פורום הריון ולידה (עמוד 1990)

שווה לבדוק בלוטת תריס..
אין כמו בדיקה שגרתית קודם כל אצל רופא/ת משפחה שמכוון לאיזה רופא צריכה ללכת או איזה בדיקות לעשות .

בהריונות צירים מוקדמים ואוסטואופטית מקצועית שאני סומכת עליה ממש אמרה לי שזה מחוסר איזון הורמונלי, והמליצה להוריד סוכר על כל סוגיו וחלבי... אז תפחיתי כמה שאת יכולה ואולי זה יעזור בעז''ה.. בהצלחה!!

השילוב של תזונה לא נכונה, עומס וסטרס

מומלץ ממחר לאכול ארוחות קטנות של פחמימות מורכבות- פסטה מלאה, אורז מלא, בורגול, פירות בין הארוחות, והמון המון מים!!
שהבטן לא תהיה כבדה אבל שיהיה אנרגיה לצום

יש חישוב אבל אין לי אותו בימים חמים כאלו זה בטוח לא פחות

3 ליטר זה כמו שאני שותה בכמה ימים יחד
ואין סכוי בעולם שאצליח מלבד באינפוזיה

מה שכן כדי להשתדל יותר עכשיו-
קניתי מיץ ענבים לבו שיחסית פחות מתוק-כי גם הענבים עצמם טובים לצום וגם יותר קל לי לשתות מאשר מים
אפשר אפילו מיץ רגיל .
מה שעוזר לך כרגע
אבטיח
ענבים.
פירות
מרק
הכל זה נוזלים לגוף

וככה כל פעם אני שותה משם ויודעת ומבקרת את כמות הכוסות ששתיתי

הרעלת מים זה בטוח לא...

בס''ד

 

אני מכירה 12 כוסות לאשה רגילה (לא מניקה, לא בהריון). 

אני באופן אישי שמתי לי למטרה לשתות לפחות 16 כוסות (מניקה אבל היא כבר גדולה יחסית). היום עם החום הזה כבר עברתי את זה ב''ה.

 

מה ש@אמא בעבודה כתבה נשמע לי הגיוני.

והיא אמרה שכמות השתייה תלויה במשקל שלך.
לוקחים את המ שקל שלך, מכפילים ב30. לנשים מיניקות מוסיפים 700 לתוצאה..ואז את רואה כמה לשתות

באחד ההריונות עשיתי ככה - התחלתי בכוס מים בבוקר, ומיד הפעלתי טיימר לעוד 45 דקות. כשהוא ציפצף, שתיתי ומיד הפעלתי אותו שוב. ככה לאורך היום הצלחתי לזכור לשתות מספיק.

היו שנים ששתיתי מבקבוק של 3/4 ליטר, וידעתי שאני צריכה לסיים את הבקבוק 4 פעמים לאורך היום. הוא כל הזמן היה צמוד אלי, וכל פעם שהתרוקן מילאתי מחדש.

השנה אני עם כוס גדולה נשארת על השיש כל היום, ומשתדלת לשתות ממנה לעיתים קרובות. דווקא כשאני עובדת במטבח זה יותר קל.

לק"י

אבל אם הוא לא התכונן לצום ושתה מספיק, והוא מתרוצץ ומשחק, הייתי מסבירה לו שהוא לא צריך לצום ואין לו שום מצווה כזאת.

זה לא מסוכן
הגוף יודע להתמודד עם צום בלי בעיה..

לא שתה ואכל מספיק אתמול, אז אמרנו שדי.
בהחלט חימם את הלב הרצון שלו.( והמעשה עצמו כמובן)
הילדון שלך התכונן לצום אתמול, או שזו החלטת פתע כזאת?

אלא אם כן הוא נח במיטה במזגן עד סוף הצום

תחושתי היא שיש עניין ''להתאמן'' לקראת החיוב ביו''כ. ט' באב אנחנו מאמינים שלא יהיה שוב בע''ה. אז למה להתכונן?
אם הם חשים צורך להשתתף באבל הציבור אז אפשר. אני איפשרתי רק עד הבוקר.

אפילו ללא ידיעת ההורים. אהבתי מאוד 'להדר' ולעשות אקסטרה ממה שצריך.

אם הוא בסדר למה לא לתת? ואם יהיה צמא או רעב בטח יאכל וישתה

בס״ד

להפתעתי הוא ממש נעתר לבקשתי... היה זקוק לזה מסתבר! תודה לכולכן!! סליחה שלא מתייגת אחת אחת אבל מודה ומעריכה את התשובות 🤍🙏🏻

שנה הבאה תגידי לו שלא נהוג שילדים מתחת בר מצווה יצומו בט׳ באב מתוך אמונה שהגאולה תגיע לפני שיגיעו למצוות.

עקרונית לא רואה בעיה אם הוא נערך לצום… וגם אם לא ברגע שירגיש פחות טוב (אם בכלל) שיפסיק את הצום.
גם בעלי צם בילדןתו גם כשלא היה צריך כי ראה את כןלם צמים- יש להם קטע כזה…
שימי עליו עין שהכל בסדר ושהוא לא מגזים ומנסה להיות גיבור.

כל הכבוד למתוק, ממש צדיק!

אבל אני מכירה שמגיל 9 ראוי לחנך לצום חלק מהצום אבל לא את כולו. רק מגיל 11. זכור לי שלמדתי שזה ממש אסור לצום את כל הצום בגיל כזה אבל לא זוכרת מקור.

מתוך מחשבה שבגילאים האלו עוד לא מחוייבים בצום אז עדיף שהילדים יתרגלו לתפילה וילמדו אותה במקום שיהיו כיפיים בגלל הצום, אז צמים חלק מהיום.

הענייו של האיסור לצום את כל הצום, שוב לא זוכרת מקור, אבל אני מניחה שזה רלוונטי לשניהם

אז אמרתי לה שאני מרשה לה עד הבוקר סביבות 9-10 ואז אתמול קצת כאב לה הראש לפני הצום אז אמרתי לה שהיא יכולה לצום מאוכל אבל שתשתה.
והיום בבוקר כשקמתי ושתיתי תה עם עוגיות( כי לא צמה) היא גם רצתה אז אכלה ושתתה...

עומד בזה יפה...
אחיו הגדול(10) לא צם

מנסה לחטוף ממך אוכל
יושב יציב ומחזיק את הראש

מתחילים עם ירקות מבושלים ומרוסקים, ירק אחד כל פעם כדי לשלול אלרגיות.
אפשר להתחיל גם עם פירות. יש הטוענים שעדיף עם ירקות כדי לא להרגיל את הילדים רק לטעם מתוק. סבתא שלי טוענת שזה שטויות וחלב אם מתוק בפני עצמו הרבה יותר מהירקות

בעלי אמר שחלב אם יש לו טעם של פירות, אני לא העזתי לטעום ואז אמא שלי אמרה לנו שאסור למבוגרים לטעום, זה נכון?
ופירות מרסקים פשוט ונותנים?

זה בסדר

מותר למבוגרים לשתות חלב אם אם זה לא ישירות מהשד אלא מכלי. זה נכון גם לגבי תינוק *בריא* מעל גיל שנתיים שלא ינק 3 ימים (נראה לי 3 ימים).
אני ניסיתי לטעום כדי לדעת מה הטעם אמור להיות כדי לדעת לבדוק חלב מקולקל אבל החלב היה מתוק אבל זה תחליף סוכר ולא סוכר ודי הגעיל אותי... בה שהתינוקות אוהבים את זה...

גם אני טעמתי פעם, כדי לדעת מה הטעם, היה מתוק כמו סוכרית טופי.

יש שם הכל

בהרצאות.. ועוד בחום הבלתי נסבל הזה!! ובהריון אז בכלל...
אין מצב לבקש להעביר את הקורס בזום וכך תוכלי לשבת בנוחות וביחידות מחד, ולא להפסיד מאידך?
ובשעה טובה על ההריון!🙂 אם טרם אמרתי...

אין כ"כ אופציה לזה כי הקורס מתנהל בפורמט מעורב של הרצאות ואז סדנא, דבר שקצת קשה (אפשרי אם מתאמצים) בזום. הכל לטובה, ייתן לי קצת זמן משרד וניירת...

זה חלק מההתפתחות להוציא ולשחק עם האוכל בפה.

היא מראה סימנים שהיא מוכנה?

לא ללחוץ עליה בכלל בכלל.
להיות מוכנה נפשית לכך שהיא תפספס וזה יצריך ממך התעסקות וסבלנות. אבל לא להתרגש מזה ולא לעשות מזה עניין. להגיב ברוגע. "לא נורא, זה קורה, ככה לומדים, פעם הבאה נשתדל לעשות בשירותים".
אפשר לרדת לגינה, קחי איתך בגדי החלפה. תסבירי לה מראש מה עושים אם צריך לשירותים בגינה.
לגבי הגן - תדברי עם המטפלת. אנחנו גמלנו בהדרגתיות ביחד עם המטפלת, לא לכולם זה מתאים. אם לא, אז תתחילו גמילה אחרי צהריים בבית וכשהיא תהיה מוכנה, תוכלו לשלוח גם לגן ככה.

ולעניין התהליך עצמו:
אנחנו עשינו את זה בהדרגתיות, וזה משתנה מילד לילד.
התחלנו להציע לו ללכת לשירותים בבית (עדיין עם טיטול).
זה גם מה שהמטפלת עשתה במעון, כל פעם הורידה לו טיטול והחזירה.
אחרי כמה זמן, שמנו תחתונים למעט זמן. במעון שעה, בבית שעה. לאט לאט העלנו את הזמן שהוא היה עם תחתונים עד שהורדנו לגמרי טיטול בשעות הערות.
אחר כך הגיע השלב של הורדת טיטול בשנת צהריים
היה לו קשה לעשות קקי בשירותים, התחלנו מסיר, הוא צבר ביטחון, עברנו לישבנון.
התחלנו גמילה בסיוון, די מהר הוא עבר לתחתונים וכמעט לא פספס, אבל את כל השלבים סיימנו רק שבוע שעבר.
השלב הבא זו גמילת לילה.
זה מה שהיה טוב לילד שלנו, לאט לאט כדי לצבור ביטחון

קודם כל צריך המון המון סבלנות.
להיערך מראש עם כמות גדולה של תחתונים, ישבנון או מקטין אסלה.

האם יש סימנים של מוכנות לגמילה? (אומרת כשעושה, הולכת לצד, מבקשת להחליף חיתול או ללכת לשירותים)
אם כן, אז לדבר איתה. להגיד לה "נושנוש כבר ילדה מאוד גדולה, ולכן ממחר לנושנוש לא יהיה חיתול, אלא תחתונים של גדולים. ואיפה נושנוש תעשה קקי ופיפי? רק בשירותים"
ובבוקר להוריד חיתול ולשים תחתונים עם תזכורת שעכשיו היא עושה בשירותים.
ואז כל חצי שעה לקחת אותה לשירותים. שתשב קצת.
אפשר להקריא סיפור או לתת הפתעה.תלוי בכם.
ביומיים שלושה הראשונים יהיו הרבה פספוסים. ואז הם קולטים את הקטע ועושים בשירותים.

אני גמלתי בלילה בנפרד. והסברתי לה שרק סליחה יש חיתול..

שיר שקט (עובד מדהים)

מוצץ!

טפיחות על הגב

שמיכי

לתינוקות. זה איזה 3 שעות של מנגינות רגועות.
אצלי זה הכניס אותם למוד רגוע.
ולראות שמשהו לא מפריע לו.

בסוף פשוט היה גמור ונרדם עלי מתוך בכי.
זה לא כיף שהוא צורח מעייפות ואני לא מצליחה לעזור לו לישון...
(דברים אחרים לא הציקו לו- החלפנו לו, האכלתי... והוא שיפשף ממש את העיניים)

אבל היי- מאז הוא ישן עד עכשיו! לפחות זה..

לו להירדם... ואם קשה לך תחליפי עם בעלך לפעמים זה כמו קסם....

מצד אחד זה טוב כי אז אפשר לנסות ללמד אותו להרדם לבד.
מצד שני הכי נח שהם נרדמים בלי בעיות.

אפשא לנסות לשים על הכתף ולתופף על הגב.
או בתנוחת כירבולית בידיים.

עגלה

אני מבינה לגמרי את החשש שלך. כבר היו מקרים. כשהיה לבן שלי בכיתה א נסיעה לפארק מים בעלי נסע איתו ביחד כמלווה.
אם הם מבואסים, תסבירי להם שזה מתוך זה שאת אוהבת אותם כל כך. זה יעבור להם. ואולי תחשבי על איזשהוא תחליף.

מסכימה איתך לגמרי.

אני לנופש משפחתי חיפשתי צימר או בית בלי בריכה.

מתה מפחד מהדבר הזה...

ממש מוזר שמשרד החינוך אישר את זה!
הבת שלי עולה לה׳ ורק עכשיו לומדת לשחות ברצינות (בעבר היתה בחוג קצר מדי ולא מוצלח ואחר כך הבריכה נסגרה לשיפוץ וקורונה) למדתי את הילד הבא לשלוח לחוג רציני בגיל הרבה יותר צעיר!

אותנו תמיד לקחו בקייטנה לפארקי מים ומי שלא ידעה לשחות הייתה צריכה לדעת שזו אחריות שלה להכנס רק למים רדודים מספיק.
כן הצוות הסתובב אבל לגמרי לא היו עם עיניים על כל אחת.
אם את חושבת שהם בוגרים ואחראים מספיק להבין את הסכנה ולא להיגרר אם החברים קוראים לנסות את העמוקים אז אולי זה לא נורא
אבל באמת התלבטות

אצלינו ההורים צריכים לחתום אם יודעים לשחות או לא ולפי זה הילדים מקבלים צמיד על היד (צבע אחד לכל מי שיודע לשחות וצבע אחר למי שלא) והצוות מקפיד שמי שלא יודע לשחות ישאר ברדודים ובפתק מבקשים מההורים להסביר לילדים ולהבהיר להם שאסור להם לעבור לעמוקים מי שעובר מורחק מהבריכה.

אז יכול להיות שאין מים עמוקים בפארק הזה... לא נראה לי שיקחו אחריות על ילדים שלא יודעים לשחות

איך הם תכננו לשמור על הילדים שלא יודעים לשחות

מה עושים ילדים שלא יודעים לשחות? האם יש טעם להגיע? מי משגיח עליהם? וכו.

מצד שני, עם כל מקרי הטביעה ה' ישמור!
זה פארק מים רציני, כלומר יש שם ברכות עמוקות, מגלשות מים וכד'
מתלבטת מה לעשות
לשאול את המנהל מתפדחת, כאילו אני ההסטרית היחידה...

אם זה מדאיג אותך עדיף להיות היסטרית ושיחשבו שאת האמא הכי לחוצה בבית ספר מאשר לבכות לאחר מעשה

זה פארק מים, והם לא יודעים לשחות
הייתי בהחלט מתגברת על המבוכה, ושואלת
או שלא שולחת.
מסבירה שאת מבינה את האכזבה אבל זה מאוד מסוכן למי שלא יודע לשחות
קחי אותם לים או לבריכה בהשגחה

וכן אם זה פארק רציני כדאי לשאול איך הם מתכוונים להשגיח שמי שלא יודע לשחות לא יכנס לבריכות.
והבת שלי לא רצתה להרשם לקיטנה מהסיבה הזו שאמרה שלא יודעת לשחות ולא רוצה ללכת לבריכות מים עם הקיטנה

אולי אם היו נותנים לי להצטרף..אם לא , מבטלת להם ונוסעת איתם במקום הקייטנה

אני אמא רגועה( יחסית למה שאני תמיד קוראת פה) ועם מים אין מצב שאני מתעסקת!! לשאול היטב את כל הפרטים הקטנים, ואם לא מתאים אז לא! תפצי אותם עם משהו אחר. זה ממש מפחיד.

את לא היסטרית לטעמי .אם הילד לא יודע לשחות מי ערב לי שישמרו עליו?
ילד נוטה ללכת אחרי החברים שלו ולא תמיד חושב עד הסוף על ההשלכות.
הרבה פעמים כשאני אוסרת עליהם משהו והם בוכים אני אומרת להם תבכו אתם ולא אני.

ותפצי אותם ביום כיף עם אמא. בהשגחה שלך.

לא יודעת כבר מה עדיף...

אני הייתי שואלת ומחליטה לפי התשובה.

מפחיד 😑

אני טבעתי ביום בריכה כזה בבית ספר כמה בנות פשוט עברו ודחפו את כולם לתוך הבריכה העמוקה. למזלי אחת החברות הצילה אותי אחרי דקות ארוכות.

הייתי בכיתה ג', נכנסתי לעמוקים וטבעתי. משכתי לילדה אחרת ברגל כדי להצליח להעלות את עצמי בחזרה... מפחיד להיזכר. לא הכרתי עדיין את הפטנט של לדחוף את עצמי למעלה עם הקרקע של הבריכה

אבל אצלינו תמיד ביקשו אישור אם הילד יודע לשחות או שלא. והשנה המציל בחן ילד ילד לפני הכניסה לבריכה

באמת מרגיש לי שאי אפשר להיות אחראיים על כל-כך הרבה ילדים...
עשינו להם יום כיף בבית במקום זאת.

(מציינת שיש לי טראומה ממים בעקבות טביעה, אז יכול להיות שאני חששנית מדי...)

שהתקן של משה"ח להוצאת טיול לבריכה, הוא מבוגר אחד על 15 תלמידים.

בני כמה הילדים? נסית לדבר עם המדריכים מה עושים עם ילדים שלא יודעים לשחות?

ואם כל זה ,לא מדמינת טיול לפארק מים עד שלא היו חוזרים היתי יושבת בהיסטריה. קל וחומר שלא יודעים

צהרים נצא לארוחת ערב בקניון

ב"ה
עדיף מלשלוח ולא לנשום מפחד כל היום.
גם זה לא שזו איזו הזדמנות שלא תחזור על עצמה. ברוך ה' הבריכות פתוחות וזמינות ותוכלי לקחת אותם בפעם אחרת. לפעמים אני מרגישה קווצ' בלב כשאני חוסכת מהילדים שלי איזו חוויה מסיבה זו או אחרת, אבל כשאני מנסה להיזכר בעצמי כילדה, האם נותרה בי איזו טראומה מכך שלא השתתפתי באיזו אטרקציה מסיבה זו או אחרת- ולא זכור לי משהו כזה

פשוט אולטרסאונד רגיל שמתמקד בלב

מעכשיו לעכשיו כזה

בס״ד

חשבתי עלייך הערב!

ימים עמוסים 😔

בס״ד

תרגישי טוב!!! ❤️❤️

כל יום לטוב לטווח ארוך.
לא יודעת איך נשים שורדות ככה

❤❤

לק"י

הבת שלי בת שנה+ צורחת לפעמים לבעלי ורוצה רק אותי. על אף שהיא מכירה אותו מגיל אפס....

בן כמה הבן שלך?

גם אצלנו קורה שהוא בוכה אצל בעלי ואני מרגיעה אותו... אבל זה היה בכי בכי קורע לב חחח
הוא בן חצי שנה 🤗

שולחת לך חיבוק

עם הזמן כשיש עוד ילדים את תראי שממש לא תתרגשי מכל דבר.

לכן יקרה גם הוא בכה זה בסדר כל עוד שלא הזיקו לו.

אז רק להסיח את הדעת כמה שיותר עד התוצאה. בע''ה נשמע שממש רוב הסיכויים שהכל טוב.

המוקד אקוגני בלב בכלל לא הטריד אותו אמר שזה כלום ולא צריך לחזור לביקורת או משהו

באמת מסקרן אותך לדעת את דעתנו? את כבר אחריי
הדעה שלי באופן אישי- זה שאם יש לך חןסר שקט אז לעשות וזהו.
(גם אני עשיתי עכשיו מי שפיר על אף שהכל היה תקין תודה לאל).
לפעמים השקט הנפשי להמשך ההיריון שווה את זה.
בטוח שתשמעי דעות שונות משלי שהין אומרות לך שחבל לעשות, תשחררי וזהו אם הכל תקין אין סיבה לעשות.
בסופו של דבר- זה את עם עצמך. מה שיעשה *לך* טוב לשקט הנפשי שלך.
בע״ה אמן ואמן תוצאה תקינה אין לי ספק.
💗

רק אולטרסאונד לא את הבדיקת דם של השקיפות ולא עשיתי חלבון עוברי הריון ראשון אחרי הרבה זמן שחיכתי ואני גם סובלת מחרדות קשות מאד בקיצור סיוט של חרדות בסקירה ראו cpc דו צדדי ובאקו לב חשד לחור בלב במחיצה הפריממברונטית בקיצור הייתי בדיכאון חודש רק בכי הרב לא אשר לנו מי שפיר וגם לא nipt אמר שכל עוד לא בודקים אפשר להתפלל עד ללידה ואם בודקים וחלילה יוצא חיובי אז אין כמעט מה להתפלל כי זה בגדר נס גלוי ואין ניסים כאלה בימינו כמעט ונתן לי סגולה לקרוא כל יום ,

הייה לי קשה מאד מאד כל ההריון חרדות בעיקר עם החרדות שאני סובלת מהם אבל ברוך השם נולד נסיך מהמם בריא ושלם ילד מדהים חכם מפותח היום בן שנה וחצי חיים של אמא מאחלת לכל אמא ילד כזה....

לסיכום אני חושבת שטוב שעשית להוריד מעצמך את הפחד הזה לי אחרי הלידה שאמרו שהוא בסדר גמור ושאין לו שום תסמונת דאון ירד לי טונה אבנים מהלב אבל שתדעי שזה נפוץ כמעט בכל הריון מוצאים משהו וזה סימנים יחסית קלים מאמינה שיהייה טוב בהצלחה אהובה בשורות טובות...

חיבוק ענק מבינה לליבך ממש....

בגדול שקפים זה 70% מניעה. זה אומר שמתוך 100, ל70 ימנע ול30 לא...

שזה יותר מ90 אחוז בשימוש נכון, אז תוהה..
אצלי עבד לגמרי יותר מחצי שנה, וברגע שלא השתמשתי נכנסתי להריון.
מעניין לדעת כמה שכיח מישהי שנשתמשה נכון ולא מנע, אם זה באמת יותר מ90 אחוז

(לא שקף אבל על אותו עיקרון) שמתי 2 ליתר ביטחון ושמתי בטוח טוב, ונכנסתי להריון.. מאז רק עם גלולות.
לא הייתי סומכת על אמצעים כאלו.

ממש מגנים עליה וכו'.. עד שפעם אחת בהפתעה גמורה טבלתי צפויה ורצויה היא נכנסה להריון

זה כן מנע לתקופה אבל בסוף כן נכנסה להריון.

אבל כמובן שהכל אינדיבידואלי במניעה. לאחת ימנע ולשניה לא.
יש לי חברה אחרי לידה ראשונה מננה עם גלולות סרזט ונקלטה אחרי חודשיים. לאחר מכן מנעה עם גלולות אחרות ושוב נקלטה.. גם אחרי הריון שלישי.
לפני הריון רביעי הייתה לה הפלה, נקלטה עם התקן..
אחרי הריון רביעי מנעה באמצעות מדבקות..

תשחררי.
הוא יגדל ויתאזן.
כרגע הוא צריך את האוכל לפחות עד גיל שנה

תינוק יכול להתרגל לשנת לילה הרבה לפני גיל שנה

טוב, זו לא הגישה שלי.
זנ גיל כל כך קטן. לא רואה סיבה להרגיל אותו בגיל כזה.
חצי שנה והלאה מילא.
לא בגיל 3 חודשים.
וילדים שמבקשים אוכל בלילות עד גיל שנה, צריך להיענות להם. כי זה צורך אמיתי שלהם לא סתם פינוק.

באופן אישי אני לא מרגילה לישון לפי מה שאני חושבת שנכון. הילדים שלי קמים עד גילאים מאוחרים ואני מבינה עם עצמי שזה חלק מהגידול שלהם.
והם לא מסכנים, הם ישנים את מה שהם צריכים. אבל פתאום כואב שיניים בטן נזלת וכו אין שום סיבה שאני לא אהיה שם. זו הגישה שלי🙂

אלא לפני גיל שנה. זה טווח והבדל גדול.
ב. להרגיל זה אומר שהתינוק ישן. לא שהוא מתעורר ולא נותנים לו.
ג. יש עניין שאימהות ישנו.
ד. אף אחד לא אמר לא להיענות לילד שצריך משו בלילה או אם כואב לו משהו.
ה. אין לתינוק בריא במשקל תקין צורך לאכול כל שעה וחצי שעתיים בלילה. גם בגיל 3 חודשים.
ו. לדעתי הקניית יכולת שינה טובה לתינוק היא חשובה מאוד מאוד. גם כי שינה רציפה מאפשרת גדילה והתפתחות תקינה, גם כי היא מקנה סדר יום תקין וגם כי היא מלמדת מיומנות הירדמות וזו מתנה לילד.
ז. כתבת לפותחת שתשחרר לפחות עד גיל שנה, אז הבאתי קול נוסף שחושב אחרת. זה הכל.

שתשחרר.
הוספתי, שעד גיל שנה אם ילד צריך אוכל בלילה, נותנים לו.
הוא לא אמור להיות ער בלילות עד גיל שנה. אלא אם מבקש אוכל, נותנים.
היא יכולה להסכים והיא יכולה שלא. בחירה שלה.
בכל מקרה גיל 3 חודשים הוא מאד מאד קטן בשביל להחיל הרגלי שינה.

מצרפת מאמר של כללית לגבי שנת תינוקות.

"התינוק שלי כל הזמן מתעורר - מה זה אומר?" שינה וחוסר שינה אצל תינוקות: מפריכים את המיתוסים | שירותי בריאות כללית


ובאופן כללי, יש לי אומנם 'רק' שני ילדים אבל מהניסיון שלי כשהילד מוכן הוא עושה.
בין אם זה שינה ובין אם זה גמילה או כל דבר אחר.

לא עשיתי שום דבר מיוחד כדי שהילד שלי ישן ולא יעיר אותי.
אז גם אם עד גיל שנה פלוס הוא ביקש בקבוק מטרנה, נתתי לו. וביום שלא היה צריך יותר את התוספת הזו הוא פשוט הפסיק לבקש.

ברור לי שיש כל מיני טכניקות חלקן טובות חלקן פחות, אבל אני לא מאמינה בזה. בטח לא בגיל 3 חודשים.

ומסכימה איתך על מה שכתבת. פשוט אני לא חושבת שצריך 'להרגיל' תינוק. אם הוא מתעורר, הוא זקוק למשהו.

בלילה לאכול...

יש תינוקות שצריכים פחות, ואני מאחלת גם לפותחת שהוא ילמד לרווח יותר, אבל יש פה קצת גישה בפורום שזה "לא תקין" שתינוק מתעורר לאכול בלילה, וזו ממש טעות. מותר ורצוי שתינוק יתעורר בלילה אם הוא זקוק לזה.

אבל גם מהצד השני, לומר לאמא מותשת שתשכח מלישון ברצף עד גיל שנה - זו גם הכללה לא נכונה.

ואני לא רואה שום רע בלהרגיל תינוק.
אנחנו מרגילים להרבה דברים. אפשר גם שינה.

מבאס אבל תקין.
הוא מתעורר ונרגע רק מאוכל- כנראה שהוא רעב.

בגיל טיפה גדול יותר עזר שהנקתי-משהו(למשל מקלחת)-הנקה שוב(הפרש של חצי שעה בערך) ואז הוא דיווח יותר. אבל זה היה בגיל קצת יותר גדול
וגם לתת דייסה לקראת זמן השינה עזר. אבל גם, לא בגיל 3 חודשים.