פורום הריון ולידה (עמוד 1967)

חוזה זמני במקום עבודה כלשהוא שהחלפתי מישה לחל"ד למשהו כמו 4 חודשים

וכשהחוזה הסתיים בדיוק התחתנתי ולא היה לי אופציה להתחיל לעבוד

אז כן

קיבלתי דמי אבטלה, ניגשתי ללשכת התעסוקה עם החוזה הזמני וגם שלחתי אותו כחלק מהטפסים (אני כן אציין שהיה לי רצף עבודה ותלושים עוד מלפני כלומר לא היה לי "חורים")

בשורה התחתונה כן קיבלתי דמי אבטלה כמו כל מי שמפוטר

ביררתי יותר לעומק, והעבודה הזו לא רלוונטית עבורי.
אז תודה שטרחת, אבל לא רוצה להטריח עוד נשים סתם, אז אין צורך לענות עוד בשירשור הזה.

התוצאה הרביעית זה בדיוק מה שחיפשתי ונראה לי שגם בשאר ההודעות יש עוד טיפים,

עכשיו נשאר לי לארגן את זה בפועל 🙃

יש המטומה?

נכון שזה קשה אבל תעסיקי את עצמך כמה שיותר!

ואני לא יכולה כבר אני נשרפת
ומיואשת
פתאום לא בטוחה שהצליח
ואני מסמורטטת אין לי כח לכלום
בהתחלה הייתי אופטימית וממש קשה לי
קשה לי לעבור את כל זה כשהבעיה לא אצלי
פשוט קשה לי עם הכל

אני יכולה להגיד לך מניסיון אישי כשלא מצפים-זה מגיע

דווקא אני כשהרמתי ידיים- אבל אמיתי- זה קרה

לקחתי על עצמי מזמור לתודה 40 יום.

 

יש לכם ילדים?

גם אנחנו עברנו הזרעה, ממש לפני פסח וב"ה נקלטנו! הייתי אמורה לעשות בטא שבועיים אחרי ההזרעה אבל זה יצא ביום שבת ואז.. ערב חג (ליל הסדר) אז חיכיתי בסבלנות (לא באמת) ליום שני בחול המועד ששם הסתבר שההפנייה שלי לא בתוקף ולא משנה כמה התחננתי שיבדקו אותי. ביקשתי מהרופאה הפנייה וחמש דקות לפני שסגרו את המעבדה (חול המועד) קיבלתי אותה אבל לא הסכימו לעשות כי "חג ומקפלים פה" אז עוד יום עיכוב. ב"ה ואלף תודות לקב"ה על כך, עשיתי בטא יום למחרת והיא יצאה מהממת. בקיצור, מבינה כל כך את המקום שלך, של להמתין בחוסר מעש, לכסוס ציפורניים ולחשוב רק על זה אבל באמת שזה לא בשליטתנו. אין לנו את היכולת להריץ את הזמן ולהיות כבר אחרי הבדיקה אז אהיה הכי בנאלית ואומר לך פשוט להתעסק בדברים אחרים, שאת אוהבת. תני לראש להיות עסוק וכך המחשבות יהיו פחות על שני פסים או על בטא חיובית. תנסי כמה שיותר לא לחשוב על זה (שזה בדיוק הפוך- לומר למישהו לא לחשוב על משהו, גורם לו ישר לחשוב עליו) על ידי זה שתעסיקי את עצמך ו.. זה יבוא, יגיע ויהיה כל כך יפה ומשמח.
בשורות טובות יקירה!

אבל המתנה זאת המתנה. מכירה אותה מהניסיונות הטבעיים ומטיפול עם אקקלומין.
לא כיף, מתסכל. הזמן זורם לאיטו, כל יום נדמה כשבוע
לגמרי מכירה ומבינה!!!
אין לי עצה או טיפ או קסם. להמתין, להיות עסוקים בדברים אחרים, להתרגש מדברים אחרים. ולזכור שבסוף היום הזה יגיע!
כבר עברת שבוע שלם ונשאר עוד אחד!! אחד!! שבעה ימים!! וכבר עוד ארבע חמישה ימים את יכולה לנסות ביתית ואז היעד מתקצר...
בקיצור, מחזקת, מחבקת ומקווה בשבילכם לבשורות טובות טובות!! פעמיים כי טוב 😘
(הזרעה ראשונה?)

כאחת
שעברה הזרעות, ivf- אני ככ מבינה כמה זמן ההמתנה קשה מנשוא.
זה התקופה שהזמן הכי לא זז.
אבל באמת שאין דרך לזרז את הזמן, ככל שתתעסקי רק בזה ותתמקדי רק בזה המחשבות ישגעו אןתך ואז מתחילות גם המחשבות השליליות והייאוש מכלום ושומדבר הכל בראש שלנו!

תקשיבי, את חייבת למצןאתעסוקה, כיף, חברות, קניון, לבשל, כל מה שיעביר את הזמן ה-כ-ל!
אני לא יכולה להגיד לך לא לחשוב על זה כי 100% שתחשבי וזה מהדהד לך בלי סוף
אבל הדרך הטובה ביותר להתמודד זה הדרך למצוא איך להעביר את הזמן בתעסוקה ואז המוח פחות ממוקד בזה.


וכמובן…. תפילות!!!!!!
להתפלל לבןרא עןלפ להאמין ולבטוח בו שהרגע שלך יגיע כשהזמן הכי נכון לך יגיע.
שבע״ה תקלטי בהזרעה הזו ותהיי בהיריון בלי נדר.

💗

מבינה אותך כל כך...זה שבועות מורטי עצבים ואיןתלי באמת איך לחזק . לא משנה כמה אתה מנסה להתעסק בדברים אחרים זה הדבר היחיד שנמצא בראש כל הזמן. מאחלת לך שיצליח על הפעם הראשונה 🙏🙏

אני לא זוכרת איך זה הולך,אבל משהו כזה-
מי יזכור את כל הטיטולים שהחלפת
מי יזכור כמה פעמים ניגבת ליד את הדמעות
מי יזכור את אמא...

אני ממציאה אבל זה הכיוון, הלוואי ומישהי תבין על מה אני מדברת.

שנקרא "מילים טובות לאמא". אולי אליו התכוונת?

מי יגיד לאמא רגילה, בבית רגיל, עם ילדים רגילים ועצבים רגילים, מילים טובות?
מי ינחם אותה כשהגיעה סבלנותה לקצה ופקעה בקול נפץ, והילדים לא שמו לב והמשיכו לדרוש את שלהם?
מי ייבש את ביצות הבוז התהומי שהיא רוחשת לעצמה אחרי שעת השכבה שכולה מבטים מצמיתים, נזיפות חריפות ומילים רבות שאומרות רק דבר אחד: עזבו אותי כבר, אני לא יכולה?

ביום כזה של תוכחה, כאשר כל הבית על סדקיו ופינותיו יוצא מגדרו כדי להראות מה לא בסדר, הקירות זועקים טביעות רגליים שחורות וקשקושים, הכביסות לועגות בערימות ערימות, קרש הגיהוץ כמו מהפנט אליו חולצות קמוטות ושמלות כאילו לא טרחו לידו תשעים דקות אפופות קיטור, הכיורים הנקיים מתמלאים כלים דביקים כהרף עין, על הרצפה פרחי גרניום שנמעכו לכלל כתמים אדמדמים, ציפורני הרגליים של הילדים מתבלטות כדי לומר, שאמנם גזרו בקפידה את ציפורני הידיים, חמישים במספר, אבל הן עדיין כאן -
מי ינחם את אמא שכמעט חנק אותה ה´לא´?

כשבדי עמל היא רוחצת וסורקת, מלבישה ומאכילה, מסדרת מיטות ומשכיבה, ואין לה כוח להיות טובה היום, אין לה כוח להיות סבלנית, אין לה כוח להקשיב לכל השאלות ולהשיב להן תשובות ולהסביר אלף למה ולמה ולהתדיין ולהתמקח ולהתפעל מציור של פרח ולפשר בין מריבות ולגהץ יצירה מופלאה מחרוזים קטנטנים, ולהמתין באורך רוח למלותיה האיטיות של ילדתה המעמיקה לחשוב -
מי ייתן לה כוח?

מי יעמעם וירגיע את תחושת ההחמצה המרה המלווה את מילות הזירוז כשהן חותכות וקוטעות את פניות הילדים: לא עכשיו, לא יודעת, נדבר על זה מחר, לך מיד להתלבש, נו כבר, קדימה, מהר?

מי יחבק את אמא, במקום כואב עמוק בלב, כאשר היא שרועה ואומללה בחושך, וילדה קטנה בוכה בחדר הסמוך ´אמא אמרת שתשירי לי שיר´, והתינוקת מתעוררת בפעם השלישית? מי ינקה ממנה גל נוסף של זעם המציף אותה למרות תשישותה?

מי ידע להגיד לאמא, אבל באופן כזה שהיא תבין ותאמין, שלמרות שהנקיון הוא רק בערך, והכביסה לא לגמרי, ולמחבת שכבות רבות, ושוב לא קוימה הבטחה אחת לילד, וביומן של כיתה ב´ מתנוססת הערה: "נא להקפיד על שכפולים חסרים" - מי יגיד לה שככה, בדיוק, עם כל החסרונות, הממלכה שלה גדולה ונפלאה ומפוארת?

מי ילחש לאמא מילים טובות שהיא תשמע, ויעריך את עמלה, ויכיר במורכבות האינסופית של להיות, פשוט להיות, יום אחר יום אחר יום?

מי יביט בזוג גרביים, שידיה של אמא הלבישו והפשיטו, כבסו וקיפלו ושמו במגרה והוציאו ממנה והלבישו והפשיטו וכבסו וקיפלו, מאות פעמים, ויזכיר לעצמו שזה רק זוג אחד מיני עשרות בבית, ובכל אחד כבר טיפלו מאות פעמים, מי ימנה את עשרות אלפי הפעולות שנפעלו עד כה רק בקשר לגרביים - כשישנם גם כל השאר?

מי יחשב את סך כל הכריכים, סך כוסות הזכוכית הנקיות, סך טיפות היוד על הפצעים, סך הגזרים והתפודים שקולפו, הכינים, במחילה, שסורקו, העופות שנצלו ותובלו, החיבוקים, הנשיקות, הכפתורים שנפתחו ונסגרו, אלף אלפי דיווחים שנקלטו, סיפורים שסופרו, מילות אהבה שנאמרו?

בעולם כזה, שתובע סך הכל ותוצאות, שנועץ עיניים נוקבות כמו סכינים עמוק בגב ודן ומבקר ושופט ומגנה וכל הזמן יש לו מה להגיד - אם קצת מוזנח או מוחצן ומטופח, אם הגדולה פרועה ותוססת והקטנה חלשה ומהססת, אם הילד קפצני או הנער ביישני, איך נראית התעודה ולאיזה סמינר יקבלו את הילדה - מי ירגיע את אמא הרגילה, אמא הלא מושלמת? מי יאהב אותה ככה וידע שהיא שווה?

כשכל הזמן בודקים ומדרגים, מציינים ומסמנים, מצמידים תויות ומעידים עדויות ובוחנים את הכל: את הכשרונות ואת המידות הטובות ואת הצניעות ואת החכמה, ואת דרגת הרוחניות בפומבי וברמה - מי יאטום את אוזניה של אמא משמוע, ויגן על ליבה מאשמה?

מי יבחין בעייפות שהיא מסווה, בקושי שהיא כובשת, בכל החיוכים שחייכה רק בחוץ, בהרבה מאוד ´לא´ שהיא הפכה אותם ל´כן´, בגבול היכולת שהיא חצתה שוב ושוב?

מי יגיד לאמא מילים טובות שהיא תשמע ותאמין, מי יעקוב אחר שביל פסיעותיה בלאט, ילקט את אגלי זיעתה ויספור את דמעותיה הכבושות?

מי יצבור הכל בשקט, בערמה שאין לה סוף, מי יאהב בלי גבול ותנאי, ויעריך, ויעריץ, ויכין בסתר כתר, לסתם כך אמא, רגילה?

* * *

כמה אמהות בעולם כולו, מהודו ועד כוש. כמה טרחות טורחות כולן, כמה דמעות שופכות כולן, כמה תסכולים וקשיים הן יודעות.
הן יכולתי כמותן, אבודה להיות ובודדת...

אם לא שחמלת עלי,
ובראת אותי ילדתך,
והרעפת עלי חמלתך,
ותמיד היה איתי מבטך.

נצרת את כל צעדי,
אספת את כל אנחותיי,
ליטפת את כל כאביי,
וידעת הכל, ושמעת הכל, ואהבת בלי גבול ובלי תנאי -

ובסתר בסתר, רקמת לי כתר. כתר לאם רגילה.

באופן כללי יש לה קטעים וספרים מהממים. היא זו שכתבה את צומת הדרורים אם את מכירה...

לספר עצמו קצת פחות התחברתי.
אבל צומת הדרורים ממש מומלץ!
למי שלא מכירה...
( קוראת אותו עכשיו בפעם השלישית🙈)

מדהים לראות איך שבעצם כולנו עוברות את אותם אתגרי אמהות, וכולנו צריכות את אותה הכרה בכך שאנחנו טובות ויקרות ועושות את הכי טוב שביכולתנו

ממש ריגש אותי...

אם כי בתור אחת שלא מחבבת את טיפת חלב - לא הייתי רוצה שמישהי תעקוב בעין בוחנת מדי אחרי ההתפתחות שלי (בין אם התפתחות רוחנית ובין אם התפתחות פיזית - וזה לא רק משקל) ושתצקצק בשפתיה בכל פעם שלא אשביע את רצון העקומות שקבע העולם למה זה אמא טובה...
כן הייתי רוצה שהסביבה הקרובה אליי, אלה שאני אוהבת ומעריכה, תשים לב להתקדמויות הקטנות שלי, ואפילו יהא זה - "וואו, היום ישבת קצת עם הילדים ויצרת!" גם אם זה היה רק רבע שעה מתוך יום ארוך ונמרח... וכן, שגם לפעמים ידאגו לי לאוכל ולשינה, או יעזרו לי לתפקד את הבית...
אולי שאותה אחות של טיפת וודקה תגיע אל האנשים הקרובים האלה ותזכיר להם לעשות זאת??

והסוף

אין עוד רופאים בקופה?

כמו שהרופא שלי שאל למה אני צריכה הפניה חדיאטנית ואם זה רק בגלל הסכרת הריונית (מיותר לציין שמופיע במערכת שלהם שאני במשקל לא תקין)
אמרתי לו זה שאני שמנה לא מספיק? אמר צודקת וכתב תיק תק.
לפעמים הם יכולים להוציא מהדעת. כמה זמן התחננתי להפניה לדיאטנית. מי שישמע יוצא לו מהכיס.

תרגישי טוב❤

מרופא אחר הרי גם ככה לא צריך בדיקה אז זה לא משנה אם הוא מקרית שמונה או מאילת או מטיזנשלוך...
הרוםאת משפחה שלי מעיר אחרת פעם אחת נסעתי אליה כשבאמת לא היתה ברירה שאר הזמן אני עושה אצלה תור טלפוני או דרך האפליקציה אפילו וכן לא מתביישת להודות שבחרתי רופאה לפי זמינות למענה מרחוק..
תרגישי טוב אהובה

תבקשי באפליקציה שיכניסו לך מרשם דחוף

כאחת עם דלקות חוזרות אני מקפידה על כמה דברים. תמיד יש לי סדורל בקרבת מקום וכןס סטרילית לבדיקת שתן. אפשר להשתין בכוס ולשים במקרר ואז לקחת סדורל,בינתיים לבקש מהרופא הנורמלי באפליקציה אנטיביוטיקה והפנייה לתרבית או להתקשר למרפאה שיבקשן מהרופא או לחכות לערב ולקבןע תור טלפוני. אבל שוב, צריך רופא נורמלי..
הסיבה שאני אוהבת לעשות תרבית זה כדי שיהיה רשום ומתועד שהיה לי דלקת ושאדע איזה חיידק זה. אבל זה חא באמת קריטי השלב הזה
תרגישי טוב יקרה, חוויה נוראית

לא בטוחה שאלו באמת אנשים שקנו את התנור, או נציגים של החברה או החברה המתחרה.

תבדקי חוות דעת על דגמים וחברות לפי הקריטריונים שמתאימים לך.
את צריכה בילד אין או משולב?
זה לאורך שנים או רק לשנים הקרובות עד ש...
כמה את משתמשת בכלל בתנור?
מה התקציב?
מה אופי השימוש?
וכו..
אני אישית קניתי פירוליטי של אלקטרולוקס ומאוד מרוצה ממנו
היה חשוב לי העניין של הניקוי שיתפרק בקלות ושיהיה אפשר להשתמש בתא אחד גם לבשרי וגם לחלבי( כמובן לפי ההלכה)
יש אותו לכמה אנשים קרובים שאני מכירה וכולם מרוצים..

אני יודעת שאני רוצה בילד אין
לטווח ארוך, אני אחת שלא מחליפה עד שהוא מת סופית
משתמשת בממוצע פעמיים בשבוע, ולא לדברים מסובכים... חלות, עוגות עוגיות.
לא בשר וכו'

לעניין ההתפרקות לצורך ניקוי-זו למשל נקודה שלא חשבתי עליה. תודה. רשמתי לעצמי.

אבל אני יכולה להמליץ על התנור בילד אין של אלקטרולוקס - גם הפירוליטי וגם הרגיל, יש להורים שלי ולעוד כמה מהמשפחה וכולם ממש מרוצים!

כולל לפסח

אבל אם בשבוע 36-37 העובר עדיין במצב עכוז מומלץ לבצע היפוך
יש לך עוד זמן

והשבוע 31 חזר למצג ראש אני יודעת שזה עוד יכול להשתנות אבל מקווה שהוא יתקבע אצלי על ראש כבר.. בעיקרון עד שבוע 35-6 זה עוד יכול להשתנות לבד

אם זה בעייתי או לא.יודעת שבהריון יש לפעמים ערכים חריגים שבעצם תקינים

קודמת היתה בסדר וזה אותו דבר אז זה בסדר

יותר אחורה היה גם כזו תוצאה ואני כבר לא זוכרת אם זה כשהיתה לי דלקת או לא כי בעבר היו לי הרבה פעמים דלקות

וזה מעביר אותך לסוג של אתר של מכבי שנותן הסבר על מה התוצאה הזאת אומרת

אם זה המדד היחיד שחורה זו לא דלקת

אורובילינוגן הוא צבען (פיגמנט) צהוב שנוצר מפירוק של בילירובין על ידי חיידקים. כמות האורובילינוגן מצביעה על הכמות של תאי הדם האדומים שמתפרקים.

 

תתייעצי עם הרוםא מה אומר ערך גבוה מהנורמה 

מתפללת בשבילך🙏🙏

והכל מרגיש בקצה כזה.. כאילו זה הסוף...
בטוחה שנעבור את זה שתינו ביחד!
חיבוק
🌹

רק עוד x זמן אני אוכל להתחיל לנסות לשקם אותה... ואני לא יודעת באיזה מצב היא תהיה עד אז... אבל הכיוון לא טוב

כולם שבורים. המון אנשים ונשים שאני מכירה, או פה בפורום. אנשים עוברים דברים מטורפים.
תזכירו לי, מתי המשיח אמור להגיע?

הכל מעיק ברמות.

מרגישה בסוףףףף
שאין עוד סיכוי לכלום
חסרת כוחות ולא מצליחה להיאחז במשהו אחד שהוא טוב לגמרי כי פשוט אין!!!

חיבוק ענק.
נשמע שאת צריכה המון כוחות. הלוואי שהכל ייגמר , או שלפחות תגיעו למצב שאתם יכולים לעבוד יחד על הזוגיות שלכם, ותהיו שניכם יחד מול הכל.

אני תחת לחצים מכל מיני כיוונים שונים ואין לי תמיכה ומנוחה לנפש
תודה על החיבוק💙

זוגיות זה כל כך מסובך!
הלוואי שתוכלי בקרוב לעשות משהו!
שולחת מלא כוחות לכולן!

אתם מדברים על זה ביניכם?

ותודה 💙

וגם לאהבת חינם שפספסתי את השרשור שלה ונעלם לי.
המון חיבוקים.
המון כוחות.
תקופה קשה ומאתגרת... (גם לי)

מה שבטוח עוזר ויעזור זה תפילות
ממש לפתוח שיח במילים פשוטות מול בורא עולם.
הוא מסתכל עלייך ועלי ועל כולן.
ואוהב אותך. ואת כולן.
ומחכה רק לתפילות שלך. שלנו.
של כולנו!!

והוא שומע.
והוא עוזר.
והוא מנחם.

ובעזרתו הכל יסתדר על הצד הטוב ביותר....!!

אני בטוחה בזה.
רק צריך להאמין.
ולפנות אליו.
חיבוק גדול❤❤
והמון נשיקות😘😘

מוקדש גם לך- אהבת חינם היקרה.
חיבוק על ההתמודדות הלא פשוטה בכלל.❤

איתך בלב

העיקר שאת מה שדחוף קיבלתי 😌

לקבלה תוך יום
את יכולה להתקשר לקופה לשאול

נראה שיש לך עוד זמן
באיזה יום למחזור עשית את הבדיקה?

אז עשיתי היום שזה היום ה23. הביוצים שלי לא סדירים אז כנראה אעשה בדיקה חוזרת..

גם לי המחזורים ככה
מתסכל אבל פתיר בקלות בעזרת השם

מבאס שזה לא קורה טבעי למרות שאני מנסה את כל הדברים הטבעיים האפשריים חח

הוא אומר שלא היה ביוץ החודש ואני לא מבינה איך הוא יכול לדעת אם הביוץ לא סדיר..הוא גם אמר שבתור הבא ייתן לי טיפול שאיתו בטוח אבייץ כנראה כדורים הורמונאלים..היום ממש יש פתרונות להכל

ההורמונים יגרמו לך לבייץ מהר מאוד במקום לעבור את ההמתנה המעייפת הזו
לשאלתך הוא בודק את ההורמונים ורואה כי הההורמונים נמוכים והזקיק לא מבשיל

בשלב הזה היית אמורה להיות אחרי ביוץ.
לפי התוצאה את אפילו לא קרובה לביוץ, יכול להיות שני דברים: 1. שהביוץ עוד יגיע- מה אורך המחזור שלך? אני לפעמים בייצתי אחרי ארבעים ימים ואפילו יותר. אבל כשמנסים להרות זה מאוד לא יעיל.
2. שאין ביוץ.
כך או כך עם כדורים סביר שהביוץ יסתדר אבל מומלץ לעבור לרופא פוריות

בינתיים הוא ביקש לבצע כמה בדיקות דם לצורך מעקב. ובגלל שגם עכשיו לא ראה ביוץ אמר שייתן טיפול שיעזור
הביוץ שלי לא סדיר. הווסת האחרונה הגיעה אחרי 53 יום ושבוע אחרי ראיתי כמו הפרשה של ביוץ אבל קשה לי להאמין שזה אכן ביוץ.
עכשיו עשיתי בדיקה ביתית עם מקלון והיה קו שני חלש-בינוני כאילו יש עליה קלילה..אמשיך לעקוב בימים הקרובים אולי יהיה שינוי.

אבל לא מבינה בהפרשות אז לא בדיוק יודעת להגיד לך.. לפני כמה זמן הייתה לך ההפרשה של אולי ביוץ? אם זה לפני יותר משבועיים תבדקי גם הריון

היום בדיוק שבוע ממה שראיתי.
ועשיתי גם בדיקת הריון ויצאה שלילית. אם היה הריון האסטרידול והפרוגסטרון היו צריכים להיות בערכים אחרים אני חושבת..

חייב להיות גבוה יותר
ואני חושבת שגם האסטרודיל

אהיה במעקב בימים הקרובים..מקסימום אתחיל את הטיפול שהרופא ייתן לי

כשקקובים להיות האסטרטגית צריך להיות 600-1000 בערך. אז נראה שיש לך עוד זמן

מקווה לטוב

יש לי ילדה ביוני, ילד באוקטובר, וילד בפברואר.
הכי קשה היה תחילת הריון בקיף ולידה בפבואר!
עכשיו אני חוזרת על הבדיחה...

כמה שזה נכון.
מילא הילדים והבעל אבל כשהדורדורט שלי עצמי גורם לי לבחילות המצב מאוד עגום....

נראלי גם סוף הריון...
אני בשבוע 28 ואוטוטו מתחילה להם החופשה... כמובן שהם בקייטנה בעזרת ה', ובל זאת שהם יסיימו קייטנה אהיה כבר בחודש 8.. מעדיפה לא לחשוב מה הולך להיות

לצערי את ילדי הבית ספר לא יכולה לשלוח..

ובטיפולי חירום משתמשים בשכבת הגנה כפולה.

בשלישי השני והשלישי אפשר לעשות צילומי רנטגן לשיניים עם ההגנה הרגילה.





טיפולי שיניים בהריון: כל מה שחשוב לדעת
| שירותי בריאות כללית

זכור לי שאמרו לי פעם שצילומים רגילים שעושים בבדיקה רגילה אצל הרופא שיניים אפשר לעשות בהריון מהשליש השני ועם הגנה כפולה. אבל צילומי סטטוס ונשך זה נראה לי עם יותר קרינה, לא בטוחה שיסכימו בכלל לעשות בהריון.
כדאי לברר בכל מקרה...

אבל אם יש לך סוכר גבולי יש סיכוי גבוה שזה לא יעזור, לא אומרת כדי לרפות את ידייך אלא כדי שתהיי מודעת ותבדקי, ואדרבא גם אם לא יעזור, הרי שזה ממש חובה לשמור כמה שאת יכולה כבר מההתחלה גם בשבילך וגם בשביל העובר.

אני יודעת שצילומי שיניים רגילים אצל הרופא אפשר לעשות משליש שני עם מגן, אבל באמת השאלה שלי הייתה על צילומים מיוחדים במכון מיוחד
הרופא שיניים אמר לי לחזור אליו אחרי שאעשה את הצילומים, אז לכאורה אין לי איך לשאול אותו אם מותר את זה בהריון..
@מיואשת******- אם זה לא יעזור שאקפיד על סוכר, אז איך זה ישמור על העובר?
(אני גם ככה בסוג של דיאטה לאחרונה, אז לא אוכלת כמויות של סוכר כמו בעבר, אבל כן מגניבה מדי פעם..)

זה יעזור לשמירה על סוכר מאוזן . מקווה שהובנתי

הבעיה היא הפחמימות.
כדאי להיות בליווי של איש מקצוע

להקפיד לא בטוח יעזור למנוע את הסכרת, אבל כל עוד את מאוזנת את שומרת על העובר שלך (בעיקר בהתחלה, יש מומים שעלולים להיות אם לא מאוזנות).

לא יעזור למנוע את הסכרת: כלומר, תצטרכי להקפיד כל ההיריון על התזונה שלך. זה לא שאם תקפידי עכשיי שלושה חודשים, בשאר ששת החודשים של ההיריון תוכלי לאכול פחמימות וסוכרים חופשי.

אנחנו עשינו שלושה חודשים של הסעות במקרה כזה. היה סיוט בהחלט) אבל עוד יותר סיוט להעביר ילד באמצע שנת לימודים ולה מודד עם כל הבעיות שעלולות להיווצר מזה

אולי פשוט לא להכניס אותם כאן למסגרות?

או שלא כדאי?

זה בעייתי להתחיל שנה וחודש אחרי זה לעבור למוסד חדש. אצלי זה היה הפוך, עברתי בסוף שנה, ובחודש האחרון נסענו למוסדות הישנים, פחות משעה לכל צד.

אני פתאום קולטת שרשמתי בית ספר אבל בכלל אין לנו ילדים בגיל הזה עדיין

אבל זו אני🤷‍♀️

ואני תוהה לעצמי מה חשבתי שכתבתי את זה?

 

 

באמת עכשיו שמישהי כתבה שכמעט אין ימים אולי באמת אני אשאיר בבית....

נגיד בימים הראשונים של תחילת השנה, אחר כל אולי פעמיים בשבוע? שיכירו ולא יכנסו לקבוצה מגובשת בבת אחת. אבל זה לגילאי 4 פלוס. מתחת לזה הייתי משאירה בבית באמת

השנה מתחילה 3 ימים לפני ראש השנה🤭

גם לדעתי הימים הראשונים הכי קריטיים
(יש מצב להתארגן על לישון שם לילה או 2??)
גם ככה אחר כך חגים

שעה וחצי לכל כיוון... אין קבוצה מגובשת לפני החגים, ילדים הם יצורים סופר גמישים ומסתגלים מהר.
זה נראה לי לא נורמאלי לבזבז כל יום 3 שעות נסיעה בשביל הסיכוי שאולי תהיה קבוצה מגובשת... צריך לסמוך על הילד שיש לו נפש מספיק חזקה להתמודד עם אתגרים, ולתמוך בו והאתגרים הללו רק מחשלים בע''ה. לא צריך להשתגע עד כדי כך.
פשוט לחכות בסבלנות לאחרי המעבר דירה.

זו דעתי העניה

יש השנה רק שבוע לפני ראש השנה, ואז ימים בודדים בין החגים...

ימים שמתגבשים יותר? אני לא חושבת שבתקופה הזו הם יחסירו הרבה חומר אז הייתי עושה את המאמץ בימים מסויימים אם יש איפה לישון באיזור אז הכי טוב ואז כמה ימים רצופים

כתובת במשרד הפנים..
אבל אולי מספי גם רק חוזה, לא בטוחה

לא בטוח שזה נצרך.
בתור ילדה (גדולה, סוף יסודי) עברנו דירה קצת לפני פסח. כולנו התחלנו את השנה במקום הקודם ועברנו לבתי הספר והגנים במקום החדש אחרי פסח, והשתלבנו ממש יפה. (אני אפילו זוכרת כמה זה היה כיף כשהמורה במקום הקודם אמרה שאחרי פסח יש להגיש עבודה מסוימת - ואני לא הייתי צריכה... ולחלופין, במקום החדש החזירו עבודות שהוגשו לפני פסח ולא דרשו ממני לעשות אותן... )
אז אולי פסח זה שונה מאשר חגי תשרי, אבל בכל זאת לא הייתי מטריחה את עצמי עד כדי כך, אלא שומרת כוחות למעבר... וחוץ מזה, אומרים שאחרי החגים זה כמו תחילת שנה, כי גם ככה הילדים לא מספיקים להתרגל לצוות החדש לפני כן, אז דווקא יש סיכוי שהם ישתלבו טוב...

שבוע, אז כמה ימים לפני ראש השנה, עוד כמה ימים לפני יום כיפור ולפני סוכות, לא נורא להפסיד

זה המקביל של האקטיפרין
זה אותו דבר פשוט חברה אחרת

אצל כל תינוק זה שונה...
אצלי, כדי להדביק את הפער הייתה לה קפיצת גדילה כל שבועיים+-...

3, 6, 9. שבועות וחודשים, אלה הזמנים של הקפיצה

מבינה לגמרי ❤️
שהאושר שלך לא יהיה תלוי בהם

האמת שאני לא חושבת שאת ילדה,
זה כן פוגע ומעליב, הייתי מאןד נפגעת מהאחים שלי אם זה היה המצב.
אני חושבת שאפשר טיפה להשתדל ולהראות נכונות- את אחותם לא מישהו זר.
הייתי זורקת משהו באויר השאלה אם יש לכם יחסים קרובים או שלא?

ומה שכן- באמת חשוב שתעשי הפרדה (אני מאמינה שאת עושה) שהאושר שלך לא תלוי בהם, ב״ה שיש לך את האןצר שלך ואת חיה את החיים המאושרים שלך.
זה טבעי ונורמלח שרוצים קצת יחס מהמשפחה והם פשוט עמןסים מעל הראש…
שוב, לטעמי ולדעתי (אני רואה לפי האחים שלי) כן הייתע מצפה ליותר יחס והייתי מדברת איתם אם זה אפשרי מבחינתך.
ואם לא…. אז תתמקדי בחייך וזהו.
😔❤️

הם 2 בנים אז אוטמטית גברים פחות שומרים על קשר..
אבל מרגישה שאין יותר מדי רצון מצידם לחזק את הקשר והם בחיים לא ייזמו משהו ביחד, רק אני יוזמת (למרות שאחד אצל השני הם כן יושבים)
בדילמה אם לשחרר או להמשיך ליזום..