה

1. בעיקרון כדאי ללכת אחרי 10 ימים לראות שעלה במשקל תקין
אחכ זה בגיל חודש, חודשיים ו4 חודשים.
בעיקרון רוב הטיפות חלב זה של משרד הבריאות ולא של הקופה ואת יכולה ללכת בהתחלה ליד ההורים שלך וכשתחזרי הביתה יעבירו לך את התיק שלו לטיפת חלב הקבועה שלך (זה מה שאני עשיתי)

2. בעיקרון בד"כ לתינוקות יש עור עדין אז כדי למנוע גירוי, יש תינוקות שיותר רגישים ויש תינוקות שפחות, אם זה לא מאמץ אז כן כדאי אבקת כביסה לתינוקות לפחות לחודש הראשון לדעתי.

5. פרנטל מומלץ לקחת לכל אורך תקופת ההריון וההנקה אז תמשיכי לקחת, זה לא לעובר אלא לך למלא את המאגרים.

לא נצפו בעיות.
ויש רגישים.

לא חושבת שזה קשור להריון (אולי אבנים בכליה?)
אבל סתם כדי לא להיתקע בלילה בלי מרפאה הייתי הולכת.

אם כאב הוא חזק ולא עובר- להבדק.
אם חולף- לא צריך..

תבררי עם רופא משפחה.