אבל- שיתפתי אותה בכך שאני עוברת בירור מסויים בבי"ח בכדי שגם תבין שלשאול זה לא לעניין והיא ממשיכה

ענייני ההריון הם לא משהו שצריך לדון בין חברות, בעיניי, מה שאני תיארתי הוא מצב שבו פעם היינו מדברות מתי הביוצים והחלטתי שאני לא חושבת שאף אחד צריך לדעת מתי אני ובעלי מתכוונים לקיים יחסים...? אז הפסקתי לדבר על הנושא כי ה שנסתר מהעין שרוי בו ברכה

ובעבר אמרתי לה כשהיא פעם שאלה ועוד היינו בנסיונות, ש"מנסים", בלי לנקוב, כאילו

אם היית רואה איך אני עונה, ב-בע"ה וכאלה, כאילו, תביני הפעם הראשונה שלא שואלים

תשאלי אם יש התקדמות, משהו כזה

לא" את בהריון" כי סה"כ שיתפתי אותה שאני מקוררת ?... אולי קשה לי להעביר לכן את השיחות שזה צץ משום מקום כדי שתבינו שפשוט היא מגזימה

וגם הסברתי בעבר שאני מעדיפה שלא לדבר יותר על נושאי המיטו למיניהם

ובחיים לא העזו לשאול שאלות בנושא הזה

מתוך הבנה שבסביבתנו לא שואלים

וגם מולן הפסקתי לדבר על זה והן לא חפרו לי שאלו וכדומה

זו היא שלא מרפה

כאילו שהיא בלחץ לדעת אם אני בהריון או לא

זה לא שניתקתי קשר

אני מדברת איתה כל יום יומיים- כרגיל

אבל- היא לא מפסיקה עם העקיצות האלה

אם שמו לך ברקס ביפה הפעם הראשונה למה להמשיך?

ממש ל נותנת הרגשה של רוע, אני פשוט כפי שכתבתי מקודם החלטתי שאני לא רואה לנכון לשת אף אחד מתי אני מבייצת ומתי אנ טובלת, אלא לא לדון על זה פשוט.

זה לא רצון היות חלק, זה רצון לחטט

להיות חלק יש דרכים לשאול

לדוגמא, מתוך שיחות:

מדברות על הא ודא, פתאום- יש מצב שנקלטת להיון? ככה, מן השמיים

שיחה אחרת, משתפת שאני מקוררת, השמטתי כמה עניינים שקשורים לסרחורות ובחילות, אבל, ישר, "את בהריוI"

אני ממשיכה להיות בקשר רגיל, פשוט כאילו יש לי את החשש שתבוא השאלה שהיא פשוט לא לעניין!

אני לא חושבת שאני לא בסדר, אני מנסה להצניע את חיי ואת חיי האישות שלי וכל מה שסביבו, שזה לגיטימי

אז נכון שפעם היינו משתפת אבל אני גם הפסקתי להתערבב לה בעיינינים האלה במטרה של "אם תרצי לשתף תשתפי כי אני לא אנס לך לקרביים"

אז אולי תפעלי גם ככה?

כל הנושא שאת כותבת עליו לא מתאר את המצב כי-לא נעלמתי

אני ממשיכה את הקשר רגיל

לרצות לשמור על צנעת הפרט זה להמשיך בחיי? ממש לא, סליחה, אבל לא

זה רצון לגיטימי של אדם

שאני משתפת אותה בכל דבר אחר בחיי

אבל בזה אני לא רוצה לשתף וזכותי

וכשכבר הערתי על זה והיא ממשיכה לשאול ולעקוץ, מה נשאר לי?

אם לה אין בעיה לשתף אז תפאדל, לי כבר לא נוח משלב מסויים לשתף כי הרגשתי שהחיים שלי מוגשים על מגש לכל השואל, ולא לא מתאים

אני לא צריכה לנדב הסברים לאף אחד אם אני רוצה לשמור לעצמי את חיי האישיים

אין שום הצדקה בעולם שבן אדם ישאל אותי בפנים אם אני בהריון 4 פעמים במהלך חודשיים!!

וחוץ מזה- שאמרתי לב בפעם השנייה ששאלה- עניתי לה- שאני בבירורם כרגע של משהו שיש לי, והסברתי מה יש לי, וככשיהיה בע"ה מה לשתף אשתף

אז את ממשיכה לשאול גם אחרי זה?

סליחה, אני חושבת שזה מוגזם! לא שואלים אישה אם היא בהריון נ ק ו ד ה ! לא משנה מה 

וכן את יודעת זו זכותי המלאה להחליט לא בא לי לשתף יותר אנשים במתי אני טובלת מבייצת ומקיימת יחסים עם בעלי, לגיטימי לא?? אני לא צריכה להעניק הסברים על החלטה כזאת!

אני לא "הכנסתי" אותה, אגב כל השיחות הללו התחילו ממשהו אחר שהיא שאלה אותי, והתגלגל

שוב

לא משנה מי ומה לא שואלים אישה אם היא בהריון! בחיאת!

וזה קורה גם לבעלי! שהלך לאירועים וחבריםשלו שואלים "מה עם X מה יש משהו מתבשל משהו" סליחה??????? מי אתם שתשאלו שאלה כזאת?

סליחה אבל לא שואים! לא משנה מי הבן אדם! את לא יכולה להגיד לי שזה לגיטימי שישאלו אותך שאלות כאלה

ושוב- לא מצפה שתבין לבד אני ניסיתי בכל כוחי להוריד אותה מלדבר איתי על זה והיא ללללאאאא מפסיקה

אני הפסקתי לשאול אותה ממזמן, ואמרתי לה, שאני לא נכנסת לה יותר, ואם היא תרצה לשתף שתשתף, אז מה לא בסדר בי ? כלום

לא בתהליכי להרות

וזה היה אמירה בכדי שלא תשאל, כדי שתבין שי משהו מעבר שלא צריך שאלות!

אז לך לא מםפריע, לי ולעוד מאות אנשים כן מפריע ששואלים

אני לא היחידה שזה מוציא אותה מדעתה

אצלי לא רואים

היא אפילו לא ראתה אותי (לא יצא, אני לא מאלה שיוצאות מבלות נפגשות זה משהו שחברות שלי יודעות ככה אני באופי שלי מגיעה מהעבודה אובת את הבית)

ושוב, זה ששיתפתי בעבר והגזמתי בשיתוף שלי והחלטתי ואמרתי לה שאני מעדיפה שלא לדבר על זה יותר (עוד לפני ההריון)

אני מבינה את מנסה לשקף את הצד השני

אבל זה לא המצב כםי שא מתארת

כי אני מכירה את הטיפוס שאני מדברת עליו

איך אסביר לך... מכירה את האמרה נשים נשים שק של נחשים?

אז, החבורה המורחבת, זו חבורה שניזונה מרכילות

מלדעת

מלשאול

מלחטט

ואם שאלה אותי פעם ראשונה, מה איתך, יש משהו עם ההריונות, ונענית ב-בעזרת השם

ולאחר מכן שאלת שוב, מה אין משהו חדש עם זה ונענית ב-בערת השם

בפעם השלישית שאלת והוסבר לך שיש לי בעיה רפואית שמצריכה בירור ואפילו אמרתי לה (לא בלב שלם כי כבר היה הריון) שאני לא מנסה עד שיהיו תשובות

אז את אומרת לי שבגלל שאמרתי לך שאני מצוננת אני בהריון?\

די

באמת

אמרו לך כמה פעמים תשובות שאמורות לספק אותך

את לא תנוחי עד שתשמעי מה שאת רוצה לשמוע (לא את, היא כאילו, יצא לי ככה בכתיבה)

זה 4 פעמים בחודשיים פעמיים בכל חודש פעם בשבועיים היא מעלה את הנושא הזה כאילו אחותי, אולי שחררי ותני לבן אדם שישתף אותך?

אני מדברת איתה ומפחדת שתבוא שאלה, באמת!! 

ובאמת שבפעם השנייה אמרתי לה בע"ה ובפעם השלישית אחרי ההסבר על הרפואי שלי אמרתי לה שכשיהיה מה לשתף בע"ה אני אשתף אז את עוקצת אותי שוב, לא, סליחה, משהו לא בסדר פה

בקהילה שלי בסביבה שלי לא נהוג ולא מכבד לשאול, בטח שלא אישה שאת בתור חברה יודעת שעברה דבר או שניים אז מתוך ההבנה שהמצב הוא יותר רגיש, לא שואלים

הדוגמא על בעלי באה לשקף כמה החברה חטטנית בעיניי וגם הוא התעצבן מהאימרה הזאת וכמובן ענה להם בעזרת השם, אבל, לא, אצלנו לא שואלים

לא המשפחות

לא חברים

פשוט לא

אולי במשפחות אחרות כן ובקהילות אחרות או בחבורות אחרות כן

אפילו לא בסמסים :/

איכשהו תצא לי תגובה תסגיר שאני משקרת

אופי כזה

אז כאילו אני עונה בבעזרת השם ואמרתי לה שכשיהיה אני אשמח לשתף ואני באמת אשמח לשתף את אלה שישמחו בשבילי אגב

אבל, אבל מפריעה לי החטטנות הזאת של השאול 4 פעמים בחודשיים

לפני כמה חודשים כבר אמרתי שאני לא רוצה לדבר על הנושא יותר

זה הבעיה שאני כבר שמתי את הגבול בעבר

כי אני לא יודעת לנסח הודעה כזאת שלא תצא עקומה חח

וסתם מאיה שיחה עם בעלי שהוא כזה שיתף שאצלו עם החברים מהיותם גברים לא שואלים יותר מידי וכו', ואחרי סיפור של זוג חברים שפתחו בפני כל העולם בערך מה קרה בניהם לרמה שלא נעים לך כבר לשמוע, הבנתי, שמה שנסתר מהעין שרוי בו ברכה

ומה שקורה לי בבית שייך לשנינו בלבד

בכללי

אני לא נגיד הייתי משתפת אנשים בריבים וכאלה ויכוחים

יותר בדברים שלי אני מאוד אוהבת לפרוק בפני חברות תהיות מחשבות וכאלה

אבל לא יודעת החלטתי שיש משהו יפה באיך גברים מתנהלים בדברים האלה 

ותיארתי את המצב אצלנו ומה שנהוג ולא נהוג אצלנו ואצל עוד הרבה

הסברתי את הצד שלי זה הכל.

שאמרתי כשיהיה מה אנ אשמח לשתף

כי ניסחת את המסר יפה מאוד

ושלא תטעי, גם אחרי שהיא עיצבנה אותי בלב בשאלה האחרונה אני המשכתי לדבר איתה לפתח שיחות, היא מתחתנת אז דיברנו על הארגונים וכו' חלילה לא לקחתי צעד אחורה! ההפך

פשוט, די, די לשאול אותי מתחננת :/

אני מדברת איתהכל יום/יום כן יום לא את יודעת אילוצי החיים וכדומה

אני ממש לא רוצה לאבד אותה כחברה כן? היא חשובה לי

פשוט הדבר הזה משגע אותי

בעייני... רווקות הרבה פעמים פשוט לא מבינות את חומרת העניין ואת הגודל של העסק (כנ" ביוץ וההקשר של זה ליחסים וכו') 

אני שאלתי שאלה כזאת מישהי בתור רווקה וכשנכרתי בזה אחרי שהתחתנתי הרגשתי כלכך רעעע...

בקיצור אולי כדאי באמת להיות יותר ברורה או לנסות להעביר את השיחה לנושא אחר, כי יש מצב שזה באמת פשוט חוסר טאקט של רווקות.. (למרות שמן הסתם יש לה קצת חוסר טאקט גם בלי קשר)

ואני פשוט משקשקת אשכרה

מהמבטים

מזה שיבואו עוד אנשים בלי חשומה וישאלו אותי

מזה הטבע הזה לשאול אם את בהריון

או אם יש התקדמות עם הנסינות

חלאס, זה לא משהו ששואלים, לא מנה את מי

ם אם זו חברה הכי טובה שלך הבת שלך או אחותך...

אוף

לא חשוב

הסברתי את עצמי פה מלא ולא הבינו אותי

לא חשוב

עיזבוו

הי תקשיבו היה פה כמה כאלה לאחרונה שמאוד התעצבנו על השאלה 

וזה באמת קצת לא לגיטימי ככ להזדעק

כי תכלס רוב העולם חושב שזה לא כזה סוד (ובינינו זה באמת לא כזה...)

זה גם לא נכון ולא הולם להוציא את כולם רעות וחסרות טאקט.

למשל במקרה פה, חברות זה מכלול כמו שבני זוג זה מכלול אי אפשר להכתיב לאחרים איך לחיות ומה להגיד או איך להתבטא

אוקי אז החלטת פחות לשתף לגיטימי, אבל אם עשית שינוי עם עצמך זה ממש לא פייר לדרוש מכולם עכשיו להשתנות.

עוד נקודה זה קצת מצומצם מאוד להסתכל על זה וואו שאלו אותי אם אני בהריון רצו לחפור לי לפגוע בי

הלווו סהכ רוב העולם טוב אנשים רואים או מנחשים ולפעמים סהכ רוצים לשמוח איתך ולחוות איתך

רק מה את החלטת שעדיף לך עוד שבועיים

אחת החליטה שהיא מפרגנת לך עכשיו ביג דיל באמת...

ובואי היא חברה שלך, מותר לה לצחוק איתך קצת, אני מניחה שבעוד נושאים יש לכן קצת ציניות וזה לא המשפט היחיד והנושא היחד שהיא מרשה לעצמה

אז קצת יותר להכיל את העולם ברוח טובה מבטיחה לך שלא תפסידי

ומניסיון

את מרחיקה את עצמך ממנה כי בטוח היא מרגישה שאת מרוחקת ואולי יהיה קשה לך להחזיר את זה 

ואני אגיב בקצרה בכדי לא לגלוש

1. זה לא "ווא וכלה שאלה אותך" בעיניי לא שואלים, הסברתי את זה, אני לא היחידה שחושבת כך, זה לא שאלה שלגיטימית אצלנו, לא הייה ולא תהיה, היא יודעת מה עברתי עם הנסיונות, לא שואלים, לא אצלנו, נקודה.

2. לא מצפה שהעולם ישתהנ כי השתנצתי, מצפה שחברה תבין שכשבעבר אמרתי שאני מעדיפה לא לדבר על זה יותר, שהבקש תתקבל.

3. לא רואה איפה פה היא צחקקה איתי, לא היית בשיחות, האימרות היו לא בצחוק, אלא בכוונה לקבל תשובה.

4. אני מכילה את העולם בורה מצויינת, כשלאנשים יש טאקט.

5. אנ לא מרחיקה את עצמי, אם היית קוראת את השרשור היית רואה שאני בקשר יום יומי איתה ולא נותנת לה להרגיש משהו מהצד שלי.

כי זה ערב חג האנשים בחופש ולא נוסעים על הבוקר.

התור בשעה של פקקים?

שיהיה בהצלחה!!

הקטע שבעלי במאוחדת ואני כללית.

אם נלך למעבדת גבריאל הם מקבלים ישר? הם מבינים את הדחיפות?

מניחה שנגיע בזמן בסוף אבל לא רוצה שזה יפול על זה..

אבל שתדעי שכם למצוא בשערי צדק חניה זה לא פשוט...

זה בסדר גם אם לוקח קצת יותר זמן. אפילו שעתיים כנראה שיקבלו..

אין לנו תור. אמרו לנו לבוא כמה שיותר מוקדם בבוקר. זה היה די מהרגע להרגע כי טבלתי אתמול עשיתי היום בדיקת דם ואולטרסאונד והביוץ מחר כנראה אז לא רצינו לפספס..

אם מגיעים עד השעה 9 אז יחסית עוד פנוי בחניון. אחכ יותר עמוס

ושישי, מקווה שיהיה בסדר

תבדקי גם שיש לך את כל ההתחיבויות הנדרשות

כי בעלי שם.

כן

והאמת שברוב המעבדות יש גם חדר שאפשר להשתמש בו...

וחניה בטוח תמצאי בחניון התת קרקעי..

בהצלחה רבה!!

לנו אמרו שאומרים להביא תוך שעה כדי שזה יהיה בסדר שיבאו תוך שעה וחצי ואפילו שעתיים.

גם אחרי שמטפלים בזרע במעבדה יש 4 שעות שאפשר להשתמש בו. זה הרבה פחות לחוץ.

בהצלחה. ותזכרו שבסופו של דבר עם כל ההשתדלות, הסיכויים של הזרעה לא באמת גבוהים משמעותית מיחסים רגילים בהנחה שאין בעיה ידועה.

בזרע אני מניחה שזה כן מועיל..

יודעת לאיזה מחלקה בכלל מגיעים שם?

זה הפרעת קשב

אבל לא חייב שזה הפרעת קשב.

את נהינת מהעבודה?

את מסופקת?

יש לך רקע נוסף?שאת פחות שמה דגש עליו בקשר לעבודה,כמו רגישות לבדים מסוימים רגישות לרעש?

או שאת נורא נפגעת גם מדברים?

פשוט מה שאת מתארת יכול להתאים גם לרגישות יתר hsp.

ולא מאבחנים את זה כהפרעת קשב.

דבר נוסף יכול להיות שסוג העבודה הספציפי שלך לא מתאים לאופי שלך גם אם נהינת מהלימודים שלו,ואז בפועל מה שאת עושה זה לרחף על העבודה ולא להיות בתוכה?

גם אם כשלמדתי מקצוע לא היה לי בעיה לשבת שעות ולהקשיב להרצאות?

אני בכלל לא עם קפיצים, להיפך, יושבת שעות באותה תנוחה לא צריכה לזוז, יכולה לגלוץ כל היום.

אין לי רגישות מיוחדים למגע או בדים או רעש

אני לא נהנית מהעבודה, אבל כי אני מרגישה בעיקר תסכול מההתנהלות שלי

אני חושבת שאם אוכל לחוות הצלחות, ולא רק נשיפות בעורף לדד ליינים שמתקרבים אז אני כן אוכל לחוות סיפוק.

נמאס לי מזה שאני לא מצליחה לגרום לעצמי לעבוד ולעשות דברים. בעיקר בעבודה אבל גם בבית.

אני בהייטק, אז אין לי שעות שסופר לי שעות עבודה, ואני עובדת הרבה מהבית, אז אני ביום, כשהילדים במוסדות מבזבזת זמן ואומרת אעבוד בערב כשהם ישנו, בערב פותחת מחשב ורוצה לעבוד אבל בפועל לא עושה כלום ואומרת אקום מוקדם, לא קמה מוקדם וכו וכו פשוט לופ של אי עשיה ודחיינות.

ואני לא מצליחה לצאת מזה

נסי לעבוד מהמשרד...

קצת יותר טוב, אבל המסך שלי מכוון כך שרק אני רואה אותו, אז זה לא באמת מספיק יעיל

אבל גם להיות עם מחשב מול כולם זה מרגיש לי חשוף נורא, גם כשאני עובדת ממש..

חוץ מזה שאני מחפשת פתרון שישפיע על כל תחומי החיים שלי.

מרגיש לי שאני צריכה משהו עמוק יותר.

חדשים יש השפעה על המח בדיוק כמו קשב וריכוז. אני קוראת לזה על עצמי - הרעלת מסך. קורים לי דברים דומים לשלך כשאני חשופה הרבה למסך. זה באמת פוגע ביכולת שלנו להיות אנחנו כך אני מאמינה

במקומך הייתי מבקשת מצוות המחשוב שיחסמו לך את האינטרנט פשוט לכמה ימים ותראי אם יש שיפור

אני מנסה כל מיני דברים כמו לקום להליכה של 10 דקות כל שעה וחצי למשל, או לקום לעשות משו בבית

אבל זה רק אחרי שאני עושה את העבודה

יש בזה סיפוק מטורף, להצליח לעמוד בזה ולאט לאט זה הופך להרגל ואני פחות תלויה ומושפעת מהמסך

אז סביר להניח שההפרעת הקשב לא הפריעה לך.

אבל בהחלט יכול להיות שלעבוד בזה זה כבר משהו אחר,פחות סיפוק פחות הנאה וזה דבר שגורר דבר.

לא בהכרח שזה הפרעת קשב בכלל.

ב''ה הלכתי לטיפול (עו''ס קלינית בגישת cbt, אני קיבלתי דרך הקופה) והשתנו לי החיים. ממליצה ממש.

מזדהה עם כל מילה

עוקבת

זה אולי קושי בקבלת החלטות שגורם לדשדוש, כי את לא בטוחה מה כדאי לך לעשות עכשיו ואז נתקעת במקום.

קשה לך בכללי עם החלטות?

ממש לא יודעת אם זה הכיוון, אבל אולי ייגע בך.

ואת עם מניעה?

קטעים שלא תכננת

אחלה מתנה לשנה החדשה

תודה על הנקודת מבט!! הייתי צריכה את זה מאוד ❤️

נכנסתי גם להריון עם התקן לא הורמונלי..

מונעת עם דיאפרגמה 😉

חשוב לעקוב שההריון בתוך הרחם ולא חוץ רחמי

הריון חוץ רחמי שכיח עם התקן

רק טוב

כאמור, דיאפרגמה 😅

אם אפשר לשאול

איך מנעת עם הדיאפרגמה?

הלכת למתאמת? השתמשת בקוטל יחד?

כי אני גם עם דיאפרגמה ורוצה לדעת מה הסיכויים שזה יקרה לי 🙃

מוציאה רק 6 שעות אחרי...

ממש מקפידה וזה עובד לי מעולה כבר כמה שנים 😉

פירטתי למטה מה השתנה הפעם 🙈

ולי בדיקות של לייף היו אמינות.

אם את אומרת שיומיים לפני איחור היה שלילי ועכשיו חיובי, זה אומר שכנראה היה ביוץ מאוחר, ואז יכול להיות שלא השתמשת מתישהן בדיאפרגמה כי חשבת שאת כבר אחרי ביוץ?

בכל מקרה, בהחלט הפתעה. בהצלחה בעיכול🩷

משתמשת בדיאפרגמה בדרך כלל עד שבוע אחרי המקווה - ואז מפסיקה

(מהיכרותי עם המחזוריות שלי, הביוץ תמיד יום יומיים לפני/אחרי המקווה)

במחזור שעבר השתמשתי בפרימולט לכמה ימים

ובמבט לאחור זה כנראה שיבש לי גם את הביוץ הבא...

קיצר טיפשי שלא חשבתי על זה מראש

אבל כנראה שזה מה שקרה 🙈

זאת לא הסיבה למתקפה שהייתה. זאת תקנת חכמים.. ייסורים מגיעים מגיע בגלל חטאים, כדי לקדם את עם ישראל, לא בגלל קיום תקנת חכמים.

והיו כל כך הרבה שבתות וחגים שהלחיצו שאני כבר לא חושבת שזה אומר שבאמת יש סיכוי שסביר לכלום.

אני מאמינה שאנחנו צריכים להרבות בתפילה, תשובה וצדקה ולבטוח בה'.

בתחילה, מה זה השטויות האלה ולמה להקשיב להן?

פעם בכמה שנים ראש השנה יוצא בשבת, וכבר עכשיו בשיטוט קצר בגוגל את יכולה למצוא את 100 השנים האחרונות ו100 השנים הבאות שבהן ראש השנה יוצא בשבת.

והמתקפה?! מתישהו אומרים שלא צפויה מתקפה? אם כן, תעדכני. ועד אז תסגרי את כל אתרי החדשות ובייחוד את קבוצות הוואטסאפ והטלגרם שמתמקדות בלהפחיד ולהטריל

גם אני הייתי לחוצה מהעניין הזה של תקיעות בין ראש השנה לשבת, במיוחד שבשנת תשפ"ד הרב שלנו העביר שיעור עם מהלך שלם על הנושא הזה, ואחר כך קרה מה שקרה בשמחת תורה.

אבל:

דבר ראשון, בתשפ"ה הייתה תחילת שנה בשבת והייתה שנה מאוד מבורכת.

דבר שני, אני חושבת שאומרים את הדברים האלה כדי לעורר אותנו לתשובה ולהשתדל חזק יותר בתפילות. ואם זה לא עוזר לך אלא רק מכווץ אותך, אז אפשר להסתכל על זה ככה שיש 70 פנים לתורה. ויכול להיות שזה לא הדרך שלך לשמוע את הדברים.

הנתיבות שלום אומר שהפוך שבשנה כזאת הקדוש ברוך הוא בעצמו תוקע בשופר ושאין פחות דינים:

"וזה פי' יום טוב של ר"ה שחל להיות בשבת. כשראש השנה חל בשבת יום טוב הוא לישראל, שבו נמתקים כל הדינים מכח האהבה והחסד שבש"ק, ופעולת השופר נעשית ע"י הש"ק." (נתיבות שלום חלק ב'- זכרון תרועה)

ואני אוסיף לך גם קישור לשיעור מהמם בנושא. ויש עוד ציטוט ששמעתי ואני לא זוכרת מה הוא, אבל באמת אפשר גם להסתכל על זה באופן אחר.

הכנה לראש השנה - להכתב לחיים

שיוכח אחרת

(מקווה שמדייקת ושהבנתי את דבריה)

שכשאין שופר בר"ה בשבת, זה יכול להיות סימן לא טוב אבל גם יכול להיות סימן טוב מאוד.

ואת באמת עוד מקשיבה לחדשות הללו?

לפי החדשות מדינת ישראל הייתה צריכה כבר לחוות עוד 3 מלחמות גדולות ולהיחרב.

בנוהל של החדשות מריצים את המילה "מתקפה", ככה הבנתי והפסקתי לתת לזה את הדעת.

יוכיחו כל הפעמים שארגנתי את הממ"ד וקניתי, ושמתי, והכנתי, וניקיתי- ובסוף כלום

כמו השנה זה סימן למאורע גדול שיקרה בשנה זו.. אין התייחסות אם אני לא טועה לאיזה סוג של מאורע..

בעז"ה שנזכה שתהא שנה טובה עם מאורעות גדולים וחיוביים ומשמחים! שנה של פריצת האור וזריחתו על כל עם ישראל!

עושה מאד טוב לנפש.

שנה שחל בה ראש השנה בשבת - יכולה להיות טובה או רעה ח"ו, תלוי בשמירת השבת והתחזקות בה, שאז השבת נעשית סניגור!

שכל שנה יכולה להיות טובה או רעה...

כמובן שלהתחזק בשמירת שבת זה חשוב מאוד, אבל לשים לב שלא נסחפים אחרי כל מיני ספקולציות...

(לא מדברת עלייך אלא בכללי)

ד"ר רוני איצקוביץ

עם גישה מדהימה לילדים, גם סרבנים

אבל נראה לי שהוא לא זול...

יקרנית בטירוף

אבל שווה כל שקל.

ערבי. באשקלון

עשה סתימות ועקירות לילדים שלי שניה לפני טיפולים בהרדמה,ואחרי אלפי רופאים וניסיונות, ולא מדובר בילד אחד... עובד עם מכבי.

הבנתי בפעם האחרונה שהיינו אצלו שהוריד שעות ועזב את הסניף שם, לא זוכרת את שמו

אבל אם תתקשרי למכבי ותבקשי שמות רופאי שיניים באשקלון- אז שם ערבי...

הערבים שטיפלו בילדים שלי

היו בין הטובים ביותר שטיפלו בהם

וזה תחום קשה

הם היו מקצועיים עדינים ועם תקשורת מצוינת עם הילד

לק"י

אם יש הרבה ערבים, היא לא תדע מי זה.

לק"י

והמליצו לי על ד"ר מרים שלום, היא מומחית לילדים (ולא רק מטפלת בילדים), אבל פחות התרשמתי שהיא ממש ממש נחמדה. לא שהיא חסרת סבלנות או משהו. פשוט יצא לי להתקל ברופאות עוד יותר חביבות.

ויש את ד"ר אנאל חדד שעברה למכבידנט אחר, שהיא ממש ממש מתוקה!

(לא יודעת מה בדיוק ההבדל. אבל יש רופאי שיניים מומחים לילדים, וכאלה שמטפלים בילדים, אבל הם לא מומחים).