לא זז ממש צרבת תמידית כבר כמה ימים, כואב מאד.
לקחתי טאמז
שתיתי חלב עם קרח ובלי קרח
אכלתי קרח
כל מה שאני מכירה
למישהי יש עיצה בשבילי?
לא זז ממש צרבת תמידית כבר כמה ימים, כואב מאד.
לקחתי טאמז
שתיתי חלב עם קרח ובלי קרח
אכלתי קרח
כל מה שאני מכירה
למישהי יש עיצה בשבילי?
יותר נכון שתיתי את כל הנ"ל. לא מסוגלת לאכול במצב כזה כלום
כל מעון עושה לעצמו את הרישום המקוון שלו למיטב ידיעתי

מה עשינו עם הילד, נתנו לו להיות חלק מהפעילות של האנטיביוטיקה...
דבר ראשון הגדרנו את זה כפרס... אם תהיה ילד טוב, תקבל, לא כל אחד מקבל, זה הכי טעים שיש וכו'.
דבר שני נתנו לו להיות חלק מזה, ז"א למלא את המזרק, לשים לעצמו בפה, לעזור לסגור את הפקק.
היום שהוא צריך, כפרת עוונות, הוא מחכה לזה, אמא מתי אני מקבל שוב...
(חייבת להגיד שלכל זה קדם קצת איום, הילד היה עם דלקת ריאות חריפה ולא הסכים לקחת, ובנוסף לאמור למעלה, הסברנו לו שאם לא ייקח, לא תהיה ברירה ונצטרך לקחת אותו לבית חולים (כבר הגענו למצב הזה שהיה יותר קטן.))
כמובן שהתייעצנו עם רופא ועם רוקח זה לא נעשה על דעת עצמנו.
תרופות של מבוגרים בכדורים..לרוב הם יגידו לך או חצי או רבע כדור
אנחנו נתנו את זה בכפית של גלידה והצליח ..
אם פתאום חש בטעם מוזר מיד הבאנו לו עוד גלידה ועבר לו..
הוא היה אחרי ניתוח ופשוט לא הייתה ברירה אז זה פתרון .
ורוצות שיעדכנו אותם בזיהוי
שילמד לעזור לעצמו. זה חתיכת דבר ומי שבשל מספיק לבחליט בשל מספיק להיות חלק מהפתרון. לא מתכוונת להפיל עליו כמובן אלא ללמד אותו לאט לאט.
מבחינת אוכל - המבורגר\קציצות עדשים ופטריות יוצא ממש ממש טוב, יש מלא מתכונים חפשי לך וצריך לשחק עם זה קצת.
יש חביתות נחמדות מקמח חומוס
תקראו ביחד בלוגים של מתכונים ותנסו ביחד, תהפכו את זה לזמן אמא ובן ולאט לאט הוא יצבור ביטחון ויכין דברים בעצמו
מתואמתבכל אופן יש הרבה אפשרויות. נשמע שגם ככה את משקיעה באוכל בבית, אופה חלות למשל, כך שלהשקיע בתוספות זה לא הרבה יותר מדי.
יש תחליפי גבינות על בסיס סויה או קוקוס, יש הרבה אפשרויות טבעוניות היום גם כתחליפי בשר וגם תחליפי גבינה וחלב. בגדול משתמשים בהם בדיוק כמו שמשתמשים בבשר וחלב.
למשל כל עוגה, פנקייק, וכו שהיית עושה עם חלב, אפשר לשים חלב סויה במקום ואף אחד לא ישים לב להבדל, וזה גם אותו מחיר... דרך אגב לפנקייק בכלל לא צריך ביצה!! ויש תחליפים לביצה בעוגות כמו בננה מעוכה או רסק תפוחי עץ.
תחליפי הבשר יקרים. אנחנו קונים מדי פעם. גם הטחון מהצומח השתנה בזמן האחרון וכבר לא טעים לי, לא ניסיתי חברות אחרות. בכל מקרה, אפשר לנסות לפעמים אבל לרוב הוא יסתפק בשאר התוספות שאת מכינה.
חבל להתחיל להשקיע בחנויות טבע וכל מיני מוצרים מיוחדים- גם אלי זה פחות מדבר אבל אני פחות מחוברת לכל מה שקשור בבישול. אבל יש באמת המון אפשרויות לגיוון טבעוני רק שבשבילי זה מסובך מדי.
יש סויה דמוי עוף- שזה ממש טעים ובאמת מרגיש כמו עוף, ואפשר להוסיף לכל מני בישולים.
ובאמת פשוט להשקיע במה שנקרא התוספות- ירקות, קיטניות וכו
מאוד קל להכנה ונשמר יותר זמן במקרר
כדאי לבדוק מתכון בשביל היחסים, אני לא כזה זוכרת
סה"כ חלב סויה ושמן עם קצת מיץ לימון. מערבבים הכל ביחד ומתקבל מיוז טבעוני (פשוט לשים בבקבוק ולשקשק, אין ערבוב מיוחד כמו מיונז רגיל) וזה יכול לשמש לכל מה שאת עושה עם מיונז, כמו סלט תפו"א או סלט כרוב.
(ואפילו הכנתי עם זה סלט ביצים פעם חחח, כי היה לי חבל לקנות בשביל כף אחת)
אז ממליצה רק על אתר תאבון בריא שאנחנו מאד נהנים ממנו.
ויש עוד כמו האתר של אורי שביט, אתר הצמחונות הישראלי, לא על החסה לבדה ועוד...
מקצועית מאוד ומנוסה שאני סומכת עליה בעיניים עצומות.
בשני ההריונות הראשונים לא הביאה לי הפניה, למרות שביקשתי, כי אמרה שאין צורך (ובאמת לא עשו לי עניינים בחדר לידה).
בהריון השלישי הביאה הפניה כי אמרה שעכשיו יותר דורשים את זה בחדרי הלידה וגם כי סבלתי מדלקת בדרכ השתן לפני כן (והבנתי שזה מעיד על כך שיתכן שיש גם gbs).
בקיצור, אני לא בטוחה ששיקולי חסכון הם השיקול הדומיננטי כאן.
היום יש לה יום הולדת היא בת שישים, האם לקנות לה תיק להרצאות שלה זה מתאים?
(בעזרת השם השבוע אני נוסעת אליה ומשם לאמא שלי)
הכוונה תיק כמו של מחשב נייד.
לא הייתי פה אתמול... אז מצרפת קצת באיחור את השיר.
אבל גם עד חצות היום יש מעט מנהגי אבלות כי בית המקדש נשרף גם בי׳ באב...
שיר שכתבתי כשהייתי גרושה, אחד הראשונים שבהם, וככה גיליתי את היכולת לאסוף מילים שמנחמות אותי.
https://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=212861214178047&id=115405903923579
ברוך ה׳ שאני כבר לא שם!
ויש לי בעל מדהים ורגיש
ויש לי בית (עוברים דירה עוד שבועיים! מצאנו רק ביום שישי דירה! ב״ה)
וילדה מהממת ומתוקה
ועוד אחד בדרך.
והיום תור לרופאה וביום רביעי סקירה מוקדמת... מתפללת שיהיה טוב.
הייתן נותנות לילדה שעוד לא בת שנתיים וחצי , לקלף תפו״א בקולפן?
חמותי חושבת ממילא שאני חרדתית, אז אני שמחה לשמוע שאני נורמלית.
עובדת על הוצאת ספרון שירים לאור.


עם הנסיונות מקבלים גם כלים...
הוספתי לשיריים גם קטעים מתוך ההודעות שרשמתי בפורומים בתקופה ההיא...
וזה נהיה ממש ארוך- בערך 90 (!!) קטעים די קצרים.
מישהי יכולה לקרוא ולהגיד מה התחושה- אם זה ארוך מדי?
עדיף מישהי שלא קראה עדיין את הקובץ
עשב לימוןכאילו שאין לי בטון על הראש.
אבל זה נותן לי חיות.
גם אם זה יצא לאור בעוד שנתיים.

️
גולדסטאראפשר לקחת לא צידנית אלא ארגז קלקר (תבקשי מבית מרקחת יש להם ארגזי קלקר בגלל התרופות) ולמלא בהרבה קרחומים
בדרך כלל זה נישמר טוב,ואם יש ברכב מזגן עוד יותר זה ישמר.
בהריון לא עושים בכלל כיוון שכל מבנה העין משתנה בהריון (לי אישית הרגשתי ממש שינוי במספר של המשקפיים)
בהנקה אמרו לי שבעיקרון רשמית אין בעיה רק שלא יודעים אם הטיפות שמטפטפים לעין (במשך התקופה שאחרי הניתוח) לא עוברות בהנקה, בפגישת התאמה הרופא שבדק אותי אמר שאין סבירות שזה קורה אבל אולי, על הספק, מומלץ לחכות לאחרי ההנקה, או לפחות לסוף
בכל מקרה צריך לחכות כמה חודשים אחרי הלידה כדי שהעין תחזור לעצמה, משהו כמו חצי שנה לפחות
אני עשיתי במרפאה של דר לוינגר אצל דר דויב.
הוא התאים לי את הסוג הלא כואב. וזה באמת לא כאב בכלל
אם יש לך את האפשרות, הוא יתן לך את החדיש יותר שגם פחות כואב
בעקרון זה יותר יקר אבל עם הכיסוי של הקופ"ח זה אמור לצאת אותו מחיר ואז ברור שתבחרי את הלא כואב 
אבל אני לא בטוחה אם זה מתאים לפחות אנשים או שפשוט יש אנשים שיכולים אחד ויש אנשים שיכולים את השני ויש שיכולים את שניהם..
ראיתי שאמאנאם הזכירה את השמות למטה. באמת אני עשיתי לאסיק Lasik
הפחות כואב - לאסיק, קצת יותר חדיש וגם טיפה יותר מסוכן. אבל הוא מתאים רק לכאלה עם קרנית דקה.
ההבדל בין הניתוחים שבלאסיק חותכים את הקרנית (שזה אפשרי רק לבעלי קרנית דקה), מרימים אותה ואז משייפים בלייזר את העין ואח"כ מחזירים את הקרנית.
ב-PRK מגרדים את הקרנית ומורידים אותה לגמרי - ואז משייפים ולכן ההתאוששות יותר קשה וארוכה - כי הקרנית גודלת מחדש (הם שמים עדשה על העין לשמור עליה עד שהקרנית חוזרת - שאותה צריך להוריד אחרי שבוע)
הרופא יסביר לך את הכל, ויעשו בדיקת התאמה לבדוק לאיזה ניתוח את מתאימה.
בהצלחה!
בתור אחת שעשתה לאסיק זה שווה כל שקל וכל אי-נוחות, בעלי טוען אותו דבר על PRK...
יש LASIK ויש PRK, הרוב מתאימים ל-PRK ופחות ל-LASIK.
אני עשיתי LASIK, הניתוח עצמו לא נעים בעליל, לא כואב בכלל אבל מטריד שנוגעים לך בעיניים... אח"כ יש קצת טשטוש וחוסר נוחות בעין, זה עובר לגמרי אחרי כמה שעות - עדיין לא רואים פיקס, אבל אין כאבים בכלל.
בעלי עשה PRK, הניתוח אותו הרגשה בגדול, אבל והאבל גדול הכאבים אחרי שעובר ההרדמה זה כאבים קשים מאד בעלי היה במיטה 3 ימים אחרי הניתוח בקושי פתח עיניים, ההתאוששות קשה ממש.
עכשיו אנחנו שנינו כמה חודשים אחרי ורואים מצוין ומברכים על הדבר הנפלא הזה!
אין לי יותר מידי עצות,
פשוט עצוב, ואמא שלך, גיבורה! אני יכולה להבין את ההרגשה שעדיף 'לא לראות' כי גם ככה אין מה לעשות. כי כמו שכתבת..' בגיל הזה, לאן היא תלך..'
ועצוב על הכסף, שהיא רק חוסכת והוא מתפרע בדברים כאלה.
איך אבא שלך עם דמות תורנית כלשהי, יש מישהו שיכול להשפיע עליו?
אולי כדאי לגשת ולדבר עם איתו בחשאי, כדי שישפיע..?
פעם היה איזשהו נושא שמאוד רציתי להשפיע על אבא שלי, ולא היה לי נעים בתור ביתו הקטנה להעיר לו, אז רשמתי מעין פרסומת/ מאמר שיגיע אליו באקראי לדואר, או להדביק לו על המכונית.. הלכתי ממש לבית דפוס להדפיס כמה עותקים ובצבעים כדי שלא יחשוד.. (לא רק לו, כי זה מחשיד מידי..אלא בעוד תיבות דואר או על עוד כמה מכוניות בסביבה..) משהו כללי אבל שנוגע אליו בדיוק.. שירגיש ש'על ראש הגנב בוער הכובע'.
מכירה את זה שאת קוראת משהו ואת מרגישה שכתבו את זה בדיוק עלייך/ למצב שלך? כזה..
אולי זה יעזור.. ואולי רק אפילו יעשה הרהורי תשובה לדקה.. זה גם חשוב.
להוכיח אותו- לא נראלי שמותר לך.
אבל כדאי לך, לדעתי, לדבר עם איזשהי דמות תורנית או רב, שידריך אותך מה לעשות, גם בנוגע אליו, וגם בנוגע לאמא שלך, כי אני יודעת מה זה לראות את אמא שלך סובלת כשהיא עצמה מתכחשת לראות את זה.
ואם את רואה שאת לא מוצאת פתרון מעשי, או ששום דבר לא עוזר,
פשוט תתפללי. שה' יוציא אותו מהמצב הזה. כי תפילות על מצב רוחני משפיעות מאוד.
שיהיה המון בהצלחה,
אל תכעסי עליו, כי את מענישה את עצמך כשהוא בכלל לא מודע/ לא אכפת לו.
תשמרי על עצמך ועל משפחתך. זה הכי חשוב.
אני חושבת ששווה לך בשלב ראשון לשתף לפחות את בעלך...
זה ממש לא משהו שאת אשמה בו ואל תשארי כ"כ לבד!
אח"כ יכול להיות שיהיה לך כדאי גם באמת להפגש עם איש מקצוע גם כדי לעבד עם עצמך וגם כדי לחשוב על רעיונות אובייקטיביים מה הלאה...
שנחכים, כי זה הדבר הראשון שקפץ לי...
קודם כל, אני לא מכירה את בעלה ויכול להיות שהוא כזה בנאדם מקסים שאין ממה לחשוש..
אבל זה עלול להוריד את ערך המשפחה שלה בעיניו,
אם מחר היא תחשוד או תעשה כל פעולה שמזכירה את המקרה של ההורים שלה( בלי שהיא בכלל מודעת שזה בגלל זה) - הוא עלול, בלי כוונה אפילו, לעורר נקודות כואבות אצלה.
זה משהו אישי בין אבא לאמא שלה. לא נראה לי שההורים שלה ישמחו שהחתן יודע את זה..
למרות שזה קשה, מאוד מאוד, לא לשתף את הבעל, בכל דבר ובפרט בנושא כזה קשה ומורכב לה נפשית..
לא יודעת, יכול להיות שאני חשדנית מידי ולא סומכת וכו'.. סתם זו דעתי..