ואיך מגישים בקשה להנחה?
לא הבנתי אם המהלך של ליברמן עבר או שלא...
אבל איזה ילד חמוד!!!
מתואמתסיפור שמתקשר לפורום, ומתקשר לחוויה שנשים רבות, ואני ביניהן, חוות סביב ההיריון והלידה, הגם שלכאורה אין קשר ישיר ביניהם.
מקווה שמי שקשורה לזה תצליח לזהות ולהזדהות, ומקווה שהסיפור והתובנה שעמו יביאו מרפא כלשהו, כמו שהביאו לי.
יעבץ
נשיפה ארוכה, אחרונה, צרחה נוספת מצִדה – והצרחה הטרייה נשמעה.
"אל תיראי! כי זה לך בן!"
נשימותיה היו קצרות, קולניות, החרישו את קולה המעודד של המיילדת. היא לא הייתה מסוגלת. לא הייתה מסוגלת לשמוע, לא הייתה מסוגלת לנשום, לא הייתה מסוגלת לשמוח.
"הנך הרה!" האיש שלה אמר לה, גם צרתה, במשך כל תשעת החודשים החודשים האחרונים. בקולם הייתה השמחה המוכרחת, האושר השמור לכל אם עתידית, אך היא לא הצליחה להתעלות אל שמחתם, לחוש אותה עמוק בנימי נפשה ורחמה. שקעה עמוק, עוד ועוד, בביצת העצב הבלתי־ברור, בשנאה העצמית העמוקה מכל אושר, בביזיון נשמתה. חלאה, חלאת אדם. זה מה שהייתה וזה מה שתהיה, גם כשתהרה וגם כשתלד. לעולם לא תקפץ בקלילות כשל נערה, כשל נערה צרתה.
הצווחות הקטנות חדרו לאוזניה, ריפו את נשימותיה, לא הותירו בה און להמשיך לחיות.
הצווחות הקטנות קרבו אליה, נגעו בה, עור בעור. התינוק היה עליה, והיא הוכרחה להסתכל בו.
זוג עיניים כהות, בוהקות, מלאות חיים ועוז שאין בנמצא אצל תינוק בן־יומו, הביט בה.
היא הביטה בחזרה, ולבה התהפך בקרבה, זלג מטה, קרב אליו, פעם לצדו. ולב נקשר בלב.
העצב, הדכדוך, הנפש הנפולה – כל אלה עדיין פיעמו בה. אבל פתאום היא ייחלה להפוך גם אותם.
"בן אוני," לחשה את מילותיה של האם, ואז הפכה את מחשבותיה אל השם שנתן האב. "לא... לא עצב. עבץ. י-עבץ. שם אלוקים בתוכך. העצב יהפוך לשמחה. יהפוך לגדולה. יהפוך לכבוד."
המיילדת כבר עסקה בניקיון. אבי הילד, האישה השנייה, שאר הילדים – כולם עוד לא הגיעו. הם היו רק שניהם. ואת כל העצב שבקרבה היא לחשה באוזני תינוקה בסדר הפוך, בתפילה.
והיא ידעה שהתפילה הזו, תפילת העצב השמח, תהיה אִתו לעד.
מקורות לסיפור:
וּלְאַשְׁחוּר אֲבִי תְקוֹעַ הָיוּ שְׁתֵּי נָשִׁים חֶלְאָה וְנַעֲרָה: [...] וַיְהִי יַעְבֵּץ נִכְבָּד מֵאֶחָיו וְאִמּוֹ קָרְאָה שְׁמוֹ יַעְבֵּץ לֵאמֹר כִּי יָלַדְתִּי בְּעֹצֶב: וַיִּקְרָא יַעְבֵּץ לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִם בָּרֵךְ תְּבָרֲכֵנִי וְהִרְבִּיתָ אֶת גְּבוּלִי וְהָיְתָה יָדְךָ עִמִּי וְעָשִׂיתָ מֵּרָעָה לְבִלְתִּי עָצְבִּי וַיָּבֵא אֱלֹהִים אֵת אֲשֶׁר שָׁאָל: (דברי הימים א, ד, ה, ט-י).
ידמה שחלאה קראה אחד מבנים יעבץ כי ילדתו בעצב. (רלב"ג).
וכינה שמו יעבץ ודוגמתו בן אוני (ס''א ואביו קרא לו בנימין). (רש"י).
כאשר ילדה אותו היה לה עצבון מה ולזיכרון קראה את בנה יעבץ בהפוך אותיות מעצב כאילו תאמר שיהפך העצב לשמחה. (מצודת דוד).
[כמובן, לקחתי את הפירושים, שריגשו אותי מאוד, קצת לכיוון שלי, בהתאם לחוויות שלי...]
מתואמתספר שמיועד לבנות המצווה (ומתאים גם לנערות בכל גיל ).
סיפרתי פה שכתבתי אותו לכבוד בת המצווה של הבת שלי (לפני יותר משנה וחצי), ועכשיו, אחרי עבודה על גרסה חדשה ומשופרת לסיפור, הדפסתי אותו שוב במספר עותקים גדול.
מי שזה מעניין אותה, מוזמנת לפנות אליי באישי. [מנהלות, @טארקו @יעל מהדרום @אין לי הסבר @חצילוש - אם זו נחשבת פרסומת לא ראויה, אז אשמח שתמחקו את ההודעה הזו].
מתייגת את מי שזכור לי שהתעניינה בזמנו:
נשמע נפלא!מתחדשת11מתואמתאחרונהלפותחת-
אם חדר לידה טבעית שם פתוח זכית.. ואם לא.. תצטרכי להתאים את עצמך לתבנית- מיטה, מוניטור..
הצוות מקצועי אין שאלה.. אבל עמוס שם כ"כ כ"כ ביולדות שבקושי פוגשים את המיילדת עד הלידה עצמה..
המחלקה מושלמת על זה אין עוררין..
אני ממליצה מאוד על תל השומר, הופתעתי לטובה בכל הפרמטרים
איך בוחרים?
ב"ה יש לנו רכב אז מבחינת ניידות אנחנו בסדר. גם חושבים על כיסא עם איזופיקס בשביל להקל על החיבור והניתוק בכל פעם.
חוץ מזה הבטיחות מאוד חשובה לנו [כמובן]
המחיר גם קצת פקטור אבל פחות משמעותי, מבחינתנו זה לא המקום להתחשבנות.
מצד שני - יקר לא מחייב יותר בטיחותי ולכן אני רוצה להתייעץ פה,
מה בעצם חשוב לבדוק בבחירת כיסא בטיחות לרכב?
וגם, איפה מומלץ או לא מומלץ ללכת לקנות אותו? [דיס-המלצות בפרטי]
נ.ב. לא קשור בכלל.
עברו כמה שנים מאז שפתחתי שרשור בכל פורום שהוא. בכלל חזרתי להיות פעילה פתאום אחרי הפסקה ארוכה..
עוד מעכלת את עצמי מחדש.
מבטיחה שאני בנאדם סבבה. למרות שמהניק והכרטיס אישי שלי עוד נראה כאילו אני בכיתה ח' 
בהצלחה!
מישי' מאפושו'
שרשור סיפורים הזויים/מצחיקים שקרו באשפוז לפני/אחריכבתחילהמחיאחרונה
שמש בשמייםואז זו לא אכילת יתר, אלא כמות רבה של חלב שהוא לוגם בזמן קצר
זה מסביר את השיהוקים
והגיוני שקורה אחרי קפיצת גדילה- הגוף שלך מייצר יותר חלב (:
באתר של ליגת לה לצ'ה ראיתי המלצה להישען אחורה בזמן ההנקה ואז החלב זורם יותר לאט.
בנוסף, לפעמים אפשר לעצור את התינוק בעדינות, אפילו שהוא לא עצר, להרם לגרעפס ולהמשיך.
ודבר אחרון- לפעמים תינוקות יונקים מהר-מהר כשהם רעבים מאוד, את יכולה לנסות להציע לו קצת קודם (נגיד אם הוא אוכל בד"כ כל שלוש שעות, אחרי שעתיים וחצי להציע בלי שהוא ביקש), ולראות אם הוא יונק יותר בנחת.
בהצלחה!
