תודה מראש
מחפשת המלצה לקרן/שמן שעוזר במניעת סימני מתיחה וטשטושאמונה בה' יתברך
תודה מראש
לפי מה שאני יודעת סימני מתיחה זה בד״כ ענין גנטי..אם_שמחה_הללויה
שמן שקדים פשוט שומר על אלסטיות של העור.
מה עם שמן קוקוס במקום שקדים גם תופס?אנונימית בהו"ל
כן מעולה
אם_שמחה_הללויה
יש קרם של חברת ליראק מאד מומלץ. משווק אצל קוסמטיקאיותanonimit48
שמן למניעת סימני מתיחה של מסטולהעדי111אחרונה
מניעה, היו מלאא שרשורים בימים האחרונים עזרו לי אבל יש לי שאלמצפה לעתיד טוב
רוצה למנוע ,גלולות אני לא יכולה והתקן לא רלוונטי.
לא מאד לחוץ לי לא להכנס להריון אז נראה לי מתאים
אני ירוקה וחדשה לגמרי לא מבינה בזה כלום🤔
מה ההבדל ביניהם?
אחד מהם מכיל הורמונים?
מתי משתמשים בהם ואיך?
עלות?
יש כאלה שעושה להם רע?
כל מידע בעניין אשמח לדעת תודה
שקפים ונרות הם שני אמצעי מניעה המבוססים על חומר קוטל זרעכינוי-לרגע
מכניסים לנרתיק לפני היחסים.
החומר נמס ופוגע ביכולת התנועתיות של הזרע וככה מונע הריון, שהזרע לא יעבור ליעד הסופי שלו.
שקף עשוי מחומר שקוף, כמו צלופן שקוף.
נר - נראה כמו נר רפואי. לבן.
המניעה נחשבת לנמוכה מאוד ולא יעילה במיוחד.
בעיקר בגלל שימוש לא אופטימלי. הנר או השקף לא הוכנסו עמוק מידי ולא חוסמים את כניסת הזרע לצוואר הרחם ומשם הדרך פנויה..
מציעה לך אפשרות נוספת - דיאפרגמה.
כיפת גומי שמתאמים אישית, מוכנסת לנרתיק לפני היחסים, מורחים בתוכה ג׳ל קוטל זרע, וכך יש שילוב של חסימה פיזית עם קוטל זרע והיעילות הרבה יותר טובה.
וואו טיזה סדר בראש תודהמצפה לעתיד טוב
רק מזכירה שלפי המון דעות דיאפרגמה בעייתית הלכתית..באר מרים
לדעתי הרבה יותר רבנים אוסרים מאשר אלה שמתירים..
שכל זוג יעשה את השיקולים שלו איזה רב לשאול, אם בכלל לשאול.כינוי-לרגע
יודעים שאסור אמצעי מניעה חוסם לגבר.
ולאישה - בוחרים משיקולים רפואיים ונוחיות שימוש ותופעות לוואי.
אסור אמצעי מניעה חוסם.באר מרים
יש מחלוקת האם דיאפרגמה נחשבת אמצעי מניעה חוסם.
רוב הפוסקים סוברים שהיא אכן נחשבת אמצעי חוסם, כי היא אכן חוסמת את מעבר הזרע אל צואר הרחם.
יש מיעוט פוסקים שמוצאים דרך איך לא לראות בה אמצעי חוסם.
כנראה שההתייחסות ההלכתית כלפי דיאפרגמה לנשים שונה מאודכינוי-לרגע
גם ״נשמת״ ממליצים על דיאפרגמה.
באיזה אמצעי אוכל להשתמש? - יועצות הלכה - נשמת
נשמת והרב דב ליאור הם בין הבודדים שמתיריפ..באר מרים
גם הרב מרדכי אליהו וההולכים בעקבותיו וגם הרב עובדיה וההולכים בעקבותיו אוסרים אלא אם כן יש ממש סכנה בכל פתרון אחר..
במקרים פרטיים התשובות אחרות הרבה פעמיםאורוש3
נכוןאמא6
ודרך אגב, הסתכלתי עכשיו במקור שהבאת מהאתר של נשמת..באר מרים
במקרה כזה, שאין שום אמצעי מניעה אחר שמותר אכן יותר קל להתיר דיאפרגמה ואם תקקאי טוב זה מה שכתבו שן בתשובה,
לא שזה האמצעי הראשון שאשה ללא בעיה מיוחדת יכולה לבחור בו..
את צודקת בכללי. אבל לא לגבי דיאפרגמהמיקי מאוס
האם למנוע זו שאלה קצת יותר מורכבת,
איך למנוע זו שאלה הלכתית טהורה.
כמובן שאפשר ללמוד אותה גם בלי שאלת רב.
אבל צריך ללמוד אותה כמו שצריך ללמוד הלכות כשרות והלכות נידה - לדעת מה המנהג הכללי שלכם (לפי איזה רבנים אתם הולכים) מה עיקר הדין מה מותר, מה ספק, ומה אסור.
ואמצעי מניעה קצת יותר קשה למצוא את המידע הזה בקלות לצערנו, זה לא מופיע בכל ספר הלכה...
אז כמובן - כשהספרים לא מספיקים אז לשאול רב באופן אישי.
אני לא אומרת שא"א ללמוד מאינטרנט, מבחינתי זה שו"ת בדיוק כמו כל ספר, אבל צריך לדעת מי ענה את התשובה ועל איזה בסיס, כמו בספר.
בהקשר הזה דיאפרגמה היא בהחלט במחלוקת. יש מי שמתיר, יש כאלה שאוסרים, ולכן ראוי להזכיר את זה כשאת פונה לזוגות ששמירת ההלכה חשובה להם כדי שכל זוג ידע לברר בדרך שמתאימה לו ולהחליט נכון. זה הכל

תודה!מצפה לעתיד טוב
כן נשאל בכל מקרה על כל מניעה...
המלצהשרה111
אני ממש לאDoughnut
אני כרגע באמצע להניק תינוק מטריף שהגיע עם שימוש בשקפים (וכן, שמתי ממש טוב...)
אז אם את רוצה למנוע- כדאי לחפש דרך אחרת.
חשבת על מדבקות?בת מלך!!!!
זול, פשוט ולא מסובך, פעם בשבוע
מה זה מדבקות?נקודה טובה
כמו גלולות אבל לעפיפונים ;)בת מלך!!!!
^^^ אם זה עם הןרמונים אז אפונה צודקת
מצפה לעתיד טוב
אסור לה גלולותאפונה
עונהרק טוב!
יש יתרון בלנסות ולראות ולהכיר את הגוף שלך. יש כאלה ששקפים ונרות עובדים אצלן טוב. יש כאלה שלא מבייצות בכלל בהנקה.
אבל ככלל אפשר לומר ששקפים ונרות לא נחשהים מניעה בטוחה. ולכן צריך לשקול אם רוצים בכל זאת ללכת עליהם.
לגבי ההבדל בינהם. כנראה שאין הבדל משמעותי. יש כאלה שבזמנים מסוימים אחד מהם גורם לגירוי בנרתיק, ואז כדאי לעבור לאופציה השניה.
יש גם את הנובהרינג. טבעת סיליקון שמכניסים לנרתיק ל3 שבועות. לא מורגשת. לא מפריעה. אך לא מיועדת למניקות (לפחות בהתחלה. בהנקה של תינוק גדול זה לא בהכרח מפריע).
גם נובה-רינג וגם מדבקות זה הורמונים, דומה גלולות בעיקרוןבארץ אהבתי
תודה,זה באמת בגלל זה...מצפה לעתיד טוב
תודה מהממתמצפה לעתיד טוב
באמת מעניין לראות איך הגוף שלי פועל
ממש בהתלבטויות
ה' יעזור
למה התקן לא רלוונטי?אפונה
כי אני לא רוצהמצפה לעתיד טוב
למנוע הרבה זמן רק כמה חודשים
היה על זה כמה שרשורים בזמן האחרון.אפשר להתקין לכל פרק זמןמיקי מאוס
אבל מבחינת המניעה זה מעולה גם לחודשיים
ואם את לא רוצה הורמונים ורוצה מניעה מלאה אז זה בהחלט פתרון טוב.
אם סבבה לך לגלות פתאום הריון אז קוטלי זרע הם באמת אפשרות לא רעה
תודה,עזרתן לי מאד!!מצפה לעתיד טובאחרונה
לידה ללא כאב- יש דבר כזה באמת? מישהי התנסתה?טליה כ
מצד אחד זה בטח אמיתי כי נשים משתפות מהחוויה שלהן, מצד שני אולי שילמו להן כדי שיפרסמו...
מחפשת נשים שלמדו את השיטה וחוו לידה טבעית ללא כאב, ממקור ראשון. אולי יש כאן מישהי כזו?
מה שאני למדתימחי
אני חושבת שגם הנוסחה ללידה אוהבת ומהנה זה על אותו עיקרון
חגרות בטןאמוששש
מקפיצה לך, מזל טוב 🙂ציפור מתוקהאחרונה
מה הגיל הכי מוקדם לגמילה כשהילד\ה ממש חכמים?רויטל.
כשלומד לשבת וניתן להושיב על סירים...
ככה סבתא שלי ואמא שלי עשו- בעבר כל הילדים היו גמולים עד גיל שנה- שנה וחצי
הרבה יותר מסורבל להמשיך עם חיתולים רב פעמיים כמו פעם למשך זמן ארוך
יש גם שיטה לגדל בלי חיתול מגיל אפס
תודה לך עד גיל שנה לא הבנתירויטל.
תודהרויטל.
הם יודעים לשלוט מגיל אפסים...
אבל כאשר ההורים לא קשובים, ולא נענים לסימנים התינוקות מאבדים את זה. עד גיל שנה ניתן לגמול ע"י זיהוי הסימנים. וניתן פשוט להושיב על הסיר בזמנים שלרוב יהיה צורך, כמו כשקמים בבוקר, עד שהם עושים ואז לתת חיזוק חיובי של יופי עשית בסיר ופה צריך.
דווקא נראה לי שאם מחכים אם זה הגמילה הופכת למסורבלת יותר בגילאי השנה שנתיים.
בכל אופן אני עדין לא גמלתי כי אין לי כוח להתעסק עם זה אבל מתכננת לעשות את זה בחופשת הקיץ
נראה לי לא קשור לגיל אלא למסוּגלוּתאביטלי..
אני אישית בדעה של לגמול רק שבטוח הילד מוכן ןמודע ורוצה כדי לחסוך כמה שיותר בלאגן.. (סיוט כשהאימא רוצה והילד לא. פשוט סיוט)
בהצלחה נשמה 💓
תודה לךרויטל.
לא יודעת לומר גיל אלא דברים שמעידים על בשלות:שייק פירות
יודע לומר או לסמן שעשה בטיטול או שעכשיו הוא עושה.
לא בטוחה שחכמה מעידה על בשלות, נראה לי שמודעות עצמית כן..
ועוד טיפ קטן, לפעמים אנחנו רוצות להוריד לילד טיטול כדי להקל עלינו או חושבות שהילד מוכן. צריך לשים לב באמת איפה הילד עומד. כי להחזיר טיטול לילד או להתמודד יומיומית עם ילד שמפספס כי באמת שהוא עוד לא בשל, זה משפיע על הדימוי העצמי שלו.
ובכל מקרה, מתי שלא תחליטי לגמול- ב"הצלחה! והרבה סבלנות..
חולקתרגעים פשוטים
תודה רבה רבהרויטל.
עקרוניתרגעים פשוטים
אבל זה דורש המון מההורים.
אני אישית גמלתי הכי מוקדם בשנה וחצי.. (היה לי גם ילד כמעט ב3)
תודה רבה רבהרויטל.
אבא שלי נגמל בגיל עשרה חודשיםכן אני
יפה מאוד, שמעתי מחברה שהרוסים בגיל תשעה חודשים.רויטל.
הקטנה שלי בת שנתיים ורבעמחכה להריון
מתכננת לגמול אותה בחופש הגדול
היא נראת בשלה לגמרי ומבינה
אבל בנתיים אני קוראת לה סיפורים על גמילה ורוצה שתהיה לה מודעות לפני שאנחנו מתחילים..לפי דעתי הגיל הכי מתאים זה גיל שנתיים וחצי- שלוש
הילד מדבר כבר וזה הולך יותר חלק מבחינת בשלות של הגוף
אני תמיד לא מבינה איך אפשר לגמול בגיל כלכך צעיר נראה לי בלתי אפשרי
תודה רבה לךרויטל.
לא קשור לחוכמה בדווקאאורוש3
לגמרי, זה לא עובר דרך השכלאפונה
ככל שתומכים בתהליך יותר מוקדם כך יותר טוב, בעיני ומנסיוני.
מנצל"שתמכחול
מה היית עושה?
אני לא מדברת על לגמול אותו עכשיו, אבל אם יש לי איך לעזור לו לשמר את היכולת להתאפק בלילה, או לשחרר באופן מודע, אני אשמח לשמוע.
קחי אותו מידי פעם לשירותיםאפונה
תינוק שקם יבש אחרי לילה שלם בגיל חצי שנה הייתי בודקת אם הוא לא מיובש.
תודה!מכחול
אבל אני אנסה להקפיד להניק יותר היום, רק ליתר ביטחון.
חחח ואני לא מהמקדימות בכלל ;)אורוש3
באמת תהיתיאפונהאחרונה

תודהרויטל.
היי אשמח לעזרתכןגולדסטאר
ברוך השם עם בחילות כהוגן ולא מצליחה להקיא וכנראה בגלל זה לא מרגישה משוחררת..
מרגישה כאבי ראש ואף הרגשתי חמה אבל מד חום מראה 36.8 מדחום רגיל לא דיגיטלי כך שיותר אמין בעיניי (של פעם עם העופרת אני אולד סקול)
שוגה תחתונה, מה אני יכולה לעשות בכדי להרגיש טוב? גם הייתי בשירותים כבר פעמיים
אני אוכלת משתדלת כלומר לאכול עוגיות או חצי לחמנייה עם משהו אכלתי גם מעדן כלומר אני מקפידה לא להגיע למצב של התייבשות אבל אני מרגישה סמרטוטי ואם יש מה לעשות בכדי לשפר את ההרגשה (במיוחד בזמן עבודה..) אשמח לטיפים שלכן!
Same hereאנונימית בהו"ל
קרקרים עוזרים לי קצת...
מרגישה חצי בן אדם. מאושרת שלפחות שהנסיבות משמחות;)
אבל באמת מבינה אותך!!
מה שכן בשעות האלה טפו טפו זה נרגע..גולדסטאר
אני קצת מפחדת מהדיקלקטין כי כתבו כאן שהוא מאוד מעייף
אני לא מתכוונת לקחת כדורים, גם אין לי הקאותאנונימית בהו"ל
הדיקלקטין הוא רק להקאות?גולדסטאר
ידוע לך?
אני לא רןצה להיות זומבי פשוט.. חחח
אני לא יודעת להקיא טבעי בלי "עזרה" אז אני מרגישה מכונת כביסה בקיבה
הבנתי שזה גם להקאות וגם לבחילותאנונימית בהו"ל
גם אני מרגישה מכונת כביסהה! כבר חודש וחצי מה שהולך שם..😅
יקירה ככה זה היריון....ליאניי
יש בנות שלוקחות כדור דיקלקטין(לא ניסיתי אני מהסובלות בשקט) אבל חוץ מזה- אין באמת קסם איך להרגיש טוב.
גם אני סובלת ים מבחילות, סובלת ימים שלמים ולפעמים גם לילות- אם זה מנחם זה לרוב משתפר לקראת שבוע 10-11 ואחכ עובר לגמרי.. מקווה שכך יהיה גם אצלך.

טוב נמשיך בשקט העיקר שיהיה בבריאותגולדסטאר
מה אומר לך....יוצאת לאור
כן אני אחרי פעמיים של משהוגולדסטאראחרונה
עכשיו לחם עושה בחילה
פנייה לרופא נשים...רות א
אז שוב אני מסתבכת עם ענייני רופאים..
בקצרה- לא עשיתי סקירה מוקדמת ורציתי לעשות א"ס רגיל (אצל טכנאית). הבנתי שצריך הפנייה מהרופא נשים בשביל זה. רציתי לפנות דרך האתר לאחד מהרופאים שהייתי אצלם ע"מ לבקש הפנייה (כי לקבוע תור זה לעוד מלא זמן וסה"כ אני צריכה הפניה) אבל ראיתי שאין לי אפשרות.. היה כתוב באתר שאין אפשרות לפנות לרופא שלא הייתי אצלו בשנה האחרונה. (למרות שאצל אחד מהם עשיתי שקיפות עורפית..)
הבנתי שלפעמים יש אפשרות לבקש מהמזכירות רפואיות שיבקשו הפנייה בשבילי, אז הלכתי לשם ונאמר לי שאין אפשרות ושרק אחרי שאקבע תור לאחד הרופאים אוכל לפנות אליו דרך האינטרנט.
זה מעצבן כי רציתי כבר לעשות את הא"ס בזמן הכי קרוב שיש ואני די תקועה עכשיו...
וגם אחרי שקיבלתי את התוצאות של השקיפות עורפית, רציתי לפנות דרך האתר לרופא נשים הראשון שהייתי אצלו (או לאותו רופא שעשה לי את השקיפות) כדי שיסביר לי על התוצאות, והיה כתוב שהוא לא נרשם לשירות.. זה הגיוני להתקשר למרפאה ולבקש שיסבירו לי בטלפון?
נראה לי סתם הסתבכתי כי התרגלתי שהרופא משפחה שלי זמין דרך האינטרנט, והוא התקשר אלי להסביר לי תוצאות שהייתי צריכה.
(בכל מקרה קבעתי תור לרופא נשים פה כדי שיתחיל להיות לי רופא אחד, ושאוכל לפנות אליו).
תבקשי הפניה מהרופא משפחה שלך אם יש לך תקשורתאנונימית-אנמית
ושנית- ברור שהגיוני להתקשר למרפאה לשאול מה התכוונו אם הסתבכת
ביקשתי מהרופא משפחה,רות אאחרונה
תודה!
משהו לא ברור לימקרמה
גם אם בוחרים שלא לעשות חלק מהבדיקות עדין כדאי שרופא נשים (ולא משפחה) ילווה את ההריון
הן בשביל הפניות
והן בשביל מעקב אחרי תוצאות הבדיקות שאת עושה.
תקבעי תור לרופא נשים כדי שתיכנסי אצלו למעקב הריון וכך יהיה לך כתובת אחת
תודה!רות א
אז מתחילת החודש לא האמנתי שעכשיו זה יקרה227
אחרי הטבילה הייתי בטוחה שזה לא החודש שלנו
אני מאוד רוצה אבל תחושה פנימית אמרה לי שלא
הייתי רגועה
ופתאום השבוע הלחץ עולה
לא באלי לקבל מחזור!!!
אין לי כוח להרחקות, אין לי כוח עוד לחכות...
באלי הריון תקין ועכשיו
כל הסביבה שלי כבר עם בטן/תינוק, נראלי שגם לי מגיע
לא מרגישה שום דבר אם אני בהריון/לא, רק מתח שהשבוע יעבור
פרקתי....
מבינה אותך הכי בעולם. חיבוק גדול❤אנונימית(:
אני שולחת לך חיבוק גדולאביהדולה
חיבוק גדול, בשורות טובות בע"הכמיהה
חיבוק אהובהאחתפלוס
רגשות לא פשוטים.הלוואי שתתבשרי בבשורות טובות מהר
חיבוק ותמיד להאמין שהרי זה יקרה בסוף אז יאלה הפעם אמןפורי
אמן אמן227אחרונה
פתאום נפלה עלי כזאת עייפות שמרגישה שאולי זה כן קורה 🙈🤭
אבל משתדלת באמת לא לקוות יותר מידי כדי לא להתאכזב יותר מידי
אתן כולכן פשוט מדהימות, שיהיה בשורות טובות בקרוב לכולן
שאלה על דוגמא אישיתאביטלי..
אנחנו ככ רוצים לחנך את הילדים לנתינה וחסד והתחשבות.. והילדים רואים אותנו ב'ה בזוגיות מכבדים אחד את השני (רואה את זה בארוחת צהריים כמה זה חשוב לי להדגיש את ההתחשבות, אבוש לשמור לך סלט? אמוש הבאתי לך סכום.. להדגיש את זה שילמדו את הניואנסים של לחשוב על האחר) וגם רואים אותנו משתדלים לעזור, לבשל ליולדות וכו...
ואז מגיעות שתי סיטואציות שאולי הורסות הכל?...
שואלת וממש מעניין אותי כיווני המחשבה שלכן...
1. גן שעשועים. מוציאה את הפירות שהבאתי מראש. הבאתי פרי יחסית יקר אז לא בא לי לחלק לכל השכנים.. ילד של השכנים מבקש ואני אומרת לא. יש לנו מעט ולכן אני לא מרשה. אחרי רגע אחד הילדים מחלק לחבר, אני: חמוד מבקשת לשאול אותי לפני שמחלקים כי עכשיו אין הרבה. אומרת ובלב שלי מתבאסת שבמקום לעודד אותו לחלוק אני מתקמצנת...
2. ארוחת ערב, כולם אוכלים, חוץ ממני. ואז מתארגנים לשינה.אני יושבת רגע עם צלחת. מתחילים לנשנש. לי. מהצלחת. שלי. גררררר 😡
אני : משתדלת ברוגע: ילדים זו הצלחת רק של אימא! לא לגעת!!!
ומצד אחד ברור לי שאףחד לא נוגע לי בצלחת עכשיו ולא אוכל איתי ומצד שני מה יהיה על החינוך?!....
תובנות שלכן בעניין?
🌷
אני חושבת שאת נוהגת באופן מושלם!לפניו ברננה!
הם לומדים שלפעמים מותר להגיד לא, ושזה תמיד נעשה מתוך שיקול דעת.
אתם אכלתם כבר - עכשיו תור אמא.
יש לנו מעט פרי - אין סיבה שילדים אחרים יקבלו במקומכם. אם יש לנו הרבה נחלק בשמחה.
בתור ילדה שהקושי שלה היה באמירת לא - אני חושבת שזה מאוד בריא, ושצריך לחנך לאיזון.
מוסיפהלפניו ברננה!
אני חושבת שבהחלט יש מקום לשני הצדדיםבארץ אהבתי
ספציפית לגבי הסיטואציה בגינה - אני באופן אישי משתדלת לא להביא משהו שאני לא יכולה לתת לאחרים, וכך הרבה בסביבתנו עושים. אם לוקחים פירות לגינה, אני חותכת קופסא גדולה כדי לחלק לכל מי שמבקש. אם יש לנו פירות יקרים יותר שלא מתאים לי לחלק, נאכל אותם בבית. וגם שכנות אחרות - מי שמביאה ביסקוויטים לגינה, יודעת להביא שרוול שלם ולחלק לכל מי שבא לבקש.
לא חושבת שזה חובה, אבל כן יש בזה משהו יפה. כי ילדים קטנים שמתגרים ואי אפשר להביא להם, לפעמים זה לא נעים, לא תמיד הם בוגרים מספיק כדי להבין שזה לא בשבילם.
(זה מזכיר לי שפעם הגיע אדם מבוגר מהיישוב, שכמה מילדיו הנשואים גרים באזורנו ובדיוק היו ביחד בגינה, וחילק ארטיקים לכל הנכדים שלו. זה היה מובן למבוגרים למה הוא לא מחלק לכל הילדים בגינה, אבל זה היה מאוד לא נעים לילדים הבודדים שלא קיבלו... ברור שזה לגמרי שונה מהמקרה שלך שהבאת רק למשפחה שלך, אבל יש מקום גם לשים לב לצד הזה).
רק לגבי החלוקה בגינהאפונה

ומרוב אימהות נדיבות לפעמים הילדים שלי לא אוכלים ארוחת ערב כשחוזרים מהגינה. והם לא חשודים כילדים שסובלים מחוסר תיאבון... אבל אמא אחת הביאה שרוול ביסקוויטים, ואמא אחת קופסאות פירות ענקית, ועוד אמא הביאה במבה ואבא לארג' אחד חילק קרטיבים... מפה לשם היה חסר רק מזרק אינסולין לפני השינה.
אני עוברת להיות שכנה שלך..רעותוש10
ביסקויט / פריכיות, אחרי 2 יחידות אני אומרת לילד די, גם נימוסי כלפי המביאה...
פירות אבטיח/מלון/תפוח
לא מביאה אף פעם פירות מיוחדים, זה יוצר בעיות...
ארטיקים וחטיפים לא ביום יום
בנוסף למה שנכתב כאןאנייי88
ובחוץ שהרבה פעמים יותר קל זה מקום שני.
לגבי הסיטואציה השניהלהשתמח
אחרת נוצר מצב של "שלי שלך שלך שלי" שלא נחשבת מעלה גבוהה.
מסכימה עם מה שקודמותיי כתבוקמה ש.
בס''ד
בעיניי זה חינוך מעולה -
צריך לחנך לנתינה ולחסד
וצריך לחנך להקשבה לגבולות של עצמינו (מה אני יכולה ומה אני לא יכולה)
צריך לחנך ללהתחלק
וצריך לחנך ללכבד את מה ששייך לשני (הצלחת של מישהו אחר)
וגם לתשומת לב לאחר (את עוד לא אכלת, את בטח היית רעבה ורצית את מה שהיה לך בצלחת)
*
מה שתפס אותי זה הביטוי ''להרוס הכל'' ![]()
מאמינה שלא התכוונת כפשוטו ![]()
אבל רציתי להגיד על זה משהו.
רק בשנים האחרונות הבנתי שלא אוכל לחנך באופן מושלם.
שנים הייתי בסוג של חלום כזה.
כלומר לא חלמתי להיות אמא מושלמת-מושלמת...
אבל קרובה לזה ![]()
אבל האמת היא שכמו כל תחום בחיים, מושלם יש רק אצל הקב''ה (נראה לי שזה ביטוי שממעתי מ@נגמרו לי השמות)
אנחנו לא נהיה הורים מושלמים
והחינוך שלנו לא יהיה מושלם
לפעמים יהיו דברים לא בדיוק עקביים
לפעמים נתנהג בצורה לא מספיק טובה
לפעמים נטעה ונבחר בחירות לא משהו
לפעמים נפגע בילדים שלנו
לפעמים נהווה דוגמא אישית שלילית דווקא
...
אבל אם הרוב הוא טוב - הטעויות, המעידות וה'כישלונות' האלה לא יהרסו את כל העבודה הגדולה שלנו חלילה.
מה שחשוב באמת זה - מה הרוב. מה הכיוון הכללי. לאן מאמצינו פונים.
מה שחשוב זה ה-70-80-90% הצלחה (משתנה לפי ימים ותקופות). וזה כבר ענק ענק!!
[בטח עם הורים מתחשבים וטובים שכמוכם! ![]()
שמכבדים אחד את השני ככה!
שמשתדלים לחנך לערכים כאלה טובים וחשובים!
ושחיים את חייהם מתוך מודעות ומתייעצים כאן...]
ובקיצור - אשריכם ואשרי ילדיכם ❤
יש חסדשירוש16
ילד יכול לקבל 3 חתיכות פרי, זה שלו, להבהיר לו שלא נשאר עוד. ואם הוא רוצה לחלוק עם חבר בגינה - מה טוב.
לגבי לאכול מהצלחת של אמא - אין מה לעשות כל כך.. הדבר הוכח באופן מדעי ביותר שאוכל מהצלחת של אמא טעים יותר...
אפשר להציב גבול: אתם אכלתם לפני שעה עכשיו אמא אוכלת. אם מישהו רעב הוא יכול לקחת צלחת לעצמו.
זה לא עיניין של חסד ונתינה אלא יותר קשור להצבת גבולות. שגם את זה חשוב מאוד להכיר כשנותנים לאחרים.
אנחנו גדלנו בבית של חסד. אבל באיזשהו מקום זה גם מחק אותנו קצת ואת הרצונות והצרכים שלנו כמשפחה.
האם זו הייתה הגישה הנכונה? בהחלט.
הביצוע קצת דורש שיפור.
אך אנחנו למדנו על בשרינו מה זה אומר - חסד מכל הלב.
וכן צריך לדעת להכיר בגבולות ולא לתת את עצמך אלא מעצמך. כמה שאפשר. ולא תמיד אפשר.
למדת פה שני דבריםתיתי2
אם אנחנו אנשי חסד, הם יקבלו את זה גם בלי שנציג.
וגם אם לפעמים נתנהג אחרת, עדיין החוויה הפנימית שלנו של רצון בחסד ובנתינה, עובר אליהם. גם כשמסיבה כלשהי לא ניתן כרגע לתת, מבחינה טכנית.
ב. שגם לחסד ולנתינה יש גבול, גבול ששומר על עצמי.
אסור לתת יותר מחומש לצדקה (מלבד אדם עשיר...).
בוודאי לא אדם שאין לו מספיק עבור ילדיו.
חסד שפוגע בעצמך, הוא עוול כלפי עצמך. גם אתה ראוי לחסד, גם אתה נוצרת על ידי הקב"ה. חסד מתחיל כלפי עצמך, כלפי ילדיך, ואחר כך כלפי הסביבה.
כל מילה^^^כל היתר חולף
לגבי 2- את מלמדת אותם גם לכבד את מה ששלךים...
ותנסי גם לאכול איתם ביחד. זה גם זמן איכות עם הילדים וזה יותר חשוב מלדאוג למטלות הבית..
לגבי 1- פעם אחרת קחי פרי שלא יפריע לך אם יתנו גם לחבר.
ואין מה להילחץ מזה. עדיף שהחבר יאכל מאשר שיפול למשל על הריצפה ואף אחד לא יאכל...
מוסיפה- בעיניי גם אין מה לנסות לתת כל הזמן, אם הנתינה לא נעשית מרצון טוב או בלב שלם זו לא באמת נתינה ואפילו יש בזה צד גזל.
ראוי יותר ללמד לחמלה לדעתי, ללהכיר אנשים אחרים, איך הם מרגישים, דאגה וכבוד לאחר ולעצמך
לדעתי יש הבדל בין שני הדברים.סופי123
אבל לצאת לגינה עם אוכל שאסור לחלק זה לא יפה לדעתי. שונאת שבאים לגינה ילדים עם כל מיני ארטיקים והילדים שלי מתבאסים. מה הבעיה לשמור את מה שאסור לחלק לבית? ולגינה להביא את מה שמותר... זו דעתי ובעיני זה פחות חינוכי באמת.
יש הבדל בין פרי חתוך שאוכלים ליד אמא וגומריםלפניו ברננה!אחרונה
אבל באמת מסכימה, אני הייתי מעדיפה להשאיר את זה לבית...
העמסת סוכר.זאת שלצידך
יש לכן המלצה מה לאכול וכו'..
בבוקר קפה.
האם להביא איתי כריך בין הבדיקות...
פרי?
המלצות לכאן!
העמסה של 50, או 100?חלונות
בין הבדיקות לא אוכליםאביהדולה
את הפרי הייתי שומרת לאחרי

בהצלחה!
בהעמסה של 50כן אני
מגיעים, שותים את הסוכר ואחרי שעה עושים בדיקת דם. עד הבדיקה לא אוכלים.
בהעמסה של 100
צריך להגיע בצום.
שותים את הסוכר, אחרי שעה בדיקת דם ראשונה, ועוד שתי בדיקות בהפרשים של שעה.
לא אוכלים עד לסיום כל הבדיקות.
כדאי להביא משהו לאכול אחרי.
ב100, אם לא מביאות אוכל לאחכ האחיות כנראה ישלחו אותךציפיה.
לא שמעתי על מעבדות שנוהגות כךשבעבום
בדרך כלל מרגישים הרבה יותר טוב בסוף הבדיקה ואין סיכון לחכות עם האוכל עד שמגיעים לבית
במרפאת הסוכר בה עשיתי את ההעמסה של ה100 הןציפיה.
הייתי מבררת לפני כי גם ב50 יש מקומות שמקפידים שיעשו הפסקההריון_ראשון
העמסה של 50זאת שלצידך
את צריכהברכת ה
נניח כריך או פריכיות עם גבינה.
ואז את מגיעה למעבדה, שותה סוכר, ואחרי שעה בדיקת דם. במהלך השעה הזאת אסור לאכול כלום. מותר לשתות מים.
חייב לעשות את זה עד שבוע 28 בדיוק???זאת שלצידךאחרונה
מישהי משתמשת בהתקן גניפיקס? אשמח להמלצות ודיס המלצותבעזרתו יהיה טוב
מניחה שזה יעזור לךכינוי-לרגע
זה מאד משתנה מאשה לאחרתתוהה לי
לי זה לא היה טובאמא6
מפחיד!!!בעזרתו יהיה טוב
התקן יכול לגרום לבעיות שמצריכות רופא ורפואה נורמלית וגם רב באזור- דברים שאין לי במקום המגורים....
מה אפשר לעשות??
באמת נושא כאובאמא6
לא יודעת מה להגיד לך
אני על הורמונים מחוסר ברירה...
איזה מלחיץ! איך ידעת שהוא חדר את הרחם?טליה כ
בביקורת אצל הרופאהאמא6
האמת הרגשתי קצת כאבים אבל חשבתי שזה בגדר הנורמה אחרי התקן
איזה סיפורטליה כ
מבחינת הבטיחות, יש התקנים בטוחים יותר מאחרים?טליה כאחרונה
בא לכן על פוסט מעורר מוטיבציה?😉אם_שמחה_הללויה
הרבה החלטות גרועות שאנחנו מקבלות בחיים נובעות מפחד.
לכל אחת יש דברים שהייתה רוצה לעשות, והיא לא עושה בגלל אלף תירוצים.
אבל התירוץ העיקרי, הוא הפחד שלה.
וצריך הרבה מודעות עצמית לזהות את זה.
ומי שהצליחה, כבר נמצאת בדרך הנכונה.
תסתכלו על ילדים, יש להם חלומות, רצונות ושאיפות גבוהות.🙆♀️ ותמיד יבוא איזה מבוגר ויגיד להם שזה לא אפשרי.
גם לנו במשך החיים הכניסו אימרות שונות לראש ,אימרות שנחתמו חזק בתת מודע שלנו. הן עוצרות אותנו מלהגשים את החלומות שלנו ולממש את הפוטנציאל שבתוכנו.
❌הפחד מה יגידו ,
❌הפחד שלא נצליח
❌והפחד מכישלון,
❌הפחד להיות שונה,
❌הפחד לצאת מאזור הנוחות,
ואפילו הפחד לחלום.
ואם ננסה לחשוב אחרת? נחשוב על כל הדברים שהפחד שלנו לא נותן לנו להשיג?
אולי הפחד ״שאנחנו לא יכולים להרשות את זה לעצמנו ״ לא יתן לנו אף פעם להשיג את דירת חלומותינו?🏡
אולי הפחד ״להפסיד״ את הפנסיה הבטוחה והוותק, לעולם לא יתן לנו את האומץ לעסוק במה שאנחנו באמת אוהבות?👩🌾
ואולי בגלל הפחד ״שהבעל יפוטר/ יאבד כושר עבודה ח״ו/לא יצליח להביא פרנסה מספקת״, את תוותרי על החלום שלך להיות עם הילדים בבית בשנים הראשונות שלהם.🤱🏻
ואותו פחד שלך לא יתן לבעל את המעוף ואת המוטיבציה להצליח?🤺
מכירות את האימרה ״תנסי, מקסימום תצליחי?״. אנשים שנכשלו הם לא אלה שניסו ונכשלו, כי אלה ימשיכו לנסות ובסוף יצליחו. אנשים שנכשלו, הם אלה שאף פעם לא באמת העזו.
ואני אומרת שדבר הכי מפחיד זה לא לנסות. חיים רק פעם אחת. זה לא מפחיד אותך לעבור אותם רק ״כמו שמצפים ממך״ ולא כמו שבאמת היית רוצה?
ואם את כבר עושה דבר שאת אוהבת,
אל תתני ללבטים של אנשים אחרים להשפיע עליך.
בד״כ לאימרות האלה אין שום קשר אלייך.
אנשים רק מדברים על הפחדים הכי גדולים שלהם.
מדהימה ומדויקת כמו תמיד!Doughnut
תודה!! תמיד מפרגנת💖אם_שמחה_הללויהאחרונה
יווו חייבת לקרוא מקווה למצוא זמן...מצפה לעתיד טוב
אוי באת לי בזמןציפצופית
בכיף אהובה😘אם_שמחה_הללויה
אשמח לעזרה בנושאאמוששש
בהריון הראשון הצלחתי להיטהר אחרי חודש ושבוע וטבלתי לפני הביקור אצל הרופאת נשים מכיון שזה היה לפני הזמן שצריך ללכת אליה וגם שאלנו רב על זה.
ונראה לי שהפעם אני יוכל להיטהר גם לפני הביקור אצל הרופאת נשים. השאלה שלי היא מה אני עושה בנושא של המניעה אני לא מוכנה להיכנס לעוד הריון עכשיו ורוצה לקחת מניעה.. מה אני עושה אם זה יוצא לי לפני הביקור אצל הרופאת נשים? אהה ושחכתי להגיד שאני מניקה מלא.
מקווה שזה היה מובן..
לקבוע תור מוקדם יותר לרופאה ולהתייעץ איתהחצילוש
^^ בדיוק
רקלתשוהנאחרונה
הילדה קשקשה עם עט על השרפרף שלה, איך להוריד?שמרית31

עצות?
השרפרף מעץ או מפלסטיק?אין לי הסבר
אם עץ אז לצבוע מחדש את השרפרף
רכשנו אותו מעצמלהשמרית31
מסיר לק ללא אציטון, ניסית?בימבה אדומה
ספוג הפלא! יש לי משהו דומה זה מוריד הכלמיואשת******אחרונה
שרפרף עץ1234אנונימי
לפעמים אלכהול רפואי מוריד דיו (תלוי איזה בדיוק..)לפניו ברננה!
מגבוני אלכוהול לפעמים עוזריםשלומצ'
ואם לא- מציעה לשחרר.
בעז"ה היא תקשקש על עוד הרבה דברים.
כל עוד זה על הציוד שלה, זה לא נורא בעיניי (בהחלט מבאס, אבל לא נורא)
ספריי שיער מוריד מבגדים, תנסי גם על השרפרףאנונימית-אנמית
אלכוהולים...
תודה, אנסה ואעדכןשמרית31
כמה זמן אחרי קיום יחסים אפשר לבדוק הריון?אנונימית בהו"ל
אני מרגישה זוועה!
בחילות, סחרחורות, חולשה.
אני חייבת לבדוק שזה לא הריון אבל ממתי אני יכולה?
ויש מצב שזה תופעות לוואי של הפומיניק?
התחלתי לקחת במוצש...
רק מהאיחור.כינוי-לרגע
אבל איך אני אדע מתי האיחור? אני חודשיים אחרי לידהאנונימית בהו"ל
תעשי בדיקת הריוןבימבה אדומה
14 יוםאמאשוני
תעשי בדיקת בטא מה שבטוח.
שימי לב שהמניעה לא מתחילה מיום הלקיחה.
תבדקי בהוראות ממתי מתחילה הגנה מלאה ותעשי בדיקה (נוספת או במקום) ביום ה14 מההגנה המלאה.
אוקי. תודה רבה!!אנונימית בהו"ל
אני בחרדות עולם מזה. אוף
ויכול להיות כבר תופעות של תחילת הריון אם קיימנו יחסים ביום חמישי?!
חמישי הזה? לא נשמע לי סביר...חצילוש
כן.. חמישי הזה😐אנונימית בהו"ל
ההגנה עם פומיניק מתחילה כשבוע אחרי נטילת הגלולה הראשונהחצילוש
אוי...חצילוש
איזה כיף לך!אנונימית בהו"ל
ב"ה. ממש חששתי מזהחצילוש
נראה לי1234אנונימי
פומיניק מתחיל לתת הגנה רק אחרי שבוע מההתחלה.
ולגבי הנקה מלאה, זה יכול להפחית את הסיכויים, אבל לא מחייב. אני עשיתי אולטרסאונד חודשיים אחרי הלידה והטכנאית ראתה שיש ביוץ... והנקתי מלא.
וואואנונימית בהו"ל
לכן עכשיו אנחנו לא מקיימים
רק בלילה של המקווה וזהו
כן1234אנונימי

אבל ב"ה שהגוף עובד. זה רק אומר שצריך ממש להקפיד.
מה שכן, נראה לי ממש מוקדם לסימנים של הריון, הריון לא נקלט כל כך מהר, אפילו לא עבר שבוע.
לעומת זאת זה הגיוני שזה מהגלולות, אני תמיד בחודשיים הראשונים של הגלולות בודקת הריון כל שנייה בגלל התופעות לוואי
אני גם חושבת שמוקדםאנונימית בהו"ל
תודה על התגובה שלך!! נרגעתי קצת

כשבועיים אחרי היחסיםים...אחרונה
אפליקציה מומלצת של מעקב הריון?אנונימית בהו"ל
יש אחת של כללית מעולהחגהבגה
תודה. חיפשתי אבל ראיתי שמחקו אותה.אנונימית בהו"ל
אין לי מושג למה...
יאאא איסה באסה!חגהבגה
כי היא היתה על הפנים. תחפשיציפיה.
היא חביבה למדי.
לא אפליקציה, האתרים של יולדת ותינוק ישראלי ממש מעולותכבתחילהאחרונה
היי,קוראת פה המון ,רואה שיש לכל אחת כל כך הרבה מה לתרום...בוןבון
אני שנה וכמה חודשים אחרי לידה,הריון קשה ביותר -היפראמיס ,אישפוזים ,עירויים וכו' אח''כ לידה קשה,דימומים מטורפים ,תינוקת מהממת אבל צרחה בלי הפסקה לאורך כל החודשיים הראשונים,רפלוקס ,וכל הדברים "הטובים" ,בקיצר..
מרגישה שאין לי שום כוחות כרגע להביא חיים נוספים לעולם,כמובן הולכת לעיבוד הריון ולידה (השקעה להגיע מאזור השומרון למטפלת ובכל זאת כי זה חשוב)
אני מרגישה שבעקבות זאת שאנחנו נמצאים תחת הכותרת של ציונות דתית יש איזשהיא מוסכמה חברתית שמביאחם ילדים בקצב של אחת לשנתיים ,וכרגע אני כבר מאחרת כביכול בהריון הבא..רוצה להרגיש שאני עושה מה שנכון לי בלי לרצות את הסביבה..זה קשה לי מאוד ..צריכה את תמיכתכן
אני לא חושבת שמישהו בסביבה שלך רוצהנחלנחל
בטעות שלחתי לך בפרטי במקום לפותחת...אם ל2
נשמההה ברור שאת עושה את הדבר הנכון!!דפני11
(אני אישית בגישה שלא חייבים סופר רצון לתינוק אלא מספיק רצון בסיסי ובעיקר כוחות נפשיים ופיזים וכמובן תמיכה מהאיש... כי עלי ראיתי שזה מספיק לי.
כמו שאני מכירה את עצמי אם אחכה לרצון מטורף- זה יקרה אולי במרווחים מאוד מאוד גדולים ולעומת זאת גם בגישה הזאת שלי אני שמחה ומאושרת בהם. להבהיר- יש כאלה שממש ממש לא מתחברות לגישה הזאת וזה לא מתאים להן בכלל. והכל טוב)
ועם כל ההקדמה הזאת, אני חושבת שאת עושה את הצעד הכי הכי נכון בעולם!
חייבים חייבים כוחות נפשיים ופיזים להריון..ללידה.. לטיפול בתינוק.
זה באמת חובה. לא מותרות...
ועל גבי זה אני חושבת שגם ממש חשוב תמיכה מהבעל.. (אצלי לפחות). בין השאר בגלל שההריון והכל ככ סוחט פיזית ונפשית שצריך גיבוי גם טכני וגם נפשי לכל העסק...
בקיצור נשמה.
קחי לך בנחת את הזמן שלך לעבד ולעכל.
הכוחות האנרגיות והרצון עוד יבואו.
העיקר שתהיי קשובה לעצמך ולרצונותייך וכוחותײַך.
את ממש ממש ממש לא צריכה לחשוב על הריון עכשיו.טארקו
אני לא מאמינה בזה שיום אחד יש אורות ונצנצים ועובר חד קרן שמכריז שהנה הזמן המושלם להריון.
כי אחרי הריון קשה וסיוט ומשבית זה מה שאנחנו זוכרים, ומי רוצה מבחירה לחזור לכמעט שנה של להיות מושבתת ולסבול?!
אבל יש שלב, הוא מגיע בסוף, שבשכל מבינים שהגיע הזמן לעבור שלב.
ואצלי לפחות אנחנו בשלב ביניים- שלא מכחישים ויודעים שרוצים עוד אחד, אבל גם יודעים כמה זה ידרוש ומתכוננים למצב הקשוח הזה- גם טכנית(מתארגנים על זה ברמה הכלכלית והביתית), גם נפשית(מדברים את זה, מכילים את האתגר בזה) ובעיקר יש לי מול העיניים ילד מהמם וכבר בוגר שיכול להסתדר יחסית ולא צריך אותי בעזרה פיזית מטורפת כל היום.
הבן שלי בן כמעט 3, אני אחרי הריון היפרמאזיס ודיכאון אחרי לידה ועוד כמה מתנות חמודות.
וזה השנקל שלי.
ומכירה את המבטים מהסביבה ואת התחושה שכולם מחכים שנווו מה עם הילד הבא.. וזה לא משנה שיש מסביבי באמת אנשים עם טאקט שלא יגידו כלום, אבל כשכל החברות שילדו איתך כבר ילדו ילד שני או לפחות בהריון מתקדם, וכשבמשפחה לכל הגיסים היו 2 ראשונים בפחות משנתיים וכו וכו והרי אין לכם בעיות, עובדה שכולם יודעים שההריון הגיע מיד אחרי החתונה.....
אף אחד לא אומר כלום אבל הצביטה בלב אוהווו קיימת כל פעם.
וזו עבודת חיים, להפנים שזה מה שטוב ונכון למשפחה שלנו במציאות שלנו. גם אם זה ממש הפוך מהדמיונות.
וואי קוראת בשקיקהבוןבון

מה שטוב לך ומה שנכון לך!טל..
כל אחת יכולה להרגיש שמסתכלים עליה למה היא לא יולדת.
ואם יש לי קשיי פוריו זה עניינכם?
ואם ש לי אתגר רפואי?
ואם משהו נפשי?
ואם קונפליקטים זוגיים?
ואם ואם..
אף פעם לא יודעים המ קורה באמת אצל האחרים ותמיד יכול להיות שיש לנו דעה איך צריך להיות ולהתנהל העולם.
אז שיהיה. ותעזבי הכל בצד. ותחיי מה שטוב לכם ונכון לכם.
(השאלת מה החברה חושבת היא לא רק בילודה אלא בהרבה עניינים אחרים, ופשוט צריך ללמוד לשים את זה בצד וזהו).
ומעריצה אותך על הריון עם היפרמאזיס! איזו אמא גיבורה!
מהההה ברוררר מה השאלהאורוש3
גם מהציבור שלך ובמקום עם נתוני ילודה מדהימים. לוקחת את הקצב שמתאים לי ולמשפחה שלי. סביר מאוד שיהיה לך היפרמאזיס גם ביתר. הלוואי שלו. אבל לא הייתי מצפה. אז לפני כל הריון את חייבת לקחת בחשבון השבתה. להתכונן. עם עזרה. והכל. ואולי גם להפנים שיהיו פחות מהמתוכנן. אבל כל אחד- זהב. בע''ה! לגבי הלידה ואח''כ בע''ה כן יהיה יותר טוב. שמחה שאת מעבדת.
הסביבה היא לא שיקול. היא לא כלום. לסנן לסנן לסנן.
אישית עם הריונות ממש שפויים. אבל קשה לי בשנה הראשונה מאוד (וגם ניתוחים קיסריים. אבל באמת זה פחות העניין המשמעותי אחרי שנה ומשהו). מרווחת כמה שטוב לי פיזית. ובעיקר נפשית.
הרווחים הם מעל שנתיים וחצי ואז מעל שלוש וחצי (תוכנן שלוש וקצת ולקח קצת זמן). ועכשיו עם בן שנתיים פלוס אני ממש לא בעניין. והסביבה שלי לגמרי אחרת.
לא מעיפה מבט ימינה ושמאלה. פשוט לא.
תעשי רק מה שנכון לך! לא מה שאת חושבת שהסביבה היתה מצפה!בלב שמח
מדברת על זה חופשי עם החברות והילדים. כשהקטנה אומרת שהיא רוצה שיהיה לנו תינוק אני אומרת לה שתתפלל לה' שלאמא יהיה כוח.
כל החברות שלי יודעות שאני מאוד רוצה אבל זה לא נכון לי עדיין ושאני מחכה שאהיה חזקה מספיק (ההריונות שלי מתישים מאוד).
לפני כמה זמן בת משפחה התקשרה לספר שהיא בהריון והרגשתי שהיא ממש מהססת וחוששת לפגוע אז אמרתי לה לגמרי בכנות שאני ממש שמחה בשבילה שיש לה את הכוח לזה ושתרגיש הכי בנוח שבעולם.
לא צריכה שירחמו עלי! מאמינה שבע"ה יהיו עוד ילדים, ואם חלילה לא אני שמחה מאוד מאוד מהארבעה המקסימים שיש לי!
בהצלחה רבה בתהליך! הכי חשוב שתחבקי את עצמך ותהיי בלי נקיפות מצפון.
תודה ממש .חיזקתם!בוןבון
כואב לי לקרוא את זה... באמתאנונימיות
הסביבה לא סובלת, לא מגדלת לך את הילדים.
לא מצליחה להבין את זה :-/
להתעלם- או מה שאני בחרתי- לשתף. אני פשוט מספרת הכי בכנות לכל מי ששואל שההריון שלי היה קשה וכו
בהצלחה ❤
גם לי קל יותר לשתףדבוריתאחרונה
איך כל אחת עוברת הריונות, איך הלידות
כמה עזרה יש לה, משאבים נפשיים
נקודת הפתיחה של כל אחת שונה
ופשוט אי אפשר לדעת מה עובר על השני
קחי את הזמן שלךrivki
תתאמני להתעלם מדעתם של אנשים שלא חשובים לך
כאילו אני כתבתי את זהאמא טובה---דיה!
ממש מילה במילה מה שכתבת. אני מנעתי שנה וחצי ועכשיו ב"ה בהריון (גם קשה מאוד) ולמרות ששנה וחצי למנוע זה לא תמיד נחשב הרבה התביישתי מהסביבה. אנחנו בסביבה דוסית ממש, נראלי שהרוב פה בכלל לא מונעות...
מצטרפת לכל התגובות החכמות שכתבו לך.רות א
אני ממש מבינה אותך, מכירה את תחושה הזאת שרוצים לרצות את הסביבה.. אבל ברור שזה לא נכון.
כל אישה והקצב שלה, והרצון שלה..
ומוסיפה שזה באמת אחד הדברים שכואב לי לקרוא עליהם, שהסביבה שלנו יכולה לתת לנו להרגיש לא נעים בדבר אישי כ"כ..
הלוואי שכחברה נדע להכיל יותר ולא לשאול שאלות ולהסתכל על הדברים האלה.
בידיוק במקום שלךשירוש16
לא עמדנו בקצב שמצופה מהחברה שאנחנו גדלנו בה.
האם זה משנה? לא כל כך.
טוב לי עם הילד שלי. אני אוהבת אותו ולא הייתי מחליפה את החוויה איתו במשהו אחר. זו עיסקת חבילה והיא מדהימה. וחלק מזה זה לוותר על הציפיות של החברה.
מתי זה התחיל להפריע לי? כשרציתי עוד אחד ובעלי לא היה מוכן לזה.
אבל כל עוד עמדנו יחד כזוג וראינו שהמציאות הזאת היא הכי טובה עבורנו- לא חשבנו פעמיים.
היו רגעים של משבר.. של :למה זה מגיע לי. אמא שלי תמיד הייתה מספרת על ההריונות הקלים שלה ועל הלידות שעברו על מי מנוחות. (בשלב מסוים היא הבינה שיש מצב שלידה קיסרית - שלי- הרבה יותר קשה וטראומתית מלידה רגילה ויש מקום להתחשבות בנסיבות השונות ושלא כדאי לערוך השוואות..) אבל לה היה שק אחר להתמודד איתו (נישואים לא מוצלחים, בעל שלא תומך פיזית כלכלית ונפשית ולקינוח - גירושין בגיל צעיר ו5 ילדים לטפל בהם לבד..)
ולי ברוך השם יש מתנות אחרות לשמוח איתם.
טיפ אחרון-
מה שעוזר לי באופן אישי בזמנים הקשים - להיכנס לחדר של הילד בשעת השינה ולראות את היופי ואת המתנה הענקית שקיבלנו מעת השם. ובעזרתו יתברך אולי נזכה ביום מן הימים ונקבל עוד אחד/ת.
אבל האחד שכבר יש לנו - הוא מיוחד ומדהים ולא מובן מעליו.
אם באמת תסתכלי מסביבבת 30
יש כאלה שההריון והחודשים הראשונים יותר קלים להן והילדים יחסית צפופים
יש כאלה שמכל מיני סיבות אישיות החליטו לרווח יותר בין הילדים.
ממש לא כולן יולדות כל שנתיים.
כל אחת והענין שלה.
זה הכי בסדר,ובאמת החברה הדתית באופן כללי לא צריכה להכתיבפירות קיץ
גרה ביישוב ומבינה על מה את מדברתרחלה2020
יש לי מישהי מצויינת בשבילך שתבין אותך 100%אם ל2
פני אלי באישי
אל תחשבי על הסביבה במערך השיקולים.סמיילי12
אין בי שום לחץ.
בטח לא בגלל הסביבה.
אף אחד לא מגדל לנו את הילדים, רק אנחנו!
ולכן נביא לפי הכוחות *שלנו*.
תזכירי1234אנונימי
ילדים זו לא מטרה
המטרה להיות עובדי ה', לשמוח במה שאנחנו עושים, להוסיף טוב ואור לעולם. אז אצלך דווקא זה שאת מונעת, זה מה שגורם לך ליותר שמחה ואור, אז ברור שאת עושה את הדבר הנכון.
ומזדהה איתך ממש.
אנחנו ריווחנו (הכל יחסי, בחברה שלנו פער של כמעט שלוש שנים נחשב לרווח), ואני הכי שמחה בזה בעולם. נכון, לפעמים קצת תחושה לא נעימה, אבל אני יודעת שזה מה שהיה הכי נכון לנו ואם הרווח היה קטן יותר לא היינו עומדים בזה
אממ רק להאירדפני11
זה לא סותר את זה שצריך לראות מה הכוחות והיכולת
אבל זאת בהחלט יכולה להיות מטרה והיא מהממת בעיני!
התכוונתי1234אנונימי
אין כאן עניין "לספור" ילדים ולמי שיש יותר ילדים הוא יותר שווה.
ברור שהבאת ילדים לעולם היא גם ערך חשוב מאוד בפני עצמו (נוסף על שאר הסיבות), אבל זו לא רשימת מכולת שמבינים בה וי על כל ילד שנוסף
כל ילד עומד בפני עצמו
ספריית קודשמכחול
לא קשור, אבל למישהי יש המלצה לחנות או נגר מוצלח, לספריית קודש?
מקפיצהאהבת ישראל!!
תודה!מכחול
מאזור המרכז חנות שנקראת ולנטינו רהיטיםאמ פי 5
ספציפית קניתי מהחנות בחולון ספריית קודש 3.2 מטר ומרוצה
תודה רבה!מכחולאחרונה
כמה זה נורא שהקטנה מבלה הרבה זמן בסלקל?שומשומ
כנראה התנוחה של הסלקל נוחה לה אבל הבנתי שזה מנח ממש לא בריא לתינוק
אז אולי טרמפולינה?שחרית*
ניסית מנשא? להשכיב על הבטן? עיטוף?אמאשוני
לגבי מנשא פתחתי שרשור מה מומלץ לקנות..שומשומ
ככה זה יחד ראשון לא מצויידים מספיק מראש
ערסול על הידיים היא לא רגועה, רק בתנוחה של נמר מטפס והלכה לי כבר היד..
מכירה את זהעלמא22
בת כמה היא? מבטיחה שמתישהו זה עובר♥️
תודה על ההזדהות❣️שומשומ
יש אחות/ חברה להשאיל ממנה לכמה ימים?אמאשוניאחרונה
זאת הוצאה גדולה וכדאי לבחור ביישוב הדעת.
לבינתיים להשאיל. ככה גם תראי למה את מתחברת.
