פורום הריון ולידה (עמוד 1989)

אין לי עיצות,
רק, אם יורידו אתכם מהרשימה של המעון הראשון, יהיה להם יותר מקום להכניס עוד ילד, הזויים ממש!!!
בהצלחה וחיבוק גדול!
אנחנו מחכים שיהיה לנו מקום במעון 🤐 (אין לי מושג למה התמת לא קיבל אותנו, הכי בקריטריונים..)

תודה

ובהצלחה גם לכם

אולי תנסי לברר על אופציות אחרות בינתיים?

לק"י

אצלינו וועדות הקבלה נגמרו, אבל הם לא משחררים עדיין את המעון לקבל ילדים נוספים.....

אני לא אחת שאופה אז מזל שזה קל

אלופה!!!!

שאת מתכוונת לערמות כביסה מקופלות🤣🤣🤣כל אחד ומה שיש לו בראש מסתבר חחח

לעשות מעקב גם על היקפים! חזה, בטן, אגן. אפשר גם זרועות.
בנוסף, אולי אפשר להתייעץ על התזונה, היו תקופות שהייתי בטוחה שאני אוכל מעט ולא הבנתי איך לא יורדת במשקל, וכשהלכתי לדיאטנית הבנתי שיש צורך בכמויות אחרות לגמרי כדי לראות שינוי…

מסת שריר יותר גדולה משומן.
גיסי עכשיו התחטבה מאוד ומספרת שבשלב ראשון המשקל לא זז.
אז כל כך מיותר להסתכל על המשקל,
תבדקי היקפים או תעשי תמונות לפני ואחרי בבגדים צמודים
בטוחה שכל הכושר שעשית לא הלך לריק והתחלת להתחטב.
המון סבלנות! וישר כח על התהליך!

לפני כמה חודשים כתבתי פה בדיוק אותו דבר.
אז דבר ראשון כמו שכתבו לך למדוד היקפים. כי באמת מסת שריר שוקלת יותר ממסת שומן ולכן לא תמיד רואים ירידה ולפעמים גם עליה.
דבר שני- עשית לאחרונה בדיקות דם מקיפות? אני גיליתי שיש לי תת פעילות בלוטת התריס וזה משפיע על המשקל (גורם להשמנה או אי ירידה במשקל)
דבר שלישי- בסופו של דבר נרשמתי לאמא חוזרת לג'ינס והמעגל תמיכה ומענה לשאלות על בסיס יומיומי עזר לי ממש. אני כבר חודש וחצי בתהליך וירדתי 4 קילו והרבה מאוד בהיקפים (החצאית נופלת לי)

ודבר אחרון והכי חשוב- את אלופה. ממש ממש! איזה כוח רצון והתמדה, וזה הכי מקסים בעיני. ואני ממש מסכימה עם זה שכושר עושה טוב לנפש, זה בשבילי הזמנים שאני מתנתקת מהעולם ומתחברת לעצמי, להזיע בטירוף, להזיז את הגוף ולהתאוורר מכל שאר הדברים. (זה נחשב לזמנים בלי הטלפון? אם כן יש לי 45 דק' כפול 3 פעמים בשבוע למשך שלושה חודשים..)

קודם כל בהחלט הגיוני.
מסת שריר שוקלת יותר משומן.
ברגע שמתאמנים בצורה טובה ואינטנסיבית השומן הופך לשריר , והשריר כמו שנאמר שוקל יותר.
זה בסדר לא להוריד במשקל אבל להפוך את השומן לשריר כך את הןפכת למחןטבת יותר.
אני לא יןדעת מה הנתונים שלך, אבל יש שלב שמגיע האיזון שגם יורדים במשקל וגם השומן הופך לשריר במידה הנכונה.
את ממש לא רק תעלי ותעלי כי באיזשהו שלב רוב השומן שלך ישרף.

ספןרט מאוד עוזר ובריא לנפש ולנשמה אין ספק!
את תראי שגם תוצאות את תראי לאט לאט לא לאבד סבלנות.
חיטוב והורדת משקל בסופו של דבר לוקח זמן, תתמידי ותמשיכי בתזונה טובה וספורט נלווה ואת תראי תוצאות -מבטיחה לך. (מניסיון של שנים).

❤️

שריר שוקל יותר משומן.

עדיך בהרבה למדוד היקפים של הגוף בכל מיני מקומות, ולא משקל.

למשל תשתדלי להוריד כל קמח רק בשבת תאכלי,

תמנעי מכל סוכר,אין ספק שתוך שבועיים תרגישי ירידה,

וכמובן תרגישי מאוד טוב, בהצלחה יקרה.

בס''ד

 

ממש תודה על כל הפרגונים-עידודים-חיזוקים!!! זה לגמרי הגיע עד אלי!!! 

 

לגבי היקפים - איפה קונים מטר מתאים? בחנויות תפירה?

 

מתייגת אתכן, ממש מעריכה את התשובות שלכן:

 

❤ @מצפה88 

❤ @אם_שמחה_הללויה

❤ @ליאניי

❤ @ציפיה.

❤ @אורוש3

❤ @רויטל.

❤ @ואילו פינו (עשיתי בדיקות דם לפני כמה חודשים, למיטב ידיעתי יצא תקין ב''ה. את יודעת לומר מה הסימון של פעולת בלוטת התריס בבדיקות? ולגמרי, זה עוד כ-30 דקות ללא פלאפון ביום )

 

Tsh
זה לא משהו שתמיד בודקים. תבקשי ספציפית את זה..
וסרט מדידה קונים בחנות של תפירה. אולי יהיה גם במקס סטוק.

2.עדיף שבוע 17 הרופא אמר לי ככה

1. אין דגשים שאת צריכה לשים לב- בגדול זה העבודה של הרןפא.
יחד עם זאת אם באלך לדעת- בסקירה עוברים על כל המערכות שמתפתחןת בעובר עד בשלב הזה: לב, מוח, עורק, חבל טבור, ידיים רגליים- אצבעות, כליה, עמוד שדרה וכו׳
2. אני עשיתי את הבדיקה גם בשבוע 16 אבל בסיומו - לא יודעת עד כמה זה היסטרי את יכןלה להתייעץ עם הרןפא שתלכי אליו.
אפשר לעשות את הבדיקה משבוע 16-18 אם אני לא טועה (לא יןדעת עד כמה זה קריטי).

שיהיה המון בהצלחה אהובה!
בשורות טובות ️

אני אשאל מחר את האחות ליווי הריון טלפונית לגבי הבדיקת דם

ממליצה לך להתפנות ממש לפני הבדיקה
זה לוקח יחסית הרבה זמן ולוחצים שם קצת על הבטן

תודה על הטיפ!

אלא גם כי שלפוחית מלאה פשוט מסתירה את העובר, לכן צריך להתרוקן לפני.
הגעתי להערכת משקל האחרונה שלי עם שלפוחית מלאה והיא פשוט הסתירה את הראש של התינוקת 😅

אתן ממליצות כמו בשקיפות לנשנש משהו מתוק?

הוא זז מפחמימות 🤣
נשתדל הבדיקה ממש מוקדם ואני לא ממש מצליחה לאכול בבוקר בשעות האלה מקווה להצליח להכניס כמה עוגיות

פיצה..או טוסט, בכל וריאציה..
יש להן טעם טוב, כמו אמא שלהן..

אצלי בסקירה הראשונה הגברת החליטה שהיא פחות רוצה לשתף פעולה, אז הרופא שלח אותי לעשות סיבוב ולחזור אחרי חצי שעה. מזל שהוא יושב ליד קניון, אז הלכתי לשם, קניתי לי שתיה מתוקה ומשהו מתוק לנשנש, ואז חזרתי והיה בסדר

וואי אני זוכרת איזה התרגשות זה סקירה... איך אני מחכה לזה! 

 

אני רק ש- אם זה רופא לא ממש דברן ובא לך לשמוע דברים תדבררי אותו... ואם את לא רוצה לדעת מה זה תגידי מראש חח

לגבי התבחין- תשאלי את הרופא שלך לא? נראה לי הכי פשוט... 

אוף
לגבי התבחין בסדר נמתין כמה ימים נאחר לעבודה איזה בוקר מה נעשה לא נורא הבוס יתגבר

אם זה חשוב לך שלא תפספסי

בעיקרון אמרו לנו בשקיפות כבר
ופה כבר אישרנו אל זה

ירד הלחץ נשמה?

היה ממש מוקדם בבוקר
כן ירד נשלחתי לאקו לב עוברי עקב דופק מעט מעל התקין
אבל מאשרים לי רק משבוע 21
אז כני בפלונטר כי הרופר שעשה לי את הסקירה רוצה בשבועיים הקרובים
והקופה לא מאשרת התחייבות עכשיו

לי היה מקרה שבו הקופה לא אישרה טופס 17 לאקו לב והלכתי דרך התייעצות עם רופא מומחה (150 שח).

במקום שנקרא מכון פעימות בגבעת שמואל.

אולי מקבלים הסדרים עם עוד קופות.

ואני גם מהדרום.. נראה מה נעשה

מהרופא של הסקירה שאומר שאת צריכה בשבועיים הקרובים

ועדיין הם מאשרים לי רק משבוע 21
גיסתי מנסה לעזוק לי עם זה נקווב שתצליח

שזה טכיקרדיה עוברית קלה שלדעתו ללא משמעות קלינית
הרוםא האישי שלי אומר שזה סוג של כסתח.. הדופק 166 והוא אומר הממותע 160.. זה כאילו משהו בקטנה

אצלי בודקת טהרה גילתה את זה, ולכן התירו לי לטבל למרות שהיה לי דם בבדיקה ביום השביעי.
זה פצע בהגדרה הלכתית, אבל לא באמת פצע, רפואית אין עם זה שום בעיה.
אני גיליתי את זה כשהיתי נשואה שנים רבות, אז חוץ מזה שקיבלתי התר לעשות מינימום של בדיקות וללא מוך דחוק, והתירו לי בקלות כתמים ב7 נקיים. ואפילו בדיקה עם דם. זה לא השפיע עלי. אפילו ההפך הקל עלי את נושא הבדיקות וידעתי שגם אם יהיה דם כלשהו יהיה קל יותר להתיר.
מבינה שאת כלה וכל נושא יחסי האישות חדש, אז התוספת של זה מקשה לשחרר.
אולי תתיעצי עם מדריכת הכלות שלך?
זה לא אמור להשפיע או להפריע ביחסי אישות.

אם היה דימום בעקבות יחסים לא התייחסתי בכלל.
הקושי היה בעיקר בבדיקות טהרה, הדבר היחיד שעזר לי היה לעשות את כל הבדיקות (כולל הפסק) בעומק חצי אצבע. לא לגעת בצוואר הרחם בכלל.

תתיעצי עם מכון פועה שידריכו אותך מה כן ומה לא לעשות.

אבל חשוב שתביני שזה דימום שלא אוסר בכלל!

ממש מעריכה את התגובה.
באמת יותר קשה לי לשחרר כי הכל לגמריי חדש ופתאום המחוייבוית האלו.. מבחינת התרים גם התירו לי כך. רק בראש קשה לי לשחרר כי מפחיד אותי הדימום.. עכשיו מרגישה יותר רגועה. תודה רבה

לא להסתכל בניגוב
אם צריך להתקלח בחושך

אני לא יודעת אם הלכתית את צריכה אחרי שהתירו את זה אבל פרקטית יכול לעזור לא לראות דם

הרי ידוע שזה דם פצע..

אז משהו שקשור ל25 מתנות כהונה אולי?

כ"ה יהיה זרעך
ואמרתי כה לחי

וכן הלאה

וַאֲמַרְתֶּ֥ם כֹּ֖ה לֶחָ֑י וְאַתָּ֤ה שָׁלוֹם֙ וּבֵיתְךָ֣ שָׁל֔וֹם וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־לְךָ֖ שָׁלֽוֹם׃

שאפו על השליפה!

ממש מפתיע שהוא לא עשה אולטרסאונד.
בדרך כלל בודקים אם נשארו שאריות ברחם.

הייתי הולכת כדי לשלול שארית שלייה.

ובלי להלחיץ, אבל נסי לקבוע תור בשבוע הקרוב. אם זו אכן שארית שלייה, עדיף להוציא אותה.

בהצלחה!
וחיבוק!
מכירה את המצב הזה אחרי לידה וזה לא פשוט בכלל

יש הרבה פתרונות איך לצלוח 7 נקיים אחרי לידה.

אהה- ואת נחה? הרבה? זה גם נתון משמעותי

מנסה טיפהלה להבין.

את מרגישה בזמן האחרון רגישה יותר.
למה זה רע?
אולי השנה האחרונה (קורונה ושות) פלוס הורמונים שאמרת
גרמו לך לאיזה ריכוך שמביא לרגישות?

אולי את רואה דברים אחרת?
אנחנו משתנים עם הזמן. כל הזמן.

מי אמר שזה בהכרח משנו שצריך לשנות?

זה א.

ב. מה הכי מפחיד אותך בזה?
שה "יזלוג" לזוגיות? ואז מה?

תנסי טיפה לדייק...

ואת מותק אחת. ממש.

וגם @אמאשוני
קראתי ברפרוף ועלו בי דמעות
אז שומרת לי לזמן שאני לבדי פה

א תודה

ב לא ידעת... מקנאה יותר, נפגעת יותר. עושה מלא השוואות. משהו לא בטוב לי.. אז כן , נראה לי שצריכה לעבוד קצת על המידות, להתמקד פנימה, לגדול קצת. מרגישה ילדותית לעצמי- כאילו יאללה, די לשים את עצמך במרכז, יש פה עולם שלם

ג הוו הזוגיות
אוח פה אני מתחילה לבכות

כי הייתה לנו השנה מריבה שכאילו
א ב א ל ה
בחיים בחיים בחיים לא רבנו ככה
וכאילו בואי יש לנו פזמ
טוב לא פז---מ אבל, פזמונציק
עברנו משו בחיינו
וזאת הייתה מריבה שאשכרה רעדה לנו האדמה מתחת לרגליים
זוועה.
פשוט זוועה

אז כשאני אומרת שהרגישות הזאת לא זלגה לזוגיות אז לזה אני מתכוונת
שכאילו המרחב הזה שמור ובסדר וטוב ואמאלה שאף אחד לא יזיז אותנו כי אחרי זה אין לי מושג איך נחזור


ואוווף מיש
פתאום אני קולטת דרך הדיבורים האלה שאני מתחילה לעלות על האוטוסטרדה...
שזה אומר שגם מהאיש אני כבר מתחילה לצבור איזה מתח בדפנות (ביום ראשון נעלבתי לי, וזה עוד יושב עליי)
ואז זה יגבר ויגבר ויגבר
עד שיהיה פיצוץ? אמאלהה


אוף.
טוב.

בס''ד

 

אז אני עוד יותר בעד לפתוח את הדברים!

 

סיפרת לבעלך על הדבר שגרם לך להרגיש עלבון ביום ראשון ושעדיין יושב עלייך?

אם לא, אני ממש מעודדת אותך להעלות איתו את הנושא...

 

מתי הדברים נוטים להתפוצץ לנו? בעיקר כשאנחנו שומרים בבטן.

אל תפחדי מפיצוץ ביניכם. את אוהבת אותו. הוא אוהב אותך.

אתם במקום טוב!! לפי מה שכתבת בהודעות האלה.

 

זוגיות יכולה לספוג פגיעות הדדיות, אי הבנות ומריבות.

הדרישה היא לא לחיות בשטח סטרילי כל הזמן.

אנחנו שני אנשים שונים שחיים ביחד וזה הכי טבעי והכי הגיוני שפה ושם זה לא יעבור חלק.

 

כמובן שמומלץ מאד לנהל את המריבות האלה בצורה כמה שיותר מכבדת.

להשתמש כמה שיותר בשיטות תקשורת שמקרבות (ממליצה לדוגמה על שיטת אימגו).

אבל זה לימוד וזה תהליך לדעת לנהל את הכל בצורה ככה בוגרת וטובה.

ועד עז, יכולות להיות אמירות פחות מוצלחות, וקצת הרמת טונים גם...

לא להיט, אבל לא נורא... העיקר להתקדם ליעד הזה של תקשורת מכבדת ומקרבת.

 

אני מאמינה שבעוד X זמן, תוכלו להסתכל על המריבה הנוראית הזאת שהייתה ביניכם ולגלות שבעצם יצאתם מחוזקים ממנה. למה? כי עברתם משהו גדול! והזוגיות שלכם שרדה! שזה הסימן הכי גדול שהקשר שלכם חזק ואיתן!!!

 

 

 

יש לרב יהושע שפירא מאמר מאלף על המילים ''אהבה, אחווה, שלום ורעות''. הוא אומר ש''רעות'' היא מילה שקשורה לשורש ''ר.ע''! רעות, זאת הבחינה הזאת בזוגיות שבה מתח, יש קושי, יש מריבה, יש רגשות קשים. וכשזה קורה, חשוב ממש לא להיבהל! זה הרי חלק מובנה של מערכת הנישואין. בגלל זה המושג הזה מוזכר בשבע ברכות. זה ה''כנגד'' של ''עזר כנגדו''. ושם קורית העבודה האמיתית. שם הזוגיות באמת יכולה לגדול ולהשתדרג. כי כשמתגברים על הרעות, האהבה מתוקה פי כמה! היא גדולה פי כמה! היא חזקה פי כמה!

 

מקווה שזה מחזק אותך קצת... עכשיו אני קוראת שוב את מה שענית למשמעת עצמית, שבכללי זאת תקופה שאת עם יותר השוואות, יותר קנאה ויותר פגיעות... חיבוק נשמה! זה מוכר לי...

 

אני ממש מאמינה שמה שכתבתי לך עכשיו על הרעות מתאים גם כאן, לגבי ההתפתחות האישית שלנו. דווקא מתוך המקומות הפחות זוהרים שלנו, אנחנו יכולים להגיע לגדילה משמעותית יותר. שם קורים התהליכים העמוקים שמביאים אותנו למדרגה הבאה...

 

עוד תרגיל קטן שאולי יכול לעזור לך בתחושות האלה של קנאה, השוואות ופגיעות - לכתוב כל יום 3 דברים טובים על עצמך ו-3 דברים טובים שיש לך. וכמו ש@אמאשוני כתבה, לקבל, ולקבל ולקבל כמה שאת רק יכולה -- את עצמך. את ''מובכת לשאול'' המתוקה והמקסימה והשואפת גבוה כל-כך ❤

 

 

 

 

תודה!!!

יא מדהימה
תודה עלייך!!

קודם כל אתמול למדתי עם קבוצת בנות צעירות באיזה נושא, ודיברנו על דיבור נכון ומדויק והקשבה. אז סיפרתי להן שיש לי חברה שבתחילת הדברים שלה כותבת 'ה' שפתיי תפתח' שהדיבור שלה יהיה מכוון לרצון ה'... וואי הן עפו על זה!!!
מקווה שזה בסדר שאמרתי שאת חברה שלי- את חברה שלי בלב 💓 באמת

ודבר שני
ממש הלכתי עם מה שאמרת על הזוגיות .. ממש דקרת פה איזו נקודה אמתית,
שכאילו הזוגיות שלנו בעיניי היא טובה וקרובה ובאמת ב'ה אנחנו ממש בטוב... ושמחים בטוב הזה.
אבלללל.... רק שאנחנו קרובים
כלומר
אם אנחנו רחוקים- לא מבינים, או לא מסכימים על איזו נקודה- פיצוצים

פיצוצים זה פשוט מרחק... מרחק נוראי שהולך וגדל ועצוב ושורט נורא

אז יש לי איזו תפיסה שכדי שיהיה טוב צריך להיות שקט
ואם צריך להיות שקט
אז אני לא אומרת ביקורת
לא עליו ולא על מה שקשור אליו (נגיד שבת אצל ההורים שלו)

ככה זה היה תמיד פחות או יותר
ונראה לי שמה שמתחדד לי עכשיו זה
שאני גם לא מוכנה *להרגיש* את הביקורת

כי מה שהיה בדכ זה מצטבר אצלי הביקורת עד הפיצוץ
ופותחים מנקזים חוזרים לטוב
ועכשיו ככ מפחיד אותי להגיע לפיצוץ שאני חא מרשה לעצמי לחשוב ביקורת כמעט...

הצד הטוב זה ש אני באמת מנסה לעבוד על זה, ולפרש בקול לעצמי את מה שהוא אמר או עשה בצורה שתתיישב לי על הלב ולא 'תצא' עליו
אבל בצד הלא טוב זה שבאמת קשה לי נורא ההבנה הזו שכעס ופגיעה בנינו זה משהו שאני לא מסוגלת להכיל...

בס''ד

 

בטח!! 💛

 

הבן שלי מכיר אתכן כאן כ''החברות שלי מערוץ 7'' . וואו ריגשת... זה משהו שאני עושה שנים, גם מחוץ לפורום. ולפני כמה שבועות מצאתי סימוכין מ... חנן בן ארי, שסיפר באיזשהו ראיון שהוא עושה לפני כל הופעה (זה ועוד כמה פסוקים)!

 

 

 

 

כל מה שאת כותבת,

על הפעמים שאתם רחוקים / לא מבינים / לא מסכימים

על המרחק הנוראי, שהולך וגדל בפעמים האלה - ועצוב ושורט נורא

ועל כך שכעס ופגיעה ביניכם הם דברים שאת לא מסוגלת להכיל -

 

אני חושבת שהם דברים יחסית ממש מצויים!

בעיקר בשבנים הראשונות של הנישואין.

 

אני מוצאת את עצמי אומרת די הרבה לבעלי כמה אני שמחה שאנחנו כבר לא זוג ''צעיר'' כל-כך.

כמה מנוחה יש בלהיות זוג עם קצת יותר וותק. כבר לא נבהלים כל-כך מהר.

יש כבר הפנמה שה''רעות'' היא חלק מהחבילה. שיש מקום גם ל''כנגדו'',

שזה בסדר להיות רחוקים ברמה הרגשית לפעמים.

 

ממש כמו שלפעמים, אין ברירה, ואנחנו רחוקים ברמה הפיזית (בתקופות איסור).

 

 

*

 

עכשיו אני מבינה עוד יותר את הניסיון שלך לא להגיע למצב שאת חשה ביקורת.

ואם זה כן קורה, אז את הרצון לעשות עבודה פנימית כדי להעלים אותה.

אם אני מבינה אותך נכון, התקווה היא שככה לא תצטברנה תחושות שליליות וביקורות.

ומכיוון שלא תהיה הצטברות כזאת, אז גם לא יהיה פיצוץ כזה.

 

אני מאמינה שלבנות זוגיות שבה מרגישים בטוחים, זה תהליך שלוקח זמן.

ואני חושבת שיש יותר מדרך אחת להגיע לזה.

 

יכול להיות שבזכות עבודה פנימית עמוקה, את באמת ובתמים תגיעי למצב שבו את רואה את בעלך היקר לכף זכות.

ושזה מעצמו יקרין על כל הקשר 🙂. 

 

[חשוב רק לשים לב שעבודה כזאת היא מותאמת ליכולות ולכוחות שלך. אני יכולה להגיד על עצמי לדוגמה, שעבודה מנטלית מאומצת שכזאת (כי בזוגיות זה די רווח לא להסכים / להיפגע וכו') לא עושה לי טוב לאורך זמן. לעבוד ככה חזק על התודעה שלי, יום אחרי יום, אחרי יום - זה משהו שכבד לי מדי, שנוקשה לי מדי, שלא מספיק נותן מקום לעוד חלקים ממני שמבשקשים לבוא לידי ביטוי].

 

עוד דרך לבנות זוגיות שבה מרגישים בטוחים, זה דרך תקשורת.

זה דורש אומץ ויכולת לצאת מאיזור הנוחות ונכונות.

 

באופן אישי, זאת דרך שהרבה יותר מתאימה לי. 

כל פעם שמשהו לא נעים לי בקשר בינינו, אני משתדלת להעלות את זה.

(ואני מעודדת את בעלי לעשות את אותו הדבר. זה פחות טבעי לו, אבל הוא עובד על זה).

נכון, זה לא הדבר הכי כיף והכי נעים שיש. אבל זה משאיר שטח נקי! וזה ממש יקר!

לפעמים הטונים עולים קצת. לפעמים יש דמעות (כמו בערב שבת שעברה).

לרוב זה בע''פ. לפעמים זה דרך הודעות, מיילים או מכתבים...

וכמעט תמיד זה מסתיים בהרגשה שגדלנו עוד קצת, שהתקרבנו עוד קצת ב''ה.

 

 

אני רואה בזה שתי מעלות גדולות:

 

(1) זאת הזדמנות להעמיק כל פעם עוד קצת את ההכרות בינינו, בזכות השיח שנוצר.

(2) אני לא צריכה להיות מושלמת כדי שתהיה לנו זוגיות טובה. אפשר שאני אפגע, אפשר שאני לא אסכים, אפשר שאני אכעס. זה לא נורא. אני לא מפחדת יותר (פעם כן פחדתי) להביא את עצמי כפי שאני, לא מושלמת, אנושית, לקשר הזה.

 

 

*

 

אגב, זה לא שבשיחות האלה יש פטור מעבודה על עין טובה וקבלת האחר. 

עבודת המידות לא סותרת העלת נושאים רגישים בינינו ושיחה עליהם.

אדרבה, אני חושבת שככל שמצליחים לשלב תקשורת ועין טובה, כך הזוגיות רק מרוויחה 

 

נגיד בלי עין טובה ועבודה על עצמי, אני יכולה לפתוח עניין כואב בצורה הבאה: [רואה שהוא לא קנה מצרך מסויים שביקשתי ממנו לקנות] ''אוף, שכחת לקנות את זה ועכשיו אני תקועה עם המתכון הזה! ממש בניתי על הזמן הזה כדי להכין את התבשיל. אין לי עוד זמן. ובכלל, ממש הרגשתי שלא הייתה לך פניות אלי היום כשדיברנו אז אני לא מופתעת ששכחת לקנות את זה. ואם כבר אז נמאס לי שבתקופה האחרונה אתה רחוק ככה ולא מתקשר איתי! נמאס לי!!''

 

ועם קצת התכווננות (עין טובה, עבודה על עצמי), זה יכול להיות כזה:

- אני לא רואה את מה שביקשתי ממך לקנות.

- מצטער, הלכתי לשלוש חנויות ולא מצאתי.

- אוי, אבל לא עדכנת אותי וכבר התחלתי לבשל...

- אוף. סליחה. בדיוק התקשרו אלי מבית הספר שמיכאל שוב הוצא מהכיתה היום. הם רוצים שנדבר איתו. המורה היה ממש נסער ודי התנפל עלי. זה הוציא אותי מריכוז שחכתי לעדכן אותך. ואז גיליתי שהגלגל של האופניים בלי אוויר והייתי צריך לטפל בזה. בסוף חזרתי את כל הדרך ברגל והייתי צריך למשוך את האופניים. 

- אוי. 

- כן. אני אצא לשכנים עכשיו לראות למי יש את המצרך הזה.

 

 

 

 

 

מקווה שזה עוזר... 

 

את מהממת על המודעות העצמית הגדולה שלך ועל כל מה שאת מוכנה לעבוד על עצמך!! בטוחה שבע''ה תגיעו רחוק מאד, באהבה, אחווה, שלום ורעות, ושתזכו בע''ה לבניין עדי עד, מלא בשמחה ובטוב ❤❤❤

 

 

תודה @קמה ש.
נתת הרבה נקודות למחשבה💓
ה יברך אותך

בס״ד

ברוך ה׳.

❤️❤️❤️

לא לפחד מהפחד.

אז יהיה פיצוץ. לא נעים בכלל.
אבל החרדה שלך מזה היא ככ עמוקה
ונמשכת...

זה כמו שלפעמים צריך פעם אחת לעשות תאונה קטנטונת כדי להפסיק לפחד מזה...

אומרת בזהירות אבל תנסי להמשיך לחשוב עם עצמך בכיוון.
מה יקרה אם?
ואז... ?
ומה הכי נורא שיכול להיות...?
ואחרי זה...?

יכול ממש להרגיע לך את הפחד לקלקל משהו בזוגיות.

רשמתי לי לנקודה לדיון בינינו (כאילו. האיש ואני) בלילה אחרי הסעודה..
מעניין מה יעלה.
השם יעזור
תודה!! תודה תודה

עבודת המידות של לקבל את עצמך ואת השינויים שעוברים עלייך.

כזה:
וכזה:
וכזה אבל גדול גדול

יקרה, החיים מזמנים לנו תקופות כאלו ואחרות ואתגרים שונים ומשונים,
בד"כ זה גם דברים שקשה לצפות אותם. ואז אנחנו רגישים יותר. ואם משולבים בזה חומרים שאובייקטיבית גורמים לרגישות אז בכלל.

נסי לחשוב האם השגרה הקודמת מתאימה למובכת לשאול החדשה? האם צריך לשנות משהו? לדייק?
האם התארחות שתי שבתות רצוף זה לא יותר מדי מאתגר לנפש הרכה והעדינה של מובכת היקרה והגיבורה שמתמודדת?
אולי בתקופה כזאת כדאי להיכנס קצת יותר עמוק בקונכיה המוגנת.
כתבת שאת מפחדת שיפגע בזוגיות שכרגע טובה. טפו טפו חמסה חמסה.
בהנחה ובעלך שותף לתקופה המורכבת ומבין את התעצמות הקושי שאסורים והורמונים וכו',
האם שיתפת אותו לגבי הרגישות כפי שבאה לידי ביטוי בשבתות האחרונות?
האם שיתפת אותו בחששות על ההקשר הזוגי?
אם לא ומההיכרות שלך איתו יש לזה פוטנציאל טוב, אז תנסי לשתף אותו שיבין וידע לתמוך וידע לקחת הרבה אוויר ולתת לגל ההורמונלי לעבור.

כשנפגעת בשבתות, האם פגעת חזרה? למה בעצם את מרגישה צורך לתקן את המידות? עשית משהו לא בסדר? (גם אם כן, יכולת הסליחה העצמית היא יכולת שחשוב לפתח)

לגבי אימון אישי- אני פחות בקיאה בנושאים האלו.
רק טיפ קטן אני מכירה שעוזר לי, זה לא לנסות להילחם בגל כשהוא מגיע, אלא להוריד את הראש מתחת לים ולתת לגל לעבור מעלייך.
ובנמשל, זה לא לנסות להיאבק עם אמירה כזאת או אחרת, אלא לתת לדיבור לעבור מעלייך מבלי שיחדור את הגנה העצמית. תגידי כל הזמן זה שלה, זה לא שלי. להכניס מאוזן אחת, להוציא מהשניה.
אם זה דיבור מתמשך (זה לא איזה משפט שזרקו לך)
לי עוזר לשיר שיר בלב בזמן הדיבור, ככה אני מרוכזת במשהו אחר ולא במילים שנאמרות לי.

כל התמודדות כזאת בונה עוד משהו בחוסן שלנו. את עוד תגדלי מהתקופה הזאת.

שיעבור בקלות ובשלום ובשורות טובות!

נ.ב
מתייגת לך את @אין לי הסבר

קוראת אותך שוב ושוב ומתחזקת בזה...

יש גם שיעורים וירטואלים. מנסיון ממליצה

(רק מוחה על איך שתיארת אותי. אני ממש לא מושלמת, גם לי יש הרבה לעבוד...)

בס''ד

 

הי יקרה!

 

 

קודם כל תודה על התיוג ועל המילים המחממות את הלב ❤

 

שנית, חיבוק גדול על התקופה המורכבת. מקווה ששום דבר לא רציני או חמור.

בכל מקרה, שהכל יסתדר בקרוב על הצד הטוב ביותר בע''ה!!! 💛

וגם חיבוק על תקופת האיסור 😕

ובהצלחה עם כל ההורמונים! לפחות כאן בפורום את בחברה טובה!

 

*

 

מממ... אם את שואלת אותי, אני חושבת שזה בסדר להיפגע... אנחנו לא עשויות מפלדה. עוברים עלינו דברים, אנחנו פוגשות כל מיני סוגים של אינטרקציה... חלק מהן נעימות לנו. חלק מהן סתמיות. וחלק מהן לא פשוטות לנו. ככה זה. החיים מורכבים מהרבה מאד גוונים, ובעיניי יש מקום גם לתחושות של פגיעה.

 

יותר מזה, *באופן אישי*, אני חושבת שצריך להיזהר מ''עבודת-יתר'' כשאנחנו עסוקים בעבודת המידות. ברור שהשאיפה שלנו צריכה להיות להיות כל הזמן אנשים טובים יותר. ברור שכשיש מידה מסויימת שממש בעייתית, צריך להשתדל מאד כדי לעבוד על התיקון שלה. אבל סתם ככה, בחיים הרגילים? אני חושבת-מרגישה שלא הכל צריך להיות נושא לעבודת מידות. בנערותי חשבתי אחרת, וממש ניסיתי לעבוד על עצמי חזק במלא תחומים. אבל עם הזמן הרגשתי שהדרך הזאת לא מספיק עושה אותי שמחה. ושדווקא להיות מחוברת למה שאני מרגישה, בלי לנסות ''לתקן'' מיד את אותם הרגשות שעולים - הרבה יותר נכון לי. הרבה יותר מביא אותי לידי שמחה. ובסופו של דבר גם הרבה יותר מקדמת את עבודת ה' ואת עבודת המידות הכללית שלי בסופו של דבר.

 

יש צדיקים גדולים שכנראה לא חווים רגשות שליליים של אכזבה, כעס או פגיעה. שהם בדרגה כזאת גבוהה שכל דבר לא טוב שקורה להם (כולל אינטרקציות לא מוצלחות עם אנשים אחרים) ישר מתורגם אצלם כמשהו שבא ישירות מאיתו יתברך, ולכן גם הניסיון הזה עשוי כולו אהבה אלוקית (למען הסר ספק, כותבת את המשפט הזה בלי שום טיפת ציניות). אבל מדובר ביחידי סגולה. ואני, נכון להיום, ממש לא במדרגה הזאת. 

 

*

 

מה אני עושה כשמישהו אומר משהו שפוגע בי? אם מתאפשר לי, אני אומרת לו שזה לא היה לי נעים עכשיו / שזה פגע בי. זה יכול להיות שכן או מוכר שאמר לי משהו לא במקום, זה יכול להיות בלנית, זה יכול להיות אחותי, בעלי כמובן, הילדים שלי, מישהי מהמשפחה של בעלי, חברה... כל הדוגמאות שהבאתי הן דוגמאות בהן באמת נפגעתי ממשהו ויידעתי את הצד השני (זה די מלא דוגמאות אבל הן פרוסות על פני כמה וכמה שנים 😅). בכל המקרים האלה זה ב''ה הסתיים בצורה טובה, עם מילות סליחה מהצד ''הפוגע'', ועברנו הלאה. באופן אישי, התהליך ממש מתאים לטבע שלי. אני אוהבת להיות עם לב נקי כל הזמן. אני אוהבת להרגיש טוב (כמו כולן 🙂) ולכן *בשבילי זה הפתרון הטוב ביותר*.

 

לפעמים יש מצבים שבהם מורכב לעבור תהליך כזה. אני לדוגמה זוכרת איזשהו מקרה עם משהי שעבדתי תחתיה. משהי שאני אוהבת ומעריכה מאד, אבל במקרה הספציפי הזה ההתנהלות שלה גרמה לי להרגיש פגועה. או מקרים בהם אנשים מבוגרים אומרים דברים לא הכי במקום, אבל אני הרגשתי שלא נכון לפתוח את זה איתם. כי הם שייכים לדור ותרבות אחרת ולא יבינו. או כי זה עלול לצער אותם. וכו'. מה עוזר לי במקרה כזה?

 

 

* לתת זמן לזמן - מתישהו הזמן בדרך כלל מעביר את עוצמת הפגיעה. החיים מתמלאים בכל-כך הרבה שזה כבר רק נשאר כאיזשהו זיכרון לא הכי נעים אבל באמת לא נורא.

 

* לשתף את בעלי או מישהו אחר שיבין אותי - אני רואה איך השיתוף הזה ממש עשוי להביא להקלה ולריפוי. כשאני פגועה ובעלי (שבכללי ממש זהיר בדיבורו) אומר לי ''אוי, זה ממש לא נעים, את צודקת'', זה הרבה פעמים עוזר לי להתקדם הלאה. הרגשות שלי קיבלו אישור, שמעתי שאני בסדר, יאללה אפשר להניח לזה. (מה שנקרא ''דיבור לתועלת'' מבחינת שמירת הלשון).

 

* שיטת העבודה של קייטי ביירון - זה מתאים למי שאוהבת להתבונן ולכתוב. זאת שיטה מאלפת שעוזרת לראות אירועים, תחושות ומחשבות מכל מיני זוויות חדשות. היא פתרה לי באופן אישי המון מקומות של תסכול או פגיעה. יש מקומות מאד מסויימים שזה פחות עשה לי את זה, אבל בכללי אני ממש-ממש ממליצה לנסות. זה כלי מדהים. 

 

הייתה תקופה שהייתי משתמשת מלא בשיטה הזאת ובאמת הרגשתי שאני מאד מתקדמת בכל מיני תחומים רגשיים. בשנים האחרונות, כמו שכתבתי למעלה, אני פחות בקטע של עבודה עמוקה על המחשבות ועל הרגשות שלי. ולכן לרוב אני לא יושבת לשיים את השיטה (אם כי אני מרגישה שמבחינה מסויימת, היא הפכה להיות חלק ממני, ולכן היא ממשיכה לפעול את פעולתה גם כשאני לא יושבת וכותבת את הדברים כמו שקייטי ביירון מלמדת). מתי אני בכל זאת כן אשב על זה? אם יש איזשהו משהו שתקוע לי כבר הרבה זמן, או בצורה שמציקה לי ממש (גם אם לא הרבה זמן), וחשוב לי כבר לשחרר אותו ולהשתחרר ממנו. ואז זה עוד כלי שיש לי לרשותי.

 

 

 

ועוד שני דברים:

 

* תפילה כללית - להסתדר עם אנשים, לאהוב אותם ולהיות אהובה על-ידם, זה משהו שאני באופן אישי מתפללת עליו. 

 

* ועוד תפילה מיוחדת אחת - כל לילה בקריאת שמע אני אומרת ''הרני מוחלת לכל מי שהכעיס והקניט אותי וכו'''. יכול להיות שמישהו פגע בי. אבל מבחינתי אני מבקשת מהקב''ה שהוא לא ייענש בגלל זה. תפילה מדהימה. 

 

 

 

 

זה מה שעולה לי כרגע... בהצלחה בהכל נשמה יקרה!!! ❤❤❤

בס''ד

 

המשל הזה של הסולם ממש חזק! תודה גם לך שכתכת!

 

לגבי המשל של הסולם... חשבתי על משהו... אפשר אולי גם לראות את זה ככה שכשאנחנו מטפסים, הראש (= השאיפות) למעלה-למעלה. אבל הגוף, מה נעשה, נמצא קצת יותר למטה... בשלבים קצת פחות גבוהים. ככה זה עובד וככה זה כנראה צריך להיות. הרצוי (= השאיפה) תמיד כמה שלבים לפני המצוי. אבל הרצוי, יש גם כמובן בכוחו להניע את המצוי קדימה... 

עכשיו כשאת כותבת, אני כבר לא בטוחה איך הרב ראובן ששון דיבר על זה, כמו שאני כתבתי או כמו שאת הצעת.
בכל מקרה, נראה לי שאפשר לראות את זה ככה או ככה.
אני מתחברת לזה שבראש זה השאיפות, זה הצד היותר גבוה שלנו, וזה באמת מובנה ואמור להיות שזה תמיד כמה צעדים מעל שאר הגוף.
אבל גם הגוף לא נמצא במקום אחר, וזו הנקודה שאני הדגשתי - שגם בצד המעשה יש לנו את הזמנים שהכל בא יותר בקלות, ואת הזמנים שגם כשמתאמצים הכל יותר קשה. וזה גם אמור להיות, כי אנחנו אמורים לעבוד מכל המקומות שאנחנו נמצאים בהם, ובכל אחד להתקדם ביחס לעצמו.

כאילו בשפה קלילה וכיפית
נשמע שזו פשוט תקופה, אולי הריון? לידה? הורמונים?
לא נשמע לי קשור לעבודת המידות

אביול תודה נשמה!
זהו שאני לא בהריון
ולא בלידה
(אז מה אני עושה פה?! מכורהההה. מתנתקת לפרקים)
וכן ההורמונים בבלאגן (אסורים שלושה שבועות ואז שבוע מותרים ושוב אסורים וחוזר חלילה )
והרופא כזה- זה מה יש
תודה חמוד. באמת

אז אני אמורה לברר את זה
א
ב
ל

..
קיצור
לא יד'עת

תודה!!

@קמה ש. קמוש תודה שכתבת!! אקרא בע''ה לאט

לא שהייתי מאשימה אותם ופוטרת את עצמי מהתבוננות ועבודה, אבל יכולה להעיד על עצמי שאני כל תחילת ההריון מרגישה רגישות מטורפת כזו שממש מעייפת אותי.

לא בהריון לא מניקה
🤷
וגם
באמת שואלת...
מתי זה כן עבודת מידות ולא הורמונים?

לדעתי גם עם הורמונים יש עבודת מידות

אבל לדעתי זה פחות עבודת המידות למשל על שורש הכעס וכו, אלא יותר עבודת המידות של סיטואציות, איך להתמודד בשטח, ללמוד לנשום רגע גם כשהדם רותח.

בעיקרון אני מרגישה שקטונתי, אבל @אמאשוני תייגה אותי והרגשתי צורך לענות

לכל אדם ואדם יש איזו נקודה קטנה שכשנוגעים בה הוא מתכווץ ונפגע, מרגיש ''לא שווה'' כזה. זה יכול להיות ממש כל דבר שקשור לנפש.
כל פעם שאת נפגעת, זה לי כי אמרו לך משהו אלא מה שהאמירה גרמה לך להרגיש.
ממליצה לך לחפור קצת בעצמך(אם את צריכה עזרה- מוזמנת), לראות על מה זה עושה לך, מה זה גורם לך להרגיש האמירות, כי ככל הנראה כל הדברים פגעו לך באותה הנקודה.

זה לא שאת רגישה מידי, זה לא שאת בכיינית או דרמטית, זה פשוט כי את אנושית.
ובני אדם נפגעים לפעמים.

ואם זה מפריע לך (ונשמע שזה מפריע, אחרת לא היית פותחת שרשור), אז כדאי לראות מה הנקודה כדי להבין שהתחושה הזאת לא הופכת אותך ל'לא שווה'...

זה בקצרה.
מקווה שהצלחתי לעזור קצת❤️

קודם כל, אני חושבת שהכנות שלך ממש מהממת.
והדבר הכי גדול במה שכתבת, זה שאת מדברת על סיטואציה שאחרים פגעו בך, ובמקום לכעוס עליהם, את רוצה להתבונן על עצמך, לעבוד על עצמך, שתוכלי לקבל את הדברים אחרת.
וזה כבר צעד שהוא לא פשוט. התגובה הטבעית שלנו היא להסתכל החוצה, לכעוס על מי שפגע, להאשים.
וזה שאת הופכת את זה להסתכלות על עצמך, מבינה שזה מכוון אותך לעבודת מידות שאת רוצה לעשות עם עצמך, זה ממש מדהים בעיני.

אני רוצה להוסיף משהו על מה שכתבת שהתקופה יותר מורכבת לך, ואולי לכן את יותר רגישה.
אחד הדברים המשמעותיים שעזרו לי בהתבוננות על עצמי, היה להבין שעבודת המידות היא תמיד בכמה רבדים.
פעם שמעתי שיעור של הרב ראובן ששון שהוא הסביר את הנקודה הזו בצורה מאוד יפה -
אם נדמה את עבודת המידות לטיפוס בסולם, אז כשאנחנו מסתכלים איפה האדם נמצא בסולם, הוא לא נמצא בשלב אחד מסויים. הרגליים שלו נמצאות בשלב תחתון יותר מהראש שלו.
גם בעבודת המידות שלנו, יש לנו את החלק של הראש - רגעים של שיא, שבהם אנחנו מחוברים לה', מחוברים לתכלית שלנו, מרגישים את האמונה שהכל משמיים, וכל ההתמודדויות יותר פשוטות.
ויש לנו את מרכז הגוף - הזמנים הרגילים, שאנחנו פחות מחוברים, ופחות באמונה, אבל בסה"כ משתדלים לעבוד על המידות ולעשות מה שה' רוצה.
ויש את הרגליים - הזמנים שאנחנו עוד פחות מחוברים, נמצאים בקושי גדול יותר, מוצפים יותר, ואז כל ניסיון הוא קשה הרבה יותר.
והכל זה אדם אחד. וההתקדמות צריכה להיות בכל השלבים. אבל אנחנו לא צריכים לצפות מעצמנו להיות כל הזמן בשלבים הגבוהים יותר שלנו. כי יש בנו עוד חלקים, וגם עליהם אנחנו צריכים לעבוד.
אז כשפתאום יש תקופה שאני יותר רגישה, וכועסת או נעלבת יותר בקלות, והכל יותר רגיש לי, זה לא אומר שאני בירידה עכשיו, או שכל עבודת המידות שעשיתי, שפעם היתה עוזרת לי בסיטואציות כאלו, נעלמה לי. זה אומר שעכשיו אני בסיטואציה שיותר קשה לי (גם אם מבחינה חיצונית פעם הייתי מצליחה להגיב יותר טוב, כנראה שהפעם המציאות הפנימית שלי היא אחרת ולכן זה קשה יותר). וזה אומר שעכשיו אני עובדת על השלבים היותר נמוכים שלי, ומנסה להעלות אותם, אבל ביחס לעצמם, לא ביחס לראש שלי- לרגעים הגבוהים יותר שלי.

וזה גם היחס שלי לתנודות במצבי הרוח שמושפעות משינויים הורמונליים.
זה לא שברגע שיש הורמונים אנחנו פטורות מעבודת המידות. אנחנו עדיין בני אדם בעלי שליטה ויכולת בחירה.
אבל כן צריך להבין שזו עבודה ברמה אחרת.
אני חושבת שבעיקר זה העין הטובה כלפי עצמי (בין אם הקושי הוא מסיבות הורמונליות ובין אם מסיבות אחרות). כשאני נופלת ולא מגיבה כמו שאני רוצה, קודם כל אני משתדלת להבין את עצמי, לסלוח לעצמי, לקבל את זה שיותר קשה לי עכשיו.
אבל זה לא פוטר אותי לנסות לעבוד על עצמי גם במקומות האלו. מתוך העין הטובה, אני כן משתדלת לחשוב איך בכל זאת אני יכולה קצת להתקדם, להגיב קצת יותר טוב בפעם הבאה, אם זה יקרה שוב. או אם אני מצליחה תוך כדי הסיטואציה לתפוס את עצמי - לחשוב איך אני יכולה קצת לשפר את המצב, לעשות קצת יותר טוב ממה שאני נוטה לעשות בטבעי שלי.

אני חושבת שהכלי שהכי עוזר לי בעבודה עצמית זה התבוננות לאחר מעשה.
כי תוך כדי, אנחנו פועלים על אוטומט ומאוד קשה לשנות.
אבל אחרי שהכל נרגע, אפשר לעצור ולעשות בירור, התבוננות עמוקה יותר. ועם הזמן זה משפיע ומצליחים לשנות גם תוך כדי שהדברים קורים.
זו יכולה להיות התבוננות על מה שפגע בך, לנסות להבין את עומק הדברים, כמו שכתבה @אין לי הסבר.
זו יכולה להיות התבוננות איך לראות את הדברים שקרו בצורה אחרת. אפשר להשתמש בשיטת העבודה של ביירון קייטי, כמו שכתבה @קמה ש.
וזו יכולה להיות התבוננות על דרכי התגובה שלי ואיך הייתי רוצה להגיב אחרת (זה הכיוון שאני בדרך כלל עושה עם עצמי, כשמצליחה לפנות לזה זמן, לפעמים גם משלבת קצת מהשיטה של ביירון קייטי. אם את רוצה, אני יכולה לשתף בשאלות המכוונות שכתבתי לעצמי שעוזרות לי בהתבוננות שלי).
ואפשר גם לפנות למישהו שיעזור לך בבירור הזה. גם פה מן הסתם יכולות להיות כמה כתובות. אני יכולה לספר על עצמי שעשיתי אימון שהתמקדתי בו בעיקר בנושאים של עבודת המידות והרגשתי שזה נתן לי כלים מאוד משמעותיים והצליח לעזור לי לעשות שינויים אמיתיים (משם כתבתי לי את השאלות שהרגשתי שהיו הכי משמעותיות עבורי, ואילו אני משתדלת להמשיך לעבוד עם עצמי).

בזמנו כשחיפשתי משהו אוניברסלי זה המקומות שמצאתי
(ספציפית פגוש לא חיפשתי.. אבל מגן גשם ולא זוכרת מה עוד)

איפה יש באזר שטראוס? בני ברק וירושלים?

שער בנימין

פסג"ז

גאולה

יש עוד אבל לא זוכרת...

לא מנסיון

₪ 53.71 29%OFF | תינוק עגלת משענת ארוחת ערב צלחת עבור Bugaboo Bee3/5 ו Babyzen Yoyo יויה עור מפוצל או eva HANDREST פגוש בר pram גישה
16.1US $ 30% OFF|Baby Stroller Armrest Dinner Plate for Bugaboo Bee3/5 and Babyzen Yoyo Yoya PU leather or EVA handrest Bumper Bar Pram Access|Strollers Accessories| - AliExpress

הבנתי שקנתה בעלי אקספרס. לא השתמשתי עדיין בטיולון אבל נראה מעולה, מתלבש טוב

חפשי בעלי

כל כך קשה המתח הזה

אתן מחזקות אותי

תודה שהייתן איתי.

לדעתכן יכול להיות שבגלל הצום המחזור הגיע מוקדם?

התחיל חזק (אתמול ובלילה) ונחלש (במהלך הבוקר) ואולי בכלל יפסיק עוד מעט.
לא זוכרת דבר כזה.
מישהי יכולה לתת פשר?

באמת לא נעים
מעצבן שבקיץ חוזרות המחלות של החורף.. גן אצלנו...

בדיקת חלבון עוברי עושים בכל סניף בדיקת דם רגילה ופשוטה

בכלאופן, חלבון עוברי זה בדיקת דם בודדת פשוטה.

קטאן.
סדרת IQ. (יחיד)
קטמינו
מרוץ הצבעים (דורש קריאה)
שחמט

ובפינת הזול (ברבי עקיבא קרוב לאיצקוביץ על אחת הפניות שם)

ממליצה :סוויש

סט (זה מזכיר את סוויש אבל שניהם ממש מומלצים מתאימים לגילאים יותר של ז' ו' סוויש קצת יותר קל)

רברסי

כבשה שחורה(תרגול פשוט בחשבון של חיסור וחיבור עד עשר)

וקלפים של מלחמה ישש בהם מיליוווון משחקים כייפים 

ארבע בשורה
בול פגיעה
חתחתול
דיס המלצה: ג'ונגל ספיד. לא התחברנו בכלל.

חשיבה: המשחק עם המכונית האדומה

הרכבה: לגו

דמיון: פליימוביל

לגו זה ממש יקר ולא מרכיבים אותו הרבה פעמים לכן פליימוביל מועדף מבחינתי. אבל אם הם ממש אוהבים אז זה אפשרות.

האמת שאם את מחפשת לגילאי 6-7 אז לא הייתי משקיעה בגיל הזה, אלא מחפשת משהו שיתאים גם לגילאים גדולים יותר.
(טאקי למשל לא חייבים על ההתחלה לשחק בכל קלפי הפעולה)

מניחה שזה אינדיבידואלי, אבל שלא תשלול בלי לבדוק..

המחשבה הראשונה שלי למשחק זה, שהילדים שלי גם ככה רוב הזמן רבים בניהם, אז אני לא רוצה לתת להם עוד סיבות לריב🤭🤭🤭🤭

זה טוב שיש את המסגרת להליכת מכות...

טריומינו
מונופול
שבץ נא
יש לחבורת תריג כמה משחקים ממש נחמדים (יש להם אתר שאפשר לראות, ומוכרים לפעמים גם באושר עד במחירים מוזלים)

אבאלון, בלוקוס, נחש מי, טאבו

ברלה צעצועים בבני ברק
יש להם גם אתר שנראה לי אפשר לקנות ממנו

משחקים:
דיקסיט (משחק ל3-6 שחקנים. אפשר לילדים או מבוגרים, אבל עדיף שהשחקנים יהיו באותם גילאים)
Rush hour (לשחקן אחד)
מנקלה (2 שחקנים)
ריסק (2-6 שחקנים)
שבץ נא
טאבו
נחש מי (2 שחקנים)

ובקלפים רגילים אפשר לשחק לפחות 10 משחקים שונים

האתר מעולה! ככה אפשר לעשות ש"ב לפני💪

מנקלה - יש חלקים קטנים, מצריך זהירות כשיש תינוק בבית. אפשר לשחק אותו כמעט בלי מחשבה, ואפשר להשקיע מחשבה כדי להצליח יותר, כך שהוא מתאים לטווח יחסית רחב של גילאים.

שרלוק - משחק זיכרון, אבל משודרג. בעיניי יותר כיפי ממשחק זיכרון רגיל.

מונופול - רק אם יש סבלנות למשחקים ארוכים מאוד... אבל ממש כיפי בעיניי.
מצריך יכולות של חיבור וחיסור וקריאה בלי ניקוד.

משחקים של שיתוף פעולה:
השועל החמקמק (רשמית מגיל 5), האי הנעלם (רשמית מגיל 10, יש ילדים שגם בגיל 5-6 יהנו ממנו, מאוד תלוי בילד). בשניהם לכל שחקן יש חייל, וצריך לשתף פעולה כדי להשיג את המטרה. או שכולם מנצחים ביחד או שכולם מפסידים ביחד. השועל החמקמק יותר פשוט ובעיצוב יותר ילדותי, האי הנעלם יותר מורכב ובעיצוב קצת אפל ומסתורי - אם הילדים רגישים הוא יכול להיות קצת מאיים.

הקלאסיים:
שחמט, דמקה וכל מה שאפשר לשחק עם לוח שחמט.
קלפים - מלחמה, ספיד וכו'.
רביעיות.

משחקי מחשבה ותרגול:
אולי מה במשבצת, אני לא בטוחה אם מתאים לגילאים האלה או לצעירים יותר.

קטאן
שם-קוד
סט
רמיקוב
-אלו הפייבורטים.

חוץ מזה הולכים קלפים מכל הסוגים...

המבוך הקסום ממש אהבתי בילדותי.
הרמז הצעיר, משחק שמאוד מאוד אהבנו, צריך לגלות מי מבין הדמויות שעל הלוח "גנב" את העוגה...
נחש מי?

זוכרת שקרה לי, כנראה בהיריון (אני כמעט שנה אחרי לידה).
דווקא היה לי נעים. עבר כלעומת שבא.

זה לא מפריע לי אני רק רוצה לדעת שזה תקין

לי יש הרבה פעמים תחושה של מעין שריפה בכפות רגליים ואני יודעת שזו תופעה נורמלית להריון..

ובהריון לא זכור לי שזה היה.
ילדתי לפני חודש וחצי

ויטמינים..

עכשיו אני חדשיים וחצי אחרי לידה וכבר אין לי.. את מניקה? אולי זה מההנקה, האמת השניה לי את זה לא טרחתי לברר..

שמתי לב שזה קורה לי במיוחד בעמידה.
או ישר כשאני נעמדת.

דווקא אהבתי את זה חחח

הורסת! חחחח
אני ישר נלחצת אז אין לי זמן לבדוק אם זה נעים לי🤭

בהריון התופעה מוכרת בגלל הכובד

כחלק מההכנה לתהליך עבר היום ניתוח והניתוח הסתבך

עכשיו נמצא בעוד ניתוח 

 

זקוק להרבה תפילות

מי שיכולה- תבורך

 

קריאת תהילים משותפת

הראיתי לו אבא ליום אחד ממש היה נחמד, אהב.
לא העמקתי שם יותא מידי, הצטרפתי כי זה חינם לשבועיים, אתחיל להכיר

זה מבקש ממני להתחבר מחדש

צפה בסיפורי צדיקים ששם.
מאד אהב

סיפורי לילה טוב זה סיפור שמספרים לפולקע לפני השינה (יש כמה מספרים)

בוקר חדש מאיר קצת יותר בוגר אבל יכול להתאים

כל השאר לא זכור לי שממש מתאים

לא לפולקע

זו בובה אחרת שאלתיאל

אין אני מומחית שם ,הסרטים היחידים שראיתי עד גיל ........18 בערך(ילדה תמימה שלא רוצה להוודע למה קורה  בעולם)

בס''ד

 

 

מקדימה ואומרת שאני עונה לך בתור משהי מאד רגישה... 

 

מבינה לליבך! 

ממש כואב לבנות קשרים,

להשקיע מעצמינו, 

בהתעניינות,

בשיתוף,

בנתינה,

במתן עזרה וכו'

ואז לראות את הכל ''יורד לטמיון''.

 

כואב להרגיש שמצאנו חברות חדשות

שנעים לנו איתן, 

שכיף לנו איתן,

שיש בינינו דברים משותפים

ואז לגלות שזה לא מחזיק מעמד.

 

כואב להרגיש שהצד שלנו עדיין מעוניין בקשר

אבל הצד השני כבר התקדם הלאה ולא באמת זקוק לנו יותר...

 

חיבוק גדול נשמה!!! ❤

 

זה בכללי.

 

ספציפית, במקרה הספציפי שסיפרת, על החברה המאד קרובה שלא הגיבה לך...

אבל אולי גם עוד תופתעי וכן תקבלי תגובה יותר מאוחר?

ואולי לא תקבלי תגובה אבל זה בגלל סיבות שאין לך מושג מהן, וזה ממש לא קשור לטיב הקשר ביניכן. (ההודעה התפספסה / היא לא הרגישה טוב / פתאום צץ לה משהו שממש העסיק אותה / יש לה בלאגן בחייה האישיים שאת לא מודעת אליו...).

ואולי באמת זה כמו שאת כתבת וכמו שאני כתבתי למעלה, וכן, יש בזה אובדן מסויים, וזה לא קל. לא קל לשחרר קשרים, גם אני אנחנו מבינים בשכל שזה מה שצריך להסכים לעשות עכשיו... 💔

 

 

 

 

חיבוק גם על סוף תקופת העבודה במקום הזה ❤

זה לא קל...

בעיקר שעבדת שם במשך שנים...

וגם העובדה שלא את בחרת בהפסקת העבודה.

וכמובן שאהבת כל-כך את סוג העבודה ואת מי שהיה תחתייך...

ואת עכשיו צריכה להיפרד מהם ומכל החברות האלה לעבודה...

 

אני בטוחה שזה לא פשוט. אבל התקופה הזאת תעבור, ובע''ה תגלי הזדמנויות חדשות וטובות!!! 

 

 

 

ולגבי הרגישות שלך באופן כללי... 

 

אפשר להציע לך משהו קטן-קטן? מה דעתך לקרוא לזה ''רגישות גבוהה'', במקום ''רגישות יתר''? יש לך בדיוק את סף הרגישות שהקב''ה רצה שיהיה לך, כי בזכות אותה הרגישות אני בטוחה שאת עושה דברים מדהימים ושעוד תעשי דברים מדהימים!!! זה לא שיש לך עודף רגישות חלילה! יש לך מתנה מופלאה ויקרה. את חלק מקבוצה מיוחדת של אנשים, שהם אמנם לא הרוב בעולם הזה, אבל גם לא מיעוט קטנטן ושולי. הרגישות הזאת היא כלי!!! היא כישרון!!!

 

וזה נכון שכמו לעוד הרבה דברים בחיים, גם כאן יש שני צדדים למטבע. אז זה מגיע עם מחירים מסויימים. עם צורך ללמוד להשתמש בכלי הזה בצורה בונה. עם צורך ללמד את עצמינו להתנהל עם התכונה המיוחדת הזאת. זה לא תמיד קל. אבל זאת באמת מתנה...

 

ותודה גדולה ומיוחדת ל@נגמרו לי השמות היקרה שאני חווה לה את הראייה הזאת. לפני זה, ידעתי שיש לתכונה הזאת 'גם' כמה צדדים טובים. אבל חשבתי שזה בעיקר תיק. בזכותה אני היום מבינה ורואה בחוש ממש עד כמה זאת ברכה גדולה. 

 

 

 

שולחת לך עוד חיבוק חם, בית חלומותי יקרה!!! 

❤❤❤

 

 

 

 

איבדת אותי מאודדד
ואני ממש מעריכה את התשובה היפה והמפורטת הזו
באמת מהבוקר המון דיברתי לעצמי על מנת להרגיע את עצמי ולחשוב על עוד אופציות כמו שאמרת
וכן מי שמכיר אותי ממש טוב
כל הזמן אומרים לי שיש לי רגישות מיוחדת ומדהימה
רק שעדין לא למדנו להיות בכיף בלי להיפגע
כי זה ל2 הצדדים

בס''ד

 

כל הכבוד על התהליך הזה שעשית עם עצמך הבוקר!

 

הלמידה הזאת לוקחת זמן... זה קצת לימוד החיים...

 

מקווה שהיום את יותר בטוב!

 

 

 

(ותגידי - איבדתי אותך? או שהתכוונת שהבנתי אותך? )

ריגשת
ריגשת אותי מאוד!!!!!
המקלדת .....
סליחה