ולתומי הייתי בטוחה כמו פעם שעברה שאסור לאכול רק שעה אחרי הבדיקה הראשונה..
אז אכלתי עכשיו כריך. אוחחח
האחות לא אמרה לך שאסור לאכול?

ועוד לא התנסתי בצירים,
אבל לפי מה שהדולה בקורס הכנה ללידה אמרה, התיאורים שלך ממש נשמעים לי כמו צירים.
היא סיפרה לנו על מישהי שקרובות משפחה שלה אמרו לה - עדיף לך להעביר כמה שיותר זמן בבית, אל תצאי לבית-חולים עד שאת מרגישה שאת הולכת למות מרוב כאבים. והיא שהרגישה כאבים, אבל כאבים ממש נסבלים שהיא בהחלט מסוגלת לחיות איתם, התעכבה והתמהמהה ולא יצאה לבית חולים עד שבעלה החליט בשבילה שזהו, הגיע הזמן, ובסופו של דבר היא ילדה באמבולנס.
בקיצור - אני לא חושבת שרמת הכאב הוא המדד להאם זה צירי לידה או לא.
יותר התזמון - האורך של כל התקפת כאב והרווחים בין ההתקפות, שאמורים - שוב, לפי הקורס, לא מניסיון, להפוך ליותר מסודרים וללכת ולהצטמצם עם הזמן.
אבל אם את ממש לא יודעת ולא בטוחה - אולי תלכי למרפאת נשים? בטח שם יוכלו להגיד לך יותר בוודאות.




מוריהאוף אין לי מושג מה לאכול
ראיתי בסופר אבקת מרק ועשה לי חשק, הסתכלתי על הרכיבים ונגעלתי עד עמקי נשמתי
כבר פעמיים ראיתי מישהו אוכל משהו והתחשק לי גם
וזה רק שבוע 9-10
תודה לך ה' על מתנה טובה!
אבל מה עושים עם האוכל???

אנונימי כי כתבתי גם בקבוצת נשים אצלינו אבל לא קיבלתי מענה אז מנסה גם כאן...
תינוק בן שנה וקצת
סובל בימים האחרונים, כנראה ששיניים
פתאום היום שמתי לב שבחניכיים למעלה ממש נפוח לו ויש לו שם כחול כהה כזה
נראה קצת כמו שטף דם
זה תקין?
לא וכרת את זה משיניים אחרות...
בכל מקרה קבעתי תור לרופא מחר אבל לא יודעת אם אני סתם מגזימה או שבאמת צריך לבדוק את זה
למה את עדיין עובדת??
אנשים, אמצע תשיעי. תנשמווווו (ובהמשך לשירשורים פה, תצאו לי מהרחם. לא בוער לי לתווך אתכם עם תאריך הזירוז שכנראה אצטרך. שבו בשקט, בבוא העת - תקבלו עדכון לאחל לי את האיחול המתאים)
מי איתי?
אהבתי את התיאור 
במקרה שלי אם היו רואים לא היו שואלים
(אני יחסית קטנה)
אבל סתם, חוסר לגיטימציה לנשים בסוף הריון....
"רגע, את לא אמורה להפסיק לעבוד?"
דווקא לא מפריע לי ששואלים.
אבל כן מצחיק - כי אני רק בשבוע 36.
מה, אני נראית כל כך רע שאתם בטוחים שאני עוד שניה הולכת ללדת?
גם המורה נהיגה שלי - כל פעם שקבעתי שיעור נוסף בחודש וחצי האחרונים הוא שאל אותי - "רגע, את בטוחה שתוכלי? אולי כבר תהיי אחרי... ומה המספר של בעלך, שנדע לעדכן אותו אם ניסע לבית חולים תוך כדי השיעור." כמה שהסברתי לו שאני עוד רחוקה מלידה לא עזר...
אבל אולי זה בגלל שיש לי בטן ממש גדולה (עובר גדול, היום היתה הערכת משקל של 3.095)
לא מלחיץ הגודל?
ונס שלא מפריע לך
אולי זה תלוי במי ששואל
עכשיו חטפתי ג'ננה על מישהי -
היא יודעת שיש לי עוד קצת זמן, למה להפסיק לעבוד?? לשבת בבית ולספור בלטות? גם היא עבדה כשהייתה במצבי, אגב 
3.95 במקום 3.095.
ערכתי ותיקנתי.
3.100 זה עדיין משקל סביר יותר לשבוע 36...
3.100 לא כזה נורא...
אבל עדיין, אני נולדתי 2.800 וכל האחים שלי גם כן נולדו פיצים, אמא שלי שתבוא איתי ללידה נראה לי תיבהל מהבריון שיצא ממני...
אולי זה הגנים של בעלי שהשפיעו
והכי -
שצועקים לך מרחוק "לא התרחבת, זה בן"
וואלה.

בהריון הקודם הגעתי לעבודה גם בשבוע 41, כל יום שהגעתי אנשים שאלו איך אני, ספרו ביחד איתי את הימים, התרגשו וחיכו. בקיצור- מתוקים ברמות!
כמובן שכדאי להרגיש את האישה אם נעים לה ההתעניינות והדאגה, אבל סהכ לא נראה לי שלילי.
תחושה זהה עוברת בי ואני פשוט הגעתי לנקודת רתיחה
יש לי איזו חברה, טובה, ממש, שיצא ששתינו היינו בניסיונות
והיינו משוחחות על זה
עד שהחלטתי שאני מפסיקה לשתף ולדבר על זה, ואם היא בעצמה לא הייתה משתפת אודות עצמה - לא הייתי שואלת
אמהמה- לאחרונה בחודשיים האחרונים היא פנתה אליי 4 (!!!!) פעמים ברמיזה/שאלה ישירה!! אם אני בהריון
עכשיו- חלאס!!
אני לא בשלב עדיין שאני רוצה לשתף חברות, אפילו לא כל המשפחות של שנינו מיודעים להריון ברוך השם
מה שקורה זה שפשוט ל-א בא לי לדבר איתה
או לפגוש אותה
היא מסוגלת לעקוץ/לשאול אותי בפנים ואיך אתחמק? באמת, כשאני משקרת לגביו רע לי!!!!! כאילו אני מתכחשת לקיומו הכל כך חשוב לי!!!
אני לא מאלה שיענו במגעיל וכאלה כי זה לא האופי שלי במיוחד לא כלפי חברות, לאנשים זרים אין לי בעיה כל כך
מעצבן אותי
מפריע לי
חורה לי
מי שואל אישה אחרת ל משנה כמה את חברה טובה את השאלה "את בהריון?"
שלא תטעו אני מכשפה בז ואני מגלה הריונות של חברות ישר, לא יודעת יש כאלה כמוני מזהות יש משהו בנשים בהריון שיש כאלה שקולטות, אבל, אבל גדול, אני משתפת אך ורק את בעלי ב"חדשות" האלה ופשוט כשמספרים לי ואני מגלה שצדקתי אני סתם צוחקת עם עצמי שאני מבוזבזת בכשרון
אבל מפה ועד לבוא לאותה אחת ולעמת אות עם זה? לא!!
אוף
פרקתי
לא אשתף אותו כאן. אלא אגיד בכלליות ואולי גם אשנה חלק מהפרטים, מקווה שתבינו 
את תגיעי לימים שיש לך רעב ובחילה בו זמנית ותקרעי מצחוק על עצמך
אני וסליחה על התיאור מוצאת את עצמי מבוחלת עם גרפסים תוך כדי שמכינה לי שניצל וציפס עם חשק מטורף וטורפת את הכל
וא שוב מצטערת
ככה חוזר חלילה חחח
זה דווקא יהיה לך כייף את עוד מעט תרצי את כל האוכל שבעולם למות הבחילה היא תפסיק להפריע לך כזה היא תהיה פשוט שם והרעב יהיה בטירוף יחד איתה
כי למרות שיש בחילה בא לך אוכל טעים לא קרקרים וכאלה
לא יודעת אניחיה רק על גאנק פוד
ולגבי התחושה שלך זה עוד יתאזן לך 
ולגבי המתח
לא יודעת איזה קופה את אבל אצלי במרפאת נשים יש רופא תורן בבקרים כמו מיון אז הוא אמר לי בפעם הקודמת שהיית שאני יכולה סתם לבוא לבקש לראות מה המצב והוא יעשה לי, זה פוט רק עד 12 בצהריים
תבדקי איך זה אצלך
ה כאילו בלי תור את באה ממתינה ונכנסת, אם יש ימים של מרגישה בלחץ
אני בלאומית
אני לא יודעת איך זה באחרות, אבל לכל קופה יש את ה"מוקד" שלהם, אז אצלנו זה רק בבקרים שאת באה במסגרת הקופה שזה כאילו בלי הפניה וכאלה אלא לבוא ולהמתין בתור בדרך כלל אין אף אחד...
לנו יש פטמות של מאמ כבר חצי שנה ויותר ואין שום עובש ושום אבנית. נשמרות מעולה. לא חושבת שזה קשור לחברה.
ותשאירי את זה שעתיים, ואז שטיפה רגילה וזה יורד
בכל אופן אחרי השריה רגילה במים רותחים מהקומקום וקצת סבון כלים ואז שטיפה טובה עם סקוצ זה יורד.
זה קורה כשלא שוטפיםאמהלהמיד את הבקבוקים. שזו תופעה שבהחלט קורית לאמהות לתאומים++++ ובהחלט גם לאמהות טריות לתינוק אחד ששכחו לשטוף וכו'
אז מה שאני עושה כשאין לי זמן/עצבים לשטוף מיד או לאחר מעשה אם שכחתי והצטבר לכלוך כנ"ל:
שמה בבקבוק סבון כלים פיירי ומים רותחים עד למעלה
שמה גם בפטמה סבון ומים רותחים ומניחה הפוך בראש הבקבוק
משרה לשעתיים/עד שאני מתפנה לזה
בד"כ הכל יוצא מיד.
וד"א- אני רק עד גיל שנה עושה סטרלזציה. אח"כ זה נשמע לי באמת מיותר כשהן מגיעות לכל מקום ונוגעות בכל דבר
גדולות אבל המשקל שלהן עדיין נמוך מאד לכן ממשיכה עם המטרנה.
מה ששבר אותי המאמ היה החלק סיליקון בבקבוק שמתפרק למטה- זה בכלל נהיה מגעיל ולא הצלחתי להוריד את זה בשום אופן. אז זרקתי ומקפידה לקנות רק את הבקבוק עם חלק אחד.
מטרנה לפני השינה ולפעמים גם בגן עוד אחד.
כיום הן רק עם בקבוק לפני השינה (גרוע לשיניים, אני יודעת, זה מה יש כרגע)
לעשות בקבוקים עם אקנומיקה.
אבל אין ספק שלאקנומיקה יש את התוצאות הכי טובות
לא היה ללי שום שינוי. לא בהנקה ולא דימומים
עניתי לשאלון.
אני התחסנתי בתחילת ההריון ממש (ראשון לפני שנכנסתי להריון!), והיה לי דימום בשבוע 12
מכירה עוד 2 חברות בהריון שהתחסנו, וגם בשבועות מוקדמים היה להם דימום ואז המטומה וב"ה כרגע הכל תקין אצל כולנו.
הייתי מעוניינת לשמוע אם יש עוד כאלו
פה לקצת
אחרי, אבל באמת לא נשמע זה...
גם בנרתיק וכו'
ואם זה ממשיך- בהחלט מומלץ לקחת לרופא.

תשאלי רופא בטלפון