הוא שיחק היום בצהריים ונפל. ממש בכה מאז לא יכול לדרוך, להזיז.. אפילו לגעת באיזור ממש כואב. וגם נפוח לו בפיקה הזאת של כף הרגל
בעלי עובד לילה ואין לי עם מי להשאיר את הילדים.. בנתיים הוא הלך לישון
אולי למישהי יש ניסיון? כמה זה דחוף לקחת אותו לבדיקה ואם זה יכול לחכות למחר בבוקר?
אצלנו כשהיה אותו דבר נשברה לו עצם בכף רגל.
ממש כאב לו והוא לא הצליח לדרוך.
לדעתי לא כדאי לדחות.
שירגיש טוב!וחיבוק
אז דווקא מעולה שתישנו ותצברו כוח ותטפלו בבוקר...
זה שהוא נרדם זה סימן שזה לא כזה כואב לו..
ולהיות במיון בלילה זה גם רופאים פחות מומחים וגם טרטור וסיוט שאפשר להיות חולים רק מזה..
בהצלחה גדולה!!!
רק מניחה את זה כאן.
לפעמים ככ כואב והילד ככ בכה שנהיית אפתיות מסוימת.
ראיתי במו עיני ילד ישן עם שבר מסובך... העצם שזזה היתה ממוקמת כך שלחצה מסביב על רקמות אחרות בצורה מסוכנת שהכניסו לניתוח דחוף.
מה שלומכם הבוקר?
אח שלי בן 11 הסתובב שבת שלימה עם שבר. ורק למחרת אמא שלי עדיין לא היתה רגועה ולקחה אותו לצילום ואז גילו.
מאז זה הסיפור שעובר במשפחה ולכן יותר רגישים לנושא.
עדיף לעשות צילום ולגלות כלום בעזה.
אני 3 ימים לפני מחזור עם בחילות כבר 3 ימים ישר שקמה בבוקר
מישהי רואה פס ממש ממש חלש?
כן! ממש רואים חלש,חלש יש למה לקוות בעזרת ה'!🤣
לא נראה שזה מתחזק
אבל אולי זה משהו שלא רואים בתמונה
הכי טוב זה לעשות בדיקת דם.
חיבוק ובשורות טובות בעז"ה!
מאוד מאוד חלש לא רואים בצילום
אחכה לראשון לעשות בדיקת דם
אמן תודה רבה ❤️
הלוואי וכן
תעדכני
עכשיו זה כאילו נהיה כבר
ואני כאילו צריכה להחזיר תשובה לבעלי מה אני אומרת
ובכלל לא באלי
ולא זורם לי
ולא באלי לבאס אותו
כי זה לא שזה חד פעמי
פשוט כבר לא זורם לי וזהו
בתור אמא ל3 בנים.
בטוחה שיש דברים מעבר.
וזה לא בא מוואקום ריק.
ועדיין💔
מקווה שתמצאו פתרון שמוסכם על שניכם בע"ה
חמותי היא ממש סבבה
הבית שלה פשוט מאוד עמוס ולא מסודר
וזה מוציא אותי מדעתי קשה לי להתנהל שם בטח עם עוד שני ילדים
והסדר וניקיון חשוב לי מאודדד אני כל היום סביב זה
ובעיקר שהם גרים במקום לא וואוו קשה לנ ממש שאין לי לאן לצאת עם הילדים לסיבוב להתאוורר
וגם הדשא שיש להם עמוס בחפצים
הכל פשוט עמוס ומבולגן
אני בעיקר כל השבת עסוקה בלדמיין מה הייתי עושה פה מבחינת סדר וניקיון אם הייתי יכולה 😅
וגמני חושבת על זה עם הבן שלי…
בעיניי זה לא פייר בכלל כלפי הבעל, ההורים שלו וכל המשפחה לא להגיע.
לכן לדעתי נקודת המוצא צריכה להיות שהולכים.
ומפה לחשוב איך לעשות שיהיה לך יותר נעים.
אולי להביא חומר קריאה מעניין. אולי להכין כעזרה אוכל שאת אוהבת, אולי לתאם שתבואו עם גיסה שנחמד לך.
אבל לא לבוא בכלל באופן קבוע זה לא אופציה.
לדעתי.
אני לא מטילה ווטו זה ממש לא המצב
ותמיד משתדלת לדאוג שתגיע עוד גיסה שנחמד לי איתה
סתם מבאס שמפעם שהייתי הולכת בשמחה עכשיו זה כבר צריך לחשוב על זה
נ.ב
גרנו שם כזוג עשרה חודשים וזה בהחלט הוריד לי מהמקום 😅
אם הוא ישאר איתך ולא ילך לתפילות, אם תביאו נשנושים או מצעים משלכם אם מגעיל לך, אם תתכננו משהו כיפי לשישי בבוקר ותבואו דווקא יותר מוקדם אבל תכנסו לשבת מתוך חוויה כיפית ונחת.. לא יודעת אולי יש לך עוד רעיונות.
לפעמים גם לי קשה עם הצד שלו ואנחנו יושבים ומפטפטים על זה ותוך כדי שיחה צפה הנקודה שיושבת עליי כבד, ואז חושבים איך להקל.
אני לא מלאכית וקשה לי מאד עם חמותי, ואני משתדלת מאד ללכת כמה שיותר בימי חול בזמני חופש - לבוא בצהריים לצאת בערב. קשה לי שם שבתות. אבל מדי פעם שעושים מוצאים מה יכול להקל הפעם וככה באים
אם קשה לך עם החמות זה נשמע לי אפילו עוד יותר מאתגר
בעיקר משעמם לי שם ממש
ואז נחמד ממש!
נשמע שהקושי הוא סביב האירוח החומרי אצלה , והקשר האישי טוב.
אז אולי תזמיני אלייך, כך הקשר ישמר בתדירות שנעימה גם לבעלך, לך, לילדים.. וגם תהיי בבית המסודר שלך, עם גינה שנחמד לך לצאת איתה עם הילדים וכו
הצעתי כמה פעמים
אמא שלה מבוגרת סיעודית קשה לשנע אותה היא צריכה מיטה פנויה לכל השבת
וחמי צריך חדר פרטי משלו…
וגיס רווק
ואין לי את הדרישות שלהם הבית שלי קטן
חדר הורים וממד
גם לי קשה כבר לנסוע לחמותי
אפילו שהם מהממים ומפנקים ממש
פשוט עמוס לי שם ואני לא מצליחה לנוח דקה
מלא רעש ובלאגן
והבת שלי לא נרדמת בלילה
והמיטות לא נוחות לי ברמה של כאבי גב
אנחנו משתדלים כן להגיע מידי פעם
אבל בסוף הכי נוח וכיף בבית
הבאסה הזאת להגיד כל פעם לבעלי שלא..
אבל הילדים גדלו ואין להם מה לעשות אצל חמותי,
אין משחקים בבית אין גינה באיזור אין מקום לארח עוד בני דודים ואין ילדים ואין דודים בסביבה
אין קהילה, רק בית כנסת קטן שרובם מבוגרים, שנמצא ממש על הכביש וממש ליד חניה פעילה גם בשבת
בקיצור אי אפשר ללכת
וואלה לא מצאנו פיתרון גם אחרי שנים, אז לא הולכים
אבל תעדכני מה בסוף ❤️וממש בהצלחה עם התחושות, לגיטימי.
אבל ממה שזכור לי, יש לך יותר מורכבות ביחסים איתם. אז ברור לי שבלי קשר לילדים ולשעמום, זה קשה.....
דיברתי עם השם וביקשתי ממנו שייסדר את זה אכשהוא שחמותי בעצמה תפתור לי את הבעיה
ובאמת פתאום חמותי אומרת לבעלי שהיא תבוא אלינו שבת (שבת הבאה) מה שעד עכשיו לא התאפשר עם ההרכב שלהם
ובעלי ככה נרגע, ואני לא הולכת לשם השבת וכולנו מרוצים
מניסיון אם כל שבת או כמה פעמים בחודש מגיעים,זה באמת יכול להוריד
אנחנו גם היינו עושים את זה בעבר די הרבה ואני מתה על המשפחה של בעלי אבל כשבאים יותר מדיי זה כבר מוריד את ההתלהבות .
אנחנו מגיעים פעם בכמה חודשים ולילדים יש למה לצפות ואנחנו גם נהנים כי התגעגענו..
אנחנו כמעט ולא נוסעים לחמותי בגלל כל מיני סיבות. לא נעים לפעמים אבל יש מצבים שאין ברירה או שזה מרגיש יותר מידי.
תמצאי את המינונים שמתאימים לכם. לא חייבים לבוא כל חודש או חודשיים.
אם אתם נוסעים תקבעי לשבת שבה היה לך שבוע רגוע כשאת יותר בפניות ופחות מוצפת.
בשנה האחרונה אנחנו מוצאים הרבה הזדמנויות שבעלי נוסע להורים שלו לכמה שעות עם הילדים (למרות שזו נסיעה של שעה+) אחר הצהריים. אם יש אירועים של המשפחה המורחבת מהצד שלהם בעלי נוסע עם הילדים, כמובן אם זה מסתדר.
והכי חשוב זה להשתדל לכבד אותם, להתקשר בשיחות וידאו שיראו את הילדים.
בהצלחה🙏🏽
יום העצמאות
כולם עם המשפחה
עם חברים מהיישוב
עושים על האש
נהנים
ואנחנו כרגיל בבית
משפחה גרעינית
תודה ה' על המשפחה שלי!!!!!!!!!!!!
כמה שניסינו להזמין חברים/משפחה
פשוט לא זורם
זה קשה כשאין משפחה נורמלית וגם קהילה אין
הרגשה של בדידות ואני בן אדם כל כך חברותי
וזה לא פשוט
לסחוב הכל
לארגן הכל
לשלם על הכל
להעסיק את הילדים
הכל לבד
מסיימים עם הלשון בחוץ
"רק בשביל הילדים"
וגם לי בא שמישהו יזמין אותי
לבוא ככה
כמו שאני
להכין משהו קטן
וזהו
להרגיש תחושה של ביחד
של חלק ממשפחה
מקהילה
ואין....
יאללהההה
הולכת להמשיך להכין סלטים טעימים
ומהר מהר מנגבת את הדמעות
תודה שהייתן כאן🥰
אם רק תפרטי קצת מה הקריטריונים שלכם בטוחה שתקבלי פה המון הצעות.
למשל היישוב חשמונאים- שייך למועצת בנימין אבל נמצא בתוך הירוק
היישובים נוף איילון, שעלבים, מבוא חורון קרובים למודיעין וקהילתיים
ברמלה יש גרעין תורני חזק
במודיעין בשכונות החדשות יש הרבה קהילות של צעירים
בכרמי גת יש הרבה צעירים, בכרמי הנדיב בקריית מלאכי נבנות ממש קהילות חדשות- חברים שלנו גרים שם ומרוצים ממש
לא מכירה לעומק אבל אולי אזור יד בנימין
בקיצור- תכתבי מה הקריטריונים וננסה לעזור.
כשאין משפחה- קהילה חזקה ותומכת זה דבר חשוב ומשמעותי מאד!!
בתקופה האחרונה המחזור שלי נע בין 28 ל35 יום,
אבל יש בקביעות 16 יום בין הביוץ לוסת.
עשיתי בדיקת דם לוודא שהביוץ עבר ב12.4 למניינם.
(אלה הערכים שיצאו:
פרוגסטרון: 8.9
אסטרדיול: 980
LH: 8.2)
הai טען בהתחלה שזה אומר 2-4 ימים מהביוץ, וכשנתתי לו בהשוואה לבדיקות קודמות טען שהביוץ בכלל ביום הבדיקה...
בכל מקרה, היו לי כמה ימים בתחילת שבוע של הפרשות ממש ממש פוריות, בכמויות, למרות שהביוץ לכאורה היה, ואתמול התחילו לי כתמים ורודים חומים וטיפה אדמדמים. זה לא נראה מחזור ולא דומה, אבל מצד שני מה זה כן...
זה בערך בין 10 ל14 יום מהביוץ לפי מה שהai אומר...
בתחושה שלי ההורמונים עוד גבוהים (רגישות בחזה כמי שיש לי כשהפרוגסטרון עולה).
מתחילה לחשוב שאולי שיבוש הורמונלי או ביוץ לא מוצלח?
אולי ביוץ נוסף?
אין לי כח לעשות מחר בדיקת דם. בינתיים אנחנו מתרחקים אך לא אסורים ממש... לא מרגישה כל כך בהריון למרות שעד הכתמים הייתי בטוחה שכן, ובכל מקרה אין לי כרגע בדיקה ביתית, יכולה מחר לנסות להשיג.
בקיצור הצילו.
ד"א, התוצאות של הבדיקת דם מראות שהביוץ היה כמה ימים לפני כן
אז הכתמים ממשיכים, ועשיתי היום שוב בדיקת דם... ואלה התוצאות:
אסטרדיול (Estradiol): 811 pmol/L
פרוגסטרון (Progesterone): <1.6 nmol/L
FSH: 1.40 mIU/mL
LH: 5.78 mIU/mL
בטא שלילי.
הצ'אט טוען שהגוף מנסה שוב לבייץ בקרוב בימים הקרובים ממש.... אני כמובן לא רוצה לפספס את הביוץ... ומצד שני כתמים ממשיכים כבר כמה ימים, מזל שעשיתי בדיקת דם כי כבר שקלתי להאסר ודי.
יש לי עכשיו שאלה על כתם בניגוב 
מקווה שתסתדר... ובכלל מה לעשות לגבי יחסים.
מישהי נתקלה בזה?
מישהי מבינה מהבדיקה משהו אחר?
אבל מנסיוןאמהלהאישי כשהפרוגסטרון בירידה זה אכן סימן למחזור קרב מאד....
חיבוק גדול
להיות בערך 40-60
כאשר הערכים פחות מזה משמעותית
אז מקובל לתת תוספת פרוגסטרון כדי לעזור בקליטה להריון או כדי להאריך את הזמן שבין הביוץ למחזור.
ביישוב לא רחוק מירושלים.
למישהי יש רעיון?
עם פלטות ומיחמים
אימא שלי סגרה והיו לה כמה מספרים משם.
חזרתי מהעבודה חולה ונרדמתי
איזה תסכול
ובשבת הבאה אנחנו מארחים ואין מצב שאני יוצאת
וגם ככה אני בתקופה מורכבת מהרבה בחינות
זהו פרקתי
קודם כל תעשי הפסק עכשיו שלא תשכחי שוב מהלחץ של לפני שבת!
אחרי שתעשי-
א. להתקשר לרב, אולי ימצא פתח במיוחד בגלל התקופה המורכבת וכו'
ב. גם לגבי הטבילה של שבת הבאה- אפשר לדחות בהסכמת שניכם, אולי רב יתיר לטבול בשישי ולא להפגש עד צה"כ..
בבקשה באמת תפני לרב בקיא ותסבירי לו את כל המורכבות ואת כל המצב.
א. ניובורן מתוק בן שבועיים והעונה עכשיו סופר הפכפכה. איך מלבישים?? מלבישה אותו כרגע בגד גוף ארוך, מכנסון ואוברול דק.
זה מספיק? זה יותר מידי? מרגיש לי שהוא מזיע לפעמים..
ב. המתוקי מתעטש ועכשיו גם היה לו מעט נזלת. מה עושים?? זה אמור להדאיג?
ובאופן כללי אמאלה אני חרדה לו בטירוףףףף וכל דבר מלחיץ ומדאיג אותי…
חולצה ועליה אוברול- אם קר אז פוטר ואם חם אז קייצי
לא מלבישים יותר מדי כי זה עלול להיות מסוכן
כמובן לכסות עם שמיכה. זו באמת עונה משוגעת וקשה לדעת אבל לדעתי את מלבישה אותו מדי הרבה ואם מזיע אז לא טוב
אם המגע נעים- סימן שנעים לו.
לק"י
2 שכבות דקות אמורות להיות בסדר בימים הפחות חמים.
אם הוא מזיע, תורידי לו שכבה.
ושלי מצונן גם מגיל פיצי, ויש הטבות מידי פעם...
תודה לך ❤️
מקווה שלא נדבק ממני כי הייתי ממש מקוררת בשבועיים האחרונים
עד עכשיו הלבשתי בגד גוף ואוברול
כשהיינו בבית חולים אמרו לי לא לשים גם מכנס
אנחנו גרים במרכז לא יודעת אם זה משנה
עכשיו בגלל השרב שהיה הלבשתי לה רק אוברול והיא הרגישה לי חמה ונעימה
לגבי הצינון אנחנו באותו סרט היא כבר בת חודש וחצי ודיי מההתחלה מנוזלת
לא נראלי שצריך לדאוג אלא אם יש חום או מרגישים שיש קוצר נשימה וכו
לק"י
2 גופיות ומכנס אחד. וזה היה בחשוון.
עכשיו פשוט לא חורף😅
זה תלוי גם כמה מחממים את הבית.
אני שמה גרביון מתחת לבייביגרו עם חולצה אחת וזהו-אבל זה בשיא החורף
עכשיו חופשי חולצה אחת ובייביגרו
לק"י
ובימים החמים יותר גם לובש קצר או רק בגד גוף.
אבל הוא כבר מזמן לא בן שבועיים....
הבת שלי נולדה בסתיו, אבל זאת גם עונה הפכפכה כזאת אבל בגלל שנולדה פחות מ3ק"ג כן הנחו אותנו להלביש 2 שכבות גם בפלג גוף עליון וגם פלג גוף תחתון.
האח טוב באמת להרגיש את התינוק כמו שאמרו, לי אמרו בעורף או בבטן/גב ולא כפות ידיים או רגליים כי הם תמיד יהיו יותר קרות
שנולד הרבה פחות מ1 ק"ג וההנחיה הייתה דומה לתינוק רגיל
בשחרור. שזה היה סביב ה3 ק"ג
אבל ממליצה לך גם להרגיש אותו... אל המגע של העור לא מזיע ונעים,סימן שזה טוב. אם מזיע אז לקלף שכבה
גם כשקר בחוץ להלביש בלי עוד מכנסיים? כי אצלנו ממש ירד גשם באמצע שבוע
לק"י
אם ממש קר, אפשר עוד מכנסיים.
אבל נראה לי שכבר לא כזה קר המקומות. ובגיל הזה הם גם מכוסים בשמיכה רוב הזמן.
רוצה להגיב למשפטי הסיום שלך...
חיבוק גדול!!
עם האימהות נולדים חרדות, פחדים ורגשות אשמה,
משהו מטורף שלא מתכוננים אליו לפני.
זה נורמלי,
כדאי לנשום
להירגע
חלקים מזה משתפרים עם הזמן..
תמיד יש ממה לדאוג,
ותמיד לאנשים יש מה להגיד ולהוסיף לך תסביכים,
זה בסדר,
זה קורה לכולן בגדול,
ואת לא הראשונה שמתמודדת עם הקושי (איזה שלא יהיה כרגע).
דברים עוברים, משתפרים, גם את.
מעולה לשאול בפורום
נהדר לפרוק לחברה או מישהי שאת סומכת עליה
קחי מלא אוויר וחיבוקים לתחילת המסע המשוגע הזה.
שלי בן ארבעה חודשים ושבוע שעבר בימים הרותחים היה פעם ראשונה שהלבשתי לו רק שכבה אחת. עכשיו חזרתי שוב לשתי שכבות דקות כמו שכתבת שאת מלבישה. אנחנו לא גרים בקום קפוא אבל הימים עכשיו קרירים נעימים. בחמישי שישי היה פה לוהט. בקיצור, כל יום משהו אחר, תלוי בטמפרטורה אצלכם.
שלך פצפון ולא זז הרבה אז את יכולה להלביש דק ולשחק עם שמיכות לפי הצורך, שמיכה צמרירית או דקה או כלום לפי התחושה כרגע.
לגבי צינון, זה כנראה איזה וירוס אבל אם אין חום לא הייתי דואגת, מה שכן זה יכול להיות סיוט ולהפריע לו לישון ולינוק. אפשר להשפריץ לו לאף מי מלח (בריכוז ספציפי, אפשר לקנות בבית מרקחת שפריצר קטן מיועד לתינוקות) וזה קצת משחרר. אם הוא ממש נושם בכבדות אפשר גם לשים משהו מתחת המזרון שלו להגביה את הראש (אני שמתי קלסר עבה) או לשים אותו בסלקל (לא מומלץ יותר מ45 דקות ברצף)
בהצלחה יקירה!
מצטרפת לתחושות האלה, זוכרת את עצמי מתגעגעת לתקופה שהוא היה עובר ודאג לגדול ולהתפתח בעצמו בלי שאני הייתי צריכה להיות אקטיבית בנושא 
לגבי בגדים עד כמה שזכור לי מוסיפים עוד שכבה על מה שאנחנו לובשים, אז מניחה שדק ארוך וגופיה.
כמובן תלוי אם יש מזגן/חם יותר/קר יותר אצליכם.
לגבי הצינון אצלי כולם היו מצוננים בגיל הזה, וזה עבר בשלום ב"ה.. את יכולה להשפריץ לו מי מלח לתוך האף כדי להקל עליו, וכמובן תעקבי אם הוא לא משתעל מדי או מעלה חום, ואז צריך רופא
כשחם זה פחות רלוונטי. צריך לחשוב כמה בגדים היינו רוצים ללבוש אילולא מגבלת הצניעות/ המוסכמות בעולם, ואז להלביש שכבה יותר😂😂
נשמע לי חם מדי 2 רגליות
אז רק רוצה לאחל מזל טוב!!
מרגש לקרוא את השירשורים של ההריון ואז לשמוע על הלידה😊
בע"ה שתרוו ממנו רק נחת, התאוששות קלה!
מזל טוב!!! איזה מרגשששש!!!
הרבה נחת והתאוששות קלה וטובה
התחושות שלך הכי נורמליות והגיוניות
מיותר לציין שזו היתה שנה מטורפת
ועדיין לא הצלחתי להבין איך לנהל את זה שהבת שחי חוזרת מהצהרון ב16:30
וצריכה להספיק שיעורי בית
מקלחת
ארוחת ערב
ורוצה גם להספיק לשחק(???)
ואיפה זמן לעשות מערכת?
כל פעם זה מלחמה
איך עושים את זה בכיף?
לא לעשיתי שיעורי בית זו לא אופציה אז לא להציע בבקשה
השאלה שלי היא איך אתן עושות את זה מבחינת סדר, מה לפני מה ואיך לתווך את זה לילדה
ואני כן רוצה להציע לך חשיבה: למה בעצם חשוב לך שיעורי בית?
תנסי קצת לרדת לעומק, כי כשמבינים מה בדיוק חשוב מוצאים גם איזון נכון.
למשל: חשובה הלמידה. חשוב שתקרא ותכתוב ותדע לחשבן.
השאלה הבאה תהיה: האם בסדר יום הנוכחי היא משתפרת בלמידה ע"י הכנת שיעורי בית?
האם יש דרכים נוספות להשיג את אותה מטרה?
למשל משחקי קריאה בנחת בשבת.
אם חשוב לך שהמורה תראה שהיא הכינה ש"ב, אז שוב האם יש דרכים נוספות וכו'
מערכת אפשר להכין איתה או להכין עבורה.
היא ממש קטנה והבעיה העיקרית היא שככה גורמים לתלמידים לשנוא לימודים. סתם בגלל שמעמיסים עומס לא מותאם בהתחלה במקום לגרום להם לאהוב ללמוד.
זה משתפר אבל בהמשך.
אצלנו רק בא' יש את הקטע הלא ברור שכל שיעור יש ש"ב.
לק"י
פרקטית, מערכת אפשר להכין לה. היא תוכל ללמוד להכין בהמשך. לא נורא.
ש.ב.- לא עושים בצהרון?
מערכת- מסכימה עם יעל אפשר להכין לה והיא תלמד בהמשך
לדעתי כשהיא חוזרת הביתה אז כן לתת זמן להתפרק ולא ישר לחזור על לימודים כי אחרי יום ככ ארוך צריכה להרגיש את הבית ולשנות את האווירה של הלימודים.
אז אפשר לשחק, לדבר ומה שהיא רוצה במשך 30-45 דק
אחרי זה שיעורים, ללמוד למבחנים- כ30 דקות?
מקלחות, א. ערב (או הפוך) אצלנו כשעה עד שעתיים (תלוי כמה ילדים ואורך המקלחת- מסרך סמיך גזיזת ציפורניים וכו')
לא צריך מערכת.
אז הלכנו לאחות והיא אמרה לנו.
לפעמים קורה שיש תקלה באתר.
בהצלחה!
אצלנו נגיד באים לקחת את הבדיקות למעבדה מאוד מוקדם בבוקר, וכל מי שעושה אחרי לוקחים את הבדיקה שלו רק יום אח"כ...
היה מותח מאוד!!! ואז הגיעה תוצאה גבוהה מאוד (וזה כבר היה חמישי בצהריים אז לא יכולתי לעשות עוד בדיקה...)
אז ביום ראשון כבר הלכתי לעשות אולט' וב"ה הכל היה טוב (ועובר אחד)
הי חברות
למי שזוכרת את הניק שלי ;)
רוצה להתייעץ כאן עם חבורת החכמות..
אנחנו שוקלים לעבור לישוב חדש בקיץ
ככל הנראה פנוי רק קרוואן קטן - האלה המסורתיים של פעם - 45 מר עם חדרים בשני הצדדים.
אנחנו כרגע עם שני ילדים.
איך מסתדרים בגודל כזה?
כרגע אנחנו בדירה שנראית ככה בערך, אבל מבנה שונה, כבר צפוף לי אבל החיסרון שלנו עכשיו שיש לנו ארון קטן ועוד 2 שידות.
אשמח לעצותיכן מניסיון על מגורים בקרוואן קטן.
חג שמח!!
אנחנו עזבנו את בקרוואן בהיריון הרביעי, כשהשלישי שלי היה בן שנתיים ורבע.
מבחינת מחיה היה לנו ממש אחלה. האתגר העיקרי מבחינתי זה שאין מקום לארח אפילו לסעודת שבת, מאד מאתגר לפתוח שולחן.
כן מומלץ ריהוט מינימלי וקומפקטי לחלל המרכזי - ספה זוגית, שולחן באורך של עד 1.20, ארבעה כסאות, ספריה לא מוגזמת.
ובאופן כללי מינימליזם מאד מקל. לא לשמור ציוד לילדים שכבר לא רלוונטי, להשתדל להחזיק רק את מה שנצרך כרגע. במטבח גם לא להתפרע עם כלים, רק מה שנצרך מאד.
החדרים בקראון לא קטנים
בכל חדר אפשר להציב בקלות ארון 5 דלתות (ואולי אפילו 6)
את הסלון מטבח צריך לרהט נכון (זה גם תלוי במבנה הקראון ובמיקום הדלתות)
אם הדוד על הגג- אז גם יש אכסון בנישה של המכונת כביסה
בעיני זה מספיק לציוד יומיומי ל4 נפשות
ואת הציוד שלא ליום יום או אכסון לתווך ארוך- למחסן
אבל גרתי בדירת 45 מ''ר עם חמישה ילדים.
עיקר המשימה היא לדאוג שלכל דבר יהיה מקום ולא להכניס דברים מיותרים.
לנו גם היה מחסן שהקל על אחסון
הדירה הייתה מעוצבת בצורה שזה היה אפשרי, היה חדר ילדים שבו היו 5 ילדים במיטת קומותיים נשלפת ועוד מיטת תינוק ומיטת מעבר ואנחנו ישנו בחדר הקטן היה שולחן אוכל ומטבח פיצי
לא היה מקום לכלום, היינו צריכים לדלג על חפצים למרות שבאמת נסינו לסדר על הזמן.
ב''ה שזה מאחורי
המטבח ממש קטן אז לפעמים אין מקום
אבל בגלל שהחדרים בגודל סבבה לגמרי אז אפשר לאכסן הרבה דברים בחדר ילדים
(נגיד חד"פ וכד')
יש מספיק מקום בחדר ל2 ויותר ילדים (אני הכרתי משפחה עם 6)
אז הקושי הכי גדול זה הסלון מטבח
אם יש לכם דרך להשיג שולחן קטן שנפתח אז זה אחלה
כל השבוע הוא בצד ובשבת פותחים אותו
וספה של 2 מושבים
ואז כן יש חלל בסלון ומקום גם לילדים לשחק וכו'
ופשוט לנצל את החדרים לאחסון כדי שיהיה כמה שפחות דברים בסלון
גם ספרי קודש הייתי שמה בחדר ילדים
בעיקר הפריע לי המטבח שלא קיים
החדרים באמת בסדר גמור ואם יש אפשרות למחסן אז ממש עוזר
אבל החוסר בסלון, פינת אוכל ומטבח לא היה לי נעים.
לי יש ספה של 3 מושבים, אז אולי עם 2 זה יותר סביר ואולי שולחן נפתח
ואין מהשו אחר לא היתי מוותרת על ישוב שמתאים לכם כי זה קשה למצוא
ובתים יכולים להתפנות עם הזמן ומבםנים יותר קל להכנס ולמצוא
הייתי נכנסת ומוסיפה שטח עבודה למטבח, עוד כזה שוקנים באיקאה ומרחיב לך עוד משטח עבודה וארון מתחתיו, ספה קטנה וכל השאר בחדר.
שני ילדים עם מיטה שנפתחת מלמטה, וארון גדול שיש לך בו מקום גם לחדפ וסירים גדולים וכל אלה שאת לא משתמשת ממש ביוםיום במטבח.
לדעתי ככה זה סבבה לגמרי.
ניתן לי חומר למחשבה
תודה על הלמידה מהניסיון שלכן!
אנחנו תמיד צוחקים שזה החדר השלישי שלנו..
ומעבר לזה- שלא יהיו דברים מיותרים בבית, לתלות מה שאפשר שיהיה כמה שיותר שטח לזוז בבית.. ולפתוח את הראש לרעיונות מקוריים (למשל בין השיש למקרר לפעמים יש איזה 15 סנטימטר אז יש כמו מדף צדק כזה על גלגלים שאפשר לשים בו קפסאות שימורים וכאלה..(
כלומר אני לא נגד אבל זה לא מאסט
לנו לא היה כאמור עם שלושה ילדים בגילאים 2.5-7.5.
כן זה כולל תיעדוף קפדני של מה שנכנס לבית אבל ממליצה בכל מקרה, בסוף לריבוי חפצים יש מחיר אנרגטי לא מבוטל.
במיוחד אם אתם לא עוברים מבית גדול יותר ואז זה להצטמצם.
אנחנו הסתדרנו בלי מחסן, הרבה ארונות מסביב לקירות וארגזים מעל הארונות, לנצל את כל הגובה (שאגב, הוא גם יותר נמוך מבית)
עם ילד שלישי קראוון זה כבר צפוף אבל אפשרי, יותר משלושה ילדים לי אישית נראה לא אפשרי בקראוון
גרנו בתור זוג, עכשיו עם כמה ילדים כבר פחות ראלי אבל לכי תדעי🫠
בכל מקרה, ראיתי קראוון של מישהו (במקצועו אדריכל או מעצב פנים, משהו כזה) שבנה אי שהפריד בין הסלון למטבח. זה היה מהמם ופרקטי.
או גאדג'ט למטבח
או חוויה- יציאה זוגית למסעדה שווה, חופשה בצימר, סדנה מיוחדת (אגב אם זו מתנה רק לך אפשר לגמרי ללכת עם חברה ולאו דווקא עם הבעל)
ואם כבר יש, אז שואב שוטף
נינגה גריל - אמאלה כמה זה שימושי!
השואב השוטף הוא יותר לשטיפה.
כמו מטאטא ומגב - רק שהמגב משודרג ולא נבהל מחתיכות אוכל רטובות ודביקות. לשערות, גושי אבק וכדו השוטף פחות מוצלח לדעתי.
וגם לדייסון יש את הראש הקטן שמתאים לשאיבה בפינות, מגירות וכו
הדייסון יותר טוב לתחזוקה של הבית, באבק ורצפה. הוא מחליף טאטוא.
השואב שוטף מעולה בסוף יום כדי להעביר ויש על הרצפה ולקבל בית נעים, או דקה לפני שבת כשהמטבח התלכלך שוב או לא הספקנו לשטוף - אבל הוא לא מחליף שטיפה טובה.
זה כמובן מהנסיון שלי, בטח יש כאלה שיגידו אחרת...
יש לי שואב שוטף ואני משתמשת בו למה שכתבתרקלתשוהנעל הדייסון...
לא רק בסוף היום, אלא במהלך היום גם ככה הלכלוך זה לא אבק אלא ארוחת צהריים, מים שנשפכו ודברים כאלה שאי אפשר או מעצבן לטאטא.
תודה שהסברת
או ציוד של אומנות או תכשיטנות
ציוד לחצר או ספה חדשה, מחשב נייד חדש. דברים שאני גם אקנה יום אחד עם מתנה או בלי אבל הם עדיין מפנקים ויכולים להיחשב מתנה
או יקר יותר.
כורסא אורתופדית עם מקום נפתח לרגליים (2000)
חופשה שווה (סכום תלוי מקום/ אורך/ לבד/ לא לבד)
תכשיטים ליומיום (אוהבת פנדורה)
פריטי לבוש יקרים שווים לשימוש שוטף (כמו מעיל מקצועי להליכות/ נעל נוחה שווה/ תיק יקר שמעלה חיוך יומיומי)
אני לא צעירה, לפני שנה אובחנתי עם קשיי קשב וריכוז. איכשהו 'שרדתי' לימודים, 5 יחידות מתמטיקה אנגלית ותואר. אחרי שחוויתי קשיים משמעותיים בעבודה ובתור אמא החלטתי לגשת לאבחון (יש לי בערך את כל הסימנים חחח). קיבלתי מנוירולוג המלצה לריטלין רגיל - המליץ ליטול חודש ולחזור לביקורת - לא נטלתי בכלל כי ידעתי שהתופעות לוואי איומות. אחרי חודש קיבלתי אטנט, זה עזר אבל רק למספר שעות. המשכתי לריטלין la, יש לו כ 8-10 שעות השפעה, אני מרוצה ממנו מאוד אבל אחרי שההשפעה יורדת אני שוקעת לדיכאון, לחוסר חשק כללי מוזר כזה. אני נוטלת אותו בינתיים מספר ימים - ניסיתי לעשות הפסקה יום אחד והיה גרוע. אני כן צריכה אותו אבל לא רוצה את תחושת הדאון שיש אחרי - מה עושים?
ככל הידוע לכן, התופעות לוואי יפחתו עם הזמן?
תנסי לשנות מינון. אצלי קצת יותר היה עושה הרבה פחות. אבל תמיד לווה אצלי בהרגשה שאת מתארת.
לא מדעי או משהו אבל לפי דעתי בגלל כמות האדרנלין שיורדת....
מציעה במקום טיפול תרופתי טיפול רגשי.
סליחה מראש אם זה לא במקום..
אבל גם אני עם בעיות קשב
ויש השפעה מאד גדולה של המצב הרגשי שלי על תסמיני הקשב. שם קבור הכלב...
הריבאונד בסוף ההשפעה, נסי לחזור לנוירולוג ולשנות מינון, לפעמים להגביר מפחית את ההשפעה (מוזר אבל ככה זה עובד)
זה תולעים לילד עם ויסות חושייי
הצילוו
אתמול מצאתי אחת אחרי דם יזע ודמעות שלו ושלי.
הוא קם בבוקר צרוד מרוב שצרח.
קיבל ורמוקס אתמול
היום שוב מתגרד מ7 בערב!!!!
עד עכשיו אני מתבוננת (עשיתי הפסקה למקלחת ולאוכל)
ואין כלום. לא יוצא כלום
כבר כל הישבן שלו שריטות חתכים מסכן
תמיד לא העזתי ונתתי מלא סבבים של וורמוקס, וגם דברים טבעיים.. עד שנמאס לי!
בלילה שהיא התעוררה עם תולעת הוצאתי לה, ממש שמתי שן שום קטנה עם וזלין והיה שקט ל3 חודשים, לפני שבוע שוב שמתי.. ובנתיים שקט ב"ה.
הריון ולידהמי יכולה לשפוך לי קצת אור ולעזור לי להחליט איפה ללדת?
עד עכשיו ילדתי בירושלים והפעם זה לא רלוונטי. למרוצ שהנטיה היא לעשות שיהיה רלוונטי ולחזור למוכר, אבל זה לא שהיה לי מדהים שם, זה פשוט מוכר...
לא אספיק להגיע לסיור בשום מקום 😵💫
בלינסון, שיבא, אסף הרופא?
איך הצוות? איך חדרי הלידה? הגישה טבעית בגדול? איך האשפוז אחרי הלידה? הצוות? החדרים?
שבת וכשרות - יש אפשרות למהדרין בלי להרגיש מסכנה שאוכלת מחמגשית? יש קצת אווירת שבת בשבת? דלתות ומעברים על מצב שבת או שכלואים בחדר?
תודה רבה רבה 🧡
העומס של מעייני הישועה לא מדבר אליי בכלל.
ולא ילדתי בביות מלא
הייתי במחלקת האשפוז החדשה, נהניתי מכל רגע. ביקשתי להישאר עוד לילה...
השאלה גם מה זה בשבילך פינוק?
אצלי זה האוכל בשפע שמוגש נקי וטעים
חדר נקי ומפנק
אחלה תינוקיה, אחיות זורמות ממש.
מה עוד הייתי צריכה?
נראה לי בגלל החוויות של אמא שלי משם לפני 30 שנה 😅
ואולי גם כי יש שמועה שאומרת שהם פחוצ מקצועיים אם חס וחלילה משהו מסתבך
הייתה לי חוויה שחורה שם ...
חוסר מקצועיות החל מהקבלה שהרופאה אמרה לי למה העלית כל כך הרבה במשקל ,יכולת לגרום סכרת לתינוק...(ביום שבאתי ללדת..כאילו מה המשפט הזה שייך?)
להמשיך בכך שנתנו לי זירוז ללא אפשרות לאפידורל ,סבלתי 16 וחצי שעות עם צירים לידה ,ירדתי על ארבע בבכי התחננתי ואמרו לי אין מקום בחדר בכזו נונשלנטיות מחרידה...בלי להסביר מה הזירוז עושה ולמה לצפות והאם יש אפשרות אחרת ...סך הכל הגעתי עם ירידת מים, היו צריכים להכניס למחלקה בסיכון ולהמתין יומיים שתתפתח לידה וגם לא הציעו את זה...
אחר כך המיילדת חתכה אותי בצורה לא מקצועית וגרמה לי לדימום יתר וכתוצאה מכך ההמוגלובין ירד ל6 וקיבלתי מנת דם..
אחר כך באשפוז כשחמותי באה לישון איתי, הייתה שם מאבטחת שנכנסה לחדר והכריזה שהמלווים ילכו הביתה ושהיא עושה סיבוב ושהיא חוזרת שהיא לא תהיה כאן. חוצפנית ברמות התחלתי לצעוק עליה ולהגיד לה שזה לא חוקי בכלל ושתצא מהחדר שלי. אחר כך אמא שלי פגשה בה בשחרור והטיחה בה והיא עשתה את עצמה לא מבינה על מה מדובר. הייתה שם גם רופאה שהתחילה לצחוק עליי שאני מסטולה מהאפידורל כי אני אומרת שילדתי בשלישי והיא טוענת ברביעי..
בקיצור....
לא ממליצה....
ואת כל הפרטים האלה אני זוכרת היטב למרות שעברו 11 שנים לצערי.
מעייני הישועה היה זוועה!!! גם ילדתי שם
ואז הפסקתי ללדת שם כי באמת היה זוועה, וגם אצלי היה סוג של רשלנות מקצועית שם. (אגב, גם קשור לדימום יתר וקיבלתי כמה מנות דם אחר כך)
אבל באחרונים הגעתי לשם שוב באחד הילדים, כי התארחנו קרוב והופתעתי לטובה, לכן מאז יולדת רק שם. היה פשוט תענוג מכל הבחינות.
ואגב, אני באתי לכתוב שהחיסרון הבולט מבחינתי במעייני הישועה היום הוא שנותנים לבעלים או לאורחים להישאר לאחר שעות ביקור, בלי להתעקש שיצאו, זה ממש מטריד נשים נוספות בחדר הרבה פעמים.
את כתבת על הצד ההפוך
לא סתם אני יולדת שם
והרגשתי שזה שדוסים מאפשר אווירה נעימה גם כשגברים נמצאים
היה ממש נחמד
גם שאר הלידות ילדתי שם והייתי במחלקה הרגילה ומאוד נהניתי
גם מהלידה עצמה וגם אחרי
פה ושם היו דברים שפחות אהבתי אבל זה יכול לקרות גם בעוד מקומות ובפעמים אחרות כבר ידעתי לדרוש מראש מה שחשוב לי.
ובאמת שהיה לי ממש טוב, אלא אם נפלת בחדר על אישה שנמצאת עם בעלה, והם עושים רעש ומדברים כאילו זה חדרם הפרטי. (קרה לי באחת הלידות...)
ילדתי שם 4 פעמים
לידה אחרונה תאומים
מאוד מקצועיים . הסבירו הכל בנחת ונתנו אפשרויות בחירה להחלטתי.
צוות מדהים, מקצועי ומסור. בדגש על מקצועי.
יש לך שם גם פגיה לכל מקרה.
מה גם שהמחלקות שם חדשות, יש אפשרות לבקש בחדרים הפרטיים ,מקסים שם. מרגיש בבית. כל הזמן עוקבים אחרייך ואחרי התינוק . קיבלנו שי ממועדון היולדות שם גם. בגדול הם ממד זורמים עם מה שאת רוצה. לגבי כשרות יש אפשרות כמובן לכשרות מהודרת, לנו הספיקה כשרות רגילה, לא ניסינו את המהדרין.
יש שם גם את העמותה הזו שכחתי את שמה שעוברת ומציעה קפה תה עוגה... הבנתי שיש גם עמותה שמביאה אוכל לשומרי כשרות למלווים . כל פעם שביקשתי אוכל גם עבור בעלי הביאו לנו. יש בחדר הפרטי ספה נפתחת למיטה למלווה מקלחת ושירותים בחדר פרטי ללא יולדות נוספות. לגבי הדלתות אני לא זוכרת כי אני לא יצאתי לטייל ונשארתי בחדר.
התחלתי זירוז ביום שלישי ,התאשפזתי במחלקה בסיכון ואחרי פחות מיממה ירדתי לחדר לידה . אחרי הלידה העבירו למחלקה ב' החדשה שם היינו עד יום ראשון . אני יודעת שנותנים 2 לילות אבל יכול להיות בגלל התאומים רצו לראות שהכל בסדר ושאני בסדר כי היה לי חום אחרי הלידה ,לא יודעת למה אבל משמיים יצא ככה ,אז לא יודעת אם זה לכולם כי בשאר הלידות הייתי לפעמים יומיים ולפעמים 3-4 ימים . בכל מקרה אחרי השחרור הלכנו למלונית שיבא בייבי בתל השומר ממליצה חוויה נהדרת ונותן המון כח לפני החזרה הביתה במיוחד כשיש עוד ילדים .... המון מזל טוב ובהצלחה !
ילדתי שם פעמיים.
הם בהחלט מקצועיים.
לגבי החוויה האישית..
לידה ראשונה חוויה מזעזעת. אפס יחס.
השאירו אותי בחדר עם כאבים, יושבת על המיטה בלי לזוז כי ככה ביקשו, צועקת ואף אחד לא בא.
כשסוף סוף הגיעה המרשימה לא בדקו פתיחה - כשהסתובבתי המיילדת הייתה בהלם. התינוק היה בספינות פלוס 2.
בלידה האחרת שהייתי שם, בגלל המלחמה, לא כי רציתי.
בחסד ה' הובלתי את הלידה כמו שרציתי.
היה נראה שהמיילדת לא ככ שולטת בליילד לידה פעילה אבל לומר לזכותה היא ממש השתדלה וזרמה איתי!
הייתה חוויה מתקנת 💖
לכן צריכים לבוא בטוחים בעצמנו ולכוון את המיילדת.
לגבי האוכל- בשתי הפעמים קיבלתי חמגשית (כי ביקשתי מהדרין) והמלווה לא יכול היה לקבל. רק אם נשאר משהו ולרוב אמרו שאין גם בשביל המלווה. הייתי צריכה לחלוק את המנה שלי עם המלווה (כי רציתי כמובן).
לגבי שבת- אין שם אווירת שבת בכלל..
ילדתי גם בשיבא וב"ה היה מדהים. המיילדת, יש שם חדר אוכל, מלא שומרות תו"מ, מהדרין, יותר אווירת שבת.
תמיד תשמעי סיפורים לכאן ולכאן.
המון הצלחה ובידיים מלאות!! 💓
יש שם עמותה בשם ''חסדי יואל'' שמפעילה שם בשבתות מערך אוכל מהדרין מטורף. בחינם. יש אפשרות לאכול בחדר האוכל שלהם ויש אפשרות לקחת מחדר האוכל ויש אפשרות לקבל לחדר. אוכל טעים ובשפע..
הייתי פעמיים אחרי לידה בשבת בלינסון וקבלנו מהם אוכל גם לבעלי. טעים ובכמויות.
יש להם גם אפשרות לינה למלווים (לא היה בזמני חדרים פרטיים עם מלווה).
האוכל מהדרין של ביה''ח עצמו הוא אכן בחמגשיות (אבל טעים).
בשבת חסדי יואל לגמרי ממלאים את הפונקציה.
(לגבי שאר הדברים ששאלת- מבחינת החוויות שלי שם הם מקצועיים מאוד ולא דחפו להתערבויות לא נצרכות והיו קשובים אלי מאוד. ויש לי לידות ארוכותתתתת.. עברתי כמה וכמה מיילדות בלידה.. ועדיין היו סבלניים וקשובים אלי מאוד. גם באשפוז הרגשתי שיש מענה לבקשות שלי. עזרו בכל מיני פרוצדורות רפואיות שלא בהכרח היו צריכים לדאוג להם. למשל פתיחה של לשון קשורה.. ממליצה מאוד)
מעתיקה לך מהאתר את המידע על חסדי יואל:
לינה למלווי חולים בשבתות וחגים
יש לתאם עם האחראי מטעם ''חסדי יואל'', לינה בקרוואן בשטח בית החולים. כ"כ אפשר לפנות לרב בית החולים או למפקח השבת לדירות אירוח של בית החולים הנמצאות בסמיכות מקום.
לינה למלווי חולים גם בכל ימות השבוע
יש לתאם עם האחראי מטעם ארגון החסד "עזרה לתקווה", קבלת חדר בהכנסת אורחים ברח' קפלן, בטלפון: 03-9691717.
ארגון חסד למתן ארוחות
בבית החולים פועל ארגון ''חסדי יואל''. האוכל כשר למהדרין, בהכשר הבד"ץ, חדר האוכל ממוקם בקומה 1- , בנוסף ניתן לקבל ארוחות שבת בהזמנה מערב שבת בטלפון 1800-30-30-44.
אבל קשה לי לשנות מבלינסון
ושמעתי שיש שם מנתח פצצה
והן מציינות שם שהתקן אצלם הוא מיילדת על 3 חדרים ובעין כרם למשל זה מיילדת על 2 חדרים.
שזה לגמרי יכול להסביר חלק מההתנהלות (כמובן שזה לא הכל.. )
ולא תלויות רק במי המיילדת וכו'
גם הפרוטוקולים שם מאד התערבותיים
איכילוב לוקח בפער את כולם
לגבי הכשרות לא יודעת לענות לך
שבת שלמה הייתי עם בעלי היה תענוג
לא מנסיון אבל שמעתי המון טוב על בלינסון
7 לידות ב"ה
מרוצה מאוד לפני ואחרי הלידה.גם במחלקה הריון בסיכון מדהימות.
בלידה האחרונה שהייתה בקיסרי היה לי סיבוך וזו הייתה מחלקה חדשה מאוד
עם כמה נשות צוות חדשות
הרגשתי דווקא מהמבוגרות זלזול
הייתי לבד הרבה שעות בגלל סיבה מסוימת וממש ישבתי ובכיתי מכאבים
והיו רגעים שלא התייחסו וזלזלו ממש ואני אישה עם סופר כוח סבל וזה ממש התיש אותי כל הסיפור הזה.
אם תרצי אכתוב לך בפרטי את המחלקה ותבקשי לא ללכת לשם
הלידות קודמות החוויה הייתה טובה בפער!!!! עם מלא אמפתיה והכלה למגוון מצבים.
מוסיפה- שהחדרים לבד זה חלום!!!! אני יולדת רק בקיסרי שמבחינתי זו הייתה מתנה להיות לבד בחדר למרות שגם עם עוד אחת בחדרים החדשים זה לא נורא בכלל.
לכתחילה את יכולה לבקש חדר לבד ייתנו לך ברצון.. אלא אם יש עומס מטורף
אז חיכיתי בחדר כמה שעות עם עוד מישהי ואז העבירו אותי
האוכל נחמד.
שבת יש דתיים אבל זה לא בית חולים דתי וגם לא ילדתי בדתי אף פעם
אז לא יודעת איך האווירה
אני באה לשם בגלל המקצועיות ואני גם בהריונות בסיכון גבוה
כך שאין לי ברירה והסיכון גבוה שם מדהימים!!!! אין דברים כאלה
לי הייתה חווית לידה ממש טובה שם, ועברתי כמה וכמה אנשי צוות וכולם ללא יוצא מן הכלל היו מדהימים.
עשו ממש הכללל כדי שלא אגיע לניתוח. בכלל לא חוויתי מהם התערבויות יתר
ב"ה באמת הייתה לידה טבעית בסוף.
בסוף בסוף נראלי בכל מקום תלוי על מי נפלת, איזה משמרת, ומה רמת העומס..
שיהיה בחירות טובות ובידיים מלאות❤️ מקווה שיהיה לך טוב איפה שלא תבחרי
היי חברות, התגעגעתי..
חזרתי לשאלה קטנה שלא יכולה לשאול בעולם האמיתי🙊
יש לי שבוע הבא תור להוריד נקודת חן (די קטנה), וכמה ימים אחרי זה אמורה לטבול.
אשמח לדעת אם בדרך כלל יש תפרים אחר כך- ואם כן האם הם נמסים או לא. וכן אם צריך ללכת עם מדבקה/ פלסטר?
במרפאה לא עונים לי בינתיים ורוצה לדעת אם לדחות את התור (זה באסה כי חיכיתי לו חצי שנה..)
תבורכו!!
היו תפרים
לא נמסים
לא זכור לי שהיה צריך חבישה, רק הגנה מהשמש
בהצלחה
אם אני זוכרת נכון הטבילה היתה באותו ערב, ולא קלטתי עד הרגע האחרון שזה עלול להיות מורכב..
בהתפתחות גדולה שאלתי את הרופא מתי מותר לי ללכת לבריכה (יש מצב שהוא ניחש...), ואם אני זוכרת נכון הוא אמר שמיד אפשר.
בכל אופן לא היתה בעיה עם הטבילה (באותו ערב או למחרת).
מה שכן - אחת הנקודות היתה בגב, והיה לי ממש קשה להוריד את הדבק של הפלסטר....
נראה לי שאם הנקודה קטנה, ויש לך אחר כך כמה ימים עד הטבילה, לא אמורה להיות בעיה. כמובן תשאלי על "בריכה" את הרופא.
בהצלחה ♥️
אפילו צריך להתקלח שלא יהיה זיהום
ונותנים משחה אנטיביוטית לשים כמה ימים
כנראה אין ברירה וצריך לשאול במרפאה כי אוכל להתייעץ עם רב רק כשאדע אם יהיו תפרים או לא :/
ואני מבינה שכל מקרה לגופו מבחינת תפרים ופלסטרים..
תודה!
ונאלצה לקחת אנטיביוטיקה כמה ימים אחרי ההסרה
ח"ו לא על אף אחת, אבל עדיף להתייעץ עם הרופא
בכל אופן, כן יש תפרים, תחבושת...
תפרים נמסים או לא, זה תלוי במקום שמנתח. היו לי גם וגם...
אולי כדאי לשקול דחייה של המקווה בכמה ימים אם בעייתי לקבוע תור חדש...
או לשאול רב על התפרים. תפרים רגילים זה 8 עד 10 ימים.
תפרים נמסים לוקחים זמן אבל זכור לי משהו שזה לא חוצץ, אבל הכי טוב יהיה לשאול רב
ממליצה כדרכי לפנות לקו הפתוח של נשמת. ולשאול שם
היו תפרים נמסים,
אם אני זוכרת טוב (עברו מאז כמה שנים),
אמרו שנמסים תוך שבוע אבל בפועל אחרי שבועיים עדיין היו שאריות, לי פסקו שהשאריות של התפרים לא חוצצות, אבל בפועל האמבטיה של ההכנות המיסה אותם כך שלא היו שאריות בפועל.
(אז תכלס כנראה ההמסה של התפרים זה לא רק עניין של זמן אלא גם של חשיפה למים).
גם לדעתכן יש היום הרבה פחות מכוניות עם דגלים יחסית לשנים עברו?
לא מצליחה להבין את זה.
וכבר לפני שבוע וחצי ראיתי ילדים מוכרים בצמתים
אנחנו בד"כ כן שמים דגלים על האוטו, השנה ספציפית לא כי שכחנו/ לא היה בחנויות במקום מספיק בולט כדי שנזכור לקנות.
מבחינת אבא שלי, מאז הגירוש קשה לו מאוד לתלות דגלים.
באותן חנויות ששנה שעברה כן היה?
אצלנו גם לא מכרו בצמתים, אבל כן שכנים עשו הזמנה מרוכזת וקנינו דרכם.
לק"י
אבל אתמול ראית דגל שהוא שילוב של ישראל וארה"ב😳
הזוי.
(לא יודעת מאיפה זה בא. אולי בעקבות המלחמה האחרונה שהיא בשיתוף עם ארה"ב. אבל בואו לא נגזים).
תמיד היה נראה לי לא קשור, דוקא השנה שהרגשצי שמי שהציל אותנו מהגרעין זה בכלל טראמפ ולא ביבי אמרתי לבעלי שבא לי לשים כזה ולא אחד רגיל בתור הכרת הטוב.
בסוף לא ראיתי כלום בחנות אז יצא שאין שום דגל חחח
אני תמיד שמה וממשיכה עם זה עוד הרבה אחכ עד שזה כבר מאבד צורה..
(או ששוברים לי את הדגל😐 קרה לי שנה שעברה)
יש שינוי שקורה,
לא בכל עיר (מודיעין עילית למשל קשה לי להאמין שהיה משהו)
אבל לפחות אצלנו בעיר, שהיא חרדית לגמרי ולא מעורבת - היו דגלים. אולי אלה של אורחים ולא תושביו העיר - אין לי מושג. בשבת אכלנו אצל חברים במרחק חצי שעה הליכה, בדרך ראינו שני רכבים במיקומים שונים. אולי התארחו שם. לא יודעת.
מניסיון אישי
שני רכבים בעיר שלימה... עצוב.
הרבה פחות נהרס מדגל אמיתי..
השנה אישית לא הגענו לזה... תקופה כל כך עמוסה שפשוט שכחנו...
את לא מצליחה להבין את העומס הטכני והמנטאלי שהצטבר מהתקופה האחרונה?
את מעט הפניות השקענו ביום הזיכרון.
בבחינת טוב ללכת לבית האבל מללכת לבית המשתה. (ציטוט לא מדוייק)
ובכלל דגלים לרכב עפים בשניה.
ניסיתי באמת להבין את הסיבה.
ויכול להיות שהעומס, יחד עם זה שאיכשהו אין דגלים בכניסה לסופרים, הביא אנשים לשכוח.
לא שופטת אף אחד, פשוט ניסיתי להבין מה נשתנה.
(והסוד הוא לתלות על הדלת, לא על החלון. ואז מקסימום נופל בזמן חניה ומרימים מיד).
נסענו בכביש ירושלים ת"א העמוס ובמשך זמן ארוך היינו כמעט הרכב היחיד עם דגל. מידי פעם עוד שניים שלושה . ממש הפתיע אותי .
דגלים.
גם בבתים, במרפסות.
האמת גם אני לא שמתי יבגלל עצלות.
בסוף הגדול שלי תלה אתמול.
העומס של המלחמה והמילואים שלא נגמרים פשוט לא השאיר לאנשים פניות לתלות.
איך לא חשבו על זה קודם
🤨
באמת בתור ילדים כמעט כל הרכבים בכביש ביום העצמאות היו עם דגלים.
כיום אני לא שמה מסיבות טכניות-
1. זה ממש מרעיש לי כשמתנפנף בנסיעה.
2. החלונות חשמליים ולכן בקלות אני שוכחת, פותחת חלון והדגל עף... בעבר היה צריך לסובב ידנית כל חלון, אז הדגלים היו נשארים במקום...
הפתרון הוא לתלות על הדלת עצמה.
ואז גם אם נופל, זה לא בזמן נסיעה, לאפשר שניה להתכופף ולהרים.
לקח שבוע נוראי עם כאבי בטן ודימום הזוי
ואז זה פתאום יצא...
ולגבי זמן הטהרה-
אחרי אחת הלידות,
הצלחתי לטבול 3 ימים לפני שנגמרה לי החופשת לידה🥺
וגם זה היה אחרי אלף הקלות הלכתיות ו'עצימת עיניים'...
זה היה דיכאון אמיתי
אחרי שהשארית תצא, תשאלו רב לגבי הקלות הלכתיות לשבעה נקיים.
הרבה כוחות וחיבוק גדול גדול!
תקופה מתסכלת ומאתגרת
אבל בע"ה בסוף זה גם יעבור 🫂
חשבתי שיצא כבר כי ראיתי ביום השלישי אחרי ההיסטרוסקופיה משהו גושי כזה, במרקם של ג'לי אבל אתמול בבדיקה אמרו שיש תוכן ברחם ואי אפשר לדעת אם זה השלייה או קריש דם. אני לא יודעת אם זה ייצא לבד או שאצטרך עוד פרוצדורה. לוקחת פרוגילטון ורק בסיומם יש ווסת שאולי גם תוציא שיירים. קיצר לא ברור לי מה יהיה.
עודדת ממש שזה הסתדר אצלך
אני כבר שבוע ויום אחרי ההיסטרוסקופיה והדימום מפחיד ממש
אשמח להמלצה על נעלי בית
היו לי עד עכשיו נעלי בית של איפנמה (לא כפכפי אצבע) והיו לי נוחות אולי משיהי מכירה נעלי בית בסגנון אשמח
ממכר
אפשר להרטיב
מאוד שימושי
אחת לשנתיים מחליפה כי חורשת עליהם. מאוד נוחות..
קניתי לראשונה לפני שנים כדי שיהיה לי להתקלח בחדר לידה, ומאז אני רק איתם. אגב, מחיר נוח יותר מטבע נאות
הרגל שלי צרה מאוד וקטנה טבע נאות נניח כבד לי יחסית
ותודה על ההמלצות -כולן..
אבל לא בטוחה לגבי צרות.. כדאי לך למדוד
אגב גם שוטפת אותם עם אקונומיקה, לעיתים רחוקות אומנם, והן מחזיקות מצוין
בירקנשטוק
מוכרים בטרמינל x
אני עם תינוקת בת חצי שנה
אחרי כמה שנים בלי תינוקות בבית ושכחתי איך זה הולך 🤔
תודה!
להתחיל מדברים יותר רכים וטבעיים כמו ירק מבושל, או אפוי ומרוסק, ואז לעבור לדברים אחרים. גבינה, סלט ביצים...
לזכור שההתחלה היא רק התנסות והיכרות, ולאט לאט זה הופך להיות אוכל.
זכור לי שמבינים טעימה מירק אחד ואז מנסים אותו שלושה ימים כדי לראות שאין רגישות נכון?
באיזה ירקות אפשר להתחיל?
הרופא אמר שכרגע לא לתת מוצרי חלב בגלל הרגישות שלב בהנקה
לק"י
אלרגניים- לתת כמה ימים ולראות שזה עובר בסדר.
ולתת מהאוכל שלכם עם התיבול שלכם.
אני נותנת לבן שלי עם האצבע לטעום מהאוכל. הוא כבר מבין שאצבע זה דבר טעים, וממש מתנפל על זה😂😂
פירות קיץ גם עלולים להיות.
