פורום הריון ולידה (עמוד 1966)

אבל לגבי הסוף
לא נראה לי שאפשר להתנדב במקום עם דברים "קלים" מהסיבה הפשוטה שאי אפשר לדעת איזה מקרים יבואו.... גם בטיול שנתי יכול להיות פתאום פציעה מזעזעת או דברים קשים
לכן אם את הולכת להתנדב או לעבוד איפשהו- זה תלוי לפי מה שיבוא...
מה שכן, אם את עושה קורס בלי להתנדב או לעבוד אחכ איפשהו אז יש סיכוי טוב שאחרי שנה תשכחי כבר מה למדת..... וזה חבל..
מנסיון, של אחרי קורס מדא פשוט (מע"ר) שבקושי התנדבתי ושכחתי כמעט הכל...

במה התנדבת? נסעת עם חובשים לקריאות? יש אולי אפשרות למתנדב לבחור לאיזה פניות הוא מעדיף לא להצטרף?

סוג הקורס רלוונטי לסוג העבודה או ההתנדבות שאת מעוניינת לעשות אחר כך.
של מדא ואיחוד הצלה טובים, לא יודעת לגבי השאר.
קורס חובשים הוא ארוך ומקיף, כולל 180 שעות. חלק גדול מזה זה הדרכה איך לעבוד עם ציוד רפואי שיש בארגונים ואמבולנסים, ועבודה לפי פרוטוקולים.
בנוסף, חלק גדול מלהיות המקצועי הוא התנסות בשטח, והתעדכנות בנהלים חדשים והשתלמויות.
(ובתחום הזה צריך להיות מקצועי ולא חובב, כי אחרת אפשר לגרום ממש נזק לחולים)..

ולא, אין אפשרות לבחור מקרים. מה שקוראים לך את יוצאת.

בקיצור לפי דעתי אם את לא מעוניינת להתנדב או לעבוד באופן קבוע אז אין לך למה לעשות קורס חובשים אלא לחפש קורס קצר יותר שרלוונטי לך. לקבל כלים למקרים של הצלת חיים קריטיים

גם אני חשבתי לעשות קורס חובשים, בלי להתנדב אחר כך,
מבינה מדברייך שזה פחות רלוונטי
אבל,
עשיתי כמה פעמים בחיים קורס קצר שמלמדים בו את הדברים הבסיסיים,
ולא הרגשתי שזה מספיק, כלומר, שחלילה בשעת הצורך באמת אזכור מה צריך לעשות..
יש משהו בין לבין?

אפשר לעשות קורס חובשים
זה מאוד מעניין ומעשיר.

החסרונות:
זה לא מסובסד לרוב אם את לא מחייבת להתנדב אחר כך
זה המון שעות ללמוד
צריך לעשות כמה משמרות כדי לקבל את התעודה
צריך לדעת אחר כך שזה שסיימת קורס חובשים לא אומר שאת יודעת הכל.. יש הרבה צד של התנסות ושל נהלים שמשתנים לפי מחקרים וארגוני הצלה בינלאומיים.

אני יכולה בכל זאת לעשות כדי להרגיש שיצאתי עם יותר ידע מקורס מע"ר?

והייתי בהריון, אבל הביוץ היה מאוחר יותר ממה שחשבתי ולכן הבדיקת הריון הייתה שלילית. תחכי שבוע ותבדקי שוב

אני עם כאבי מחזור שאתמול הייתי בטוחה שקיבלתי כבר ורצתי לבדוק.
ואין קשר לשום ווסת רק כאבים.מתוסכלת כבר כ"כ רוצה להיות אמא אבל ה' בבקשה דיי להעמיד אותי בניסיונות אם זה לא זה פשוט שתגיע הווסת כבר

עשיתי בדיקה ביתית בתאריך שבו חשבתי שאני אמורה לקבל, והייתה שלילית. בדיעבד הסתבר שהתאריך שחשבתי לא היה נכון, כי אחרי הגרידה המחזור לא היה 28-31 ימים, אלא יותר.

כאבי מחזור מטורפים ללא מחזור זה לא דבר נורמלי.
יכול להיות שזה כאבי השתרשות ואת בהריון אבל לפי מה שאת מתארת, ושזה ככה כבר משבוע שעבר זה נשמע לי מוזר. כשיש בחילות יש גם הורמון הריון ויראו אותו בבדיקה(כשזה קשור להריון)
תנסי לבדוק עוד יומיים עם השתן של הבוקר

לקח חודשיים עד שקיבלתי מחזור, וכן הכל היה תקין אחרי הגרידה ..

זאת אמורה להיות הוסת השנייה

הרבה פעמים אין סבלנות בגלל העומס בחיים... כמה את עובדת? יש מצב להפחית משרה? את יכולה איכשהו? להוריד קצת עומס?

אני בטוחה.
אבל אם את מגיעה הרבה פעמים למקום שאת לא מרגישה בו בטוב כדאי לך ללמוד לקבל כלים איך לנהל נכון את האנרגיה שלך. זה באמת קשה עם ילדים קטנים שאוהבים כולם ביחד למתוח אותך לקצה.

יש המון הדרכות הורים או קורסים או סרטונים. תנסי קצת לחשוב ולברר מה יתאים לך.
כשיהיה לך יותר כלים ותדעי להתמודד נכון יהיה לך הרבה יותר נעים ומספק בבית

בהצלחה!

במקום ובתחום שאני עובדת, אי אפשר משרה חלקית. אני מפרנסת עיקרית מסיבות שונות, עובדת מצאת החמה עד צאת הנשמה.
מגיעה הביתה לילדים עייפים והפוכים עם אמא חסרת סבלנות למצבם.
אין לי אויר לנשימה, ואנחנו גרים במקום ללא חברה. כך שאין לי גם אפשרות לצאת עם חברות / לערב העשרה.

לא יודעת מה אני רוצה מכן..

אם לא תטעיני את עצמך ברור שלא תצליחי לתת הלאה.
את גם בנאדם

זה קשה למצוא זמן בשטף החיים. אבל זה חשוב מאוד!
אם בעלך יכול ערב אחד להיות איתם או בייביסטר ואת פשוט תצאי להליכה או תעשי משהו אחר שמטעין אותך יהיה לך הרבה יותר קל

גם אני עובדת קשה עם שלושה ילדים והריון וכשחוזרת לילדים אין לי כח, אני גמורה, מחוקה, גוויה פשוט, כואב לי כל הגוף ואין לי יותר מידי סבלנות להקשיב ובעיקר אין לי כח לשמוע אותם רבים...

מה שגיליתי שעוזר לי, זה לאכול איתם בנחת בצהריים, לפטפט קצת, אם יש לי עוד כח קטן אני מקריאה סיפור (שוכבת על הספה והם מאחורי...חחח) ואז אני הולכת לנוח חצי שעה- 20 דק' גג. ממש לא הרבה, ואני מבקשת לא להפריע לי ולשחק בחוץ. אני נועלת את החדר וזה פשוט הצלת נפשות! לפעמים זה מחזיק אפילו רק 10 דק', אבל זה נותן לי מלא כח!! זה ממש עוזר. אח''כ אני קמה לפעמים יש נזקים, אבל יש לי יותר כח לטפל בהם. (נזקים כמו- הקטן פותח ארון ושופך את כל המלח לתוך קופסת התמרים, או שהוא עולה על שרפרף ולוקח מהכיור מצקת ושופך בעזרתה את כל המים שהיו בסיר שבכיור... בדר''כ אני מרימה את השרפרף על השיש כי הוא אבי כל האסונות, וסוגרת את השירותים שהם האמא של האסונות...אבל לפעמים אני כל כך לא מפוקסת שאני פשוט נופלת למיטה...) אבל לא נורא, מבקשת מהגדול לשמור עליו..ואחכ משפצים את הבלאגן. גם כשאני קמה אני שוכבת המון על הספה והם סביבי, מדברת, שרה, מחבקת, מקשיבה, מחלקת הוראות, זה ממש נותן לי כח להיות בשכיבה.

ילדייך נשמעים יצירתיים וחמודים!
פעם הבן שלי הכין כדורי שוקולד מאבקת שוקו וגפרורים....
היום ב’’ה יש גדולה בבית ויכולה לנוח עם מחירים יותר שפויים.

מי הוא זה שמחליט מי תחשב 'אמא טובה' ומי תחשב 'אמא גרועה'?
מי הוא זה שמקבל את ההחלטה הזו?

אז אני אספר לך.
לאותו אחד קוראים 'מצפון'.
והמזון שלו זה להגיד לך במה את צריכה להשתפר. והוא דורך לך על הפצעים, מפזר עליהם מלח, מוציא את המוגלה.

אנחנו בני אדם.
לכולנו יש במה להשתפר.
נשמע שאת לא מרוצה מההורות שלך, ובידייך לשנות!
אם תרצי, הכל יוכל להיראות אחרת


בהצלחה אהובה!!
תזכרי שאין אמא בלי מצפון.
וכמו שאמר חנן בן ארי- ''והמצפון עובד גם שבתות וחגים''. ככה זה. אצל כולם.
שולחת חיבוק
התחושות שאת מתארת לא נעימות בכלל❤️
מקווה שתצליחי להתגבר מעליהן🙏

אני מרגישה שאין לי את הדוגמא למודל נכון מהבית בו גדלתי.

מצד אחד, אמא שלי היתה עקרת בית ברוב המוחלט של שנות ילדותי. מצד שני, לא זכור לי רגעי כיף איתה... לא זוכרת שהיא חשבה אי פעם לשחק איתי משחק קופסה, לספר לי סיפורים בגילאים המוקדמים. ארוחות הצהריים / ערב לא זכורות לי הזמן שיחה משפחתי, למרות שכולנו היינו יחד באותם השעות.

עכשיו אני מרגישה שההתנהגות שלי די דומה לה, בנוסף על כך שאני מחוץ לבית המון שעות. מה שלא מוסיף לרוגע וליכולת שלי להתפנות לילדים.

לא מזמן יצאתי עם הילדים לפעילות שכללה נסיעה ארוכה והרגשתי שממש אין לי יכולת לפתח שיחה עם הילדים, ואין לי סבלנות לשמוע את הברבורים שלהם.

אני אולי יודעת מה נכון באידאל, אבל אין לי מספיק מוטיבציה / כלים / אפשרות סביבתית לשנות את המציאות.

גדלתי בבית עם אמא שהיתה אומנם הרבה בבית אבל לא זכורות לי חוויות משחק או שיחות אישיות ( אפילו סתם ברבורעם של ילדים לאוו דווקא עומק) איתה..
ואני גם שמתי חב שלפעמים מתנהגת כמוהה
היום אגב היא השתנתה מאוד ממש 360 מעלות.
אז אני משתדלת כן ליצור שינוי וכן לאסוף את עצמי ולחמד את עצמי לשבת עם הילדים קצת.אז נכון לא תמיד יש לי כוח אבל כשמצליחה זה ממש מספק.
למשל הגדולה שלי בת 10 נורא אוהבת לאכול איתי ארוחת ערב אז אם בעלי לא נמצא ואנחנו לא אוכלים יחד אנחנו עושות יחד ארוחה משלנו כשהקטנים ישנים או אפילו אם היא כבר אכלה עם הקטנים היא סתם יושבת לידי ואנחנו מפטפטות ואני ממש עובדת על עצמי לתת לה את היחס הזה במיוחד כשמבקשת כי זה ממש צורך שלה.
וזה קשה כי לא תמיד יש לי כוח ואני עייפה אז גם שיוצא שמסרבת לבקשה שלה או של ילד אחר משתדלת להגיד לא רק לא אלא מתי כן.נגיד היום אי אפשר אבל מחר אני מקווה שנוכל לעשות כך וכך..
זה קשה לשנות אבל אפשרי לאט לאט כל פעם משהו קטן שלא יהיה לך יותר מדי קשה .
אני גם לפעמים בצהרים אומרת להם אם תתנו לי לנוח קצת אחכ נלך לגינה זה נותן להם מוטיבציה ולי מאפשר קצת שקט

את מתייחסת כאן לדוגמאות ספיציפיות.
מי אמר שאמא צריכה לשחק משחקי קופסא עם הילדים?
מי אמר שחייבת להתנהל שיחה משפחתית?
מי אמר שאמא טובה היא אמא שנוסעת עם הילדים שלה לפעילות?

נשמע שיצרת לעצמך בראש מהו המודל של 'אמא טובה', וזה פשוט לא נכון יקרה, כל אמא היא מיוחדת, כל אמא היא שונה!!
את אמא טובה בדרך שלך!!
ואם את לא מרגישה אמא טובה, אז תמצאי את הדרך *שלך* להיות כזו, ולא, זה לא המודל שיש לך בראש...


מצרפת לך קישור למשהו שכתבתי מזמן:
האמא הכי מדהימה בעולם: - הריון ולידה

וזה דבר מעולה, כי את יודעת על מה את רוצה לעבוד.

נשמע שהיה לך "חסך אמא" בילדות, את מרגישה שלא חווית את אמא שלך באופן שהיית זקוקה לו, ואת רוצה לחסוך מילדייך את החוסר הזה ולתת להם חוויה של אמא נוכחת (רגשית, ולא רק פיזית). ויחד עם זאת, דווקא בגלל שכך גדלת - זה מה שאת מכירה, ומרגישה שאת לא יודעת להתנהל באופן אחר ולהעניק לילדים שלך את מה שלך היה חסר.

את יכולה לשאול את עצמך כמה שאלות -
מה זה עבורי "אמא טובה"?
מה זה אומר להיות "אמא נוכחת"?
יכול להיות שיש דרכים שונות או אופנים שונים להיות "אמא טובה" ממה שאני תמיד ראיתי לנגד עיניי?
למה הילדים שלי זקוקים?
האם הם זקוקים לאותם הדברים שאני הייתי זקוקה להם? אולי לדברים אחרים?
האם אני בהתנהלות הנוכחית שלי כאמא, מצליחה לתת להם מענה לצרכים הללו? (אפילו באופן חלקי... אין אף אמא מושלמת שיכולה לתת מענה של מאה אחוז להכל
במקרים שלא, איך אני חושבת שנכון לספק את הצורך?

לדוגמה, את מרגישה שהילדים שלך זקוקים לחום ואהבה. יש הרבה דרכים לבטא חום ואהבה... אפשר בחיבוק. אפשר במילים טובות. אפשר בפתק קטן ומשמח בתיק. אפשר בלהכין אוכל שהם הכי אוהבים.
אולי תמיד חשבת שאת הצורך הזה אפשר וצריך למלא בדרך מסויימת, ופתאום את מגלה שיש מגוון של דרכים, ומהן את יכולה לבחור את הדרך שמתאימה לך. או שאולי תגלי שאת כבר פועלת בדרך הזו, פשוט אף פעם לא עצרת להסתכל ולחשוב כמה את כבר בהווה מעניקה להם את מה שהם זקוקים לו.

ובכל מקרה, אם תרצי לעשות שינוי (מכל סוג שהוא) - בצעדים קטנים.
10 דקות הקשבת לברבורים של הילדים מתוך נסיעה של שעה? מעולה! התקדמות.
הקראת להם סיפור ערב אחד לפני השינה? מצויין.
ולאט לאט תוסיפי עוד, בצעדים קטנים, לפי כוחותייך.
כל פעם יעד קטן. ותמיד לפרגן לעצמך על כל התקדמות!

אגב, בעיניי זה נושא מעולה לשיחה עם הבעל...
לשתף ברגשות ובתחושות, לשמוע ממנו איך הוא רואה את זה, ולעשות תהליך של שינוי (שינוי חשיבה, שינוי התנהגות או גם וגם יחד איתו. שהוא ילווה, יפרגן, ויתן פידבק מהצד על ההתקדמות והשינוי.

לדוג, גדלתי במשפחה ללא ביטחון /יציבות כלכלית, ולכן אני מחפשת עבודות יציבות, גם אם זה מכניס פחות מעבודה ללא יציבות.
חשוב לי שהילדים יתלבשו כמו שצריך, כי לי לא תמיד היו בגדים יפים.. ועוד..

השיתוף של בעלי קצת מורכב- אני לא רוצה לפתוח בפניו חלק מהתמונות, ע"מ שערכם של הוריי לא יירד בעיניו. הוא בסך הכל מאוד מכבד ומעריך אותם, ובאמת מגיע להם! הם אנשים מלאי חסד!

תודה על התגובה. כתבת דברים חשובים!

כמה חשובה לך המשפחה שלך, כמה את דואגת שהילדים שלך לא יחוו חוסר, שיחוו יציבות, אסטתיות... עד כמה הרווחה של המשפחה שלך משמעותית עבורך!
זה דבר גדול כשלעצמו, ומראה איזו אמא טובה את.

ואיזו רגישות עדינה כלפי ההורים שלך. ריגשת אותי.

לגבי השיתוף עם בעלך, אולי את יכולה להציג לו את הדברים בלי הרקע של החוסרים. לדבר בהקשר של המשפחה שלכם והילדים שלכם. למשל - "חשוב לי להיות אמא כזאת וכזאת לילדים שלנו. אני מרגישה שהייתי רוצה לתת להם יותר יחס / להתנהל איתם אחרת / להעניק להם יותר איקס. מה אתה חושב?". לשמוע ממנו איך הוא רואה את הדברים. הוא יכול להביא את זווית הראיה שלו ולהאיר את הדברים באור אחר, ולשתף אותך איך הוא רואה אותך כאמא.
וגם אם השיחה מתפתחת לכיוון החוסר שאת רוצה למלא, בעיניי זה בסדר לשתף ולאו דווקא אומר שהורייך היו לא בסדר חלילה. הם נהגו כפי שהם ראו לנכון, מתוך רצון טוב בוודאי, ונתנו מה שהם יכלו לתת. אולי את הרגשת שאת זקוקה לדברים אחרים, וזה בסדר גמור להרגיש ככה.

לגבי התחושה שיש הרבה חוסרים להשלים, בעיניי, המודעות הזו כבר מציבה אותך במקום אחר, כי את מבינה מה מניע אותך. וכשאת מבינה שאת פועלת מתוך מניע טוב, יותר קל לך לקבל את עצמך ולהיות רכה יותר עם עצמך.
בהיבט המעשי, אולי אפשר לעשות סדרי עדיפויות, ולפעול לפיהם. אולי יש דברים שבעלך יכול לעשות ולמלא, ולא רק את.
ומעלה נקודה נוספת למחשבה - לפעמים צורך אחד שלנו הוא בעצם כיסוי לצורך בסיסי ועמוק יותר. וברגע שמבינים מה עומד מאחורי הרצונות שלנו, ניתן לגלות שאותו צורך בסיסי עונה על כמה רצונות חיצוניים יותר, וברגע שניתן לו מענה - גם השאר יקבלו מענה.
למשל - מישהי שמחפשת את בחיר ליבה, וחשוב לה מאוד שהוא ישרת ביחידה קרבית בצבא. מה הצורך שעומד מאחורי זה? אולי חשוב לה מישהו ערכי, ועבורה שירות קרבי מבטא ערכים של מסירות נפש ודאגה לזולת? אולי הצורך בתחושת ביטחון, ובחור בקרבי משרה עליה תחושה כזו? אולי צורך במישהו מנהיג, מוביל? ברגע שמזהים מה הצורך, לדוגמה צורך בתחושת ביטחון, אפשר לשאול - האם אפשר לקבל מענה בדרך אחרת? יש דרכים נוספות שבהן אני יכולה לקבל ביטחון? ואם התשובה היא כן, אפשר להתחתן גם עם בחור שלא שירת ביחידה קרבית - ו"לוותר" על הרצון הזה ועדיין לקבל מענה לצורך.

במקרה שלך, לוקחת לדוגמה - הצורך שהילדים יתלבשו כמו שצריך. הוא צורך בעל ערך וחשיבות בפני עצמו. האם יכול להיות שמאחוריו מסתתר משהו בסיסי ועמוק יותר? אולי בעצם הצורך בבגדים יפים נובע מהצורך להרגיש יחס אישי וחם מההורים - שדואגים ללבוש יפה, מתאים ואיכותי? (כמובן שזה רק לדוגמה מנקודת מבטי, תחשבי עם עצמך מה נכון לגבייך...)

מקווה שהצלחתי להסביר את הנקודה, זה כלי שלמדתי ממכון עומק הקשר בזמן של הדייטים ועוזר לי עד היום לדייק את הרצונות והצרכים שלי.

בהצלחה גדולה לך יקרה, ושוב יישר כח על הכיבוד הורים המהמם. לוקחת ממך להשתדל יותר בכבודם ולהיות רגישה לזה. תודה!

מדהים ממש

יש גם סרטונים ביוטיוב שאת יכולה לראות אם זה הכיוון שלך..
אני לומדת ממנה המון!

אני חושבת שדבר ראשון - כדאי מאוד שתמצאי במה את כן אמא טובה לילדייך. זה יכול להיות אפילו ברמת הכנת הסנדוויצ'ים בבוקר. והכי חשוב - בלי השוואה לאף אמא שאת מכירה. (וכן, זה קשה, אני יודעת...)
שנית - אולי תצליחי למצוא איפה להתקדם עוד קצת בדברים הטובים האלה. אולי להוסיף פתק קטן של יום טוב לשקית של כל אחד מהכריכים?
שלישית - באמת-באמת הגיוני שפשוט אין לך זמן, ושאם היה לך זמן כן היית מצליחה לעשות יותר. אז לפעמים גם לשגות בחלומות של "מה היה אילו" (אילו היה לך יותר זמן) זה דווקא טוב... ויכול להיות שזה אפילו ייתן לך מוטיבציה לעשות מעט מכל החלומות האלו. אבל גם אם לא - הילדים ירגישו שהם במחשבה שלך, שאת באמת רוצה לעשות להם טוב, וזה כבר יעשה להם הרגשה טובה.
רביעית - מה עם שבת? מניחה שאת רוצה לנוח בה אחרי כל השבוע העמוס, אבל אולי בכל זאת אפשר למצוא בה זמני איכות קצרים לילדים - קריאת ספרים, משחקי קופסה, שירים משותפים, סתם פטפוטים... ואת יכולה בכל שבת להקדיש זמן כזה לילד אחר - זה כבר ייתן להם הרגשה טובה של מקום מיוחד בלב של אמא.
וחמישית - מה עם בעלך? נשמע שהוא קצת יותר זמין. ואם הוא איתם - אין מה להרגיש נקיפות מצפון. נכון שמטבע הדברים האמא בדרך כלל יותר מטפלת בילדים, אבל גם אבא בהחלט יכול להעניק טיפול ויחס אישי לילדים, וזה יהיה להם מצוין והם יגדלו בבריאות נפשית. ואל תדאגי, עדיין יישאר לך המקום כאמא שלהם, שהרתה וילדה אותם...
בהצלחה, יקרה!

כבר כתבו לך מלא שאת לא אמא גרועה. 

 

את אולי אמא סחוטה. סחוטה, מרוטה ומרוקנת. מותשת ברמות על. ולמה? לא מבילויים בקניון ולא מקשקשת עם חברות בגלל שאת הולכת לעבודה וסוחטת את עצמך כדי לפרנס ולהאכיל אותם ולדאוג שלא יחסר להם שום דבר!

 

אז כבר את לא יכולה להיות גרועה. 

 

יש לי שתי מחשבות קטנות על מה שכתבת. מחשבה אחת טכנית ואחת מהותית יותר. 

 

1. אשה יקרה לי מאד סיפרה לי שהיא הייתה חוזרת מהעבודה עם הילדים.

 

היה לה ברור שהיא חייבת זמן להתאפס, זמן להרגע ולקבל כוחות לפני שהיא נכנסת 'למשמרת שנייה' של אחהצ עם הילדים.

 

הייתה לי שיטה שבעיני היא סטארט אפ. 

 

היא הייתה נכנסת לחדר שלה לחצי שעה. מורידה נעליים ונשכבת במיטה.

 

אחד הילדים היה מביא לה כוס מים ובחצי שעה הקרובה אף אחד לא נכנס והילדים דואגים לעצמם.

 

אחרי חצי שעה של מנוחה היא יצאה, נתנה א. צהריים, טיפלה בבית, עזרה בש.ב. וכל מה שהיה צריך.

 

אבל החצי שעה הזאת הייתה קריטית!!!

 

זמן לאוורר את הראש, להרגע מהלחצים של העבודה, להרפות ולנשום עמוק כדי לבוא עם סבלנות אח"כ לילדים.

 

יש לך ילדים בגילאים שזה יכול להצליח וזה נראה לי חיוני מאד מאד לאשה עם ארבעה ילדים שעובדת הרבה שעות. 

 

 

 

 

 

2. אני חושבת הרבה על זה שלכל אמא יש את ה'צינור' שלה.

 

הצינור הוא הדרך שלה להשפיע טוב על הילדים שלה. אבל כל אחת מאיתנו היא שונה.

 

יש לנו יכולות שונות, כוחות שונים וגם צינור שפע אחר. 

 

אחת היא אלופה בהקשבה, אחת מפנקת, אחת משחקת עם הילדים, לאחת זה הומור ולאחת זה העשרה וספרים,

 

לאחת זה האוכל ולאחת זה דרך ההשקעה בבית. 

 

 

ואם אני, שאין לי את זה בבישולים נניח, מסתכלת על האמא ההיא שכל יום צהריים טרי מבושל בול בזמן

 

ומתחילה להיות מתוסכלת או עצבנית כי אני מנסה לעשות מה שאני לא בנויה לו, פספסתי את כל הקטע.

 

אם אני מסתכלת פנימה ורואה במה אני טובה, מה הכי כיף לי וטוב לי לעשות עם הילדים

 

שם אני יכולה להשפיע ומשם אני האמא הכי מדהימה שיש!

 

הכי חשוב זה לא לגמד את העשייה שלנו, את המקום שיש לנו.

 

שום דבר הוא לא מובן מאליו, בסיסי ו'לא נחשב'.

 

המקום שבו אני טובה ומסוגלת- זה המקום הכי חשוב!

 

זאת האמא שה' נתן לילדים שלך, וזאת האמא שהנשמות של הילדים שלך בחרו!

 

ככל שאת מסתכלת על זה בעין טובה ומייקרת את המקומות הטובים שלך כאמא,

 

יש לך יותר אפשרות להסתכל בקבלה ובהשלמה וגם בכנות על מה שאין בכלל ומה שיש במנות קטנות. 

 

זה קודם כל לעצמך ואח"כ גם מול הילדים. מה שפשוט לנו פשוט להם. 

 

 

חיבוק גדול

ואני מברכת אותך ממש מכל הלב שתגלי מה הצינור שלך ותוכלי לשמוח בו באמת!!

כתבת מקסים, תודה❤

אני מניחה שכל אמא מרגישה ככה לפעמים, בלי קשר לאחוז המשרה שלה.
האמת, לחזור אחרי יום עבודה עמוס למשרה הנוספת שהיא האמהות זה מאוד מאוד קשה.
במצב ''תקין'' היית חוזרת, שוכבת לנוח בערך שעה, קמה בנחת, ומתאפסת לך לאט לאט.
ועם הילדים אין פריווילגיות...הכל קורה מהר, כל הזמן, דורש את ניהולך התמידי.
זה מאוד קשה.
אבל אני בטוחה שיש דרך לשפר את המצב.
אם נניח תשבי עם עצמך בזמן שאין לך, ותנסי לחשוב ולרשום כמה דברים שבזמן עם הילדים הכי קשים לך. אולי אפשר יהיה לנטרל או לפחות להתמודד אחרת עם הדברים הכי קשים. (נניח אם הכנת ארוחת ערב גורמת לך לעצבים אז אפשר למצוא לזה איזה פתרון).
מצד שני, תחשבי מה עושה לך טוב עם הילדים, ותנסי לעשות את זה איתם.
בהצלחה.
משימת חיינו, אבל לא תמיד פשוטה

קיבלתי מכן עצות וחיזוקים רבים!
מקווה שאוכל ליישם חלק.

בשורות טובות!

זה צנימים עם חמאה וביצה קשה או ביצה בקן
אפשר תפוחי אדמה ובטטה מוקרמים, ממש פשוט,מבשלים קודם קוביות תפוחי אדמה ובטטה עד לריכוך ואז שמים בתנור עם השמנת
שקשוקה
קציצות טונה עם ספגטי
סלט פסטה עם ביצה קשה, ירקןת
טוסטים כיד הדמיון הטןבה
פשטידת ירקות וסלט
פיצה ביתית או פיצה מפיתה

שיש דברים חצי מוכנים בהקפאה
כמו גרגרי חומוס מושרים ומבושלים, עדשים ברורים כבר במקרר
ביצים קשות
וכן הלאה

ואז אפשר להכין קציצות קטניות במהירות עם עשבי תיבול, קצת ירקות מגורדים ולטגן או לתנור...

חוץ מזה אפשר סלט עם עדשים וקינואה, אגוזים, ביצה קשה.. מה שיש מוכן וקל להוסיף לסלט קצוץ טרי

אבל אני נמצאת בסדנאות הדיגיטליות של אימא חוזרת לג'ינס. אלו סדנאות של אורח חיים בריא.
יש שם המון מתכונים טעימים ושווים.
לצערי, אסור לפרסם מתכונים מהסדנא, אז לא אוכל לכתוב פה.
המתכונים כמובן מתאימים לכל המשפחה.

הכי פשוט שיש.
אני מכניסה גם ברוקולי וכרובית ושעועית לתנור וזהו ארוחת ערב מושלמת בחמש דקות.

זה המתכון
3 קופסאות טונה מסוננות
3 כפיות גדושות חרדל
ביצה אחת
כף קטשופ
כף סילאן
כף גדושה מיונז
8 כפות קמח
לערבב. לשים כדורים על נייר אפיה עם כף
לאפות 20 דק' על 200

טוסט
חביתה עם הפתעות (בצל, פטריות, ירק וכו')
פיצה
סלט מעניין (עדשים, בטטה, חצילים, ירוק, סלק, אגוזים וכו')
פשטידה
ספגטי עם רוטב טעים
דפי אורז ממולאים
שקשוקה
ביצה קשה עם טונה ואבוקדו
אנטי פסטי

אני מעדיפה משהו קליל בערב, ככה שזה בד"כ חלבי...

אם בא לך פרווה אז בגזר, פטריות, כרוב ובצל. לחתוך לרצועות דקות דקות.

אפשר בשרי ואז להוסיף קצת הודו טחון או בקר טחון.
הכנתי פעם גם עם רצועות חזה עוף.

רק שאלה, איך מכינים את העדשים לאכילה? ואיזה עדשים? תודה!

אני אוהבת עדשים שחורות, אבל אפשר לגוון

בתנור..
גם קל וגם בריא יותר..

תלכי לאחות לבדוק חלבון ולחץ דם. יכול להיות רעלת.

ולכן זה לא רלוונטי.

וכדאי ללכת לבדוק שוב.

אם לא עוזר לגשת לבדיקה.

ומהר.

כאב ראש רגיל לא מדאיג במיוחד.
כאב ראש על הבוקר כשמתעוררים לפני שיוצאים מהמיטה מסמן על משהו נוירולוגי.

בדרך כלל הראש מתחיל לכאוב במשך היום לאחר פעולות שאנחנו עושים שגורמים לכך. אבל על הבוקר לא אמור להופיע כאב ראש.
אם זה חוזר על עצמו - ללכת לרופא.

שוב, מדובר בכאב ראש. לא בכאבי צוואר שמקרינים לראש ולכתפיים.

צריך לבדוק עוד כיוונים?

את מתעוררת עם כאב ראש? או שבמשך הבוקר זה מתפתח.

הרבה פעמים קמים עם כאב ראש.
וזה לא משהו רציני אלא סתם מכל מיני סיבות
לפעמים אפילו עובר במהלך היום...

בהריון זה קצת יותר מדאיג אבל עדיין יש המון כאבי ראש סתם בהריון

יש המון סיבות לכאבי ראש במשך היום.
אבל כאב ראש שמעורר סימני שאלה (בין השאר כולל) הוא אחד שמופיע כשמתעוררים בבוקר.
זה שלב ביום שלא אמור להופיע כאבי ראש.

כתמים ידוע..

ללבוש כהה (שחור) ותחתונית שחורה ולא להסתכל בניגוב.
אם את מרגישה ממש פרץ של דם בלתי פוסק כמו במחזור תחזרי לרב שלך ותבדקי מה עושים.

הרב אודי יפרח (קשור למכון פוע"ה) עושה מחקר על דימומים בין ווסתיים אצל נשים עם התקן.
זה בהחלט אומר שזו תופעה מוכרת, אבל כן כדאי לבדוק (בעיקר אם התחיל אחרי תקופה שלא היה כלום).

ועד כמה שאני הבנתי, המחקר ממשיך, ונשים שרלוונטיות מבחינת הנתונים מוזמנות לפנות, ואז עושים כמה בדיקות שבעצם מבררות את מקור הדימום.
אז יכול להיות פה גם רווח פרטי בשבילך (אם בבדיקה הוא רואה שזה מפצע ברחם, אז יהיה אפשר להתיר גם במקרה שרואים את הדם באופן שהיה אמור לאסור), וגם רווח שזה מוסיף למחקר שלו.



זה מה שמצאתי באינטרנט ביחס למחקר שלו:

אז כיצד נבדוק אם מדובר בדימום ממכה או שמא מדובר בדימום הורמונלי?

לשם כך נבצע ארבע בדיקות שונות:

1. בדיקת דם שבאמצעותה אפשר למדוד את רמת ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון.
2. בדיקת אולטרה-סאונד למדידת עובי רירית הרחם, המתעבה בזמן וסת ומסייעת לבירור עת סיום הווסת.
3. בדיקת רמת הציטו קינים (באמצעות בדיקת דם פריפרי ושאיבת נוזל מהרחם על ידי 'פיפל'), שבאמצעותה ניתן לברר האם הדימום קשור לגורמים דלקתיים או למנגנונים הנובעים משינויים מהפיקוד ההורמונאלי.
4. בדיקת היסטרוסקופיה אבחנתית, ובה מוחדר סיב אופטי דקיק במיוחד לתוך הרחם כדי לצפות בחלל הרחם. בבדיקה זו אפשר לבדוק אם מקור הדימום הוא במכה, בחיכוך או מגורם אחר.

אם לאחר שנבצע בדיקות אלו במדגם של 40 נשים, ונזהה כי מקור הדימום הוא ממכה ולא הורמונלי, יהיה הרבה יותר קל להתיר את הדימומים של נשים בעלות התקן לא הורמונלי. מי שתשתתף במחקר יכולה להיות שותפה של ממש בגיבוש ההלכה לדורות!

מי יכולה להשתתף במחקר?
1. נשים הנושאות התקן רחמי שאינו הורמונלי, במשך שלושה חודשים לפחות (המחקר יתמקד בהתקנים רחמיים לא הורמונליים השימושיים ביותר כיום, ובהם: נובה, פלקסיטי, גינפיקס, והתקן כדורי.
2. נשים שאינן מניקות.
3. נשים שאינן בגיל המעבר.
4. נשים שהדימום שלהן מגיע יום אחד לפחות לאחר סיום הווסת, אחרי שהייתה הפסקה מלאה בין סיום הווסת לבין תחילת הדימום הנוכחי.
5. נשים שהדימום שלהן אינו מופיע חמישה ימים קודם תאריך הווסת הבא.

אם את עומדות בקריטריונים אלו, נשמח שתיצרי קשר במספר: 050-6333987.

המחקר שיעזור לנו לפתור את בעית הדימומים - כיפה
(פה מצאתי את מה שהעתקתי פה. התאריך אמנם יחסית ישן, אבל כשמכון פוע"ה הזכירו לאחרונה את המחקר הזה, הבנתי ממה שדיברו שעדיין ממשיכים לבדוק עוד נשים כדי להרחיב את המחקר. אז אם רלוונטי, שווה לבדוק...).

אבל נראה לי שאם שמחה הללויה עדיין מניקה

תודה גם לך

אני מניקה, אז לא אוכל להשתתף😏

ובהצלחה לך! מקווה שלא יסבך אותך ושיעבור מהר...

מקווה גם🙄

קיבלת כבר מחזור?

לא מקבלת בהנקה...

וגם לא הפחתת?

כתמים זה נפוץ מאוד.
בעיקר סביב ווסת אבל לא רק

כתבת שאת מניקה אז אולי השתנה משהו בהנקה?
אם עוד לא קיבלת מחזור ראשון מהלידה אז אולי זה מבשר ביוץ/ווסת. ואז זה מסביר גם את הכאבים

בכללי כשיש כתמים לובשים צבעוני(כמו תמיד כשטהורה!)
ואם אתם פוסקים שכתם גדול מדי מטמא גם על צבעוני אז לכי רק עם כהה ממש או שחור.
והכי הכי חשוב- לא להסתכל בניגוב סמוך למתן שתן! זה ראיה בעייתית...
או לחכות כמה שלפי פסיקתכם זה מספיק(אני מכירה 15 שניות) או לא להסתכל.
וגם אחרי מקלחת להיזהר שלא יטפטף לך על הגוף כי זה גם נחשב כמו מקבל טומאה

ואם בכ"ז ראית משהו בעייתי-לא להכניס עד ולא לאסור את עצמך בלי להתייעץ. יש המון דרכים להקל בעניין עם התקן

בדיוק עכשיו הרב מלמד פרסם באריכות את פסיקתו המאוד מקלה בעניין אם מעניין אותך

נראה מה יהיו ההתרחשויות..
בפעמים קודמות סביבות הזמן הזה חזר הביוץ ונכנסתי להריון תוך כדי ההנקות.
בכל מקרה אני חייבת לבדוק מה מצב ההתקן ..עד עכשיו דחיתי את זה🤦‍♀️🤦‍♀️

למה גם המצב רוח כמו לפני 😏

נראלי במהלך שלישי כזה

אבל מה שקורה זה שפשוט הכרס הקטנה מקשיחה את עצמה ואני כבר לא יכולה לדחוס אותה בתוך חצאיות...
שמים לב אצלי בסביבות חודש שלישי כזה תחילת רביעי.

קצת מלחיץ אותי שאין לי בקושי בטן... אבל אני לא רזה..

יש לי חברות טובות ששניהם צריכות ללדת באותו שבוע, בן מסיימות שישי עכשיו.
אחת חשבתי בתשיעי, השנייה לא ידעתי שהיא בהריון בכלל...

אצלי גם כשהייתי רזה וגם עכשיו (כשאני ממש ממש לא) - לא ראו את ההיריון עד שלב מאוחר.
להיפך, דווקא עכשיו, כשיש בטן גם בלי ההיריון - ראו יותר מהר כי היא התווספה לבטן ההיריונית.

קודם כל, כל הכבוד לך על המחשבה וההשקעה.. זה ממש כיף לקבל הערכה מההורים. 

 

השאלה מה היא אוהבת... אפשר- תכשיטים, תמונה יפה לבית, כלי בית יפה, אולי שובר זוגי למסעדה? 

 

בנוגע למטפלת- אם היא הייתה רק 3 חודשים לא הייתי מרגישה חובה לתת לה מתנה, אבל ברור שאם יש לך אפשרות לקנות משהו סמלי זה ממש יפה ומכבד.  

 

בהצלחה!

האמת שלא מכירה אותה עד כדי כך. אין לי מושג מה היא אוהבת.

זה לא יהיה כ"כ יפה, עם כמה שזה מובן לגמרי. הייתי מביאה לכל אחת בנפרד, אפילו הולכת אליהן הביתה. זה גם נותן תחושה הרבה יותר טובה ואישית

מפה יפה מפוקס ושתי ספלים תואמים. זו לא הייתה מתנת סוף שנה, אבל לדעתי דווקא בגלל שזה ככה סתם ביום רגיל זה מראה יותר את הערכה שלי, שאני לא נותנת בגלל שנותנים בסוף שנה...
כמובן בע"ה אתן גם בסוף שנה...

אנחנו אישית עוד שבועיים עוזבים את המעון גם ככה, אז כבר לא רלוונטי 2 מתנות.
אולי באמת כלי בית שווים עם פתק החלפה
תודה

ממאה..
יש בתי חולים שנותנים ויש שלא

ותלוי גם במרדים

איך קוראים לזה במכבי

אם כן, תגידי לבעלך שמצבכם סופר סופר טוב!

ומאורגנים על עצמכם.
לחסוך 1500 לחודש ממשכורת של אברך וסטודנטית זה מהמם, וחיסכון של 170 אלף זה מכובד פלוס פלוס.

לגבי כמה המצב שלכם גרוע - לא יודעת אם המילה המתאימה כאן היא "גרוע", אבל קצת חסרים נתונים בסיפור שלך..
מה השאיפות שלכם? מעבר לדירה. אתם רוצים להצטמצם פחות? לקנות רכב? לבלות? כל הדברים האלה עולים כסף והרבה
בקשר לדירה - תלוי איפה אתם רוצים לקנות. בירוחם תוכלו למצוא דירות בחצי מליון, אז עוד 3-4 שנות חיסכון ואתם קונים דירה בנחת.
במרכז דירות עולות לא פחות ממליון וחצי, אז גם לחסוך עוד 10 שנים את אותו סכום לא יתן לכם דירה בלי משכנתא (תחשבי עליות מחירים גם). ועם משכנתא - זה משהו שיכול לעלות גם כן המון.. לא ככ פשוט
בקיצור זה ממש תלוי בשאיפות שלכם.

ולגבי בעלך יכול להיות שהוא סתם כבר חלם על חיים קצת יותר בנחת ואולי חיסכון גדול יותר, אז הגיוני שיצטרך קצת זמן להשלים עם המשך המצב הקיים ואובדן החלום

תקשיבי, 1500 שקל חיסכון בחודש, גם לזוג עם משכורת שלמה זה מדהים!!! כשאנחנו היינו במצבכם, אברך וסטודנטית, בחודשים הכי טובים חסכנו אולי כמה מאות בודדות, וברוב הזמן ממש לא חסכנו, והיינו מאוד מאוד מחושבים.
מהמשכורת שכתבת שאת הולכת לקבל נשמע שאת הולכת להיות מורה... זה נכון?
רובם המוחלט של האנשים שקונים בית קונים עם משכנתא, אל תצפו בכלל לחסוך מיליון פלוס ש''ח, זה לא ריאלי.
יש לי הרבה טיפים להתנהלות כלכלית נבונה, אבל באמת כמו שכתבו פה מעלי חסרים הרבה נתונים. מוזמנת בשמחה לפרטי.

וגם לא פירטת...
מה הוא עושה? הוא מתכנן להמשיך להיות אברך?
ממליצה עם כל הקושי לא להכנס לעצב וללחץ שלו. לעודד אותו לצאת לעבוד, גם אם זה במקביל לישיבה, שהאחריות תעבור אליו גם ברמה הטכנית ולא רק בדאגה לאיך תסתדרו (שזה יפה לכשעצמו שהוא אכן לוקח עליו את האחריות והדאגה). נראה לי שזה יעזור לו להרגע אם יכנסו עוד כמה שקלים מהצד וגם קצת להכנס למעגל העבודה אני אישית חושבת שזה טוב (בתור אחת שהיתה נשואה לאברך) כדי שהמעבר אח''כ לא יהיה דרסטי מידי.

אני ממש מאמינה שדיבורים בטיפטופים ממש עובדים.
אם את באמת חושבת שיהיה בסדר (וזה אכן נשמע מדהים!! חסכונות מטורפים שאפו עליכם ועל ה'!!) פשוט תרגישי אותו כל הזמן, תהיי בטוחה בעצמך, תסבירי לו הגיונית למה הכל יסתדר, תשמעי מה יש לו לומר ותפרקו את החשש... ובסוף הוא ישוכנע ממך.
ואגב אם לא ישוכנע, גם לא נורא.
תסמכי עליו שהוא גבר לעניין ואדם עם אחריות וכל המעלות הטובות שאת מכירה בו- ותסמכי עליו שימצא את הדרך של עצמו להרגיע את עצמו.
או שיעשה חישובים אחרים ממך שיניחו את דעתו או שיחליט לצאת לעבוד חלק מהזמן.
או שימצא פתרונות אחרים...

באמת שלפעמים הדרך של הגברים להרגיע את עצמם או לפתור את המתחים שלהם היא שונה משלנו. או מההגיון שלנו. ותאמיני לי שהבטחון שלך בו שהוא ימצא פתרון- יגרום לו להביא את הפתרון הרבה יותר מהר (ולפעמים יותר טוב) ממה שאת או אני היינו חושבות...
המון הצלחה!
אתם נשמעים זוג מדהים ואת בכלל נשמעת אישה מהממתתתת!

יש לך טיפים מעבר לזה?

תודה רבה!

חלק אחד זה ההתנהלות היומיומית, לראות שמוציאים סכומים הגיוניים ומבוקרים על מה שרוצים, ולא מבזבזים יותר מדי על מה שלא רוצים. זה כולל גם התנהלות עם אשראי, מזומן וכו'.
חלק שני זה מה עושים עם הכסף שיש לנו בצד. הוא שוכב בבנק? מושקע איפשהו? במה הוא מושקע? וכו'.

הידע שלי בעיקר שייך לחלק הראשון, ולגבי החלק השני - אני מכירה כמה שאנחנו התייעצנו איתם, שמתעסקים בנושא. אני יכולה להפנות אותך אליהם.

באופן כללי - איך אתם מנהלים את התקציב החודשי שלכם? יש החלטה מראש כמה להוציא על מה? יש מעקב ובקרה?

וחושבת שאתם מתנהלים כלכלית די טוב (מבחינת החלק הראשון שכתבתי). אם בכל זאת את רוצה לבדוק אם יש מה עוד לשפר - בשמחה.

אם עד עכשיו התנהלתם ממשכורת של סטודנטית, חמה שלא תצליחו להסתדר עם משכורת של חצי משרה? אומנם זה לא הרבה כסף, אבל כן איזושהי עלייה ממה שהיה קודם, לא?
ואם את הולכת להיות מורה, אנחם אותך שאפשר למצוא עבודות בהוראה גם שבוע לפני תחילת שנה, ואפילו אחרי. צריך הרבה אמונה בקב"ה שיסדר הכל על הצד הטוב ביותר. אני גם עובדת הוראה והיו לי ניסי ניסים שלא אפרט פה מחשש לאווטינג, אם תרצי לשמוע בואי לפרטי...

קודם כל בשעה טובה!! איזה כיף !

2. לגבהי ההיבט הכלכלי, אתם חוסכים יפה מאוד ! לדעתי אתם בסדר ..וגם לא נראה שאתם יכולים יותר.

3. אשמח להבין ,מה הבעיה מבחינתך במשכנתא? זה לא דבר ככ ככ גרוע... ולדעתי כמעט אין היום אנשים שהצליחו לחסוך לבית לבד בלי משכנתא (אלא אם כן קבלו עזרה גדולה משמעותית מההורים ,של 600000!) .מי שחוסך וקונה בית בימינו קונה עם משכנתא ..

4. אני רואה שאת מחושבת כלכלית ,וזה מצוין, אציע עוד 2 עצות להרשם למחיר למשתכן - ככה אולי תזכו ,ותוכלו לקנות בית שלא בטוח תגורו ואולי עוד כמה שנים למכור . עצה שניה לברר לגבי דירה שאפשר לקנות במדינה ,עם שכירות שתכסה משכנתא (זה בעצם הרחבה של המחיר למשתכן) וכך להגדיל את ההון העצמי...

איפה אפשר לברר על זה?

דירות מתחת למחיר השוק, דירות זולות וכו'.

מכירה חברות שמתעסקות בזה , אין לי אינטרס ולא השקעתי דרכם אך לא יודעת אם אפשר לפרסם שמות בפורום...

שאפו!

 

אנחנו נשואים 5 שנים והצלחנו לחסוך פחות מכם...

 

שיהיה בשעהטובה!

 

ה' זן ומפרנס לכל, ועם הילד תבוא הברכה

אבל באמת היה לו גשה בתקופות שהיתי סטודנטית.
היום ב’’ה מרויחה יותר ובאמת נרגע קצת...
אין לי עצות רק מבינה אותך...
ומתבאסת.

אם יש לכם הון ראשוני שמספיק למשכנתא ויש לכם יכולת לשלם הרבה כל חודש אז אתם תגמרו עם זה יותר מהר.
בחיים לא שמעתי על זוג שקנה דירה עם כל הסכום מיד.
אולי ילדים של עשירים...

נשגב מבינתי 😁
ולחשוב על לקנות דירה בלי משכנתא...
מה אומר ומה אדבר? אפילו לא חולמת על זה

דבר ראשון שאפו
נשמע שאתם סופר מחושבים, הצלחתם לחסוך סכום יפה

מה עומד מאחורי זה שאתם לא רוצים לקחת משכנתא?
אני כמעט בטוחה שזה לא יעיל כלכלית אלא אם כן אתם ממנפים את החסכונות בזמן הזה בדרכים אחרות. והוא לא סתם שוכב בבנק.
וגם אז ככל הנראה יותר משתלם משכנתא
br />
יש דרכים בטוחות מאד להשתמש בכסף שכבר קיים כדי להרוויח ממנו עוד כסף , קופות גמל, מניות יחסית יציבות.

תנסי להתיעץ בנשואים טריים, יש שם מבינים יותר ממני😅

מי חוסך ככה בשנתיים.
אנחנו נשואים אוטוטו 8 שנים, וחסכנו פלוס מינוס כמוכם רק כי הייתה לנו במהלך החיים סוג של תביעה וזכינו בה. אם לא הייתה התביעה הזו, לא היינו חוסכים כנראה סכןפ שכזה. בעלי אברך ואני בתחילת הנישואין עבדתי אבל לא ברמה של לחסוך כל חודש 1500 שח..

ורק עכשיו עם הסכום הזה יכלנו לקנות דירה, הסכום הזה שימש כהון עצמי, וכל השאר משכנתא כמובן..

הכל בסדר, כל ילד מביא את הברכה שלו, כל הריון שלי לווה בחששות כלכליים אצל בעלי, אבל הוא נכח לדעת שכל ילד הביא את מזלו וברכתו.

בהצלחהה רבה
ואל תדאגו

בישרת לו בשורה מטלטלת עבורו,
הןא עדיין בהלם
לא לגמרי מצליח להכיל את גודל הבשורה
בתןר גבר טיפוסי מיד חושב על ההשלכות
והשלכות פרנסה הם לא משהו קטן וחסר חשיבות
כאבא וכאחראי על הפרנסה הוא מפחד מהעתיד.
זה מאוד נורמלי.
לא הכל זה חשיבה פשוטה ומתמטית
גם אם ברור לך שלפי הנתונים תסתדרו הוא עדיין לא שם.
אי אפשר לדעת מה צופן העתיד וזה מבלבל אותו.
כל הכבוד לך שאותך זה לא מבלבל ואת שמחה בהריון עם כל הקושי הצפוי.
הוא עדיין לא שם.

תארי לך מישהי הייתה כותבת שהיא גילתה על הריון צפוף ומפחדת מאוד מלגדל שניים זה היה נראה לי שיא הטבעי.
אז אותו דבר.
לדעתי אל תנסי להרגיע אותו עם מספרים וחישובים, פשוט תני לזמן לעשות את שלו, לעכל את הצפוי
ואפילו תעשו משהו מיוחד לכבוד המאורע בהמשך.

בהצלחה ובשעה טובה!

אז שיצא לעבוד...

זה בציניות, עם קצת אמת

תראי הרבה פעמים קשה למצוא עבודה ראשונה במקצוע אחרי הלימודים, אז זה ממש טוב שאת נכנסת לשוק, גם אם זה לא עבודת חלומותייך או משכורת חלומותייך. אח"כ יהיה לך יותר קל. זה טוב לשורה של הקו"ח (אף אחד לא ישאל אותך כמה בדיוק עבדת שם וכו')

אם לדעתו, המשכורת לא תספיק, והוא רוצה דירה בקרוב, שיתחיל לעבוד.
או, שיבין שזה או ללמוד עכשיו ולדחות קניית דירה, או לצאת לעבוד והדירה תבוא יותר מהר. החלטה שיש לה השלכות. וצריך לקבל את המחירים שלה. 

בעיני, צריך לזכור בסוף מה עיקר ומה טפל בחיים *לפי עקרונותיכם* ועל פי זה לפעול.

(דירה זה הדבר הכי חשוב החיים? כסף? אשה שמחה? בית עם הרבה ילדים? מה החלומות שלכם? תחשבו מה מתאים לכם ומה חשוב לכם)

לדעתי בלבד, אם יש לו יכולת ללמוד זה משהו שאח"כ כל החיים יהיה קשה כי הוא בעז"ה יעבוד, אז אם אפשר (כלכלית, ונפשית! בלי דאגות כל היום שמשתלטות על הכל ועל הזוגיות, וכן אם זה גורם לחוסר פרגון לאשה יש לעשות חושבים..) למה לא, אבל לדעת מה המחיר של זה ולהיות מוכנים לשלם את המחיר, על כל המשתמע, ולא לנסות לתפוס את כל הציפורים על העץ...

 

ואפשר להבין את הפחד, גם הריון ועוד ילד זה מפחיד אבל אח"כ - להכנס "תכלס" לעניינים. להחליט החלטות זוגיות משותפות. כמה את עובדת, כמה הוא לומד, מי עם הילדים וכו' ולסמוך על הקב"ה.

 

בהצלחה!

וחסכתם מדהים! אלופים

אני אישית לא מכירה הרבה אנשים שמצלחים לחסוך סכומים כל כך משמעותיים בזמן כל כך קצר. ובטח לא 1500 שקל בחודש!! ככה שאתם נמצאים במצב מעולה!!
דבר שני כאישתו של יועץ משכנתאות ;) היום הגישה שמשכנתא היא דבר גרוע ועדיף לשמור את הכסף מתחת להלאות, או שוכב בבנק היא ממש לא נכונה. לקחת הלוואת משכנתא מהבנק היא דבר מעולה! כי את גורמת לכסף של הבנק לעבוד בשבילך. ומשכנתא היא ההלוואה עם התנאים הנוחים ביותר בשוק. לכן כהשקעה והגדלת החסכונות דווקא עדיף לקנות דירה מוקדם יותר, לקחת משכנתא ולהרוויח את עליית המחירים שיש היום בשוק הנדל"ן. בעזרת קנייה נכונה אתם יכולים להרוויח מאות אלפי שקלים ככה. כשהכסף שלכם שוכב בבנק אין לו ערך. ואפילו הערך שלו יורד. לכן מומלץ מאוד להשקיע אותו באפיק חכם, עם ביטחונות טובים. (אני מכירה רק את תחום הנדל"ן. שם אנחנו ספציפית השקענו. בחברות נדל''ן מוכרות לא דווקא קניית דירה).
בכל אופן מצבכם מעולה. אם אתם רוצים לעזור לעצמכם יותר ולשבור את תקרת הזכוכית של החסכונות הפרטים שלכם כל חודש, ולראות איך אתם יכולים להרוויח מהחסכונות שלכם יותר תקחו ייעוץ השקעות. ובעזרת ה' תראו ברכה.
ובלי קשר לחסכונות. להתברג בעבודה שיש בה אופק להתפתח מבחינה מקצועית ומבחינה כלכלית היא דבר מצויין. בייחוד שמדובר כרגע לא בצורך ממשי בכסף, אלא בצורך להגדיל חיסכון. אם יש לכם יכולת כרגע, עדיף שתסתכלו על החיים שלכם בראייה ארוכת טווח ולא בראייה קצרה. זה יתן לכם יותר אופק כלכלי כמשפחה. ושוב לקחת יועץ בנושא יכול לתת לכם המון...
בהצלחה. אתם נשמעים זוג מתוק, רגיש ומודע לעצמו מאוד.

חסכתם 170000? זה יותר מ7000 בחודש!😳
ואיך תחסכו 1500?? איך עם 2 ילדים והכנסות של כמה אלפים בודדים?

לשאלתך- לא חסכנו ככה וגם לא פחותבתחילת חיינו וגם לא עכשיו וב"ה הכל בסדר (וגם קנינו דירה)

ומה הכוונה "הכי גרוע ניקח משכנתא"? כאילו, ברור שלוקחים משכנתא, לא?

נשמע מאוד חנוק לחיות ככה, בעיני עדיף לחיות קצת יותר ברווח ולשים בצד כרגע את עניין החיסכון והדירה,זה בעיני שלב ב' אחרי רמת חיים סבירה ולא קודם לה

אז כן, בעיני תעזבי את זה כרגע. באמת באמת.
תקני כמה גרבר פירות שישבו בארון ובימים כאלה כשאת איתם תתני גרבר. שלום על ישראל.


כשאת אוכלת בעצמך-והם לידך ומתעניינים-תני להם לטעום. יכולים לטעום מהכל חוץ מדבש: יוגורט, עוף, ירקות, פירה, פסטה קוסקוס ועוד ועוד...

זה הברזל שחשוף לחמצן.

ובכלל לא נורא לא לתת טעימות פעם ב...

וטעימות זה רק טעימות, למה צריך פרי שלם לכל תינוק?

לגבי השקדיה מטעויות לומדים, זה לא לחינם זה לצורך לימוד...

בלנדר כבד- טעות של מתחילים. הכלים צריכים לשרת אותך ולא להכביד עלייך.

קיצר שאיפה לשלמות בהכרח באה על חשבון דברים אחרים (שלוות נפש למשל)
תשאפי לשילוב בין הצרכים השונים ומציאת איזון ותראי איך דברים מסתדרים הרבה יותר.

למשל בננה אפשר לרסק במזלג. גם אגס אגב. לא צריך לאדות ולא לטחון.
לא חייבים לשלב מרקם סמיך בכל ארוחת טעימות.
לפי הזמן והיכולת. במקרה שלך בארוחה השניה יכולת לוותר על השקדיה והחיים היו הרבה יותר פשוטים.

ובכלל ארוחת פירות היא באמת הארוחה המסובכת יותר ולכן לילדים שבד"כ במסגרות לא יקרה כלום אם ידלגו ארוחת פירות בימים שמחוץ לשגרה (כגון היום)
ובנוסך משהו שמאוד מקל זה קופסאות קטנות עם מכסה.
ראית שלא הצליח לך לתת להם בבית, דווקא בטיול יכול להיות נהדר.
וכל עוד הם לא חולים לא מאמינה בלהקפיד לכל אחד כפית משלו.
יהיה לך קל פי שתיים קופסה אחת, כפית אחת ולתת לסירוגין.
בנוסף בתיק של העגלה שיהיה קבוע סינרים חד"פ וגרבר סגור.
ואם אין סינר אז להשתמש בחיתול בד, מגבונים, טישו.. מה שבהישג יד.
תחשבי במונחים של שילוב של גם וגם כל משימה באופן סביר (טיול לארוחת טעימות) ולא של משימה אחת באופן הכי טוב שאפשר..
בהצלחה!

לא רואה טעם בכל ההשקעה הזו בשביל טעימות

חבל,זה אמור להיות כיף לך ולהם. תזרמי..

הן היו מקבלות מרוסק בגן (עושות טובה שאוכלות מזה משהו), ובבית שמתי פירות ברשת ייעודית שקניתי להן, ובא לציון גואל.

אם זה חד פעמי גרבר עושה את העבודה

הכי נוח באמת לתת פירות שאפשר פשוט למעוך בקלות ולא דורשים בישול כמו בננה למשל. לצורך הטעימות עצמן צריך באמת לתת סוגים שונים כדי לדעת שלא אלרגים אבל את לא צריכה לתת באופן קבוע פירות שדורשות יותר התעסקות. אני בשלב כלשהוא התחלתי לקנות צנצנות של גרבר ובימים שהקטן בבית אנחנו נותנים לו מזה כשרוצים לתת פירות, או כשיש בננות בשלות פשוט מועכים לו. אני גם קונה את הקופסאות הקטנות של רסק תפוחים בלי תוספת סוכר ונותנת גם את זה לפעמים. לגבי החמאת שקדים/טחינה- לדעתי כדאי להוסיף ממש קצת, כדי שהטעם לא ישתלט, בעיקר לטחינה יש טעם די דומיננטי.

או שמשאירה שיקבלו טעימות רק במעון/מטפלת
את משקיעה באופן מוגזם לטעמי, שחררי

וחיבוק על ההסתבכויות היום! 💕

אם את מכניסה למקרר. מונע השחרה.
וגם סתם. את משקיעה המון. אמרתי לך אני מגרדת פרי טרי במגרדת וביוש. שום אידוי. שום טחינה.

ממליצה על בלנדר כוס כזה שאז יש לשטוף רק את הכוס
בתקופה הזאת זה מה שעושה

מרסקת בכוס 2 פירות ומוסיפה טיפת אבקת דייסה ומים
לא נורא שמשחיר-אפשר לאכול אני היתי מכינה גם כמה שעות קודם ושמה במקרר.
טיפה מיץ לימון עוזר

ירקות
אישית לא מפרידה ..אולי בפעם. פעמיים הראשונות
מכינה פשוט סיר מרק ירקות רגיל
גם מתבלת
אצלי לא סובלים אוכל טפל מההתחלה
ויש לי אוכל לכמה ימים

לפעמים מרסקת בבלנדר מוט ומחלקת לקופסאות קטנות ומקפיאה לכל יום בשבוע

לפעמים זה גם המרק של כולנו אגב


זהו...
לא מעבר לזה

אני זוכרת שגם לי הרבה פעמים היו עצבים מהטעימות / שלבים ראשונים של ארוחות מוצקים. מכינה משהו שהוא אכל בתאבון כמה פעמים ו -הפתעה! לא אוכל כלום - המון אוכל טוב נזרק... מנסה שילוב כזה, שילוב אחר, אולי טמפרטורה אחרת, אולי בזמן אחר, אולי עייף, אולי... זה יכול להתיש ולתסכל. אבל זה לא כל יום כך, נכון? וגם השלב הזה לאט לאט עובר...

אני חושבת שזה אומר שההיצע והביקוש של החלב זהים.. לא שחסר חלב
ומזל טוב❣️

ללידה זה התמתן. וב"ה הנקתי עד גיל שנתיים+ הנקה מלאה (כולל זוג תאומות)

שימי לב גם שזו כבר לידה שניה- את פחות נחה, יותר עסוקה והכל יותר תובעני. אז זה כן משפיע על כמויות חלב. אבל כל עוד 

הטיטולים מלאים ויש עליה תקינה במשקל זה המדד

וב"ה זה נשמע שהמצב מצוין

הכי חשוב להיות רגועה ולא להכנס לסרטים אם יש מספיק/אין, כי מתח זה הכי גרוע לחלב!

 

מאחלת לך מזל טוב, הרבה נחת ובריאות ושפע חלב

המדדים לתפוקת חלב תקינה הם בדיוק אלו שציינת - טיטולים מלאים ועליה במשקל. זהו, הכל מצוין, להעיף את כל הדאגות

אני גם קצת אחרי לידה וב"ה אין לי גודש, היה בשבוע שאחרי הלידה קצת והתאזן מהר מאוד.

כמו שכתבו, המדד הוא שהתינוקת עולה במשקל ויש טיטולים רטובים בשפע..

הגוף יודע יותר טוב בפעם השניה. אם את לא רגועה תלכי לעוד שקילה.

על רהיטי דורון

מזהירה מראש...

שרד יפה מאוד מעבר.
אנחנו מרוצים

יש לנו כמה וכמה ארונות שלהם ורובם עשו בעיות אחרי מעברים.

אולי זה שהוא לא גדול שמר עליו יציב יותר

גם אלה שלא פירקנו והרכבנו נפגמו.

בדירה הנוכחית וזהו?
אם יש צפי של מעברי דירות שווה או להשקיע קצת יותר יקר וללכת על משהו ששורד פירוק והרכבה( עץ מלא) או מראש להחליט לחכת על משהו ממש זול ופשוט לקחת בחשבון שבדירה הבאה תיקנו חדש.
אופציה נוספת לחפש באתר יד 2 או באגורה יש מציאות טובות לפעמים

כל הארונות שלי מהם- מחזיקים המון זמן ואיכות מצוינת.

חברה ספציפית.

אבל כשקונים ארון צריך לבדוק מה סוג העץ.

יש עץ כמו PVC שזו סתם נסורת ולרוב הם לא מספיק חזקים בשביל לשרוד מעבר דירה. אבל גם זולים יותר. אז אם זה לא משהו לדירה קבועה, אולי עדיף לקנות כזה

יש עץ סנדוויץ ועץ מלא ששניהם נחשבים יותר חזקים, עץ מלא יותר יקר והעץ יכול לקבל מכות ואז נשאר סימן.

אם זה משהו לדירה קבועה, הייתי מזמינה ארון מעץ סנדוויץ' בהזמנה אישית מנג'ר כך שיתאים לכם לגודל ולצרכים בדיוק

סיימנו שיפוצים בסגר והיינו חייבים ארונות אז הזמנו באינטרנט.
קיבלנו ארונות עם פגמים והשרות לקוחות גרוע. עד עכשיו מחכים שיטופל.
משני מקומות שונים.

יכולה לשלוח דיס המלצות בפרטי...

אבל לא העברתי דירה.
הם אצלי כבר ייתר משבע שנים בשימוש יומיומי (מגירות, דלתות וזה) והם ממש סבבה

חשבתי שאולי רגישות לחלב אז הפסקתי לאכול מוצרי חלב וזה עדיין קורה - לפעמים.
לפעמים אחרי ארוחה קטנה מאוד ולפעמים אחרי ארוחה גדולה
הרופא לא ידע מה להגיד לי.. מתלבטת מה לעשות

מאוחרת מורחבת אצל דורון הררי.
עשה את זה ממש מהר וזה היה תאומים.

וזה יוצא לי קרוב לשבוע 17

הפקידה במכון אמרה שזה בסדר

זה לא גבולי?

העוברון שלי קצת גדול מהשבוע שלי

 

פשוט שאלתי אצל שניהם והם קצת עמוסים בתורים :/

 

אני תמיד עושה אצלו. אבל גם אוהד כץ אמור להיות טוב, לא מכירה אישית.

מקסים.ב 2 ההריונות עשיתי אצלו את השקיפות

ויודעת שגם הררי מומלץ מאד. חברות שלי מאד אוהבת אותו.

כי להררי לא היה תורים בזמן שאני צריכה

מקווה שבחרתי טוב

הוא מביא תמונות/סרטון?

ובבכור שלי גם עשה חץ לאיבר מין וכתב bulbul בתמונות חחח סליחה אבל זה הרג אותי מצחוק הכי לא רשמי שיש.

בהצלחה.

ומהניסיון שלי של כולה 2 הריונות אני קובעת שקיפות מיד אחרי בדיקת דופק. אחרת לכי חפשי תורים🙄

אני עושה אצלו בע"ה סקירה מוקדמת

שקיפות אני עושה אצל הרופא המטפל שלי שגם מבצע במרפאות שר"ן שקיפות במסגרת התחייבות רגילה של הקופה

אני עשיתי אצל מישהו בראשון סקירה והביאו לי סרטון תלת מימד על דיסק

דורון הררי נחשב ממש מקצועי עמוס בטירוף,
ולי אישית היה חויה לא טובה, שראה איזה חשד למום, הלחיץ אותי בטירוף, שביקשתי הסבר אמר לחזור עם התוצאות לרופא מטפל - לא הסכים להרחיב

וכמובן לטפל רפואית בזה יש נרות של פרוקטו גליבונל

בנוסף, כמו שכבר כתבה לך "פירות קיץ"- לטפל רפואית אם יש צורך.

משחה שעזרה לי היא "אלו-פרופוליס" של חברת "פוראוור"  (לא ניסיתי במצבי קטסטרופה)

 

תרגישי טוב

האמת שניסיתי את האלו פרופוליס והוא עוזר ומרגיע... תודה רבה!!!

הטחורים עוברים מהר?

או חליטה

דיקור סיני הציל אותי