הַיּוֹם שִׁבְעָה יָמִים לָעוֹמֶרהמייל האדוםהמייל האדוםחיפושכהה

פורום הריון ולידה (עמוד 1971)

בהנהלת: יעל מהדרום , טארקו , חצילוש , בארץ אהבתי
מכתב פתיחה
שרשור חדש
שאלת כביסהאניחדשהכאן
יש לילד שמיכי שהוא יושן איתו קבוע (ומכניס אתזה תמיד לפה)
יש לו 3 שמיכי כאלה שהם אותו דבר שהזמנתי לו
החלפנו מכונה חדשה והקטע שכשאני מכבסת לו את השמיכי זה יוצא ממש עם טעם מר של גל כביסה והילד לא מוכן לקחת את השמיכי פתאום..
מה עושים? נראלי אולי אני לא מפעילה את המכונה כמו שצריך..?
זה קשור אולי לסחיטה במכונה?
תודה למי שתוכל לעזור
(ומוסיפה שאני יודעת שיש לזה טעם מר חחחח כי הוא סירב לשמיכי ושיערתי לעצמי שזה בגלל הטעם וטעמתי על קצה הלשון וזה היה מר ממש בטעם גל כביסה חח)
לכבס עם פחות חומר? לכבס ביד? לעשות שטיפה פעמיים?ציפיה.
תבדקי שאת באמת מפעילה כמו שצריךיראת גאולה
אולי המיקום של המרכך שונה במכונה הזו?

אם זו התלונה היחידה שלך על המכונה, סביר להניח שאת כן מפעילה כמו שצריך 😏

אולי הייתי מכניסה רק את השמיכי לכביסה לבד, אבל בלי שום חומר.
אולי המרכך חזק מדי תשימי פחות מרכך או תערבבי את זה עם מים,רויטל.

גם אפשר אחרי הכביסה תשטפי שוב  עם מים.

בן כמה הוא? אולי לגמול אותו מזה?ואילו פינו
נראה לי פיתרום מצויין לגמול אותו מזהחגהבגה
סורי שרק עכשיו עונהאניחדשהכאןאחרונה
תמיד עסוקה
תודה לכל מי שענתה ועזרה לי!
מחפשת רעיונות שהם לא טלפון איך להעביר זמן מנוחה...עוגת שוקולד
אז כרגע בעלי נמנע מכל מגע עם אינטרנט. אבל המצב הזה שאני נחה לידו כשאני בטלפון והוא באפס מעש לא ממש נעים לנו...
אני מחפשת רעיונות נחמדים איך להעביר את הזמן כשרובצים על הספה בסוף היום ואין כוח לדברים כבדים כמו לשמוע הרצאה... (כמובן אם דברים ימשכו גם אותי אז גם אני אולי יצליח לא להיות בטלפון...)
חשבתי על מנוי לעיתון חדשות מעניין, רדיו, סידרה שאני יוריד בשבילו ופודקסטים
בעיקר אני מחפשת המלצות לפודקסטים קלילים מאוד וקצרים שלא דורשים ריכוז רב מידי לאברך חמד עם קשיי קשב... הוא מתעניין בפוליטיקה עדכנית וחדשות, אם יש לכם המלצה לפודקסטים בנושא אני מאוד אשמח. אם יש עוד המלצות לפודקסטים קלילים בנושאים שונים אני אשמח להמלצות.
ואם יש עוד רעיונות אז תכתבו לי
תודה🙂🙂
ספר? משחק?כבתחילה
ספר, עיתוןהריון_ראשון
אולי תבשלו יחד, אולי תלמדו באיזה ספר הלכות.רויטל.


מחפשת דברים שעושים ברביצה על הספה...😆עוגת שוקולד
עיתון משפחהPandi99
פודקסטים:מישי' מאפושו'
המשחק הגדול
הספינר
עושים היסטוריה
חיות כיס
אסור להשוות
מה יש בזה
שיר אחד
יש פודקסט של יאיר יעקבי ומתן צור, עוד לא האזנתי לו אבל אפשר לסמוך עליהם שיהיה נקי ומשעשע.


הפודקסט של מיכל פרינס. יכול להיות מעניין לשמוע יחד ולדון בו.

(לא הכל שמעתי, ברוב שמעתי אבל לא את כל הפרקים. ממליצה לקרוא את התקציר של הפרק ולבחור לפי נושא..)
איזה יופי, תודה על זה!מיואשת******
תודה רבה!!עוגת שוקולד
אם כבר.. פודקאסט על הורותדואגת!
של עינת נתן והילה קורח.
אפשר לקנות חוברת מנדלות ולצבוע ביחדלפניו ברננה!
לקרוא ספר ביחד או כל אחד את הספר שלו.
לבנות פאזל 1000 חלקים (פחות רביצה אבל גם זמן נחת..)

כל הכבוד ענק!! לו, וכל הכבוד ענק!!! לך ❤️❤️❤️ שעוסקת ותומכת!
בעלי אוהב לשמוע חדשות בפלאפוןיעל 34
לכאן11 יש המון פודקסטים. שווה להכנס לעבורציפיה.
על הרשימה.
אפשר לשמוע את הפודקסטים שלהם דרך האפליקציה ודרך האתר, אם אני לא טועה.
הפודקאסט "אחד ביום" נשמע לי מושלם בשבילומ.א.אחרונה
עוסק בחדשות, ולא ארוך מדי - 20 דקות.

התשובה של דורון פישלר - ידע כללי מזוויות לא שגרתיות. יותר ארוך, אבל מוגש בצורה מאוד מעניינת, אז מומלץ לנסות.
כתמים אם שכחתי גלולהילד בכור
יש לי כתמים אני לא בטוחה אם זה מפצע או שיכול להיות ששכחתי גלולת סרזט השבוע. יש פה מישהי ששכחה גלולה והיה לה ממש כתמים? ואם כן תוך כמה זמן זה עובר?
כתמים יכולים להיות גם אם לא שכחת גלולהמיקי מאוס
זה קורה לפעמים עם סרזט ובהנקה.

אבל אם אכן שכחת גלולה יכול להיות שאת לא מוגנת
אני יודעת אבל לא חןשבת שזה כתמים רגיליםילד בכוראחרונה
לא היה לי כתמים עד עכשיו ויש יום השבוע שאני לא זוכרת אם לקחתי בו גלולה.. זה ממש כתמים גדולים
אז מעניין אותי אם למישהי זה קרה ומתי זה עבר לה
הנקה כתירוץ לבעלאנונימית בהו"ל
ממש קשה לי שמבחינת בעלי זה שאני מניקה אומר שרק אני עם התינוק, ביום ובלילה כי לו ״אין מה לתת לו״.

וממש עצוב לי שזה כל כך מעצבן אותי שפוט מתחשק לי כבר להפסיק להניק כדי שיגמרו לו התירוצים. ואז נראה אותו.
רק שמי שבאמת יפסיד מזה יהיה התינוק, אז כנראה שלא באמת אעשה את זה...

עייפה, עצבנית ומרגישה ממש ממש בודדה.
חיבוקמתחדשת11
את שואבת? משלבת?
על פניו נשמע שהוא לא מצליח להבין מה בדיוק הדרישה ממנו. ולא מתוך רצון להתחמק
אם את רוצה שיתן לו בקבוק בלילה תאמרי לו
אם את רוצה שיחזיק אותו בלילה או שימשוך קצת זמן עד שתתאושי ותניקי/ תכיני בקבוק תאמרי לו
נשמע שאתם צריכים לדבר ולהבהיר
בהצלחה יקרה!
בן כמה הבן שלכם?רקלתשוהנ
ממש מכירה את זה. מתסכל.
יכול להיות שהוא באמת לא יודע מה לעשות איתו, ונראה לו שבכל מקרה אצלך בסוף הוא יירגע או יהיה בסדר אז למה לו לטרוח...

אז הוא צריך להבין כמה דברים, והראשון לדעתי הוא העיקר.
א. שותפות - זה לא נמדד בתוצאות או יכולות אלא בעצם הנכונות לשאת בעול. אפילו בדברים שאת יכולה בעצמך. והשותפות עצמה כל כך מקילה על העבודה הסזיפית הזאת הידיעה שמישהו שם איתך נותן כתף מוכן לעזור, גם אם באמת בסוף את הרוב את היא זאת שיכולה לעשות
ב. את צריכה להסביר לו בפירוט רב מה את רוצה שיעשה. שמבחינתך גם למשל להחזיק אותו שלא יבכה ולתת לך כמה דקות זה עזרה גדולה, או להחליף טיטול - שרק הוא יחליף טיטולים כי את עושה את השאר...או כל דבר פרקטי מעשי ומפורט שאת יכולה להגיד לו.



באמת שהמקום של שניכם מובן מאד...
את - כל העבודה עלייך ומרגישה שהוא לא שותף איתך,
והוא - מה הוא כבר יכול לעשות, אם גם ככה הפתרון תמיד נמצא אצלך?
אז צריך לפרק קטן קטן, מתי הפתרון באמת אצלך, ומתי לא. וגם כשהפתרון אצלך - שיבין שגם כאן הוא יכול להיות חלק להקל עלייך מהעול.
אצלינו יש "חלב אבא" ,😉תהילה 4
אני מניקה הנקה מלאה אבל בכל מקרה ממליצים להרגיל את התינוק לבקבוק אז תמיד יש קצת חלב שאוב והאיש שלי נותן לו חלב אבא. זה לא יומיומי כמו הנקה אבל זה קיים. וגם הטיפול השוטף כמו החלפת טיטולים, אמבטיות וכד'....
ו- הרבה פעמים לגברים לוקח יותר זמן להתחבר לתינוק בלי קשר לכלום אז אולי הוא מרגיש פחות מחובר ומנסה לתת הסברים פשוט צריך לתת לזמן לעשות את שלו.
אוי.. מכירה את זהחדשה ישנה
קודם כל ממש אל תפסיקי ךהניק בשביל זה.

זה באמת לפעמים חוסר אונים מה לעשות עם התינוק, לנו האמהות, זה בא יותר בטבעי.
מה שלי עזר זה להגיד בדיוק מה צריך לעשות- הוא ינק עכשיו, כנראה יש לו גרפס. או, צריך להחליף לו ולהרים אותו קצת. הוא עייף וכו'. כשמביאים להם את התינוק פשוט צורח, זה ישר תחושה מלחיצה של- אבל מה אני יכול לעשות? אין לי אפשרות להניק...
ממש לא להפסיק להניק. להסביר לבעל שתינוק צריך לינוק פעם ב3 שעאנונימיות
חיבוק ❤
לפעמים זה תירוץ לחשש ולפחד.מוריה
במיוחד בגיל קטן.
זה באמת קשה!פה לקצת
גם לך אבל גם לא.

אני זוכרת את בעלי עם הבן שלנו.
כשהוא קטנציק רוב הפעמים שבכה זה היה כי רצה לאכול ואז באמת אין לו איך לעזור.
אני מאוד הקפדתי שהוא יהיה חלק בטיפול בו ולכן בכל הזדמנות שהייתה הבאתי לו להחזיק אותו ולטפל בו.
טיטולים הוא פחות התלהב להחליף בהתחלה אבל הוא היה מחזיק אותו כל עוד הוא לא היה צריך לאכול.

תחשבי שבאמת אין לו מושג מה לעשות ופשוט תדריכי אותו בצורה מכובדת.
תעזרי לו להבין איפה המקום שלו בטיפול בילד למרות שאת האוכל הוא יכןל לקבל רק ממך.

ולגבי הלילה- אני באמת לא ראיתי צורך שיקום בתקופה שהנקתי.
בשביל מה? את הקימות בלילה הוא לקח על עצמו ברגע שהילד הפסיק לינוק ועד אז הוא ישן ואני זאת שהייתי קמה.
אני פחות מתחברת ללהעיר את הבעל רק בשביל שירים לי את התינוק מהעריסה אליי אבל אם לך זה חשוב ומשמעותי אז שווה לדבר על זה.
זה תלוי תינוק. הבת שלי צרחה גם בין ההנקות כשלא היתה רעבהאנונימיות
מכאבי בטן...
ואז זה מאוד משמעותי שגם הבעל יקום.
לכן הוספתי שאם לה יש צורך בזה שיקום בלילה אז שידברו על זהפה לקצת
ושתסביר לו את הצורך שלה
אבל גם לו***פה לקצת
אני הפסקתי להניקכבתחילה
כי היה לי קשה מידי שהתינוק תלוי רק בי.
מאז, הטיפול בתינוק מתחלק חצי-חצי ביני לבין בעלי.
היו תקופות שחילקנו לילה הוא קם, לילה אני קמה. היו תקופות שכל פעם שבכה מישהו אחר קם אליו. ככה לא הכל נופל עלייך.
בפועל יש דברים שרק אני עושה כמו מקלחת, ויש דברים שרק הוא עושה כמו- לקחת אותו למטפלת ולהחזיר.
כל השאר- חלוקה שווה מאד.
בחודש הראשון זה די ככה ...אביול
טוב קודם כל חיבוק
אבל בחודש הראשון הם רק אוכלים וישנים, אז באמת ההרגשה היא כזאת...
בעלי הרבה פעמים רוצה להיות עם התינוקת, לוקח אותה, מנסה להרגיע אותה שעות ובסוף אני באה מניקה והיא נרגעת.
אפשר לשתף אותו בהחלפות טיטולים ובהרמה לגרעפס.
בן כמה התינוק בכלל?
תראי, אני ובעלי מנהלים את הזוגיות וההורותסופי123
באופן שוויוני במודע, שנינו מאמינים שכך נכון ועול החיים על גווניו מתחלק שווה בין שנינו. ובכז, תינוקות פצפונים הם הטריטוריה שלי ובעלי די חסר אונים מולם, היום פחות אבל עם הבכור זה ממש בלט. זה מסתדר כך או כך עם הזמן. הם גדלים, התירוצים כמו שאת קוראת לזה נהיים לא רלוונטיים והכל מתאזן.
אגב, מהתינוק השני והלאה הטיפול בילדים הגדולים יותר עובר לאחריותו הבלעדית בהתחלה אז התחושה של "הכל עליי" מתרככת מאליה. בהצלחה
אוי :/ציפיה.
גם אצלנו זו הנקה מלאה, אבל אנחנו לגמרי שותפים.
דבר ראשון, בן הזוג שלי עובד מהבית, כך שבבוקר הוא איתו (מבערך 6-7 עד 11), ורק מעיר אותי כשהוא צריך לאכול.

חוץ מזה, הוא גם מצליח להוציא ממנו גרפסים בצורה שאני לא, אז כל פעם שאני לא מצליחה להרגיע אותו, בן הזוג לוקח אותו.
הוא מחליף לו חיתול כשצריך, עושה לו אמבטיה וכדומה.

ברור שהאכלה זה חלק מאוד גדול מהטיפול בתינוק, אבל ממש לא רק.
ואם התינוק שלך עוד קטן (כלומר, אין עדיין צרוך מהותי להקנות הרגלים) בן הזוג שלך יכול גם להרדים אותו עליו. להחזיק תינוק ישן זה משהו מדהים.
זה לא באמת בגלל ההנקה... אבא יכול להיות שותף מלא גם כשמניקיםמיקי מאוס
אז לא נראה לי שכדאי בגלל זה להפסיק הנקה.
מה כן?

לצפות יחד בסרטונים מה זה "האכלה תומכת הנקה", לקנות בקבוק עם פטמה מתאימה, ולהתחיל לשלב מדי פעם גם בקבוק (הכי טוב אם את מצליחה לשאוב, אבל גם תמ"ל פעם ב..זה לא נורא אם לא נהיה לך גודש מלדלג על הנקה, או להחליט על זמן קבוע שבו הוא מקבל בקבוק תמל פעם ביום ואז הגוף שלך יתרגל)

לדבר הרבה ביניכם, מה הציפיות שלכם, מה החששות.
כמו שזה נראה לי הבעיה האמיתית פה היא התקשורת וההבנה הזוגית, לא טכנית...
(וזה בסדר , זה סיטואציה חדשה ומורכבת לשניכם)

לנסות להרגיל למוצץ. אם הוא מחפש לינוק בתדירות גבוהה מאוד אז זה לא בא לענות על צורך של אוכל ואז אבא יכול בהחלט לספק לו את זה

מנשא!
כנ"ל.. לא רגוע אבל גם לא רעב ? טיול במנשא על אבא זה פתרון קסם
אני תמיד מניקה ובעלי טוען אותו דברהיריון רביעי
אבל אני אף פעם לא ויתרתי לו. ולא רק בשבילי אלא כי אני חושבת שכך נוצר הקשר עם התינוק.
אחד העזרות המשמעותיות שהוא נתן לי זה שההיתי מניקה ב 8 בערב כשהוא חזר והולכת לישון 3 שעות עד הנקה הבאה בזמן שהוא שומר על התינוק. זה ממש הועיל לי ונתן לי אפשרות לשינה עמוקה יותר שאני לא מצליחה לישון אפילו בלילה כי אני יודעת שאני צריכה לקום לתינוק.
אבל, גם להחליף חיתול הוא יכול בעיקר כשאני עייפה ולפעמים כבר מסוחררת מעייפות. הבת שלי הייתה מאוד צרחנית והיה צריך ללחוץ לה על הבטן בתנוחה מאוד מסויימת והוא עזר לי בזה.
אחרי הלידות מסיבות שונות חזרתי מיד לבית ופחדתי לקלח את התינוק כיולדת מסוחררת. אז הוא עמד לידי למקרה חרום. זה גם נתן לי הרגשה טובה יותר.
ואסיים. אני זוכרת שבפעם הראשונה שבוע אחרי לידה של התינוק הבכור בעלי שלח אותי לנוח ואמר שהוא ישמור עליו. נכנסתי למיטה, שמעתי אותו צורח וידעתי שבעלי לא מסתדר איתו. ובמקום לקום החזקתי את עצמי בכוח כדי לא לקום כי ידעתי שאם אקום הוא לא יבטח בעצמו יותר וירגיש שהוא לא מסוגל וכך הוא וגם התינוק יפסידו את הקשר בינהם
יכול להיות שזה באמת רק תירוץ ולא הסיבה האמיתית?פשיטאאחרונה
בעלי גם פחות זורם עם הגיל הזה, קשה לו יותר גם מבחינה טכנית וגם הוא מרגיש שבגלל ההריון והלידה שאני עוברת יותר קשה לו להיקשר רגשית. זה לוקח לו כמה חודשים..
זה לא אומר שהוא לא עושה גם..
הוא מחזיק לגרפס, מחזיק בכללי, לפעמים מחליף לה..
אני מניקה, מקלחת, מלבישה..
וזה אולי קצת יותר קשה, אבל אני מרגישה שלדחוק אותו לפינה ולגרום לו לעשות יותר מזה רק יזיק לקשר ביניהם, אז בנחת.
עוד כמה חודשים והם יהיו החברים הכי טובים, הנקה מלאנ וצפופה זה לא לנצח.
לאט לאט מתחילים מוצקים, מתחילים לזחול ולשחק יותר...
אגב לגדולה בעלי הכי קשור בעולם ומסוגל לטפל בה ולשחק איתה כל היום וכל הלילה..
היי, סוף סוף גילינו את הסיבה לעיכובנענענע
אתמול הייתה לנו שיחה עם הרופא, הוא הסתכל על הבדיקות שעשינו וראה שאני בסדר גמור ולבעלי יש בעיה גדולה, יש לו ספירת זרע נמוכה מאוד, זא שמתוך כ15 מליון שצריך להיות בנורמה לבעלי יש 2 שאפילו לא בתנועה!
הייתי קצת בשוק כי כבר שנתיים אני עוברת בדיקות ומעקבים, והיינו בטוחים שאצלי הבעיה!
בכל מצב הרופא אמר שהפתרון הוא IVF בתקווה שיהיה עם מה לעבוד..
אני קצת חוששת , נראה לי מוזר שזרים יתערבו בהיווצרות העובר, ומפחדת שמא התינוקות יוצאים לא בדיוק כמו בהריון רגיל... סתם חששות , אבל בכל זאת

מישהי עברה כאן דבר כזה?
אשמח לשמוע
תודה
אשמח אם מישהי שעברה את זה
מבינה אותך מאודתשוב תחייני
אני מכירה את המקום הזה. לקח לי הרבה זמן לקבל את העובדה שהילדים שיהיו לי יווצרו בעזרת עוד אנשים..ולא בדרך הטבעית והמוכרת.
נתתי לעצמי את הזמן לעכל את הבשורה הזאת, לבחון אותה ובעיקר להתמודד איתה ולמצוא בה את הטוב.
ממליצה לך לקחת את הזמן שאת צריכה כדי להרגיש בטוב כשאת מתחילה את התהליך.
אם את מעוניננת, יש קבוצות תמיכה שיכולות לעזור בהתמודדות. לפגוש עוד נשים שמתמודדות עם הקושי הזה.

חיבוק על שנתיים של צפיות ואכזבות. וכמה שזה באסה שרק עכשיו עלו על העניין. לפחות עכשיו יש כיוון וסיכוי טוב שתזכו לילד בקרוב!

בכל מקרה, ילדים שנולדים בivf הם ילדים רגילים לגמרי לגמרי. יש המון, המון כאלו. חמודים, מתוקים ובריאים ב"ה. יכול להיות אפילו שפגשת כמה כאלו ואת לא יודעת...
וואו תודהנענענע
נתת לי כח!!
והפחתת את הדאגה
תודה לך.
באהבה!תשוב תחייני
והלוואי ותזכו בקרוב ממש להפוך להורים, בשמחה וובריאות!
בכל שנה נולדים אלפי ילדים מivfבאורות
אני מכירה אישית כמה ש"נוצרו" ככה והם אנשים בריאים ומקסימים אז את הדאגה הזו הייתי מניחה בצד, וב"ה שאנחהו חיים בדור בו יש עבורכם את האופציה הזו וככה תוכלו להיות הורים בעז"ה, ושילך בקלות🙏
גם ליטליה.ת
שלוש שנים של בדיקות ומעקבים לי, ורק בסוף בבדיקת זרע התגלתה בעיה..זה באמת מבאס, לכן היום הרבה יותר דוחפים זוגות לעשות בהתחלה גם בדיקה לגבר, אבל מצד שני זוכרת את השלב הזה כהקלה, עלינו על הבעיה, וברוך ה ישivf עשינו מיד, ועל הטיפול הראשון נקלטנו, התהליך לא קל, אבל המתנה המטורפת שקבלנו בסוף שווה הכלללל, ילד מהמם! כבר בן 3..

ודרך אגב עכשיו אחרי 3 שנים כשהתחלנו לחשוב על לחזור לטיפולים, פתאום בהפתעה ענקית נקלטנו טיבעית..למרות בעית הזרע! ניסים תמיד יש...

וואואורוש3
את בדיוק כמונימחכה להריון

גם אני כמוך שנתיים וחצי אני רק בבדיקות (אומנם שתי ילדים בבית אז חשבתי מה כבר יכול לקרות אבל מה תכלס תמיד לקח לנו זמן שנה וחצי כל פעם )

וגם לבעלי גילו את זה לפני חודשיים וזה עוד טרי

אנחנו מתחילים ivf בקרוב

בהצלחה לשתינו

אני גם חשבתי ככה בהתחלה

אבל אז אמרתי לעצמי אם זה המסע שבורא עולם מוליך אותנו

זה מה שנו צריכים לעבור

ותודה לאלוקים שזה אפשרי היום עם כל ההתקדמות ברפואה

בivf מערבים גברים אחרים בתהליך?! .מחפשת.
בוודאירינת 23
הרופא ששואב את הביציות, מי שמפרה אותן עם הזרע, מי שמחזיר את העובר וכו׳
לא נו, *רגיש.מחפשת.
הכוונה אם מביאים זרע מגבר אחר? ככה זה היה נשמע
מה? חחחחמחכה להריון

באותו יום של השאיבה

מקיימים יחסים עם קונדום הלכתי ומה שנשאר לוקחים ביחד לשאיבה ושם מחברים את הזרע עם הביצית ונותנים כמה ימים לעובר לגדול כמה ימים ומחזירים לרחם

זה כל התהליך

וברוך השם אין טעויות בזה וגם לא יכולות להיות

ה" ישמור

.מחפשת.
תודה, סליחה על הבורות שלי בנושא (ב"ה)
הכל בסדר מחכה להריון


יש לאירגונים השונים משגיחות כדי שלא יהיו טעויותאולי בקרוב
בדיוק בשביל זה שהזרע של הבעל יגיע לביצית של אישתו יש את המשגיחות וגם אח"כ שהעובר יחזור לרחם של האמא שלו ולא אחרת. גם העובדות במעבדה כל הזמן בוודאות את הת.ז. כדי שלא יהיו בעיות אבל מביאים משגיחה כדי שיהיו עוד זוג עיניים שלא עסוק גם בעבודה אלא רק בהשגחה (ככה הבנתי..)
ולפותחת-סורי על הניצלוש, רציתי להבהיר את זה.. חס וחלילה שזה לא דרך טובה להביא ילדים!! תתפלאי כמה ילדים נולדו ככה! (כמעט נעלבתי בשביל הילד/ה שלי, שיגיעו ככה בעז"ה, (רק שיקלט כבר!!)) כשבעלי היה צריך לספר העבודה למה הוא לא בא, נגיד למנהל, הוא גילה על מחר מהעבודה שלו שעברו טיפולים!! זה לא כזה נורא כמו שזה נשמע..
ומוסיפה בשביל בנות שקוראות ואולי גם מחכות כבר הרבה זמן.. בגלל זה היום עושים בדיקת זרע גם לפני תחילת הטיפולים, כדי לא לרכז את המאמץ באישה, כשלפעמים צריך לטפל גם בגבר.. ומוסיפה גם ששמעתי שיש דרכים לשפר זרע, לא מבינה בזה, בטוח יש חכמות ממני שיודעות להגיד.. בהצלחה!
הילדיפ מIVF יוצאים מהממים, רגילים לגמרי ויפים!!!Pandi99
בהצלחה רבה רבה אהובה
התינוקות והילדים מושלמים. אל דאגה. בהצלחה רבהאורוש3
התייעצות עם מכון פועה ממש מרגיעהאורין


יקרהוהרי החדשה
רוצה להרגיע אותך, ברגע זה ישן עלי אחד הילדים המתוקים בעולם שהוא תוצר אהבה כזאת גדולה, תחשבי כמה מאמץ ואהבה ורצון מושקעים בילדי ivf.. הילד שלי נסיך לכל הדעות. אל תדאגי. את יכולה לבקש השגחה בתהליך.

רק רוצה להכין אותך שזאת חוויה אינטנסיבית ולא פשוטה כל כך. אבל הילד שנולד מזה... שווה כל רגע
גם במשך ההריון והלידה אנשים זרים מעורבים...אם מאושרת
ההרגשה שלך מובנת,אבל אחרי שב"ה זכינו לילד בתהליך הזה- אני לא רואה הבדל בין ההתערבות בכניסה להריון ,להתערבות במעקב הריון ובלידה...
יש לי במשפחהפשיטאאחרונה
כמה וכמה ילדים כאלו.
מתוקים מהממים חכמים ומוכשרים!!
ביוץYana
היי לכולם
מנסה להיכנס להריון אך ללא הצלחה.
האם זה ביוץ?
עדיין לאאנונימית(:
הפס השני עוד חלש מהפס בקרה, תמשיכי לעקוב כל יום באותה שעה בערך. בהצלחה!
ביוץרגעים פשוטים
מתרחש 24-48 שעות אחרי ששני הפסים באותו חוזק או כאשר פס הבקרה חלש מהפס של הבדיקה
תגובת המשךYanaאחרונה
תודה רבה יקירה, אמשיך לעקוב
❤️
עירוימתחדשת11
למי שעשתה עירוי, האם העלה לכן ובכמה?
לי העלה ממש מלאאני זה א
אני לא זוכרת אבל מספרים
כן בטחח! חשוב לדעת שמטפלים בברזל צריך לבדוק גם B12 חומצה פולשירלי1234

פולית והמוגלובין

לטפל בשלושתם אחרתהספיגה לא משהו.

הרבה יותר מהר עולה הברזל שזה בעירוי

בהצלחה מותק

כן העלה המוןאמאשוני
הבעיה שלוקח זמן עד שמתחיל להשפיע..
רוב העלייה הייתה אצלי אחרי הלידה בכלל,
התחלתי עירויים משבוע 32 בערך עד 38.
הפסקתי לבדוק אחרי 12.8 בחיים לא היה לי כזה גבוה אחרי לידה.
התחלת כבר? איזה שבוע את? עברו שבועיים מהמנה הראשונה?
אגב גם אם רק עוצר ירידה זאת השפעהאמאשוני
שבוע 37+ ב"המתחדשת11
העלה לי מ10, ל10.8
פעם ראשונה שמשפיע כזה נמוך ממה שזכור לי.
בברזל רגיל הצלחתי להשאיר ב10, אבל לא להעלות
זה תקין? הרופאה בחופשה ואין לי עם מי להתייעץ
יכול להיות שלמרות שהשפיע בהריונות קודמים, פתאום ישפיע פחות?
כמה זמן עבר מהמנה האחרונה עד הבדיקה?אמאשוני
אם עבר פחות משבועיים אז יש מצב שעוד ימשיך לעלות.
קיבלת ונופר? במינון של עשר מנות?
כי זה באמת עליה קטנה יחסית לכמות הזאת..
לי העלה מ9 ל12.8 בחודשיים וחצי מאז המנה הראשונה ועד שהפסקתי לבדוק כחודש לאחר הלידה
קיבלתי ונופר במינון של 10 מנותמתחדשת11
לפני חודש ושבוע. כלומר ברגע שסיימתי, קיבלתי הפנייה לבדיקה
יכול להיות שזה באמת מוקדם מידי?
כן סביר להניח שעוד יעלהאמאשוני
אבל בכל מקרה זאת נשמעת עלייה די נמוכה.
מה הרופא אומר?
בחופשה..מתחדשת11
סביר להניח שעוד יעלה וגם זאת עליה...רעותוש10
בטוח זה מונע ירידה.

לי בפעם שהתחלתי עם המוגלובין 10 זה לא עלה ככ הרבה

כשהתחלתי עם פחות מ9 זה קפץ משמעותית

אין חוקיות ברורה לגמרי בזה
מקווהמתחדשת11
מרגישה שהקטנצ'יק עושה לנו בית ספר בהריון הזה
😁
ומתי לקחת? מה היה הערך בהתחלה?מתחדשת11
לי לא העלה הרבה... (אחרי שישה עירויים עלה מ-8.5 ל-9.2)הריון ולידה
יותר טוב משלי לא?😬מתחדשת11
העלה לי מ9 ל12רעותוש10
וכמה זמן אחרי שסיימת עם העירוי בדקת את זה?מתחדשת11
עשית עירוי כל חודש תשיעי (מנות כפולות)רעותוש10
והבדיקה שבוע וחצי אחרי

זה באמת עליה מהירה

הריון אחר היה לי פחות עליה
אבל בפירוש שזה מונע ירידה
לי בלי עירוי יורד כל הזמן גם כשאני לוקחת ברזל נוזלי ברצף
זהו אני גם עשיתי מנות כפולות חודש 7מותק 27אחרונה
ועכשיו ביקשו שאבדוק...
סיימתי לפני שבועיים
אל תזכירי לי 🤫🤫🤫מותק 27
צריכה לעשות בדיקת דם לבדוק זאת...
עשיתי כל שבוע, יאמרו לי לעשות בדיקת דם, טרם יצא לי
ילד כמעט בן 4 וכביש - אימהות מנסות, איך הייתן מגיבות?קמה ש.
בס״ד

בדרך כלל מחזיקה לו את היד בעצמי כשחוצים. הפעם איכשהו הייתי בכמה ״חזיתות״ בו זמנית וביקשתי שהגדול (בן ה-9) והוא יחזיקו ידיים, בזמן שאני החזקתי את העגלה. בן הכמעט 4 סירב לתת יד לגדול וחצה תוך כדי שהוא מתחיל לרקוד ולהשתולל וגם קצת להתרחק מאיתנו לכיוון הרכבים. בכללי הוא ילד (מתוק-מתוק-מתוק!!!) קצת מעופף ובגדול עדיין לא מבין איך מתנהגים עם חציית כביש. היום ספציפית איתגר אותי כמה פעמים עם הקטע של הכביש.

אז, חוץ מלהקפיד ביתר שאת על להחזיק לו יד אני כשחוצים, איך הייתן מגיבות לסיטואציה כזאת, בצורה שתהיה גם בונה וגם חד משמעית?
וואו. אלופה שזכרת בכלל.תהילה 4
נראה לי שאלה קיומית בהורות
אז היום הייתי בביקורת אחרונה אצל הרופאה שליאני זה א
שבוע 37 והיא אמרה שאם לא אלד עד שבוע 40 ללכת למעקב הריון עודף..
יש כבר בהחלט הרבה צירים( ראו גם במוניטור) אבל לא סדירים וכנראה גם לא ממש של לידה אבל מתעודדת ומקווה שזה יקרה בקרוב.
מתרגשת נורא ומחכה כבר לאוצרית הקטנה
אמאלה תתפללו איתי שהכל יעבור בשלום ובידים מלאות ובריאות
🙌🙌🙌 בהצלחה רבה אהובה ♥️ בקלות ובידיים מלאות ובריאותחצי שני
אמן.תודהאני זה א
תודה יקרה😘אני זה א
בהצלחה רבה!!!זמני לשליש1
תודה בעזרת ה אני מתפללת עליך ..אני זה א
תודה ❤זמני לשליש1אחרונה
בהצלחה! לידה קלה ובידיים מלאות בעז"ה!miki052


אמן תודהאני זה א
איזה מרגש! זוכרת את התקופה שלפני ההריון הזהמק"ר
כמה קיוות וייחלת לו, עם כל המחזורים הקצרצרים שהיו לך לפני
שיהיה בשעה טובה בקלות בידיים מלאות!
אמן תודה.. מרגישה שזה כבר ממש קרוב ובאמת כל כך מחכהאני זה א
אפשר להתבאס איתכן...אני זה א
קבענו לצאת בעלי ואני הערב למסעדה קצת לפני הלידה ..
ביקשנו מחמותי בייביסיטר בקיצור גיסתי נדחפה רצינו לבטל אבל חמותי התעקשה שנצא ועכשיו בעלי מתעכב עם איזה שיחה חשובה
שמעצבנת אותי ובא לי להגיד לו שכבר לא בא לי לצאת וזהו..
כולי עצבנית ויצא לי כל החשק
אוף איזה מבאס😕עוגת שוקולד
לא הבנתי, גיסתך נדחפה להגיע אתכם למסעדה??😳😳😳
בת כמה היא? ולמה חמותך לא מבינה שזה לא לעניין? לגמרי הייתי מסבירה במילים ברורות ביותר שאתם רוצים יציאה *זוגית* ולא ארוחה משותפת🤦🏽‍♀️
איזה באססססססה
מסבירה ..אני זה א
גיסתי יצאה בנפרד עם בעלה אבל הפילה את הילדים שלה על חמותי אחרי שאנחנו "תפסנו" אותה שתשמור על שלנו..
עכשיו חמותי לא יודעת להגיד לא לבת שלה( תכלס בעיה שלה) ומילא היה לההכוח אבל היא מבוגרת ואז מי סופג את התלונות?
אנחנו כמובן
אז בגלל זה מבקשים פעם במיליון שנה כדי לא להכביד אבל גיסתי מבקשת כל יומיים ולא יודעת מה זה לעצור..
קורה לפעמים לא שמים לב ושוכחים...רויטל.

לכן יקרה אל תהיי במועקה ,קורה לכולנו דברים כאלה בלי כוונה,

לכן אל תתעצבני, תצאו בשמחה רק תרוויחי בדוק.

תודה יקירה בסוף יצאנו ואמרתי לו רק שפעםאני זה א
הבאה יעדכן אותי מראש כי אני מחכה וזה לא יפה ככה..
והיה נחמד עכשיו חזרנו
אויש. אוישששששש אוף! 💕💕💕💕מיואשת******
תודה יקרהאני זה א
היא נדחפה לכם ליציאה??מק"ר
הלו??
מקרים כאלה מתעלים מעל כל חוסר נעימות ואומרים בנועם אך בץקיפות: יציאה זוגית, נשמח לצאת לבד

חיבוק גדול!
תודה כתבתי הסבר למעלה חחחאני זה אאחרונה
סיפור לידהגוזלינה

לפני 5 שנים..

הריון ראשון תקין וקל. אני בת 20. כל הבדיקות במהלך ההריון תקינות ונשאר רק לחכות ללידה.

מגיע שבוע 40 ואני מתחילה להגיע כל 3 ימים למעקב הריון עודף.. ככה עד השבוע 42 בעצם. בשבוע 42 אני מקבלת הפניה למיון יולדות ויוצאת לבית חולים (שערי צדק, אני ירושלמית). שם אני ממתינה לזירוז מכוון שאין פתיחה אין צירים, ואני ממש ממש לא בלידה. אני מרגישה טוב, אפילו מצוין יחסית לשבוע שלי. מיום חמישי ועד מוצ''ש אני מאושפזת במחלקת נשים וממתינה לתורי לזירוז. כמובן אני בפיקוח של אחיות ורופאים שבאים ובודקים אותי כל כמה זמן, ומחברים למוניטור.

מוצ''ש התפנה חדר לידה וקוראים לי לזירוז.

התארגנתי ובקשתי אפילו חוקן. אני על המיטה עם פיטוצין-מרגישה את הצירים המלכותיים האלו ומבקשת אפידורל כי מי שעברה זירוז עם פיטוצין בטח יודעת שהצירים בלטי נסבלים. שעות עוברות והפתיחה רק 3..אני נרדמת וממתינה לפתיחה מלאה.

הגיע הבוקר יום ראשון. 7 בבוקר בודקים לי פתיחה וזה עדיין 3. שום דבר לא זז.

8 בבוקר נכנסים לחדר הלידה שלי שני רופאים ואומרים לי שיש האטות בדופק של העובר ושזה נמשך די הרבה זמן לפי המוניטור שאני מחוברת אליב מהרגע שאני עם זירוז ואפידורל.צריך ללכת לניתוח קיסרי הם אומרים לי. מסוכן לחכות. אני בהלם! בוכה ממש. מתפוצצת מבכי ולא קולטת שזה קורא לי. זה הדבר שהכי לא ציפיתי לו. כי הרי הכל היה מושלם...עד עכשיו...

התקדמנו לחדר הניתוח ובשעה 8:52 נולד הבן הבכור שלי שיחיה עד 120 שנה במשקל 2890ק''ג. בריא ושלם.

אני מרגישה רע מאד.רק בוכה ולא חושבת עליו בכלל. כל כך שקוע בכישלון הזה.. בלידה הזאת שלא הצליחה..

היום אחרי 5 שנים אני עדיין נזכרת בלידה ובוכה.. לחברות הכי טובות שלי לא סיפרתי שילדתי בקיסרי. זה כמו מכשול בשבילי.נכשלתי-זה מה שאני מרגישה. כי למה כולם יכולות ואני לא?! הן חוות לידה רגילה כמו לביאות ואני לא חוויתי. ילדתי בדרך שונה מהן, אני לא כמוהן, יש בי משהו דפוק. לא הצלחתי..

וואו איזה סיפור!דיליה
זה חוויה כל כך קשה!
הוא בן יחיד?
בטח יבואו הרהה לעודד כאן.
אבל מעניין אותי מה את מרגישה שאת צריכה פה מהפורום?
אני צריכה תמיכה, לשפוך את הסיפור שליגוזלינה


יקרה ! התחושה שלך קורית להרבה נשים בהקשר של לידה ואמהות, אבלהריוניתאנונימית
ממש לא בצדק!!!!!! אין שום דבר שתלוי בך בסיטואציה הזו, ולכן את לא כישלון!!!!! וגם אם זה כן היה תלוי בך, המונח כישלון לא מתאים לפה. את מדהימה וגיבורה!!! כל אישה שעברה לידה היא גיבורה ואלופה! וניתוח אני יודעת שלהרבה ההתאוששות לא קלה, ובכל מקרה יש כאלה שמרגישות טוב אחרי לידה ויש כאלה שמרגישות גרוע (פיזית) גם בניתוח וגם בלידה. כך שבכל מקרה את לא פחות לביאה.
ומנקודת המבט שלי, לא ראיתי בחיים מישהי שילדה בניתוח כאחת שהלידה שלה שווה 'פחות'.. ויש לי כמה וכמה קרובות משפחה ויברות שילדו בצורה השאת וממש לא התביישו בזה או משהו..

❤❤❤❤
ממש מסכימגאביול
עברתי אותה חוויה בערך כמוך. לא את ולא אני היחידות שילדויעל מהדרום
לק"י

בקיסרי. אז לא כולן "מצליחות". וזו גם לא בחירה שלנו.....
לי אישית זה לא גרם להרגיש רע, אז חיבוק לך על התחושות.


ב"ה מאז ילדתי פעמיים בלידות רגילות.
גוזלינה יקרה,חדשה ישנה
את ממש לא גוזלינה,,, לביאה וגיבורה,
לא הבנץי בכלל למה הרגשת כשלון? כשקראתי אותך כל מה שעלה לי לראש זה- וואו , איזה עוצמות. קודם כל להגיע לשבוע 42 בכזה רוגע זה מדהים בעיני, אני הגעתי לשבוע 41 ואיבדתי את זה לגמריייי... הייתי על קוצים בקטע לא טוב. אח''כ לקבל פיטוצין, זה הרפתקה לא נעימה בעליל, זה מלא כוחות ועוצמה! ואחרי כל זה שנתקעת בלידה, לשרוד ניתוח?! זה ממש להוריד בפנייך את הכובע!! לא מבינה מה כשלון? זה לא תלוי בך בכלל . את עשית מה שיכולת. מעל ומעבר. בורא עולם רצה לעשות דרך אחרת, אז אנחנו מכופפים את הראש ונותנים לו לנהל את העולם כפי שנראה לו ולא לנו, אבל להרגיש כשלון זה ממש לא העניין! את אלופה וגיבורה שעברת לידה כל כך טראומתית ועוד בלידה ראשונה.... כשאני פוגשת קיסריות אני חושבת בליבי, וואו, איך הן עברו את זה! זה קשה בהרבה יותר. מפחיד בהרבה יותר. כשלון זה מי שמתייאש ומרים ידיים, לא מי שמתמודד עם מה שיש.
חמש שנים עברו, ועדיין קשה לך. מציעה לך ללכת לעיבוד לידה שיעזרו לך לשחרר משקעים.
חיבוק על החוויה הקשה! יכול להיות שכדי ללכתבת אל123
למישהי מקצועית לדבר על זה כדי שתוכלי להשתחרר מהמועקה הזאת.
הבן הגדול שלי נולד לפני 6 שנים בניתוח קייסרי חירום, די דומה לסיפור שלך. הרגשתי בדיוק כמוך במשך חצי שנה ואחרי כמה שיחות רציניות עם בעלי השתחררו לי התחושות הלא טובות.
אני יכולה לשתף שלפני הניתוח של הבן השני (3.5) שנים כן הלכנו ובדקנו אופציה של לידה רגילה אבל לצערי לא אפשרי בגלל אופן הניתוח הקודם. כן היה לי משברון קטן אבל שמחתי כל האופציה שה' סידר.
מאז נותחתי עוד פעם לפני שנתיים בתאריך שקבעו לי מראש ונולדה מותק של ילדה. הניתוח ה3 היה מושלם וגם ההתאוששות קלה יחסית תודה לה'.

אני בנאדם שאוהב שהכול מתוכנן מראש אז ה' סידר לי בול, גם מבחינת סידור לילדים בניתוחים הבאים בעז"ה.

את מוזמנת בכיף לפנות אליי באישי לעצות וכו
וגם אם יש פה בנות נוספות שרוצות לפנות בנושא ניתוחים.
ב"ה צברתי הרבה ניסיון ב3 ניתוחים (וה4 בדרך בעז"ה) ואשמח לחלוק איתכן.
בדיוק! אני כמו שרשמת בן אדם שאוהב שהכל מתוכנן מראש!גוזלינה
ואני חושבת שזה בדיוק מה ששבר אותי! שזה לא היה מתוכנן, לא צפוי! שכאילו החליטו בשבילי.
היום אני כבר אחרי ניתוח שני, שוב טראומתי ולא מתוכנן. שוב קייסרי חירום. ואני אחרי עיבוד לידה. ועדיין קשה לי להקל, הסיפור הארוך על הניתוח השני יבוא בהמשך.
ואני חושבת שכן, כמו שרשמת לי כאן-לדבר עם הבעל זה מה שיכול לעזור הכי הרבה. הבעיה היא שכשאני מתחילה לדבר על זה אני פשוט בוכה ולא מצליחה להמשיך לדבר. והזמן לא מרפא. לא לפני חמש שנים ולא לפני חודש
וואי וואי אהובה יקרה כמה יש לי לכתוב לך. כותבת את ההודעהanonimit48
כדי להזכיר לעצמי לחזור לפוסט הזה כי כרגע אין לי פנאי
וואו, יקרה, כמה שהתחושות שלך מובנות!מתואמת
חוויתי אותן בעצמי, אבל לא בעוצמות כאלו - אלא יותר תחושה של פספוס, כי כ"כ רציתי ללדת רגיל...
למזלי בשני הניתוחים שלי הייתה לי הכנה מראש לאפשרות הזו (אף ששניהם היו חירום/דחוף) - אחד היה בלידת התאומים, וידעתי שיחסית הרבה תאומים נולדים בניתוח, והשני היה אחרי חודש שלם שבו התינוקת התהפכה כל הזמן בבטן ולא ידעתי באיזה מצב היא תהיה כשאגיע ללידה.
ה' באמת ריחם עליי, מהבחינה הזו...
לך, לעומת זאת, זה נפל בהפתעה לגמרי - ועוד בלידה הראשונה! אז הגיוני לגמרי שאת מוצפת בתחושות הללו.
ובכל-זאת, הן כן קצת מוגזמות, בעיקר זה שלא סיפרת לחברותייך שהיה ניתוח וגם זה שאת שומרת אותן עד עכשיו. ולכן אני מצטרפת להמלצות שפה - ללכת לטיפול ולעיבוד לידה, כדי לשחרר אותן ולשנות את החשיבה כלפי הניתוח.
כי בסופו של דבר - מי שיולדת בניתוח היא פי כמה גיבורה! כי היא סובלת הרבה יותר! גם נפשית וגם פיזית. אז בהחלט את יכולה לשים לעצמך את תעודת היולדת המצטיינת!
תודה מתואמת!גוזלינה
בדיוק-סובלת נפשית (פחות סבלתי פיזית, לפחות התאוששות הייתה יחסית קלה)..
אבל אני אומרת לעצמי מה זה משנה לחברות שלי הרי הם לא עברו לידה קיסרית אז הם לא יבינו אותי! מי שלא עברה את זה היא לא תבין. תסכימי איתי
לא בטוחה שמי שלא עברה את זה לגמרי לא תבין אותך/אותנומתואמת
כלומר - ברמה של ההערכה. אני הערכתי מאוד את מי שנאלצה לעבור קיסרי גם עוד לפני הקיסרי הראשון שלי. ואחרי הקיסריים שלי - זכיתי להרבה תגובות הערכה מהסביבה...
ובעיקר - הכול תלוי באיך שמציגים את זה לסביבה...
איך צריך להציג את זה לסביבה?גוזלינה
אני אישית לפני חודש ילדתי בקיסרי לאחר שהשלך על ה' יהבך
הייתי בערך 15 שעות בחדר לידה ועוד 3 שעות פתיחה מלאה מתוכן!! אז אני מציגה את זה לסביבה בכך שהיה ניתוח כי היה צריך והיינו בסכנה בסוף וברוך השם שאנחנו בריאים ושלמים. לכל מי ששאל וריחם אמרתי שההתאוששות קלה והעיקר האוצר שבידיים.
מבינה אותך אני גם חשבתי מה דפוק בי כביכול שהתינוק לא יצא אבל ככה השם רצה והתינוק שלי הכי חתיך בארץ כי הוא לא נמעך למטה וגם את זה אמרתי לכולם חחחחחחח סתם צוחקת..
חיבוק אהובה ובעזרת השם שהלידות הבאות יהיו לנו בצורה טבעית כתרנגולת בלי צורך בניתוח!!
בדיוק כמו שהצגת כאן... איך אחרי שהגעת לשבוע 42 ברוגעמתואמת
היית צריכה לחכות זמן רב בזירוז, ואיך פתאום בלי שהיית מוכנה לכך לקחו אותך לניתוח... איך הצלחת לעמוד בזה למרות שזה ממה לא מה שציפית... אפילו כבר כתבו לך פה כמה זה מעורר הערכה!
ובאמת - מבחינתי אישה שילדה רק בקיסרי ראויה שאסיר בפניה את מטפחתי! כי היא עברה הרבה יותר ממני בשביל ללדת ילדים!
❤️❤️גוזלינהאחרונה
מסכימה איתך...יעל מהדרום
ומניחה שאם היית מספרת, היית שומעת מעוד כמה שילדו בקיסרייעל מהדרום
בדיוק, רק אחרי שעברתי ניתוח הבנתי כמההשלך על ה' יהבך
זה נפות
אני ילדתי רק רגיל ומעריכה הרבה יותר קיסריות!! הרבהטליה כ
הרבה יותר
מישהי יודעת איך מזמינים שכמיית הנקה של ינוקא?גירית
בס"ד

לא מצליחה למצוא קישור להזמנה או משהו.. רק הגעתי לאיזה מקום שהשארתי בו פרטים אבל בינתיים לא חזרו אלי..
ואולי למישהי יש המלצה על סינר הנקה אחר טוב? כזה שמכסה הכל, גם מאחורה..
עוקבת.ניקית חדשדשה
אשמח גם לדעת.

גם על אתרים נוספים אם יש.
הזמנתי מהסופר פארםפלאי 1234
של נינו. ממש טוב
כשהזמנתי זה עלה 100. אני רואה שעכשיו זה 130.
NINO סינר הנקה פונצ
עשיתיפלאי 1234
לך השוואת מחירים
יש לך בכלבו סימה ב119
סינר הנקה מכותנת במבוק nino
תודה לכולן!גירית
לי יש רעיון של שכמיות הנקה טובות שמכסות ממש מכל כיווןאם ל2אחרונה

פני אלי בפרטי

כי אחותי תופרת

מאיזה שבוע של ההריון מתחילים לעלות במשקל?הריון ולידה
אני בתהליך של דיאטה כבר עוד לפני ההריון. בתחילת ההריון ראיתי שאני עדיין ממשיכה לרדת, אבל עכשיו בשבוע 9-10 אני רואה ששוב אני מתחילה לעלות.. ואני שואלת את עצמי אם זה בזכות ההריון או שזה בגלל שאני מפספסת בדיאטה..
מי יודעת?
לא עושים דיאטה בהריוןים...
תקפידי לאכול בריא וטוב
לא יודעת לענות אבל לדעתי עדיף שלא להתעסק במשקל יותר מדי. כרגע את בהריון, אחרי ההריון אם יהיו עודפי משקל תטפלי בזה ותעשי דיאטה
דווקא אם התחלתי בזה לפני ההריון אז זה בסדר להמשיך, לא?הריון ולידה
בכל אופן, זאת דיאטה בשביל בריאות (דברים בבדיקות דם שעשיתי אותתו לי שאני צריכה להוריד מהתפריט כל מיני דברים לא בריאים). וגם דיאטה של סוכרים, כי בהריון הקודם הייתה לי סוכרת ובין ההריונות היה לי המוגלובין מסוכרר גבולי, לכן כדאי שאשמר מסוכר עכשיו.
על הדרך אני מורידה גם במשקל... זה לא מטריד אותי שאעלה שוב בהריון, רק רוצה לדעת אם זה תקין שכבר עכשיו..
קודם כל את בליווי דיאטנית? לעשות דיאטה בהריון בלי ליוויהשקט הזה
מתאים זה נראלי לא רצוי..

בגדול העלייה במשקל היא מאד אינדוודואלית.. אני עליתי כבר מהחודש הראשון אבל יש כאלה שמתחילות לעלות רק יותר מאוחר.

רופאת נשים שאני מכירה טוענת שעד שבוע 20 לא צריך לעלות בכלל אבל שוב, אני חושבת שזה אינדוודואלי
אני בליווי של רופאה (לא נשים)הריון ולידה
תודה על התשובה!
אני עליתי עד שבוע 16 4.1 קילוגולדסטאר
לא עושים דיאטה בהריון העלייה היא רצוייה, יש עלייה תקינה שצריך לנסות להקפיד עלייה
זה מה שאני מנסה להבין, מה העליה התקינההריון ולידה
מתוך האינטרנט:גולדסטאר
הקצב הממוצע של עלייה במשקל במהלך ההריון הוא 1-2 קילוגרם בשליש הראשון, ולאחר מכן עלייה של כ- 300 גרם בשבוע.

לא עושים דיאטת הרזייה בהריון.
זה אינדיבידואלי לחלוטין. כל אחת עולה בצורה ובקצב שונהמשהי חמדמדהאחרונה

לא חושבת שאת צריכה להילחץ. זה הגיוני שעלית. אלא אם כן זה קצת קיצוני...

מעדיפה לכתוב מאנונימי שלא יזהו...אנונימית2497
הקטני בן 4 חודשים אני מניקה הנקה מלאה ועל גלולות
שבועיים אחרי הטבילה שהייתה בירך חודשיים אחרי הלידה קיבלתי מחזור והפעם לא קיבלתי חיכיתי עוד שבוע ועדיין לא קיבלתי...
אני כבר שבוע מרגישה כאילו אני צריכה לקבל ולא מקבלת (ככה התחיל לי היריון הקודם) עשיתי בתחילת השבוע בדיקת הריון שיצאה שלילית ועכשיו הסתכלתי על האריזה וקלטתי שהיא לא בתוקף כמה זה משמעותי אם התוקף שלה נגמר לפני 4 חודשים?
בלחץ ממש מצד אחד אני ממש רוצה עוד הריון מצד שני מפחדת ממש מהריון ועייפות וחולשה עם תינוק קטנצ'יק שדורש הרבה...
ברור שאני אעשה עוד בדיקה אבל אולי למישהי היה פה ניסיון עם זה?
מקפיצה לך אין לי ניסיון עם זהאני זה א
בהנקה מלאה ובטח בגלולותפשיטא
מאוד הגיוני לא לקבל, או לקבל לא סדיר, ובכלל אם את לוקחת את הגלולות לפי ההוראות סיכוי מאוד נמוך להיכנס להריון...
אני יודעת אני פשוט לא מבינה למה כבר שבוע כואבת לי הבטןאנונימית2497
כאילו אני עוד שנייה מקבלת
זה קרה לי המון בהנקה.. כאבים כאלהפשיטאאחרונה
לא יודעת,הייתי חושבת שלא משמעותי. אבל הרבה בנות כתבו פהחצי שני
שלפעמים מגיע מחזור אחד אחרי הלידה ואז כלום. במיוחד שאת על הנקה מלאה זה נשמע הגיוני.

וגם בכללי טוענים שיש הרבה שינויים הורמונליים אחרי הלידה
עם גלולות של הנקה, לרוב לא מקבלים מחזור בכלל!M-P-4
^^^ מה את לוקחת?יעל מהדרום
אני יודעת אבל כן קיבלתי פעם שעברה ואני כבר שבוע עם כאבי בטןאנונימית2497
כאילו אני עוד שנייה מקבלת
התלבטות קייטנות, אשמח לחכמת הפורום מיואשת******
קייטנות שהם בשבועיים האחרונים של השנה, כלומר מסתיימות יומיים לפני תחילת הלימודים.
קיטנה אחת של הגננת של שנה שעברה, ליד הבית, גננת מוכרת, ילדים מוכרים. דבש.
קיטנה שניה של הגן של שנה הבאה. לא הגננת אבל שתי סייעות שיהיו לה שנה הבאה, חלק מהילדים של שנה הבאה. רחוק מהבית.

ברור שהכי נוח ומתחשק ליד הבית. הכל מוכר ונוח וקרוב
אבל מצד שני חשבתי שכבר שלושה שבועות היא תהיה בלי הגן הקודם וכבר נפרדה מהגננת וכו, ולחזור לגן לקיטנה של שבועיים לאותו מקום ולאותם ילדים וגננת ואז אחרי שהיא מתרגלת לשגרה שלה להעביר גן אחרי יומיים
לעומת לשלוח לקיטנה של שנה הבאה והיא כבר תכיר את המבנה וחלק מהילדים והסייעת בכניסה לגן החדש , וגם ההסתגלות למקום ולילדים חדשים תהיה בתוך קיטנה שיותר גמיש להוציא באמצע וגם זה יותר חוויתי מגן אולי בגלל הפעילויות...
בעיקר אני מרגישה שלא פייר להחזיר אותה לכל המוכר של שנה שעברה אחרי הפסקה ארוכה ואז לתלוש אותה משם ולעבור לגן חדש לגמרי.
ומצד שני הקיטנה ליד הבית של הגן המוכר זה קרוב ונוח ובלי הסברים ו הסתגלויות לכלום כי מבחינתה זה יהיה המשך של שנה שעברה
מקווה שהובנתי.
אשמח לדעתכן
תראירגעים פשוטים
את ההסתגלות היא תעבור בכל מקרה- או עכשיו או עוד כמה שבועות.
אני אישית שמתי במסגרת של שנה הבאה כדי שירגיש את הגן הבא כחוויה כייפית, אבל זה לא דרש ממני מעבר מבחינת מיקום..
יש לה חברות בשני הקייטנות?
בזה של השנה הבאה אני לא יודעת אם יש מישהי שהיא מכירהמיואשת******
האמא היחידה ששולחת לשם לא בטוחה עדיין איפה היא תשלח
והאמת זה מה שחשבתי לעשות, לשלוח לשנה הבאה. תודה על החיזוק
אשמח לעוד דעות 😉מיואשת******
בת כמה היא? (היא היתה בקייטנה אחרת אחרי הגן הקודם?)יעל מהדרום
שנתיים ושמונה. לא היתהמיואשת******
אז נראה לי שעדיף לשלוח לקייטנה של הגן החדשיעל מהדרום
לק"י

היא לא בגיל שהיא תבין שכלית את כל המעברים. עדיף פחות לבלבל אותה.
בת כמה היא?1234אנונימי
בת שלוש?

אני חושבת שהייתי שולחת לקייטנה של שנה הבאה, בהנחה שיש לך כוח לכל מה שמסביב (להסיע, לבוא לקחת באמצע אם צריך, להיות מוכנה נפשית להסתגלות ואולי היא לא תרצה ללכת בהתחלה)
קחי בחשבון שראש השנה יוצא השנה ממש מוקדם, אז גם ככה ההסתגלות תהיה קשה יותר, כי עובר בערך שבוע מתחילת שנה ואז מתחילים חגים. אז בעצם את נותנת לה סוג של יתרון ההסתגלות ארוכה יותר.

מצד שני, היא כן כבר יחסית גדולה ומבינה. אפשר להסביר שעכשיו הולכים לקייטנה עם החברים מהגן הקודם, וכשיסתיים החופש היא תלך כבר לגן של גדולים. זה נראה לי כבר גיל שאפשר להבין את זה.
אז אם אין לך כוח ופניות לכל העיסוק מסביב, הייתי שולחת לקייטנה הקרובה לבית
לדעתי לקיטנה של שנה הבאהמחי
גם אני חושבת שזה לא יעשה לה טוב לחזור לכל מה שמוכר משנה שעברה אחרי שנפרדה כבר, ואז שוב להיפרד ולהגיע למקום חדש
האמת, לא ממש רואה דילמה 😊מחכה_ומצפה
עד כדי הנוחות שלכם, ברור שעדיף קייטנה של הגן החדש, שכבר תתחיל להתרגל.
בעצם היתרון היחיד לכאורה של הגן הישן (שוב, עד כדי נוחות שלכם) זה שהיא כבר מכירה ולא צריכה להסתגל. אבל מכיוון שהיא לא תישאר שם בשנה הבאה גם ככה אז זה לא באמת יתרון, כי זה פשוט דוחה את ההסתגלות לגן החדש ולא מבטל אותה הרי. ולי אישית נראה שעדיף להתחיל עם קייטנה בגן החדש כדי שתגיע עם יותר בטחון בתחילת שנה.

בהצלחה!
איזה תמימות דעים, תודה לכולן! חיזקתם אותי 😀מיואשת******
גם אני חשבתי שעדיף לזה של שנה הבאה אבל הייתי צריכה קצת חיזוק , תודה רבה!
האמת הייתי עושה מה שנוח כרגעאני זה א
הרי את צריכה את הקיטנההמן הסתם כי עובדת או צורך אחר.
וגם בכלל יכול להיות שההסתגלות בגן החדש לא תהיה כזו קשה וגם ככה יהיו חגים שניה אחרי תחילת שנה אז ההסתגלות האמיתית תתחיל אחרי החגים..
אני גם..שאלה אישית


גמניoo
תודה! בזכותך נזכרתי שדווקא בתחילת הקייטנה יש לי 3 ימים חופשמיואשת******

ואז אני חוזרת לעבודה, אז בעצם זה באמת עדיף לי שהיא תסתגל לקיטנה כי בתחילת הגן יהיה לי יותר קשה להיות גמישה. לא חשבתי על זה ...

את צודקת עם הקטע של החגים אבל לילדה ב"ה יש זיכרון ממש טוב ואני חושבת שהיא בהחלט תזכור את הגן, תודה רבה! חיבוק

מעולה בהצלחה ותחזרי לעדכן שההסתגלות עברה חלקקקקאני זה א
אמן! תודה מותק ❤️מיואשת******אחרונה
ברור שלגן החדש-איזה מתנה זה!!רקלרגעכאן
חיבור לתינוקת קשהאנונימית בהו"ל
התינוקת שלי בת חודשיים. תינוקת ממש קשה, והיא לא ילדה ראשונה שלי. אין לי כוח לפרט אפילו וזו גם לא מטרת ההודעה.

אני אוהבת אותה באמת, התאהבתי בה ממש מהרגע הראשון.
אבל אני חוששת שהעייפות והתסכול והקושי הענק נותנים את אותותיהם, ואני מרגישה שהחיבור אליה לא כמו שהייתי מצפה. אני עדיין אוהבת אותה ונמסה כשהיא מחייכת אליי, אבל זה חלק כל כך קטן ביום כל כך קשה... (יום ולילה יותר נכון). כאילו אני מרגישה שהייתי אוהבת אותה הרבה יותר אם היא לא הייתה כל כך קשה והייתה סתם תינוקת סטנדרטית. אני מרגישה שהחיבור אליה הוא לא כמו שהייתי רוצה, ושאני אוהבת אותה פחות ממה שציפיתי בשלב הזה.
מרגישה שדיכאון אחרי לידה מחכה לי בסיבוב... לא חשבתי שיהיה איתה כל כך קשה.
וואו. נשמע קשהמטילדה
אז קודם כל חיבוק.

תינוק קשה זה באמת קשה...
ולא פירטת מה בדיוק אז אני רק זורקת משהו שעלה לי..
בדקת ויסות חושי?

בהצלחה
יקרהמתחדשת11
אולי את כבר מפתחת דכאון ולכן ההסתכלות על הקטנה היא כזו?
לא פירטת למה את מרגישה ככה
כדאי גם לבדוק חוסרים ולהשלים.
לצאת ולראות הרבה שמש, לשמוע מוסיקה
לא יודעת מה הנסיבות אבל אצלי היה ככה קשה התינוקאנונימית-אנמית
וגם אצל גיסתי בגלל ריפלוקס סמוי שלקח זמן לאבחן
ואחרי שטופל קיבלתי את הבן שלי חזרה והחיים שלי חזרה
אל תקבלי את זה שהיא פשוט קשה תלכי תראי אולי משהו מפריע לה, אני בטוחה שעשית את זה אבל אל תותרי

ומחבדת אותך על התמודדות לא פשוטה ...
אוף, חיבוקתוהה ליאחרונה
איזה קשה זה נשמע
ממליצה לך מאד לפרט כאן מה הקושי כי אולי יש כאן בנות שהתמודדו עם דברים דומים ויהיו להן פתרונות בשבילך... ויש גם פתרונות כלליים להרגעת תינוקות קשים.. ניסית טיפות גרפווטר? עיטוף? נדנדה חשמלית? מנשא, מוזיקה, לקחת לרופא לשלול דברים..
איך היה ההריון? הלידה? הימים הראשונים אחרי הלידה?
טיפים להרגיל למוצץ ובקבוק? בבקשה תגידו לי שזה לא אבוד ☹️מחכה_ומצפה
בת חודשיים על הנקה מלאה.
בכל פעם שאני מציעה לה מוצץ עושה הבעת גועל וכאילו מתחילה להיחנק, כאילו שזה מפעיל לה את רפלקס ההקאה. כמובן שניסינו שלל מוצצים, כולל אחד ממש פצפון. היא בכלל לא מנסה למצוץ אותם, ישר יורקת.
כנ״ל עם בקבוק (עם חלב שאוב) - לפעמים כן נותנת איזה שתי מציצות ואז שוב יורקת ומתנהגת כאילו היא עומדת להקיא.

גם עם המוצץ וגם עם הבקבוק מסתכלת עליי במבט מזועזע של ״אמא, איך את עושה לי דבר כזה נורא???״

בבקשה תעודדו אותי שזה לא אבוד. ואם יש טיפים שיכולים לעזור. אין מצב בלי בקבוק, מתישהו אני אחזור לעבודה. וגם בלי מוצץ ממש ממש קשה, היא פשוט עושה ממני מוצץ. יכולה גם שעה לשבת ולמצוץ (לא לינוק, סתם למצוץ). והיא באופן כללי עם ריפלוקס וממש לא רגועה, אני ממש צריכה שהיא תיקח מוצץ.
ניסית סוגים שונים? יש תינוקות שלא מוכנים לקחת מוצצים חוץכלהטרייה
מסוג מסוים אצלי למשל הוא מוכן רק את של mum ולא שום מוצץ אחר...
ללא מוצץאמא_טריה_ל-2
אצלי הגדולה גם הייתה ככה, ניסיתי קרוב לעשרה סוגים כמעט, המשכתי לנסות עד גיל שנה אפילו, אך ללא הצלחה.
מה שהיא קצת הסכימה לפעמים זה מוצץ עם פיית לטקס ולא סיליקון, לא יודעת למה ההעדפה, כמובן הכי קטן שאפשר. כשגדלה הייתה משחקת איתם ולועסת אותם קצת לפני השינה.
אבל בתכלס נאלצנו להסתדר בלי מוצץ... אכן מאתגר
מוכר..בשבילך..
אצלי השתיים הקטנות לא הסכימו מוצץ בכלל..
בעיקרון למדו להירגע בדרכים אחרות.. כשהרגשתי שאני הופכת למוצץ (בגיל 9 חודשים) הפסקתי להניק..

ולגבי הבקבוקים בעיקרון פשוט התעקשתי עד שהסכימו.. לא וויתרתי וישר הנקתי.
אבל גם באמת ניסיתי כשהן לא ממש ממש רעבות ואין להן סבלנות.
לא אבוד. הגדולה שלי רק בגיל 4 חודש הסכימה לקחתmiki052אחרונה

וכל זה לאחר מאמצים וייאוש ומאמצים וייאוש.

ניסיתי את כל סוגי המוצצים לא עזר.

עד שמצאתי את המוצץ הגומי של פעם (כולו עשוי גומי) אותו היא הסכימה לקחת (שוב...במאמצים מרובים)

 

מה שכן צריך לעזור לבייבי לתפוס את המוצץ הרבה זמן . ולעשות זאת כשהתינוק רעב קצת ולא שבע כי אז עלול להקיא.

כך לאט לאט קולט את רעיון המציצה של מוצץ.

 

ממתי אפשר וכדאי להתקין התקן לא הורמונאלי אחרי לידה?אחת פשוטה
ואם יש למישהי רופא מומלץ באיזור דרום אשמח לקבל המלצה .
ועוד שאלה על התקן לא הורמונאליאחת פשוטה
אם מניקים הנקה מלאה, ובהנחה שההנקה מונעת ביוץ (אבל בכל זאת שמים התקן ליתר ביטחון)

אז ההתקן לא גורם לווסת?
היו פה בנות בקהל ששמו התקן לא הורמונאלי ולא קיבלו מחזור תקופה ארוכה ?

התקן לא גורם לווסתYaelL

יכול לגרום קצת לדימום בהתחלה אבל זו לא ווסת. גם התקן הורמונלי לא גורם לוסת, אין קשר בין ההתקן לווסת.

אני לא קיבלתיאם_שמחה_הללויהאחרונה
שנה עם התקן בגלל ההנקה
תלוי ברופא. יש כאלה שמתקינים גם 4-5 שבועות מהלידהמיקי מאוס
ויש כאלה שדורשים חודשיים.

בגדול כנראה זה היה צריך להיות תלוי ברמת ההחלמה של הנרתיק אבל לא יודעת
איזה קופה?עננים כחולים
אני התקנתי 6 שבועות אחרי לידה. וב"ה לא היה מחזור שנה ועשרה..אמהלה

מאז ה' ישמור... אבל זה כבר סיפור אחר

יאללה הלוואי עליאחת פשוטה
אוף יום חמישי לשבעה נקייםאם_שמחה_הללויה
איזה יצר הרע! ראיתי כתמים (על תחתון לא לבן) ובמקום לחכות, להראות לרב. הלכתי ועשיתי בדיקה עם עד. יצאה נקודה אדומה😒
יש טעם להראות את העד לרב?
כן בוודאימשהי חמדמדה

והגיוני גם שהוא יגיד לך ללכת לבודקת. עוד אל תאבדי תקווה!!

בהחלט.מוריה
הצבע צריך להיות טהור.
בוודאי ללכת לרב. ולא לחזור על זה שוב!מיקי מאוס
כתמים על תחתון לא לבן לא סותרים את 7 נקיים. על עד בדיקה זה כן עלול לסתור

בשורות טובות
תודה לכולן!אם_שמחה_הללויהאחרונה
🙏
משהי כאן חוותה באחת ההריונות היפרדות שיליה?אנונימית לשרשור

ומוכנה קצת לספר לי על זה? מה היה? היו סימפטומים? מה דרך הטיפול? וכו וכו

אניזמני לשליש1
לא אופטימית ממש :/
בתחילת הריון.. גם בקודם וגם הנוכחי
הקודם התחיל בדימומים.. כל שבוע היה קצת. בשבוע 12+4 דימום פסיכי עם קרישי דם ענקיים וכאבים שאי אפשר לפספס.. העובר נפלט עם השק הריון

הריון נוכחי התחלה של היפרדות קרומים שהתחיל בשטף דם חזק שנעצר תוך 3 דקות, עובר עם דופק. הדימום נרגע ואני כרגע בשבוע 11.. ימים יגידו.
אין טיפול בשבוע כזה חוץ מהימנעות מיחסים.
זאת לא היפרדות שלייהYaelLאחרונה

היפרדות שלייה זה מושג שרלוונטי רק משבועות יותר מאוחרים, וזה מצב המסכן את העובר ואת האשה. הטיפול האפשרי הוא רק ניתוח קיסרי דחוף אלא אם זה קורה במקביל ללידה פעילה שאז לרוב תתרחש לידה מהירה, ולאשה זה לפעמים מלווה בהפרעות במערכת הקרישה שדורשות מתן מוצרי דם. 

שבוע 33+ ב"ה ושאלת ציריםmiki052

היי לכולן,

בבוקר היו לי צירונים ברצף - בתוך חצי שעה היו 4  לא ארוכים, בערך 10 שניות כל ציר, אבל כן ציר שמצריך עצירה של כל פעילות.

שתיתי בקבוק מים של ליטר וחצי ונרגע .

מאז עד עכשיו היו עוד שניים.

אני עם ברקסטונים משבוע 19, 

מה אומרות? יש למה לגשת למיון?

כנסי למקלחת תראי אם הם ממשיכים או מפסיקיםטליה כ
אני עם הצירים הללו כבר יותר מחודשmiki052

הם לא חזקים ולא באים ברצף או בזמן קבוע. וקצרים. (במהלך יום שלם יכולים להיות בערך 7-8 פעמים או יותר)

כך שלהכנס לאמבטיה לא ממש יעזור

הענין הוא שעכשיו ז"א בבוקר זה היה ברצף בתוך זמן קצר.

מתלבטת אם יש מה לגשת למרות שנרגעו יחסית

אני הייתי ניגשת להיבדקאני זה א
זה נשמע עדיין בגדר תקיןרקלרגעכאן
בעקרון אומרים להבדק אם יש יותר מ4-5 בשעה
אבל אם שתית ונרגע יחסית אז זה הגיוני שקצת התייבשת
תנוחיצותשתי ואם זה לא מתגבר או נהיה שוב יותר מ4 ב'עה זה נשמע בסדר

אלא אם יש רקע של התקצרות צוואר או לידות מוקדמות

לי זה קורה הרבה שיש פתאם כמה וכמה
ואז נעלמים
צריך להיות בתושומת לב..
לשתות ולנוח
בהריון הנוכחי ב"ה אין היסטוריה של התקצרותmiki052

אבל בהריון אחר כן היה לי צירונים והיתה התקצרות. התאשפזתי ליומיים וב"ה התארך הצוואר, וילדתי בזמן.

בשאר לא היה כלום ב"ה

השאלה אם זה נחשב ל"היסטוריה/רקע"מטורלל

לי יש את זה גם מלא מלא פעמיםמשהי חמדמדה

ובדקתי כמה פעמים והכל היה בסדר...
תעקבי אחרי התזמון אם זה מתגבר למשהו כמו 5 פעמים בשעה תלכי להיבדק...

מים מים מים מים מיםתיתיל

והרבההההה לפחות 3 ליטר... עוזר ממש בצורה מידית...

בדיוק מה שעשיתי. ועזר לי מאוד. ב"ה!miki052


תודה בנות!miki052אחרונה