פורום הריון ולידה (עמוד 1984)

אם זינט לא התגבר על החיידק?
אני מרגישה אובדת עצות
אני מאז ההקאות מרגישה חא טוב עם המון בחילות שונות מהבחילות הרגילות התכווצויות בקיבה.. ממש כואב כנראה מההקאות

את מה שעשה לו לא טוב.

להתייעץ עם הרופא (גם לגבי ההמשך של התרופה וגם לגבי החלפה של אנטביוטיקה)

אני מחר אחייג למרפאה ואבקש לשוחח איתו טלפונית
אני ידעתי שאסור לי לקחת אני רגילה רק לזינט ומוקסיפן כל השאר תמיד משבשבים אותי
ויש מה להקל את הכאבים בקיבה?

אבל אם את לחוצה מזה, תתקשרי שוב למוקד אחיות ותשאלי אם יש סיכוי לפגיעה בעובר.. (אם את ממש בסטרס- תמיד את יכולה ללכת למוקד.. אבל חבל על הסטרס,באמת!)

גם בהריון יש וירוסים, וקלקולי קיבה לפעמים, ותגובות אלרגיות -והכל טוב, לא כל פעם שאת מרגישה לא טוב משמע את פוגעת בעובר.

שהגוף שלי לא קיבל
אני עושה שיחה עם הרופא עוד שעה בכל מקרה על כל הנושא הזה

ואנחנו לא יודעים מה לעשות
הוא אמר לי לעשות מחר תרבית שוב וחשטוף טוב את המקום
אני כאילו אין לי פתרון לדלקת אני לא מבינה

הרבה פעמים ענייני תזונה ותוספים פותרים את זה... אם את רוצה להגיד בפרטי מאיזה איזור את אולי אוכל להמליץ לך..

רק חיבוק
נשמעת מציאות לא פשוטה בכלל!!!

האמת שאצלי זה מרצון.
אבבבל ממש ממש מזדהה איתך.
ההרגשה הזאת שתכלס אני לא עושה כלום בשביל עצמי.
לדעתי הפתרון הוא להתחיל לעשות לעצמך דברים שאת אוהבת, שתרגישי שטוב לך עם עצמך.
הייתי שולחת למטפלת אפילו ליום אחד כדי שיהיה לך יום איוורור והגשמה עצמית.
אפילו לשבת בסטלבט על הספה, לחתוך סלט טעים או ללכת לישון בלי הפרעות. לי זה נעים וכיף.
גם לעשות לק או יצירה. קיצר דברים שאת אוהבת.

הריון משעמם וקל בעזרת ה'.
ושתרגשי טוב עם עצמך

וכל הכבוד לך ש5 חודשים אחרי לידה את מייחלת לעוד הריון😅
בימים הראשונים זה נראה סוף העולם להיות אסורים אבל אחר כך נרגעים....
שולחת לך מיליון חיזוקים❤

הדבר האחרון שחשבתי עליו 5 חודשים אחרי הלידה זה הריון נוסף.
אשרייך שיש לך כוחות

אבל הבשורה הטובה היא- שלפעמים בלי וסת לא יהיה ביוץ וממילא לא יוכל להיקלט הריון. ואם את מחכה לזה- אז יש סיכוי שזה מבשר שתוך חודש- חודשיים תזכו לזה.
אז זה המתוק שבמר.
נ"ב- אני חושבת שיש משהו נוח שלא מגלים הריון שהגיע בהפתעה, אלא וסת אחת מקדימה ומזכירה שזה יכול להיות בקרוב.
בהצלחה! בשורות טובות!

העובר שהחזירו לך עכשיו היה מוקפא?

נשמע מאד מוזר.

אני יודעת על סיטואציה שעובר לא שורד הפשרה בצורה טובה, אבל לא שמעתי על מקרה כזה.

ובמצב מעולה..כאילו למה לא הקפיאו אותם באותו רגע?

אבל עם 11 עוברים. אמרו לי שיכניסו להקפאה.

כשבאתי לעשות החזרה אמרו שרק אחד שרד..
גם יום 5 היו כולם.
עד היום תעלומה בעיני..אבל כנראה שזה קורה.

זה פשוט לא מסתדר לי בראש

כשעושים שאיבה- לאחר מכן מתבצעת למעשה ההפרייה במעבדה.
בדכ אחכ 3 -5 ימים עוברים שהם מספיק חזקים (יש להם דירוג) מעבירים להקפאה.
יש מצב שהיו לך 4 הפריות אחת הוחזרה אליך טבעי (לא מוקפא?) והשאר לא שרדו בשביל להגיע להקפאה?
זה המצב היחידי שאני יכולה לחשוב
אחרת זה ממש ממש מוזר.
עברתי כבר 2 שאיבות אחת שנה שעברה , אחת השנה- עברתי לא מעט החזרות ולא נתקלתי בזה שאין פתאום עוברים בהקפאה.
מוזר....

חמש הפריות,אחד הוחזר ואת השאר לא הקפיאו,כנראה כי לא המשיכו להתפתח.
ביום החמישי עדיין היו מעולים

לפעמים העוברים במצב טוב אבל לא מספיק חזק בשביל לשרוד הקפאה. נשמע שזה מה שקרה אצלך 😔
בכל אופן, זה לא מעיד ולא אומר כלום בע״ה שאיבה הבאה תהיה מוצלחת !!!
המון בהצלחה יקירה רק בשורות טובות 💗

לפעמים זה מספיק טוב בשביל להחזיר טרי ולא מספיק חזק לשרוד הקפאה אז לא מקפיאים. מבאס ממש.
מה שכן כשיש הרבה עוברים לעיתים מקפיאים את חלקם ביום שלוש כי להגיע ליום חמש זה אתגר ממש .
מציעה לך לנהל שיחה עם הרופא לפני הסבב הבא על אופציות העומדות לרשותכם ולחשוב מה אפשר לעשות אחרת בפעם הבאה. לשאול הכל ולא לה
בייש להתעקש לקבל תשובות ברורות עד שתביני

תודה רבה אהובה♥️

אכן מבאס מאוד מה שאת מתארת, אבל הכתובת לשאלות היא הרופא שלך, הוא צריך לתת לך תשובה חד משמעית למה בדיוק קרה שם, ויחד תסיקו מסקנות כדי לשפר את תוצאות הסבב הבא. בהצלחה!

זה מצב די שכיח שאין עוברים להקפאה

מי אמר לך שהדירוג היה מעולה?

את יודעת ממש את הדרוג?A, B,C ומספר התאים?

 

 

🙂

אני פשוט "נוחתת" .
ותמיד אומרת,"הכנתי בדיוק שבת עכשיו-, אוכל להמשך השבוע, לבן לישיבה, תכננתי בכל מקרה להקפיא.. או תירוץ אחר" ואז יותר קל לקבל .
פעם אחת בלבד זרקו לי חזרה את האוכל בגלל כשרות..

אז אני פשוט אומרת, חשבתי עלייך היום, אולי לגבי א. צהריים.. נח לך שאביא לך בשעה כזו וכזו?
ככה זה פחות מביך כי אני לא שואלת ישירות, ומצד שני לא מפספסת הזדמנות לעזור

אחרי ששמעתי ממנה משהו בקשר למשהו לא צפוי במשפחה שלה,
שאם היא רוצה, תרגיש ממש נח לבקש ממני מה שהיא צריכה
וזה באמת מה שקרה.


אולי העניין הוא להקדים קצת רקע "מה שנוח לך, אני לא רוצה להיכנס לך.... תחליטי מה טוב לך ואם תרצי אני פה"
בלי להנכיח ולכפות את עצמך עליה.

מה לעשות קשה לי עם לבקש

אבל אם מישהי תודיע לי שמחר היא תבשל לי מרק אני לא אתווכח...

עזרה עם ילדים לדעתי להציע.

אוכל- לדעתי פשוט להביא.

שברור שאני עוזרת.
כמו: מחר ארוחת צהריים עלי. מעדיפה בשרי או חלבי?
אני יוצאת לפארק, מחכה לילדים שלך בשעה 4.
יש לכם ארוחת צהרים מוכנה אצלי, מתי לשלוח?

ואז העובדה שאני עוזרת כבר קיימת
וזה נותן לה תחושה טובה של בחירה: כמה מתי ואיך.

מנסיוני כששואלים *אם* לעזור בד"כ יסרבו. וככה זה יותר מתקבל. גם אצלי , אגב.

הרבה פעמים אני חושבת שלדעת איך לעזור יותר חשוב מהעזרה עצמה...

בהצלחה!

אני יודעת שאני עשיתי כל מה שיכלתי...

מסכימה עם משמעת עצמית, ככה יותר נעים לקבל עזרה...

רעיונות!

תודה גם על המחמאות ;) האמת שיש לי קהילה מדהימה איפה שאני גרה, חברות שלי גרות רחוק יותר (עיר שכנה) ובא לי גם להעניק להן מה שאני חווה בקהילה. רוצה להעמיק את החברויות שיידעו שיש על מי להישען. בנוסף אני אחרי לידה (גם כמה חודשים אחרי) מעריכה כל עזרה, וגם בתחילת הריון, אז בזכות זה שאני מודעת לקשיים אני רוצה לעזור לאחרות כשאני במצב שמסוגלת.

הכנת והבאת , הייתי מרגישה טוב יותר לקבל ממך, מאשר אם תשאלי אותי לפני שבגלל שקשה לי במצב עכשיו ואת רוצה לעזור לי.. כי זה ממסכן אותי אז ישר אני אעמוד על רגליים אחוריות ולא אסכים לקבל..
לגבי לעזור עם הילדים, אפשר להגיד 'אני יוצאת לגן שעשועים והילדים שלי רוצים לשחק עם הילדים שלך את מסכימה?' וככה זה לא מרגיש התמסכנות שלה כלפייך..
בקיצור הכל תלוי איך את אומרת את הדברים..

עוד לא מכירים? אנחנו האימהות מכירות.

אני יורדת עם הילדים עוברת ושואלת אותה (בטלפון/מהמרפסת): 'היי בא לך לבוא לגן שעשועים?' אם היא תגיד לך שאין לה כוח תציעי שהילדים שלה מוזמנים להצטרף אם הם רוצים.
תסכים, לא תסכים.. מבחינתך עשית את שלך.. נתת הזדמנות ניסית, יש אנשים שקשה להם לשחרר ונקבל אותם באהבה

כמו שגם אם מישהו מגיע אליי הביתה (אם זה טכנאי ואם זו השכנה), אני לא שואלת אם הם רוצים לשתות אלא ישר מגישה.

אף פעם לא חשבתי על זה, כנראה הרגל...

אני שולחת הודעה, סוג של קובעת עובדה.
כזה -
-מה נשמע ? וכו'וכו'.. אתם בבית היום?
- כן...
-יופי, אני שולחת לך ארוחת ערב חלבית בע''ה. 💕

תודה על העוררות...

אפשר להכין גם בצק מלח. ואז את יודעת מה זה מכיל..

תחפשי מתכון בגוגל.
לא הכנתי. מכירה רק שמכינים.🙈


אפשר גם להכין עוגיות ביחד.
או בצק ואז להכין פיצה אישית לאכול.

קילו קמח לבן
כוס מלח
מים- 2-2 וחצי כוסות, מוסיפים בהדרגה עד שנהיה בצק. כשהבצק מוכן, מחלקים אותו לחלקים ולכל חלק מוסיפים צבע גואש אחר, לשים היטב היטב עד שצבע הבצק נהיה אחיד.
אפשר גם להקפיא חצי לזמן אחר.

רק שבבית יש לי גואש ואף פעם אין לי צבע מאכל...

אבל אם רוצים לא לחשוש מטעימה אז אפשר להחליף.

ועוד משהו-
כדאי לאפות את הקמח לזמן מה. לא זוכרת בדיוק. להרוג את החיידקים שעלולים להיות בזה. כמו סלמונלה.

זה חידוש.
לא נראה לי שאני אשקיע עד כדי כך...וגם יש כוס שלמה של מלח, שבטח חיידקים לא מאוד אוהבים

והחיידק הוא אי-קולי ולא סלמונלה.

אתם יכולים להכין בעצמכם "צבעי אצבעות" אכילים לתינוקות -

 

ערבבו בסיר קמח (חיטה רגיל) ומים. תוך כדי ערבוב, הביאו לנקודת הרתיחה.

הוסיפו לסיר קורנפלור שעורבב ב-4 כפות מים קרים. הניחו לעיסה להתקרר

וצבעו אותה במיץ מירק שסחטתם או גירדתם בפומפייה - סלק, גזר, או אפילו רימון.

כמובן שתצטרכו אחר כך לעשות לתינוק אבמטיה, אבל זו גם אפשרות לפעילות כיפית.

 

מתאים לגילאי שנה פלוס עד שלוש.

להכין כל מני דברים שאפשר לאכול... ממליצה לך לחפש רעיונות ברשת..

חפשי באינטרנט בטח יש מקום

זה די מעניין.
הוא מתקשה ונהיה נוזל שנוגעים בו. תלוי איך נוגעים.

טושטושים- גם כיף לצייר איתם.
מדבקות מכל מיני גדלים וסוגים
ואולי אם אפשרי ארגז חול קטן, זה יעסיק אותה המון.

יש צנצנות כאלה של חרוזים בכל מיני גדלים, צורות וצבעים.

יש כזה שמיועד לילדים והוא לא רעיל. בצבעים. מציירים איתו על השולחן עד שנעלם. כיף

להקציף במיקסר 2 כוסות מים עם 2 כפות סבון כלים. יוצא קצף כיפי (כמו של אמבטיה שווה) שאפשר לשחק בו כמה דקות, ולהקציף שוב אם מתפוגג.
אני הקצפתי עם מיקסר יד, פחות התעסקות בעיני.

לאמבטיה: לגזור צורות או דמויות מסול
ולהדביק על הקרמיקה (מרטיבים את האיזור והם נדבקים לבד)

לשים לה בובה עם סקוצ' שתקלח אותה

מדבקות להדביק על שולחן כסא האוכל

מכירה אצ המשחק החדש פופית? Popit
זה בועיות כאלה שלוחצים עליהן. עובד על קורדינציה ומעולה למי שצריך להתעסק עם הידיים. גם ממש זול יחסית

יצירות-

לצבוע,להדביק מדבקות,בכללי להדביק- ניירות צבעוניים,מקלות ארטיק,פונפונים,גפרורים צבעוניים של יצירה הכל בערך
טו'טושים,צבעי ידיים,

תכתבי בגוגל רעיונות ליצירות לקטנים וואיי כמה יש
מהממים
ופשוטים
מצלחות חד םעמיות מכוסות מגלילי טישו
וסתם על דף

בר בצק מערוך וחותכנים מהמם כמה שמעסיק
חול קינטי

ו----המטבח!
סירים קופסאות- מה שלא אכפת לך-
ל'ים בתוך קוביות או אפילו תפוחי אדמה לתת כף ..והם אוהבים ממש

בימבות
השחךות של חרוזים גדולים
פטריות -
מכוניות
בובות
עגלות
פליימוביל
קוביות
חיות ומגנטים!!!
או מגנטים ומכוניות

שירי אצבעות
שירי הפעלה סיפורים

אוהל כריות

שני כיסאות, סדין וכמה כריות יצרו לכם את האוהל המושלם.

אוהל כריות הוא מרגש וכיפי לכולם. שימו שם את השמיכה האהובה על התינוק,

או כמה ספרונים שהוא אוהב, ואולי הוא אפילו יירדם שם ואתם תזכו למנוחת צהריים.

 

מתאים מגיל זחילה או ישיבה.

57 רעיונות כיפיים לפעילויות עם ילדים בבית (ללא עלות) | פונפונים

 

אני לא מכירה את התרופה בשביל להגיד אם זה משפיע על הטיפול... כנראה שרק הרופא יוכל לענות לך על כך.
הלוואי שלא יהיה לך עיכוב ולא תהיי תלויה בזה.
המון בהצלחה!!! 💗

את התרופה אבל תדברי עם המרכז הטרטולוגי הם יודעים לומר..

לא מכירה את התרופה, מניחה שרק רופא יוכל לענות...

בדקתי באינטרנט והיה כתוב שאסור לקחת את התרופה בהיריון ושצריך להפסיק אותה בהדרגה, אז ממליצה לשאול רופא כמה שיותר מהר.

חיבוק❤

דבר ראשון וחשוב!
כשזה מגיעה בגיל גדול יותר עולים חשדות וכו’
זו סקרנות מתאימה ותקינה.
לילדה להגיד שזה מקום צנוע ולא נוגעים
וגם שזה יכול להביא מחלות כמו דלקות שו ות וכד’ ולא כדאי ולא מומלץ.

שלילית

אם את לא יודעת איך, הייתי מתייעצת עם אשת מקצוע איך לגשת לזה

זו הזדמנות מצויינת לך כאמא לדבר עם הבת שלך על הנושא הזה בצורה נעימה.

בכללי, ממה שידוע לי, זה גיל שטבעי נורמלי שהילד חוקר את הגוף שלו. הם פתאום מגלים כל מיני איברים וזה מסקרן.
עכשיו השאלה איך אנחנו מגיבים לזה.

אם כהורה נגיב בלחץ, הילד יקבל מסר שגוף זה דבר שלא מתעסקים איתו, משהו אולי "מגעיל" או שלא קשור אלינו.
אבל באמת, הילדים עושים את זה מתמימות, ואנחנו ההורים מטעינים על זה את כל החוויות שלנו בהקשר של גוף.
ולכן חשוב לדבר עם הילדים בצורה פשוטה, שלא תלחיץ.
באמת זה לא נראה לי מתאים שהן יורידו בגדים ביחד בשירותים. אז זה הזמן לדבר על מקום פרטי, שיש דבר שאנחנו עושים רק לבד, למי מותר לגעת בגוף שלנו, ולמי לא. הכל בצורה נעימה ורגועה. נסי קודם לשאול אותה מה קורה שם.
אחר כך אפשר להסביר שזה בסדר גמור לגעת בגוף שלנו, אבל יש איברים פרטיים, שאנחנו נוגעים בהם רק כשאנחנו לבד. כי אנחנו שומרים אותם לעצמנו / כי זה פחות מכובד להראות אותם לאנשים אחרים.
אל תגידי לה שזה לא נעים, כי אולי זה נעים לה. וזה בסדר. אבל תכווני אותה בצורה רגועה מה מתאים לעשות ומה לא מתאים לעשות.

ואסור להראות לאחרים/ לראות לאחרים

ובריאה של ילדים נורמטיביים.
האמת, בתור אמא הייתי יוצרת שיח מתמיד בבית על כך שרק לאמא ולאבא ולילד מותר לגעת במקומות פרטיים, ושאם יש איזושהי פעילות כלשהי שהיא לא נעימה, שהילד ילמד לומר זה לא נעים לי ולספר לאמא. וגם להדגים בעצמינו איך אנחנו מיישמים את זה כשמשהו לא נעים לנו.
מעבר לזה מוסיפה שאם הילד מעוניין לגעת במקומות פרטיים לא לעשות את זה בשטח ציבורי אלא בפרטיות, וזהו.

סתם חושבת בקול, אין לי רעיון איך כן ךומר אבל אני חושבת שלומר שאם המגע לא נעים לבוא להגיד אז זה יגרום שאם המגע נעים אז יחשבו שזה בסדר שאדם אחר נוגע שם, לא?

1. רק לאבא, לאמא וליחד מותר לגעת במקומות פרטיים. נקודה.
2. כל פעילות לא נעימה, לא בהכרח משהו שקשור למגע, צריכה להיפסק ולהיות מדווחת להורים.
3. מגע פרטי של הילד בעצמו צריך להיעשות בסביבה פרטית

אני יודעת שזה נורמלי ותואם גיל אבל עדיין משום מה זה מייצר בי מועקה ואני מרגישה שאני לא יודעת בדיוק מה להגיד ואיך להתנהל מולה.
אוספת את הטיפים שלכן...

*אמא לילדים צעירים?*🌱 בנים ובנות👶🏼👧🏼
*חשוב לך לשוחח בפתיחות ובקדושה עם ילדייך
על גופם המתפתח?*💪🏼👣
מחפשת *טיפים והדרכה* להגברת *המוגנות* אצל ילדייך?🔔

*בואי לקבל שיחת ייעוץ במתנה 🎁 ממדריכה מוסמכת ומנוסה* ללא עלות🤩

הכנסי לקישור והרשמי 👇
שיחת ייעוץ במתנה לאמהות לילדים צעירים, עד גיל 8
מחכה לך!
חגית כמוס 🌸

הייתי מסבירה לילדה שנוגעים שם כשעוטפים במקלחת, כדי לנקות. חוץ מזה בד"כ יש חיידקים בידיים ולא כדאי לגעת שם כי זה יכול לעשות כואב.
וזה מקום צנוע, בדיוק כמו שלא נראה את הבטן שלנו ברחוב, או את הטוסיק, ככה גם את זה. אנחנו מכסים ושומרים על צניעות.
והעיקר- לא להתרגש. נראה לי מאוד נורמלי.

רק כשאבא או אמא עושים להם מקלחת!

לפני שנוגעים, החל מאיזשהו גיל.

אני לא פותחת לילדים מקלחת או שירותים אלא דופקת ואומרת זו אמא אפשר להכנס?
לא נוגעת שם במקלחת, רק באישור. נותנת להם ואם צריכים עזרה אני שואלת
לא מחייבת אותם לנשק או לחבק דודים וקרובי משפחה
מגיל מאוד קטן

מענייןא ותי, את מסבנת להם את הגוף ועוצרת לפני האיבר ושואלת אם אפשר לגעת?
מנסה להבין איך זה קורה בפועל.
ומאיזה גיל?

אני נותנת להם לבד, שמה להם סבון ביד, והם מנקים
ואם אני רואה שהם מסתבכים אני שואלת אם ירצו שאמא תעזור
מאיזה גיל? ממש קטן. כשמתפתחת הבנה בסיסית

לא בטוח שהיא בכלל יודעת שעצם המגעים והגילויים של הגוף זה תקין ורק צריך לייצר גבולות גזרה מתאימים למגעים האלו.

וודאי שחשוב לדבר עם הילדה על מקום פרטי.
אבל בנוסף וקריטי מאוד:
לא מבינה איך הגננת מאפשרת ששתי ילדות יכנסו מראש יחד לשירותים?
שירותים אמור להיות מקום פרטי לילד אחד, ורק אחרי שמודיעים לגננת, אפשר להיכנס לשם. כך יהיה לה מעקב על מי ומה בדיוק קורה שם.

בקשר אליך משחקי היכרות עם הגוף הם טבעיים ונורמליים לגיל.
נורה אדומה צריכה להידלק:
- אם זה משחק בין גדול לקטן ולא בני אותו הגיל.
- אם יש שם כפיה
- אם אחרי שדיברתם על הגבולות, מישהו עדיין חוזר על פריצה שלהם פעם אחר פעם.

יוכל להכנס רק אחרי שקיבל אישור מהגננת?? לא הגיוני בכלל במציאות של הגנים עם 35 ילדים
וזה גם לא יעזור...אם לא בשרותים אס במקום אחר- אחיינית שלי עשתה את זה בבית העץ שבחצר..
הסקרנות קיימת וצריך לתת לה מענה ואפשר לנצל את ההזדמנות ללמד את הילדים על צניעות ופרטיות

הייתי גננת בעבר.
ואני חוזרת על זה.
מלמדים גננות איפה לשבת כך שתוכלנה לראות את כולם.
ואם יש צורך בעוד אזור הסתכלות - עבור זה בדיוק יש סייעת. ואפשר גם לא לאפשר לילדים להיות במקום לא גלוי בגן

בית עץ בחצר, אם אי אפשר לראות מה קורה בתוכו - עדיף שלא יהיה. כנ"ל כל דבר. (זו אחת הסיבות שהפסיקו בגנים החדשים את הפינות התחומות).

ברור שחקירת הגוף היא נורמלית זה עדיין לא אומר שאפשר להכשיר כל מקרה שקורה
הייתי מתחילה בלהסביר שה' ברא לכל אחד גוף משלו. ולכל אחד גוף אחר. ואנחנו לא נוגעים בגוף של אחרים
העיניים לא מכוסות, האף לא מכוסה, אז למה הגוף כן? כי הוא אישי, רק שלנו. ורק לנו מותר לראות ולהסתכל בו
בהכי פשוט.
אצלי משננים כל אחד והגוף שלו עובד טוב.
בהצלחה יקרה

ברוך בורא הפורום הזה 🙃

במקלחת בטח המים החמים ישרפו לך אז תנסי לחשוב איך תוכלי להתקלח בצורה שתהיה לך סבבה. לא חייבים לשבת כל הגוף באמבטיה.

מה שכן צריך לשים לב שאם היא כבר התחילה להתקלף אז עור שמתקלף בקלות ממש נחשב כבר כאילו הוא מנותק וכן צריך להסיר.
אם כואב לך להסיר אותו- סימן שהוא מחובר ולא צריך לגעת
וגם- אם מרחת משחה או שמת פלסטר אז הם כמובן חציצה וצריך לוודא שלא נשאר שאריות משחה או דבק

את האזור לפני הבדיקה והחיידקים הם מהפתח ולא מהשתן עצמו.
כשיש דלקת יש חיידק אחד מובהק.

אצלי הרופא פשוט לא מתייחס לזה, אבל יש רופאים שישלחו לתרבית חוזרת

אני הוצאתי בזמן מחזור אז לא יודעת מה קורה אחרת

בהצלחה רבה רבה ובשורות טובות!!!

ולבקש להוציא
זה עניין של מספר דקות בודדות
לי כאב יותר מההתקנה (אבל שכחתי לקחת אקמול קודם, בהתקנה כן לקחתי ולא כאב לי בכלל)
גם דימום/הכתמות אפשרי
תהיי בקשר עם הרב שלכם שינחה אותך איך לא לאסור את עצמך סתם
בהצלחה ובשעה טובה

מקווה שיעבור בלי כאב..

זה לא פרוצדורה בכלל ( אני כמעט לא הרגשתי כלום וחשבתי שהיא לא התחילה ואז היא הראתה לי את ההתקן. אישית לא לקחתי משככי כאבים אבל אולי זה אופציה במיוחד אם ההתקנה כאבה לך מאוד)
לא היו לי דימומים בכלל ( אבל גם בהתקנה לא היה לי) ולא צריך לקבוע במיוחד את קובעת תור רגיל לרופאת נשים ואומרת לה שאת רוצה להוציא את ההתקן)
תבררי מראש עם הרב שלכם מה המדיניות שלו בנושא הוצאת התקן. אני יודעת שבדכ עדיף לעשות במחזור אבל לי יצא שזה לא עבד..
אשמח ממש לענות אם יש לך עוד שאלות

כי אז צוואר הרחם פתוח יותר או משו כזה
לי ממש כאב כי החוט היה מאד קצר והיא לא הצליחה להוציא לי את ההתקן ונסתה מחא פעמים לתפוס אותו בלי לראות מה היא עושה. בסוף יצא

וזה אמור להיות קל יותר, ואין גם חשש להאסר. לא יודעת איך זה בלי מחזור.
כשהוצאתי במחזור, היה בסדר, קצת לא נעים, יותר קל מההתקנה.

הלוואי שיעבור בטוב, פשוט קבעתי תור לא ניסיתי לתאם לזמן מחזור..זה גם התקן הורמונלי אז בכל מקרה המחזור לא לגמרי רגיל..מקווה שיהיה טוב תודה!!

בעזרת ה' שתקלטי במהרה ויהיה לך המון אור ואושר.
מקפיצה לך

חשוב שתביני לקראת מה את נכנסת..
טיפולי ivf זה תהליך שדורש הרבה כוח נפשי, הרבה מעקבים בדיקות ולבסוף ההחזרה המיוחלת.
שהלוואי הלוואי בשבילך שתקלטי על הפעם הראשונה.
זה לא מפחיד והשד הוא לא כזה נורא אבל זה מתיש ולפעמים קשה נפשית חשוב שתהיה לך תמיכה כלשהי (לדעתי) וגם אם אין - חשוב שאת תביני את התהליך.
חלילה לא באה להפחיד, אני מאוד בעד טיפולי ivf.
אני חושבת שהעצה הכי טובה שאני יכןלה לתת לך זה לזכור כמה המטרה חשובה ולדעת שאת תלחמי עליה כמה שצריך.
לא לפחד מהתהליך והכי חשוב להאמין!
שהכל יסתדר בדיוק כמו שצריך להסתדר עבורך.

המון המון בהצלחה יקירה!!!

יש לי ידידה מקסימה אם יחידנית לשניים. תרצי טלפון שלה?

כאבים נוראיים של בעיטות בצלעות, בבטן, ואיפה לא!!!
חכי חכי, זה עוד יכאב יותר

זה רק מחמיר ואני לא יודעת עוד לאן זה מחמיר😅

הוא במצב של רגליים למטה וראש למעלה אז הבעיטות שלו הן למטה אבל בהחלט לפעמים זה ממשכואב

מתפללת שיתהפך.
היה האמת איזה חודשיים ראש ויום אחד פשוט עשה סיבוב

אצלי פעם הוא היה רגליים למטה וזה כאב למות... לא ידעתי שהוא התהפך וחא הבנתי מה נסגר, הרגשתי שהוא פשוט קורע אותי למטה..
כשהראש למטה לא כל כך כואב עד כדי כך

אם זה מתמשך ולא בא והולך כמו איזה בעיטות אז כדאי להתייעץ אם צרעך להיבדק. בייחוד אם זה באזור העליון של הבטן יכול להיות כאבי בטן שאת מזהה בטעות כתנועות

וגם פחות שייך לשבוע שלך אבל בהמשך- לפעמעם הוא פשוט מתמקם לא טוב ואפשר לנסות להזיז אותו עם תנועות אגן וכאלה

אם דעתו תהיה בהתאם, תפני לעו"ד שמתמחה בנזיקין וקבלי הצעת מחיר

(בהנחה ששווה בכלל לתבוע. צריך לאמוד עלויות לפני כן)

קודם תדאגי לעצמך ותלכי לרופא מומחה בתחום...
חיבוק ענק💜

זה תלוי מקרה
ולפותחת- לפני שאת עושה שאר פרוצדורות לתיקון הפיזי - תתייעצי עם עורך דין טוב כדי שכל מה שצריך יהיה מתועד לתביעה אחר כך.
אם תתקני דברים בלי תיעוד טוב יכול להיות שלא יקבלו את טענותייך.....
ותכלס בתביעה שלך את עוזרת לנשים אחרות, למנוע מקרים כאלו בעתיד

בלידה הראשונה גם היה לי סיפור דומה (לא יודעת אם אותו דבר בדיוק).
רופאת הנשים שלי המליצה על ניתוח אבל אמרה לי לנסות לפני כן עיסוי פרינאום עם משחה מאלחשת (עזרקאין) וזה עזר.

כדאי להתייעץ עם עורך דין שידע להפנות אותך למי שצריך.

אולי היא תדע להפנות אותך לכתובת רלוונטית
בדיוק שמעתי מקרה דומה מזעזע ממש ממש
נשמע שלגמרי יש מה לתבוע וגם מה להשיג.
ממליצה להתייעץ עם עורך דין טוב מהתחום (רשלנות רפואית) . את יכולה להרוויח פה הרבה, זה ככ סבל גם נפשי גם פיזי. חיבוק נשמה!!! ככ קשה להתעסק עם דברים כאלה אחרי לידה, כאילו חסר עם מה להתעסק....
אבל בע"ה עוד יבוא לך הרבה כסף מזה שיפנק אתכם בהמשך....

לדעתי תתקשרו לרב ותשאלו על זה טלפונית..

לא להתעסק עם עדים!
עד נחשב לדבר האוסר גם אם לא היה גודל של גריס.
אם את רואה כתם, אל תבדקי עם עד.
כתם בהרבה מקרים הרב יכול להתיר. אבל כשאת גם בודקת עם עד, זה כבר הופך את המצב ליותר בעייתי אם בכלל יהיה ניתן להתיר.

תפני לרב עם כל הסיפור.
מעניין מה יגיד.. מקווה בשבילך שיתיר!

בהצלחה רבה!

אם אין כתם פתאום יש טעם להראות לרב את העד?
כי קרה לי כבר השבוע שראיתי על נייר טואלט בדקתי עם עד חשבתי שיש צבע אסור בסוף אח''כ ראיתי שזה צבע מותר.

אבל רב מחמיר אז לא יודעת....

גם אם את בשבעה נקיים.
אם את רואה דם שיצא החוצה, כדאי להתייעץ אבל בהרבה מקרים לא אוסר (וגם אם נראה לך שאוסר, תמיד כדאי להתייעץ).
אבל במצב כזה ממש חשוב לא לעשות בדיקה פנימית. גם אם את בשבעה נקיים.
להתקשר לרב ולתאר מה קרה. לרוב הוא יגיד לא לבדוק בכלל באותו יום (ואם זה ביום השביעי, לפעמים יגידו לך שעדיף לחכות להמשך היום, או למחר).

לגבי מה שהיה הפעם - אני חושבת שכדאי לשאול רב עם כל הרקע שסיפרת פה. אף אחת בפורום לא יכולה לפסוק לך במצב כזה...

אבל לפעם הבאה - ממש חשוב לא לבדוק במצב כזה. זה פשוט מיותר ויכול לאסור אותך סתם.

בעקרון ממש לא כדאי לבדוק עד כשהוא רטוב. אם את רואה מיד שטהור אז מעולה.
אם יש קצת ספקות- לחכות שיתייבש פרוס ובלי משהו דבוק (זה לא תמיד קל למצוא מקום דיסקרטי לזה אבל איזה קופסא קצת יותר גדולה מעד אן משהו כזה). מותר וראוי לפסוק כשהוא יבש וזה הרבה פעמים משנה את התמונה. ואם עד יבש נראה לך טהור אז ככה פוסקים וזה מאה אחוז.

ועוד דבר- לא לגעת בעד...
זה יכול "למרוח" נקודת דם או משהו כזה. פוסקים מתייחסים מאוד לגודל וצורה ומיקום בעיקר בשביל לזהות פצע.

ובעד- אין שום משמעות לגריס. כי זה בדיקה פנימית ולא כתם

כרגע- אם אין לך חשש שמרחת את הדם. מאוד הגיוני שכשזה התייבש הצבע השתנה לגמרי וכבר לא נראה דם וזה אומר שזה היה טהור.
אם כן יש לך חשש כזה- אז תשאלי רב כי זה קצת מורכב. לא יעזור רק שהוא יראה עכשיו את העד אלא הוא צריך לשמוע ממך בדיוק מה ראית אז

בשורות טובות!

עורכת:
עכשיו מבינה שכתבת שלא נגעת בעד.
אז אם יש לך עדיין חשש תוודאי מול רב.
אבל כן אפשר לומר שעד בודקים כשהוא יבש ואם אין לך סיבה לחשוב שמשהו נמרח אז את פוסקת לפי מה שאת רואה עכשיו בדיוק כמו שהרב יפסוק לפי מה שיש לפניו

שבוע טוב

אבל הרבה פעמים במיטות כאלה הרוחב אותו דבר והאורך בנפתחת קצר יותר