אז החלטתי לפתוח ניק חדש בשביל שתעזרו לי להרגע, לא להתעצבן, להמשיך את היום רגוע..
בבקשה
אני ככ עצבנית לאחרונה, הרומונלית... חייבת היום להבליג, אבל קשה לי!
אולי יעזור לי לפרוק.
מאז הלידה לפני כמעט 9 חודשים אני בקושי ישנה, הנקתי עד גיל חצי שנה בערך והייתי קמה המווון בלילות להניק, ערה איתו שעות, ולא מצליחה להשלים שעות שינה ביום. גם אחרי שהפסקתי להניק אני בקושי ישנה, קמה אליו הרבה, ולא משנה מתי נלך לישון וכנה אהיה ערה בלילות, זה יהיה ברור שאני זאת שאקום אליו בבוקר. בעלי לעומתי מאז הלידה לא השתנה לו כלום מבחינת שעות שינה, ישן עד מאוחר יחסית, הולך לעבודה מאוחר וחוזר מאוחר יותר. ( יש ימים שעובד מהבית) ישן לילות שלמים ברציפות, חזק. היו תקופות אחרי שהפסקתי להניק שהערתי אותו כדי שהוא יהיה איתו, אבל התיאשתי מהר כי השינה של בעלי ככ חזקה שבקושי אני מצליחה להעיר אותו, הוא לא קולט מה קורה ונרדם בחזרה תוך שניה. כבר ככ הרבה פעמים התפרצתי עליו, שאני כנראה נועדתי לחיים שהם ללא שינה, עייפות תמידית ( ועוד אני בתחילת הריון), מאז הלידה לא ישנתי לילה אחד ברציפות. והוא שום דבר לא השתנה מבחינתו והוא גם לא עושה מאמץ לתת לי לישון קצת, אלא אם כן אני ממש מבקשת ממנו ונחלמת על זה סוג של. ולא בא לי להלחם לא בא לי לבקש! בא לי שהוא ידאג לי, יבוא אלי יגיד לי רעייתי האהובה את כל כך עייפה כל הזמן, לכי לישון. עוד יותר שאני ממש מפרגנת לבעלי, כל פעם שהוא קצת עייף במהלך היום או בשבתות אני שולחת אותו לישון.
אחרי הפעם האחרונה שדיברתי איתו על זה ואמרתי לו הכל, אז הוא אמר לי שאני צודקת ומעכשיו הוא ישים לב יותר. אבל הנה הבוקר אותו סיפור, אני שואלת אותו אם הוא יכול לקום להיות עם הילד עד שהוא צריך לצאת לעבודה ואני אשלים כמה דקות שינה, והוא רק אמר כמו מתוך שינה "מה השעה? מה אני אקום עכשיו!?" ונרדם חזרה. ואתמול נרדמנו יחד באותה שעה.
אני לא רוצה להתעצבן.
רוצה להבליג. לשתוק. להבין סופית שזהו נגזרו עלי חיים ללא שינה, ואחרי הלידה הבאה אז זה רק יחמיר כי בטח אצטרך לקום ל2 הילדים. ולא להתעצבן. אבל קשה לי. מרגישה שלאמא שלי אכפת יותר ממני, כל פעם שאני אצלה היא אומרת לי לכי לישון לכי לישון אני אשמור על התינוקוש את נראת עייפה. מבעלי בחיים לא שמעתי את זה. ההפך, כשהוא כן היה שומר עליו ונותן לי לישון, הוא היה מעיר אותי אחרי זמן קצר, גג שעה, ואחכ נותן לי הרגשה של "שמרתי עליו כל כך הרבה עכשיו, אז את צריכה לנאכיל אותו לשחק איתו לקלח אותו ואני צריך לנוח".
אוף. אני עייפה. כל היום עייפה. עייפות שלא משנה כבר כמה אשן לא אצליח להלחם נגדה. מתעצבנת אפילו שמבינה שהוא ישן ככ חזק ולא קולט שום דבר שקורה מסביבו.
תודה לכל מי שהצליחה לקרוא עד כאן
בבקשה
אני ככ עצבנית לאחרונה, הרומונלית... חייבת היום להבליג, אבל קשה לי!
אולי יעזור לי לפרוק.
מאז הלידה לפני כמעט 9 חודשים אני בקושי ישנה, הנקתי עד גיל חצי שנה בערך והייתי קמה המווון בלילות להניק, ערה איתו שעות, ולא מצליחה להשלים שעות שינה ביום. גם אחרי שהפסקתי להניק אני בקושי ישנה, קמה אליו הרבה, ולא משנה מתי נלך לישון וכנה אהיה ערה בלילות, זה יהיה ברור שאני זאת שאקום אליו בבוקר. בעלי לעומתי מאז הלידה לא השתנה לו כלום מבחינת שעות שינה, ישן עד מאוחר יחסית, הולך לעבודה מאוחר וחוזר מאוחר יותר. ( יש ימים שעובד מהבית) ישן לילות שלמים ברציפות, חזק. היו תקופות אחרי שהפסקתי להניק שהערתי אותו כדי שהוא יהיה איתו, אבל התיאשתי מהר כי השינה של בעלי ככ חזקה שבקושי אני מצליחה להעיר אותו, הוא לא קולט מה קורה ונרדם בחזרה תוך שניה. כבר ככ הרבה פעמים התפרצתי עליו, שאני כנראה נועדתי לחיים שהם ללא שינה, עייפות תמידית ( ועוד אני בתחילת הריון), מאז הלידה לא ישנתי לילה אחד ברציפות. והוא שום דבר לא השתנה מבחינתו והוא גם לא עושה מאמץ לתת לי לישון קצת, אלא אם כן אני ממש מבקשת ממנו ונחלמת על זה סוג של. ולא בא לי להלחם לא בא לי לבקש! בא לי שהוא ידאג לי, יבוא אלי יגיד לי רעייתי האהובה את כל כך עייפה כל הזמן, לכי לישון. עוד יותר שאני ממש מפרגנת לבעלי, כל פעם שהוא קצת עייף במהלך היום או בשבתות אני שולחת אותו לישון.
אחרי הפעם האחרונה שדיברתי איתו על זה ואמרתי לו הכל, אז הוא אמר לי שאני צודקת ומעכשיו הוא ישים לב יותר. אבל הנה הבוקר אותו סיפור, אני שואלת אותו אם הוא יכול לקום להיות עם הילד עד שהוא צריך לצאת לעבודה ואני אשלים כמה דקות שינה, והוא רק אמר כמו מתוך שינה "מה השעה? מה אני אקום עכשיו!?" ונרדם חזרה. ואתמול נרדמנו יחד באותה שעה.
אני לא רוצה להתעצבן.
רוצה להבליג. לשתוק. להבין סופית שזהו נגזרו עלי חיים ללא שינה, ואחרי הלידה הבאה אז זה רק יחמיר כי בטח אצטרך לקום ל2 הילדים. ולא להתעצבן. אבל קשה לי. מרגישה שלאמא שלי אכפת יותר ממני, כל פעם שאני אצלה היא אומרת לי לכי לישון לכי לישון אני אשמור על התינוקוש את נראת עייפה. מבעלי בחיים לא שמעתי את זה. ההפך, כשהוא כן היה שומר עליו ונותן לי לישון, הוא היה מעיר אותי אחרי זמן קצר, גג שעה, ואחכ נותן לי הרגשה של "שמרתי עליו כל כך הרבה עכשיו, אז את צריכה לנאכיל אותו לשחק איתו לקלח אותו ואני צריך לנוח".
אוף. אני עייפה. כל היום עייפה. עייפות שלא משנה כבר כמה אשן לא אצליח להלחם נגדה. מתעצבנת אפילו שמבינה שהוא ישן ככ חזק ולא קולט שום דבר שקורה מסביבו.
תודה לכל מי שהצליחה לקרוא עד כאן
וכמובן ממתקים🙈 לפעמים אוכלת גם פריכיות. בירקות מבושלים היא אוכלת רק תפו"א בצורת צ'יפס.
)