פורום הריון ולידה (עמוד 2023)

בחנות הכל

מעריצה אותך שאת בכלל שורדת...

אמן שיהיה כבר טוב

או שהמצב הבטחוני וההתניידות איתם קשה?
כי נשמע שאתם די חנוקים בבית (מן הסתם) ואולי זה יעזור ?
או אפילו להביא בייביסטר לשעה-שעתיים יכול גם להיות הצלה (
נשמע ממש תקופה קשה! חיבוק

לחבר 2 גומיות שיער אחת לשניה. אחת לתפוס על החזיה והשניה להשחיל על המשאבה.

אשמח לדעת אם את מוצאת יש לי את אותה משאבה

האמת שבהתחלה התלהבתי, ובפועל השתמשתי פעמים בודדות.
השאלה היא כמה את באמת שואבת משני הצדדים באותו זמן.
בכל אופן, אפשר פשוט לקנות גוזייה או חזיית ספורט ולחתוך במקומות של הפטמה...

לפחות הזאת של מדלה יש חור קטן וזה מתאים רק למשאבות שהחלק של הקונוס מתנתק מהחיבור לבקבוק אחרת אי אפשר להשחיל את זה (למשל הדוצ של יד שרה לא מתאים לזה)

הקונוס כן מתנתק מהמשאבה אז כנראה שכל סוג של חזיית הנקה תתאים

אף פעם לא נתקלתי באחת כזו..
אז צודקת. אם הקונוס לא מתנתק החזיה הסטנדרטית לא תתאים

להשאיל מיד שרה כי המשאבה שלי הייתה בתיקון...

פותחת שמה ואז סוגרת מהצד.. זה תופס אחלה..

וצריך לקבוע תור

את יכולה גם ללכת למרכז לבריאות האישה ושם זה בלי תור

הייתי אמורה לעשות סקירה מוקדמת ובגלל במצב הביטחוני לא הצלחנו להגיע לתור

 

אז אני יכולה לעשות ללכת לטכנאית אול' ופשוט לאמר לה שרציתי לראות את העובר ושהכל בסדר? זה מקובל?

והיא אמרה לי שחייבים הפניית רופא לאולטראסאונד אבל המליצה לקבוע תור לרופאה שלי (אפילו שלא אמור להיות לי עכשיו תור) ולבקש לבדוק. כמו כן, אם זה רלוונטי לך יש בירושלים מוקד נשים של מאוחדת שאפשר להגיע לשם לבדיקת רופא וא"ס בלי תור, פחות צפוף והסטרי ממיון. אולי יש גם לעוד קופות ובעוד מקומות בארץ דבר כזה.

פשוט אין לי כרגע רופא נשים קבוע... תודה!

לא, אבל את יכולה סתם לקבוע תור לרופא נשים בקופה שלך.

(יש חלק רופאים שאין להם בעיה לתת מרשם גם אם את רק מתקשרת, חלק רוצים שקודם תהיי אצלם לפחות פעם אחת)

ניסיתי לפנות לרופא נשים דרך האתר ולא הצלחתי. הבאסה שיש תור רק עוד חודש... אנסה לשאול במזכירות מה עושים.

יכול להיות שזה תלוי אם הרופא נחמד

ואת עוד יכולה לעשות אותה, אם את רוצה..

מכירה כמה בגילאי 20 שגילו בעיות חמורות
(לא בטה להלחיץ, רק לומר שזה סטטיסטי, ונכון שזה עולה בגיל מבוגר אבל אמירה כמו של הרופאה נשמעת לי חסרת אחריות אם את נופלת באחוזים האלו שהם לא קטנים גם בגיל צעיר)

ממש מוזר...
סקירה מוקדמת לא קשורה לגיל.

אני נטיתי לא לעשות אותה כי אני טיפוס ממש רגוע בד"כ ואמא שלי עשתה סקירה מוקדמת רק בהריונות שלה שהיו מאזור גיל 35... לא נראה לי שהיא התכוונה שזה קשור לגיל אלא שיש יותר בעיות בגיל המאוחר לכן זה יותר חשוב אז.

אמרתי לרופאה שאני נוטה לא לעשות והיא ענתה לי כזה שאני אעשה מה שאני רוצה ושבאמת בסקירה המאוחרת רואים הרבה יותר דברים אז זו הסקירה העיקרית והחשובה יותר

בגילאים קצת יותר מאוחרים, אבל זה ממש לא מחייב

הרופאה שלי וגם הרופאה הקודמת אמרו שחשוב מאוד לעשות (ואני צעירה).
החלטה שלך כמובן, אבל תדעי שאין שום קשר לגיל.

לכן זה לא קשור לזה שאת רגועה..
אם ח"ו יש עכשיו בעיות, כדאי לגלות אותם עכשיו ולא רק בסקירה המאוחרת.
אבל כמובן שתעשי מה שמתאים לך🙂 העיקר שיהיה בבריאות ובשמחה ובעז"ה!

במידה ואחליט כן לעשות סקירה מוקדמת:

כמה תכל'ס זה עולה?

ניסיתי לחפש באינטרנט ובכל המקומות כתוב רק "השתתפות עצמית"

משערת שיש הבדל בין הקופות אבל מן הסתם זה פחות או יותר אותו מחיר

ויש מצב שזה היה יותר זוח, ו64 היה המאוחרת.
מודה שאני לא לגמרי זוכרת.

המאוחרת יותר זולה. עלות אולטראסאונד רבעוני (30 ומשהו נראה לי).
זה נשמע מחיר הגיוני למוקדמת עם ביטוח פלטינום. במושלם זה עולה כפול.

בכל הקופות יש 2 רמות ביטוח.
ברמה הראשונה זה עולה כפול מהרמה השניה.
לא זוכרת מספרים מדוייקים אבל זה בערך המספרים שציפיה רשמה. זה לרמה גבוהה של ביטוח. ברמה הראשונה זה כפול.
ואם אין ביטוח משלים- אין זכאות בכלל. (אלא פרטי ומחיר בהתאם).
שימי לב שהזמינות תורים לא גבוהה! אם את שוקלת לעשות תזדרזי לחפש ולקבוע תור בתקווה שעוד אפשר! אחכ מקסימום תבטלי...
בהצלחה!

לדבריו יש המון דברים שיכולים להיות לא ברורים המוקדמת ומסתדרים בהמשך. ובינתיים חבל על ההיסטריה ..

על התגובה הזו!

 

אבל על השקיפות הוא כן ממליץ😏

הכל לאט לאט לא צריך בדיקות גנטיות גם..כנראה שיש דעות לכאן ולכאן...

לדעתי
אל תוותרי אל זה!!!!
את יכולה למנוע ככ ככ ככ הרבה צער קושי.
שפשוט חבל לא לעשות...

מבינה את התסכול שלך..

איתך בצער לכן אין לי הרבה איך לחזק

חוץ מזה שהכל מדויק משמיים , נכתב לך יום מדויק בו תיקלטי בע"ה

הבחירה שלנו היא איך לקבל את זה עד אז..

וזה קשה אני לא אומרת שלא

בתור אחת שבוכה כבר 3 שנים כל חודש 

 

ה' איתך, ואל תפחדי הוא יביא  בקרוב מאוד את הישועה!

 

הריון לפני כמה ימים ומחכה לדופק ולקחתי לטרוזול
אז לא לאבד תקווה

רופא פוריות נתן לך?

איקקלומין ניתן בדרכ להגברת זקיקים וחות להסדרת ביוץ.

לעיתים ניתן אסטרופם יש מבחר רב של תרופות

בדרכ פעם ראשונה יש יותר תופעות לוואי אחכ בגוף מתרגל יותר

בכל אופן זה משהו שכיח ולא מורכב

נשמה שיהיה בטוב!!!

 

יש אקקלומין, כמו שאמרו, אני קיבלתי לטרוזול שזה דומה אבל יותר בטוח. רופא פוריות ידי לתת כדור לפי הצורך, וגם לעקוב הכי טוב אחרי הביוץ, מתי הוא וכו'. בהצלחה!

אם תרצי לפרט אולי יהיו לבנות פה הצעות
אבל ככלל, יש מקצועות השעות שלהן לא מתאימות לאמהות ואני מראש לא הייתי הולכת אליהם
בדקת אופציה של יום אחד או יומיים ארוכים בשבוע במקום?

את הילד שלך עד לשעה שבה ממילא הוא אמור ללכת לישון, מבינה אותך ממש אני גם לקראת חיפוש עבודה במהלך תואר קשוח ומצד אחד רוצה שההשקעה תשתלם לי אבל מצד שני ממש מתפללת שהיא לא תבוא על חשבון המשפחה

תפילות שהכל יסתדר, ריבונו של עולם יעזור ❤️

אני מתכוונת- שאת יכולה נניח להתחיל מוקדם יותר מ-9 ולסיים מוקדם יותר?

 

לי לדוגמא יש גמישות ולכן אני מתחילה לעבוד ב-7:00 בבוקר וככה מסיימת כבר ב16:00 - שזה ממש טוב מבחינת הבן שלי כי בדיוק אז הוא מסיים מעון.

מדובר על תחום הדיגיטל,
וכן.. השאיפה שלי היא להיות עצמאית (שיהיו לי 2-3 לקוחות שאעשה להם שיווק דיגיטלי)

אבל עד שאבנה לעצמי אתר (מה שמצריך מעט זמן + השקעה כספית קטנה) אני מחפשת משהו זמני לשנה-שנתיים.

השאלה היא האם את יכולה לקחת את הזמן ולהמשיך לחפש משרה שתתאים (ויותר קשה למצוא אחת כזו בלי ניסיון), או שאין ברירה אלא להחליט שאת מתפשרת, הולכת לעבוד בשעות האלה בשנתיים-שלוש הקרובות ואז רואה לאן אפשר להמשיך.

לצערי, אלו השעות. באמת קשה למצוא משהו שלא בשעות אלה.

אם זו פעם שנייה ומעלה, אז את בוחרת לקבוע תור לרופא שכבר היית אצלו

אבל האמת? סליחה, לא תאהבי לשמוע, אבל עופו משם. 

לדעתי חיים כאלו הם חיים בכיוון אחד- כיוון של גירושין (יש שיגידו שאני קיצונית, אבל זו דעתי. במוקדם או במאוחר)

את כל החיסכון של כסף שאתם חוסכים אתם תוציאו על טיפול זוגי (במקרה הטוב)

אין כזה דבר לא בא בחשבון. זה החיים שלכם. לכו תצילו אותם.

אתם צריכים לבנות את הזוגיות שלכם! לבד! בפרטיות!
זה מאוד בסיסית לשוחח, לשבת יחד לארוחת ערב, להיות לבד.
לא סתם אמרה התורה- על כן יעזוב....
בהצלחה

לא מתחתנים כדי לחסוך.
ולחיות אצל ההורים בעיני לוקח את כל השיבות המהותיות שלשמן מתחתנים

כן, גם לתקופה זה הרסני.

לא בריא בכלל בכלל בכלל.

גם אם ההורים כן היו נותנים מרחב ולא נכנסים חופשי לחדר.

אתם צריכים פרטיות מוחלטת כדי לבנות את הביחד שלכם. המציאות שלכם עכשיו היא לא נורמלית. גם אם לא נלך לצד הקיצוני של גירושין - המצב שלכם לא מאפשר התפתחות זוגית בריאה ותקינה מהרבה מובנים.

עדיף לגור בשכירות כל החיים, לדעתי, או לחסוך הרבה פחות כסף. כסף הוא אמצעי ולא מטרה. זוגיות בריאה היא מטרה.

ומציעה להראות לביתך את השירשור

אין דבר יותר לא טוב לזוגיות מאשר לגור אצל ההורים!!

לגור בחור, בדירה קטנה, קרוואן. עדיף.

ועדיף להיות בלי כסף אבל עם זוגיות והורות
מאשר לחסוך ולהוציא את כל הכסף על טיפולים זוגיים/גירושין
ואני לא מגזימה.


או שמדברים עם ההורים, קובעים גבולות, מפסיקים להיעזר ומתחילים להיות עצמאיים כמעט לגמרי
או שלאט לאט תאבדו את ההתפתחות הטבעית שלכם כזוג וכמשפחה שמתמודדת עם אתגרים.

והם מהממים שעוזרים לכם,
אני חושבת שאתם פשוט חייבים להסגר על מה סדרי העדיפויות שלכם , לחסוך? את צריכים עזרה? אתם צריכים לעבוד על הזוגיות שלכם ? הקצבתם זמן לתהליך?
אם בחרתם לגור שם ולחסוך תנסו להוציא את המיטב מהסיטואציה- אם הם יכולים שישמרו על הילדים ותקבעו ערב או כמה שאתם רוצים שזה קדוש שבו תוכלו לצאת לדייט ולחזק את הזוגיות , להשקיע בעיקר בזה, ולא רק בכסף אפשר ללכת להליכה, לים, לאכול,לשחק וכו..
למעשה אני לא באמת מכירה את הנפשות הפועלות והחשבנות שלכם....
אני מאוד מבינה את המחנק , אבל - תנסי לחזק את עצמך שאת בעצם מונעת מצב של חנק שאין כסף, או שבעלך לחוץ מזה שאין כסף , כי זה גם בלשון המעטה לא נעים. בגדול זה כיף לקבל ככה עזרה, פשוט תדאגו לזמן פרטי שלכם ולהציב גבולות. אם זה לא מתאפשר ואתם רואים שכל הדרכים מורידות אתכם שווה שוב לעשות חושבים עלות מול תועלת..

ענו לך פה הרבה על פתרון אמיתי,
אין כמו התמודדות טבעית ואמיתית עם החיים.
גם אם ההורים הכי מושלמים שיש.

ובכל זאת פלסטר לבינתיים-
לקבוע זמן קבוע, עם משמעת ברזל ממש!!
שאתם יוצאים עם הקטן או בלעדיו,
פעמיים-שלוש בשבוע. בשעות קבועות.
בנוסף להתאוורר בשבתות לבד. תחשבו על פתרון איך ואיפה אולי קמפינג.
אין כמו השיחות והבדיחות והקרבה שנוצרת בזמנים הלא מוגדרים האלו. הזמנים של סתם, סתם ביחד. בלי תוכנית. זה הכרחי לבניית המשפחה.
שבת זה זמן נפלא לכך כי אין הרבה הסחות דעת.

הכי חשוב לא לתת למועקה לגדול. לטפל בה עכשיו כשהאש עוד נמוכה.

וחשוב חשוב לא להאשים את המשפחה שלו או אותו.
זה לא הוא ולא את ולא הם.
זה המצב.

להשתדל כמה שאפשר לא להיעזר בהורים.
לא בייביסיטר,
לא ארוחת צהריים שלא הספקת להכין,
לא לישון עד מאוחר בשבת,
לא עזרה כשאת לא מרגישה טוב (!)

תחשבי כאילו אינכם גרים לידם.
ותמצאו דרכים להתמודד ביחד עם ההורות והיום יום.
זה חיוני!
זוגות שמדלגים על השלב וחיים אצל ההורים, מאוד מתקשים להתנתק אחר כך, מאוד מתקשים להתמודד עם מציאות הורית פשוטה. עם תפקוד בבית, עם חינוך. ובבת אחת נזרקים למתח זוגי שהסתתר אבל היה שם תמיד (כי ככה זה).
בקיצור, תהיי חכמה, אל תשאבי לכלוב של זהב.

ואומר שצריך להגיד תודה ושזה זמני. גם שההורים שלו נותנים הוא לא אומר כלום ואותי זה משגע. שנינו עובדים ולא מסכנים. זה גורם לנו להיות תלותיים ולא לדעת מה זה עבודה קשה. בעלי פחות בוגר ממני והייתי רוצה שיהיה בראש שלי. הוא לא מבין שכשהם נותנים - אחר כך זה יחזור אלינו כי נצטרך להחזיר בביקורים תכופים יותר. ההורים משני הצדדים מרשים לעצמם להתערב ולהעביר יותר ביקורת במקום להבין שיש פה זוג בוגר ועצמאי. כי אנחנו לא משדרים עצמאיות בשום צורה. מבחינתי להצטמצם ובאמת פחות להעזר אבל כשהבעל לא אוהב "עבודה קשה" וששטפו לו את המוח שמהות החיים זה כסף כסף כסף וחיסכון חיסכון חיסכון זה מה שקורה..

דברו עם דמות מוערכת שמבינה בזוגיות שתסביר לכם את ההשלכות הקשות שאתם כנראה לא מודעים אליהן.

עכשיו את מוסיפה פרטים ואומרת שההורים מרשים לעצמם להתערב ולהעביר ביקורת ושאתם לא משדרים עצמאות. כבר נשמע פחות ורוד מההודעה הפותחת.

זה קצת ללכת הפך הטבע - כי באמת זה מאוד נוח להיתמך, אבל אח"כ אין לי ספק שתצטערו על זה.

חיזקתן את מה שחשבתי והוספתן על זה. אם נעבור בזמן הקרוב ההורים שלי מאוד יעלבו. הם גרים לבד ואנחנו מכניסים להם הרבה אור לבית. קשה להרגיש שהשמחה של ההורים שלך תלויה בך (אני חווה את זה זה משני הצדדים, בכל זאת הזוג הראשון שמתחתן משני הצדדים והנכד הראשון) ההרגשה שאם לא תתראה איתם כל זמן מסוים או תשמור מרחק הם ירגישו שנתנו הכול והילדים 'ברחו'. בקיצור מרגישה כרגע בכלוב של זהב. ואולי הרבה זוגות היו שמחים לקבל את מה שאנחנו מקבלים. ואולי אם נעבור לבד אני גם אתגעגע לפעמים לפה. אבל פשוט לא כיף לי הרבה פעמים בזמן האחרון. מבולבלת מאוד

גם אם מעבר יבאס אותם, זה ממש לא אמור להיות שיקול. ההקרבה גדולה מידיי.
אתם יכולים להכין את הקרקע ולעבור לקראת החגים. אפשר לבקר בתדירות גבוהה (פעמיים בחודש) כדי להראות כמה שהם חשובים לכם ושאתם אוהבים אותם. אפשר גם לגור קרוב ולבקר יותר אם זה שייך כלכלית. אפשר להתקשר כל יומיים ולשלוח תמונות של התינוקי. יש הרבה דרכים לשמור על קשר חם ואוהב, לא חייב לגור אצל ההורים. גם אם בהתחלה זה ייצור קצת אי נעימות...
תראי, כולן הגיבו לך כאן חד משמעית, יש לזה סיבה...

אבל לא לגור אצלם.

ההורים שלי גרים לבד. ובכל זאת היה קשה וכואב הפרידה והחשש איך יסתדרו(בכל זאת מבוגרים), אבל אני שמחה מאוד שלא חשבתי על אופציה כזו למרות שהתנאים שם מצויינים. אני רואה את אחים שלי בלית ברירה שמגיעים לתקופה לגור שם זמנית, בהתחלה נחמד והם באמת יוצרים איזושהי השליה של 'אור בבית' כמן שכתבת אבל בסוף זה בלתי נמנע הם חוזרים לביתם, עם אפס כוחות בנפש. לחיות אצל ההורים בעיני זו חוויה מאתגרת נפשית ומאוד מבלבלת, כי כמו שכתבת הידיעה שהם לבד ואתם 'אור בבית' מהתלת בכם, ויש עזרה כל הזמן.

זוגיות בריאה זה אחד מהם.
לגור אצל ההורים זה מתכון לזוגיות חולה.
באמת שווה לכם לחסוך כסף ולחבל בדבר הכי חשוב וקריטי פה בעולם?????????
אני אישית מוכנה לרעוב ולגור בשכירות כל חיי, ובלבד שאל תגעי לי בחיים שלי, בזוגיות. באינטימיות.

ומוסיפה שאין כמו לבנות הכל לבד בעשר אצבעות! הימים האלה, בהם רעבנו ללחם( ולא כמליצה!) - חיברו אותנו, חיזקו, והפכו אותנו למי שאנחנו היום.
אל תוותרו על הבניה הזו. העצמאית, האיטית, הלומדת, המתחשלת. המקרבת. הבונה...

ובסה"כ ההתפנקות אצל ההורים נוחה להם מאוד, ולכן קשה לראות את ההשלכות השליליות.

לפותחת- מציעה לך בחום להתייעץ על הסיטואציה עם דמות שאת מעריכה ושמבינה בזוגיות שתברר איתך את המציאות לפרטים ותסביר לך את ההשלכות על חיי המשפחה.

לברוח משם כמה שיותר לפניי שיהיה מאוחר מידיי

גיסי ואשתו גרו אצל חמותי בערך שנתיים אני חושבת, ואח''כ קנו בית ועברו אליו.
אני לא כ''כ מבינה איך הם עשו את זה...נראה לי חונק ברמות על, וגם פחות נעים לחמותי, שמכיוון שכיבדה אותם ואת הצרכים שלהם איבדה גם חלק מהשקט והפרטיות שלה.
אבל, שני הצדדים ידעו שזה לזמן מוגדר.
וזה משמעותי מאוד.

ואני גם מניחה שזה מאוד תלוי באיזה שלב שלהחיים זה קורה (לא שנראה לי שיש שלב שזה אידיאלי...).

בכל אופן מעניין לשמוע מגיסך אם הוא ממליץ על זה.

הם היו עם ילד אחד נראה לי.
אני אף פעם לא הבנתי איך הם רוצים ועושים את זה. אבל זו הייתה הבחירה שלהם

חוייתי זאת על בשרי ונפשי

רוצה לצעוק לך שתעופי משם בדחיפות כל עוד נפשך בך

זאת לא הדרך לחסוך כסף!!!!

הנזק אחר כך הוא בלתי הפיך הן לזוגיות שלך עם בעלך והן ליחסים שלך עם משפחתך

 

 

כפי שכבר כתבו לך- ללכת.
אני עכשיו גרה עם ההורים שלי, עם בעלי ושלוש בנות, בגלל שיש לנו שיפוצים בדירה.
זו הפעם הרביעית(כן-כן) מאז החתונה שאנחנו גרים שם לתקופת זמן.
יש לנו קומה משלנו, בעלי וההורים שלי ביחסים מצויינים.
אבללללל-
חשבת על זה שאתם חוסכים על חשבון ההורים? בעצם כל ההוצאות שלכם זה עליהם?
סתם נק'.
חוץ מזה, אין פה קסמים.
זוג שמתחתן צעיר, לא מצליח ישר לחסוך, אלא אם כן גרים בקר אוון ו מרוויחים סכום שהוא רחוק מינימום.
זו הקרבה שאנחנו בוחרים לעשות בחברה הדתית כש מתחתנים מוקדם.
אתם חייבים ללמוד להתמודד ולהסתדר לבד.
ואני מבינה את הקושי שלך נשבע לך בעצם 'שטוף מוח'.
את חייבת לעשות לו שטיפה נגדית...
בשביל מה התחתנתם?
האחריות הזו לא סתם, היא חשובה ומשמעותית...
בהצלחה יקרה..

כסף בעדיפות על פני הנישואים שלכם?
עדיף לחיות בצמצום ובלב שמח.
תלות בהורים זה רע בעיני.. השנים הראשונות לרוב הזוגות הצעירים (בכוונה אני לא מכלילה) מבחינה כספית הן מאתגרות ובכל זאת עם דינמיקה טובה ותקשורת פתוחה עוברים את זה בהצלחה!
מסכימה עם התגובה של @מיואשת*****
עדיף לא לחסוך שקל מאשר לחסוך כבר מעכשיו לטיפול זוגי לטווח הרחוק.

אומנם שונה מהותית כי אני ביחידת דיור נפרדת מההורים אבל בחצר שלהם וזה בהחלט צפוף לפעמים וקשוח..
מה שלי עזר מהתחלה זה לייצר גבולות ברורים
ואת זה את יכולה גם כשאת בתוך הבית שלהם.
כתבו פה לפני שאת חייבת לעוף משם בדחיפות אני לא בטוחה שזה מה שיעזור אם כל התפיסה של ההורים כלפיכם היא של תלות וחוסר עצמאות ברור שכשרחוקים זה פחות מורגש אבל יכול להיות שההשפעה של ההורים תהיה גם מרחוק.
אז איזה גבולות את יכולה לייצר בתוך הבית?
א. קודם כל לנעול את הדלת וללמד אותם שיש,זמנים שאתם רוצים להיות לבד בחדר שלכם
נעילת הדלת יכולה להשפיע גם על המרחב שלכם כשאתם בסלון עם כולם.
כי זה בעצם להעביר שדר שאנחנו אומנם פה אבל גם יש לנו זמן נפרד וכל עוד אין את השדר הזה הם מרשים לעצמם( ויכול להיות שזה מטוב ליבם) להיות כל הזמן סביבכם.

ב. לצאת מהבית סתם לסיבוב אפילו עם הילד לבד.
ג.לא כתבת לגבי אוכל אבל לבשל לעצמכם ולא להיות תלויים רק בארוחות שלהם.נגיד בערב כשבעלך ואת חוזרים מהעבודה לשבת לארוחת ערב רק אתם במטבח/במרפסת או אפילו לצאת למסעדה בשביל לקבל את הזמן הזה.
הישיבה לבד חשובה אבל יותר חשובה ההכנה שיראו שאת מכינה לכם שאת דואגת לכםולא רק תלויה בהם.
ד.כביסות לדאוג לעצמכם
ה. קניות להשתתפף באופן פעיל לאוו דוקא בלתת להם כסף לקניות אלא ללכת בעצמכם.
כשהם יראו שאתם עצמאיים זה ישחרר אצלם משהו.
ודבר אחרון להגדיר לעצמכם זמן מוגדר שבו אתם יוצאים משם ולדבר עם בעלך על הנושא אם צריך להעזר בדמות שתגשר על הפער בתפיסות שלכם לא להסס.
יכולה להגיד לך מהניסיון שלי שגיסתי גרה פה לפני ואפילו שהיו ביחידה נפרדת הם עדין היו תלויים לגמרי בחמותי באוכל בקניות בסעודות שבת ממש בהכל וזה מה שלדעתי שבר אותם.
כשאנחנו נכנסנו לגור פה מהתחלה הראתי לחמותי שאני מכינה לבד אוכל ואנחנו לא כל שבת וכל סעודה איתם אפילו שסה כביכול מתבקש. ובזמנים של שגרה אני יכולה גם לא לראות אותם שבוע שלם. כי יש לנו חיים נפרדים למרות שהדלתות שלנו צמודות והחצר משותפת.
אז יש,זמנים קשים קצת אבל זה בעיקר כשיש שינוי בשגרה ובמאזן האנשים שנמצאים אצל חמותי( גיסתי עכשיו אצלה וזה אכן משפיע גם עלינו)
בהצלחה

לעזוב 

לעזוב

ושוב פעם לעזוב

לא שווה את החיסכון

הזוגיות מעל הכל

לא בריא בכלל

אני מרגישה כפויית טובה כי ה' נתן לי חיים מדהימים וכוח מטורף לעמוד בכל הבלגן הזה והוא גם שישלח לי הריון ושאם זה טוב לי אז גם יהיה הרבה ילדים
פשוט כואב לי ועצוב לי...

בתור אחת שמחכה למשהו כבר קרוב ל20 שנים ועוד יש לי תקוה,

שולחת ברכות וחיזוקים ובקשה לא להשבר

איך מביאים כוחות לדבר כזה???
מהמקום שאני נמצאת בו את נראת לי כמו גיבורת על !!
ואני לא נשברת ובטח שלא מרימה ידיים אמשיך לעשות את ההשתדלות שמוטלת עלי עד שהקב"ה ישלח לי את האושר שלי גם כל הכאב ותחושת היאוש
תודה רבה רבה על הכוחות והחיבוק אמן ותתבשרי בקרוב על הישועה שאת מחכה לה אתפלל עליך בע"ה🙏🙏🙏

אז תרגישי בנוח.
ההמתנה ועוד עם טיפולים שכן יכולים די להכאיב בכלל לא פשוטים.
ונכון שיש לך משפחה ובעל תומכים אבל זה לא ממלא את החסר זה רק עוזר קצת לעבור את התקופה אבל הקושי עדין קיים והוא מובן.
אז תרשי לעצמך כי מותר לך!!
אני זוכרת שבתקופה שחיכיתי להריון( היו לי פעמיים המתנות ארוכות) כל חודש נשברתי מחדש וכל טיפול שלא הצליח כאב לי אפיחו שהיה שלב שכבר הפסקתי לצפות( גילוי נאות טיפלתי רק עם הורמונים ואחכ עם דיקור סיני)..
ואת יודעת מההדוקא כשכבר ממש התייאשתי והרפתי נקלתי והצליח לנו..
אז חיבוק גדול אהובה ותזכרי הרגע הכי חשוך בלילה הוא שניה לפני עלות השחר אז עוד קצת ובעזרת ה תהיי בהריון ותלדי בידיים מלאות ובריאות.
רק עוד קצת...

זה באמת גרם לי להרגיש יותר טוב
במיוחד המשפט על הלילה כי אני מרגישה שהבוקר יבוא מתישהו
מתפללת לה' שהוא יגיע בקרוב
כי כמה שניסיתי להלחם בזה ולא לתת לכאב ליאש אותי לא כל כך מצליח לי עכשיו

אני מרגישה במקום דומה עכשיו, מצד אחד הרצון לשמור על האופטימיות ומצד שני התחושה שאולי זה פשוט לא יגיע, אז קודם כל חבקי את עצמך, זה מסע לא פשוט (אומרת גם לעצמי) והוא מלמד אותנו שצריך לשחרר ולהרפות, וכל פעם שאני חושבת שהרפתי ושאני סומכת על הקבה, הוא מביא לי עוד איזה ניסיון כדי להראות לי שיש לי עוד איפה להתקדם...שוב חיבוק, אם את רוצה מוזמנת לשתף גם בפרטי💕

מרגיש שכל פעם שאני מרגישה שהנה עמדתי בנסיון שלך אבא מגיע עוד אחד
ועוד מכה ועוד מכה
אבל יודעת שנצא מזה יותר חזקים ושהאושר שיבוא יגרום לכל הכאב להעלם או לפחות להשכח קצת
תודה יקירה את מהממת ❤

את כל כך גיבורה עם ההתמודדות הזו של להביא ילד לעולם.
הכי הגיוני שיש זה להתייאש ולהיות עצובים ולחשוב את כל המחשבות האלו, ולפעמים צריך לתת לעצמנו לעשות את זה ולהתפרק. ואחרי שבוכים על זה ומפרקים את זה יותר קל לקום ולהתאושש.
וגם אני בהמתנה לילד בכיתי מאד עם כל מחזור ולפעמים נכנסתי למיטה ולא רציתי לצאת. אבל אחר כך השתדלתי לראות את הטוב שיש לי בחיים, את הבעל המושלם שיש לי ואת התלמידים שלי שמחכים לי בכיתה וזה עזר לי להתגבר.
תנסי לחשוב שכל חודש מבאס שעובר מקדם אותך יותר למה שאת הכי רוצה בעולם, גם אם את עדיין לא רואה מתי זה יגיע.
שולחת לך חיבוק גדול גדול🤗🤗

באמת שמנסה כל הזמן להזכיר לעצמי על כל הטוב שיש לי ובאמת שיש לי
פשוט הרצון הזה (מרגיש שרצון זו מילה קטנה מידי בשביל זה) לילד חזק ממני
ואני יודעת שה' התביע בנו את הצורך הזה לילדים והוא גם היחיד שיכול לספק אותו
אז מחכה ומחכה
עד שיבוא לפחות יש לי אותכן פה
תודה על התגובה והחיבוק כל אחת לוקחת קצת מהכאב ❤

את אשה פשוט מיוחדת.

אבא שבשמיים תראה איזה בת יש לך ובבקשה תשמח אותה במהרה.

מקווה בשבילך שתקבלי תשובה חיובית ותשכחי מכל התקופה הזאת

אמן אהובה הלוואי
דבר אחד אני יודעת שבע"ה לא אפסיק להתפלל
כי באמת שרק ממנו תבוא הישועה
תודה על התגובה זה ממש גרם לי להרגיש יותר טוב ❤

כבר מזמן לא הייתי פה, כנראה נכנסתי בשבילך...

טוב שכתבת את השרשור הזה! את לא צריכה את כל הדכדוך בתוך הלב שלך במיוחד בתקופה כזאת... זה חשוב לפרוק ויכול לשחרר אותך קצת וגם אולי לתמוך בך ולעודד, ומי שאין לה כוחות תעבור הלאה...

איך אני מבינה אותך, מזדהה איתך ומצד שני משתאה מהעוצמות שלך!
גם לי יש בעל מדהים ומתוק וזוגיות מופלאה שהתחזקה ונבנתה המון מהציפיה לילד (זה רק בדיעבד אני רואה), וסביבה תומכת וחברות מקסימות ומשפחה מהממת... ובכל זאת כשאני קיבלתי תשובה שלילית, או כשפגשתי ילדים מתוקים של אנשים אחרים ואחר כך חזרתי לבית השקט והריק שלי, או בכל מצב אחר שבו הרגשתי כל כך צורב את החוסר הזה, איך עדיין לא הגיעה השאיפה הכי גדולה שלי, במצבים כאלה אני לא הייתי מסוגלת להסתכל על כל הטוב, להודות על המשפחה שקיבלתי ועל הזוגיות ועל הבעל, להודות על כל מה שהיה לי והיה הרבה על מה, פשוט הייתי בוכה ומרגישה מסכנה ועצובה ולפעמים כועסת. הרגשתי שהקב"ה מונע ממני את הילד שלי, לא הרגשתי כמה הוא נותן לי מעבר לזה...

ואז אני קוראת אותך ורואה איך את מקבלת את המציאות שלך ומתביישת בעצמי... את מדהימה! ואת בכלל לא כפוית טובה, את מכירת טובה, את מצליחה בתוך כל הקושי גם לראות את הטוב ולהודות עליו, זה לא מובן מאליו. אז נכון, את עצובה עכשיו וגם מיואשת, למרות כל הטוב, זה הכי הגיוני בעולם שתרגישי ככה ומותר לך, יש לך חוסר נורא גדול ובעזרת ה' הוא יתמלא בקרוב ואז בטוח את לא תשכחי להודות!

גם אני רציתי (ועדיין רוצה) משפחה ענקית עם מלא ילדים, גם אני פחדתי על הזמן שרץ ואני לא אספיק, קיוויתי שיגיעו תאומים, העיקר שיהיה הרבה... היום אני בהריון עם עובר אחד, ראשון ומיוחד, וכבר הכל רגוע, אני עדיין רוצה הרבה ילדים אבל כבר לא מפחדת מזה, הראיה שלי של המציאות השתנתה קצת, אני אשקיע במי שאקבל ואהיה האמא הכי טובה בשבילם בלי להתאכזב, פתאום הכמות פחות משמעותית בשבילי.

את עכשיו התייאשת, זה בסדר וזה מותר, אבל אני לא התייאשתי ממך, אני בטוחה שאת תהיי אמא, יום אחד עוד יגיעו המתוקים שלך, זה יבוא! וזה יהיה כל כך משמח! אני לא אומרת שזה יהיה שווה את כל הקושי, כי אני לא חושבת שילד שמגיע אחרי הרבה ציפיה הוא פיצוי על הקושי, הרי הוא היה יכול להגיע באותה מידה גם בקלות... אבל אין ספק שזה יהיה שווה ומאיר בעוצמה הרבה יותר חזקה מהעוצמה של הקושי עכשיו!

קודם כל תודה שלקחת את הזמן וכתבת לי
ולקרוא בסוף שאת בהריון ראשון אחרי כל הסבל פשוט נותן לי תחושה של תקווה ולשמוע שהכאב הזה על כמות הילדים יורד הרגיע אותי!!
עשית לי ממש נחת על הלב תודה רבה
אני פשוט יושבת ומחייכת למסך על ההריון שלך את לא מבינה איך עושה לי טוב לשמוע על נשים שקיבלו את ההריון ואת הישועה שלהן כמוך
אני שמחה על כל אחת שבהריון כי אני יודעת מה זה הכאב הזה ובחיים!! לא הייתי רוצה שמישהי אחרת תחווה את זה אבל אישה שלא חוותה את החוסר הזה לעולם לא תעריך את ההריון עצמו כמו משהי שכן
ובגלל שאני יודעת איך זה מרגיש אני שמחה כפליים בשבילך!!
בע"ה לידה קלה קלה בזמנה ובידיים מלאות ❤
וגם לי בקרוב 🤷‍♀️

הלוואי שה' ישמח אותך בקרוב!!!

את לא כפוית טובה את נשמה מדהימה!!!
כמה כוחות יש לך תמיד להסתכל על הצד הטוב של החיים, תמיד להגיד תודה וכמה פעמים שאני רואה תגובות שלך לבנות אחרות עם ככ הרבה אמונה ותקווה.

זה בסדר לפעמים להתפרק, להיות עצובים , לבכות..
את מתמודדת עם משהו לא פשוט שלוקח המון אנרגיות וכוח נפשי
הציפייה וההתרסקות כל חודש שואבת מאיתנו המון
את בן אדם את לא רובוט, וכמו כולם יש עליות ויש ירידות.

אבל חשוב לזכור שבכל ירידה יש גם עליה
ובסופו של דבר זה עניין של זמן וכשזה יקרה את פחות תזכרי את התקופה הזו.
צריך להמשיך להתפלל ולסמןך על בורא עולם שהוא יודע ומכוון את זה לזמן הכי נכון לכם.
גם אם קשה לראות את זה עכשיו אי אפשר לדעת חשבונות שמיים וכל אדם והמסלול שלו.
אגיד לך מה שתמיד עזר לי בכל התקופה הקשה הזו- שידעתי שאני עושה את ה100% שלי, נלחמתי כל חודש אם זה הזרעה, זריקות, ivf אלף בדיקות ומעקבים אינסופיים אלפי מחטים אבל ידעתי שאני עושה כללל מה שאננ יכולה.
מכאן והלאה זה בידיים שמיים ואני מאמינה ובוטחת בבורא עולם ולכן ידעתי גם שזה יקרה אם לא החןדש אז חודש הבא אבל בסוף זה יקרה.

אני יודעת מה את חווה וכמה זה קשה
יכולה לספר לך שדווקא בחודש שלא ציפיתי, התייאשתי והרמתי ידיים לרגע... התבשרתי בהיריון.
זה מנגון שאנחנו מפתחות לעצמנו להנמיך ציפיה בשביל לכאןב פחות במידה וזה שלילי- איך אומרים? מקסימום את בהיריון

הלוואי והמסע שלך כבר יסתיים באמת הלוואי
מגיע לך ככ ואת בחורה זהב, אני בטוחה שהישועה שלך מעבר לפינה.

עוד קצת אהובה שלי...
הרבה תפילות לבןרא עולם תשליכי עליו את כאבך ואת תראי שמתוך החושך יגיע האור הגדול עבורך.

חיבוק גדול גדול.
אוהבת אותך
💗

את תמיד גורמת לי להרגיש יותר טוב ❤❤
ובאמת שאני כל הזמן חושבת עליך וזה נותן לי תקווה וכוח
אני תמיד מתפללת ברגעים שקשה לי ומרימה עיינים לאבא
הלוואי ויכולתי לראות חמש שנים קדימה ולראות את הילדים שלי (מקווה ברבים בע"ה)
איזה קל הכל היה אם היינו יודעים מה ה מתכנן לנו
את מלאה כל כך בטוב אני כל כך נהנת לקרוא אותך
העוברון בבקטן שלך בר מזל אמיתי שאת תהי אמא שלו
תודה על החיבוק את בלב שלי ובתפילות כל הזמן
את נותנת לי תקווה אמיתית ❤

ברור שאם היינו יכולים להציץ לו לרגע לעתיד היה לנו קל יותר.
אבל זה חלק מהניסיון והקושי שבורא עולם מעמיד אותנו בשביל לבחון אותנו
אני יכולה להגיד לך שהתקןפה הזאת לא רק מכשלת אותך אלא גם מחזקת אותך רוחנית ונפשית, את הופכת לאישה הרבה יותר חזקה ועוצמתית.
ההסתכלות על החיים מקבלת תפנית ויבוא היום שכל משאלות ליבך יתגשמו ואת תהיי שלמה.

אני שמחה אם אני באמת מצליחה לתת לך תקווה,
אני באמת יןדעת מה את מרגישה ועוברת אבל יודעת להגיד לך שהכל יתגמד ברגע שזה יקרה, וזה יקרה!

בע״ה שתזכי לאושר האמיתי במהרה!!!
❤️

תמיד הייתי רגישה לסביבה אבל עכשיו זה משהו אחר התקופה הזאת לימדה אותי באמת להיות אדם פי 10 יותר טוב משהייתי כפלי השני
וגם התפילה שלי והאמונה התחזקו ממש
יודעת שאני בטוח אהיה אמא הרבה יותר טובה לילדים שלי בע"ה
ואני כל כך מחכה לרגע הזה
והוא יבוא בעה
אוהבת אותך ממש יקירה ❤

קודם כל מותר לך להתפרק ולהישבר. את עוברת כרגע מסע מפרך נפשית ופיזית. והכי הגיוני בעולם שזה ילווה בדמעות ובשמחה ובתקווה אחת גדולה, אבל תזכרי- בסוף זה יצליח!
עוד קצת,
עוד קצת ותיהי בהריון!
עוד קצת ותיהי אמא,
עוד קצת ותחבקי תינוקות!
מי יודע אולי גם תיקלטי בקלות אחרי הילד הראשון, לא חסר מקרים כאלו ולא חסר ניסים!!
לא להפסיק להאמין בזה.
השבוע קראתי על אישה שציפה כל כך לילד, ולבסוף היא החליטה לעשות מעשה ולהתנהג כאילו הילד הזה בדרך. והמשפט שהיא אמרה נחרט בי : "אם את רוצה ילד את צריכה להתנהג שאת מוכנה לקבל אותו. כאן ועכשיו" והיא הוסיפה נר בהדלקת נרות של שישי, ובאמת היא נקלטה זמן קצר לאחר מכן.
לא יודעת אם זה יעזור לך, אבל אם כן-תראי לקב"ה שאת מוכנה להריון ולילד הזה, ממש מיד!
תקני לו בגדים, צעצועים, תתנהגי כאילו הוא כל רגע עומד להגיע. (דרך אגב אני בעצמי שוקלת לעשות את זה)
והישועה תגיע! כי ה' רואה כמה שאת מחכה ומוכנה והוא ישלח לך!!
איתך בהמתנה יקרה שאת,
את לא לבד!
ומחכה ממש לשמוע ממך את הבשורה המשמחת הזו 🙏❤

אני יודעת שאנשים לא קונים לפני בגלל עין הרע וכו
אבל אמרו לי גם שזה מראה לה' על ביטחון בו וידיעה ברורה שהוא ישלח לו ילד
אני מפחדת לצאת עכשיו לקנות אבל בע"ה כשאלך לעשות בדיקת דם אקנה משהו ביציאה לבייבי שיבוא
אני באמת מאמינה שיש בזה משהו
להראות לה' את האמונה במעשים ובאמת לשמוח בקניה ולהאמין שזה יבוא לשימוש!
חחח עזרת לי לגבש החלטה
בע"ה אעשה את זה
תןדה על התגובה אהובה שלי את לא יודעת כמה אני מתפללת עליך אני יודעת מה את עוברת והלוואי ותשמחי אותי בבשורה על הריון
מחכה לך ולי ❤❤

ונראלי גם אני אקנה כשיירגע המצב

מאוד מאוד קשים. נפשית כמובן אבל גם פיזית.
תסתכלי על הסימנים הכחולים ותביני שאלה סימנים של גבורה!!!
כמה כוחות ותעצומות יש בך!!!
לא מוותרת, עושה הכל בשביל ההריון. את תהיי אמא מושלמת!!! ואת תהיי בקרוב מבטיחה לך.

כמו שכתבו
תפרקי תמיד, תרגישי בנוח. כל מה שאת מרגישה זה הגיוני.
זה לא קל להתאכזב ולהיפגע. להתפלל ולהתפלל ושזה לא מגיע. זה הדבר הכי קשה בעולם.

שולחת לך חיבוק
וכמו שאת תומכת פה בכולן ומשמחת
ככה אנחנו נתמוך ונשמח אותך
ואני בטוחה שזה יגיע בקרוב, את אלופה שאין דברים כאלה
ואיזה כיף ברוך ה׳ שיש לך בעל כזה מןשלם ומשפחה תומכת ואוהבת.
תיעזרי ותאחזי בהם
אתפלל עלייך בעזרת ה׳ בהדלקת נרות מחר

חיבוק חזק וכוחות!!!!
את עוד תנצחי ויהיה לך הריון מהמם בעזרת ה׳ ❤️

באמת שאני מרגישה את התמיכה שלכן ויודעת שבמקרה הכי גרוע אני פשוט אכנס לפה ואכתוב לכן
כי זה כל כך משפר את ההרגשה ואני מרגיה הרבה יותר טוב בזכותכן
אמן ואוכל לכתוב לכן סוף סוף שאני בהריון ובדוק אני אבכה מלאות את השמחה שלכן בשבילי
אוהבת מלא ❤❤❤

מבינה אותך כל כך!!!
❤️❤️❤️

הרבה פעמים אני כל כך מזדהה עם מה שאת רושמת שעולות לי דמעות.
את אישה כל כך חזקה ועוצמתית! כשזה יקרה בעזרת ה' את תיהי כלכך גאה בעצמך בדרך שעברת, איזו חזקה היית ואיך התמודדת עם זה !
שולחת המון חיבוקיםם

אני יודעת אהובה שקשה לך אני קיראת א. מה שאת רישמת וליבי יוצא אליך כי אני יודעת מה את עוברת ומתפללת עליך שבע"ה נשמע ממך בשורות טובות בקרוב ❤🙏

הייתי במקום הזה..

עברתי כל כך הרבה, בדיוק כמוך, בהתחלה ניסינו טבעי, אבל בגלל שיש לי שחלות פוליציסטיות ומחזור ממש לא סדיר לא הצלחנו.

אחרי 8 חודשים הלכתי לרופא וקיבלתי איקקלומין, 2 סבבי איקקלומין וסבב אחד של לטרוזול, ולא עזר, אפילו שעשינו בדיוק ביום הביוץ. עברתי לזריקות- גונאל, עוד 3 סבבים של גונאל עם הזרעה- וכלום!!! תגובה יפה של הגוף אבל זה פשוט לא הצליח להיקלט.

חשוב לציין שבעלי עשה בדיקת זרע שיצא ממש טובה... אני כבר ממש נלחצתי לא ידעתי כבר מה לחשוב ובינתיים עברה מעל שנה שאנחנו מנסים וכלום.

 

החלפתי רופא, הוא אמר לי לא לבזבז זמן יותר, שחבל על הזמן שלי ויאללה לIVF.

התחלה נלחצתי, אני?? IVF?? ממש לקחתי קשה, לא הייתי מסוגלת לחשוב על הרעיון..

ממש פחדתי, אבל הבנתי שבשביל להגשים את חלום האימהות כנראה שזה מה שאני צריכה לעזור.

אז לקחתי נשימה עמוקה, ועברתי לIVF.

 

מה אני אגיד לך, לא היה לי קשה בכלל התהליך, היה דומה מאוד לתקופה שהזרקתי גונאל, המינונים היו טיפה יותר גבוהים אבל עדיין בגדר הנמוכים (אני הזרקתי 100 בIVF) לא הרגשתי הבדל בכלל, חוץ מזה שנוספו עוד 2 זריקות שבשבילי היו ממש בקטנה, 

גם ככה מזריקה אז עוד זריקה לא תעשה את ההבדל.

הייתי מלאת תקווה ואופטימית. הגעתי ליום השאיבה- היה לי ממש סבבה!

ישנתי מדהים חחח באמת זה היה כיף, אחר כך החזירו לי ביצית מופרת שלא נקלטה לצערי...

גם לא הצליחו להקפיא את השאר. הייתי שבר כלי.. לא ידעתי כבר מה לחשוב באמת אבדתי תקווה

הייתי כל כך עצובה.. ומסביבי כולן בהריון וכולן יולדות ורק אני עם הבעיות שלי.

לקחתי שוב נשימה עמוקה והתחלתי ברצף שוב סבב זריקות, חשוב לי לציין שהזריקות ממש בקטנה אצלי לפחות תוך 7-8 ימים מהרגע שהתחלתי סיימתי סבב (בשאיבה).

אז שוב עשיתי שאיבה, שגם הפעם הייתה קלילה!

החזירו לי עובר, הפעם החלטתי ממש להתנתק ולא לחשוב על כלום, שבועיים קשים אבל ממש ניסיתי להיות עסוקה ולא לחשוב על זה. לא לחפש סימנים (לא היו לי שום סימנים כלום כלום כלום)

עשיתי בטא- בום! חיובי.. אושר!!

היום אני שבוע 16.

 

אני חפרתי קצת, אבל רק רציתי לחדד את העניין- ליאל, אולי שווה לך לעבור לIVF, זה עוקף כל כך הרבה בעיות ידועות ולא ידועות ומגדיל את הסיכויים. מה אכפת לך לנסות? אני מבטיחה לך שהתהליך בכלל לא קשה כמו שזה נשמע.

והוא יכול לעזור לך להגשים את חלום האימהות.

תחשבי על זה.. ואם תרצי להתייעץ אני כאן.

 

בהצלחה! אל תישברי! זה לגמרי עניין של זמן

זה בדיוק מה שעובר לי בראש עכשיו
אני מאוד מקווה שב"ה הטיפול הזה יצליח ויהיה הריון
אבל הרופא אמר לי שאם לא אז אני יכולה לעבור לivf ושזה החלטה שלי
הוא ממליץ להמשיך עם הזרעות אבל אני אומרת שאם אני כבר עושה את כל הבלגן של ההורמונים ובדיקות אולי עדיף באמת לעשות את התהליך הזה עם כמה שהוא יותר כבד אבל הוא גם יותר אפקטיבי
אני באמת לא יודעת מה לעשות
אני לא כזה מפחדת מהטיפול הזה כי אני כבר עם הורמונים אבל לא יודעת באמת שלא
מקווה שלא אצטרך בכלל לעשות את ההחלטה הזאת אבל נחצה את הגשר אם נגיע אליו חחח

ואת האמת גם אני הפסקתי כבר לבדוק דימנים ו"הרמתי ידיים" מלנסות להרגיש אם אולי וכו כי זה באמת לא נותן שום אינדיקציה להריון במיוחד עם ההורמונים והכדורים
כל כך שמחה שסוף סוף קיבלת את האושר שלך
בע"ה לידה קלה בזמנה ובידיים מלאות!!
תודה על התגובה שלך היא גרמה לי להרגיש יותר טוב ❤❤

פשוט סכרת רגילה זה הרבה יותר גרוע.

בינתיים עד שאת הולכת לדיאטנית אני מציעה לך לאכול פחמימות בהגבלה.

למשל בבוקר פיתת כוסמין עד 100 קלוריות.
בצהריים 5 כפות אורז מלא וכד'

לי הייתה סוכרת גבולית בהריון. נורא נבהלתי, אבל אחרי שהתרגלתי לשמור, ראיתי שזה לא קשה. זה רק זמני, ועובר.

רק צריך לדעת שמי שהיה לה סכרת בהריון, היא בסיכון גבוה לסכרת בעתיד.

אם את רוצה אורח חיים בריא, עם תזונה שעשויה למנוע את הסוכרת, אני מציעה להצטרף לתוכנית של חברת 'אימא חוזרת לג'ינס'

אני מצרפת לך לינק להרצאות חינמיות של הדיאטנית של 'אימא חוזרת לג'ינס'

אגב, יש להם תוכנית גם להריוניות, ואני מאמינה שגם להריוניות עם סוכרת.

https://youtube.com/user/ronaeven

רק שאלו מה הסטטוס מבחינת קןרונה
לא ביקשו לראות כלום (מלווה אחד מחוסן ואחד מחלים.. לא יודעת מה היה אם לא)
בגדול בקושי מרגישים קורונה

גם אני וגם בעלי מחוסנים אבל לא ביקשו שום דבר מעבר.

כמה זה נורא?
חשבתי שאולי זה אסור רק אחכ