מרגישה שאחרי שהשגנו את המטרה - הריון - סוף סוף
פתאום כל העבודה על המיניות שלנו נגמרה
כל אחד עסוק בשלו
ואין מפגשים
מתסכל אותי ממש
ולא באלי להיות היוזמת והמתגעגת
רוצה להרגיש מחוזרת ושלא היה פה רק יעד להכנס להריון.
וחוץ מזה שזה גם דיסוננס כזה בין זה שאני ממש חלשה ולא מרגישה טוב שאולי בגלל זה לא קורה מצידו..
כי מתפדחת לענות מהניק שלי...
קודם כל חיבוק!
נשמע באמת מבאס...
אם את רוצה למרות שלא מרגישה טוב- הייתי מנסה דרכים שיגרמו לו לרצות ולהרגיש שמבחינתך זה רלוונטי...
כאילו לשדר זמינות אבל בלי לומר את זה.
לא יודעת איך לכתוב בעדינות אבל נניח לשכב על המיטה לקרוא ספר בנחת כזה עם פיג'מה ולחייך חיוך חמוד
בעיני עובד לפעמים הרבה יותר טוב מאשר לדבר על זה ואז השיחה בכל מקרה מוציאה את החשק...
ולא חושבת שזה רק "יעד להיכנס להריון". פשוט לפעמים יש סטרס כזה בזמן טיפולים שהמפגשים הם "חובה" ולא בדיוק מתי שהכי מתאים... וכשמשחררים בלב את ה"חובה" הזו משתחררת גם קצת האחריות ליזום מפגשים בכללי, כי יש מין נחת בלב שזה כבר לא "חובה". לא שזה טוב אבל הגיוני בעיני שקורה בהתחלה ולאט לאט זה מתאזן...
מתואמתאני מבינה שהקושי שלך הוא לא הילד השישי, אלא ההיריון הלא מתוכנן למרות מניעה...
בכל אופן, יש הרבה נשים שילדו מבחירה ילד שישי ואף יותר (אני ביניהן) ושרדו בהחלט בשמחה
מקווה שתעברי בשלום את החוויה הזו...
אבל חיבוק
בטח קשה לקבל הריון כשתכננת להפסיק ועוד השקעת במניעה
🩷🩷
אומרים אבל שזה בסוף ילדים שנורא מחוברים אליהם..
תחפשי שרשורי עבר כאן...
בכל מקרה קחי את הזמן לעכל זה לא קל כשלא מוכנים....
ומוזמנת לשתף איך את😘😘
בעזרת ה' ילך בקלות ובטוב
מתייגת את @התייעצות הריון שזכור לי שעברה משהו דומה
התייעצות הריוןמאז התווספו עוד כמה.
אז כנראה שרדתי🤷♀️
אבל מאז אני לא נוגעת בגלולות.....
ולא שכחתי אף גלולה.
לאחרונה ומעוד כמה סיבות ממש מאוכזבת מהמניעה הזאת
מאחלת לך הרבה כוחות ❤️❤️
אבל נשמע שהקושי זה ההפתעה.
שולחת לך חיבוק, ומציעה לקחת זמן לעכל, ואולי לשקול יעוץ נקודתי אם המצב לא ישתפר
אשמח לשמוע יתרונות וחסרונות
וכן אם עדיף שערי צדק או לא למי שילדה בשניהם
תודה!
ילדתי בשערי צדק
והעברתי המון המון שעות של צירים בלתי נסבלים במיון
כי לא הייתי פתיחה 4 אלא 3.5
לא נתנו לי חדר לידה עד שביקשתי אפידורל
אז חשוב לי לדעת דבר ראשון ששם יש סיכוי שיתנו גם אם אני פלא פתיחה 4 ולא רוצה עדיין אפידורל
וגם כמה נורא להעביר שם צירים במיון?
כי בשערי צדק זה היה מזעזע
וגם שהמיילדות (עברתי כמה וכמה עד שילדתי) יהיו אנושיות ומכבדות
ויקשיבו לי בלי להתנשא עליי
והרופאים כנ"ל
והמחלקה
איך זה בלי ביות? ואיך זה עם?
כמה יולדות בחדר?
כמה פרטיות?
כמה נותנים למלווה להיות איתי?
לגבי אפידורל לא לקחתי והכניסו אותי לחדר לידה הרבה לפני פתיחה 4 בשביל שתהיה לי מקלחת צמודה פרטית. לא ממש העברתי צירים במיון, העברתי קצת במחלקה ואז בחדר לידה. המיילדות היו מדהימות אחת, רופאים לא ממש פגשתי כי ב"ה הלידה הייתה טבעית ובלי סיבוכים, פגשתי רופא במיון ובפעם הבאה רק כשבאו לתפור. מי שפגשתי היה אחלה ממש, שאלו לפני כל דבר שעשו והסבירו מה עושים.
הייתי ביות מלא והיה מוצלח, כן התאכזבתי קצת מהמענה בנושא ההנקה, ציפיתי ליותר נוכחות של יועצות הנקה. רוב האשפוז שלי היה בשבת אז אולי בגלל זה והאחיות כן השתדלו לרוב לתת מענה בנושא. הייתי במחלקה החדשה שתיים בחדר חלק מהזמן אבל רוב הזמן היינו לבד, יש גם חדרים פרטיים לחלוטין, לא זכינו;) בכל מקרה החדר היה מהמם! נתנו לבעלי להיות איתי 24/7 וגם אמרו לי שלא שואלים את החברה לחדר אם אפשר כי זה זכותי כיולדת שיהיה לי מלווה (היא גם הייתה עם בעלה), כן אסור למלווים להתפנות בשירותים בחדר שזה לגמרי הגיוני.
נשמע טוב
הלכת לסיור לפני הפעם הראשונה שילדת שם?
רקאניידעת כשהגעתם בדיוק לאן ללכת ?
איפה חונים?
אני מפחדת להיאבד שם חחח
תבואי לחניון, תמצאי את המעליות ומשם לחדרי לידה.
ככה בלידה עצמה תדעי לאן ללכת.
אני גדלתי עם הנחה כזאת ששערי צדק מאין משכנעות לקחת אפידורל ולכן יש להם זמינות כל-כך גבוה של מרדימים. האם זה נכון? אני לא יודעת. ככה פשוט סיפרו לי כל השנים. שאם את רוצה אפידורל - לכי לשערי צדק. אם לא - עדיף את הדסה.
אחותי למשל יולדת רק בשערי צדק מהסיבה הזאת, מבחינתה לקבל אפידורל כבר בחניון. ולכן היא יולדת שם.
אני מעדיפה בלי אפידורל ולכן הולכת להדסה (בהדסה יש לתחושתי עוד פולסים, אבל הם כמובן משתנים. תלוי על איזה יום את נופלת, כמה עמוס, על איזה מיילדת יכו.
היו לי בהדסה שתי לידות,
לא הייתי הולכת למקום אחר. הייתי מרוצה מהכל.
בהדסה הכניסו אותי לחדר לידה בפתיחה 3.5 ומיד נתנו אפידורל.
שע"צ שעות שעות עד שהגעתי לפתיחה 4 רק אז הכניסו לחדר ואז לחכות עוד שעתיים למרדים.
אבל אני קיבלתי בשעצ אפידורל בפתיחה 1
(לא חזרתי לבדוק... לא את שעצ ולא את האפידורל)
הכניסו אותי פעמיים לחדר לידה בפתיחה 3.5. גם בלי אפידורל.
במיון עצמו תלוי- בשלושת הלידות ביליתי במיון כמה זמן עד שנכנסתי לחדר לידה
בראשונה היה שבת והיה שקט, נתנו לי להיות שם במקלחת והיה ממש בסדר.
בשתי הלידות הבאות מצאנו פינה שקטה יחסית צמוד למיון להעביר בה את הצירים, גם היה בסדר .
מיילדות בעיניי זה עניין של מזל/סייעתא דישמיא- בלידה הראשונה היו לי 3, השתיים הראשונות היו דיי "פרווה" והשלישית כן הרגשתי תחושת התנשאות כמו שאת מתארת.
בשניה היא היתה בסדר אבל לא הייתי הרבה זמן בחדר לידה והיה צריל בסוף התערבות רפואית, אז היא לא ככ הרגישה לי דומיננטית.
בשלישית - מיילדות מדהימות גם במיון וגם בחדר לידה. ב"ה.
אשפוז-הייתי בזמן מלחמה עכשיו, אז אולי לא משקף- החדר היה מלוכלך, לקח זמן עד שהביאו לי כרית ושמיכה. היתה רק אפשרות של ביות (שמבחינתי זה היה טוב). הצוות ברובו היה נחמד. האוכל בסדר. היינו שתי יולדות בחדר. לא יודעת לגבי מלווה כי לא ניסיתי. בהצלחה בהחלטות
ומזל טוב
מקווה ממש שלא יתחיל עוד איזה מבצע בדיוק כשאצטרך ללדת
כי הבנתי שממש צפוף שם בזמן מלחמה
וגם כשזאת לידה ראשונה הם חושבים שיקח לך זמן אז נותנים להסתובב יותר.
אני בלידה ראשונה הגעתי בפתיחה 4 ואמרו לי להסתובב.
אבל זה לא היה כל כך נורא ביקשתי כדור פיזו ונתנו לי להיות במקלחת של המיון אז העברתי ככה את הצירים עד שהכניסו אותי לחדר לידה.
אם מעניין אותך לידה ללא אפידורל אז החדרי לידה הטבעים שם מהממים וגם המיילדות היו ממש מעולות.
בביות מלא 2 יולדות בחדר נתנו למלווה להישאר גם בלילה.
על הילד הראשון לא יודעת להגיד על הלידה כי ילדתי לפני שהגעתי לבי"ח. אבל אחכ ביקשתי ונתנו לי להיות בחדר לידה להוצאת השליה ולהתאוששות. והמיילדת הייתה סופר רגישה ועזרה לי עם הכול (במיוחד שאמא שלי לא הספיקה להגיעה אז היא ממש 'מלאה' את מקומה).
השני, הלידה הייתה טובה. הכניסו אותי ישר כשהגעתי בפתיחה 5 לחדר לידה. עשו רק בדיקת פתיחה במיון אפילו לא מוניטור. לידת מיים טובה. מיילדת לא ממש בסגנון שלי אבל הייתה ממש בסדר גמור. נתנו חופשיות כמה שאפשר. בהתחלה קיבלו אותי 2 מיילדות כדי לתקתק את הקבלה מהר. קיצר, היה ממש טוב.
והייתי עם שתיהם במחלקה ג בביות מלא. היה ממש טוב. נעים. שקט. אחיות טובות ונעימות (קצת ערביות, אבל הרוב לא). לא היה כמעט ערביות במחלקה. היינו 2 יולדות בחדר והיה ממש ממש טוב.
היה איתי כל הזמן מלוות. ונותנים חופשי ביקורים. אם מפריע ליולדת השניה אפשר להיות בחדר אוכל הסמוך (הוא ממש קרוב) ויש שם ספות ואזור אירוח.
האוכל בשפע. לא עפתי עליו. אבל אני בררנית מטבעי. הוא כן היה נחשב טוב.
שעצ. לא ילדתי אבל בררתי עליו הרבה. לא רציתי בגלל העומס. בגלל שהם פחות בקטע של לידה טבעית. ובגלל העומסים (3 בחדר הרבה פעמים יכולים להיות במסדרון וגם בקבלה יכולים להתקע.)
לאחרונה.
מיון יולדות וחדר לידה יחס מדהים. הגענו גם בזמן רגוע יחסית.
האשפוז פחות. אבל לא יודעת מה קורה המקומות אחרים.
מוזמנת לשאול ספציפית..
הרבה יותר זורמים עם היולדת והמחלקה מקסימה
בעין כרם דרשו ממני להיות על המיטה והיתה סטודנטית ששאלה אותי שאלות באמצע הצירים. והמחלקה היתה לא משהו
מלא מלא ערבים שם? 🙈
ממש ממש לא הרגשתי שיש יותר ערבים ממקומות אחרים...
לי היה שם מעולה, הרבה יותר משעצ. בעין כרם לא ילדתי בכלל...
והייתי ממש ממש מרוצה!!
פשוט מהכל. מהמיילדות, מהאחיות במחלקה ( הייתי פעמיים בג' ופעם אחרונה בד' שהיא החדשה, אישית קצת יותר התחברתי לג דווקא) מהאוכל ובכללי מכל החוויה.
לא לקחתי אף פעם אפידורל ולא הגעתי לפני פתיחה 4 אז אין לי תשובות על השאלות... אבל בכללי מאוד ממליצה
מבחינת היחס גם בחדרי לידה וגם במחלקות היה לי מעולה. ממש אנושיים, קשובים, מתחשבים. ממש כל מי שנתקלתי בו. לא זוכרת חוויה לא נעימה מהצוות.
בלידה השניה הורידו אותי לחדר לידה מהמחלקה כבר באיזה פתיחה 2.5 כי רציתי אפידורל (אשפזו אותי בנשים עם ירידת מים)
בלידה השלישית כן העברתי יותר זמן במיון אבל הכניסו אותי לחדר לידה בפתיחה 3.5.. לא חיכו עד לפתיחה 4.
מבחינתי המינוס זה התנאים במחלקה. יש מחלקה חדשה אבל בסוף רוב הסיכויים זה להיות במחלקות הישנות והתנאים שם קצת מבאסים. מקסימום 2 יולדות בחדר אבל החדרים ממש צפופים ואם את בביות מלא אז פשוט אין מקום. אם פותחים את הכורסא של המלווה זה כבר חצי נכנס בוילון של השותפה.
קיצור מבאס.
תבקשו בחדר לידה, כבר באמצע הלידה להיות במחלקה החדשה.
תבקשו גם חדר פרטי - אני קיבלתי והיה מדהים ב''ה
הבייבי היה צריך השגחה ובמחלקה ד' אין תינוקיה פעילה ואין אחיות. לכן הייתי במחלקה א'.
אני פחות נהניתי באשפוז
לאורך כל ימי האשפוז לא נבדקתי אפילו פעם אחת כי הייתי צמודה לבייבי שהיה בפגיה או בתינוקיה עם תמיכה נשימתית וניטור.
אז לא עלו בזמן על בעיות שהתפתחו אצלי....
אני הייתי כולי שקועה בבייבי ולא היה לי פניות לעצמי.
היתה איתי בחדר אישה מקסימה, אבל פעם אחת הגיעו לבקר אותה כל גיסותיה ובעלה והיתה שם חגיגה שלמה מעבר לשעות הביקור
ובכמה דקות שרציתי להכנס לשירותים ולהתאפס רגע על עצמי לפני שחוזרת לבייבי לא היה לי לאן להכנס כי בעלה בילה בשירותים..... (זמן רב מדי... ואחריו היה לא נעים להכנס......
)
אז כבר פרצתי בבכי הסטרי והלכתי לאחיות והן פתאום נזכרו שאני קיימת....
במחלקה למטה זכור לי שיש הגבלה דיי קשוחה של ביקורים מעבר לעשות המופיעות.
הייתי במחלקה מייד בכניסה בצד ימין, קומת קרקע. לא זוכרת איזה אות.
חוויה ממש לא נעימה. כואב לי עלייך שעברת את זה.
אני גם ילדתי בשבת בבוקר אז מניחה שהיו כאלה שהשתחררו רק במוצש, זה בטח גפ השפיע על מספק המקומות
את ה2 הראשונים בשערי צדק וה2 האחרונים בעין כרם.
עין כרם לוקח בגדול!!
בשערי צדק היה עמוס מאוד בכל פעם שהגעתי. לא היה חדרי לידה פנויים גם כשהייתי בפתיחה מלאה (בלידה הראשונה ילדתי בחדר מעבר כזה לזירוזים, בשנייה רק בפתיחה 8 הכניסו לחדר לידה ועד אז הייתי צריכה לחכות במיון כשכל הנשים ששם והבעלים שהלם צריכים לשמוע אותי מתמודדת עם הצירים עם המחיצות הפיציות..
היחס גם היה מאוד מושפע מהעומס. וחוויתי ממש זלזול מחלק מהצוות.
האשפוז היה מקסים ממש, בביות מלא במחלקה ג
לגבי עין כרם אפרט בהמשך. הילדים צריכים אותי..
בשני החידות היחס היה ממש מקסים. גם במיון וגם בלידה. מאוד מכבד, ישר הכניסו לחדר לידה, היו קשובים מאוד סביב התפרים
בביות מלא בג' היה לי צפוף מאוד.. לא היה מקום מעבר למיטה שלי והעריסה.. לא היה מאוד מאובזר מבחינת ציוד לתינוק, שירותים מאוד קטנים..
בביות מלא בד' היה מושלם, חדר לבד מרווח עם מיטה נפתחת, שידת החתלה ועוד.
בד' גם היה לי אירוע חירום רפואי שקורה אחרי לידה והצוות תפקד מדהים, ברגישות וביעילות.
נהניתי מאוד מאוד מאוד
בפתיחה 3 כבר הכניסו אותי לחדר לידה (הייתי בלידה 9עילה שהתפתחה מהר)
בהמשך היום לי כמה סיבוכים, והם לא עזבו אותי!!! היו איתי רופא, מנהלת המשמרת והמיילדת והרגיעו אותי! היו ממש מסורים אלי
ממש מרגישה שהיו שליחים טובים
וממליצה ממש!
אם אחת זיהתה אותי, אשמח לדעת בפרטי 😀
העיקר שיהיה בשעה טובה!
בית חולים מצויין!! בפער על שערי צדק מניסיון בשתיהם
עין כרם מקצועי מאד ומאוד מאד נעים ומכבד
וגם הרבה יותר טובים עם לידות טבעיות
ילדתי שם במים והיה מדהים
אז לא ממש יודעת להגיד לגבי החדרים לידה
בשניהם האחיות שנתקלתי (ונתקלתי הרבה.. הייתי 4-5 ימים בכל אחד) היו מאוד נעימות ונחמדות
זכורה לי בשערי צדק דווקא רופאה שפחות היתה נחמדה כשבאה לבדוק אותי ומיילדת בניתוח עצמו שדיברה בטלפון תוך כדי
החדרים בעין כרם היו לי סבבה, אולי לא מרווחים אבל אפשר להסתדר (הייתי בביות מלא)
לא אהבתי את האוכל כל כך טבל לא כזה קריטי בעיניי. יועצת הנקה כן הגיעה אבל לא היתה מאוד יעילה להרגשתי
בשניהם בביות זה שתיים בחדר, נתנו לבעלי צמיד לישון איתי אבל יכול לביןת שאם היולדת השניה היתה מבקשת לא היו נותנים
אהבתי שהם מאוד מעודדים ביות מלא ולמרות שעברתי לידה קשה נתנו לי בלי בעיה וגם כשהתינוק היה בפוטו הביאו את הפוטו עד אלי לחדר והוא המשיך להיות איתי
עזרתן מאודד
לא מכירה את שערי צדק,
אבל בליגה האחרונה הייתי בעין כרם כמה פעמים במיון, הייתי מאושפזת באם ועובר ואז שבןע התינוק היה בפגיה וכל הצוות בכל המחלקות היו פשוט מקסימים ונעימים, גם אלינו וגם ביניהם
בייבי-בוס או ספורטליין
מישהי אולי מוכרת, אזור ירושלים?
שיש בו עגלות יד שנייה חינם, חלקם לפחות במצב טוב, אם זה רלוונטי
+972 54-605-8117
הבסיס נשבר פשוט.
אם יש לה איך להשיג בסיס אז בכייף.
לא ראיתי הרבה זמן שרשור של זה..
ולא יודעת את מי לתייג
אבל לוקחת היום מארבע עד שש
חוץ משיחת טלפון עם אמא של הילדים שאוספת יחד עם הילדים שלי
אני עוד מעט אתייג מהניק של זמן רינה (לי זה נוח שהוא ירוק אז קל יותר למצוא את השרשור)
שכחתי שבעלי בקניות אז הייתי צריכה להיות זמינה בשבילו.
חוץ מזה לא נכנסתי לפורומים ולסתם לגלוש. ואני גאה בעצמי על זה.
שעתיים ולא הסתכלתי בפלאפון, נחשב?
לא תכננתי, אבל כך יצא...
וגם שעה ראשונה של היום
בתקווה להצליח גם בערב להוריד מינון.
והלוואי שאצליח להתמיד בזה! זה מדהים!
אבל נשברתי ב19.25, לא נורא. נכון?
היה כיף ומשמעותי עם רגעים לא קלים אבל שמחה שעשיתי את זה!
מקווה שלא מגזימה ואצליח
אבל יש לי המון להספיק
אבלל
לא אוכלת אותם
זה נותן לי תחושה מאוד בריאה לחתוך
ואני מרגישה כאילו אני באמת "אוכלת"
אבל תכלס, לא
מה עוזר לכן לאכול פירות וירקות?
איך?
צריכה רעיונות לכל מיני פירות וירקות
מתכונים
מה שיש
בונוס- שיהיו בכמה שיותר צבעים ולא רק הקבועים והבנאליים
תודה!
או קולרבי יתרונות
ואז לקרוא מה זה עושה לגוף ממש עושה חשק..
ואיזה אלופה אתתת שאת חותכת לילדים! ממש חשוב!!
סחתייןןןןןןן
ועוד משהו, אולי לאכול את זה עם מטבל, נגיד טחינה גבינה או משהו יותר מושקע..
איך זה עובד בדיוק?
תודה
עכבר בלוטוסאם היו לי ירקות חתוכים - הייתי אוכלת הרבה!
בכל אופן, ירקות בסלט זה יותר טעים לפעמים. ואם גם יש מטבל כלשהו - אז כיף לאכול כך ירקות שלמים.
עכבר בלוטוסמשהו באוכל שחתכתי לעצמי פחות מגרה אותי
אם עבר זמן אז סבבה לי
פשוט יוצא לי החשק לאכול מיד
נגיד לאחרונה אוהבת להחזיק במקרר תמיד קופסה גדולה של כרוב חתוך עם לימון שמן זית מלח
זה גם ככה משהו שטעים יותר אחרי שישב ברוטב
לשטוף את הירקות והפירות ולייבש לפני ששמים במקרר- ככה יותר זמין מהמקרר, פשוט לקחת ולאכול.
מטבל זמין (טחינה, קוטג', גבינה לבנה, פסטו, מה שיש)
סחיטה קטנה של לימון מעל מה שחתוך תמיד משדרג
גזר אפשר לגרד מראש גם.
ויקר🤭יותר קל בהרבה לאירוע קטן נגיד מאשר לחתוך. רק לשטוף ערב קודם לקופסא למקרר ולקחת.
זה השימוש שאנחנו עשינו בהם בעיקר.
* שימורים- תירס גמדי, מלפפון חמוץ.
* סלט בורגול- בורגול דק, מים, פלפלים חתוכים לקוביות קטנות, בצל ירוק, תבלינים ומים ולמקרר (מוכן תוך כמה שעות ללא צורך בבישול).
* ברוקולי וכרובית בתנור- קצת שמן זית, מלח ותבלינים שאוהבים .
* סלק בוואקום- לחתוך, לטבל ולמקרר.
* פירות נגישים שלא דורשים התעסקות- קערה עם פירות שטופים- תפוחים, אפרסקים, בננות וכו.. שלא צריך לקלף ואפשר לאכול על הדרך.
* תמרים עם שקדים ואגוזים.
רעיונות מעולים
אני מקפידה שבכל ארוחה יהיה ירק כלשהו.
כמה דברים מהירים שהם לא מלפפונים עגבניות
*אפונה במיקרוגל- שמה 2 כוסות אפונה ל8 דקות בערך בכלי זכוכית, כשיוצא שמה קצת שמן זית ומלח.
*שעועית ירוקה במיקרוגל או בנינג'ה- לעשר דקות בערך, ואז שמן זית ומלח
*סטייק כרוב בנינג'ה או בתנור- חותכת כרוב לעובי של 2 ס"מ בערך לעיגולים גדולים (תחפשי בגודל איך זה אמור להיראות, קשה להסביר) מאלפת מעל שמן זית מלח פלפל וקצת סילאן, 10 דקות בנינג'ה, בתנור קצת יותר
*ברוקולי וכרובית- כמו שעועית
*אנטיפסטי- חותכת לצורות שונות כל פעם את הירקות שיש לי במקרר.. עם תיבול משתנה לפני החשק..
פירות בשייקים, שלם, לוקחת לגינה עם סכין וחותכת ישר לפה..
רעיונות ממש טובים
ואו מכל אחת כאן אני מחכימה
לשתות שייקים
אפשר להוסיף במקום המים מיצי ירקות
אפשר גם להוסיף טופו-חלבון/שיבולת שועל-פחמימה
ואז כבר קיבלת ממש ארוחה
אני בעבר הייתי לוקחת צלחת, שמה מלא ירקות, מלח שמ''ז טחינה וזהו.
הכי טעים שיש.
למה את לא אוכלת? כי את לא אוהבת או לא מספיקה או לא בא לך ירקות?
אני ראיתי על עצמי שירקות קרים קשה לי יותר לאכול... אז מוציאה מספיק זמן לפני...
גליתי בה הריון לפני שבוע וחצי.
אני היפרמזיסית קשה מאד מאד בכל הריון.
לפי החישוב שלנו אני באזור שבוע 5 מתקרב ל6
אך עדיין בלי תסמינים מובהקים.
חוששת קצת מרגישה שיש לי מועקה מזה..
מאיזה שבוע התחיל לכם הבחילות המשמעותיות?
אשמח להרגעה ממש
אם את חוששת לגבי זה שאת לא מרגישה בתסמינים כלשהם ,זה לא אומר כלום,לא מחייב ועוד בשלב כזה מוקדם. אם תורידי את השבועיים מחזור טהרה זה יוצא שבקושי את בהריון שבועיים, כלום זמן.
תעשי בדיקת דם בטא ותבדקי אחר שבוע את מצב העלייה שוב פעם.
בשורות טובות ומשמחות ובידיים מלאות בע"ה
עד אז בעיקר עייפות גדולה, מצברוח לא יציב וזה..
ונהנית בינתיים מהזמן הרגוע;)
ובע"ה הכל יהיה בבריאות ובקלות!!
מתי זה התחיל, המוח כאילו מחק את כל התקופה הזו.
משערת שהביוץ היה לפני כ3 שבועות
יום רביעי - ביום של ליל הסדר היה קו ממש חזק אך לא כמו הבקרה ממש
ביום שישי לפני שבוע היה קו ממש חזק.- מיום שני היה חלש והתכהה , יום שישי בדקתי פעם אחרונה ואז כמו שאמרתי היה כבר קו משמעותי מאד.
מרגיש לי כזה חוסר ודאות שלא נותן לי לשמוח מההריון.
היו לו בעבר כמה הפלות / הריונות כימיים...
מרגישה חולשה קיצונית עייפות אבל אין הקאות.אולי קצת בחילות מדי פעם ממש בקטנה
2 ההריונות הראשונים התחילו בסחרחורת וחולשה מטורפת ובחילה של כמעט להקיא אבל לא הקאתי .
הריון שלישי בחילה מטורפת בלי סחרחורת, עוד לפני שגיליתי על ההריון.
הריון רביעי לא הרגשתי שום דבר מיוחד ,גיליתי במקרה כי לא קיבלתי ...
הריון חמישי תופעות מזעזעות של צרבת ,מלאות בחזה ..
אז לא רק משתנה מאישה לאישה אלא גם מהריון להריון .. לא חייב להקיא בהריונות 😜
אעשה בדיקת דם שבוע הבא גם.
מקווה להסדיר נשימה
תודה לכן
כמובן שלא אתנגד לעוד עידודים🫠
השגתי דקילטטין מאמריקה שזה הדבר היחיד שעזר לי.
לא השגתי יותר מ400 אז שומרת רק לשעת האפס.
מרגישה שהזדקנתי ממש או משהו אחר שדורש שינוי..
יש למישהי ניסיון מה לנסות שיכול לעזור?
דבר שני זה מסוג הדברים שלפעמים לרפואה המשלימה יש מענה טוב, חיזוק המערכת החיסונית וכו'
האמת שהימים האחרונים באמת קשוחים לי זה היה גם וירוס וגם דלקת בשד וכבר כמה ימים אני חלשההה
אז תודה על החיבוק!!!
וכן, צריכה לחשוב איך לחזק את המערכת ואולי גם רפואה משלימה.. אבל נראלי אני צריכה להתחיל מהבסיס של שינה, תזונה, פעילות גופנית..
בנפש?
יש לך מספיק מנוחה? זמן לעצמך?
לגיטמציה להשקיע בצרכים שלך?
לפעמים הגוף מבקש משהו דרך המחלה....
מעבר לזה אפשר לבקש בדיקות דם ובכלל, כלליות, ויותר ספציפיות למה שאת סובלת ממנו.
הרבה בריאות!!
אני יחסית ברוגע, חלד וזה..
אבל תמיד יש לחצים..
אנסה לחשוב על זה..
תודה!!
את הבי-פולן של פוראוור.
לדעתי זה עוזר נגד הידבקויות (נגיד אם מישהו אצלנו במשפחה חולה, אני נותנת לכולם וב''ה כמעט ולא נדבקים אחד מהשני).
אפשר לקחת על בסיס קבוע (אין לי אחוזים, ואני אפילו לא משווקת שלהם).
בע"ה
זה הרבה משמעת עצמית ....
תודה רבה ששיתפת!!
נותן כוח ותקווה לשינוי..
ואיזה טיפולים עשית ברפואה משלימה?
עשיתי במרפאה של כללית. הרבה יותר זול מפרטי. ותנסי למצא ספורט שאת אוהבת ונהנת ממנו. כשנהנים יותר קל להתמיד. וגם כשמשלמים...
זמן להבין, שזה קורה לי סביב המילואים של בעלי.
ככל שהוא עשה פחות מילואים, ככה מספר הפעמים שהייתי חולה ירדו.
אז אולי זה גם קשור ללחץ ומצב נפשי
אבל לא יודעת אחשוב על זה...
מקווה שאת מרגישה טוב עכשיו🥰🥰
בין נפש לגוף
כשהנפש בריאה הגוף בריא
ולהיפך
ואני מדברת לא בהכרח על חולי נפש כזה שמוכר כמו דכאון/ חרדה (שגם אותם עברתי)
אלא תחושות רגילות
יומיומיות
ככל שיש יותר טובות ופחות גרועות
הנפש ואז הגוף בריא יותר
יש לה רעשים כמו של צינון חזק בנשימה וזה בהחמרה רצינית לאחרונה
עם תקופת האלרגיות עוד טותר
והמון נזלת
בעבר היו לה מלא כאבי גרון,פנינו לאף אוזן גרון והיא אמורה לבצע צילום לבדיקת אנדואיד מוגדל
בפועל עוד לא הגענו לזה כי התלונות ירדו מצידה
אבל ממש אי אפשר לשמוע את זה, גם בזמן אכילה יש לה רעשים מאוד מאוד חזקים מהאף וכאמור לאחרונה בהחמרה
יש למישהי ניסיון עם זה?
רעש בנשימה אומר שהאוייר לא עובר בצורה חלקה. לפעמים יש לזה כל מיני השלכות, וחבל לסבול מזה.
נשמע כמו חסימה כלשהי: פוליפים/שקדים/מחיצת אף עקומה וכדו'...
אלרגיה מחמירה את החסימה,
מבינה שהייתם כבר אצל א.א.ג. ושלח לבדיקות נוספות אז נשמע שאתם על זה.
במקביל בינתיים טיפול באדים, עדיף חמים (מכשיר אדים/מקלחת חמה/כוס תה עדיף עם נענע, רק זהירות מכוויות).
ספריי של מי מלח גם יכול להקל.
לקחת בחשבון שאף סתום פוגע מאוד באיכות השינה, שינה עם ראש מוגבה יכולה לעזור.
כדאי אולי גם טיפול תרופתי נגד אלרגיה, אנטי היסטמנים וכדו אבל לברר עם רופא מה מתאים לגיל ולמשקל.
הבן שלי עם תסמינים קשים של שקד שלישי/חסימה אפית - בן 14 כיום וכבר שנים שהוא סובל
עשינו צילום ויצא שיש חסימה קטנה, עשה גם את הסיב אופטי ויצא בסדר כך שלא הומלץ על ניתוח רק לעקוב וקיבל ספריי לאף
הלכנו לפרטי רופא אנושי וטוב אז סומכים עליו , כך הבדיק עברה בסדר גמור בשבילו
וגם, הייתי בטוחה מתיון אחוז שזה ניתוח כי מה הסיכוי, אבל לא...
אצלי הוא מטופל ביישור שיניים אז יתכן שיש קשר
האף אוזן גרון טוען שהסיבה אופטי יותר מדוייק
אבל היא לא הסכימה לעשות
רעשים בלתי נסבלים
לקחתי אותו לאף אוזן גרון אמר שיש סטייה במחיצה אבל לא משמעותית כרגע בשביל ניתוח
וגילו לו אלרגיה לקרדית האבק אז הוא מתמלא נזלת דיי מהר ברוב ימות השנה.
לא ישרה. מעט עקומה
גנטיקה מבעלי
אבל בעלי בסוף היה צריך ניתוח כי הוא גם שבר את האף אח"כ.
כמורה, אני רואה שכשיש תופעות קצת שוהות אצל ילדים זה לעיתים גורם לדחייה חברתית.
לכן הייתי ממש מזדרזת לטפל בעניין. מלבד העניין הרפואי שזה בטח מפריע לה יותר מאשר לכם. וזה גם גורם לשינה לא טובה וכו'
בהצלחה
בשורות טובות
איך יודעים מתי לשחרר ומתי לא?
היינו עכשיו במתנפחים והחמוד בן השנתיים, ילד עדין ורגיש, רצה ללכת דווקא למתנפחים הרציניים. עכשיו, לא רוצה לא לתת לו לנסות מצד שני, זה מפחיד שלא ירמסו אותו! הוא היה שם פיצי בין ילדים גדולים שקופצים. איכשהו םילס דרך למגלשה למרות שנרמס. ואז רצה שוב! (בסוף מצאתי יחד גדול שהסכים לעזור לו)
הרגשתי שאני עומדת לבכות. באמת.
הוא פיצי. עדין. כולם עליו. באמת שפחדתי.
תוהה לעצמי גם בכללי, איך להצליח לשחרר? איך יודעים מתי נכון לשחרר?
מתייגת את @אפונה. מענין אותי הדעה שלך.
פחדת עליו, שהוא יקבל מכה שהוא עצמו לא מסוגל להבין שהוא יכול לקבל ולעמוד בה.
ביטחון נבנה כשהוא בטוח (גם פיזית) ואת בטוחה (ובוטחת בו).
מה שאני מתכוונת לומר שביטחון עצמי נבנה ברוגע, של כולם ולא כשאת לחוצה.
יש הזדמנויות נוספות, בטוחה
אם הוא כזה פצפון ומרגיש בנוח להיות עם ילדים גדולים. אבל ברור שאת לא תרגישי בנוח כי אובייקטיבית הוא יכול להירמס... לא סתם הרבה פעמים יש גם מגבלת גיל מינימלית. ילד בן שנתיים לא אמור להיות במתנפחים יחד עם ילדים בני 7, זה לא מאוזן.
ברגע שתראי שהרצון שלו תואם יכולות פיזיות ורמת בטיחות נדרשת, זה המקום לשחרר בו
דווקא יש לו ביטחון עצמי אבל אין לו עדיין שיקול דעת .
כולם מדברים על בטחון עצמי אבל אף אחד לא מדבר על חינוך להיזהר , לא ללכת למקומות מסוכנים בלי סיבה מוצדקת.
במקום זה בונים על תקשורת ועל שיתוף של ילד. אבל אמא לא תמיד זמינה ולא תמיד ילד ישתף. הוא צריך ללמוד להיזהר ולהפעיל שיקול דעת .
להחמיא
לדבר איתו הרבה על רגשות ובכלל על כל דבר
זה לדעתי כלללל מה שצריך בשלב הזה, לפחות מהבחינה הזו ששאלת....
למד ללכת ולאכול עצמאית מתוך התנסות ולמידה מטעויות ונפילות.
תינוק בן כמה חודשים לומד להתאמץ ולזחול כדי להגיע למשהו שמעניין אותו. לפעמים עושה תנועה לא נכונה ומתהפך על הראש בבום ובוכה.
ועדיין לא נקרב לו את החפץ אלא ניתן לו להתנסות וללמוד בעצמו ולהתפתח.
ילד בלי ביטחון עצמי לא יהיה מסוגל לעלות ולרדת מדרגות למשל. ושאר פעולות שדורשות להתרגל שאני יכול להתמודד בעצמי עם ה"איום"
זה מדהים לחשוב על זה שהם כאלה קטנטנים וכבר מתמודדים 🙂
זה הזוי שהוא פתאום ילד!!
עוד לא קלטתי את זה.
אז זה לא עניין רק של ביטחון עצמי
הוא פשוט באמת יכול להירמס...
הבת שלי גם קטנטנה ועדינה ויש כאן לשכנים ילד גברבר כזה
קטן ממנה בגיל ענק ממנה בגודל
כשאני איתה בגינה והוא שם אני צריכה ללוות אותה הרבה יותר
ולהפריד בינהם מלא
ויש לה ביטחון עצמי
כשהוא לא שם היא בעננים מסתובבת ומבסוטה
פשוט הוא באמת רומס אותה
והוא גם אוהב לבדוק איך השיער שלה ואיך זה להחטיף לה מכות מיד פעם חחח
אז בזמנים שהם ביחד (וזה קורה הרבה כי אמא שלו חברה טובה שלי) אני פשוט צריכה להשגיח ב7 עיניים
אבל נתקלתי בזה בכל זאת
מעניין אותי הקשר בין השאלה לכותרת
כי אני לא בטוחה שהבנתי מה הנקודה שמטרידה אותך.
אכתוב מה שאני מבינה מהשאלה
ותתקני אותי?
נשמע שאת ממש לא היית רוצה שיקפוץ במתנפחים האלה,
אבל נאלצת להסכים כי פחדת לשבור את הבטחון העצמי שלו.
אני צודקת?
אם כן, בעיני בטחון עצמי לא העניין פה..
יש כאן קונפליקט הוא בין שני רגשות -
כשילד עומד בפני, למשל, רכבת ההרים בלונה פארק, הוא מרגיש שני רגשות סותרים - תעוזה ופחד.
אם התעוזה גדולה מהפחד, הוא יצליח לעלות על הרכבת תוך שימוש באסטרטגיות להתמודדות עם הפחד (יתן יד לאמא כל הנסיעה, יעצום עיניים וכד').
אם הפחד גדול מהתעוזה הוא לא יעלה, ויתמודד עם תחושת ההחמצה.
היכולת להרגיש שני רגשות במקביל דורשת בשלות של האונה הקדמית של המח, שמתפתחת רק סביב גיל 5-6-7. בן השנתיים שלך עוד רחוק משם, ויכול להרגיש רק רגש אחד בכל רגע נתון. הוא יכול להרגיש רק את הרצון לקפוץ, למשל.
את היא זו שמרגישה את הפחד מהסכנה וצריכה לעשות את האינטגרציה עבורו: האם הסכנה אמיתית וצריך להרחיק אותו מהמתנפחים או שזה בסדר וההשלכות האפשריות הן כאלה שאפשר לספוג וללמוד מהן.
שאלת הביטחון העצמי לא מודייקת, כי בטחון עצמי זה לא - לעשות מה שבא לי, אלא בין השאר שאני בטוח ומוגן כי יש מבוגר אחראי שדואג לי.
אז אם אני מבינה בין השורות השאלה שלך היא בעצם - איך להציב את הגבול, שאני חושבת שהוא נצרך, בלי לשבור את הילד?
אני מנחשת שכבר יצא לך פה ושם להציב גבול לילד ופגשת הרבה תסכול, וזה לא היה קל.
ולא רק את,
המציאות הרבה פעמים טופחת על פניהם של הילדים שלנו והם צריכים להתמודד עם הפער בין מה שהיא רוצים לבין מה שהם מסוגלים/שאמא מרשה/שיש כרגע בבית וכו' וכו'.
הפער הזה מוליד הרבה תסכול.
תסכול הוא רגש חזק ועוצמתי שנועד לסכל - לתקן את הפער
וצריך לדעת איך לעבוד איתו כדי להוביל את הילד תהליכי הסתגלות, לסייע להם להתאים את עצמם למציאות החדשה.
הסתגלות היא מילת המפתח
יש הרבה מה להעמיק בתהליכי הסתגלות,
ואני בכלל לא בטוחה שהתשובה שלי עונה לשאלה שהתכוונת לשאול..
אבל אם כבר הגענו עד כאן,
תסכימי איתי שילד גמיש שיודע להסתגל למציאות משתנה יהיה בעל בטחון עצמי גבוה יותר מילד שלא יודע איך לקבל "לא"?
מענין מה שכתבת.
נראלי לא יודעת בעצמי כבר מה שאלתי.
כאילו נראלי שזה בקצה גבול היכולת שלו, אבל כן בתוכה. רק שלי היה קשה להכיל את זה שיעשה את זה.
אז לא הייתי בטוחה שזה גבול שאני צריכה להציב לו. ואם אני אומרת לו על זה לא זה כאילו בגללי ולא בשבילו.
קו אדום וקו לבן.
בכל אתגר, יש את הקו הלבן שמעליו הפעילות בטוחה לגמרי. שם אין לך שאלה של לשחרר, אבל יש לך שאלה אם שם הילד חווה התנסות ולמידה.
בנוסף יש קו אדום, שמתחתיו האתגר מסוכן. קו אדום. למשל לא תתני לילד בן 15 לנהוג ברכב. לא תתני לילד בן שנתיים להסתובב ללא השגחה במקום המוני.
גם על זה אין לך שאלה כי ברור שאת לא משחררת.
אגב הנזק משחרור מתחת לקו האדום, שהילד עלול לחוות את העולם בצורה מפחידה מדי, סוג של טראומה וככה בטוח לא מתפתחים אלא נסגרים.
בין הקו האדום עד לקו הלבן, באמצע יש את המנעד שמאפשר התנסות וחקר מצד אחד, אבל גם זהירות נדרשת מצד שני.
הדוגמה עם הטרמפולינה היא מצויינת.
מצד אחד הילד לא הלך לבד, מצד שני זה לא שהוא לא הלך בכלל.
באופן כללי,
אם הילד מתעקש שהוא רוצה לנסות, אפשר לבנות סרגל מאמצים.
למשל להגיע עד נקודה מסויימת. אם הוא יציב ולא רומסים אותו, אפשר לתת לו להתרחק עוד טיפה אבל עדיין עד גובה שאת מגיעה ויכולה להוריד אותו.
בגובה המקסימלי שאת מגיעה לתת לו כמה דקות, אם הוא מפגין שליטה על התנועה והסיטואציה ומאוד רוצה להמשיך לטפס, הייתי מאפשרת. עד קו אדום שמשם זו לא שאלה ואת קובעת בהחלטיות ששם לא וזהו.
ממש הצלחת להסביר לי את עצמי.
אני חושבת שזה היה בקצה גבול היכולת שלו אבל כן בתוכה.
נראלי לי שקשה לי להכיל את הסיכון שהוא לוקח על עצמו כשהוא מתנסה.
כאילו גם אם הוא ימעך קצת הוא יהיה בסדר בסוף (כמו שהוא נמעך ועדיין רצה שוב), אבל לי קשה להכיל את המחיר שהוא משלם.
אני לא חושבת שבכלל כדאי שילך למתנפחים עם גדולים ממנו...זה מסוכן.
אצלנו היו עושים מתנפח אחד רק לקטנטנים והילדים הגדולים לא יכולים להכנס לשם.
התינוקת שלי צורחת את נשמתה מתחילת המקלחת ועד שמסיימת להלביש אותה.
יש לכן טיפים למקלחת רגועה יותר? אני שוטפת את איזור הטיטול בטוש ואז רוחצת בתוך גיגית, מים נעימים, מה אפשר לשפר?
אני מכניסה אותם לתוך האמבטיה כשהבטן כלפי מטה.
ככה הם יותר רגועים מאשר הפוך.
רק בסוף אני הופכת כדי לסבן את הבטן.
לא שוטפת בכלל בטוש בגיל קטן, רק במים שבתוך האמבטיה.
כשאת מוציאה אותה ומלבישה, תשימי לב שלא קר מידי.
תנקי עם מגבונים אם צריך
כל התינוקות שלי באמבטיה היו בסדר
ברגע שהצטרף הטוש- צרחות. משהו בו מלחיץ תינוקות
נראה לי קוראים לזה צופי.
הרבה יותר נעים מהפלסטיק.
בנוסף לבדוק את טמפ' המים עם המרפק שלך. תינוקות לרוב לא אוהבים מים חמים. פושרים חמימים מסםיק להם בהחלט (אני מתפלאה לפעמים על המים שבן ה3 וחצי שלי אוהב. אבל ככה נעים לו. אם אני מחממת יותר חם לו).
ולא משתמשת בכלל בטוש בגילאים קטנים. מקסימום בכיור את אזור הטיטול אם חייב, ועדיף שהמים יפלו על היד שלך ואז אליו. וכמובן לא חמים מידי.
לבדוק את חום המים, ולתת לפיצפונת להסתגל, זה חלק מההסתגלות לעולם הזה. אצלי עד גיל עשרה ימים בערך הוא צרח וצרח, (בשלושה ימים הראשונים הוא גם צרח בכל הורדת מכנסיים להחלפת טיטול) עד גיל חודש זה כבר היה הרגעים הכי מאושרים ומחוייכים שלו ביום. אני לא עשיתי שינוי, הוא למד להסתגל ולאהוב את זה. התפקיד שלי היה לתת לו הזדמנות יום יומית להסתגל עם אמא רגועה ובטוחה בעצמה, לא נלחצת מהבכי ולא מוותרת על מקלחת בגללו.
מקלחת על דפני אבל בגיל הפיצי עם היד שלי מתחת לגב שלו והראש שלו קרוב למרפק שלי, בלי טוש, מסבנת עם היד השניה ושוטפת מהמים באמבטיה עם היד.
הייתה צורחת במקלחת עד גיל גדול ממש, סביב שנתיים.
הפתרון היה לקלח מהר, לנסות לעשות נעים אבל מהיר ותכליתי, בלי שירים או משהו כיף ולעבור הלאה.
רוב הצורחים האחרים עבר להם כעבור כמה חודשים
הפשטה וכניסה פתאום למים, שזו תחושה שונה מאוד, יכולה להלחיץ תינוקות. השינוי הפתאומי.
תנסי למלא את הגיגית, להכניס לה את כפות הרגלים לקצת ולהכניס אותה לאט לשם.
אפשר לנסות לשיר לה שיר נעים תוך כדי האמבטיה, לשדר חיוביות ומרגוע.
ואפשר גם לקצר את המקלחת. רק כדאי שהזירוז לא יגרור איתו תחושה של לחץ.
כשהחלטתי להכנס להריון ידעתי שאצלי החווה תהיה קשוחה כמו הקודמות (הקאות בחילות קשות עייפות קיצונית) אבל איכשהו שכחתי או בחרתי להדחיק ועכשיו כשכל התסמינים חוזרים אני מפחדת להכנס לדיכאון.
הריון צעיר שהסביבה לא יודעת עליו + תסמינים קשים, איך עושים את זה? אתמול בכיתי במיטה בלי סוף.
יש לי כאבים בקיבה כל היום ובלילה ולא מצליחה לישון.
ואני עושה עם עצמי עבודה לא לרחם על עצמי ולא לקחת את זה למקום של כמה אני מסכנה כי ב"ה זה ברכה
אבל אני עייפה ועצובה. מפחדת ממחשבות קשות שיכנסו לי לראש.
תרגישי טוב!
הסביבה זה ילדים בני 11,8,4… אני רק שבוע 7
הגיוני לספר בשלב הזה?
כי אין מה לעשות. נכנסים למצב מאתגר.
כמובן שגם כל העולם ידע יומיים אחריהם. אבל- זה באמת מאד עזר לי.
קיבלתי מעגלי תמיכה מהחברות ומהמשפחה.
והילדים היו עטופים ומובנים.
לכן אני דווקא ממליצה לגלות כשיש צורך. ובטח ובטח כשההסתרה גובה עוד כוחות שאין לנו.
כותבת שוב- שאני נזקקתי גם לכדורים פסיכיאטריים בתקופות ההריון שלי. (בלי הריון אני ב"ה לא זקוקה בכלל) זה ממש עזר.
עדיף מאשר שיחשבו שאמא הולכת למות(וזה המחשבה ההגיונית במצבי בהריון....)
אז הם יודעים שזה כי יש תינוק בבטן וככה אמא בהריון...
אני כן יגיד שתמיד חוששת ממצב שתהיה הפלה ואצטרך לשתף בזה ילדים קטנים ממש
מקווה ומתפללת שלא אתנסה...
שנה, שנתיים ומעלה..
כן אמרתי להם שזה סוד ולא לגלות
וגם באמת גם ככה יחסית יודעים בגלל המצב שלי ורואים ומבינים מהר..
בכל אופן פעם הבאה מתכננת לספר לכולם על ההתחלה, אין לי כוח לבזבז אנרגיות על הסתרה בתוך קושי ככ גדול (היפראמזיס קשה מאד)
אם זה יכול לעזור וגם כדי שלא ידאגו..
זה לטובת ההריון
בע"ה שיהיה בקלות ובבריאות!!!
בדיקת הריון ביתית חיובית בטא 61..יומיים אחרי בטא 47...יומיים אחרי דימום(כמו מחזור)
בנות שעברו מקרה דומה...עשיתן אולטרסאונד?או שלשחרר?ולראות בזה כמו מחזור רגיל...
מה הסיכוי שמשהו לא יצא?
הרופא אמר זה בטא נמוכה וזה פשוט יוביל לדימום
באסה...
ממש באסה! מצד מה שצריך לעשות פשוט לשחרר ולחכות שהדימום יגמר כמו בכל מחזור
בבדיקת דם שהבטא התאפסה
לא נראלי שיש בשביל מה לעשות או"ס
חיבוק 🫂
לא רואים בערכים האלו כלום בUS...
אני עשיתי בדיקת דם כל כמה ימים לוודא שהירידה ממשיכה, והבטא מתאפסת.
חיבוק לך ובהצלחה!!!
450בערך. כשבועיים אחרי התחיל דימום אז עשיתי אולטרסאונד ובטא.
הבטא ירדה ל190. שאלתי את הרופאה אם מספיק שרואים מגמת ירידה או שכדאי לוודא שמתאפס. ביקשה בטא נוספת.
עשיתי והבטא עלתה ל3000. כמובן שמיד הופניתי לאולטרסאונד וראו שק ללא עובר. עברתי אחכ ציטוטק.
מהניסיון שלי, ממליצה לוודא איפוס..
במקום להחליף כל פעם את כל המצעים
ממש ממש ממליצה
עלה 60 לאחד, קניתי שניים שיהיה להחליף למחר ולא אהיה חייבת לכבס ביום של הפספוס.
זה גם שומר על הסדין וגם סופג יחסית מהר והרבה אז רוב הפעמים שומר גם על השמיכה ואני מחליפה לו רק סדינית ופיג'מה ואת השמיכה רק מאווררת.
הסוג הפחות מוצלח (הוא גם בסדר אבל יותר זז) הוא עם הרבה דוגמאות וצבעים, הסוג שממש אהבתי היה שם רק בצבע לבן עם כוכבים זהב כאלה, לא זוכרת איזה חברה.
קניתי גם אחד משיין, הוא הכי גרוע
ראיתי שיש לפוליז ובסופר פארם.
בזאר שטראוס אין בקרבתי
שבוע 9 ב"ה!
הריון מורכב בסיכון, נצטרך יותר בדיקות מהרגיל ויותר חשש לעובר.
יש לי נפיחות ממערכת העיכול+ בטן הורמונלית מהממת, באמת בטן מהממת! אבל עדיין לא סיפרנו אפילו להורים, תכננו לחכות לפחות לשקיפות.
לא נעים לי להסתובב ככה. כי אני אוהבת מאוד ללבוש בגדים שמחמיאים לי ובגדים רחבים פחות יפים עליי (יש לי כמה בודדים כאלה)
מצד אחד בא לי להסתובב בגאווה עם הבטן שכל כך משמחת אותי, מצד שני עדיין מפחיד אותי לקבל מזל טובים...
איך מסתירים בלי שזה ירגיש מתאמץ?
אם ההסתרה גובה כ"כ הרבה השקעה, אולי אפשר לוותר על זה?
לפחות לסביבה הקרובה תספרי ותרגישי בנוח
המון מזל טוב
אפשר לא לספר
אבל לא להתאמץ להסתיר.
בצורה בולטת מאודדד
מוכר ככ!!
האמת כן השתדלתי ללבוש רחב עד שבוע 14 כזה..
שיהיה קצת סודי לבינתיים..
אולי סריגים?
או סרפנים?
בע"ה שיהיה לך בבריאות ובקלות!! וילד בריא בע"ה
אנונימית בהו"ל(ואולי עוד מעט יהיה שוב מלחמה ולא תתראי עם הרבה אנשים🫣)
גרה רחוק ממרכזי קניות, ואני מותשת וחלשה עם נפילות לחץ דם,
הלואי שיחזרו משלוחים סדירים משיין!
רק תדעי שלפעמים יוצאת כזאת בטן
קטנה וחמודה
ונראית הריונית
כשזה לא הריון....
אז אפשר להכחיש ולהגיד וואי השמנתי וכזה
לא הזוי
הבטן שלי נראית ממש הריונית עגולה ויפה, בהריונות קודמים לא יצאה לי כל כך מוקדם, אבל עכשיו ממש בולטת, וברגיל אין לי בטן כמעט, אז זה חריג.
אבל מקווה לשחרר לאט לאט את הפחד ולהצליח לשתף יותר. בתפילה שההריון ימשיך להיות בריא ולהתפתח תקין🙌
הי, אני ההיפראמזיס.
מעדכנת שכרגע קיבלתי שמירה ואישור הפסקת עבודה עד להודעה חדשה.
ההריון כבר מוגדר כהריון בסיכון בזכות ההיפראמזיס. טררם רציני.
נלחמת לשתות ולאכול ומידי פעם מקבלת עירוי נוזלים לוריד.
אבל חיה ונושמת.
לא ברור מאליו.
תופעת הריחות הקשוחים בהריון מוכרת לכולן כאן אני מניחה.
היה שאני פשוט לא מסוגלת לשאת את הריח של בעלי.
גם אם הוא מקולח ומצוחצח והולך לישון אני לא נרדמת מהריח.
נשארת ערה עם בחילות שיא עד שעוברת חדר.
אם לא בדיוק התקלח אז בכלל... נגיד בצהריים נכנס לחדר אני לא נושמת שלא להקיא.
יש למישהי פתרון לזה?
משהו שעשיתן ועזר?
ככה לא מריחים...
דרך קופח נראה לי שיש הרבה המתנה (אבל שווה לנסות לבדוק). זה אמור להיות זול משמעותית, אבל לא יודעת אם את יכולה לבחור את המטפלת. זה נקודה שכדאי לבדוק.
בפרטי בעיקר דרך המלצות.. תנסי לכתוב אזור וסגנון/מה חשוב לך ואולי יהיו כאן המלצות בשבילך
די מתייאשת מלמצוא.
אולי אאזור אומץ מתישהו
תודה
לקופת חולים יש רשימה של מטפלים שעובדים איתם בהסדר וזה זול משמעותית.
גם ככה וגם בפרטי צריך להתקשר, לנסות להבין אם מתאים, ולפעמים אפילו מגיעים לטיפול ומבינים שזה לא זה..
אבל כשמוצאים את המטפלת המתאימה זה פיס!! מתנה ככ משתלמת לעצמך
מקושרת לכל מיני קבוצות ממקומות שונים
אם את רוצה יכולה לשלוח לי בפרטי מה את מחפשת ואנסה לעזור בתיאום
פעם אחת לקחתי המלצה ממישהי,
פעם אחרת לקחתי דרך הקופה ובחרתי לפי תמונה בחיפוש בגוגל, היא היתה נראית לי אמפתית.
אם את ברשתות - מישהי שאהבת את התכנים שלה.
וכל אחת כותבת בקצרה את התחום שהיא מתמחה בו, תראי מה מדבר אליך.
הי אולי למישהי תהיה עצה טובה. אני קצת מעל גיל 40. עם התקן לא הורמונלי. אחרי הרבה בדיקות וניסיונות זה הדבר היחיד שטוב לי. החסרון- דימום ארוך ומסיבי מאוד בווסת. לוקח לי לפחות שבוע עד שאני מצליחה לעשות הפסק. וגם כמה ימים לפני שמתחיל הווסת כבר יש כתמים קטנים. אבל עיקר הקושי זה שפשוט יש יומיים שלושה עם כמות דימום ממש גדולה! זה פשוט סיוט! מחליפה תחבושות בקצב ועדיין יכולה לשבת ולגלות שהדם עבר לכסא
לא יודעת אם יש מה לעשות או שאני רק רוצה לפרוק פה.
הוצאתי רק מפני שרצינו הריון.
אין לי מילות עידוד חוץ מזה שאולי זה היה לי הכי נוח מהבחינה שהורמונים לא שיגעו לי את הגוף. אז העדפתי מחזור ארוך .. ואפילו כתמים לפני מחזור מאשר להתמודד עם ההשפעות השליליות של ההורמונים מהאמצעי המניעה האחרים
זה מאתגר, גם אני ככה
כל מחזור זרמים של דימום כמו אחרי לידה
הלוואי שהיה פתרון טוב יותר וללא הורמונים
יכולה אולי לנחם שעם הזמן, אחרי תקופה ארוכה עם ההתקן המחזור המסיבי ירד ליום אחד.
🫂
למה תחבושות ולא טמפון?
בדימום כבד טמפון הרבה יותר נוח
הייתי מסתובבת עם טמפון + תחבושת, שניהם מהסוג הכי סופג שיש.
הייתי מחליפה טמפון כל שעה-שעתיים, אבל גם אם פספסתי קצת זה לא היה כל כך נורא כי היתה גם התחבושת להגנה.
וממליצה בלי קשר, לבדוק המוגלובין. כי לי הדימום החריג הזה פגע עם הזמן במאגרי הברזל.
כמה זמן את איתו?
יכולה לשתף שזה ככה בהתחלה(הייתי עם התקן כמעט 3 שנים) אחרי 4 חודשים בערך המצב השתפר והגוף שלי חזר לעצמו. אם את בטווח הזה אז תדעי שעוד מעט הגוף שלך יתרגל להתקן ויהיה בסדר.
אני סבלתי מדימום וסתי מוגבר מאוד כמו שתיארת אבל ב''ה זה השתפר, ואחרי שהגוף מתרגל זה לפי דעתי אמצע מניעה מעולה!!
הוא פשוט לא נראה טוב! לא פזור ולא אסוף
אני מסתובבת עם כסרש בבית לא רק בגלל צניעות ונוחות אםא כי אני לא אוהבת את מה שאני רואה מתחת.
וגם כשאני הולכת לאימון כושר יש איתי נשים שמורידות את הכיסוי ונראות רווקות נחשקות אין שום סממן על השיער שהוא מכוסה
ושלי אבוי אם אני יוריד הוא לא נראה טוב וגם הוא מעוך לי על הראש כאילו שמתי קסדה על הראש
מה עושים עם זה? לא באלי החלקה
לקחת ויטמינים ,b12,ויטמין c,d,
לפעמים החוסר שלהם גורם לנשירה וכאלה
אפשר גם למרוח מסיכה פעמיים בשבוע, להשתמש בשמפו ומרכך איכותיים שמשקמים ...
יש גם אמפולות מיוחדות שעושים אצל ספרית שמחייה את השיער..תבדקי
ואני לא מבינה כלום במסכות וכאלה
יש משו שאת ממליצה?
אבל זה הפיתרון המרכזי בעיני
החלקה
גם אני עושכ כושר ומורידה כיסוי אבל יש לי החלקה...
וחוץ מזה להשקיע במסכה טובה גם עוזר
כלי ועפה בעברו לפחות
וגם נוח לי לפעמים שאני יכולה לעשות קוקס עם קצת נפח מתחת למטפחת ועם שיער חלק ממש בטח אי אפשר
שבעיני נתנה תמורה טובה למחיר
אם יש חכמות ממני עם המלצה טובה גם אני אשמח
יחסית קצר.
יותר קל לתחזק, ולא צריך למעוך ולעצב אותו עם מלא קליפסים. וכשמורידים את הכיסוי הוא נראה יותר קליל וכיפי
שגרת טיפוח טובה לשיער.
שלי חלק אז אין לי מושג במה טוב ואיזה חברות או חומרים,
אבל הבנתי שזה ממש משפיע מהבחינה הזו. שיהיה מלא לחות ונעים ואז גם עם ברק..
כשאני מורידה בבית אני מיד עושה קוקו נמוך. לא אוהבת את השיעור אסוף גבוה, זה חושף את כל המפרצים.
אני גם מנסה לשים קרם שיער ששמתי לפני החתונה, אבל ברור שלא באותה תדירות.
גם אחרי החתונה כדי לטפח את השיער. כשאני יודעת שאני לא מתכננת לצאת מהבית באותו היום, יכול להיות שאני אפילו אשקיע לסדר אותו עם קרם וקליפס, מיד נותן תחושה טובה.
וגם תרמתי את השיער גם אחרי החתונה, הרבה יותר נוח כשהוא קצר יחסית.
אפשר להכין עיסה כזו (יש כל מיני פטנטים והסברים בגוגל),
אני מידי פעם קוראת ובגדול מכינה לבד
החינה מחזקת את השיער, מבריאה אותו ומאפשרת להינות מצבע שיער יפה וטבעי לחלוטין, ללא כימיקלים, לאורך זמן יחסי.
(החינה משפיעה טוב בכלל, מייחסים לה כל מיני סגולות)
אפשר להכין עיסה כזו (יש כל מיני פטנטים והסברים בגוגל),
אני מידי פעם קוראת ובגדול מכינה לבד
[צריך בשביל זה בגדים שאפשר ללכלך/ מגבת גדולה, כובע רחצה, מטפחת משומשת או כובע ים ישן] לתהליך עצמו צריך פניוּת ויום חופשי כי התהליך לוקח זמן]
החינה מחזקת את השיער, מבריאה אותו ומאפשרת להינות מצבע שיער יפה וטבעי לחלוטין, ללא כימיקלים, לאורך זמן יחסי.
(החינה משפיעה טוב בכלל, מייחסים לה כל מיני סגולות)
אלא אם כן, יש לך דרך לעשות בלי ריח.
רוזמרין - לוונדר נוכח מאד
רוזמרין אישית יותר נעים.
זה ישמור לך על הצורה של השיער יפה
את יכולה לשים עליו גם קרם לחות לפני וזה ישדרג
כשנמצאים הרבה שעות עם כיסוי ומתחת גולגול שמערבב את השיער, זה באמת נראה פחות טוב פזור כי השיער תופס את הצורה
מישהי זוכרת ויכולה לתייג לי (?) את השרשור עם הקישור לפרקי תנך מוקלטים?
זה היה בשרשור של הפודקאסטים? כי אני אשמח גם לזה
או שמישהי הגיבה ואחפש אצלה בכרטיס...
תודה!
אבל @מתיכון ועד מעון הגיבה שם ונראה לי שלחה קישורים.
את יכולה גם לחפש בחנות האפליקציות נך יומי
יש שם את הכל+ קישורים לקבוצות ווצאפ ייעודיות (קבוצה שבה שולחים כל יום את הפרקים, וקבוצה של דיונים, חידושים שאלות וכו).
בשבועות מתחילים סבב נוסף של כל הנך..
מומלץ ממש!
בווצאפ זה רק שמע, הרב מקריא את הפסוקים ומסביר עם פרשנים.
באפליקציה זה אותו שיעור בדיוק רק שאפשר לעקוב אחרי הפסוקים
לשלוח לך שוב?
היום התחלנו דברי הימים...
אני ממש אוהבת
