לבן שלי חוזרות התולעים כל חודשיים גג שלושה!!!
והן משגעותתת אותו
אני מכירה אלף סוגי תרופות סבתא ושום דבר לא באמת מועיל
קיבל כבר 5 פעמים בשנה האחרונה לדעתי ודיייייי שובבבבב
יש לי כבר מספר חודשים מין כתמים כאלו שמתקלפים באזור הגבות והאוזניים.
הלכתי לרופא עור ואמר שזה נקרא סבוראה
נתן לי כמה משחות אבל בינתיים זה לא ממש עוזר.
יש פה מישהי שהתנסתה בכזה דבר?
אשמח ממש לכל עזרה ומידע בנושא!
אני כבר ממש מיואשת....
כמה זמן צריך להשאיר על הפנים?
השתמשנו בשמפו שהרופא עור המליץ עליו זה לא עזר בכלל.
אחר כך שאלתי מישהי שעוסקת ברפואה משלימה, והיא המליצה לי למרוח על זה חלמון ביצה ואחרי כ-10 דקות להוריד בעדינות עם מסרק כינים. ואחר כך להשתמש בשמפו מסלק סוכר (קונים בחנויות טבע) כדי שלא יחזור.
אצלנו זה עזר (אבל אנחנו לא מתמידים עם השמפו מסלק סוכר, אז לפעמים כן חוזר שוב).
למרוח חלמון ביצה על הפנים?
בעעע צריכה לחשוב על זה
לילדים שלך זה היה בשיער? או בפנים?
לבת שלי היה. ניסיתי שמפו בהמלצת הרופא אך ללא הועיל.
הרוקח המליץ לי על שמן אמבט ליפיקאר של חברה צרפתית בשם: לה רוש פוזה. ממש מסבנים את הראש, ממתינים ושוטפים.
תוך כמה ימים הכל עבר, כולל יובש בפנים ובכתפיים. אני עדיין משתמשת בזה כסבון ושמפו בשבילה והכל חלק.
זו ההמלצה הקבועה שלי. ובמקרה של הפותחתאמהלהמומלץ מאד בנוסף לשמן למרוח גם את הקרם לחות שלהם.
אני משתמשת בזה כשמן רחצה קבוע אצלנו וקרם לחות שפותר את כל הבעיות!!!
מהפצעים המעצבנים של גיל חודש (נעלמים אחרי יומיים/שלושה של מריחה)
ועד כל סוגי יובש ואטופיק למינהם.
לרוב בסופר פארם יש על זה הנחה של 20-30%
בקופה אם יש לך לאומית זהב למשל גם יש הנחה
כי החסרון היחיד של השמן הזה שהוא פשוט יקר
ושוב- במצב שלך לדעתי חובה גם קרם לחות
אני במכבי, מעניין אם גם שם יש הנחה
ממש תודה רבה, כל שקל שווה לי אם זה יעזור
סיוט חיי 😮💨
בבגרותי היה לי כמעט כל הזמן, עכשיו רק במזג אוויר קשוח ובתחילת הריון זה מתפרץ בפנים (גבות וצידי האף). בשאר הזמן רק באוזניים ובקרקפת. ניסיתי כמה תכשירים והתייאשתי מהכל. אנסה את לה רוש פוזה, נראה אם יעזור...
כנראה שריר, עור או משהו כזה שזזים או תחת לחץ בגלל הגדילה של הבטן.
מציק ממש.. סיבה לחכות ללידה
בדיוק שמעתי סיפור מחברה על כאב ברום הבטן כסימן יחיד לרעלת הריון.
בהצלחה ותרגישי טוב
מזה חששתי בהתחלה,
בדיוק אתמול עשיתי בדיקת שתן שיצאה תקינה. אז איך איבחנו אצלה? על ידי מדידת לחץ דם?
היה גבוה כשבדכ הוא נמוך. אני נזכרת עכשיו שגם היו לה בצקות, אז אולי זה גם סימן.
היתה צרבת שממש נרגעה כשהבטןירדה. אבל יודעת מה, אולי התחלף בסוג כזה. העניין שלא מושפע מאוכל אבל כן ממאמץ דווקא אחרי מנוחה ממש נרגע. שזה גם מרגיע אותי.
רציתי ללכת אתמול למרפאה וכל כך אמרו לי שם שלא לבוא בלי תור ובלי הפניה (לאחיות!)
ניסיתי להמנע ממיון.
האמת התייעצתי עם קרובה שבתחום שתמיד אומרת לי לבוא אליה לבדיקות, נמנעתי מלהתקשר השבוע כי היא מהלחוצות ממש, התקשרתי הבוקר שנראה לי אבוא והיא דוקא חשבה שאין שום דבר מדאיג.
וזה היה צרבת..
צרבת היא לא תמיד בגרון אלא יכולה להיות גם ברום הבטן..
תנסי לקחת אומפרדוקס לצרבת ותראי אם זה עוזר..
גם לי זה לא היה בהכרח קשור לאוכל.
עצם זה שזה כאב מוכר כסימן למשהו מאוד נקודתי ולא מיילדותי זה כבר טוב.
זה יותר בצד, אבל אולי זה זה
הייתי בפיזיותרפיה שאמרה לי שהנקודה הזו מאוד תפוסה ולחצה על זה, הכאב התחיל כמה שעות אחרי.ימיים אחר כך דיברתי איתה והיה נראה לה מאוד הגיוני שזה כאב מהטיפול ולא משהו מדאיג.
היה לי משהו דומה בהריון הקודם.
מה שכן אם זה שריר כדאי מאוד ללכת למישהי מקצועית לשחרר אותו, אצלי זה הקשה וחסם את התינוקת מלצאת..
כל סיפור כזה אותי דוקא לא מלחיץ אלא דוקא עוזר לשאול ולברר את הדברים הנכונים.
ב"ה באולטרסאונד הכל תקין, ל"ד תקין, פיזיותרפיסטית ביום חושבת שזה אכן שריר והררתה לי מה לעשות.
תודה לכל המגיבות והמרגיעות 
בת כמעט 3 עם כמה פצעונים על הלחי. זה משהו מדאיג? הראש שלי ישר קפץ לחצבת אבל זה איזה 3 פצעונים לא יותר.
מצוננת טיפה, חוץ מזה מרגישה טוב
העור לא סדוק. נראה קצת כמו חצ'קון
וזה אדום אז לא חושבת שנזלת, אחד גם יחסית גבוה מתחת לעין
תודה גם לך @מתואמת
כמה פצעים ליד הפה ולא ממש בתוך...
הפה והגפיים, אימפטיגו, עקיצה, יובש , מולסקום
(ב"ה עברנו הכל, יש לי מלאי של כל משחת עור אפשרית 😅)
הייתי מצלמת לצ'אט להתרשם מהכיוון שהוא יעלה
וכמובן לראות רופא
לדייט זוגי מהבית?
לבעלי ולי. אפשר גם מחוץ לבית אבל אז משהו שמתאים עם מתוקי בן שנה.
תודה לכןן❣️
אבל אם לא בטוח שבעלך יאהב את הקונספט אז זה באמת יקר...
מציעה רעיונות נוספים:
לבשל ארוחה שווה ביחד ואז לאכול.
לצייר ציור מושקע בשביל הבית.
לבנות משהו (נגרות וכדומה) בשביל הבית.
משחקי נייר ועט (צוללות, איקס עיגול, סיפור בהמשכים שכל אחד לא יודע מה המשפט שהשני כתב קודם, ארץ עיר עם מושגים על זוגיות...)
אנחנו עשינו את זה (עם הילדים) על נושאים אחרים.
אפשר למשל - תכונה חשובה בזוגיות, בילוי שכיף לעשות בזוג, אולמות חתונה וכו' (הכול צריך להתחיל באות שיוצאת).
אפשר גם לעשות משהו ספציפי לזוגיות שלכם - מקומות שבהם היינו כזוג, דברים שאנחנו אוהבים לעשות יחד, שמות של ילדים שהיינו רוצים שיהיו לנו...
ונהנו מאוד.
אני מניחה שאפשר לעשות את זה עם ילד קטן
של יצירה וכאלה. לא עולה לי עכשו שם ספציפי, אבל בטח אפשר למצוא בגוגל.
משחקים זוגיים - יש גמ"ח ע"ש יהונתן חברוני, אם מדבר אלייך תבדקי מה יש באיזורך. גם משחקים של ילדים יכולים להיות כיפיים (דאבל, קלפים וכו).
בחוץ - ניווט זוגי של חוויה מתוכננת, בדיוק במבצע השבוע. לא זול אבל אנחנו נהנינו (עשינו עם בת 8 חודשים במנשא).
אגב, היא גם מפרסמת רעיונות למשחקים ודייטים בבית, ממש חמודים. אני מקבלת את זה בקבוצה בווצאפ.
יודעת שלא חייבים לענות, אבל מתלבטת הרבה אם זה יכול להתאים לנו אבל לא מתאים לנו משהו חופר מדי אם אני מספיק ברורה.
זה דומה למשימות שהיא שולחת?
זה כן מצריך פתיחת לב, אבל אפשר לבחור עד כמה וכמובן גם לדלג.
היתה משימה לשאול אנשים אקראיים - דילגנו כי לא התאים לנו...
היה משהו לברך אחד את השני - אפשר להקליל ואפשר להעמיק ולרגש.
לא זוכרת עוד דברים כרגע.
אני בנאדם שיכול להיות לו לא זורם דברים כאלה. ברגע הראשון היה לי טיפה אנטי ואז החלטתי לשחרר ולזרום בלי ציניות עד כמה שאפשר.
מקווה שהועלתי.
ומה שלא יראו לנו בכל הסרטים והמדיה,
גם כי אין לזה רייטינג,
זה שאפשר לחיות *בטוב* ובטוב גדול בתוך חיי הנישואים.
ומה שצריכים ללמד וללמוד
זה איך להיות בתוך קשר
איך לבנות קשר
איך להישאר בקשר בטוב
איך להחזיק, לתחזק, לחזק, ולהתחזק בתוך קשר.
לא חתונה ממבט ראשון וזה השיא
לא תוכנית היכרות / שידוכים בלבד
לא סדרה עד כמה נישואים הם בערך ופשרה והתבוססות באומללות ולית ברירה
אלא בתוך
ותוך כדי
ומתמשך
ומלא חיים
וחזק, ואוהב, ועוצמתי יותר מהכל
בתוך חיי הנישואים
שנה ראשונה
עשר שנים ראשונות
עשרים שנים
מה עושים אז?
מה עושים ששלב הפרפרים הראשוני נגמר?
איך עוברים לשלב הבא, שטומן בחובו עוד הרבה יותר טוב אהבה אפילו?
מהי בכלל מהות הנישואין?
איך אפשר להעצים אותם עוד ועוד ועוד?
איך פותרים קונפליקטים?
מה עושים כאשר פערים צצים?
איך לריב נכון?
וכן הלאה עוד המון לימודים שהם בעצם לימוד החיים עצמם.
את זה צריך להראות.
את זה עלינו ללמוד וללמד
וגם לשמור ולעשות ולקיים
ולזכור שכל דבר בטבע זקוק לאנרגיה כדי להתקיים.
גם קשר. גם זוגיות. גם נישואים.
תהיה לו אנרגיה - יתקיים
לא תהיה לו - יתקשה להתקיים.
אלו לא חיים של בערך
ולא כמעט
לא ליד
ולא בצל או בצד
אלא אלו החיים עצמם
בדיוק
בהכי הכי הכי עוצמה הנאה צמיחה אהבה קירבה ועומק שלהם.
והמתמידים מרוויחים
כמו לפני לידת תינוק - פלא הבריאה שדורש הריון, לידה, גידול אינטנסיבי
כמו בשיא גופני שדורש התמדה
כמו בהשגת חוכמה / הישג / כל דבר שעמלנו עליו רבות
וכמו בכל דבר טוב שצריך להשקיע בו כדי שיהיה הגירסא הכי טובה ומטיבה של עצמו
נישואין הם לכתחילה המקום הכי בטוח לאהבה אמיתית לנצח
לא תחליפים, לא בערך, אלא הכי נכון, הכי מדויק והכי פשוט שיש.
החיים עצמם - בשיא אושרם ומהותם.
צודקת לגמרי.
אולי צריך לעשות בסגנון סרטי טבע על מקומות קסומים... (-;
בנהזוג יצא לנופש אתמול עם חברים יחזור בהמשך השבוע
למרות.... שאמרתי לו בפירוש שלא מתאים לי ולא לבית עם כמה וכמה שובבים ב"ה שנמצא במצב מורכב מאוד! ואני גם במצב מורכב לא הקשיב קם ונסע
תגובות שלי?
המשך?
כועסת מאוד לא דיברנו מאז ...
ולא הגיוני לצאת בלי אישור לכמה ימים
אבל השאלה מתי הוא יצא לחופשה כזו בפעם האחרונה
כי הגיוני מדי פעם לצאת להתאוורר
זה צריך להיות הדדי
אבל לפעמים צריך את זה יותר מאשר השני מאפשר
במיוחד בתקופות מורכבות
אנחנו יוצאים עם חברים בנפרד די הרבה
גם בתקופות מורכבות
הגענו להבנה שזה שווה מספיק כדי להתאמץ אחד בשביל השני
אני רואה הרבה זוגות שלא נותנים את זה אחד לשני
ולפעמים המצב באמת יותר מדי מורכב
קדם לו צורך ממשי
עם בעיות ומורכבות בהחלט נדרשת גם התאווררות
אני מניחה שעד פה תסכימי איתי..?
העניין הוא העובדה שאת הטלת ווטו על כך והוא בחר בכל זאת לצאת
אני חושבת שצריך לדבר על זה. יכול להיות שהוא הרגיש שאין לו ברירה, ועם זאת - מעשה חד צדדי שכזה לא מתאים כאדם נשוי.
השאלה היא מה מפריע לך יותר. התחושה שבעלך לא הקשיב לך, או זה שלא הצלחתם להגיע להסכמה? אולי בכלל קשה לך עם זה שאת ויתרת על התאווררות והוא כן יצא? מעין ציפייה שיקריב גם הוא כי התקופה מורכבת..? את לא חייבת לעמות פה כמובן, וצריך באמת לראות תמונה יותר גדולה מתיאור הסיטואציה הזו כדי להבין איך לענות נכון בלי להגביר להבות ביניכם ולחשוב איך כדאי לפתור את זה כ'הוא יחזור וגם להבא. אני לא מומחית גדולה לזוגיות אבל לענ"ד, למעשה כזה חד צדדי קודמת התנהלות שהביאה לקצה בדרכ.
במקרה כזה כדאי לחשוב איך לא מגיעים לשם מראש. שניכם. שלשניכם יהיה מספיק איוורור גם בתקופות מורכבות, לחשוב איך אפשר בכל זאת גם אם לא כמה ימים (נגיד לילה אחד) כדי להתאוורר ולהיטען. ובכלל, איך מערכת היחסים ביניכם בדרכ
שולחת חיבוק❤️
גבר שזורק אחריות מבלי לוודא שיש מי שתופס אותה ויש בבית אישה מתפקדת שמוכנה לגבות אותו הוא קודם כל חוטא כלפי הילדים שלו
גםנאם היא (לכאורה)הביאה אותו לקצה
הוא לא יכול פשוט לנטוש
(והאמת שאני בכלל לא מתחברת לאמירות כמו 'הסכימה לו' 'הטלת וטו' - מתאים יוצר ליחסי הורות... לא זוגיות)
אבל זה מה שהבנתי שהפותחת התכוונה אליו
לגבי השאר - מסכימה וכתבתי שפשוט ללכת זה לא דבר שעושים.
גם דינמיקה הורמת היא דבר שקיים בין בני זוג, נרצה או לא. לא מחייב שזה המצב של הפותחת אבל קיים
לא הקשיב למה?
מה נאמר?
אני רואה הבדל גדול בין להגיד 'אני לא מסכימה שתצא' שיכולה לעורר אנטגוניזם לבין 'אני לא מסוגלת להישאר עכשיו לבד
במקרה הראשון זה אולי התנהגות ילדותית הפגנתית
ופעולה מתוך תסכול/ כעס ואת זה עוד איכשהו אפשר להבין מה עמד מאחוריה ולעבוד על זה (לא מצדיקה!)
במקרה השני זה חוסר הבנה בסיסי של האחריות שלו כלפי הבית והילדים -
וזה כבר הרבה הרבה יותר בעייתי
ויש עוד סיטואציות לא פשוטות אז כרגע זה לא מתאים יציאה
ואמרתי בפירוש לא יכולה להתמודד לבד ...
אבל כן יודע שיש על מי לסמוך כי אתן את המקסימום על חשבוני לילדים
נהנים הכי הרבה מהמצב
מזמינים פיצה לארוחת ערב
קופצים ללילה להורים
לוקחת יום חופש מהעבודה כדי לנוח בבוקר
לוקחת עזרה בתשלום לימים האלה
גם אם בד"כ חוסכים, זו ההזדמנות
מה שאת צריכה זה להבין איך את שורדת עד סוף היום.
העניין הזוגי הוא חשוב ביותר, אבל כרגע זה גוזל ממך אנרגיה דווקא כשאת הכי זקוקה לה.
מה יעזור לך לשרוד את היום הזה?
אוכל מוכן? להזמין בייביסטר? לבקש עזרה מהמשפחה? לשלוח ילדים לחברים?
חיבוק!!
ותדאגי גם לעצמך, לא לתת על חשבון הרווחה הנפשית שלך, תזכרי אמא חזקה= בית חזק.
אז תשקיעי גם בעצמך.
מבינה אותך ממש. את כועסת כי הוא זרק עלייך את העול ודאג רק לעצמו.
זה כואב מאוד.
חושבת שזה מעשה לא ראוי. לצאת ולנפוש ולהשאיר את האישה שתטפל בכל.
נראה לי שאת צריכה לחבק את המקום הפגוע שלך עכשיו, וגם לשחרר את הכעס המוצדק שאת מרגישה אליו.
לא כתבת האם ההתנהגות הזאת מאפיינת אותו (שהוא עושה דברים חד צדדיים ומשאיר אותך להתמודד עם התוצאות), או שזה נופש חד פעמי, שבאמת הסתדר לכולם ואין עוד הזדמנות בזמן הקרוב והרחוק, ובשאר הזמן הוא איתך ועוזר בבית?
כי אם זה נופש מיוחד מאוד, שהוא חיכה לו המון, נופש שלא יחזור,
וגם הוא איתך בשאר הזמן בבית, עוזר לך וקשוב אלייך
ובאופן כללי מתחשב ברגשותייך ורוצה בטובתך-
הייתי כן ממסגרת את הפגיעה ודואגת לעצמי לנופש גם כן, וכמובן מפנקת את עצמי בכל זמן השהות שלו שם.
אבל אם הוא אחד "שריריסט" כזה, שלא דופק לך חשבון, והוא רגיל להיות זה שיוצא ובא מתי שבא לו, בלי קשר לרגשותייך
אז כן הייתי "מסתכנת" בלערער על ההסכם הלא מכובד הזה.
הייתי אומרת לו חד משמעית שאני לא מוכנה להתנהגות חד צדדית כזאת מצדו.
ובמקביל גם אומרת לו בבהירות למה אני מצפה ממנו.
וגם קובעת תור לטיפול זוגי.
ואם הוא עדיין ממשיך ומצפצף- חושבת טוב טוב עם עצמי מה הפחד שלי, ולמה אני נשארת בזוגיות שלא מכבדת אותי.
ומסיקה מסקנות לגבי העתיד שלי, ולגבי איך אני רוצה שיתייחסו אליי.
טיפולים לאחד הילדים וגם ככה הימים האלה הם קריעה
מבינה קושי של כולנו
אבל...כן אני יזמתי במהלך התקופה 3 יציאות עבורו כי ראיתי את הקושי שלו
עכשיו מבחינתי נשברו הכלים
רק תוהה איך להמשיך מכאן
הוא רואה אותך? משתדל להקל עלייך? מפנק לעיתים?
גם אם לא 100 אחוז
כדי להגיב לך. כבר כמעט לא מגיבה כאן, אבל היה לי חשוב.
עברתי על השרשורים שלך, ואני חושבת שממש ממש חשוב שתמצאי לעצמך ליווי על ידי איש מקצוע שיוכל לכוון אותך.
מבלי להכיר את כל התמונה, אני אומרת בעדינות שזה לא נשמע כל כך תקין.
כמובן שאני לא יכולה להצביע על הבעיה, אבל מכל מה שאת כותבת, אני חושבת שממש כדאי שתהיה לך כתובת בעולם האמיתי.
מישהי שתוכל להאיר לך, להכווין איך נכון להגיב וגם תעזור לך להבין מה את רוצה ומה מתאים לך.
חושבת שזה ממש יכול לעזור ולחזק אותך, מבלי להיכנס לשאלה המעשית כרגע איך נכון להגיב למקרה הספציפי הזה (או למקרים אחרים).
גם מבינה לאחרונה דברים
רק תוהה מה נקודת המוצא במצב כזה שיש ילד עם טיפולים בבית
האמת שחשבתי עליך הרבה כבר מהסיפור הקודם ששיתפת בו (על הילדה באשפוז).
ונשמע שאת מתמודדת עם אתגרים לא פשוטים מולו.
משהו בהתנהלות מרגיש לא כ"כ תקין.
אני חושבת שמאד כדאי לך לקבל עזרה מקצועית. לשתף באתגרים, ללמוד מה הגבולות שלך ואיך אם נשמרים, ובכלל לקבל תמיכה, הכלה והכוונה.
אני מקווה שאת מצליחה להקל על עצמך בימים האלה שאת לבד עם הילדים כמה שיותר..
בהצלחה גדולה!
ממש קשה
ודווקא זה מחזק בעיניי שכדאי לקבל עזרה מקצועית.
זה יהיה לא אחראי מצידי לכתוב כאן מה נכון לעשות
כי אני לא מכירה את הסיפור שלכם, וכי אני לא אשת מקצוע.
אבל אני כן יודעת להגיד שלפעמים אנחנו צריכות להפנות את המיקוד כלפי עצמנו, והדרך לעשות את זה היא על ידי עזרה מבחוץ. לא תמיד אפשר לבד.
ואם תפני למישהי טובה ומקצועית, זה יכול לעזור לך גם בפן האישי (של חיזוק ביטחון, גבולות, מקום לעצמך) וגן בפן הזוגי (האם תקין, מה תקין, איך לתקשר) וגם בפן המשפחתי הרחב יותר, שגם הוא כנראה מאתגר.
ילד חולה
הרגשות פועלות בעוצמת יתר
ואם יש בעיות בזוגיות הן יותר צפות ומתחדדות
אם זה משהו ארוך
כדאי לתת מענה לרגשות שליליים ולבעיות
וגם לנסות לפתח שגרה שמאפשרת יותר שחרור לשניכם
הם מחשבים לפי השכר ברוטו או נטו??
שכחתי לדווח על שעת שהייה אחת וקיבלתי החודש נטו כמה שקלים פחות מהמינימום שצריך לתמת
מישהי מכירה ויודעת להמליץ או דיס?
יעזור לי מאד!
ובדגש על ד''ר שלמה סרי, אלוף עם ילדים.
לא ממליצה על וויט קליניק, גם שונא ישראל וגם לא מוצלח
אנחנו בלאומית
אשמח להמלצות סביב מזרח בנימין והסביבה
אנחנו נסענו לאחרונה למעלה אדומים - מרפאת סגול.
בינתיים היינו רק בבדיקה אז לא יודעת להגיד איך הטיפולים. ולא הצלחתי למצוא המלצות, אבל שווה לי משיקולי נוחות - למרות המרחק יש לנו שם משפחה...
ביישוב שלי ההמלצה היחידה שקיבלתי הייתה לנסוע לאלעד.

משהו שווה, הכי חשוב שיהיה אוכל כשר בקרבת מקום, ועדיף כמה מקומות
אפשר צימר בירושלים שאז מבחינת אוכל זה סבבה.
אם אפשר שיהיה ג'קוזי או בריכה בכלל פינוק
אשמח להמלצות
תודהה
עם בריכה.
לא יודעת לגבי אוכל כשר באזור..
@אוהבת את השבת הרבה זמן לא היייית פה.. מקווה שאת בטוב!
אבל אני נוטלת גלולות
מה הסיכוי שזה הריון? או שזה מהגלולות עצמן?
יש סיכון אם אני ממשיכה לקחת את הגלולות כשאני בהריון?
אבל סביר ביותר שזה מהגלולות עצמן.
תעשי בדיקת הריון אם את חוששת.
אם נטלת כמו שצריך ולא פספסת גלולה הסיכוי להריון נמוך מאוד, אבל כבר היו דברים מעולם. יש דברים שפוגעים ביעילות של הגלולות, זה אמור להיות כתוב בהוראות, כבר לא זוכרת מה בדיוק...
בחילות, רגישות בשדיים, עייפות, עכשיו גם כאב גב תחתון ושילשולים
כבר לא יודעת אם זה סתם צבר של דברים או קשור אחד לשני.
אני לא חוששת מהריון
אפשר לומר שאני גם רוצה את זה, קצת נוטלת בעל כורחי
לא לוקחת תמיד בזמן, יצא לי לפספס כמה פעמים, עד שעתיים וחצי איחור.
אם את לוקחת כבר תקופה ממושכת, פחות סביר שהתחיל פתאום נראה לי( למרות שגם אפשרי).
אם התחלת לאחרונה, דברים 'הורמונליים קלאסיים' כמו רגישות בשדיים ובחילות כן הגיוני. אולי גם תפסת איזה וירוס.
ואולי באמת הריון, תבדקי,
בשורות טובות 🙏
אי אפשר לדעת עד שלא תבדקי. לדעתי כן הגיוני מהגלולות.
עכשיו אני סקרנית אשמח לעדכון 😅
בהצלחה ובשורות טובות
לק"י
עד כמה שידוע לי.
תסתכלי בהוראות.
עשיתי את בדיקת דם של השקיפות ביום חמישי בבוקר.
ועד היום לא קיבלתי תשובה... זה הגיוני כל כך הרבה זמן?? כתוב לי בתוצאות בדיקות מעבדה "בעבודה".
התשובה אמורה להגיע כבר משוקללת עם האולטרסאונד?
ותודה על התשובות! לא ידעתי שזה ככה כל כך הרבה זמן.
חשבתי כמה ימים מקסימום. וכל הזמן נכנסת לבדוק איך עוד לא הגיע...
נושא שמעסיק אותי מאד.
אני בת 34
הרגשה שרוב שנות הפוריות מאחורי.
כרגע ברמה הפשוטה לא מתחשק לי הריון וכולי.
אבל כשאני חושבת על הגיל, כן נבהלת, שלא נשארו עוד הרבה שנים
כמובן ה' מנהל את העולם ולא נכנסת לפינה של כמה בדיוק אבל כן בעז"ה אשמח ללדת עוד כמה ילדים...
אז אולו מצד זה להפסיק למנןע? כדי להספיק?
מצד שני אולי לצאת מהחישובים האלה ומתי שיתאים?
מחפשת כיוון.
זה עוזר להתכוונן להחלטות מתאימות
אם את בת 34 ורוצה עוד ילד, אז זה לא לחוץ, אבל אם את מרגישה שאת רוצה עוד הרבה ילדים, אז כדי לתכנן אולי קצת אחרת.
אני יכולה לשתף שאני מגיל צעיר רציתי הרבה ילדים, ככל שילדתי הרצון הזה שאולי התחיל כרצון של ילדה התגבש כרצון ודרך חיים של אשה בוגרת שבונה את החיים לאור הרצון הזה בשילוב עם השקעה בפיתוח קריירה משמעותית.
בעיני לא נכון רק לזרום, צריך לחשוב ולבחון, לראות האם החלום מתאים למציאות ואם לא, מה משנים אבל כן נכון לחשוב את זה
אני לוקחת גלולות חודש וחצי, מחברת חפיסות
עכשיו באמצע השנייה
בשלושה ימים האחרונים התחילו לי כתמים חומים פעם ב כזה
זה אומר שאני לקראת מחזור? יש מה לעשות עם זה?
חייבת למשוך לפחות עוד שבוע וחצי
בהריון שבוע 23.
יש צורך להיבדק? מרגישה תנועות.
אציין שאני לא ישנה כל-כך טוב בלילה
כשהיה לי חשש לרעלת דודה שלי שהיא מיילדת אמרה לי לא לחכות לבוקר למרפאה אלא מיון בלילה..
אבל ז היהיה כאבי ראשמח ול"ד.
הוא יצא משובש כי הוספתי אותו בעריכה.
תמצאי הערב איפה למדוד לחץ דם.. יש המון אנשים שיש להם מד בבית.
אם תקין אז אחלה.מחר בדיקת חלבון בשתן במרפאה וזהו. אם לחץ דם גבוה אז הייתי הולכת למיון הערב.
אבקש משכנה שיש לה בבית
לשתף את האחות בזה
כי כמו שיעל כתבה זה יכול להיות סימן לרעלת
ממש לא אומר שזה מה שיש
לי בהריון כל הזמן עץכאב הראש כל הזמן הרגשתי זוועה וב''ה הכל היה תקין
הייתי נבדקת כדי לא לקחת סיכון מיותר
בכמה הריונות היו לי כמה שבועות עם כאבי ראש
הבנתי שזה היה הורמונלי
אבל ממליצה גם ללכת לאחות גם כדי לשלול דברים אחרים.זה סיוט, כי אין משככי כאבי שבאמת עזרו לי שמותר לקחת.
תרגישי טוב!
וואי קשוח..
מקווה שיעבור מהר בעז"ה
במיוחד אם יש תסמינים נוספים כמו טישטוש ראיה צריך לרוץ להבדק
זה עובר עם אקמול?
לי היה ככה בהריון שלחו אותי למיון בחשש לרעלת ואז בסוף זה היה סינוסיטיס
אם את שותה קפה/קולה על בסיס יומיומי הגוף מכור לקפאין וברגע שהוא לא מקבל את הכמות שהוא רגיל זה כאבי ראש חזקים כתוצאה מהתרחבות כלי דם במוח.
אומרת לך מניסיון אחרי שהתייעצתי עם רופא ועשיתי ניקוי רעלים והפסקתי לגמרי עם קפה ומאז לא חוויתי שום כאב ראש
לא שוללת שיכול להיות קשור להריון ואני תמיד הייתי מעדיפה להבדק ולוודא שהכל תקין
אצלי כנראה שהיה קשור לסוכרת הריון וגם ברזל וויטמין b12 נמוכים.
בהצלחה!
אולי יש לכן טיפים איך מקים הרגלי אכילה נורמליים לפעוטות
הבן שלי חוזר הביתה (1.8) רעב ונסער
אין לו סבלנות שלבת בכסא אוכל (מוציא עצמו משם בדרכים מאד מפחידות. והוא יודע לפתוח את כל הקשירות, תאמינו לי)
רוצה לשבת ליד השולחן.. אוקי.
ביס מהשניצל
ביס מזה ביס מפה
הוא הלך
אחרי חצי שעה רעב שוב
חוזר
ביס כזה ביס אחר
בייייי
אני לא מצליהח הלאכיל אותו תוך כדי משחק כי הכל מתלכלך
באופן מתפיע יש לו תאבון (לא נפוץ אצל הילדים שלי)
ואוכל יפה אוכל, לא רק שטויות\אבל הכל בנשנשת
שזה אומר
מטבח פתוח כל היום
מלא לכלוך_ בכל זאת לא אוכל הכי נקי בעולם מיותר לציין שהוא מאכיל את עצמו כמובןןןןן
לבעלי אין סבלנות לכל הבלגן הזה אם הוא אחראי עליהם אז מבחינתו שייקח מטרנה וביסקויט _שאת זה הוא מאד אוהב וגם לא נורא שיסתובב בכל הבית עם זה)
אבל לי זה מאד מפריע...
טיפים מישהי?
גם אני ובעלי יושבים, ולפחות עוד ילד אחד.
)הגדול לא מכיר בארוחות אכילה וכו..(
אבל הוא הופך לנו את הצלחות, אז בעלי מעדיף לאכול בסתר בצד, קופץ עלינו. הוא גם אוכל עם הידיים והלכ מתלכלך וכללית כל ענין האוכל שלו )ואני יודעת להודות היטב על התאבון הבריא!( די מעסיק אותי.
בגלל שהגדול ואוכל מסוכסכים, השניה אוכלת כמו ציפור אבל בנסיכיות למופת זה בעצם היתקלות ראשונה שלי בענין.
יש מצב שהוא שובב מהרגיל.. כן הוא מטפס על שרפרף, ועל כסא, ומחטט בסירים ובמקרר ויותר מפעם כבר סחב ביצה חיה מהמקרר בטענה שזו ביצה קשה ופוצץ אותה איפשהו. גם בעגלת ירקות הוא מטפל במסירות ולא ממש לומד לקח )כמו לנשוך שן שום ולצעוק איכס ואחרי 10 דקות לעשות את זה שוב. כמובןןןן לשן אחרת מראש אחר(
זה משתלב עם גיל ההתבגרות הראשון של הכל אני לבד לבד...
אני בסכין מסוכן חותך )גננות אהובות שלי במקום ללמד שזה מסוכן תלמדו שאסור. כנל לגבי האש שהוא התחיל לבדוק אם זה חם נו באמת...(
אני לבד לבד אוכל במזלל )הטעות במקור( ודוקר בדרך את האחים(
בקיצור פרקתי עוד קצת מתסכולי היום הזה חחח
נשמע ילד מתוק מהמם וחכםם 😍
יש לי גם כזאת בבית אבל זה מצחיק וחמוד בעיקר אצל אחרים כי אצלך את עסוקה בלרדוף אחריו...
אין לי עצות חכמות, אני מודה שאני בעיקר עוסקת במניעה - שדברים לא יהיו בהישג יד ולהיות עם 700 עיניים עליה כי את לא יודעת מאיפה יבוא הרעיון הבא.
אם זה מנחם אז עם הזמן הם מתמתנים...
זה גיל מאוד קשוח שיהיה בריא כפרה עליו, היום הוא הגיע הביתה, למד לטפס על השרפרף ואז לגלות את כל מה שיש בשיש...
היום הוא טיפס ומצא תבנית עם כנפיים, שלף כנף מתובלת ומשומנת והתחיל לאכול אותה תוך כדי שהוא מסתובב ברחבי הבית 😵💫
הוא לא הסכים בשום אופן לשבת בכיסא אוכל, אני האמת לא כ''כ 'מתעסקת איתו' אחרי שהוא חוזר המסגרת כי הוא עצבני פצצות, אז הושבתי אותו עליי.
באופן כללי, הבעיה הזאת שהם רעבים , אוכלים קצת ואחרי שעה שוב רעבים, מתסכל ומוכר לי מאוד עם הגדולים... הפתרון זה לא לתת להם לאכול , אלא רק מים ולמשוך אותם עוד קצת עוד קצת עם משחק, שיר , טיול ואז כשהם ממש רעבים לתת להם.
כשהוא יושב בכיסא אוכל תואם גיל, ואת מולו עם צלחת.
חלק שמים לו על השולחן וחלק מהארוחה ותוך כדי את מאכילה.
השקעה של 10 דקות
והילד שבע
ואת רגועה
ואז פחות מנשנש כי יש שובע
אפשר אחר כך חתיכת מלפפון או פרי ביד תוך כדי שמסתובב ומשחק בבית.
ככה אני עושה...ועשיתי...
ואני דואגת נורא שהיא לא אוכלת "נורמלי"
אפילו אם הצלחת ריקה זה לא אומר כלום. אני מוצאת את האוכל בכל מקום.
לועסת ויורקת וכל מה שכתבת.
אם את מוצאת פתרון בבקשה תעדכני כי אני אובדת עצות
הבת שלי היתה שבוע בבית ונדבקתי ממנה, פשוט נורא.
מודה לקב"ה שבעלי לא במילואים ויכול לעזור לי ולתת לי לנוח.
תודה לכל המשפחות המגוייסות!
רק עוד קצת חלשה,
תודה לכן
אולי וירוס אותי דפעת
בסוף התוצאה זהה ובמילא זה לא מצריך אנטיביוטיקה או משהו

יש שפעת
יש וירוסים
צינון זה כשיש נזלת-שיעול אבל זה לא אומר שחולים..או שיש חום..
שיח סודזה הרגשה מאוד לא נעימה
חולשה חום נזלת והכל ברמה קשה
ולפעמים אחרי זה נהיה דלקת ראות מהשפעת
האחות בטיפת חלב הזמינה את הבן שלי (בן שנתיים) לחיסון צהבת של גיל שנתיים וגם לתת לו מנה שניה של חצבת בגלל ההתפרצות. כרגע אין מקרים של חצבת אצלינו אבל יש במקומות אחרים באזור שלנו שיכולה אולי להיות לנו חשיפה אליהם אבל בתדירות נמוכה.
הקטע שאני צריכה ללדת כל רגע, ולא מתחשק לי שהוא יהיה חולה בדיוק עכשיו, מצד שני עדיף שיהיה מחוסן לחצבת כשיש ניו בורן שעוד לא יכול להתחסן.
נכון לחיסון הרגיל של גיל שנתיים אין תופעות לוואי? כמה נורא יהיה אם הוא יקבל חיסון חצבת ובאותו לילה (נניח) אני נוסעת ללדת? זה סביר או שעדיף לדחות קצת שירגעו העניינים? (בהנחה שאני עוד לא אלד עד התור שלו לטיפת חלב)
ולבן ארבע, לתת כבר באותה הזדמנות או שאם היא לא הזמינה אותו אז לא? שניהם קיבלו מנה אחת בגיל שנה ושניהם לא קיבלו מנה שניה, אין הבדל באמת חוץ מזה שלבן שנתיים ממילא אמור להיות מתישהו עכשיו תור לטיפת חלב ולבן ארבע כבר היה לפני כמה חודשים.
הבן שלי עשה את שניהם ביחד לפני כמה חודשים
לא זוכרת משהו חריג
ולתופעות:
אין תופעות לוואי מיידיות.
בין 5 ל12 ימים עלול לעלות חום
מ12 יום לאחר החיסון עלולה להופיע פריחה עד כ42 יום לאחר החיסון.
יש מוכשרים כמו הבייבי שלי שהקפיד לקבל את כל התופעות לוואי בדיוק כמו הספר.
יש כאלו שלא מגיבים לזה בכלל
רק בריאות
בשורות טובות
לא?
בגיל שנתיים אין חיסון חצבת, רק מי שלא עשה בגיל שנה משלים
ולא נאמר לי לתת לילדיי עוד מנת חיסון (בנוסף למה שחוסנו) בגלל שיש התפרצות, זה לא כמו שפעת שצריך לחדש כל שנה, חצבת אמור להחזיק מעמד יותר זמן להבנתי.
הבן שלי חוסן בגיל שנה כהלכת טיפת חלב, במקרה הייתי איתו בביקורת שוב , ולא נאמר לי לחסן שוב בגלל ההתפרצות...
אם בנך לא חוסן לא הייתי מחכה והייתי מחסנת מיידית.
תופעות לוואי זה לא שיקול, אם צריך לחסן- מחסנים.
וזה מאוד אינדבידואלי התופעות לואי, בע"ה שיעבור לו בקלות.
לגיל שנתיים במקום כיתה א
ומי שבין גיל שנתיים לכיתה א פשוט מתחסן גם...
כדי שיהיו מחוסנים ב100 אחוז...
בעיקרון שלכיתה א הספיק אבל בגלל שאנחנו בסיטואציה של מגיפה אז מקדימים את החיסון האחרון שנותן כיסוי מלא לכמה שיותר מוקדם....
אישית הייתי מקדימה חיסונים לכל מי שמתחת לכיתה א גם אם את לא באיזור התפרצות..
מה שקורה עכשיו מסביב ממש מפחיד!
אבל אני לא מבינה, מבחינתי אם הבן שלי חוסן בגיל שנה זה אמור להיות תקף עד המנה הבאה בכיתה א'.
כלומר אם הוא חוסן ולא סומכים על המנה הזו, מה עשיתי בזה?
מבחינתי הוא אמור להיות מוגן ממנה ראשונה כהמלצת משרד הבריאות, וזה לא משנה אם יש התפרצות או לא, כי הוא חוסן. ובכיתה א' יתחסן שוב כהמלצת משרד הבריאות.
ואיך אני יודעת מהם איזורי ההתפרצות?
כאילו חושף את הגוף שוב לנגיף שיחדש את ייצור הנוגדנים.
במצב רגיל מספיק לעשות את זה לעיתים רחוקות יותר.
במצב של מגיפה אז רוצים לדאוג שנוגדנים חזקים כדי שהגוף יזהה את המחלה מוקדם.
כך הבנתי בעבר.. לא ידע מקצועי.
מה איזורי ההתפרצות.
שאלה טובה אם יתנו להקדים במקום שלא נכנס לרשימה המומלצת.
גם במקומות בלי התפרצות.
האזור שלנו עכשיו כבר כן נחשב כמקום התפרצות. אבל את הבן שלי חיסנתי כשזה לא לא היה מוגדר כמקום התפרצות (היו לנו כמה תורים רפואיים איתו באזור התפרצות).
וכך היה...
אבל החשש מלחלות גדול יותר מבחינתי.
כאילו, אם אני מחסנת עכשיו את האחים הגדולים ואז יולדת, זה חיסון חי מוחלש עד כמה שהבנתי, אז זה יכול להיות בעייתי לניו בורן?
אני אשאל גם את האחות כמובן...
אבל נראה לי שלא מסוכן תחשבי שאת נחי מוחלש מחדירים לגוף של ילד וזה לא מסוכן לו, אז קל וחומר למי שנוכח לידו (אם כי תינוק פיצי באמת מעניין מה לגביו)
מרגישה שגם הילדים צריכים לעבד את מה שקרה כאן..
מחפשת המלצה לטיפול רגשי/פסיכולוגי
לילד בן 14 אזור ירושלים
כל תובנה בנושא של מה עדיף/כדאי וכמובן המלצה ספציפית תעזור.