פורום הריון ולידה (עמוד 1981)

האכיפה לא.

יודע שיש את זה בתחנות רכבת ושם יש שילוט שאסור לעשן.
עוד לא נתקלתי בשלט כזה בתחנות אוטובוס.

שווה לבקש בנימוס.
אני אומרת שאני בהריון ומבקשת שלא יעשנו בתחנה ותמיד הם מתנצלים ומתרחקים

פשוט כי זה מתקבל יותר בהבנה אצל אנשים ואין לי עצבים להתחיל להתווכח אם זה כן חוקי או לא, אבל שומעים הריון ונהיים נחמדים

במיוחד כשאין שילוט.

ואם אני לא בהריון?
ואם לא באלי לספר לאדם זר שאני בהריון?

לשאוף רעל כי לא נעים או לבקש..
ולגבי השאלות שלך - מה שכתבתי למעלה לחן שחר

בלי אכיפה, זו הדרך הכי קלה להשיג את זה שיתרחקו/יכבו סיגריה.

להגיד זה לא בריא זה מטיף,
להגיד זה לא בריא לי זאץ בקשה להתחשבות.
עם פרצוף מנומס והכל..
ןאם נכנס לויכוחים שאת זאת שצריכה להתרחק אפשר לומר שהחוק לא תואם את העמדה שלו.
עוזר, יופי. לא עוזר, לא תלכי איתו מכות.
לא בריא לי יכול לבוא בליווי ליטוף בטן או שיעול או כחכוח. (בלי קשר למצב הגופני שלך)
אם חשוב לך לנסות להרחיק אותו בכל מחיר זאת דרך עדיפה, אם עדיף לך לדבוק באמת ולהתרחק מחשש קל של גניבת דעת אז תישארי בלא בריא לי.. שזה נכון מאוד בכל מצב.

מסכימה איתך שלא נעים לבקש, אבל יותר לא נעים לעמוד מחוץ לתחנה עם ילד ביד ורגליים כואבות

לדעתי יש חוק כזה פשוט לא אוכפים אותו כל כך

עדיף להגיד שאת בהריון או שהילד רגיש או משהו

למקרה שהמעשן הוא לא האיש הכי הכי נחמד ולא יקבל בהבנה שאת פשוט לא רוצה עישון לידך

זה לא נעים אבל עובד יופי

הוא בכלל לא התייחס אלי, כאילו אני לא שם והמשיך לעשן במרץ אינסופי, ואשתו הסתכלה עלי כאילו רצחתי את בעלה עם מכות קילשון. בקיצור, זה היה מאד יעיל..
אבל כשאני בגינה אני תמיד תמיד מבקשת כי זה פוגע בילד הקטן שלי. ותמיד מקשיבים לי. אז אני בעד לבקש, זה גם יעזור ליצור סביבה נקיה יותר

כמעט בתשיעי, עוד שבוע...

ועייפה וחלשה מאוד.

אין לי כח לקום מכיסא.

אין לי כח ללכת.

מרגישה שהמושג "מתנהל בכבדות" הומצא עבורי 

בקיצור, מזדהה ממש, ושואלת גם כן - מה יכול לשפר את ההרגשה ולחזק?

 

וחוץ מזה, חודש תשיעי כולם בתחושת כבדות ועייפות, ואת באמת סוחבת כל כך הרבה קילו יותר ממש שהגוף שלך רגיל.

זה כבד, זה מעייף, זה לוחץ, זה חם, זה מציק.
פשוט לנסות לישון כמה שיותר ולא להתאמץ!!

בלי להיות בהריון 😅

אומרים שירקות חיים עושים פלאים
וכמובן פעילות ספורטיבית קבועה כלשהי
(נגיד שׂחייה...? ... הלוואי חח)

הרצועות באגן מתגמשות ומתרחבות וזה יכול להסביר את מה שאת חווה.

לרוב זה דבריםש אני מרגישה במנוחה

ואז השרירים שמחזיקים אותו עובדים יותר קשה, זה לגיטימי ביותר שמתוח לך. 

 

אני ממש ממש ממליצה לך לקנות ספר להריון ולידה, וממליצה על המדריך הישראלי להריון ולידה. הוא ממש מפורט והרבה שאלות שאת שואלת מפורטות שם בצורה מאוד טובה, חושבת שזה ירגיע אותך לקרוא את זה

וואלה יכול לעזור גם לבעלי יש מלא שאלות שלפעמים אין לי תשובה לגביהן חח
נגיד יצא לי עכשיו הפס הזה בבטן מהטבור אם מכירה

תקשיבי את חייבת! יש לך מלא שאלות וזה כזה מרגיע אני אומרת לך... יש בו דברים קצת לא צנועים שצריך לצנזר אבל הוא עונה על הכל הכל..

סטימצקי וכדומה

אני קניתי באינטרנט בכנרת זמורה ביתן בממממשששש זול

שלפחות מבחינת הרופאים, אין משמעות לספירת החודשים, כי ההתפתחות נבדקת לפי מס' שבוע.
40 שבועות ההריון , בעצם הם לא 40, כי ספירת השבועות מתחילה מהוסת האחרונה ולא מתחילת ההריון.
גם אם ניקח 40 וגם אם ניקח 38, בכל מקרה זה לא מתחלק יפה לתשע...
ולכן יש שבועות כאלה שזה באמת לא ברור באיזה חודש את.
נניח, שבוע 36- זה תחילת תשיעי? לרוב מקובל שכן, אבל לא תמיד.
אם כן, אז 32 זה תחילת שמיני
28, תחילת שביעי
24, תחילת שישי
20, תחילת חמישי אבל פה זה כבר מסתבך, כי אם נמשיך אז נגיע לכמה שבועות מיותרים...

בקיצור, לא כזה ברור...

כי בחודש רגיל יש 29 או 30 ימים שזה יוצא 4 שבועות + יום או יומיים
אז 36 שבועות לחלק ל 4 זה 9
ועוד שבועיים זה 14 יום שמשלימים ל 29 או 30 יום בחודש

התאריך שלי הוא בט"ו תשרי, אז מבחינתי בט"ו אלול אני נכנסת לחודש תשיעי, ובט"ו אב אני בחודש שמיני. אני נכנסת לחודש חדש בטו לחודש... לא משנה לי מה המחשבון כותב. יש חודשים שמתחילים באמצע שבוע...

שהם מהמחזור עד ההפריה כביכול ואז ללכת לפי העברי זה יוצא 9 חודשים בדיוק עד התל''מ

יצא לי יותר מסובך

חלוקת שבועות הריון לפי חודשים - חודשי הריון

זה החלוקה שאני ראיתי ברוב המקומות

חודש תשיעי נמשך רק 3 שבועות .. שזה די מצחיק..
כאילו 37. 38. 39. 40 אבל תכלס בתחילת 40 זה התאריך ולכן זה יוצא רק 3 שבועות .

כי ברגע שאת 40+1 זה אומר שסיימת 40 שבועות ואת בשבוע ה 41

אם את באופן רשמי ב40+1 אז הרופא יתייחס לזה שאת בשבוע 40.

בכללי הוא אתר מצוין
ויש בו הרבה מידע

הריון נמשך תשעה חודשים עבריים בדיוק מהביוץ עד הלידה.
אז תמחקי את השבועיים (+/-) בין וסת אחרונה לביוץ -

נכון שהתאריך העברי של הביוץ/הטבילה/ההיקלטות זהה לתאריך העברי של הת.ל.מ?
אז זה התאריך בו את "מחליפה קידומת" בחודשים..

נגיד שנכנסת להריון ב י"ג ניסן אז הת.ל.מ שלך יהיה ב י"ג טבת
אז כל י"ג בחודש עברי את מתחילה חודש חדש..

מקווה שיצא ברור..

התל״מ 9 חודשים ושבוע אחרי הביוץ...

המחזורים שלך ארוכים יחסית? 34-35 ימים?

סופרת כל 9 שבועות כחודשיים
ככה מסתדר לי הכי טוב
ככה סוף שבוע 36 זה סוף חודש שמיני
ומשם והלאה זה חודש תשיעי

סבבה הכי כיף.. ככה הוא עובר מהר..חח

שנמשך כל היריון ;)

הרי התל"מ הוא ביום הראשון של שבוע 40/יום אחרון של שבוע 39, תלוי את מי שואלים.
בכל מקרה שבוע 40 הוא כבר אחרי התל"מ ולא כלול בתוך חודש 9, לכן לא הגיוני שחודש 9 הוא 3 שבועות וחודש 7 הוא 5 שבועות...

זה אומר 39+ עד שזה נהיה 40
מהרגע שזה 40+1 זה כבר השבוע ה 41 ולכן גם מתחילים בשלב הזה מעקב הריון עודף
התל''מ הוא ברגע שסיימת 40 שבועות מלאים

B12 עוזר לבניית תאי דם אדומים. אם אין לגוף מספיק B12, אז אין לו מספיק תאי דם אדומים, ולכן גם יהיה חסר המוגלובין(אנמיה היא מחסור בהמוגלובין).
לא יודעת מה יעשו בבדיקה, אבל בד''כ פשוט יתנו B12..

האמת שזה מסביר לי הרבה דברים. עשיתי עירוי פרינגקט לפני חודשיים, הוא באמת אעלה את הברזל, אבל חודש וחצי אחר כך ההמולובין ירד בחזרה למה שהוא היה לפני העירוי. (ולכן עכשיו עושה פעמיים בשבוע עירויי ונופר בתקווה שהוא כן יעבוד)

לפי ההסבר שלך, אני מבינה שיכול להיות שבעצם הירידה בהמוגלובין היתה בגלל חוסר B12 ולא חוסר בברזל, ולכן העירוי של ברזל לא עזר?

 

בזכות הבנות פה בפורום, שאמרו לי שכדאי לקחת תוסף B12 למרות שזה יצא בטווח, כבר קניתי B12 למציצה מתחת ללשון, ואני לוקחת בימים האחרונים פעם ביום.

 

אז ממה שאני מבינה כנראה הרופא יגיד לי פשוט להקפיד לקחת את התוסף הזה וזהו?

 

הרי למה צריך את כל הברזל וההמוגלובין?
כי הם עוזרים להעביר חמצן לתאים. הברזל יושב על ההמוגלובין, וההמוגלובין יושב על תאי הדם האדומים. ברגע שאין להמוגלובין(ולברזל) איפה להתיישב, לא יעזור לקחת ברזל או לקבל עירוי ברזל, כי לגוף פשוט אין איפה למקם אותו...

אני לא יודעת אם הרופא יגיד לך רק לקחת בי12, אני ממליצה ללכת אליו בכל זאת.

מי שמלווה אותי בהפניות לעירויי ברזל - זה המטולוגית שאני מאוד מרוצה ממנה.

 

האם גם החוסר הזה של B12 קשור לתחום של המטולוגיה? כי אם כן, אני הרבה יותר מעדיפה לדבר איתה מאשר עם הרופא משפחה...

לכן אני משערת שהיא תדע מה לעשות עם מחסור בבי12

זה הגודל של כדוריות הדם, אם הוא גבוה כנראה שמדובר באנמיה בגלל חוסר בוויטמין b12. אם הוא נמוך כנראה מדובר באנמיה מסיבות אחרות

אבל אולי באמת הגיוני שהאנמיה היא כתוצאה מחוסר בשניהם (ברזל וb12) כמו שכמה נשים פה כתבו....

מנסיוני קשה מאד למלא חוסרים עם הכדורים למציצה תת לשונית. אני נטלתי בעבר זריקות B12 לשריר והרגשתי הקלה משמעותים בתסמינים (אצלי היה בעיקר ירידה בתפקודים קוגניטיביים)

כמו שזה אצלי עכשיו (257).
ואם כן מי נותן? רופא משפחה?
כמה זריקות צריך לעשות בדרך כלל כדי לראות שיפור?

לא כל הרופאים מסכימים לתת... אני קיבלתי מרשם ל10 אמפולות. בפועל נמרחתי עם זה והספקתי רק 7 לפני שפג התוקף והרגשתי שיפור משמעותי.
לא זוכרת כמה היה ערך הB12 אצלי, נראה לי שקצת יותר נמוך משלך.

אנמיה זה המוגלובין נמוך. תראי את זה בתוצאות בדיקת דם תחת הערך HGB.
אנמיה יכולה להיגרם מהרבה דברים (תלסמיה, אנמיה חרשמית, דימום כרוני, פגיעה בייצור כדוריות דם ועוד). הסיבה הכי שכיחה אצל נשים בגיל הפוריות היא: חוסר ברזל וB12. בדרך כלל חוסר משולב של שניהם.
ברזל, B12, חומצה פולית ועוד ויטמינים - הם חומרי הבנין מהן עשויה כדורית הדם. מחסור בחומרי הבנין = מחסור בתוצר - ייצור מופחת של כדוריות דם אדומות.
אם יש לך כמות פחותה של כדוריות דם אדומות, יש לך פחות מרכיבים בדם שיקשרו אליהם המוגלובין. ולכן תראי המוגלובין נמוך. (ההמוגלובין קושר אליו חמצן ו"נוסע" איתו בכלי הדם לעבר כל הרקמות והתאים בגוף. לכן המוגלובין נמוך = אספקת חמצן נמוכה = סחרחורות, חולשה ועייפות).

בבירור קלאסי של אנמיה בודקים חסרים של הויטמינים הנ''ל, שוללים תלסמיה (הרס מוגבר של כדוריות דם אדומות - מבוצע בבדיקת דם רגילה),וכמובן בודקים רמת המוגלובין.
בד"כ הטיפול יהיה כמו שאמרת - מתן ברזל וB12. אפשר פומי, ובחסרים גדולים יותר - עירוי/זריקה לשריר.

עדיין נשארה לי שאלה - בסופו של דבר יש לי 257ML B12 בעוד שהמינימום הוא 187.

 

הגיוני שלמרות זאת שזה בטווח התקין, כבר יהיה לזה השפעות על כל מה שפירטת? (ייצור כדוריות אדומות וכו)

 

ועוד משהו -אני בהריון חודש תשיעי,  את חושבת שיכול להיות שלרמה כזאת של B12 ולחוסר של ברזל שיש לי, היתה או תהיה השפעה על העובר? 

של B12, מורגשות כבר מערכים כאלה.
העובר לא נפגע. מי שנפגעה, רוקנה מאגרים, סוחבת ושורדת - זאת את ⁦⁩

לי היה המוגלובין נמוך וגילינו אחרי שהיתה לי סחרחורת.

הרופאה עברה על הבדיקות ונתנה b12 ואכן ההמוגלובין השתפר.

עושים את זה כדי למנוע מצב של עירוי אחרי לידה.

זה מומלץ כי בבליעה לא תמיד נספג

ברזל בעקרון ממליצים לקחת בלי קשר בהריון. אז אצלי ספציפית ראו שאין בעיה בברזל.

גם לא בהריון זה נמוך?

צריכה להתחיל להקפיד על זה יותר

ולא המוגלובין ?
יכול להיות שהאנמיה היא גם מחוסר ברזל וגם מחוסר ויטמין b12

חודש אחרי עירוי פרינגקט - 42 iron ואני רואה שהטווח הוא 60-180, אז כנראה באמת יש גם חוסר בברזל...

בהריון שהברזל נמוך מאוד קשה לאושש את זה בדרך אחרת חוץ מעירוי

וכל הזמן העובר צורך ברזל ואת בחוסר כרוני

אז תתיעצי כמובן עם רופא ולהמשיך עם העירויים כדי להרגיש טוב וכדי להגיע ללידה עם המוגלובין תקין ושלא תצטרכי חלילה מנת דם במקרה של דימום

תנסי לבדוק את זה.
להמשיך לתת מנות ברזל זה לא חכמה.
אחרי ההריון תנסי לעשות בירור מקיף כולל משטח דם וביופסיה מח עצם אם צריך.

תגידי, coombs שלך חיובי או שלילי?

ויכול להיות שהיא כן סופגת. למשל אני עם iron 16. אז לאט לאט יעלה לי כם 42 יחשב שאני סופגת. השאלההכמה היה קודם. לא?

צריך להסתכל על התמונה המלאה ולא בפרטים הקטנים.

התוצאה של בדיקת דם בודדת היא שולית לעומת שלל הבדיקות שהיא עשתה, בצירוף לעובדה שהיא מקבלת עירויים, ומעקב צמוד שמראה שהיא לא סופגת את העירויים והמאגרים שלה מתרוקנים יחסית מהר.

האמת שזה באמת מוזר כי בדקתי עכשיו כמה היה האיירון לפני העירוי והוא היה 59. ואחרי העירוי ירד ל42.

מה שכן עלה זה הפריטין - היה 6 לפני העירוי ועלה ל12.

בינתים יש תור להמטולוג שלי רק עוד חודש, אז אני כל יום מתקשרת לראות אם יש ביטולים, מקווה שיצליח למצוא תור עוד השבוע.

מה זה coombs?

זו בדיקה יחסית פשוטה. עושים אותה בתחילת כל הריון כדי לבדוק ריגוש - אם יש נוגדנים בדם לסוג הדם שלך. ובמילים אחרות - האם הגוף שלך למד לתקוף את הכדוריות דם שלו עצמו.

ביניהם מחסור בברזל וגם מחסור בB12.

B12 מהווה אבן בניין חיוני בבניית תאים ובניהם כדוריות דם אדומות. כשיש מחזור בB12 כדוריות הדם האדומות לא יכולות להתפתח כמו שצריך וזה גורם לאנמיה.

דווקא אנמיה על רקע מחסור בB12 גורם ליותר תסמינים נוירולוגיים כמו עייפות, חולשה, בעיות בזיכרון, חוסר שיווי משקל וכו מאשר מחסור בברזל.

אם יש לך מחסור בברזל וB12 ואולי גם חומצה פולית כדאי כבר לפנות להמטולוג - קודם לאזן ולמלא מאגרים ואחר כך להבין מאיפה המחסור הזה מגיע. רוב רובם של בני אדם לא חיים על עירויי ברזל וכדורים להעלות מאגרים שמתרוקנים מהר מידי.

בהצלחה!

ללכת להיבדק

לא התנסתי בעצמי

אם התחתון עדיין רטוב זה שתן
אם הטמפון רטוב אז יש מצב שזה זה

אם זו באמת דליפת מי שפיר - עלול לגרום לזיהום.

א. זיהום!! אם יש דליפת מי שפיר יש הרבה יותר סכנה לזיהום, וגם בבית חולים עם כפפות סטריליות נזהרים מאוד אז לשים טמפון בצורה לא סטרילית? לא הייתי ממליצה.

ב. הטמפון יכול לצאת רטוב בגלל הפרשות אחרות ורטיבות טבעית של האיזור ואז זה לא באמת נותן אינדיקציה אם זה דליפה או לא..

זה רק בצידי התחתון? אז אולי זה זיעה
או שזה אחרי הליכה או מאמץ או יום חם

כשאת שוכבת ואז קמה -הפד- התחתון עדיין רטוב?
אם כן אז אולי כן להבדק
למרות שבשבוע כזה לדעתי זה נדיר אבל אם יש ספק ע-יף לבדוק

רטיבות מזיעה, מהפרשות,מאחרי יחסים קורות הרבה
אז מקווה שזה רק זה

עם ירידת מים - גם בכמות קטנה. ממש מרגישים שמשהו נוזל מהנרתיק. לדעתי קשה לפספס את זה אבל יכול להיות שאני טועה ובדליפה זה פחות מורגש.
ומנסיון גם, יש מצב גדול שזה זיעה....
וכמובן אם זה מי שפיר ברור ללכת להיבדק

ירידת מים. אם יש ספק אין ספק

זו הרגשה שבורח לך שתן בלי שליטה, בכל תנועה שאת עושה.
אם את הולכת לשירותים, ומתרוקנת לגמרי, וכשאת יוצאת, את מרגישה שבורח לך, זה סימן שזה ירידת מים.
אם זו היתה הרגשה חד פעמית, ולא חוזרת על עצמה לעיתים קרובות, זאת אומרת כל כמה דקות, אז זה כנראה לא מים.
לקחת בחשבון שגם במיון יולדות הם לא תמיד יודעים לזהות ירידת מים, אם את בטוחה שזו ירידת מים, אל תתני להם לנפנף אותך, ותתעקשי על זה. מנסיון של כמה פעמים

ואז אכתוב פה את תגובתה..

אז מעדכנת שהייתי במרכז בריאות האישה אצלינו
הלכתי בעיקר כי התחיל לי קצת לחץ וכאבים בבטן התחתונה וגם קרה עוד כמה פעמים
עשו לי אולטר' שב''ה יצא תקין
בדק אותי רופא (לצערי לא הרופא הקבוע שלי) ואמר שלדעתו זה לא ירידת מים אלא בריחת שתן
אפי' שאין לזה ריח של שתן אלא של זרע אבל עדיין לעקוב ואם קורה בתדירות גבוהה יותר אז לחזור

תודה רבה לכל המגיבות💗

אצלי כמעט כל הלידות התחילו בירידת מים, ואף פעם הרופאים לא זיהו את זה.
בלידה ה6 היה השיא: נכנסתי לרופא, הוא בדק אותי, אמרתי לו שאני חושבת (האמת שידעתי, לא חשבתי) שירדו לי המים, הוא אמר שאין ירידת מים, ואז יצאתי ואמרתי למיילדת שנראה לי, והיא בדקה אותי ואישרה...

אולי תוכלי לקבל מהקופה

אלא דוקרים בנקודות מסויימות בגוף שמאזנות את כל מה שצריך איזון...

לגבי דיקור הנסיון שלי היה מדהים. אחרי הטיפול ראשון היה שיפור של שמונים אחוז.
יש כמה שיטות לפעמים עושים שיקוף ומקרים את מפרק הכתף כמראה לאגן.
ממליצה בחום.

אבל היא לא מצליחה להירדם

מי מלח לאף
אינהלציה
להגביה את הראש עם כרית


בהצלחה!!!

מים חמימים
הגבהה לכרית

ניסית?

תודה על העצות
אני אנסה
מה זה אפגל?

מיועד לצינון. (כתוב שזה מרגיע אף אדום. לי זה שרף ממש כשהייתי מצוננת. אבל אולי זה גם עזר במקביל.)
אבל ניסתי לשים בלילה. והשיעול פסק. לא יודעת לומר מה בדיוק גרם שם.

(עם שמן בסיס).

אם יש לה ליחה וצינון תשתמשו גם בספריי מי מלח 5 פעמים ביום.

יכולה להוסיף, שהטעימות יכול להיות ממש תעסוקה, ללמד אותו לאכול, וגם אפשר להתחיל להראות לו משחקים שלוחצים ומשהו נדלק, או זורקים ונופל ואז מרימים שיבין סיבה ותוצאה. וגם משחקי קוקו התחלתי אבל לא נראה שמבין🤷 עיסויים ודגדוגים זה גם טוב😆

אני עדיין קיבלתי בהיריון האחרון בכוס, ויודעת על מישהי שעשתה במקום אחר וקיבלה בקבוק כזה🤷🏻‍♀️
בכל מקרה בכל מצב זה איכס😖 בהצלחה! ושיהיה תקין בע"ה

וקיבלתי בכוס והם סחטו לי את הלימון שאני הבאתי

עם לימון, אבל במקביל אלי שמעתי נשים שקיבלתי עם לימון.

- נראה לי אפשר להחזיר את זו בעוד שבוע. תזכרי להוציא אותה אחרי 18 יום בערך ולא 21. אני עשיתי ככה אבל אין לי מקור מוסמך לזה.... מעניין אם מישהי יודעת בוודאות
-נכון.
בד"כ נוהגים להוציא אותה בשביל לעשות הפסק אז אם יוצא לך הפסק בראשון נגיד אולי תכניסי רק אחרי שתבדקי
-תוך 24-36 שעות בד"כ.

לי תמיד לוקח הרבה יותר מ-24 שעות ממתי שאני מוציאה עד שמתחילה ווסת (מוציאה ביום ראשון בלילה, הדימום מתחיל בחמישי).
יכול להיום שאם כבר התחיל דימום קודם זה יהיה יותר מהר, אבל לא מחייב.
מה שאני יודעת שזה צריך לקחת עד 6 ימים מקסימום (לרוב יקח פחות).

לקבל מחזור עם הטבעת. אז זה מידע חיוני עבורי⁦⁩

תדע ממקור מוסמך. כי אני פוחדת לשחק עם הטבעות...שלא יהיה כתמים ושאיהיה מוגנת מהריון..

מצד ההיגיון נראה לי שסביר להשתמש שוב. אבל באמת לא הייתי מנסה בלי תשובה ממקור מוסמך יותר.
יש לך אפשרות לשאול רופא נשים? אולי גם רופא משפחה ידע לענות? או אפשר לשאול במכון פוע"ה,יש להם גם ידע רפואי די רחב וגם הרבה ניסיון עם כל מיני מקרים, אז אולי ידעו לענות לך.
ואולי @YaelL יודעת לענות פה?

אפילו שנראה לי שאזרוק אותה וזהו. חרם על הכסף...

מלבד בשבוע שאמורים להוציא.
לא יודעת לגבי היעילות של הטבעת. אולי אפשר גם לשאול בבית מרקחת, גם לרוקחים יש ידע ואולי ידעו לענות.

אני רק לא זוכרת כמה שעות היה כתוב, זה היה מספר חד ספרתי...

מגבלת ה-3 שעות של טבעת מחוץ לגוף מתייחסת להוצאת טבעת לזמן קצר מבלי לפגוע ברציפות המניעה.

המגבלה של 3 שעות לא רלוונטית במסגרת חיבור טבעות והוצאה טבעת שלישית/רביעחת/חמישית… כי הדימום הגיעה.
במקרה כזה הטבעת בחוץ למשך שבוע.

ואפשר עקרונית לשמור אותה בטמפרטורת החדר, בתנאי שלא עולה על 25 מעלות, ועדיף במקרר.

יחד עם זאת - היצרן כותב שלא להחזיר טבעת שכבר היתה בשימוש, כיוון שאי וודאות לגבי רמת/יעילות המניעה שלה מההורמונים שנשארו בטבעת.

Everything you need to know about the ring birth control

בסוף באמת זרקתי. הכסף לא שווה את הספק...

אני גמלתי בגיל הזה בערך.
שמתי טישו בלמעלה של האסלה כדי לראות אם באמת יצא לה פיפי..

ניסית לשלוח אותה?
תנסי לעקוב ואם את רואה שהכל יוצא רק בפספוסים תעזבי את זה, זה מה שאני הייתי עושה

יכול להיות שהיא לא מפספסת הרבה כי היא מתאפקת ובסוף זה יוצא בכמויות

טיטול טיטול
אז שמנו אותה בישבנון וכלום
אחר ימס דקות עשתה קטנים בשרותים
אני יכולה עוד לנסות
אבל לדעתי עדין לא עשתה בשרותים עדין
גם המטפלת אומרת שהיא הולכת לבד ויפה אבל לא יודעת אם עושה או לא
נראה לה שכן כי לא מפספסת הרבה
לי נראה שלא

זה יעזור לך לדעת בברור וגם היא תראה בעיניים אם יצא או לא

סבתי טוענת שיש קטע שילד שבשל מוקדם אז אם לא גומלים מיד אחר כך הגמילה יותר קשה

היא גם לא במיטבה
מאז הוירוס
אז אחכה עוד מס' ימים

תצטרכי לשלם מס כדי לקבל את החבילה.
קרה לי פעם. שילמתי במקום דרך הלינק שקיבלתי ב סמס מהדואר, ונתנו לי.
להבא, שימי לב לא לעבור את ה 75 דולר

הבעיה שהדואר לא שלחו לי שום לינק
אפילו זה שהגיעה החבילה לא שלחו לי
רק לפני מספר מערב בדקתי

תשלום מכס מיסי יבוא | דואר ישראל

אם אני לא טועה את צריכה להכניס שם את מספר החבילה ואז תוכלי לשלם

אף אחד אינו יודע מה בדיוק הטריגר שמתחיל את תהליך הלידה, אך ניתן לשער כי מדובר בבשלות כלשהי של גוף האשה מצד אחד וגוף התינוק מצד שני.
התלמ אינו תאריך יעד. לא ממהרים לזרז לידה רק כי הגיע התאריך. כי עלולים לגרום למצב בו נלד תינוק שעדיין אינו בשל לחיים שבחוץ.

זירוזים, מלאכותיים או טיבעיים, אינם יכולים באמת להקדים את הלידה ביותר מ 24-48 שעות. הם פשוט לא עובדים כאשר גופך אינו מוכן ובשל לתהליך. כאשר תופעל לידה על גוף שאינו בשל לתהליך, אנו עלולים לראות מצב של "מפל התערבויות"- כלומר התערבות גוררת התערבות , מה שעלול להביא ללידה קשה מאוד ממש עד כדי פגיעה בעובר והגעה למצב של מצוקת עובר, דווקא עקב הדאגה לו והרצון לראותו בריא ובחוץ.

את צריכה ללכת למעקב הריון.


מעקב הריון עודף - מבט כללי | מכבי שירותי בריאות



https://www.clalit.co.il/he/pregnancy_and_birth/pregnacy/Pages/week_40.aspx

1. בטח הגיוני ולא מדאיג בכלל. תגידי תודה כי צירים זה לא הכי כיף הרבה פעמים הצירים מתחילים רק כשמתחילה לידה באמת. בטח בהריון ראשון.

2. את צריכה להתחיל מעקב הריון עודף - כל יומיים אולטרסאונד ומוניטור. הרופא היה צריך להביא לך הפניה שאיתה את ניגשת למעקב. במאוחדת זה במרכז בריאות האישה, לא יודעת לגבי קופות אחרות..

3. אצלי כלום לא עבד. בסוף התינוק יוצא כשמגיע הזמן..

1. הגיוני, זה בסדר גמור ולא אומר כלום
2. ללכת בלי תור, זה נקרא מעקב הריון עודף, יעשו לך מוניטור, אולי א''ס , והרופא יגיד לך מתי להגיע פעם הבאה.
3. אם אין משהו מיוחד, אין סיבה לזרז, תנוחי, תכיני אוכל ותקפיאי, לנקות מקרר, גז... תעשי דברים שאת אוהבת, תצאי עם בעלך לדייט... לא תגיעו לדברים האלה בתקופה הקרובה. שיהיה בקלות!!

1. הכל בסדר, כשמו כן הוא- תאריך משוער ויש כאלה שיולדות ב41 ו-42 

2. הולכים למעקבים  כל קופה והדרך שלה, יש כאלה במעקבים בקופה ויש בביח

3. יש כל מיני דרכים טבעיות, ויש כאלה שזה עוזר להן ויש כאלה (כמוני) ששום דבר לא יעזור וכשיגיע הזמן זה מה שיהיה

 

בשורות טובות בידיים מלאות!

    

לא חייב שיהיה צירים ..לידה יכולה להתחיל פתאם
גם אצלי ברוב הפעמים זה ככה..
והרבה פעמים דוקא בלידה ראשונה יולדים יותר מאוחר

מה שאת צריכה לדעת זה

ללכת למעקב אחרי שעובר התל''מ - כל יומיים-שלושה .
בכל מקום זה אחרת- יש כאלה שבקופ''ח יש במרכז בריאות האישה או בבי''ח
תבררי בקופה שלך מה נהוג

לא חייב לזרז כרגע בשום צורה אם הכל תקין
אבל דברים שיכולים לעזור-
אישות, רפלקסולוגיה, דיקור,עיסוי פטמות

אבל באמת הכי עוזר זה לנוח, לבא שמחה בשעה טובה ובידיים מלאות

1: לתת לו להיות תינוק- להושיב אותו גם בטרמפולינה, לתת לו לשחק על משטח הפעילות.

2: לקנות לו בובה ולתת לו לטפל בה... לשים אותה על הטרמפולינה וכד'

אצלנו זה עבד כמו קסם

 

וכן- להשתדל שהם לא יהיו באותו שטח, כי זה לפעמים זה בהחלט יכול להיות מסוכן.

הייתי בדיוק במקום הזה.
ההבנה הכי עיקרית שצריך לעבוד עליה זה שהוא לגמרי לגמרי תינוק!
הסברים וכו' פשוט לא עוזרים בגיל כזה קטן, זה להשגיח במיליון עיניים ולהזיז פיזית אם עושה משהו שלא צריך.

מה כן אפשר לעשות לשים אותה כשהוא ישן, או לשים אותה בתוך לול גדול אין בררה ההפרשים כאלו...

וממש לזכור שהוא תינוק והוא בעצמו בשלב מאתגר מבחינת הרצון לניסיון לעצמאות אז זה קצת מבלבל את הסביבה לזכור שהוא קטן.

בהצלחה רבה נדבר היחידי שניחם אותי בתקופה הזאת זה הידיעה שהיא תעבור ושבעת חודש נהיה טיפה יותר קל.
גם מבחינת הקטנה וגם מבחינת הבכור.


את אמא מדהימה! זה ברור לי מכל ההודעות שלך! זה פשוט תקופה מתישה נורא תזכרי שאת עושה את כל המאמצים האפשריים

אני קצת מוסיפה עליה

א. לנטרל רגשות לפני שאת מגיבה.
ממש
ברמת האין כעס או תסכול או עצבים
לשנן לעצמך עכשיו שוב ושוב
הוא קטן
הוא רק מרגיש רגשות
ולא יודע איך להתמודד איתם
אין פה שום כוונה רעה

ואז
פשוט להתיחס לסיטואציה כמו זבוב שמציק וצריך רק להרחיק ..
ממש עניינית
להרחיק אותו מהתינוק -לא בכעס. פשוט להרחיק כדי שלא ימשיך להרביץ לו.
ולומר תמיד באופן עקבי- אנחנו לא מרביצים. לתינוקי עושים רק טובה ומדגימים לו.

אפשר גם מובן להסביר שהוא אוהב אותך ורוצה להיות חבר שלך .

אבל פשוט לחזור על זה שוב ושוב
לא להבהל
לא לכעוס
פשוט להרחיק מהתינוק
ולהסביר את הכלל באופן ברור והחלטי

ב. עשה טוב- למצוא זמן איכות איתו יום יום- אפילו ל5-10 דקות -לפנק ולהשקיע בו בזמן הזה
וגם ליזום רגעים קטנים של אהבה ויחס במהלך היום
סיפור ,שיר אצבעות, חיבוק, להאכיל אותו כפינוק...להעצים אותו ולומר מילים טובות

להרחיק
כלל ברור.
ואהבה

זה בקיצור

הוא ממש הרביץ לה היום מלא פעמים והחזקתי לו את היידים ואמרתי לו לא מרביצים והוא ממש נעלב ובכה
אבל כמובן אחרכך חיבקתי ונישקתי אותו
או כעונש על שמרביץ לה שמתי אותו בלול והוא ממש בכה אוף
אני מקדישה לו המון המון יחס אהבה ותשומת לב במהלך היום לא חסר לו כלום!!

שבמקום להרביץ שינשק אותה
ושהיא אוהבת אותו ורוצה לשחק איתו
אבל הוא לא מספיק מבין מה אני רוצה ממנו.. הוא רק רוצה שהיא לא תתפוס את מקומו

את אמא מהממת שלומדת את הדרך מחדש כשנוסף לך עוד אוצר קטן.

עכשיו קיבלת פה טיפים חדשים וטובים ובעז"ה ממחר תקחי את מה שמתאים לך ותיישמי בלי מצפון על מה שהיה.
הילד שלך אוהב אותך וזקוק לך בלי יסורי מצפון ועם המון אהבה והכלה ואני בטוחה שאת תהיי מסוגלת לתת לו את זה בצורה הכי טובה! ❤

לתינוק יש כמה שריטות בפנים, מעשה ידי אחיו בן הארבע.
אני מנסה להגיד לו הרבה ''איזה אח נהדר אתה, כמה אתה אוהב אותו, תראה איך הוא מחייך אליך, כשהוא יגדל תלמד אותו איך לשחק ב....''
וכשמרביץ, אני מכניסה אותו לחדר שלו.
לפעמים עוזר, לפעמים לא, בע''ה בסוף זה עובר...

זה עזר לי מאוד לדעת איך להתנהג אליו..
השאלה
עד מתי להרחיק אותו מהתינוקת? באיזה גיל אני כן יוכל לשים אותה איתו באותו שטח?
זה ממש מקשה עליי להוציא אותו רק שהוא לא נמצא
כי הוא ער כל היום ויושן רק 40 דק גג שעה..
יוצא שאת רוב היום היא מבלה בלול בגללו..

אם הגדול מתנהג לא יפה- רק אז להרחיק באופן עקבי-
הכוונה לקחת את הגדול או את הקטן נגיד לצד השני של השטיח ולומר לגדול- אנחנו לא מרביצים , אם אתה מרביץ לו אתה לא תוכל לשחק איתו.


שיבין לאט לאט שזאת התוצאה

אליהם אז הם יכולים להיות ביחד, אבל אם את נגיד צריכה לשירותים, אז תשימי אותה בלול.

וואי, סיטואציה ממש לא קלה רגשית, הוא קטן כל כך... תפנימי בליבך שהוא ממש תינוק, זה אפילו לא עם כוונות זדוניות, פשוט מביע תסכול ולא יודע איך להתמודד עם הרגשות האלו. מבטיחה לך שזה יעבור! הם יהיו אחים מהממים ביחד.
אם הוא מרביץ לה, רק להגיד בטון ברור 'לא.' ולהזיז לו את היד. לא צריך לכעוס עליו, זה לא הגיל... למרות שזה באמת מכעיס כל כך... לא נורא שקצת כעסת עליו, זה קורה לכולנו, ובטח כבר עבר לו..

טוב שאתן אומרות לי את זה
כמובן שאני אפילו טיפה לא כועסת עליו הוא ילד מדהים
הפגנתי כלפיו אתמול כעס ושמתי אותו בלול בתור עונש במטרה של לחנך שאסור להרביץ אבל לפי מה שאתן אומרות טעיתי לכן אתנהג כמו שאמרתן!!
טוב ששאלתי אתכן פה
תודה רבה!!

עוד כיוון למחשבה.....
כל עוד לא מתהפכת/זוחלת- אפשר לגמרי לספק את צרכיה בלול.
אפשר לשים משטח פעילות/אוניברסיטה/מובייל/ משחקים בתוך הלול, על הגב או על הבטן.
אם צריך שווה בעיני אפילו להשאיל או לרכוש לול מטר אם העריסה שלה מרגישה לך קטנה לפעילות.
בהצלחה!

הגדול בגיל 4 חודשים כבר התחיל לזחול.. ובגיל 9 חודש כבר הלך..
ואני גם ממש רואה את זה אצלה.. היא כבר מתהפכת משתי הצדדים ובמשטח מנסה לזחול..
לכן כואב לי לכלוא אותה בלול.. גם נמאס לה שם כל הזמן עם האוניבריסטה היא בוכה לי שם משעמום..

דבר ראשון להבין שהילד שלך הוא תינוק. הוא לא בר הבנה ברמת הסברים. גם אם הוא "מדבר" או מפותח לגילו. הסברים בגיל הזה לא עובדים.
אז מה כן? הפעלה. הפעלה היא פעולה שאת עושה על הילד עם הילד. אבל בלי כעס בכלל.
תראי מנק' המבט שלו הוא צודק. בא יצור חדש לבית והוא משתלט לו על החפצים שלו ועל הטריטוריה שלו. מנק' מבטך ברור שהוא לא צודק. לא צריך להיות לך שום יסורי מצפון שהבאת לו אחות. את צריכה להבין שזו המתנה היפה ביותר שיכולה להיות לו. אבל הקשר בינהם תלוי בך כרגע.
אז דבר ראשון לא כועסים.
דבר שני לבחור את "המלחמות" שלך. זאת אומרת שאת לא מעלימה את התינוקת מהשטח כשהוא ער. אבל בוחרת את הזמנים ש*את* ערנית ומסוגלת להתמודד עם שתיהם.
כשאת לא. כשאת עייפה עצבנית או עסוקה. כדאי תמיד לשים את הילדה בטווח הראיה שלך אבל הרחק מהשיג ידו. בעגלה גבוה/לול פתוח בסלון/על הטרמפולינה על השולחן (כל עוד הקטן בטוח לא מתפס והקטנה לא זזה.
בזמנים שאת כן איתו הילד הוא שותף שלך למשחק וטיפול בקטנה. תני לו ל"החזיק" אותה, תזמיני אותו להצחיק אותה או להביא לה משחק בזמן שאת מחליפה לה טיטול. שבי ליד שתיהם ספרי להם סיפור או שירי להם שיר.
כשהתינוק מרביץ לקטנה את מפעילה אותו בלי כעס. לוקחת לו את היד ואומרת בתקיפות לא! ומרפה. והוא ימשיך. ואת גם ממשיכה. לא! ולקחת אותו לצד אחר.
ומצד שני לדובב הנה התינוקת אוהבת אותך אתה האח הגדול שלה. תראה היא מחייכת אלייך היא רוצה בקרבתך. היא רוצה לשתף אותך במשחק שלה וכו'...
ושוב שיש מכות. את *מפעילה* בתוספת אמירת לא. בלי כעס, בלי הטפות, ובלי הסברים. הילד שלך לא בשל לזה וזה לא יעזור.
והכי חשוב חינוך לא נקנה ביום וגם לא ביומיים. זה תהליך שיקח זמן. אף אחד לא יודע כמה. אבל מה שבטוח ככל שתנטרלי את הכעס שלך כלפיו ותתנהגי בחמלה כלפיו ואם זאת בתקיפות הוא לא יחפש להיכנס למלחמה מולך ולעשות לך דווקא...
ואחרי עוד שנתיים שלוש. בעזרת ה' באווירה נכונה בבית הם יהיו חברים ויעסיקו אחד את השני נפלא.
זה קורה בדרך כלל בגיל שנתיים וחצי-שלוש שהם לומדים לשחק משחקי דמיון ולשתף שותף במשחק...
בהצלחה יקרה. יתכן שהתקופה הבאה תהיה קצת מאתגרת. אבל תחזיקי לך ציור בראש שלהם משחקים יחד:" ושואלים אתה רוצה להיות ה"אבא" אני "אמא" בא נשחק שאנחנו נוסעים לדודים/לים...."
וכן יהיה מריבות עד סוף החיים כי הם אחים. אבל יהיו גם זמנים נפלאים ומרגשים!

תודה רבה לך על ההשקעה והמאמץ
למדתי ממך!!
תודה!!

צורך הישרדותי מולד. לא חושבת שהסברים בגיל הזה יעזרו,
לדעתי עדיף להקצות לכל אחד שטח שלו.
אפשר לנצל את הגובה לשים משחקים שלו.
כדי להגדיר שטח אפשר לשים מחיצה או לפרוס שטיח לכל אחד מהם שם זאת הממלכה שלו
בדיוק כמו שיש מיטה לכל אחד ומדף בגדים/ אביזרים לכל אחד ככה יש שטח משחקים לכל אחד
ושאר הבית של כולם.
כשהוא בא לשטח שלה אפשר להגיד על דרך הטובה,
אנ איזה יופי באת לשחק איתה? באת לשמןר עליה? איזה אח טוב. היא בטח מרדה לך להיכנס לשטח שלה כי אתה משחק איתה. (בד"כ זה יוביל שאכן ינסה להצחיק אותה ולא להרביץ לה)

על אתמול.. גרמתי לו ממש להיות עצוב.. הוא בכה לי ממש ועשה לי פרצוף עצוב
ואני עשיתי לו פנים כועסות ואמרתי לו בקול תוקפני ״אסורר, אסור להרביץ לאחותך״ ושמתי אותו בלול(הוא שונא את הלול) ונתתי לו שם להתייסר בבכי והתעלמתי כדיי שילמד שאסור להרביץ
אוף
אם רק היתי מעלה את השאלה הזאת קצת לפניי .. יכולתי ללמוד ולא לצער אותו..
לפחות למדתי מהמקרה
מקווה שהוא שכח מזה😕😕

קרה מקרה, המצפון עורר אותך לשאול שאלות, לחפש את הדרך.
לא התעלמת. חקרת בדקת שאלת בחנת.
הסקת מסקנות להבא.
זהו, תפני למצפון ותאמרי לו תודה מצפון שגרמת לי לפעול.
זהן עשיתי את זה ומצאתי את הדרך. ביי ביי מצפון זה הזמן שלך לישון. תודה על ההכוונה, ניפגש בצומת הבאה.
עד אז סיפוק וביטחון מלווים אותי.

ובלי קשר, ממליצה ללמוד על השיטה של הבית להורות מקרבת. מלמדים ממש טוב איך להבין את הילד, להפריד בין הצורך לבין ההתנהגות (כשהוא הרביץ לה, מה הסיפור השלם שעומד מאחורי ההתנהגות? כשלומדים לפענח את מה שלפני השטח יותר קל לתת מענה לצורך האמיתי ולא להישאב לתגובה לפעולה עצמה.
(למשל כשילד זורק צעצוע אפשר להתייחס רק לצעצוע ואפשר להתייחס לתחושות שהוא חווה כגון תסכול, אי הצלחה במשחק, עייפות וכו' ולתת מענה למה שהוא סובל ממנו)

בהצלחה!

עם האמהות הם נולדים, אבל הם לא מוסיפים לך טוב בכלל...
הם לא תורמים ולא מקדמים.
צריך לשים אותם במקומם!!
הם שהניעו אותך ללמוד ולהשתפר, הם ביצעו את תפקידם, עכשיו תשאירי אותם בצד כי הם רק יזיקו לך.
אם כל הזמן תפעלי מתוכם, את עלולה לגרום נזק לכיוון השני של גוננות יתר, ושל ילד שאין לו גבולות.

מבינה ממש את התחושה, אבל פשוט היא לא תקדם אותך.
יכולה לשתף שבתחילת ההריון הנוכחי הייתי פצצת הורמונים, וכל יום בשעת ארוחת הערב היא הייתה מתפוצצת על הילדים..
כל עוד הייתי במצפון לא לגמרי הצלחתי לצאת משם...
כי התסכול מזה שהרצוי והמצוי כל כך רחוקים פשוט גרם לזה לחזור על עצמו.
רק כשיצאתי מהמצפון, קיבלתי שזאת המציאות, ושחוסר הסבלנות הוא בגלל ההריון, הייתי מסוגלת למצוא את הפתרונות שיעזרו לי להישאר יחסית רגועה וסבלנית. ואם לא נשארתי סבלנית.. זה עדיין לא הגיע לרמות שהיו אם לא הייתי מכבה את המצפון ואומרת לו שהוא עשה את תפקידו ועכשיו אני לוקחת שליטה על ניהול העניינים.

בעלי אמר לי "לא מגדלים ילדים מתוך פחד".
נראה לי זה על אותו משקל עם המצפון.

אנחנו כל הזמן לומדים בהורות, כל הזמן. הרי לא נולדנו להיות הורים. ולפעמים אנחנו עושים טעויות, החכמה היא לדעת ללמוד מהטעויות ולהתקדם מהם.
שמת לב למשהו, מעולה. זה בסדר שהיה לך מצפון, אבל עכשיו נקיפות המצפון כבר לא יקדמו אותך אם תתקעי בהם.
הורה טוב זה הורה שיודע להכיר בטעות שלו ולתקן. אנחנו לא מושלמים

אפשר גם לפנות אליהם במייל
כל הפרטים באתר

בחודשים הראשונים הדימום היה מגיע ביום-יומיים הראשונים של ההפסקה.
אחרי זה הדימום התחיל להגיע בשלב מאוחר יותר של ההפסקה - 5 ימים אפילו אחרי שסיימתי חפיסה.

מה שאני רוצה לומר הוא בעיקר שזה נורא אישי, ואין ברירה אלא לחכות ולהבין איך זה יהיה אצלך.
אני יודעת שזו תשובה ממש מעצבנת, אבל ככה זה. ההשפעה של גלולות על כל אישה יכולה להיות מאוד שונה, ויכולה גם להשתנות עם הזמן.

רק רציתי לדעת מה הדדליין? או אם יש דרך להביא אותו מהר יותררר

שתכלס, נראה לח שבלעדינן זה בדיק אותו דבר.

לצערי, אין באמת משהו.

אבל כדאי להתייעץ עם רופאה נשמה..

רציתי לדעת אם בינתיים כדאי להתחיל בכדורים או שהיא תמליץ על זריקות או עירוי אז הכדורים מיותרים..

שבוע זה הרבה זמן..

זה ממשששש נמוך,
אמנם זריקות זה לא נחמד (מזריקים בישבן), אבל הכי יעיל.
אבל בינתיים, אפילו אם הכדורים יעלו בטיפונת, זה יכול לתת לך כוח!

ויחד עם הזריקות את ממשיכה כדור פעמיים ביום.
לפחות לחודש.
זה לוקח זמן ואם את רוצה לתפקד אחרי לידה עם התינוק אז פשוט תפציצי את זה בכל החזיתות
הם קשוחים עם הזריקות בואי מוכנה לריב על זה. הקופה מתקמצנת אבל בערך כזה את ממש חייבת את זה. אל תצאי מהחדר של הרופאה בלי מרשם לאמפולות והפניה לאחות להזרקה

אין לי אפשרות לדבר עם הרופאה בטלפון- כי היא תהיה בקופה רק עוד שבוע וקבעתי תור.

אני אתחיל עם הכדורים, תודה לכולן על העזרה.

יש חברה מסויימת שמומלצת?

האם יש דבר כזה עירוי ולא זריקה? אני ממילא עושה עירוי ברזל אז אולי על הדרך...

לא מכירה עירוי מצטערת

לי היה נמוך (לפני החתונה) ולקחתי 4 זריקות ובנוסף כדורים, לדעתי עלה מהר מהר..

מהיר ויעיל.

קחי מרשם מרופא. תקני בבית מרקחת ותפני לאחות בקופה שתזריק.
נספג פי 1000 יותר טוב מאשר כדורים למציצה.

בהצלחה

באמת דיברתי עם רופאת המשפחה

אמרה שלא רואה עניין כרגע בזריקות 

אקח כדורים חודש ואבדוק אם יש שיפור.

 

תודה שדחפתן אותי לעשות את זה ולא לדחות שבוע לתור לרופאת נשים

זה ממש שטויות מה שהיא אמרה לך. את מתחת לסף! מתי היא בדיוק תראה ענין בזריקות? באפס??
פשוט בושה הרופאים האלו שאין להם הגינות לעמוד מול הקופה במצבים כאלו ולהתעקש שמגיע לחולה טיפול מתאים.
את חייבת זריקות. חייבת.
תרימי טלפון ותגידי שאם את לא מקבלת זריקות את עוברת קופה. מנסיון , עוזר כמו קסם.
כדורים יקחו המון המון זמן ואת לא יכולה לחכות. אין לך חודש לבדוק ולראות מה יקרה, את בסוף הריון!
את רוצה כוחות לטפל בתינוק שלך? או שאת רוצה לרוץ לקבל זריקות עם תינוק בן יומיים כי את שפוכה וגמורה ומרגישה בדיכאון, ויגידו לך שיש לך דיכאון אחרי לידה וכל מיני וכל זה רק בגלל מחסור בבי12 שלא טופל בזמן!
באמת אני מזהירה אותך וצועקת עליך מדם ליבי. מוכנה לשים כמה כסף שתרצי שזה התרחיש שיקרה
תתעקשי על זריקות הרגע!!! בבקשה!!

ומנסיוני רופאי נשים יותר מבינים בb12. אז אל תוותרי בלפנות לרופא נשים.

בהצלחה! תרגישי טוב!!
(אני עם ערך נמוך בתוך הנורמה הייתי מפורקת...אז מדמיינת מה עובר עלייך!)

היעילות של B12 בכדורים מוגבלת מאוד.
נניח שאצלך הספיגה טובה במיוחד (עם ערך כל כך נמוך? מה הסיכוי?), לכמה כבר יצליחו הכדורים להעלות? לגבול התחתון? זה עדיין רחוק מאוד מהרצוי.
לא נשמע הגיוני במצבך לעשות ניסוי ותהיה... את צריכה כוח עכשיו הרגע, לא בעוד חצי שנה.

אם את בלחץ את יכולה לעשות בדיקת הריון, או לבקש מרופא משפחה הפניה לבדיקת דם (אפשר גם דרך האתר/אפליקציה)

כיף לראות שחזרת

מכל כיוון..
מידי פעם קופצת לכאן😌

עדיין יש מצב שזה יתפתח למחזור🙈🧐

מה אכפת לך לעשות אם את כבר ארבעה ימים אחרי איחור?

אם לא היה כלום ושום דבר נשמע הגיוני..
אבל אני עם דימום. קטן קטון ומועט מאוד אבל יש משהו שם

עם התקן עולה הסיכון להריון חוץ רחמי
ולכן אם בדיקה יוצאת חיובית זה מחייב בדיקה מיידית להבין מה בדיוק קורה, כי הריון חוץ רחמי הוא ממש סכנה לאמא.


קיצר, תבדקי.
זה שהיה כתמים כאלה רק עלולים להחשיש על זה יותר(וכמובן יכולים להיות גם כלום)

היו לי תסמינים דומים וזה היה הריון חוץ רחמי
הבדיקה הביתית יצאה שלילית
אבל, בגלל שזה היה כל כך מוקדם לא היה מה לעשות עם זה, היינו צריכים לחכות שבגלל יראו משהו באולטרסאונד כדי שיתחילו בטיפול להריון חוץ רחמי
אז ממליצה מאד להבדק אבל כל עוד אין כאבים חזקים אין סיכוי גדול שזה מסוכן

הזמנתי מהרופא הפניה לבדיקת דם..

 

 

אם זה הריון בתוך הרחם (שיש לזה סיכוי לא רע)
כנראה כדאי לבדוק אם אפשר להוציא את ההתקן

חשוב התוצאות של הבדיקת דם על מנת לאמת אם יש או אין הריון ומשם להמשיך. תוצאות מגיעות באותו יום, ואם זה חיובי הייתי הולכת למוקד נשים

ותחזרי לעדכן! חושבות עליך❤