פורום הריון ולידה (עמוד 2023)

חזרתי כדי להקפיץ...

אשמח לשמות עם מספרי טלפון. תודה!

תחפשי בגוגל, יש לה אתר ומשם כבר תוכלי לקבל את כל הפרטים. בהצלחה!

ממרכז יה"ל.

029942091

את יכולה לפנות אליה בשיחה אישית או במסר

נשמע כמו תנוחות של העובר שכנראה לוחצות על עצב
בעיקר אם זה עובר כאשר את יושבת .
סימפזיוליזיס זה חיכוך בין העצמות בשל ריכוך של החומר שיש ביניהם גורם לכאב בכל תנוחה ובעיקר בכל שינוי תנוחה או תנועה.
בהצלחה

יותר נשמע שזה ורידים.

לסבול בשקט?

לשכב עם רגליים על הקיר.

היא היתה פיצית ממש ואז הריון ראשון, לידה, ומאז זה קרה בהדרגה אבל הבטן שלה גדלה ממש וקבןע היתה נראית בהריון באיזה חודש חמישי. כנראה היפרדות רצינית, כמובן אף פעם לא דיברתי איתה על זה.

שאי אפשר להחזיר את הבטן שתהיה שטוחה לגמרי. אבל ממה שאני מכירה, עם תרגילים נכונים (לרוב פיזיו רצפת אגן) אפשר לשפר את המצב משמעותית

מחזור אחרי 14 ימים מהופעת הביוץ ?

כי אמרת שכבר חשדת כמה זמן שזה מה שקורה,

יש נשים שמביצות פעמיים לכן אני שואלת

אבל אחרי שימוש של מעל שנה בגלולות. אחרי הלידות הקודמות לא השתמשתי באמצעי מניעה ונקלטתי ממש מהר. אז מרגיש שמשהו השתבש..
וכן מקבלת בערך 14 יום אחרי הביוץ.. מה זה אומר מבייצות פעמיים?

מחקר: מחזור פעמיים בחודש?

יש כל מיני שיטות.

תנסי לבדוק יום אחד לפני היום שאת בודקת בו בד"כ ולשאול רב, אולי את יכולה להיטהר מוקדם יותר.

 

אם לא הולך בדרכים טבעיות, יש אפשרויות לדחיית ביוץ ע"י כדור, פחות מבינה בזה.

 

אצלי אישית במקרה כזה דיברתי עם מכון פועה, הם הפנו אותי לבית מרקחת טבעי לפני שאנסה אמצעים הורמונליים והצלחתי לדחות ביוץ באמצעים טבעיים ולהיכנס להריון.

 

והערה כללית בנוגע למקלונים- הבנתי שצריך לקחת אותם בעירבון מוגבל. השאלה היא כמה אורך המחזור שלך וכמה ימים לוקח לך להיטהר.

 

העניין זה שאני עושה הפסק כבר ביום החמישי או מקסימום השישי, אז אין לי באמת מה לקצר..

אם את עושה הפסק ביום החמישי וטובלת אחרי 7 ימים, זה אומר שהמחזורים שלך צריכים להיות קצרים מ26 ימים כדי שתפספסי את הביוץ.

לא יודעת, משהו מוזר.. אולי באמת הבדיקות לא כאלה אמינות.. כי לפי המקלונים הביוץ היה לפני יומיים ואני טובלת רק מחר

לא הייתי נלחצת.

עד שנה של ניסיונות זה תקין.

 

כל הריון זה משהו אחר ולפעמים לוקח קצת יותר זמן.

 

בע"ה יגיע בעיתו ובזמנו!

כמובן שצריך להיות בנחת ועד שנה זה תקין לגמרי.. אבל אם יש משהו שיודעים שלא תקין, אז אין סיבה לא לבדוק אותו ספציפית גם אם עוברים רק כמה חודשים..
אני לדוגמא שמתי לב מהתחלה שמשהו לא תקין אצלי והלכתי לטפל בו, אם לא הייתי מטפלת יש מצב שעדיין הייתי מחכה להריון..

אז בלי לחץ כמובן, אם על פני השטח הכל נראה תקין. (אורך תקין של מחזור, מרחק תקין בין ביוץ לוסת, ביוץ אחרי טבילה...)

אמשיך לעקוב

כשהמקלון חיובי זה אומר שהביוץ יתרחש בין 24 ל-48 שעות אחרי.

ממליצה לנסות לזהות בעזרת הפרשות ואולי לקרוא קצת על שיטת המודעות לפוריות ולנסות להעזר בזה

כנראה ממש בליל טבילה. המקלונים לא מאה. ואצלי האמת גם מעקב זקיקים לא צדק. אבל זה כן נחשב אמין בעיקרון.

כמה זמן לפני הטבילה המקלון יצא חיובי?

בדיקה חיובית לא אומרת שעכשיו הביוץ אלא שהביוץ הולך להתרחש בעוד כ 48 שעות, כך שאם יצאה לך תוצאה חיובית ביום השישי או השביעי של שבעה נקיים לא רק שלא פספסת ביוץ אלא ההפך: יום הטבילה הוא ככל הנראה הזמן שבו את ממש פוריה!

מקלון חיובי ביום החמישי לשבעה נקיים עשוי להיות גבולי.. (אם את מבייצת 48 שעות אח"כ, ואחרי הביוץ יש עוד כ 6-24 שעות שהביצית פוריה, כך שיש סיכוי לתפוס את הביות ויש סיכוי לפספס..)

מקלוו חיובי ביום הרביעי של שבעה נקיים או לפני כן באמת מעיד ככל הנראה על ביוץ לפני טבילה.

דרך טובה לדעת את זה היא להתחיל למדוד חום השחר. חום השחר עולה רק אחרי הביוץ, אז אם בבוקר שאחרי הטבילה החום עוד לא עלה ברור שלא פספסת.. (מניחה שתוכלי בקלות לקרוא יותר על איך בדיוק מודדים אם תגגלי "חום השחר"..)

שאלה נוספת שאת חייבת לברר לפני שמתחילים "לעשות משהו":
האם זה קרה חד פעמי רק החודש? חוזר על עצמו כל חודש? קורה בחלק מהחודשים כן ובחלק לא?

הדרך לעשות את זה היא לעקוב כמה חודשים:
אפשר ע"י מקלון ביוץ,
אפשר בשילוב שמ"פ (הפרשות וחום השחר)
אפשר לפנות לרופאה ולבקש מעקב זקיקים - זה דורש יותר מאמץ וטרטור.. אם ממש נראה לך שיש בעיה אולי זה כדאי..

אם אחרי רצף של כמה חודשים תראי שאכן את מפספסת קבוע ביוץ, יש לך כמה כיווני פעולה:

1. הכי חשוב! לוודא שאת לא דוחה הפסק טהרה בלי סיבה הלכתית טובה:
אם אתם פוסקים שעושים הפסק ביום החמישי למחזור: האם את אכן מצליחה?
אם את לא מצליחה לעשות הפסק ביום החמישי -
האם שאלת רב לגבי המראות? הרבה נשים מחמירות סתם ופוסלות בדיקות ואם היו שואלות רב היה אפשר להתיר.. - כדאי להתקשר למכון פועה ולהתייעץ איתם איך בדיוק לבצע את ההפסק - יש להם "טריקין" שיכולין לעזור לך להצליח להקדים את ההפסק, תזכרי ש"הפסק צריך להיות טהור, לא נקי"..

אם את מצליחה ביום החמישי - שווה לשאול רב, כי גם בקרב הפוסקים האשכנזיים יש רבנים שיתירו במצב של ביוץ לפני טבילה לסמוך על הפסיקה הספרדית(של הרב עובדיה) ולעשות הפסק ביום הרביעי..

2. אם את פשוט לא נקיה ביום החמישי - יש הרבה שיטות טבעיות שעוזרות לקיצור מחזור (שילובים של לימון וקינמון, שיטת אביבה, שיטת שרמן, "טיהורית", רפואה סינית, צמחי מרפא ועוד כל מיני..) - ממש כדאי לנסות ולבדוק ולהתפלל שמשהו מכל המגוון יעזור לך - הרבה נשים מצליחות ככה לקצר מחזור וע"י כך לההתחיל שבעה נקיים מוקדם יותר ולהגיע לטבילה בזמן. (מניחה שמומחיות ומנסות ממני יתנו לך עצות והמלצות מעשיות בנושא..)

3. אם את מתחילה שבעה נקיים בזמן ובכל זאת מפספסת ביוץ - כדאי לקבוע תור לרופא נשים, אבל מישהו שמכיר ומבין את הציבור הדתי:

הפתרון הקל ביותר, שמוכר ומוכח ועובד כבר עשרות שנים עם ממש מעט תופעות לוואי, הוא לקחת לכמה ימים בודדים בחודש כדור שנקרא אסטרופם או פרוגינובה - זה כדור עם הורמונים בכמות לא גדולה (הרבה נשים בגיל המעבר לוקחות אותו בגיל המעבר באופן יומיומי למשך שנים..) - לוקחים אותו בימים הממש ראשונים של המחזור (הרופא ידריך אותך בדיוק לכמה ימים) והוא פשוט דוחה את תחילת התהליך שמוביל לביוץ - מה שבקלות מאוד גורם לכך שהביוץ יתאחר ויגיע רק אחרי הטבילה.

במצבים בהם מכל מיני סיבות אי אפשר לקחת את ההורמונים האלה - יש פתרונות נוספים, וכדאי להתייעץ לגביהם עם מכון פועה.

בהצלחה רבה!

ומשהו קטן ששמעתי מהרב בורשטיין:
מנסיון רב שנים שלו הוא אומר שהוא לא מכיר אף אישה שבאמת סבלה מביוץ לפני טבילה ושהוא לא הצליח למצוא לה פתרון!

זאת נחשבת בעיה ממש קלה לטיפול עם אחוזי הצלחה מעולים!

בהצלחה!

איזו תגובה מפורטת ומושקעת. אין על הפורום הזה ועל הנשים שפה!!

תודה רבה רבה על התשובה המושקעת והכל כך מרגיעה!!

שאפשר גם לדחות ביוץ עם שיטת אביבה.

תאומים....

לשאלתך- איזה קופה?

ובהחלט הריון תאומים נחשב הריון בסיכון גם אם זה 2 שליות ו2 שקים.

רופא הנשים שלך היה אמור להפנות אותך על הUS הראשון למעקב הריון בסיכון...

בעיני היתרון בערכה של סימילאק זה שאת יכולה לבחור אם את רוצה תמל בדץ, בשאר הערכות מביאים חלב נוכרי
כמובן למי שמקפידה על זה

מסויימים. תבדקי. יש מצב שזה היה אבל רק על מאי.

הוא ממש אוהב את המוצץ של אוונט שבא בערכה של שילב
ואני משתמשת בבקבוק של אוונט (רק החלפתי פטמה לפטמה 0)

לא יודעת איך, אבל לי זה זה היה אפילו יותר זול, אז זה באמת היה במחיר בדיחה ביחס למה שהגיע בערכה.
לקחתי גם של מוצצים ואהבתי ממש.

ומקבלים במחיר סמלי יחסית

של מוצצים- תחפשי בגוגל ערכת לידה מוצצים, תכניסי את הפרטים ואז יהיה כתוב לך מתי ואיפה תוכלי לאסוף אותה. אם אני זוכרת נכון עלה לי 29.90.

של סופר פארם- אחרי הלידה תחפשי בגוגל ערכת לידה סופר פארם, תכניסי את הפרטים, ואז יהיה אפשר להגיע לאסוף את הערכה מאחד הסניפים עם ההודעה שקיבלת בטלפון ותעודת לידה. בעיקרון זה עולה 14.90, אבל לנו עלה 9.90.

לגבי שאר הערכות- באופן אישי לא לקחתי אותן, אבל את יכולה לחפש בגוגל ויהיו לך את כל הפרטים

אולי כדאי לך להתייעץ עם רב?
זו ממש שאלה שרב יכול לסייע בה

אבל דימום שבועיים נשמע מוגזם. הייתי קובעת לרופא.

מבחינת כאב- לא נורא בכלל, זה כמו זריקה של בדיקת דם, פשוט יותר ארוכה... חצי דקה בערך, וזהו.
לא חששתי, כי היום זו בדיקה שעושים ככ הרבה, ולא כמו פעם... ב"ה הרופאים שעושים אותה הם בדרכ מומחים ובכירים, לא סטאזרים או משהו.. בעזרת ה'! בהצלחה

הבדיקה כמו בדיקת דם (לא כואבת).

הייתי מאוד לחוצה לפני. אבל עשיתי את הבדיקה בגלל ממצא בעייתי שהתגלה ובתמיכת הרופאה שלי (שאני סומכת עליה לחלוטין).
אחרי הבדיקה שכבתי עם בקבוק מים לידי, הקפדתי על מלא שתיה וקמתי רק לשירותים.

היו קצת התכווצויות אבל ב"ה לא התפתחו לכלום ופשוט הקפדתי רק לנוח לגמרי במשך כמה ימים.

אצל רופא פרטי שמאד סמכתי עליו (פרופ שמחה יגל).
הרגשתי קצת חלשה אחרי והקפדתי מאד לנוח (לבעלי היה ארוע באותו ערב ואחרי שהוא ראה כמה אני חיוורת הוא לקח איתו את הגדולה שזה ממש לא היה בתכנון).

למה את שוקלת לעשות את הבדיקה? יש ממצא חשוד? את מעל גיל 35?

קודם כל תודה על המענה!
אני מתחת לגיל 35, וב״ה אין ממצאים חשודים הכל תקין תודה לאל.
פשוט עברתי טראומה בהיריון הקודם (נגמר בידיים ריקות)ושם עשיתי סיסי שליה כי לא הייתה ברירה, כל ההיריון לא היה תקיו (אגב הצ׳יפ הגנטי יצא תקין).
אני לא מצליחה לקבל החלטה מה הדבר הנכון.
האם אני מחמירה מדי וסתם רוצה לעשות עוד בדיקות או שזה לגטמי זה לא כזה מפחיד וללכת על זה..
וכן גם אני קיבלתי המלצה לרןפא פרטי מאוד תותח בתחום..

בגדול- אני מפחדת שהכל תקין ובסוף יצא ילד לא תקין.
הרי שבסקירות לא רואים הכל..

פשוט לא מצליחה לקבל החלטה ואני מתבחבשת עם עצמי בלי סוף.

גם אני עברתי לידה שקטה בעבר.
אם את תהי רגועה יותר אחרי הבדיקה אז כדאי לך באמת לעשות אותה וזהו (לדעתי כן כדאי ללכת לרופא מעולה שאז הסיכוי להפלה הוא ממש אפסי).

בשורות טובות!

יקר ולא נותן את כל המידע, אבל יכול להרגיע וללא סיכון להריון..

שגם מי שפיר לא מגלה כל מיני דברים כמו אוטיזם ועוד… חס וחלילה אסונות תמיד יכולים להתרחש ואין לנו ערובה לכלום.

אני לא יכולה לעזור לך, כי לא עשיתי, אבל אני מאחלת לך את ההחלטה הנכונה ביותר בשבילך, ובעז"ה ההריון יהיה לך תקין ותלדי בזמן ילד בריא!

הלכתי פרטי למישהו מאוד מומלץ והאמת שלא פחדתי מסיבוכים ברגע שעברו כמה שעות מהבדיקה וראיתי שהכול בסדר. אצל כאלה שעושים את זה הרבה יש סיכוי מאוד קטן, אם אני לא טועה 1:1600.
לי הבדיקה לא נעימה, אני חוששת ממחטים. הדקירה לא נעימה והמחט נשארת בערך דקה-שתיים, לי זה היה מורגש אבל לא נורא. חושבת שמי שלא רגישה למחטים לא תהיה רגישה גם בבדיקה הזו.
אבל אחרי שמוציאים את המחט הלחץ יורד ואפשר להתמקד במנוחה בסוף הבדיקה הרופא מראה שוב את העובר ואל הדופק, ואפשר גם להגיע לביקורת אחרי כמה ימים (אולטרסאונד).

מההריון אחרי זה.

הבדיקה לא נעימה אבל לא ממש כואבת. מרגישים יותר לחץ מכאב. ממש סביר ואפשר להתמודד (הסף כאב שלי נמוך).
אחרי זה היו לי כאבים והלכתי להיבדק ותמיד הכל היה תקין תודה לאל.

מה שכן לא נעים זה ההמתנה לתוצאות, כי עד אז את במין חוסר וודאות וזה לא קל.

לא איכפת לי להידקר לא איכפת לי מעצמי ושיכאב לי
אני רק לא רוצה שיקרה משהו לעובר וזה דבא היחידי שעוצר אותי..
אני מבינה מכל המידע שאספתי שהבדיקה לא כזאת נוראית ועוברים את זה בשלום..
(ברור שהמתנה של התוצאות זה נורא)
עוד בוחנת עם עצמי מה גובר על מה- הפחד והחרדות מאי הידיעה או הפחד והחרדה מהבדיקה שמא ח״ו יגיע להפלה.

אצל מומחים גדולים הסיכוי להפלה חס וחלילה הרבה הרבה יןתר נמוך

הוא מקבל פרטי במדיקל בהרצליה (פרטי בהשתתפות הקופה)
ובמקרה… הוא זה שעשה לי את הסיסי שליה בבלינסון כשאני יודעת מי הרופא.
אז מניחה שזה כן ידיים טובות..

בדיקת דם
בלי שום סיכון
אבל כן עולה הרבה כסף

וחלבון עוברי.
אבל היא לא מדוייקת כמו מי שפיר.
חוץ מתסמונת דאון ששם נראלי היא מדייקת ב-99%

לא מומלצת ! כי היא לא מדויקת ולא ודאית בניגוד ל מי שפיר

יש מצב שעם ההיסטוריה שלך זה כדאי. אבל אולי ללכת בפרטי למישהו תותח כדי להוריד את הסיכון כמה שיותר ואחרי הבדיקה להיות כמה ימים במנוחה במיטה.

טחון?

לקרוא על שיטת בייבי לד באתר "המתכוניה".

יש תינוקות שלא אוהבים טחון, מתחילים ישר מלהביא להם אוכל אצבע.
יכול להיות שזה יפתור את הבעיה

חפשי בכרטיס שלי שכתבתי על התינוק שלי שלא אוכל כלום ומקיא כל דבר שמביאים לו.

בגיל כמעט שנה התחיל פתאום לאכול.
והיום הוא בן שנתיים אוכל יפה מאוד בלי עין הרע.
לאט לאט הם מתרגלים וזה מסתדר. תנסי באמת לתת לו חתיכות על המגש של הכסא ושירגיש ויתנסה עם כל מיני טעמים ומרקמים.

בשום אופן לא הסכימה טחון (האמת? מבינה אותה )

בגיל 7 חודשים לא כולם עדיין בשלים לטעימות.
תמשיכי להציע, שיתרגל למרקם ולטעם, לאט לאט הוא יתרגל ויאכל כמויות גדולות יותר.

אז הוא כבר רצה.

בטח שלא נלחצים מזה.

יש תינוקות שמתחילים לאכול רק בגיל שנה.

אז כנראה שאצלו זה יותר איטי, התהליך...לא נורא

לנו היה די סיוט, ושומעת סביבי על המון שהשלב הזה לוקח להם הרבה זמן.
אין לי הרבב עצות חכמות... רק שאל תהיו בלחץ סביב זה כי אז שום דבר לא ילך. תשדרו לתינוק רוגע ויהיה לו הרבה יותר קל לקבל בסוף את האוכל.

לי זה לא היה כייף לדאוג לו כל פעם לאוכל במיוחד, ועוד במנות של ביס.
בילד הבא לא נראה לי שאעשה את זה, כבר עכשיו פישלתי עם זה דיי מהר 😐

לא משנה מה את נותנת, מחית או חתיכה, תשימי על המגש וברוב טקס תטבלי אצבעות בעצמך, תלקקי, תמרחי... תראי לו מה צריך לעשות. אל יאוש בסוף הוא יחקה אותך

סיוט...כי אצלי היא לא רצתה בקבוק בכלל...
בסוף בגיל עשרה חודשים זה עבר... מאז היא אוהבת בעיקר אוכל מבושל...השאר לא נחשב אוכל

ככה לא תהיי מוגבלת לקנות מיטה ספציפית עם מעקה מובנה.. רק שימי לב שמה שאת קונה אפשר להרכיב עליו
לא מכירה חברות ספציפיות

דיברתי בדיוק עם אמא שלי היא תביא לי את המיטה של אחי בינתיים.
נצבע אותה בצבע של החדר שלהם והגדול ישן בה ואת הקטן נעביר למיטת מעבר.
הפתיע אותנו שפתאום ירד מהמיטה שלו

תתחדשו 😁

פשוט זה עניין של גיל.. כיף לה, למה שתרצה משהו אחר? 

 

אולי יש מנוסות ממני שיעידו אחרת

זה נשמע שהיא מאד אוהבת וזקוקה לגרייה וסטיבולרית שהיא מקבלת מהנדנוד.. האם יש כמות זמן בנדנדה שהיא מגיעה לרוויה ודורשת לרדת ומתפנה לשאר המשחקים? אם כן אז הייתי מספקת את הגריה הזו באופן מסודר על פני שעות היממה, נדנוד בבוקר בנדנדה של הבית לפני היציאה, נדנוד בצהריים בגינה, מה שעובד לך.

עכשיו יכולה בכיף גם חצי שעה בלי להגיע לרוויה. גם אם אני מצליחה לשכנע לעבור למגלשה (גם מאוד נהנת) אחרי פעמיים-שלוש היא דורשת לחזור לנדנדה.
בבית היא באמת משחקת גם בדברים אחרים ורק מדי פעם הולכת לנדנדה לזמן קצר

אבל נהניתי לקרוא את התיאור.
הזכירה לי את הבת שלי עם ה"לא" של הראש..

את אמא מדהימה

לדעתי בחרת נכון. את אמא אלופה. תהני מהקטן.

כיף לקרוא..

אני עוקבת אחרי כל שרשור שאת פותחת, לא מגיבה לכולם אבל עוקבת.
פשוט, לא פחות ממדהימה!

כל הכבוד לך שאת ככה נלחמת, לא מוותרת גם עד הטיפה האחרונה.
את אמא מדהימה!!!

קודם כל, דיקלקטין יכול לעזור, לי לא עזר אבל להרבה כן- אז בשביל הנפש שלך כדאי לנסות.

דבר שני, לגביי העבודה , ברגע שזו עבודה איכותית, עם אנשים איכותיים, כשמעריכים אדם- יבינו שזה זמני.

אל תרגישי רע עם עצמך לשניה!

את מביאה חיים לעולם וידוע שזה לא פשוט.

דבר נוסף , את שבוע 10!!  את שניה לפני הסוף לבחילות

תמצאי דברים שעושים לך טוב. קולה/ בייגלה/ סודה/ ארטיקים

ואפילו להקיא זה משחרר אל תפחדי להקיא!!! 

 

בהצלחה מאמי!!!

מרגישה שישאר לנצח. ורק דיברתי והקאתי עכשיו כמו שלא הקאתי הרבה זמן. ועדכנתי את המנהל והוא קצת התאכזב שהודעתי מאוחר כי נקבעה פגישה מסוימת שינסה לדחות. ואני מרגישה שרע לי. ושה' יסלח לי אבל מפחדת שזה אולי היה מהר מדי, שניסינו שוב. והכול בגלל הגלולות האלה שהשפיעו עליי לרעה אחרת הייתי ממשיכה לתקופה ארוכה יותר. מרגישה שהחיים שלי קורסים. יודעת שזה דרמטי והרבה יגידו שאני צריכה להיות בעננים עכשיו וגם אני מנסה להגיד את זה לעצמי. אבל די. שנה וקצת שכללו את ההריון הראשון והחלמה לא קלה ממנו ואז חודש אחד שהייתי נורמלית ושוב מרגישה מושבתת.
ומרגישה גם שאין בי הכרת הטוב ואיזה כפיות טובה ומה נראה לי בכלל אבל זה באמת קשה אוף

מבחינת העבודה..

הרגשתי כל כך עובדת גרועה והבוס התבאס עליי שאני רק חצי כח.

ניגשתי אליו בשבוע 9(!!!) ואמרתי לו שממש קשה לי עכשיו ואני בהריון.

והוא פשוט עצר אותי והרגיע אותי שהכל בסדר וב''ה ושהעעקר הבריאות וממש ירד מעליי כל הלחץ.

ויש לי בוס מדהים בלי קשר. ואני לא מתחרטת לשניה שהוא ידע לפני בערך כל העולם.

הבנה מדהימה. עכשיו - לא יודעת איך התגובה תהיה. בכל זאת.. אני כבר תקופה תופסת שם "כיסא" ובתפקוד חלקי..

והסתכלות הנ"ל רק מעצימה את התחושה הלא טובה שלך.

בד"כ זה משתפר משבוע 12-13

מתי השתפר בהריון הקודם שלך? (למרות שבראשון זה הכי מאוחר )

 

לי בראשון השתפר בשבוע 22-23

בשני 17

אבל אצלי זה לא אופציה אני מקיאה ברמותתתת

ועכשיו אני בהריון שלישי וזה הרבה פחות

כלומר אני עובדת ומנסה לעזור לעצמי , ומרגישה את ההבדל

שבשני הראשונים לא עבדתי כמה חודשים ותאמת לא ספרתי אף אחד הוצאתי חופשת מחלה ובתחושה של "שייקפצו לי" 

אבל זה לא אופציה כי זה היה מקום עבודה שרציתי רק לברוח ממנו חחח

ועכשיו אני במקום עבודה מושלםםםם, אבל מרגישה הכי בנוח כי כשאני מרגישה טוב אני נותנת מעל אלף אחוז מעצמי 

אז כשאני פחות מרגישה טוב אני פחות טובה? 

לאו דווקא..

וגם אם כן, לא נותנת לזה להיכנס אליי , בסופו של דבר עבודה זה אינטרסים, אל תצפי לחיבוק אוהב כמו בבית

תיהי חזקה עוד קצת וזה עובר לך בע"ה...

 

זה מה שמפחיד אותי.. והצלחתי לתפקד בחודש 5-6 אבל היו ימים שהייתי קמה הפוכה ומקיאה..
בגלל זה רוצה מאוד לקחת את הדיקלקטין כבר מעכשיו. למרות שיודעת שהוא דורם לעייפות בהתחלה אבל כברנלא אכפת לי רוצה לחזור להיות נורמלית ושמחה ושפויה.

תודה על החיזוקים אהובה

אמנם יהיו בחילות אבל קלות שמאפשרות לתפקד

שבועות 6עד 10 היו אצלי מאתגרות

לא לקחתי כדורים

בחילות ללא הקאות (רק פעמיים) שעוד יותר א שיחררו כי לא הקאתי ובקושי תפקדתי כל היום סיננתי את הבוס לקוחות מה לא..

לקראת 11 12 זה פשוט השתפר חזר התיאבון יש בחילות אבל בהחלט כאלה שאפשר להתגבר עליהן עם מסטיק או מים קרים

אז עוד שנייה שם!

 

שבוע עשר זה לא הרגשה בעננים נראה לי לכמעט אף אחת....
בחודש רביעי- חמישי ככה אולי.... אם לא יכאב לך הגב...חחח
ותנוחי! זה עוד שבועיים-שלושה יעבור הבחילות ויהיה בסדר

אומרת לו שהרגשת שאת חייבת לדבר איתו..שבדרך כלל את מתפקדת טוב יותר..שההריונות גורמים לך להיות פחות ממה שאת בדכ ושאת מצטערת אם את חלשה בעבודה מדי פעם ושאת עושה את הטוב ביותר שאת יכולה רק לא רוצה שיחשבו עלייך כך וכך..

לא יודעת אם זה הדבר הנכון אבל אני אישית הייתי עושה את זה ושמה מאחוריי את האי נעימויות אחת ולתמיד

"לא רוצה שיחשבו עליי.."

את לא צריכה לבוא מהמקום המתנצל. לא פגעת באף אחד.

אלא להגיע מהמקום הסימפטי 

בד"כ מנהל גבר, מתחשב יותר...

שיש בי סוג של התנצלות על זה? מעדיפה להוכיח את עצמי שם חודשיים ואז להגיד ממקום חזק ושמח לא ממקום חלש

זה לא קשור לכמה תתאמצי.. יש דברים שאי אפשר להלחם בהם לגמרי.. וזה גם לא אומר עלייך שום דבר רע, כמו שמי שאין לה בכלל בחילות זה לא אומר עליה שום דבר טוב.. זאת המציאות שהשם נתן..

 

לא יודעת לגבי לשתף או לא אבל אל תהיי קשה עם עצמך. לי היה בחילות עד חודש חמישי..

חוסר אונים שלא נגמר. וזה לא רק בבוקר. בצהריים בערב ובלילה, חולשה ובחילה. לא זוכרת איך זה להיות "רגילה". ב"ה שזה רק מסיבות טובות. היום הייתי בבדיקה ומסתבר שאני בשבוע 10 בגלל ביוץ מאוחר אז יש לי עוד זמן עד שיעבור.. מרגישה לפעמים חוסר צדק. שגברים לידי מתקדמים בהכול ונשים נשארות מאחור בגלל או יותר נכון בזכות ההריון..

שכר גבוה כי לא סומכת על היכולות שלי במצבי.. אני באמת מרגישה חסרת אונים. אבל מבינה שזה רצון השם שנהיה חסרות אונים מדי פעם, ככה לפחות לדאוג קצת לעצמנו, לנשים תמיד יש בעיה עם זה;) ואם יחשבו, ואם יפטרו, ואם לא יקבלו לעבודה ולא תהיה משכורת אז זה רצון השם וסומכת עליו שיוביל אותי בדרך הנכונה, עם החוסר מסוגלות לתפקד.

אני שבוע 13 וכבר כמה ימים שהבחילות ממש נרגעו, רק בשעות הערב (עדיין חלשה אבל גם בלי בחילות זה משהו). בעה שימשיך וישתפר וככה גם אצלך.

איזה וונדרוומן שלא נגמרת.. ושנשים מצפות מעצמן לכל כך הרבה. שזה לא רע אבל לפעמים זה פוגע, והציפיות לא ריאליות ונועדו לכישלון מראש כי זה פשוט לא אנושי לעשות הכול מכל כל ולהמשיך לחייך כשאת כבר תשושה. ויש האשמה עצמית גבוהה כשלא מצליחים לעמוד בציפיות.. האשמה עצמית שלא נגמרת ורק מחלישה יותר..
בע'ז שנרגיש טוב ונתחזק במהרה

ואני מקבלת וייבים כאלה מהסביבה שלי, ואני ממש לא מפונקת!

ממרום שבוע 11 אני יכולה להגיד שהייתי במצבך עד שבוע שעבר ובאמת שמרגישה כל כך יותר טוב! חודש וחצי לא הצלחתי לזוז, ופתאום אתמול ניקיתי את הבית ובישלתי!
אז יש תקווה!
ולגבי הרגשות אשם - כשתרגישי יותר טוב את תראי להם בעבודה איזה עובדת מסורה את ואף אחד לא יזכור את הכמה שבועות הבודדים האלה.
תרגישי טוב ואמן שישתפר בקרוב!

אחרי זה לא זוכרים את זה...

הלוואי כל כך..

השבועיים האלה ולא מתחילה עם דיקלקטין כי אז תצטרכי להגמל מהדיקלטין וזה לא תמיד פשוט
עברת כבר את רוב השליש הקשה והמובחל

לגבי החוסר תפקוד בעבודה- אין לי תובנות לטיפים רק לומר שלפעמים לנו נראה שאנחנו לא מספיק טובות וזה רק אצלנו ודווקא מרוצים מאיתנו
תעשי את הכי שאת יכולה ותתאמצי כמה שרק אפשר
וזהו

במיוחד בגלל שאת אומרת שהשתפר לך פעם שעברה רק בחודש 5-6

גם לי כולם הבטיחו שזה יגמר אחרי שליש ראשון ולא קרה...

חבל לסבול

ולי לא היתה הסתגלות מעבר ליומיים שלושה

הצלה של החיים הכדור הזה

תנסי דיקלקטין, אפילו בשביל הסיכוי הקטן! אותי החזיר לחיים!

מקווה שאת קרובה לסוף אבל גם אם יש לך עוד שבועיים של בחילות וזה יעזור, חבל לסבול!

אני סוף שבוע 13 ועדיין לא נגמר (לפעמים אפילו קצת מתגבר) והדיקלקטין פשוט מציל אותי, בלעדיו אני לא בנאדם, איתו יש איזה חצי;) 

מאחלת לך שבקרוב בקרוב יגמר! אבל בנתיים, יש אפשרות גם לקנות חצי חבילה.

חבל לסבול...

ביקשתי מהרופאה מרשם מקווה שתביא לי מהר.. מתחילים לקחת אותו בסוף שבוע? או בימים שאפשר 'להיזרק' בהם יומיים? הבנתי שזה גורם לעייפות בהתחלה אבל מוכנה להתמודד עם עייפות רק לא הבחילות האלה.. הלוואי שזה יעזור. זה ממש הצלת נפשות..

כן זה מעייף בד"כ ביומיים הראשונים

אחכ לרוב הגוף מתרגל אבל כמובן אי אפשר לדעת עד שתנסי... 

בהצלחה

מעייף מאד אבל זה כלום לעומת הבחילות

ונתנה לי כדורים ל25 ימים? לא מוגזם בוקר צהריים ערב ולילה לקחת כדור? מלחיץ אותי קצת..

אז לוקחים אחד בבוקר אחד בצהרים ושניים בערב.
קחי בחשבון שיכול לקחת כמה ימים עד,שיש השפעה של הכדורים.
אצלי לקח זמן עד שהשפיע אבל פשוט הציל אותי..
עדין היו בחילות אבל נסבלות וגם לא כל היום בעיקר בלילה..

לאכול המון המון בייגלה. לכל מקום לקחתי חבילה ענקית של בייגלה... ישר על הבוקר ארוחת בייגלה מיד כשפותחת עיניים...
וכמובן דיקלקטין. הצלת עולם

האתר ממש מובן ופשוט, יש משלוח חינם וגם לי הגיע די מהר

כולל דף הסבר מפורט שעוזר גם להבין את התוצאות... 

 

גם היה קל לשאול אותם שאלות... יש להם קישורים לדף פייסבוק, ווטסאפ, ומייל באתר שלהם... ענו לי ממש מהר! 

האיחור בדיקת ההריון שלהם מזהה? או רק אחרי איחור?

זה מתאפיין בחום גבוה גם?

יש לנו רופא באמת מעולה.. כמה פעמים שחזרנו אליו עם חום ומאפייני דלקת גרון פעם בחודש עלה על זה והיינו בבירורים אצל ראומטלוג. אני העדפתי לא להביא סטרואידים כי הבנתי שזה גם יכולה לקצר את הטווח בין ההתקפים. היא תכף בת 7 וכבר רואים שיש רווחים יותר גדולים בין ההתקפים (עברו כבר כמה חודשים מאז הפעם האחרונה).

גם עשינו קצת שינוי בתזונה, הפחתנו מוצרי חלב וגלוטן (לא לגמרי)

שמחה לשמוע שמתחיל להתרווח.
רק מציינת- תחשבי מה זה להיות חולה להרגיש חולה ממש עם כאב גרון בלתי נסבל עם חום עם כאבי ראש וחולשה רצינית להפסיד לימודים וחברות למשך שבוע- כל חודש!!
אני העדפתי לקחת את הסיכון בהתקפים מצומצמים ולקחת קצת יותר (בסוף ב"ה לא קרה, לרב לא קורה...) מאשר להיות חולה.
ואם לא תרופה אז אולי לנסות הסרת שקדים?
ובעז"ה שיעבור לה מהר. זו מחלה לא נעימה בכלל

אני באמת חושבת שלטווח הארוך אני מעדיפה שיהיה קצת סמרטוט (מביאה נורופן) מאשר להביא סטרואידים.
זו אני ובאמת כל אחד והבחירות שלו.🥰

אכתוב לך בפרטי

את הקורס ללידה ראשונה לפני כמעט 10 שנים
את הקורס ללידות חוזרות לפני כמה חודשים.
אם זה עוזר מוזמנת לפרטי

עוד מעט אשלח כמה שאלות בפרטי

מאוד הקל עלי בלידות עם תפרים.

 

וכמובן לעשות מה שממליצים לה בבית החולים- פדים קפואים, מגנזיום, הרבה הרבה הרבה שטיפות.

ואיפה קונים

גם שמן שקדים על הפד אחר כך.
אם אני לא טועה בנות כאן כתבו שזה עוזר

תלוי כמובן אם הוא יכול לתפוס ולהכניס לפה

מלחיץ קצת אם נותנים לא טחון.. 

ואני לא הייתי מבזבזת ענבים על לטחון...

יש מלא דברים אחרים שאפשר לתת