ראש בראש: כיצד לעזור לפעוט שמטיח את ראשו ברצפה? מיכל דליות מייעצת

“אחרי שאומרים לפעוט מספר פעמים להפסיק פעולה מסוימת - הוא מקשר בין הדברים. לתינוקות יש את היכולת להסיק מסקנות, אך הרבה פעמים הם מסיקים מסקנות לא נכונות"

אני אם לפעוט בן שנה וחודשיים, שלאחרונה מטיח את ראשו ברצפה. אני זוכרת שגם אחיו הגדול עשה את זה בזמנו, וגם אז לא ממש הבנו את הסיבה לכך. קראתי על עניין הוויסות החושי ואני חושבת שזה קשור, אך אני לא בטוחה. באשר לבני הקטן, הוא לא מבין שהוא מזיק לעצמו ושזה כואב לו, והטחת הראש מתרחשת בעיקר כשהוא מנסה להירדם. מה לעשות?
“בואי ננסה להבין ראש של ילדים. כשבנך מטיח את הראש ברצפה, זה כואב לו, ואנו אומרים לו להפסיק. אחרי שאנו אומרים לו את אותו דבר מספיק פעמים, הוא עושה את הקישור בין הדברים. לתינוקות יש את היכולת ללמוד ולהסיק מסקנות, אך העניין הוא שהרבה פעמים הם מסיקים מסקנות לא נכונות כי אין להם מספיק ניסיון חיים. את מה שהם לא יודעים עדיין, הם ילמדו עם הזמן. כשאומרים להם על הכאב, בסוף ייעשה הקישור בין המילה כואב לכאב הפיזי המתרחש במהלך הפעולה, ובנך יבין שאומרים לו לא להטיח את ראשו ברצפה. את הקישור בין הדברים הוא כבר הבין, אך הוא לא מסוגל להתאפק. אנו מצפים שהוא ישתף איתנו פעולה, אך לא כך הדבר, הוא עושה את זה כי משהו שם חזק ממנו.

יכול להיות גם שהפעולה משקפת את הצורך שלו לפרוק רגשות או לבצע סוג של חיקוי. ייתכן גם שזה התנהגותי: הוא עושה את זה כשהוא רוצה המון תשומת לב כי באותו רגע לא נתת לו את מבוקשו, זה לא במודע ולא במזיד, הוא עדיין תינוק. הוא הסיק שזה מביא אותך אליו מהר. כדי להחליט מה מקור הבעיה, צריך לראות מהו המצב מקרוב ולברר אותו לעומק. הדרכה הורית הייתה יכולה להעשיר את הידע שלך על ההתמודדות עם המצב. אם הוא מתקשה לישון, כדאי לערוך לו כל מיני סוגי אבחונים כי קשה לו באמת. תינוק בן שנה שעושה דברים שחוזרים על עצמם - זהו מצב שנולד מקושי שאנו לא מבינים. קשה לו עם מצב רגשי ראשוני וקדמוני שהוא לא יודע לפרש לעצמו. אולי ההתנהגות שלו דווקא מקילה עליו, אבל אנו לא רוצים שזה יקרה מאחר שהוא מסכן את עצמו”.     כאמור עשיתי העתק הדבק

אני פשוט מחבקת אותה ואומרת לה לא לעשות את זה.
מעבירה למזרון רך ותלוי מה סיבת הבכי אבל מנסה לפתור אותה כמובן

אני חושבת שזה תלוי במידת המרוקאיות של התינוק.
הבת שלי מרוקאית קטנה, ולכן כשהיא מתעצבנת אני פשוט משכיבה אותה מראש על הרצפה כדי שלא תקבל מכה בראש.
בעצם, התינוק רוצה לקבל משהו, וכשהוא לא מקבל הוא בוכה ודופק את הראש ברצפה כדי לקבל את מבוקשו. כשהוא מבין שהדרך הזו ''לא עובדת'' הוא יחפש דרך אחרת להסביר לאמא מה הוא רוצה (תחשבי שבגיל הזה הם לא מדברים ולכן קשה להם להסביר את רצונם).
הבת שלי הורידה את התדירות כי ראתה שכך אני לא מבינה, ופשוט למדה להצביע על מבוקשה...

איך הוא מבחינת תקשורת? קשר עין? קצת הברות?

אם הוא עושה את הכל אין לך מה לדאוג..

הבן שלי עם אוטיזם וילדים בגן שלו דופקים את הראש בקיר וברצפה שהם מתוסכלים.

בגלל זה אני תמיד דואגת  שאני שומעת התנהגויות כאלה

אבל אם מבחינה התפתחותית הכל בסדר

אין מה לדאוג אולי זה רק קשור לתשומת לב

על השיתוף והעלאת האופציה הזו בזהירות
הוא מאד תקשורתי ומבין. הוא מסתכל עלי לפני, אחרי ותוך כדי שהוא עושה את זה ומחפש את תגובתי והתייחסותי

בהצלחה

מאמינה שזה יעבור  לו בקרוב

הבדיקה מפורקת ולא ידוע אם עשית את הבדיקה שהיא היתה ככה לא תקינה

לא הבנתי למה לפרק

פעם שעברה שפירקתי לא היה את הפס השחור הזה גם

הרי התוצאה גלויה מבלי לפרק
תעשי בדיקה שוב
התוצאה לא ברורה אם זה פס חלש או אפור
כמה זמן אחרי האיחור את נמצאת?
ממליצה לבצע שוב בשתן ראשון של הבוקר ולא לפרק..

..שבת וחג...

חודש תשיעי, אם חלילה מתפתחת בעיה אפשר ליילד אותך מיידית ולהציל אותך ואת העובר,
שום דבר מסביב לא שיקול כרגע.

לא דומה בכלל לדימומים בתחילת הריון..

שיהיו בשורות טובות והלוואי וזה כלום!
וגם אם תאכלו בשבתות פיתות כי לא הספקת לבשל מה זה לעומת לוודא שהכל תקין...
ואל תחכי למצב חמור יותר... ממש לא.

שבת שלום

הייתי מביאה דברים לאשפוז

נבדקתי, והכל היה תקין ב"ה!

אמרו שטוב שבאתי להיבדק...

מחזק את הדברים שכשיש ספק אין ספק.

איזה סיבות יכולות להיות לדימום בסוף היריון?

ראיתי מלא פרסומים -
שבי שומרון
כוכב השחר
מגדל עוז...
נכון שכולם ביו"ש, בחלק של השומרון שאני גרה בו רגוע יחסית.

אם מעניין אותך..

מוזמנת לפרטי אם רלוונטי

גם לרוץ למקלט או לחדר מדרגות עם תינוק זה נוראי.
אולי תנסו לדבר ולראות איך יהיה יותר קל ואיך לתת יותר מרחב

*קובץ מרכז מקומות אירוח לתושבי הדרום*
שומר החומות - צו השעה!
קובץ מקומות אירוח לתושבי הדרום ולוד
אי אפשר לשבת בחיבוק ידיים והרגשנו שיש המון אנשים שרוצים לעזור ושחייב ליצור קובץ שאוסף בתוכו מקומות אירוח עבור תושבי הדרום היקרים.
אז אם יש לכם דירה להשכרה פנויה, יחידת דיור, אם אתם צימר או פשוט מקום אירוח זאת ההזדמנות שלך לעשות טוב!!!
כל מה שאתה צריך לעשות להירשם בטבלה, ולחכות לטלפון
ואם אין באפשרותך, העבירו את הקובץ בקבוצות השונות למשפחות בדרום או למשפחות שיכולות
אהבת חינם, לא מחר - עכשיו♥️

לק"י

שלכם?

אנחנו מהדרום. הדרכים לא סימפטיות בכלל כרגע. גרים בבניין יש מקלט קרוב לבית אבל לא חושבת שנספיק להגיע אליו במידת הצורך. ההורים גרים בערך 20 דק נסיעה ...

אז נראה לי שזה בסדר

תשאלו בפיקוד העורף

אוף

מה יהיה

הקב"ה, רחמים!!!

לק"י

אנחנו מספיקים בדקה להגיע מקומה 2 למקלט בכניסה שלנו עם 3 ילדים.

האמת שאותי גם מלחיצות אזעקות בנסיעה.
אולי תחכו עד אחרי החג ותראו מה המצב?

זה גם כל המחבלים שיש בחלק מהצמתים

ואנחני גרים בקו האש ממש.
עם כל הקושי שלי (והוא עצום, גם ההורים שלי גרים בקו האש אז אנחנו אצל משפחות זרות) אני מבינה שלא אחראי מצידנו לחזור עכשיו.
לא מבחינת הבית עצמו שכל היום יש שם אזעקות וגם לא מבחינת הדרך לבית שהיא גם מאוד לא בטוחה.
אז אני מתחילה להכניס לעצמי לראש שיש מצב שגם לחג לא נצליח לחזור אבל אין מה לעשות, החיים שלנו חשובים.

בלי ממד גם אני הייתי בורחת.

לא נראלי הגיוני לצאת לחדר מדרגות 7 או 8 פעמים עם ילדים ישנים.
גם ככה אני קמתי בגלל אזעקה חצי מרוטה!

אבל הממד תפוס ע"י הילדים!
לפחות הם התעוררו עכשיו ושאלו אם בלילה היו אזעקות.

ופשוט מציעה יותר עזרה.
לא הייתי מתארחת אצל אנשים זרים. לפחות עד חג השבועות.

לא נורא אם קצת קשה.
גם אם זה היה הפוך הייתם עוזרים להם גם אם קשה נכון?
זה הרגעים שבשבילם יש משפחה.

אני ספציפית לא הייתי מרגישה נעים להתארח במקומות אחרים!
אפילו שהם עושים את זה בשמחה.

@@פה לקצת
@בית חלומתי

כאמור, הבית שלי בעז"ה בחג שבועות יהיה ריק. עכשיו דיברתי עם אבא שלי, גם גר בצפת, ובשמחה יתן את היחידה הצמודה לבית שלו - ללא הגבלת זמן. מאחרי החג ואליך.
שימו לב - זה לא להתארח אצל מישהו, זה דירה נפרדת.
מה שכן, ביחידה של אבא שלי אין מטבח. אבל בעז"ה נתארגן עם כירה חשמלית. (זה שתי חדרים, שירותים, אמבטיה, מזגנים) המון המון טבע ושקט ונוף.
מי שמתאים לה, תייגתי את מי שזכרתי פה מהפורום, אפשר לתייג עוד - בשמחה ובאהבה. מחכים לכם❤️

אבל אם נאלץ להישאר כאן גם לשבועות וגם אחרי אז נשמח מאוד.

כרגע אנחנו מקווים שנוכל לחזור הביתה לחג

בעלי חוזר לצבא ואפשר להגיע אליי בשמחה הביתה (כמובן שאני אפנה את הבית ולא אהיה בשטח😁)
דירה מהממת ומתוקה, 3 חדרי שינה(אחד עם מיטה זוגית, אחד עם מיטת תינוק, אפשר להוסיף מזרונים), מצויידת כמו שצריך,מטבח כשר, מכונת כביסה, וכל מה שצריך...
שגרת החיים אצלנו מתנהלת כרגיל לגמרי.
מי שרוצה מוזמנת לפנות אליי בפרטי🙏🙏

יוצאים מהיום עד מוצאי החג
דירה מתוקה ויפה של 2.5 חדרים
יש לול
מטבח כשר
בשמחה אפשר לבשל פה
מיקום בפרטי (ישוב בבנימין קרוב לירושלים)

@חלונות @אין לי הסבר @אנונימיות

 

פשוט ריגשתן!

אבא רק תסתכל משמים ותראה את העם שלך!

אין עוד מה להוסיף.

בכלל לא ברור מאליו להסכים ככה להכניס אנשים זרים הביתה.

אבל זה קובץ ענק עם מאות אנשים...
הסיכוי שמישהו משם יפנה דווקא אליי נמוך מהסיכוי שמישהי מהפורום תפנה אליי...

ובאמת חבל כי הבית שלי די ריק...

נשארנו לשבת והיה בסדר. עזרתי כמה שיכולתי והרגשתי שזה עוזר. היו הרבה אזעקות תודה לאל שנשארנו קרוב לממד. שיהיה שבוע טוב לכולנו ולכל עם ישראל 🙏

אומרים לקחת במשך כל תקופת הפוריות כדי שיהיה מאגר בגוף, כי החומצה הפולית קריטית להתפתחות תקינה של העובר בשליש הראשון.
הכי קריטי בשליש הראשון וכמובן שעדיף לפני אבל זה לא קריטי אם כמה ימים לא תקחי..

לא לקחתי חומצה פולית כבר תקופה ממש ארוכה (לא מתוכנן הריון בקרוב)
ממש גרוע?
אני גרועה בלזכור לקחת כדורים

תכנון כניסה להריון.

אבל זה באמת חשוב.כל הכבוד לך.
אם כי לא הכרחי...

זה מה שלי יש מעל שנה.. ככה לא שוכחים ליטול

פשוט תחזרי לקחת ברגע שיתאפשר לך.
חשוב מאוד לקחת חומצה פולית לפני כניסה להיריון, כמו שכתבו לך זה בעיקר בכדי שיהיה מאגר בגוף לשליש הראשון של ההיריון.
לא קרה כלום ❤️

את יכולה לפנות לארגון 'אפרת', בטוחה שיהיה להם איך לעזור ולייעץ לך.
בעלך אדם מאמין? שואלת מהסיבה הפשוטה שאם את רוצה לנסות לבד, אז את יכולה להסביר לו בצורה הגיונית, שאם אתם עם מניעה ונכנסת להריון, כנראה שה' ממש רוצה שתביאו את הילד הזה.
למה הוא לא רוצה?
לא מרגיש מוכן?
מבחינה כלכלית?

בעלי לא רוצה גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת זה שרוצה יותר רוח בין הילדים הבת שלי בת 7 חודשים בסך הכל וזה מדיי צפוף לו

עכשיו לא מדברים במושגים של לעשות משהו

עכשיו הוא קיבל בשורה שלא היה מוכן אליה נפשית
וזה קשה לו
עכשיו לא מתעסקים בשאלות מה עושים
אלא פשוט
תהיי אשתו.
תהיי אוזן קשבת.
תביני את התחושות שלו
תזכירי לעצמך שזה שלב בדרך
שבהתחלה יש הלם והתנגדות
ולאט לאט זה יתרכך
לאט לאט הוא יתרגל לרעיון
ורק אז אפשר לחשוב על רעיונות מה יכל לעזור ולהקל על מה שמטריד אותו ואולי גם אותך

אבל רגע
קחו אוויר
מותר להציף תחושות

ולא להחליט עכשיו החלטות גורליות שאחר כך אולי תאכלו את הלב בגללן כל החיים

אבל זה עושה מתח ולחץ נפשי מטורף בבית
הוא לא מוכן בשום אופן לעוד ילד ושיתהפך העולם
הוא גם לא מצליח להבין אותי וזה עושה עוד יותר לחץ ועצבים
אני מתחרפפפפפפפנת

למשחק תפקידים לא בריא לכם
הוא לא רוצה ודי
את משכנעת לצד השני

זה מבןי סתום
מישהו צריך לקחת אחריות
וללבוש תלבושת אחרת
שהיא לא ביקורתית מאשימה או מנסה לשכנע
אלא כזאת עם פנים בפנים
עם הקשבה לשני
עם בקשה לעבור את זה יחד כזוג

אולי אפשר שידבר קצת עם חבר טוב וקצת יפרוק מהלב ?
או דמות אחרת?

אני כבר לא יודעת מה לעשות😭😭😭😭😭

יש דמות שמקובלת על שניכם?
או אולי מכון פועה?
מישהו שאפשר לפרוס בפניו את כל הנתונים בלי להתבייש, לקבל עיצה, הכוונה וחיזוק.
בהצלחה רבה!

אם הוא היה מוכן שהבת שלכם לא הייתה קיימת בחיים שלכם

קודם כל חיבוק

לנשום עמוק עמוק....
נראה לי שקודם כל צריך לנסות להבין אותו....
להכנס קצת לראש שלו

מאוד חשוב לדעתי להיות יחד במקום הזה...
לא להכנס ראש בראש וכאילו כל אחד בצד אחר של המתרס...
כמה שיותר להיות יחד. גם בקושי שלו.

ובשלב הבא
בעוד זמן של אולי שבוע, שבועיים...
כשהוא ירגיש שאת לא נגדו אלא מבינה אותו
וגם יהיה לו זמן לעכל עם עצמו...
מאמינה שהדברים יותר יתבהרו וירגעו...
ועם הזמן די מאמינה שהוא לא עד כדי כך יתנגד ועם עוד זמן שיעבור הוא גם ירצה את ההריון...
המון המון סבלנות ותפילה
חיבוק!

המצב הזה ככ קשה
כל יציאה שלי/בן משפחה אני על קוצים
כל אזעקה בעיקר בלילה גורמת לי לחרדה למקות שאני צעד מהממד
רק שייגמר בלי עוד נפגעים והרוגים

ובשורות טובות

וכמובן בשורות טובות❤️❤️

חיבוק🤗

1. לפני ביוץ.

ממליצה לך להתחיל קצת לעבוד עם שמ"פ, ולשקול שיטת אביבה.
מה בדקו לך בבדיקת דם?

אפשר ללמוד שמפ\אביבה מהרשת? או חייבים מדריכה?
לפני שבועיים היו במשך שבוע הרבה הפרשות שקופות (שאלתי פה), אבל אחרי הא''ס באמת לא ברור לי מה הן היו. מעבר לזה אני לא בודקת בפועל.

מה זה שיטת אביבה? תוכלי לפרט? תודה.

אני לא יודעת מה בדקו בבדיקת דם. כשאהיה על המחשב אוכל לבדוק.

יש הרבה חומר ברשת.
אביבה לא.

שיטת אביבה אלה תרגילי התעמלות שמפעילים את איזור הרחם והשחלות, משפרים זרימת דם ופעילות הורמונלית. אפשר להשתמש בהם כדי לפתור בעיות של איזון הורמונלי, קיצור או הארכה של מחזור, ועוד הרבה. את התרגילים מתאימים ספיציפית לפי הצרכים של כל אחת.

גילוי נאות: אני לומדת עכשיו לטפל בשיטת אביבה,

אשמח אם את יכולה להפנות אותי לחומרי קריאה (לפחות להתחיל מזה) ולמדריכות באיזור ירושלים

כדאי לבדוק גם פרולקטין, טסטוסטרון, וכל מה שהם יכולים להציע לך

קודם כל כמה זמן את מנסה להכנס להריון?
לפעמים רופאים ממהרים לשלוח לרופא פוריות ולא תמיד צריך
לפעמים זה לוקח זמן פשוט
והרירית מתעבה לאורך החודש מתחילה דקה ומתעבה לאט לאט וכשהיא נופלת זה בעצם המחזור

אני עכשיו שמונה חודשים אחרי הפסקת מניעה ארוכה. הזמן לא מטריד אותי, אלא המרחקים הארוכים והמחזורים המוזרים שהיו (חלקם כתמונים בקושי).

באמת הרגשתי שברגע שהיא שמעה שאני מנסה להכנס להריון היא ישר הפנתה לפוריות, וכאילו כבר לא היה טעם לשאול עוד שאלות. 

היא שאלה גם על עליה במשקל, אולי אתחיל מזה....

 

תודה רבה שענית

המצב שאת מתארת באמת עדיף ללכת לרופא פוריות שידע להנחות אותך ויבדוק על המרחקים הגדולים והמחזורים שאת מתארת
רופאי פוריות מבינים הרבה יותר בכל הנושא הזה והוא יתן אור על כל מה שקורה וישלח אותך לבדיקות שצריך
בהצלחה רבה יקירה ❤

1. לפני ביוץ. לא נראה לי שאפשר לדעת עוד כמה זמן יהיה הביוץ.
2. מן הסתם תלוי במרפאה עצמה.
3. אם הבדיקה יראו שהביוץ עוד רחוק, לא תצטרכי לבוא כל יומיים. רק כשיותר תתקרבי להיות, יהיה מעקב יותר צפוף.

ב''ה המחזור הגיע בשבת, שופע כרגיל. בדיוק מתי שחשבתי שיגיע (שבועיים אחרי הפרשות שקופות).

שאלה- הרופאה נתנה לי בדיקות דם ליום השלישי, שיוצא בחג הפעם.
יש טעם לעשות את הבדיקות ביום הרביעי או שצריך לחכות לפעם הבאה?

תודה רבה על הפורום וכל המידע בו.

מצאתי גם התייחסות למקרה זהה, מצד מכון פוע״ה

רשימת בדיקות לפני שימור פוריות - מכון פועה

העיקר זה הלאה,כל ירידה לצורך עליה,

בהצלחה רבה רבה לך אמן.

הוא לא עוזב אותי לשניה

בס״ד

קרה לי פעמיים השבת... (יוצא דופן, אבל קרה...)
אני חושבת שכל המדינה על קוצים, גם מי שלא בחזית וקל וחומר מי שכן. במקרים כאלה אני אוהבת להיכנס שוב לחדר ולסיים ב״אמא אוהבת אתכם״. את עושה את המקסימום שלך. את מהממת ממש. שה׳ ישמור אותך ואותם ❤️ בתוך כל עם ישראל. חושבת עלייך ושולחת חיזוקים!!!

תודה יקרה
מחמם את ה⁦♥️⁩

את האמא המדהימה שלהם, ולא יזכרו לך את זה מחוסר סבלנות מדי פעם.

אז תטפחי לעצמך על השכם, ותלכי לפנק את עצמך במשהו טוב.

ומחר יום חדש!

מחר יום חדש בעז"ה
באמת ימים קשים

עצוב ממש..
וכדאי שהמדינה הזו תתעורר ותתייחס גם אלינו, לדרום.

בושה וחרפה

בירושלים שקט, אבל חצי לילה לא ישנתי מרב פחד על המדינה

ואנחנו עדיין ישנים חצי לבושים כי אין לנו ממ"ד, ולצאת בפיג'מה בלי כס"ש זה בסדר רק אם באמת חס ושלום הבית נהרס וכולם מרב רחמים שוכחים לך את הפאדיחות 

אפילו שאני לא מהדרום זה נוראי

כמובן שלא רוצים שיהיה רע לאף אחד אבל פשוט הניתוק הוא נורא

גם דרום גם פריפריה לא מעניינים אף אחד בשום צורה

הפערים ענקיים בכל התחומים בלי קשר לביטחון

לפני שבוע עלה באש כמעט יער שלם בבארי, אנחנו אוהבים לטייל שם... אני לא בטוחה שזה היה בכלל בחדשות (לא בדקתי האמת)

דווקא עכשיו בהרגשה שלי חלק מהעוטף פחות חוטף אלא יותר שדרות, לכיוון אשקלון וצפונה

גם בנתיבות וגם אצלנו (ליד) די רגוע, אזעקות לא הרבה
בעיקר צופים על ירוטים...

על האמון וה"דו קיום" שמישהו חשב שהוא אמיתי וגרים בשכנות טובה עאלק

זה מזכיר לי את סבא וסבתא שלי שגרו בעיראק, ונרצחו שם מעל 100 יהודים נפצעו מאות וב"פרהוד" פוגרום שהיה בבגדד בהשפעת גרמניה הנאצית,
אחרי ששנים יהודים גרו איתם בשלום, היו חלק מהכל בעיראק

ועל כל הילדים שסובלים עכשיו מאזעקות בכל מקום בארץ, אנחנו באמת כבר התרגלנו במידה מסוימת, אבל יש לי ילדה מסוימת שסוחבת את זה פחות בטוב מאחרים...

אתמול הילדים ראו סרטון בערוץ 7 וכל שניה קפץ איפה יש אזעקות, לא הצלחתי לבטל את זה
אז מצאתי את עצמי אומרת להם בלי מחשבה : "תדעו שיש עכשיו הרבה אזעקות באזור שדרות ואשקלון, אז לא צריך להיבהל מכל אזעקה שקופצת, זה נורמלי, בסדר ?

מחבלים עלו על אוטובוס באלג'יר גם באותם זמנים של מלחמת העולם השניה, אוטובוס שסבא רבא שלי היה עליו. הם ביקשו מכל הנוסעים תעודות ומי שהיה כתוב לו בתעודה יהודי או שנראה יהודי הרגו אותו במקום. הגיעו לסבא רבא שלי ורצו לטבוח בו כמו כל השאר (יהודי בעל חזות יהודית מובהקת) לפתע ראש הכנופיה הורה להם לא לגעת בו ושאת את סבא רבא שלי אם הוא זוכר אותו, סבא ענה שלא, והערבי סיפר שכשהיה ילד קטן ויתום ושוטט ברחובות, סבא שלי מצא אותו, הביא אותו אליו הביתה, דאג לו למקלחת, בגדים טובים, אוכל וכסף (היה בעל חנות תכשיטים אמיד, בפרעות אחר כך גזלו ממנו את החנות. לי יש עוד טבעת יהלום שקיבלתי מסבתא שלי שהייתה עוד מהחנות ממה שהצילו. בארץ בגלל קשיי השפה וההסתגלות הוא היה מנקה רחובות. אבל אמר שמעדיף לנקות את רחובות ארץ ישראל מאשר עושר בניכר) ושלח אותו לדרכו. הילד שגדל להיות מחבל זכר לו את זה והורה לשאר ללוות אותו הביתה ולדאוג שלא יפגע. נס.

עוד לא התגברתי על הזה עם הדוד של האמא. איזה סיוט

מילא אני, אבל יש פה נשים בהריון 🥺

שנתן פעם לילד נוצרי אוכל וכסף, וכשהילד גדל הציל את כל העיירה

בגלל שהרב ריחם עליו שהיה קטן.

אמרתי לבעלי שזו בושה שרק כשהטילים מגיעים למרכז המדינה מגיבה..

לקבל את התשישות
לקבל את תחושת המוטרדות
את הראש שלא עובד
הידיים השמאליות.
את חוסר השקט הפנימי
את הדאגה ואי הודאות
לא להלחם בעצמי
לנוח
לשחרר
להתמקד במה שחשוב באמת.
לא הבישולים לחג
לא הניקיון
לא להלחם בממתקים ובסרטים (גם הילדים שלנו צריכים הרגעה זמינה ונוחה)
להתמקד בשמירה על שפיות אישית ומשפחתית
על כללים פשוטים וחיוניים שיתנו יציבות
על הרבה המון בלי סוף חום ואהבה
וסבלנות (זה קשה כל כך......)
גם ילדים לא חרדתיים חווים את המצב, הם רגישים, הם בוכים יותר, רבים יותר, נצמדים יותר/מתרחקים יותר.
חשבתי שאחרי הקורונה יהיה קל יותר, והתבדיתי... זה לחץ אחר, מוחשי יותר, חודרני יותר. אתה לא לגמרי מוגן גם בבית. בדיקה או חיסון לא יעזרו... והילדים מבינים ומגיבים.
וכמובן, להתמלא בעצמך.
לא לשכוח את עצמך.
להקשיב לגוף שלך כשהוא רעב, כשהוא עייף
לכבד אותו עכשיו כדי שיהיו כוחות להמשך.
תמיד יש רגעי שבירה
והם קשים קשים.
ננסה לדחות אותם כמה שיותר... עוד יום, עוד שעה, עוד קצת.
וכשהם מגיעים, לשחרר.
לבכות.
לנסות לבכות אם את לא מצליחה.
הבכי משחרר הכל.
אחריו אפשר לקום ולמצוא כוחות להמשך.

אחרי שהכל נגמר,
יום אחד את מפורקת במיטה
וגם הילדים עוד מפורקים וכואב לך הלב לשלוח לגן (תשלחי, השגרה טובה, עוזרת)
שבוע את בדכדוך כזה והתאוששות ונראה לך שלעולם לא תחזרי לעצמך
ואז זה עובר.
ואת מתאוששת וחיה
ורק אז את מתחילה לשקם את הבית, את הילדים, את הזוגיות.
אל תדאגי, לרוב תוך כמה ימים חוזרים לשגרה.
ואם לא, לא להתמהמה, טיפולים רגשיים לכל הזקוקים. ולך.
וכמובן אחרי הכל לשבת ביחד (עם הילדים/בן הזוג) ולהסיק מסקנות להמשך. מה היה טוב, מה היה קשה, מה כדאי לעשות בפעם הבאה.
כי לצערנו אין פריווילגיה להתעלם מהמציאות...

אמא
כמעט אף אחד לא יפרגן לך
על המאמצים הכבירים שלך
על כוחות הנפש
על הגבורה היומיומית, כל רגע
עוד רגע של גבורה וסבלנות
על מענה לילדים כשאת סוערת ודואגת בעצמך.
את אמא ששולחת בעל לצבא
עוגות לחיילים
וציורים לעוטף
אבל לך בעצמך מגיע צלש
צלש סודי
כי את מה שאת עושה באמת, אף אחד לא רואה ולא יודע
רק את נוטעת בילדים שלך גבורה, בטחון, כוחות נפש
גם כשנראה שהם פגיעים מאוד ורגישים מאוד ולא בהכרח מצליחים להתמודד.
אמהות לאמהות - תפרגנו!!! תעריצו!!!
כל אמא היא לוחמת
לוחמת בשדה סזיפי
שדה שדורש רגש ולא כוח (וכמה קל להפעיל כוח לעומת רגש עדין בתוך מצב חירום...)
שדה שלוקחים אותו כמובן מאליו
שאף אחד לא שולח לך עוגות, או פרחים
שאף אחד לא פנוי להקשיב לך איך עבר עלייך היום, ואיפה את בתוך כל זה.
לפעמים את מטפלת בהורים שלך...
האמת היא שאת גיבורה, את מלכה,
ובואו נהיה רק רגישות אחת לשניה, מפרגנות, עוזרות
את טיפת הכוח שלנו נקדיש לשלוח מנה לשכנה, להתקשר להתעניין, להזמין חברים של הילדים כדי שאמא תנוח...
רק אנחנו יודעות שאנחנו בקו החזית
בואו נהיה שם ביחד.

אני ברחתי מהאזעקות ואני מרגישה שעוד רגע ואני משתגעת.
אין לי מושג איך לעזור לעצמי ובעלי חסר אונים מול הבכי שלי.

אני באמת מפחדת להשתגע. מסכן התינוק שלי.

בס״ד

סגרתי את הפלאפון להלילה. אבל פתחתי אותו שוב כדי לכתוב לך עוד. לא שיש לי דברים מיוחדים להגיד. קטונתי. אבל את ממש בלב שלי ורציתי שתדעי את זה לפחות. שאיפשהו בארץ משהי חושבת עלייך ודואגת לך וגם מאמינה בכוחות הפנימיים שלך. וגם מתפללת עלייך. תרגישי טוב אהובה שלנו ❤️

לא צריך להיות גיבורים בכל מצב. לפעמים הדבר הנכון הוא ללכת בשביל שנוכל להמשיך

אם יש לך לאיפה, תלכי 

להיות נתונה לחסדי אחרים.
להתארח בבתים זרים.
להיות נחמדה לאנשים כשאת במתח ובלחץ ובחרדה על כל מי שנשאר בחזית.
להתמודד עם תינוק קטן כשכל לילה או שניים עוברים מקום.
כשאת יודעת שאין לך בית לחזור אליו.

אני לא יודעת מה לומר לא יודעת. רק שאני כואבת את כאבך כל כך ❤️❤️❤️

תנסי להתנתק מהחדשות. לשמוע מוזיקה. לנשום עמוק. אם לא עוזר תתקשרי לאחד מקווי התמיכה. בשביל זה בדיוק הם שם. חיבוק

לאור המצב היה קצת קשה כי המון אנשים קשה להם והם במתח, ,

אבל מצד שני חייבים לשמוח בשבת.

זה היה קשההה

לא ישנו לא נחנו היינו לחוצים
פשוט שבת קשה.
אמן שזה יגמר בקרוב בעזרת ה' ויהיה לנו שקט בארץ שלנו

הייתה טובה מאוד העובר בעט המון היום

מלכה שהבאת שני אוצרות מופלאים בכזה סבל. זוכרת אותך תוך כדי. מעריצה.

מכירה נשים עם היפראמזיס. מעריצה.

ה' ישלם שכרך!

לפעמים כשמתקשים לדבר ולהביע, נושכים

את עצמה בצורה מלאה וזה מתסכל אותה.

היא חכמה מאד ב"ה, מבינה הרבה דברים.

ויש פער בין מה שהיא רוצה לבקש ממני, למה שהיא מצליחה.

 

בעקבות הגילוי, התחלתי היום להקפיד איתה שכשהיא רוצה משהו, היא תגיד איזושהי מילה בתור בקשה, ולא תסתפק בידיים או המהומים..

 

גם הגננת אמרה לי שזה תלוי גם בקושי לדבר.

 

יש עוד דרך לכוון לזה?

הבת שלי בת שנה ו5 והתחילה לנשוך אותנו כשהיא לא מקבלת מה שהיא רוצה.
זה המקום לחנך- מיד לתפוס לגעור לא ולהגיד שאסור בשום אופן לנשוך.
זה קצת בעיה כשזה אף פעם לא נעשה לידך כי באמת אין לך הזדמנות להגיב.
לגבי הילדים מהגן- ממש לא נעים אבל לא עשית שום דבר רע.
גם יכול להיות שצומחות לה שיניים ונשיכה נעימה לה. אולי לתת נובימול או למרוח משחה בבוקר ולראות אם עוזר
או לתת לה להסתובב עם נשכן

זה לא קשור למידות.לא קשור לטוב שבה.

תוציאי לך את זה מהראש .

הבת שלי הבכורה גם היתה נושכת עד שהפסקתי לרדת לגינה בגלל שהתפדחתי שנשכה ילדים זרים.

למפרע היה לה קושי עם תחושה יכול להיות שזאת הסיבה גם עם הבת שלך.

יכולות להיות עוד הרבה סיבות אבל אין קשר למידות.

לבת שלי ברוך השם יש לב טוב במיוחד ותמיד חושבת על השני.אין קשר!!!

יש לכם קושי נקודתי עכשיו עם נשיכות, אבל זה ממש לא קשור למידות שלה!
בהצלחה!

מה שכן ראיתי בצורה מאד חריפה בחודשים האחרונים,

זה שהיא מאד רכושנית.

מאד מאד קשה לה שילדים אחרים מתמודדים מולה על אותם צעצועים, ממתקים, וכו'.

ברמה של בכי היסטרי וחטיפה של דברים בגינה, אצל סבתא, וכו'.

גם את זה היה לי קשה לראות.

 

אני מאמינה שזה יושב על אותו המקום שממנו היא נושכת,

כנראה שהסיבה היא שיש לילד משהו שהיא רוצה.

אבל אני לא יודעת בוודאות, הגננת לא ידעה להגיד לי,

רק אמרה שזה נורא פתאומי.

תקראי פה שרשורים קודמים על נשיכות.
לגבי הרכושניות יש מה לעשות דווקא- כשהיא נפגשת עם ילדים ואיתך להדריך אותה לוותר ולשתף ולתת.
וגם זה מאוד נורמלי והגיוני בטח לילד ראשון אבל לא רק.
זה גם טוב שהיא יודעת לדאוג לעצמה ולעמוד על שלה

זה נשמע שהילדה יותר גדולה לפי התגובה שלך

אבל היי! היא כולה בת שנה ושבעה....

ממש לא הייתי נלחצת וגם לא מפרשנת כרגע שוב דבר...

לפעמים בגן הילדים בסוג של הישרדות ומתנהגים מאופן שונה מאשר בבית

במיוחד אם היא בכורה ויחידה ורגילה שהכל רק שלה.

גם כמו שאמרו יכול להיות קשור לדיבור ולהבעה.

אני ממליצה לא לעשות מזה היסטריה, זה אולי רק ישיג את ההפך.

כן להגיד אסוך לנשוך, אצלנו לא נושכים

אבל נראה לי להוריד לחץ...

אולי אם לא עוזר בטוב צריך מדי פעם להעניש כשנושכת ואז תבין שלא עושים את זה

אבל זה כבר התפקיד של הגננת ולא שלך.. 

 

לתפוס את היד ולומר "לא" חזק, או להושיב על כיסא בצד לכמה שניות, משהו שיגרום להתניה שזה מעשה מחוץ לתחום.

והיא הייתה מבסוטה ונדנדה רגליים בכיף שלה..

 

בגלל שהיא חכמה, אני חושבת שזו דרך שלה להתמודד עם העונש.

מקוה שהיא באמת הבינה שזה עונש.

תבין פעם הבאה.

בכללי, גננת מנוסה אמורה לדעת להתמודד עם סיטואציה של ילד שנושך

זה סופר נפוץ...

למה שלא תנדנד רגליים. לא סביר שהבינה שזה עונש. את מפרשנת אותה קצת כאילו שהיא בת שלוש. מידות טובות, להתמודד עם העונש. המח בגיל הזה עוד לא מבין בצורה מופשטת. משהו מתסכל אותה והנשיכה זה דרך לבטא. צריך ללמד אותה דרכים אחרות לאט לאט. לשפר את הדיבור לתמלל לה בגובה העיניים כל דבר. איך להתמודד במסגרת זו שאלה קשה. צריך משהו מאוד קצר ומיידי. אולי להתייעץ עם מנהלת המעון? אם היא טובה אולי יש לה כלים וניסיון.
אישית אני נותנת מכה עדינה על הפה. כמו טפיחה. אומרת לא בקול מאוד קשוח ומבט של קו אדום.
אבל לא היה לי מישהו שזה היה בדווקא במסגרת. באמת בעייתי.

להרחיק אותה זה פתרון מצויין, הפתרון לדעתי צריך להיות יותר פרקטי ופחות חינוכי, המילה עונש בכלל לא שייכת בעיני בגיל הזה (ובמידה רבה גם בגיל מאוחר יותר)

את הראשונה שלי נשכו
כשהשני נשך במעון, והמנהלת אמרה לי, עניתי לה 'כח הכבוד, מחזיר את הכבוד למשפחה'
השלישי כבר היה נושך וגם נשוך
בקיצור, נושכת, בסדר, הכל טוב, זה לא שהיא בת 30

אין כמו לשים דברים בפרופורציה!

(זוכרת את עצמי אמא צעירה, זועמת כמו שור על ילד שהעיז לנשוך את הבת שלי...)

פרופורציה כבר אמרנו?

גם הבן שלי בכור בן שנה וכמה חודשים
(הוא לא בגן)
הוא נושך את עצמו ביד בכל פעם שאני אומרת לו אסור או בכל פעם שלא מרשה לו משהו שהוא רוצה..
מידי פעם הוא מנסה לנשוך גם אותי.. לפני כמה ימים נתן לי בפתאומיות נשיכה כואבת בבטן ודי נפגעתי ממנו..
כשאני אומרת אסור בתקיפות הוא ממש נעלב ועושה מבט על סף בכי והלב נשבר לי..
איך אמורה להתנהג איתו?

לק"י

מקסימום מסיחה את דעתו לפני שהוא נושך.
אבל לא אומרת כלום.

יכול להיות שיחס לזה יגרום לו להמשיך.

לק"י

זה מעון?
אמורה להיות מדריכה למעון, שהגננת תתייעץ איתה. אולי יהיו לה טיפים.

היא הגננת היחידה?

הגננות צריכות להשגיח. לחזור על המסר שאסור וזה כואב, בצורה אסרטיבית אבל בלי כעס. לא עוזר לכעוס על בת שנה וחצי. אפשר לתת לה משהו שמותר לנשוך, אולי היא זקוקה לגירוי האוראלי הזה.
ושוב, זה לגמרי תואם גיל ולא מדאיג. לא להלחץ ולא ליצור סטרס סביב הנושא.

שלחנו גם נשכן אחד לגן שיהיה לו... לא יודעת אם זה עזר או שסתם הפסיק לנשוך אבל לי זה היה נוח שאני יכולה לתת לו משהו אחר לנשוך ולבטא את התסכול...

לתת לה מוצץ, דברים לנשוך, לעשות לה עיסויים עמוקים כל ערב לפני השינה עם קרם, ידיים, רגליים, גב ולחיים . בתנועות מעגליות.

שהיא נושכת חפצים סביבה שנראים קצת רכים.

כל מיני צ'ופ'יקים ובליטות.

לא שמתי לב קודם.

 

נתנו לה נשכן לאימוץ ושיחקנו בו הרבה יחד. נשלח לגן.

הבת שלי הייתה צובטת במקום לחבק. ממש מתוך אהבה וגם עליה התלוננו. מה שניסינו היה להסביר מה כן אפשר לעשות. לא לנשוך! תעשי נשיקה. עכשיו תעשי טובה. צריך לתת לה אופציות אחרות להביע את עצמה.

בן כמה היונק?
ב. לא חושבת שיש דרך לדעת

העיקר זה כמה הוא יונק (חבל שא"א למדוד את זה 😏)

לגבי ב,
אין כללים. זה באמת פחות מהנקה מוחלטת, אבל יש נשים בקצה הסקאלה שלא מקבלות מחזור גם עם הנקה אחת ביום בלבד, ולעומתן בקצה השני נשים עם הנקה מלאה שמקבלות. הרוב איפה שהוא באמצע

כל ההריונות שלי זה כך..
פשוט לנוח כמה שיותר..

לא צריך להיות גיבורים בכח
מי שיש לה עבודה וילדים ואין לה ברירה מתמודדת (לפעמים)
ומי שלא, למה לחפש בכח? תנוחי כמה שאת יכולה.

רק מטלות יומיומיות של הבית

עייייפפהה

נראה לך שנשים בהריון עושות ספורט?? אולי חמש עד עשר אחוז מהן. מישהו עובד עלייך 🙈

אני חושבת שבמקומך כן הייתי מתאמצת לעשות איזה הליכה בחוץ, במיוחד בשביל הנפש. אי אפשר רק לשטוף כלים ולישון 9 חודשים. גם לא 3 חודשים. זה ממש מדכא.

אני עדיין בחיים

הבן שלי היום כבר מתורגל רץ לחדר מדרגות.
והילדים של השכנים בצרחות. חלק בוכים.
פשוט נשרף הלב.
עוד אנחנו מנסים למנוע ממנו להיות חשוף. ומסבירים בצורה מינימלית בהתאם להבנה שלו.
אצלם הטלוויזיה כל היום דולקת..ילדים מסכנים🥺

השם יעזור.
באלי שיגמר.

איזה מתיקות.

על כאבים חזקים מאד הייתי הולכת.
יופי שנפסקו ❤️

הייתי הולכת לבדוק שההריון מתפתח ברחם
עשית בדיקת בטא? מה היתה התוצאה?

אני בין 6 ל8 ובטא 120,000 בערך

יש לי כמה השערות אבל אין טעם לציין
בהצלחה יקרה בשורות טובות!!
תעדכני🙏

בשבועות האלו

הרופאת משפחה אמרה לחכות עם הus ליום שלישי ושנראה לה תאומים אפילו
לי כהרגלי נראה כבטח האופציה הגרועה ביותר שזה אולי משו לא תקין..