פורום הריון ולידה (עמוד 1994)

מתחילים לנעול את הנעלים רק אחרי חודש מאז שהתינוק התחיל ללכת. בכללי כדאי לתת לו ללכת כמה שיותר יחף, זה משפר את ההליכה.

אם יוצאים לגן שעשועים או שדורכים על מדרכה ומקומות שיכול להיות בהם סיכון- לשים נעלים. בבית ואצל המטפלת/מעון- בלי נעלים.

אנחנו קנינו בפאפייה ב120₪.

בדיוק בגלל הבחוץ אני שואלת..
יהיה לו ממש כיף ללכת בגן משחקים, אבל טרם הגיע השלב לנעליים..

אבל מחכה שכבר יעבור לנעליים, נראלי יהיה לו יותר נחמד..

תוהה לעצמי.. נעלי צעד ראשון, גם סנדלים זה סגור.. לא עדיף רק גרביים וזהו?
דווקא לטיולים וכאלה באלי שיהיה לה, והיא כבר כן יכולה, אבל מעבר לא ממהרת..
מנסה לחשוב מה פספסתי..😅

אם ממש חם, גם עם גרביים עובר קצת חום ונראלי שלא לגמרי נעים לו.. גם לגבי המתקנים וגם כל השטח של הגן משחקים.

ואני גם לא בטוחה שגם נגד החום.

אבל באמת היא הולכת בעיקר בשבילים. מקסימום דשא..

מיד כשהתחיל ללכת, רק בשביל לצאת לגינה. בבית ואצל המטפלת הוא הולך יחף, כבר כמה חודשים, וכשיוצא לגינה אני שמה לו נעלים.

חושבת שיהנה בגינה הרבה יותר אם יהיה לו נעליים..

שזה ממש קשקוש!! הייתי בשוק... היא אומרת לקנות נעליים מיד כשהתינוק מתחיל ללכת, כי אז זה מגן לו על הרגל ולא מגביל אותו להליכה רק בבית/מרקמים מסויימים והיא ממליצה לקנות כמה שיותר מהר...

והיא מאוד מומחית בתחום... רק שמה את זה כאן לידיעתכן

אבל אולי ספציפית לילד

באנו אליו פעם אחרונה כשהיה בן 3 ואמר שעדיין עדיף בכל אפשרות שיהיה יחף

(לנו אורטופד אמר להתחיל נעליים עוד לפני שהוא ממש הלך...)

לא ההנחיה גורפת.
ההנחיה לילדים רגילים היא כמה שיותר ללכת יחפים.
ואני מהתחום.

שהיא לא יודעת מאיפה זה הגיע וזה ממש לא נכון...

אני הייתי בהלם כי כן היה נשמע לי הגיוני שכדאי לחכות.. אבל אחרי שהיא הסבירה אז הבנתי שלא בטוח שזה נכון...

והיא מאוד ותיקה בתחום, פיזיותרפיסטית אלופהה

והסיבה שהסבירו לי
שכאשר ילד הולך יחף אין לו תמיכה לקשת שבכף הרגל וכך נוצר פלטפוס.
כאשר יש נעל טובה ותומכת נוצר מנח נכון לכף הרגל

אפשר לקנות נעלי טרום הליכה, שיותר מגנות על הרגליים מגרביים. יודעת שאפשר לקנות מעליאקספרס לא יודעת איפה אפשר כדי שיגיע יותר מהר

מדובר בערך השבוע עד שיעבור חודש,
אז נראלי כבר תכף נקנה נעליים באמת..

יכול להיות שיש סוגים שונים אבל אלו שאני מכירה הם מעור דק, גם הסולייה, ואז זה מגן על הרגל אבל הסולייה רכה ממש

לק"י

אבל כן מסתובבת בחוץ בהליכה כשמחזיקה במשהו. וגם זוחלת....

מה באמת עושים עם "זוחלים" בחוץ לעניין קוצים וכאלה?

הלבשתי רק במכנסיים קשיחות בשלב הזה, ג'ינס או חאקי.

לק"י

ועדיין נותרת הבעיה של כפות הרגליים כשהם מתחילים לעמוד.

אבל למדתי בדרך הקשה, אחרי שנהיו חורים בברכיים של המכנסיים. אבל אצל בנות זה הרבה יותר מבאס

מזה שזחל בחוץ, והבנתי שאם זה מספיק משתפשף מספיק חזק ליצור חורים במכנסיים כנראה שזה גם מכאיב לו בברכיים

לק"י

דוקא בדי טריקו נראה לי פחות משתפשפים ונקרעים.

כדאי לחכות שהילד ילך טוב, בערך חודש ככה, ואז לקנות. יש נעלי טרום הליכה שאפשר לשים לפני, או גרביים.
כשקונים כדאי לשים לב שהסוליה גמישה ולא עבה מדי. ממליצה על פאפאיה, לפעמים יש להם מבצעים

אני רציתי לדחות את זה, אבל אחרי שנכנסו לה קוצים לרגליים קניתי מיד...
אני קניתי בנמרוד...
יש גם בפאפיה

כנראה שזאת תהיה התוכנית הקרובה לחופש;)

יש עכשיו מבצעים. הרבה פעמים אין על צעד ראשון, אבל אולי תופתעי.

שלחת אותי עוד צעד קדימה בנושא

אם היא רגועה וסתם מכניסה כנראה שהיא לא רעבה, אם זה בשילוב בכי אז יש מצב שכן

בכי הוא סימן מאוחר לרעב ואני מנסה לתפוס את הרעב כמה שיותר מוקדם כי ככה היא יונקת ברוגע ועם פחות בלאגנים בבטן

בגיל הזה זה רעב. אבל אולי היא מתפתחת מהר. לרוב כשזה רעב זה מלווה בחיפוש כזה וחוסר רוגע. תנסי לשים לב.

🌺🌺

אם אני רואה שהיא גם לא רגועה אני מציעה לה אוכל.
אבל בדכ אני רואה שהיא פשוט נהנהת מזה

יש מלא סוגים

אצלנו מאוד אוהבים דוםלו

אצלם עוד מעט

עכשיו רק צריך לראות איך מגשרים עליהם כדי שאת לא תרגישי"עזובה בבית" והוא לא ירגיש חנוק..
אולי לקבוע מראש על מספר פעמים שיוצא וגם לקבוע זמנים שלכם בבית..
ולנסות ליצר משהו שיצור לו חוויה טובה בבית.מניחה שהוא יוצא לא כי לא טוב לו חלילה איתך אלא כי משהו באופי שלו זקוק לבחוץ
בעלי גם זקוק להרבה התאוררויות יחסית ואחרי הרבה מתחים ביננו על זה הצלחנו להגיע לאיזה משהו ששומר לנו על האיזון.
למשל מדי פעם הוא זקוק ליום חופש לעצמו לנסוע ולהתעסק בתחביב שיש לו ולי הרגיש כל כך רע של מה עד שאתה בחופש אתה מעדיף תחביב על משפחה עד שהבנתי שזה צורך קיומי שלו וזה בשביל ששאר הזמן יהיה איתנו המשפחה.אז,קבענו שכשלוקח חופש כזה הוא בוחר זמן ביום או בבוקר לבד איתי או בצהרים או יותר לקראת הערב שהוא מקדיש לי ולילדים.. וגם למדתי להגיד לו היום לא מתאים מחר כן ולא להרגיש רע על זה.. וכן כשאני רוצה וחשוב לי שיהיה למדתי חהגיד היום אני אשמח שתגיע ונשב יחד לאכול או היום אני אשמח שתבוא מוקדם ולא תתעכב עם חברים.
בהתחחה הרגשתי קצת מקצצת כנפיים אבל לאט לאט למדתי לעשות זאת במידה בלי לקחת לו את כל החופש שלו אבל בלי לדרוך על עצמי גם ..

והעיצות החכמות❤ אני באת צריכה ללמוד יותר להגיד כשלא מתאים לי כדי שהכן יהיה באמת כן

אחד אוהב לארח ולהתארח השני ממש לא,

לכן יקרה העיקר כשהוא בבית לשמוח ולתת

הרגשה טובה,ואין ספק עם הזמן הוא יצא פחות,

בהצלחה רבה רבה יקרה.

בית זה לא חשוב.
ביחד שלכם זה חשוב
מה שחשוב שה שאתם תבלו יחד יותר זמן
בשביל זה צריך להיפגש באמצע
את תצאי איתו יותר להתאווררות לחגוג ולהליכה ומה שלא יהיה
והוא יחזור יותר הביתה
תגיעו לאיזון
במצב כרגע את לא רוצה לצאת והוא כן, אז כל היציאות הן בלעדייך וזה גורם ריחוק. את צריכה לבוא לקראתו בקטע הזה כמה פעמים וגם לומר כמה פעמים בשבוע את מצפה שיהיה בבית.

באמת עובדים על זה שיהיה לנו יותר זמן ביחד..

משהו כזה שהוא בין לבין.
מצד אחד איתך בבית, מצד שני בילוי לנקות את הראש.
והאצת לא נעים לי להגיד אבל אני סופר מבינה אותו.
דווקא אחרי ימים קשים זה הניקוי ראש, את מבינה?
כאילו זה לא אם לא היית 12 שעות בבית אתה לא מתגעגע,
להיפך בגלל שהיה עסוק עכשיו 12 שעות (+מתח לימודי) הכי צריך את הפורקן הזה עכשיו שבאופי שלו פורקן זה לא בבית.
אולי תנסו יותר להיכנס לראש אחד של השני. סה"כ נשמע שאתם ממש מכבדים ומקבלים את החשיבה והרצון של הצד השני ומה שמפריע לך שאת לא מבינה אותו עד הסוף, כאילו כמה שאת מנסה את עדיין קצת רואה את זה דרך המשקפיים שלך ולא שלו.
נגיד שאת כותבת "מפרחי לי שאין לו צורך קיומי לחזור הביתה מיד"
כאילו, זה באמת דבר והיפוכו מבחינת האופי שלו
בדיוק כמו שאת חייבת את קירות הבית כדי להרגיש עטופה לרגיעה אחרי יום קשה, ככה הוא צריך להוציא את האנדרנלין איכשהו.
אתם באמת מרגישים את אותם תחושות פנימיות באופן זהה, רק שאצלך זה מתבטא בבית, אצלו זה מתבטא בחוץ.
זה לא שהוא לא מתגעגע אלייך או משהו כזה.

מקווה שהקלתי במשהו על ההרגשה.. העיקר תמשיכו להיות כאלה קשובים אחד לשני ולמצוא את המשותף על המפריד
⁦❤️⁩⁦❤️⁩

מרגישה שדייקת מאד את המצב, הוא באמת עם אדרנלין יחסת גבוה, ג'ינג'י ופעיל שזו בדיוק הסיבה שהתחתנתי איצו כי הוא מאד חיוני ובעשייה, אהבתי שציירת סקאלה שמראה שלשנינו יש בעצם את אותו צורך בביטוי שונה.. מה שהבית עושה לי, ההתאוורות בחוץ עושה לו..
תודה❤

אני מאוד אוהבת להיות בחוץ, פחות מאלה שרובצות בבית,
ואני מרגישה שזה נובע אצלי ממקום מאוד בטוח. אני במקום ששמח בנו, בקשר שלנו, וגם אם לא נפגשנו יום שלם-
זה שלא תמיד בוער לי לחזור/ להיפגש זה לא כי הוא לא חשוב לי!!
לא!
הוא דבר הכי חשוב לי ואהוב הכי בעולם!

אז למה בכל זאת זה ככה?
כי אני בטוחה כל-כך בקשר שלנו, ביציבות, מרגישה אותו תמיד
לידי.

אני רק נותנת לך נקודה למחשבה
שלא תרגישי שהוא לא רוצה לראות אותך או משהו.
יכול להיות שזה בא ממקום יציב ובטוח בקשר שלכם!

ואיזה מהמם שהוא יבוא אם רק תגידי לו משהו,
נשמע קשר טוב עם הבנה ודאגה לשני ❤️

ואיך טכנית מתאפשר לך לשחרר ולא להיות בבית מלא זמן ?

כל אחד בא לקראת השני.
הוא קצת יותר משחרר ומתגבר על הרצון שנהיה מלא בבית
ואני משחררת את הרצון להיות מלא בחוץ

אולי הייתי רוצה להיות יותר בחוץ/ נסיעות/ ביקורים
אבל אני עושה את זה פחות ממה שהייתי רוצה,
ושמחה בזה מאוד. כי אני יודעת שזה מה שטוב לו- לנו!

אני משחררת כמה שאפשר ומה שנמצא בגבול הסביר לבית שלנו,
וכשלא מתאים-מנסה מאוד ללמוד להסתדר גם עם זה
אני מאמינה שזה עבודה תמידית...

איך אני יוצאת הרבה כשיש לי ילדים. אופס

טוב זה באמת אתגר האתגרים.
הרבה בייביסיטר, לפעמים סופשים נוסעים מוקדם להורים ואז הם איתם ואני יוצאת
ולפעמים בעלי איתם. אבל באמת אני משתדלת שלא תמיד יקרה שאני יוצאת והוא נשאר איתם, שלא יימאס לו 🙈

של עקיבא תורג'מן. רק עוד רגע, הכל עוד אפשרי, פשוטים, אתה הולך איתי.
גם שלמים של עידן חביב מהמם.
הנני בידך של אברהם פריד
וישי ריבו, ובני לנדאו..
תגידי מה הסגנון שאת אוהבת..

מחפשת בעיקר שירים שקטים ושירי אמונה

"ורק אתה יכול להפוך מספדי למחול..."
ומידי פעם התנגן לי ברקע אב הרחמן... "ליפול אל זרועותיו המושתות של אב הרחמן..."

אביתר בנאי ואהוד בנאי, אם את אוהבת את הסגנון.

לא מכירה מספיק את השירים שלו אז אני אבגוק
תודה

ומציעהגם לשמועאת דע, של שי צברי. מילים מדהימות ומנגינה נהדרת גם כן.

יש את הזמרים
עקיבא
ישי ריבו
ביני לנדאו
שיש להם הרבה שירים עוצמתיים ומתאימים.

עוד שירים שאהבתי-

משהו חדש מתחיל
מחכה- עידן רייכל
אל הנער הזה התפללתי
עד מחר- אביתר בנאי
פרדס רימונים- בוצר
ואני בחסדך בטחתי- ר שלמה קרליבך
אור גדול- אמיר דדון

אני אוהבת ישי ריבו..
קחי בחשבון גם שיכול להיות שהלידה תהיה בשבת... לפני הלידה הנוכחית מאוד העסיק אותי הםלייליסט, ובסוף ילדתי בשבת... ביקשתי מבעלי שישיר שירי שבת אבל הוא התפדח... עדין כזה חחח

ולא חשבתי על העניין הזה שבשבת אי אפשר לשמוע😅😅

נשמע שהיא תלויה בכם ע"מ להירדם במעבר בין מחזורי שינה היא מתעוררת ולא יודעת איך לחזור להירדם באופן עצמאי

אנחנו כבר הרבה זמן מנסים ללמד אותה להרדם לבד ולא מצליחים..
במיטה שלה היא צורחת שעות. מסוגלת גם שעתיים.. מתיישבת, מטיחה את הראש אחורה..
אם הנקתי אותה והיא מנומנמת אז היא תרדם מהר. אבל אם לא זה שעות..

יש כל מיני שיטות,
אני אישית פחות מתחברת לאלו שפשוט נותנות לתינוק לבכות לבד.
בעיקרון הכלל המנחה את כולם זה גמילה מהרגלים שההרדמות תלויה בהם שמקורם בהורים והילד לא יכול לעשות עצמעית
כמו הנקה, נדנוד, יד, נעים בגב וכו.
כן אפשר להביא לילד משהו שיעזור לו להירדם והוא יכול להפעיל עצמאית עמו בובה, מוצץ, שמיכי.

ואז בסבלנות אין קץ, עם הרבה נחישות מתחילים תהליך.
זה יהיה קשה לשניכם, וסביר להניח שזה חא ימצא חן בעיניו והוא יביע מחאה.
אבל בסוך זה יהיה לטובת שניכם.

תעשי מחקר איזו שיטה מתאימה לך.
תתבשלי בזה כמה שאת צריכה.
ותתחילי רק שאת נחושב ב100 ללכת עד הסוף אירת את רק תתסכלי אותו

בדרכ הרידמות עצמאית מתחילה הרבה לפני השלב של המיטה.
לקראת ערב צריך להעביר טת הבית חמוד רגוע, להפחית מסכים, להפחית ווליום והוריד אדרנלין.
א. ערב
לעשות מקלחת מרגיעה, מטוד מפתה לעשות במקלחת צחוקים אבל שוב.. לזכור את האדרנלין

לפני השינה אם יש בקבוק/הנקה להםרעד אותם מהשינה ולהניק/לתת בקבוק בחדר אחר ובאור (שלא יהיה חלק מטקס השינה)

לעשות טקס שינה קצר שיווצר אצל היחד התניה שאם עושים עכשיו טקס שינה = עוד מעט הולכים לישון.

בגיל 10 חודשים טקס שינה יכול לכלול שיר קצר, שמע ישראל ונשיקה (בגיל יותר מאוחר אצלי הוא כולל גם סיפור)

ואז שמים את הילד לישון ומסבירים ברול מונוטוני שעכשיו הולכים לישון.
בימים הראשונים אפשר לשבת לידו וכל פעם שבוכה ללטף אותו,
אם הוא ממש בוכה אז להרים ולהרגיע ולנגיד שוב פעם שהולכים לישון ולהניח במיטה.
לפימים הייתי נותנת חיבוק דרך המיטה.
אני לא מאמינה בלתת לילד לצרוח וללכת

ישבתי לידם בימים הראשונים שעות.

האם היה להם קשה והם בכו - כן. (גם אני)
אבל הם ראו שאמא עדיין איתם ואני מלטפת ומחבקת

עם הזמן נעשה יותר קל ויותר קצר והנוכחות שלי פחות נדרשה

וזה הורגש מאוד בקימות בלילה שהתמעטו מאוד

זה ממש מתאים לשיניים ואוזניים.

המשיכה לקום..

אין לי עוד רעיונות.
בהצלחה.

אני הצלחתי לעשות דברים רק לקראת גיל שלושה חודשים שכבר היה לה סדר יום נורמלי יחסית (הערכתי חלד)
ועם ריפלוקס זה עוד יותר הגיוני. זה קשוח..
ניסית מנשא? יכול לשחרר לך קצת את הידיים שתוכלי לעשות דברים תוך כדי..

אולי סוג אחר?

לא יודעת איך אפשר לחיות בלי מנשא. (מניסיון)
העגלה שימשה אותי לסחיבת תיקים ויצירות.
הקדכ בין העגלה לתינוקת היה קרי בהחלט.
ידעת שיש דבר כזה שנקרא יועצת מנשאים?
לדעתי במצבך שווה להשקיע בזה.

נקווה לטוב

לאכול וללכת לשרותים בקושי מספיקה
וכשכן זה במנשא ..כשמטפלת בשאר הילדים

חופשת לידה זה השרדות. הישרדות. זהו.
חיבוק

אני לא פגשתי אף אחת כזאת.
חופשת לידה עאלק

ה ריפלוקס מאובחן?
מקבלת תרופה?

אם כבר אני מציעה:
השתקמות אחרי לידה
ההישרדות שאחרי
נסיון להבין מה קרה

ועל אותה הדרך.

באמת שזה נדיר נדיר שמישהי עושה משהו מעבר
כי נדירים התינוקות השלווים+ וגם שהאמא השתקפה פיסית+
עזרה במילות הבית השוטפות


אז את החברה טובה, שולחת לך כוחות באמת ריפלוקס זה קשוח בכמה רמות יותר מהרגיל

שם מטעה ביותר!

אז התשובה היא סדר עדיפויות.
מבחינתי לצאת מהבית ולעשות עם עצמי משהו זה יותר קריטי לבריאות משתיית מים.
אז הבית יראה כמו הדבר הכי מוזנח ביקום,
מצעים נחליף פעם באף פעם
הילדים יאכלו פיתה חומוס,
אבל אני אצא. אעשה עם עצמי משהו.

בילד הראשון כשהיה בן 6 שבועות עשיתי מבחן של 7 שעות, נחשב? 🤭
אחרי הלידה השניה הייתי יוצאת לקניון (מרחק הליכה)
אם כבר כל היום הילדה על הידיים לפחות שאצליח לראות ולנשום קצת אווירה אחרת.
והפנסיונרים שלא היו עומדים בחיוכים שלה.. חייבת להם את החיוך שלי. כן כל אחד כזה הרים אותי ברגעים קשים.
בלידה השלישית הייתי עסוקה בפרוייקטים של הילדים האחרים. בגנים וכו'.
זה נתן לי משמעות ליומיום.
ועכשיו אחרי לידה רביעית, לא מוותרת על יציאות וספורט.
יציאות זה עם התינוק בבוקר. משתדלת להתאים את היציאה לשעות השינה שלו. בכל מקרה הוא גר עלי במנשא. יוצאים וחוזרים בנחת.
וספורט זה בעיקר כשבעלי נמצא בערב לשמור עליו.

אני חושבת שיציאות/ תחביבים/ התאווררות פחות תלויה במי התינוק אלא יותר בהשתקמות של האם. עוד כמה שבועות תרגישי הרבה יותר טוב ותוכלי לצאת איתה.
להישאר בבית עם ילדת ריפלוקס בלי לעשות משהו שממלא- לא מומלץ בכלל.

אלא בכללי, מדי פעם נפתחות פה הודעות כאלה. גורם לי לתהות איך זה אפשרי בכלל...

ולמען הסר ספק: אני ממש לא מנקה או מכינה אוכל או משהו כזה. הגדולה גם ככה בקושי אוכלת אוכל ״אמיתי״ (כלומר מבושל וחם, היא אוכלת בעיקר פירות וירקות), ובעלי ואני מסתדרים. להכין אוכל זה ממש לא בראש מעייניי. כמעט כל מה שקשור לגדולה (לקחת/להחזיר מהגן, הרדמה וכו׳) בעלי עושה.
זה נטו אני והתינוקת והיא שואבת... הנקות אינסופיות, להחזיק אותה הרבה בידיים גם כשהיא ישנה (ריפלוקס, כבר אמרנו).

ממש מרגישה שאין לי זמן לכלום, בקושי ללכת לשירותים יש לי זמן. פחות כיף לי ככה. ציפיתי שיהיה נחמד בחופשת לידה הזו, סוג של חוויה מתקנת ללידה הקודמת (גם היא ילדת ריפלוקס. לא להאמין שהצרה הזו נחתה עליי פעמיים...).

חכי עוד כמה שבועות תתאושש יותר ותראי שי שדברים שהם אפשריים.
ממילא הילדה כל הזמן בידיים, אפשר לעשות דברים שלא כוללים הורדה שלה מהידיים.
להיסגר בבית מעצים את הקושי שקשה ממילא.
גם בהמשך ההנקות מתקצרות והבעל יכול להיות שותף יותר עם התינוקת ולשחרר אותך קצת.
פשוט חשוב לנצל את הזמן המועט הזה ולא לתת לו להתבזבז סתם.
אז לדעתי תתחילי לחשוב איזה תחביבים היית רוצה בהמשך לפתח שאפשר לעשות עם הילדה או במשך רבע שעה בערב אחרי שהגדולה ישנה ובעלך עם התינוקת.
עוד שבועיים שלוש מקווה שתוכלי להתחיל בהדרגה.
רעיונות לדוגמה:
לשמוע פודקאסטים תוך כדי סיבוב עם התינוקת בבוקר בעגלה או במנשא
להתחיל כושר בקטנה דרך יוטיוב
יצירה בהמשכים או סיפור בהמשכים עם הגדולה
פעילות בסגנון חוג לגדולה (אפשר לעשות שני חוגים כל אחד פעם בשבוע למשל אפיה ולימוד אנגלית)
יציאה קבועה עם חברה/ קבוצה של אמהות עם התינוקות פעם או פעמיים בשבוע
להירשם לקורס/ הדרכה/ שיעור תורה וירטואלי שאפשר לראות את התכנים בקצב שלך.
כל זה לא בא על חשבון הדקות המעטות הפנויות שלך אלא משתלב בחלק היממה שממילא תפוס.
פשוט במקום להחזיק את הילדה נון סטופ בידיים הלוך חזור ולחטוף סחרחורת, אפשר לשלב בזה משהו שמוסיף ערך מוסף וגורם להנאה.

אם יהיה לך כיוון מעכשיו יהיה לך יותר קל להתחיל בהמשך כשהגוף שלך יאפשר.

בהצלחה!

אני באמת צריכה לחשוב מה בא לי לעשות. בחופשת לידה הקודמת הצלחתי לדחוף כמה דברים בסופו של דבר, אבל לא המון.

קטע שבשרשור השני של זו שמשתעממת בחופשת לידה היא כתבה שהיא התחילה לאפות, כי מה זה בא לי לאפות עוגיות! כבר כמה שבועות טובים בא לי על זה.

ואני לא ממש רואה את זה קורה... להכין בצק, לרדד - רגע, התינוקת בוכה, מה עושים? לקפל הכל זריז? להשאיר מרודד? אבל אבק באוויר ומי יודע מתי אצליח לחזור לבצק. שמים בתנור - רגע, התינוקת בוכה. והנה נשרפו העוגיות.
בקיצור, הבנת את הרעיון...

הבת שלי רגועה ברוך.ה' ודי משעמם לי... אז אני משתדלת ללמוד דברים

ורק בגלל שהוא היה ילד די רגוע וגם החופשה יצאה על החורף (אין חגים, ילדים במסגרות).

עד אז- הישרדות הישרדות הישרדות.

את בסדר גמור, הפרוייקט שלך זו הילדה והוא מספיק גדול🤗

סתאאם!!
בלתי אפשרי ליצור בעצמך מה לעשות, אבל יש מקומות שיש תכניות וסדנאות לנשים אחרי לידה ואז זה ימים קבועים ושעות קבועות ואת בתור יולדת רק מביאה את עצמך את התינוק ומשתתפת. למשל בירושלים יש תכנים ופעילויות שהעירייה עושה קבוע ליולדות, בסינימה סיטי למשל יש הרצאות וכד'
כנ'ל לגבי סדנאות אני מכירה מישהי שעושה סדנאות יצירה, diy ליולדות (אך ורק יולדות יכולות להצטרף לסדנאות האלו!!! ) אם תירצי אשלח לך בפרטי פרטים שלה.
בקיצור יש המון המון רק עניין של לגשש ולמצוא, תבדקי אם יש לכם איזה קבוצת וואטסאפ של נשים אז בטוח תוכלי להעלות שם את הנושא וימטירו עלייך גשם של פעילויות ליולדות.

קודם כל אני לגמרי עם הפותחת חופשת לידה זה לא בזמן בעייני להתחיל כל מני פרויקטים.זה זמן של התכנסות עצמית,בניה של המשפחה, התמסרות לאמהות ולתינוק שנולד ועוד ועוד..

אבל מפה ועד המשפטים שנאמרו פה..
זה תופס אותי באופן אישי אחרי "מעגל אמהות" שהייתי בו.
לא נאמרה שם מילה אחת טובה..אחת!
מה קורה לנו?

במקום שיהיה שיח חיובי ומרים סביב הנושא נשמע שזה פשוט סיוט..

בא לי לתקשר החוצה שזאת תקופה מדהימה! שזה נחת מהחיים..שזאת עצירה בזמן הכי משמעותית וכיפית שיכולה להיות!
אהבה שאין לתאר..שהכל הבל הבלים לידה..
שזה מעצים ומתגמל ואושר אושר.

לכל מי שקוראת שזה נורא יש עוד צדדים לתקופה הזאת..יש אמהות שנהנות ממנה.
מכל הלב!

אמא שמחכה כבר לחופשה השלישית ❤️

(חופשת הלידה הראשונה שלי היתה נוראית והבאות היו מהממות):

זאת שנהנית לא צריכה שיגידו לה שזה כיף. היא לא זקוקה לשיח חיובי כי כבר יש לה את זה מעצמה באופן טבעי.
זאת שסובלת צריכה תמיכה ונירמול. היא אומרת לעצמה ״מה דפוק בי שאני לא מאושרת והחיים שלי לא מרשמלו כמו שכולן מספרות״.

בקיצור תגידי תודה ואל תדרכי להן על הפצעים…

אנחנו מעצימות רק את הקשיים, והשיח נהיה מאוד שלילי. חשוב מאוד לזכור את שני הצדדים

אני לפני ההריון שמעתי רק את הצד הקשה, המאתגר והוא ללא ספק קיים..
אבל המקום שהוא תופס הוא גדול מדי!
יש חיים חדשים בבית...זה שמחה..אושר..אהבה שאין לתאר!
אז חשוב לי שנשים בהריון לא ישמעו רק את הצד הרע כמו שאני שמעתי..
ולא אני לא צריכה להיות בשקט ולהגיד את זה לעצמי..אני מרגישה את זה וחושבת שצריך גם להוציא את זה החוצה.

כמו שרשמתי..הייתי במעגל בו היו הכל מהכל..הריוניות ראשונות, ואמהות מנוסות ובאמת מגוון..וקול אחד טוב לא שמעתי.
ותחושה של אחת לא מבטלת את השנייה ולא באה על חשבונה.

אבל לעשות מזה סיוט,שיקום ועוד זה ממש קיצוני.



גם מה הכוונה "היא לא צריכה?" בטח שהיא צריכה!
את חושבת שזה נעים לשבת בסביבה שכולן שליליות בה?
ואני בטוחה שיש גם למי שלא קל לה נקודות אור ושצריך להתרכז בהן.

אני גם יכולה לקטר שיש לי דלקת בשד..שהם מעירים אותי..ששותים את הקפה קר..ועוד ועוד אין לזה סוף.

אני בוחרת להסתכל על האושר שזה נתן לי..ואני מעצימה אותו ולא את הקשיים..וזה אוטומטית משליך ועושה טוב.

אני לפחות מול חברות שלי מנסה להרים,לשמח לספר צדדים טובים..
זה ממש חשוב.

ומה המטרה שלו. אם זו מעין קבוצת תמיכה לאמהות שקשה להן כנראה זה לא המקום בשבילך.
אצלנו במתנס ארגנו בוקר לנשים בחופשת לידה. פעם בשבוע יש שיעור פילטיס, אוכל טעים והרצאה. היה כיף בטירוף ולא היתה אווירה מתבכיינת.
ברור שלא נעים לשבת במקום שלילי אבל יש מספיק מקומות אחרים. להשתיק את מי שקשה לה זה קצת חסר טקט.

שיש לנו תינוקת בבטן. תינוקת לא תינוק.
והוא גם הודיע לי שהוא ישמור על התינוקות ואני על התינוקים

הוא שואל "וגם תינוקים"?

האמת זה נושא פתוח אצלנו בחופשיות מאז הלידה.
לא רוצה שיחשבו שלדבר על הבטן של אמא זה נושא רגיש.
מעדיפה את הדרך התמימה והפשוטה בינתיים.
כששאלתי את הגדול שלי למה הוא רוצה עוד תינוק, יש לנו עכשיו תינוק (חמישה חודשים)
הוא הסביר לי שלו אין אח שקרוב אליו בגיל (אחרי הבכור יש שתי בנות ואז התינוק)
ובגלל שהוא יודע איך זה, הוא מקווה בשביל התינוק שיהיה לו אח קרוב בגיל.
מחשבה יפה, אבל לא..

ילד חכם עם נשמה טובה😍

נשמע ילד מהמם ממש 🧡

עם הכושר והספורט, ואני אפילו עושה תרגילים מיועדים להיפרדות בטנית, ולא רואה שיפור ממשי...

אחרי אף לידה לא נשארה לי בטן הריונית כזאת שלא ירדה...
הקטע הוא שאנשים לא מבינים מה אני רוצה מהם אם אני אומרת שיש לי בטן.. די. זה מעצבן אותי גם אם לכם זה נראה בסדר. סבבה??🙈

לק"י

ויש גם הסבר ביוטיוב איך לבדוק בעצמך.

היא יילדה תינוק, ראינו אותם אחרי חודש בערך.
ואז הבן אמר לי בהתלהבות (בקול רם מידי🙄)
"אמא, ל-× יש שוב תינוק בבטן!!!!!!!"

שמנמנות ונהנות 😅

כי לפעמים צריך לעשות תרגילים ספציפיים לזה.
כי זה שופך את כל הבטן החוצה.

במיוחד אחרי הריון תאומים שהבין גדלה משמעותי.

וכן שנה אחרי לידה זה לא המון.

שנה אחרי לידה אני כבר תמיד חוזרת לעצמי. ולא עם בטן עגולה של חמישי😶

בהצלחה רבה.
אגב מהרגע שיש אבחנה פשוט תלכי לכמה שיעורי יוגה שילמו לך תרגילים תוכלי לסגור את זה.

זה גם איכות חיים בלי קשר.
טוב אחרי כל לידה

אני עונה לו "אם וכאשר"
(יש תינוק בן חודשיים)

אני הייתי עם 4 אז התחלתי ביום כן יום לא. אבל אם את רק עם 2 ולתקופה קצרה אז תורידי כדור אחד.
בהתחלה יש החמרה קלה ואז הקלה, ואחרי שבוע תתחילי לקחת את הכדור יום כן יום לא, ואז להפסיק..
בהצלחה!

אני לוקחת את זה דווקא כבר הרבה מאוד זמן, כרגע בחודש 5, 

כל פעם שמנסה להוריד, אפילו חצי כדור- מרגישה נורא למחרת. 

פוחדת להפסיק.. 

לכן צריך לזה גמילה.

כשרציתי להפסיק הורדתי לאחד לפני השינה,. וכשנשארו לי בערך 7 כדורים, לקחתי יום כן יום לא. ביום כן יום לא, בערב שכן לקחתי היו לי מעט בחילות, אבל לא משהו נורא, וכשהפסקתי כבר לא היה לי בכלל (או לפחות משהו שיכולתי להתמודד איתו)

בעיקרון צריך בהדרגה.
אני לקחתי 4 ביום אז קודם הורדתי את זה של הצהרים
אחרי שבוע וחצי הורדתי את של הבוקר ואז,עם ה2 של הערב קצת נתקעתי ניסיתי וחא הצלחתי לרדת לאחד אז חיכיתי חודש ואז ירדתי לאחד אחרי שבוע הורדתי את האחרון ליום כן יום לא ואחרי שבוע הפסקתי לגמרי..

ובימים האחרונים חזרתי להקיא ולהיות עם בחילות אז חבל לי סתם לקחת כדורים. לא בא לי להעלות את המינון.. לכן רוצה להפסיק

זה אפשרי!

הייתי מקיאה כמה פעמים ביום ובקושי מסוגלת לאכול משהו

אלא אם כן זה מומע ממך לעבוד אז זה כבר אחרת

להקיא 10 פעמים ביום זה לא נורמלי. בטח כשצריך לנהוג, לעבוד וללמוד תוך כדי.

וגם חבל סתם לסבול

לא בגלל אי בטיחות התרופה
אני אישית בחרתי לא לקחת תרופות ולהתמודד
אז נתתי את נקודת המבט שלי

שיש כאלו שהבחילה אצלם היא לא דבר נסבל, בכלל
וומבחינתן בלי תרופה זה אשפוזים והתייבשות, או מצב שאי אפשר בכלל לקום מהמיטה

יקיאו כל הזמן, יתייבשו כל יומיים שלושה ויזדקקו לעירוי

ברמה גבוהה יותר...
תודה!

הם ממש נהיו גרועים לאחרונה!

ו @עוגת שוקולד יקרה, חיבוק ענקקקקקר

נהייה שם זוועה.
פעם היה נחמד.

קנינו פיצה שמש (כשרה מהדרין) בבת ים, והלכנו לים ואכלנו שם.

אולי כדאי נתניה? יש שם מסעדות מהדרין מאלפות על הים

איפה חונים שם?

ראיתי שזה לא בכשרות שלנו.... תודה

כל כך חשוב לעצור הכל ולהתאוורר מדי פעם.
ממליצה על אלתרנתיב בתל אביב.
יש גם ביגה במתחם שרונה שזה בית קפה נחמד. אבל בהכשר בית יוסף אם אתם אוכלים (אני לא. רק יודעת שזה קיים ואמור להיות טעים).

איפה זה מתחם שרונה?

למתחם שרונה לא הייתי מתקרבת - רועש, המוני, הרגשה של ״תחנה מרכזית״

בחוץ יכול להיות נעים

משהו באיזור המרכז מבחינת מהדרין נפגע בקורונה....

לא מאמינה

זה ההההמקום המועדף עלינו

שקט טעיםםם שרות אדיב ולא יקר

אוף חבל ממש

סחתיין עלייך

ויש גם ימים כאלה שיוצאים מדעתינו לחלוטין

כל הכבוד שבנית לכם תוכנית חזרה לשפיות

תהנו לכם

אולי בקיסריה?
יש שם מסעדה חלבית כשרה ומאוחר יותר אפשר להסתובב שם, לשבת על אבנים ליד הים...

וקונים בדרך משהו טעים לאכול שם

יצאנו לאיקאה, אני מאוד אוהבת להיות שם. אכלנו במסעדה שם. אומנם אוכל פשוט, אבל נקי וטרי וטעים. בשבילינו זה היה בול במקום. השתחררתי, דיברנו בנחת, הסתובבנו וראינו דברים יפים... וקניתי שידה עם קופסאות כדי לארגן את המשחקיה שמפוזרת בסלון😆
התרנו לעצמינו לקנות בתשעת הימים ולהרכיב/לפתוח רק אחרי תשעה באב... (מהרבה שאלות ששאלנו רבנים התירו לי כבר דברים יותר רציניים בהתחשב במצב נפשי שדורש את זה...)
אז תודה לכולם על כל ההמלצות.
אתן נהדרות❤❤❤

כל הכבוד על המודעות

את אלופה!!

 

ואת צודקת לגמרי לגבי תשעת הימים

ואל תרגישי צורך להתנצל

נשמע אחלה בילוי! גם אנחנו מאד אוהבים את איקאה, כיף שחזרת לעדכן

מומלץ להיבדק.
בגלל שיום שישי כדאי ללכת מוקדם ככל האפשא.

יש הרבה פעמים הפרשות מהנרתיק בעיקר בהריון (ולא רק), אם זה היה חד פעמי בכמות קטנה ממש לא הייתי רצה לשלול ירידת מים. הסיכוי שזה זה הוא אפסי. כשזה ירידת מים זה יהיה או בשטף גדול שאי אפשר לפספס, או בטפטוף מתמשך. חכי ותראי, אם זה לא חוזר על עצמו תעברי הלאה. אם תרגישי שזה קורה שוב ושוב במשך היום והתחתון רטוב כל הזמן אז צריך ללכת להיבדק.

או לפחות להתקשר לחדר לידה להתייעץ!

בהצלחה!!

אני גרה בניו יורק כרגע ופחות מכירה .
תודה על התשובה !!

יש בארץ.
לא יודעת אם יענו גם לחו"לניקים.

יעוץ ומידע על סיכונים בהיריון ובהנקה - במרכז הארצי לייעוץ טרטולוגי

שימי לב שכל מי שמשווקת היא לא תזונאית או דיאטנית מוסמכת
ההרכב הוא בעיקר חלבון שעוזר להגדלת נפח שריר.
אלו דברים שספורטאים בדכ לוקחים כשרוצים להקפיץ לעצמם את הביצועים והכח במהירות.
בנוסף הקפסולות כוללות גם אורח חיים של הפחתה בסוכר ומיעוט ארוחות כמדומני. כך שזה לא חכמה גדולה לרדת במשקל במצב כזה
הייתי שמחה לפגוש מישהו שמשתמש בקפסולות כמה שנים כדי לבדוק את ההשפעה לטווח הרחוק. כרגע זה נשמע לי די חובבני

זה האבקת חלבון אני מניחה.בקפסולות עצמם יש רק מיצוי פירות וירקות ופירות יער.
שום נזק לא יכול להיגרם מזה,להיפך,הגוף מקבל את כל מה שחסר לו בשוטף

למרות שמכירה אישית כמה שזה הקל להם על בעיות בריאותיות (כמו אלרגיה, אחד אפילו סכרת שהצליח לאזן אחרי המוח שנים שלא היה מאוזן)

אבל כנגדם מכירה עוד כמה וכמה שלא הועיל להם בכלל...

שבמהלך כל ההריון לקחה גוס פלאס והאמת שהתחילה עוד לפני שנכנסה להריוןו,והכל היה בסדר גם במהלכו וגם אחריו

כמה זה עולה שם?? בישראל מאוד יקר

זה עולה קצת יותר זול מהארץ. בערך 100 דולר לחודש..

מה זה לחודש? אני קונה פה בארץ כמות שמספיקה ל4 חודשים,ככה מוכרים.
2 מכל סוג..

מוכרים פה אותו הדבר, זה יוצא בערך מאה דולר לחודש ביחד עם הקפסולות ובאבקת חלבון. לא יודעת מדויק כי חברה טובה שלי שיווקה אז די סמכתי עליה.
לקחת את זה תוך כדי הריון?

חברה לקחה לפני,במהלך ואחרי הריון

הרבה נשים השתמשו וממש ממליצות
זה טבעי ובריא 

בעלי ממש נגד זה , אני פחות

זה תוסף טבעי ומעולה ומאוד בריא
 

הוא טוען שעדיף לא להכניס כלום לגוף בהריון ואמר שחקר קצת וזה שטויות.. אז מתלבטת

אם זה חשוב לבעלך תקראו ביחד את הדברים שהוא קרא, תמצאו עוד מידע על זה. ותעשי החלטה בסוף אחרי שיש לך את כל המידע.

אם המצב מאפשר..
דבר שני הייתי מבררת שהמטפלות שמצאת מומחיות לטיפול בהריון.בהריון צריך לדעת איפה ללחוץ ובעיקר איפה לא וזה חשוב.
אצלי אישית דיקור סיני עבד טוב אבל מניחה שזה אינדיוידואלי.
אם תירצי יש לי המלצה למטפל טוב ברעננה. כמובן אם מתאים לך מבחינת אזור וגם מבחינת זה שזה גבר ולא אישה..

הרופאה קצת הלחיצה בגלל שבעברי קיסרי, ובגלל שיש לי היסטוריה של לידות מוקדמות... (בהריון השני היא באמת התהפכה רק בשבוע 36, וילדתי פחות משבוע אחכ).
תודה על ההארה- אבדוק את עניין המומחיות.
ורעננה רחוק לי מדי...

דיקור עוזר בכחצי מהמקרים.
אבל התרגילים האלה ממש יכולים לעזור או בעצמם או בשילוב עם דיקור.

הייתי שמה נחשוש בקצה המתחברת וקושרת אותו עם סרט לקצוות של המעקים. מקווה שהובנתי


או הגדר הזו של ילדים שלא יפלו מהמיטה, לשים אותה בשעות היום איפה שהמתחברת מתחברת?

הבעיה שאין לנו נחשוש 🤭
אולי באמת שווה לקנות כי אין לנו גם מגן ראש למיטת תינוק.
מעניין אם הוא יצליח לעבור מתחת לזה.
אחשוב על זה, תודה!

זוכרת בדיוק איזה, אבל לא מומלץ מבחינה בריאותית. עלול לגרום לחנק.

המגן ראש נצמד ממש לדפנות,
גם הנחשוש לא מומלץ? יש לך מושג?
בתמונות ראיתי שהולך הנחשוש אבל אולי זה סתם ליופי.
קיצר לא נראה לך שווה קניה אם לא אמצא יד 2?

יודעת (אני לא מקצועית או משהו)- מיטת התינוק צריכה להיות ריקה ממה שלא הכרחי.
אחרי שהם גדלים מספיק בשביל לזוז נורמלי מתוך שינה, זה פחות מסוכן, אבל לא בטוח שמומלץ.

מיטה ענקית, מתחברת XL תנסי אולי באתרי יד שנייה...

זה אומר לנסר את הרגליים של העריסה.
אבל זה יכל להיות פתרון טוב
אם כי בשלב מסויים הוא ילמד לטפס גם על הפרש הגובה
תודה שהגבת!

חשבתי שיש לזה כמה גבהים.

במיטת תינוק אבל באופן קבוע..מה עם לשים במהלך היום לישון במיטת תינוק בחדר אחר ובלילה איתך?

מעדיפה מיטה אחת שהוא ישן בה קבוע,
לפעמיםאני מתעוררת לפניו או ישנה אחריו
אז מעדיפה משהו קבוע שיהיה קל ליישם את ההגנה ולא אתפתה להשאיר אותו לבד "רק לדקה" מה שנקרא

קליפסים לדפנות האחרות ואז,אם קמת לפני או הלכת לישון אחריו את רק שמה או מוציאה בקלות..

לך בפרטי איך בדיוק לעשות

תודה

לא מסובך בכלל להוריד את הדופן הרביעית, אבל צריך בשביל זה מקום

הדופן הרביעית במצב "מיטת תינוק" יורדת כשהיא עדיין מחוברת? שאוכל לפתוח ולסגור כל ערב?

לא יורדת, אלא נפתחת. כמו דלת שוכבת.

לכן צריך מקום כי אי אפשר להוריד ולהעלות את הדופן כשהמיטה צמודה.

לנו יש כזו שאפשר לשים את התינוק גבוה ובהמשך להוריד כמה שלבים

כשאני מטפלת בו בלילה.
בגלל ההיפרדות הסינית אי אפשר להתרומם רק עם הבטן, צריך לעמוד ממש
וזה חבל 😭
ממש כיף לנו להיות צמודים בלילה בלי מחיצה

נראלי שזה משהו שנגר יכול להכין.
אבל קחי בחשבון שאם הוא בגיל של ההתפכויות, הוא יתחיל להשתולל ולזוז..
ואז ממילא הוא יצטרך לישון בשלב נמוך יותר

כמה זה יצירתי.

אתם מתכננים בכל אופן להעביר אותו לחדר אחר מתישהו?

אם כן, אז אולי כבר עכשיו לשים שם את הצעות תינוק שתתאים לו.
ביום להשכיב שם ובלילה אצלכם

הוא אצלנו עד הגיוס!
(אימוג'י מתכחש)

כשהוא ישן אני שמה ליד כרית גדולה (לא כרית רכה, כזו שבאה ביחד עם ספפה, קשיחה יחסית) וזה חוסם לו את האפשרות להתגלגל.
כשמתחילים לזחול יש שלב שעוד לא יודעים לרדת בזהירות מהמיטה, ואז אני חייבת להיות באזור לראות כשמתעוררים. אבל אני מתחילה ללמד לרדת בזהירות מהרגע שמתחילים לזחול (כשרוצים לרדת מהמיטה - במקום להרים את התינוק, לכוון אותו פיזית להסתובב ולרדת עם רגליים אחורה, ולהסביר לו שככה צריך לרדת בזהירות) ובדרך כלל הם לומדים יחסית מהר, ואז אני יודעת שגם אם הוא מתעורר, הוא לא יפול מהמיטה אלא ירד בזהירות.

כבר צריך מיטת תינוק...

בבעיה בי הקטנצ׳יק כבר מסתובב הצידה וזה לא נוח לו 😢😢😢
ממסה למשוך כמה שיותר

בשילב ראיתי מיטת תינוק שאפשר להוריד לה דופן ממש בקלות

אולי לחשוב איך לעשות מעקב כלשהו. נחשוב וכריות לא מומלץ. יכול להחנק בתוכן.או לקנות איזה לול קמפינג למשך היום. יש במקסטוק סביב 200 אבל אולי כדאי גם להוסיף מזרן יותר קשיח ואכותי.

זאת עריסת בד שהדופן שלה נפתחת עם רוכסן פשוט.
היא קטנה אז ב7 חודשים כבר היה קטן לו ואז גידרנו את המיטה שלנו

תוך 24 שעות יש שיפור עצום.

זה רב פעמי? כמה זמן אפשר להשתמש בכל רפידה?

הרטיבות עוזרת להפריש את החומר...

מה שעוזר אצלי
כשהיא כבר תפסה את הפטמה
"להפשיל" את השפה התחתונה שתיפתח
עם הזרת שלך

זה ממש עוזר

זה פשוט לבקש ממנה- תפתחי פה גדול..
עבד יופי עם שתיהן😆😅

וכדי שלא יחליק- לתמוך עם היד שלך עד שהואקום שהיא עושה כבר חזק..

אמורים לכוון את הפטמה לכיוון האף של התינוק או מעל השפה העליונה, ואז מתוך אינסטינקט הוא פותח את הפה גדול, ואז באותה שנייה דוחפים לו את השד עם כמה שיותר מהעטרה לפה.
קצת קשה להבין בלי לראות. שווה לראות יועצת הנקה אם זה לא יסתדר בקרוב. חשוב ממש להיות עקבית בזה ואם היא לא פותחת גדול, אז לנתק אותה, ולחבר שוב עד שזה מצליח והיא תלמד את השיטה. לא לוותר על זה.
חוצמיזה תמרחי אחרי כל הנקה שמן קוקוס, יש לו תכונות ריפוי מדהימות (המלצה של יועצת הנקה מוסמכת. היה לי טוב בהרבה מלנסינו).

כבר התייעצתי עם יועצות הנקה בעבר וממש למדתי איך להניק בתנוחה נוחה ואיך לגרום לה בעצם לפתוח את הפה .. הבעיה שכשהיא כבר כן פותחת את הפה היא פותחת כמו ציפור..

יש מצב ללשון קשורה או שאת סגורה על זה שזה השפתיים?
היא קטנה/חלשה במיוחד לדעתך?
את יודעת שהראש שלה צריך להיות מוטה לאחור (כמו שאנחנו שותים מבקבוק) והגוף מקביל אלייך בקו ישר?

לא חושבת לשון קשורה.. והיא לא חלשה, הפטמות הסדוקות שלי מעידות עד כמה היא חזקה ;)
יודעת שהגוף צריך להיות מקביל לראש.. אבל לא שמתי לב לתנוחה של הראש לאחור, תודה אני אבדוק את זה.

אם היא לא קטנה/חלשה במיוחד אז לא נראה לי שאמורה להיות לה בעיה עם פתיחת הפה. תשקיעי בזה. חבל שתסבלי.

משמעותית יותר זול מנרסיקר וזה אותו דבר רק צריך לגזור בעצמך . אז אם את לא רוצה להוציא את הכסף הזה על נרסיקר שהן יקרות מאוד. פולימם זה אחלה. ולדעתי שווה להזמין הביתה יועצת הנקה שתעזור לך לחבר אותה טוב. יחסוך לך מלא סבל בהמשך...

הפטמה יותר גדולה ואז אין ברירה אלא לפתוח פה גדול. זה גם עוזר שהפצעים לא יפתחו מחדש בכל הנקה...

אז לא בהכרח תעזור בפתיחת הפה.
מה שכן- זה יכול להקל בכאבים וגם בשאיבה של חלק מהעטרה. רק שלא תתרגל לזה...

כשיש כבר פצע אז כל הנקה פותחת אותו מחדש
לפעמים יש פצע שדורש משחה רצינית יותר מאשר רק לנסינו
(כבר קרה לי פעם פצע חמור ועם משחה טובה זה עבר תוך יממה. כמובן שהיה צריך להפריד בין המשחה להנקה)

יכולה לרשום ככ הרבה על הנושא הזה
אתן לך רק טיפ אחד בינתיים
להסתובב עם חולצה בלי חזיה
האוויר עוזר מאוד להחלמה של הפטמות

מתחברת לכל הנל ורק מוסיפה למעוך את השד בין האצבעות שלך, כביכול להקטין אותו, כמו שמועכים המבורגר גדול שרוצים להכניס לפה קטן יותר. אמממ לא יודעת אם זה ברור.
ולתפוס את הזמן שהיא רעבה אבל לא מורעבת כי אז היא שואבת חזק מדי.
לי אישית ממש עזר לפצעים משחה לפטמות של in collina. מצאתי בחנות הנקה.

כאילו להגיש את השד בעזרת תפיסה שלו מלמטה כשאצבע והאגודל יוצרות צורה של האות U, וקצת למעוך.

לא מניסיון, אבל מידע על רפלקסים ועל טכניקות הנקה.
תנסי לתת לה גירוי עם הפטמה מעל השפה העליונה, זה אמור לגרום לה לפתוח פה גדול, ורק אז תחברי אותה. גם שימי לב שהיא תופסת לא רק את הפטמה אלא גם חלק נכבד מהעטרה

למעוך את השד ככה שהאצבע והאמה מסביב לפטמה (יוצרת מעין פיתה כזאת - זה עוזר ממש) כשהאמה בו זמנית מושכת את הסנטר שלה למטה (כביכול לפתוח לה את הפה ולהקטין את השד שיהיה לה קל יותר לתפוס אותו), ולהכניס בבת אחת בלי לשחק עם זה.

מעבר לזה תשתמשי בינתיים ברפידות טיפוליות...

כל הכבוד לך, זה לא פשוט בכלל...

כלומר, קורה לכולם. לכל ילד יש תקופות/ ימים כאלו,
אם זה לילה-שניים לא נורא, יכול להיות המון גורמים.
אם זה ממשיך צריך לבדוק מה מפריע לה.
אולי השינוי בשנ"צ בלבל אותה עם זמני השינה? אולי משהו אחר?
אין לי מושג מה, אבל ילדה בת שנתיים וחצי בעיקרון אמורה לישון לילה שלם. במיוחד אם עד עכשיו עשתה זאת בקלות.

וסליחה שאני אומרת אבל זה נשמע כמו הרגל מאוד לא בריא שבעלך מתפנה מהחדר בגלל זה. מבחינתי לישון בחדרים נפרדים זה במקרי קצה של חולי או סטרס קיצוני
לא במצב שהילדה קצת הפוכה עם השינה שלה.
תנסו למצוא פתרונות שיותר בריאים למשפחה לטווח ארוך.
מה עם לשים לה מזרון קטן/ שמיכה על הרצפה לידך למשל?

וגם אחר כך...
ולפעמים לוקח הרבה זמן להרדים חזרה...
ולפעמים באים אלינו לישון במיטה...
זה עובר בסוף... תוך כמה שנים הם גדלים וישנים יפה...

או שזה יחסית חדש?

אם זה חדש, אולי יש משהו שמפריע לה? 

אם זה הרגיל, יש שתי אפשרויות: או שתעשו לה סדרת חינוך קצת קשה אבל קצרה שתגרום לה להפסיק, או שתקבלו את זה ותעשו לה מקום בחדר שלכם, על מזרון קטן למשל.

אם כן, אז ההירדמות הראשונה נחווית לגוף כמו שנת צהריים, ולכן היא מתעוררת. אצלי לפעמים היא לא אוכלת מספיק בארוחת ערב כי היא עייפה מדי, וזה גורם לה להתעורר.

ללכת לבדוק את ההריון בערך בתקופה שבה הייתה לך ההפלה.

לא נשמע חרדתי או מוגזם.

את אישה נורמלית ואין סיבה בעיניי שלא תראי את התינוק שלך חי וזה יעזור לך להירגע. בהמשך בעז''ה תנסי להירגע בצורה אחרת.

בעז''ה שיהיה לך המשך הריון תקין ורגוע שיסתיים בידיים מלאות!

נראה לי שיש רק שבוע הבא...
וגם לא אומרים שריבוי בדיקות זה גם לא טוב?

אל תדאגי בעה הכול בסדר!!!
ההריון בעה יהיה תקין ומשמח💖

אבל במקרים ספציפיים לדעתי עדיף לבדוק כדי להירגע.

ממש לא להתחיל ללכת על כל מתיחה בבטן לבדוק אבל זה נשמע לי חשש ממש סביר החשש שלך.

תוספת של בדיקה אחת בהריון שמטרתה להרגיע את האמא זה לא נשמע לי משהו מוגזם.




יותר מזה. אני חושבת שזה לא מחייב שתהיי בלחץ מטורף במקרה כזה כדי שזה יהיה בסדר ללכת לבדוק.

והייתי בגללו במעקב אצל הרופא שבו בכל פעם הוא עשה לי אולטראסאונד..
יצא במצטבר שבין שבועות 8 ל-12 עשיתי 5 פעמים א"ס (דופק, 3 פעמים אחרי הדימום למעקב, ושקיפות) והכל היה בהנחית הרופא.
אז לא נראלי שעוד א"ס אחד כדי להיות רגועה יכול להזיק לך יותר מידי..
גם לבריאות הנפשית של האמא יש חשיבות

ככל שהבעיה מתפרסת על יותר זמן, ככה צריך לחזק את החוסן לטווח ארוך.
ןלכן ריבוי בדיקות מגביר את החשש (מתעסקים בנושא יותר ויותר)
ומפחית יכולות אחרות לפיתוח חוסן (שליטה על המחשבות למשל)
אם את יודעת שהטריגר הוא ממש עכשיו בשיאו ואחרי שתעברי את שבוע 9, אז תהיי יותר רגועה,
אז שווה ללכת להיבדק עוד כמה ימים.
אם זה לא קשור דווקא לשבוע 9 ואין לך מושג מה יהיה עם החששות הלאה,
אז אולי כדאי להתחיל לפתח במקביל עוד דרכים להירגע ולא רק ע"י אולטרסאונד.
תחשבי אם מתחילות לתקוף אותך מחשבות בדיוק בערב שבת, בלי יכולת להתמודד עד מוצ"ש תסבלי?

לכי למוקד. הלחץ הזה לא טוב.
תגידי לעצמך שהיום את הולכת למוקד ורואה שיש דופק, ואז מחכה עד השקיפות. מבינה את הלחץ והמתח - זה לא בריא ועדיף עוד אולטרסאונד מאשר להרגיש ככה.
אני לא הלכתי להבדק בין הבדיקת דופק לשקיפות, ובדיעבד זה היה סתם לחץ מיותר והייתי צריכה ללכת להבדק.
הגעתי לשקיפות בלחץ מטורף ועם מחשבות נוראיות.

החרדות שלך!

האמת,
אף אחד לא יכול להגיד לך שהכל בסדר,
גם לא בחודש תשיעי...
כמובן שיש סבירות גבוהה יותר שהכל בסדר ככל שעובר הזמן,
אבל זה לא יעזור להיבדק כל יום או כל שבוע..
צריך לחשוב מה יעזור לך להירגע.. מחשבות טובות, להתחזק באמונה שאת רק שליחה, עושה השתדלות והחיים של העובר בידיו של הקב''ה בלבד ומה שהוא יחליט שיקרה זה מה שהכי נכון בעבורך...
קשה מאוד, אבל אמונה בה' זה כמו שריר, צריך אימון...

מאחלת לך שבע'ה תסיימי בזמן בידיים מלאות!

שולחת חיבוקים וחיזוקים ❤️

לא הצלחתי להשיג תור....
אני יחכה לשבוע הבא.
הרב אמר לי לא לצום
לא נעים לי כלפי שמיא...
כן לשאול את הרופאה...אבל אין לי איך להשיג אותה.
ואם לא משיגים לא לצום
....
יש משהו שאמור לעורר אצלי חשד?
בה הדימום נפסק,אבל אולי זה לא אומר?
אז יש משהו שאני אמורה להילחץ ממנו?
או פשוט לחכות שהזמן יעבור....
קרה למישהי הפלה בלי סימנים?.......
או שלא אמורה לחשוב על זה?

אני באמת רוצה שתדעי שאם יש לך איזשהו לחץ
יש מוקד נשים שמקבל ללא תור מראש
שווה לפעמים להשקיע בנסיעה לשם כדי פשוט לנשום עמוק ולהירגע
כמובן שלא להתמכר לזה, אבל אם את מרגישה שאת חייבת את זה- תעשי את זה!!

מה שלמדתי זה ששום דבר לא אומר כלום -
דימום לא אומר שמשהו לא תקין, וזה שאין דימום לא אומר שתקין.
זה שסימפטומים פתאום נעלמים גם לא אומר כלום מסתבר
את צריכה לנסות למצוא משהו שמרגיע אותך ומסיט את המחשבות שלך מזה (קל להגיד, אני לא מצליחה למשל…)
מבטיחה לך שבסוף הזמן עובר והבדיקה מגיעה ❤️
ושוב ממליצה לך ללכת למוקד אם יש לך אפשרות, רק בשביל ההרגשה שלך.

הערך הכי מקודש ביהדות זה ערך החיים,
ואת עושה את ההשתדלות שלך לשמור על החיים של העובר שלך שבהתהוות, זה שיא קיומו של רצון ה'.
כדי להרגיש את היום, תלמדי, תקראי על החורבן וכד'..

את עסוקה עכשיו במצווה אחרת ופטורה מהצום.

את הגדולה שלי גמלתי מהנקות לילה בערך בגיל שנתיים.
היא כבר בת שבע וחצי ועדיין מתעוררת באמצע הלילה, לא לעיתים רחוקות (כבר לא יותר מפעם בלילה, ויש גם לילות שהיא ישנה כל הלילה, אבל הרבה פעמים עוד מתעוררת).

את השני גמלתי מהנקות לילה אחרי גיל שנתיים, לא זוכרת מתי. אבל דווקא די מהר אחר כך הפסיק להתעורר מעצמו (וגם כשמתעורר - הולך לשירותים וחוזר למיטה לבד. ב"ה).

השלישי עדיין מתעורר (בן שנתיים ושמונה)🙊
בעז"ה מתכננת לגמול מזה בהמשך הקיץ. מרגישה שהרבה יותר קל לי כשהם יותר גדולים.
ובכל מקרה מתעורר לשירותים פעם-פעמיים בלילה (עוד לא הולך לבד, אני לוקחת אותו ברגע ששמעתי שהתעורר, אז זה טוב שהוא עדיין רגיל לקרוא לי ואני ערנית לקריאות שלו כשמתעורר...)

באיזשהו גיל שהם יודעים לשתות לבד באמצע הלילה/ לקום לשירותים, אז הם מפסיקים להעיר אותי.

האחרון המשיך לקום ולינוק גם אחרי גיל שנה וחודשיים בערך, עד שנכנסתי להריון, גמלנו אותו מהנקת לילה, וב"ה הוא התחיל לישון לילה שלם..
מידי פעם קם רק כדי שנביא לו מוצץ ואז חוזר לישון.

הקטן מגיל 8 חודשים

כיום בת 3 חודשים, מאז היא ישנה 8-12 שעות בלילה ב"ה.
אבל ביום... לא תצליחו להרדים אותה ליותר מ10 דקות וגם זה בקושי

השבוע, מפחדת לענות @פשיטא 

ושעד אז לא תהא עין הרע שולטת בכם...

שנה וחודשיים
שנה וחמישה
שנה וארבעה




אבללל...
עם הגדול הוא היה קם מלא, והיה מתקשה לחזור לישון, רק עם נידנודים וכל מיני... והיה בוכה מלא מגזים עד 3 בלילה צרחות אימים, כל הנקה לקחה 45 דק'...
עם השלישי לעומת זאת, . בלי עין הרע תינוק חלומיייי... ישן 4 שעות ברצף מגיל יומיים, יונק צ'יק צ'ק, חוזר לישון לעוד 3-4 שעות.... רגוע... מחייך.. צוחק... זה ממש משמעותי אם הוא חוזר מיד לישון או לא!

מגיל חודשיים בערך.
בגיל שנה היתה תקופה שכן התחילה להתעורר, ואחר כך עבר לה.

השני
מגיל שנה וחצי בערך.

שניהם עדיין מתעוררים לפעמים בלילה אבל לא בקביעות.

חוץ מאחת, שבגיל ארבעה חודשים (אחרי שהעברנו אותה חדר) כבר ישנה לילה שלם.
עד שהגיעה לגיל 11 חודשים, והחגיגה חזרה... כיום היא בת שנתיים וחצי, ועדיין מתעוררת ברוב הלילות. ולא רק שמתעוררת - אלא גם מתעקשת שנרגיע אותה בדרך ש*היא* רוצה. כלומר - לישון בחדר שלנו...
תאמינו לי שאני כבר לא יודעת מה עדיף...

עדיין יונקת..
זאת הסיבה שתמיד בערבים סוחבים אחתה איתנו לדייטים חחח
אבל אני יודעת לפי הגדולות שלי שסה תקופה וזה יעבור

אבל הבת שלי בת שנתיים ועדיין קמה לבקש מים וצומי...

הגדולה בת חודש ישנה כבר בחדר שלה, לילה שלם. לא ינקה.

השני, ינק עד גיל שנתיים וחודשיים, ישן לילה שלם בערך בגיל שנה , שנה וחצי.

השלישית, נגמלה מהנקה בגיל שנה, אבל עוד לפני כן ישנה לילה שלם.. בערך 5 חודשים.

ילדון אחד רק בסביבות גיל 3 וחצי התחיל, עד אז היה בא באמצע הלילה למיטה שלי ונרדם מיד.

יש לו עוד זמן
נראה שהוא כבר בדרך לשם
הקטן שלי התחיל רק בגיל 8 חודשים

אם הוא מתרומם על 6 זה ממש סבבה. אין שום סיבה להילחץ, זה אפילו מוקדם לצפות שיזחל קדימה-בטח שעל 6. על הגחון אפשר לעודד אותו בלשים משחקים טיפה רחוק ממנו שיצטרך להתאמץ להגיע אליהם.
לגבי להתהפך מהגב לבטן, זה באמת כבר מצופה, אבל זה לא מלחיץ שלא עושה את זה. כשהוא על הגב תנסי לעזור לו לעשות חצי דרך ושהוא צריך להשלים את השאר. תתרגלי איתו את התנועה הזאת, ומהר מאוד הוא ילמד את זה.
ממה שתארת, באמת שנשמע שהוא בסדר גמור

הוא לגמרי בשלב המתאים, ואפילו קצת מתקדם.
תני לו את הזמן בנחת, כנראה שהוא צריך עוד קצת זמן,
נשמע שעוד רגע הוא זוחל, והכל טוב.

להתהפך כן כדאי לעודד, אולי תשאלי בטיפת חלב מה כדאי.
אצלי הסבתות אמרו להפוך הלוך חזור ברצף כמה פעמים, וככה הם לומדים.

אם לא- כדאי שיהיה יותר..

אפשר לשים לו צעצועים או כלים שעושים רעש וצלילים. אני ראיתי שבגיל הזה הבן שלי ממש אהב את המוזיקה. זה יכול להיות כוס חד פעמית שנמעכת ועושה רעש, וזה יכול להיות רעשן או משחק צלילים מיוחד.
יתן לו יותר מוטיבציה להתקדם קדימה כשהוא נמשך לצלילים.

באופן כללי, נשמע שהוא בטווח. בנים מתפתחים יותר לאט מבנות(בהכללה אבל זה נכון רפואית). תשמעי בטיפת חלב מה ממליצים לך והכי חשוב- אל תלחצי!! כל ילד והקצב שלו. והיי, הוא יכול פתאום להתיישב או לעשות כמה צעדים קדימה ולדלג על שלב ההתהפכות והזחילה.

באופן אישי, אצלנו הוא זחל ממש מוקדם, עמד והחזיק כבר מגיל חצי שנה. שזה יחסית מהר. אממה, לא הלך לבד. קראתי באינטרנט שתוך חצי שנה מאז שהם נעמדים והולכים עם חפצים- הם מתחילים ללכת לבד. עברה חצי שנה ולא קרה כלום. התחלתי להלחץ, שאלתי בטיפת חלב, שאלתי רופאת ילדים. כולם אמרו שהוא בטווח התקין עד גיל שנה וחצי. טוב, עובר עוד חודש ועוד חודש. וב"ה בגיל שנה ו3 חודשים הוא התחיל ללכת לבד וישר הולך בריצה הוא הולך ממש מהר ויודע גם קצת לקפוץ כזה בקטנה.
מה אני באה להגיד?
לא עוזר להלחץ, צריך לסמוך על המומחים הם הכי יודעים. ואם בסוף ישלחו אותך לפיזיותרפיה לא יקרה כלום. בסדר גמור.

בהצלחה!

נורא יציבה על ארבע זוחלת אחורה ולצדדים פשוט לא קלטה את הקונספט של לזחול קדימה ופתאום הבינה ביום אחד והתחילה לזחול על ארבע ממש מהר דילגה על זחילה על הבטן

נשמע לגמרי מעולה לגיל שלו. האחות התלהבה מהבן שלי שרוקד על שש קצת אחרי חצי שנה. נראה לי הרוב מתחילים לזחול ב8-9 חודשים. להתהפך מהגב לבטן זה הגיוני ללמוד רק סביבות גיל חצי שנה, תוודאי בטיפת חלב, אבל נשמע שהוא בסדר.

אצלי בערך בגילאי שבעה חודשים מתחילים לזחול.. כל אחד והקצב שלו. יש כאלה גם שיותר מאוחר. אל תלחצי. אל תשדרי לחץ.... רק לזרום וזה פשוט יגיע פתאם
.. מניסיון של מנוסה

אנחנו היינו בפיזיוטרפיה שבוע שעבר לבת 9 וחצי חודשים שלא זוחלת.
אמרו לנו לשים אותה מלא מלא על הבטן,
וגם לשים משחקים שיגרו אותה לפניה (אצלינו היא גם אוכלת הכל כבר אז שמנו צ'יטוס) ולתת לה קונטרה ברגליים/ישבן כדי שתתקדם.
זה לזחילה. בגיל קצת יותר גדול אפשר לנסות על מדרגות של ג'ימבורי. להרים יד יד רגל רגל. זה גם מעודד זחילה.

והלב השומר יתרחב משמחההה...
יזחל בקצב מהיר
וזה יבוא כמו שהטבע רגיל
להתחיל לזחול... בזמנו...''

תראי איזה שיר יצא לי אבל זה ממש תואם גיל..

קצת יותר גדול משלך. חצי שנה ++

יש לו חולשה בחגורת הכתפיים, הוא עוד לא נשען על הידיים, בטח לא עובר לשש או זוחל אחורה.

אנחנו בטיפול פיזיותרפיה, כי זה באמת חריג. אבל נשמע ששלך בקצב בסדר גמור.

לגבי התהפכות מהגב לבטן - זו התהפכות חשובה כי היא משלבת בתוכה כמה מיומנויות.
הוא מכניס רגליים לפה? מושיט ידיים למשחקים?

הפיזיותרפיסטית לימדה אותנו, שכל מה שאנחנו רוצים שיעשה, לנסות ללמד אותו את הטכניקה


לגבי התהפכות מהגב לבטן:
ההתהפכות הזו מתחילה מהרגליים, הוא צריך לקפל את הרגליים ולהפנות אותם הצידה, רק אחרי זה מגיע היד הנגדית עד שהוא מתהפך.

אז את יכולה להדגים לו. להזיז בעדינות את הרגליים לצד אחד. לדחוף בעדינות בעדינות עד שהוא מתהפך. ככה הוא ילמד
אפשר גם לעשות את זה בשיפוע, נגיד לשים אותו על הקצה של משטח משופע ואז לעודד אותו להתהפך (לא לכיוון המשטח, המטרה של המשטח היא רק לתת את הזווית).
נסי לעודד אותו לפנות לצדדים עם משחק. תדעי עם משחק קצת ביד שלו ולאט לאט תזיזי את המשחק ככה שיצטרך לעקוב אחרי המשחק עם היד.
אם הוא לא מכניס רגליים לפה עדיין, תנסי לידד אותו עם הרגליים שלו. להכיר לו אותם, לקרב אותם אליו.

כשהוא על הבטן, את שמה לו משחקים מלפניו? הוא מושיט אליהם ידיים ומנסה לשחק ולתפוס?