פורום הריון ולידה (עמוד 2077)

הבעחה בסוכרת הריון זה שהתינוק יאכל מלא מלא סוכר ולכן יהיה ענקי...
אם תשמרי על הסוכר בעז''ה תלדי רגיל

שהתינוק לא יגיע ל4 קילו.
אין שום סיבה שתעשי קיסרי אם את מאוזנת. אלא אם יש עניין אחר שלאו דווקא קשטר לסכרת.

(זה לפחות מה שמיילדת אמרה לי פעם)

לי העריכו 3.900 והתלבטו על ניתוח. בסכרת נותנים עד 4 רגיל, כי חוששים מפרע כתפיים. סתם תינוק גדול אפשר גם עד 4.5 לנסות רגיל

ואם אהיה מאוזנת לא נראה לי שהתינוק יגיע ל5 קילו

בע"ה תהיי מאוזנת והכל יהיה טוב!!

אמרו לי מקסימום ל4 יתנו להגיע.
בפועל נלחצו זירזו לפני כי חששו שיגיעו ל4.
נולדו 3.250 ו3.330 בשבועות 39+2 ו39+5 בהתאמה

הגוף שלי מצליח ללדת תינוקות גדולים

בסכרת מתייחסים שונה.
גם בגלל שהשיליה מזדקנת יותר מהר.
וגם בגלל שהתפלגות המשקל בגוף הוא שונה מתינוק רגיל ויש חשש לפרע כתפיים אם יגיע ל4 קילו.

ותלוי גם ממה מורכב המשקל,
אם זה מכיון שיש תינוק גבוה אז זה משהו אחד
אבל אם התינוק הוא עם כתפיים רחבות במיוחד (מזה חוששים בסכרת הריון) זה כבר משהו אחר

אלא אם כן את קרובה למועד את לא צריכה עכשיו לחשוב על הלידה, מה שצריך כרגע זה ללכת לדיאטנית שתדריך אותך לגבי תזונה נכונה ומעקב רמות סוכר. אם תצליחי להקפיד ותהיי מאוזנת, זה יתבטא גם במשקל תקין של העובר שלא ידרוש ניתוח, גם זירוז לא הכרחי אם מאוזנים היטב ע"י תזונה, אם כי לרוב לא אוהבים לעבור את שבוע 40 בסכרתיות, לא מחשש שהמשקל יעבור את 4 ק"ג אלא כי יש סיכון קצת יותר מוגבר לתמותת עובר ברחם חלילה, בעוברים לאימהות סכרתיות. מה שהכי חשוב זה איזון סוכר מיטבי, זה מפחית את כל הסיכונים. 

אם כי אני שבוע 30 (וואו) ומאז שגיליתי את הסכרת ב28 אני לגמרי חושבת על הלידה.

כרגע תתמקדי בלאכול מאוזן כמו שידירכו אותך. יותר מזה אין מה לעשות, לפחות לא כרגע.

ממש בהצלחה!

ובלידה הם לא כך מאפשרים לידה טבעית?
מפחדת ממש מזירוז
אני יולדת טבעי בלי אפידורל גם

האם את מאוזנת והאם זה עם תזונה/תרופות.
נראה לי ש @חצילוש תדע יותר ממני.

וההערכה לא מתקרבת ל4 קילו, אולי יתנו טבעי. מאוד תלוי בגישה של הרופא/הבי"ח. תגידי שילדת תינוקות גדולים, אולי יתחשבו. בגדול בסכרת המשקל מתרכז בכתפיים וחוששים מפרע כתפיים שח"ו גורם לשיתוק הידיים אחר כך. בדרך כלל מזרזים ב39 גם בסכרת מאוזנת, אם לא תלדי לפני.

יכול להיות שהייתה לך גם בלידות הקודמות סכרת סמויה, שלא עלו עליה ב100. עצם זה שהגעת בכל ההיריונות הקודמים לבדיקה של ה100 יכולה להיות איזשהו סימן לזה.
בגלל שלא עלו על זה- ההיריונות הקודמים הגיעו למשקלים של 4 פלוס. יכול להיות שעכשיו כשעלו על זה- תבני לך דיאטה מתאימה והעובר יגיע למשקל נמוך יותר ולא תהיה שום בעיה ותלדי רגיל.
סכרת הריון לא אומרת בהכרח התערבות, אלא פשוט להשגיח מרגע שעולים עליה...

כדאי לשמור, למרות שזה לא סכרת הריון, כי זה מעיד על משהו.
באחרונים לרוב היה לי סכרת הריון, יש יותר סיכוי ככל שמתבגרים...
יש הרבה נשים שהתינוקות מעל 4 קילו, והסיבה היא הגובה, ויש פחות משמעות לכך. בדרך כלל בסכרת הריון הבעיה היא כתפיים רחבות, ראש גדול, שעלולים להיות בעיתיים, ומסוכנים בלידה.
בדרך כלל אם שומרים על דיאטה בעז"ה הכל יהיה בסדר, ויש לכך אפילו יתרונות להרגשה הכללית שלך בהריון.
דרך אגב באיזה שבוע את?

אמא שלי ילדה שם את כל הלידות והיתה מרוצה מהצוות (תמיד לקחה פרטי) כי אבא שלי כהן.
אני לא יכלתי ללדת שם מסיבה רפואית אבל כשהייתי שם חדרי הלידה לא היו מספיק מרווחים ומזמינים לשהות ארוכה. אבל ידוע לי שהיה תכנון לשפץ אולי שיפצו מאז...

הצוות היה מדהים ממש מלאכים משמים, החדרים קצת קטנים, יחסית לבתי חולים אחרים

מסכימים 2 מלווים, היה ממש סבבה.

 

אשמח אם יש עוד נשים שיכולות לשתף

אני בדיוק סביב זה עכשיו.
אחותי אמרה לי, וגם הדולה שדיברתי איתה על זה: בבית חולים נותנים ידע יותר טכני, וידע כללי שמותאם לכולם.
אם את מגיעה לקורס פרטי (יש החזרים לפעמים, צריך לברר), אפשר להתאים את זה אליך ממש. לצרכים שלך.
ספציפית הדולה שדיברתי איתה אמרה לי שהיא מאוד מתייחסת גם למקום של בן הזוג, וגם מתייחסת למה שקורה אחרי לידה, כולל הנקה.

בעיני אלו טיעונים חשובים ומשמעותיים, אז סגרתי איתה, למרות שבהתחלה באמת חשבתי על הקורס של שערי צדק.

אלה נקודות חשובות.
בקופת חולים אמרו לי שמחזירים על קורסים פרטיים רק אם מעבירה אותם מיילדת מוסמכת מטעם משרד הבריאות, ולא דולה..

ובעז"ה אחזור לשם שוב.
לידה ראשונה ילדתי בשערי צדק ולא אחזור...
מיילדות אנושיות ואלופות.
מה אכפת לי שהחדר לידה לא ענק?? העיקר זה הצוות.
הרופאים היו מעולים. האחיות מקסימות!!
והאחיות בתינוקיה בכלל מהממות. היחס והטיפול...
האמת שכל השאר - אוכל וכו' לא עניין אותי.
בלידה האחרונה אמא שלי היתה איתי, והיתה חצי שנה קודם עם אחותי וגיסתי בשערי צדק ואמרה שאין מה להשוות. המיילדת היתה מדהימה...
אני ממליצה מאוד

6 לידות
אין על היחס שם, נהנתי מהכל
תכף לידה שביעית חוזרת רק לביקור חולים

עזרתן לי

פשוט דמעות ממה שכתבת. 
גם לי יש ימים ששומעת את הרב יגאל כהן ובוכה 
גם אני לפעמים אומרת "אבל מה עשיתי , דווקא אני ממש משתדלת " 
ואין לי תשובות 
יודעת שצריכה לעשות לעצמי רב לשאלות האלה, יודעת. 
ורק מחבקת אותך , אחות אהובה את ! באמת . 
וכן , יכול להיות לך טוב ,כמו מילארדי האנשים בעולם שטוב להם. 
כמו שלכל אחד יש טוב
גם לך . 
גם הריון ולידה עם תינוק בריא. 
יש לך משהו טוב בידיים ואת רוצה ככ לשמור עליו אבל בתכלס אין לך איך וזה מלחיץ . 
חיבוק נוסף אחותי , לכי לבית כנסת , תבכי שם את הכל . 
אוהבת אותך 

בשבילי, הריון זה זמן של חרדה עצומה
פחד נוראי לאבד את מה שקיבלת
פחד נוראי מחוסר השליטה בעניין
את אומרת " אני אמורה להיות מאושרת" אבל בודאי שאת שמחה ומודה. את פשוט מפחדת, וזה הכי מובן בעולם

הזמן יעבור וזה יעבור. אין לי עצות חוץ מהסחות דעת וגם זה בערבון מוגבל
שולחת לבבות

אכן מתחילה לחפש הסחות דעת..
ובעיקר להתחזק במחשבה. הכל בסדר ויהיה בסדר בע״ה.

תודה ❤️

אין לי יותר מידי להגיד לצערי אז חיבוק ענקק
הכל יהיה שווה את זה כשתחזיקי את הפצפונ/ת שלך בידיים
אז יפול לך האסימון שכן הכל בסדר ואת אמא!
תדמייני את הרגע הזה כי הוא בע"ה יגיע
תדמייני את זה ותסתכלי לאבא שבשמיים ותחייכי כי הוא יביא אותך לשם תהי בטוחה
אז את צריכה רק לנוח הרבהההה ולשתות מים זה התקיד שלך כל השאר הקב"ה יעשה אל תדאגי
שתהיה שבת מאושרת 🙏❤

אני אנוח ואשתה המון מים וכל השאר זה בידיי שמים.
אני מתחילה להרפות מהמחשבות השליליות ולשחרר.
השם איתי, הוא אוהב אותי ועובדה שהוא נתן לי את ההיריון הזה על הפעם הראשונה שניסינו אחרי כל הזוועה.

אה... וכמובן שהתאריך המשוער יצא ביום הולדת שלי. 😁
השם רצה לתת לי סגירת מעגל שביום הולדת השנה בכיתי את נשמתי על אובדן ואולי הפעם אני אבכה מאושר.

תודה לך אהובה על החיזוק.
עוזרת באמונה ובאופטימיות שלך כמו תמיד!
את מדהימה.
💗

מהממת תקבלי בע"ה!! המתנה הכי יפה שניתן לבקש..
וכמו שכתבת וכתבו לך כל החמודות פה, זה להשליך על ה' דאגותייך, לשים בו מבטחך ולהתפלל..
מחכה לשרשור בו את מבשרת שמגיע לך מזל טוב כפול-גם יומולדת, וגם אמא!!!
ומתרגשת רק מלדמיין..
בשורות טובות 💞

את כל כך אהובה ויקרה! ⁦❤️⁩ אני רוצה להגיב לך באריכות אבל אין לי זמן כל כך עכשיו... אז רק שולחת לך חיבוק
ואל תאשימי את עצמך על רגשות שאת מרגישה, זה כל כך לגיטימי ומותר לך לפחד, מותר לך לבכות, מותר לך גם להודות ולשמוח, כל דבר שתרגישי הוא לגיטימי והגיוני במצב כזה מורכב, מרגש, מבלבל, משמח, מלחיץ... אז רק תקבלי את עצמך כמו שאת מקבלת את המציאות...

לגבי מה שכתבת- הרי שבורא עולם בוחר להביא לנו את הייסורים מכמה סיבות - אחת מביניהן להזכיר לנו שהוא כאן, שנדבר אליו שנתפלל אליו.
ואני לא מבינה למה.. איפה שכחתי להודות לו?...

אז נכון שלפעמים בורא עולם מביא לנו יסורים כי הוא רוצה לשמוע אותנו. את צודקת לגמרי.
אבל אף פעם אין לנו דרך לדעת למה הוא פועל מה שהוא עושה בעולם. ומה שקורה לנו גם אם הוא קשה מאוד, זה לא אומר שהיינו לא בסדר... יש לו סיבות שלעולם לא נדע, יכול להיות שמה שנראה לנו רע מכין לנו טוב גדול בהמשך, יכול להיות שזה בא לכפר על משהו, יכול להיות שזה כי הוא רוצה אותנו קרובים אליו... וכמו שאנחנו לא יודעים למה, אנחנו גם לא יודעים מה אנחנו צריכים לעשות. העולם לא פועל ככה בצורה גלויה. ההנהגה של הבורא את העולם היא נסתרת, וזה בכוונה, ככה נברא העולם.

את מהממת שאת זוכרת את בורא עולם בכל רגע, אני לומדת ממך ומהאמונה שלך המון ומעריצה אותך על הדבקות שלך ועל המסירות שלך לאמונה ולמצוות אפילו שאת במקום שהרבה יותר קשה לקיים אותם ממני, ואת לא מוותרת! ברור לי ושיהיה ברור גם לך, שהקדוש ברוך הוא רואה ויודע את המסירות שלך אליו, רואה ויודע ושמח בך ואוהב אותך! ברור שאת עושה המון נחת בשמיים, וברור לי שיש לך שכר גדול שמחכה לך.

אבל, יש לי בקשה, אל תחיי בתחושה של שכר ועונש כל הזמן. אל תחשבי על כל דבר רע שקורה למה את היית לא בסדר ובגלל זה זה קרה. כי זה לא חייב להיות נכון, לא תמיד קורים דברים רעים בגלל שאנחנו לא בסדר, או בגלל שהתרחקנו מבורא עולם... אז אל תייסרי את עצמך בגלל זה, טוב?
תזכרי תמיד שכל תפילה שלך נשמעת ובורא עולם רואה אותך ויודע כמה את משתדלת וכמה את מאמינה שהוא מנהיג את העולם ורוצה להאמין שהוא טוב...

⁦❤️⁩⁦❤️⁩⁦❤️⁩

קודם כל- מאוד מעריכה שהתפנית לכתובת לי באריכות.
אני מאוד מקשיבה לכל מה שאתן כותבות ומפנימה לאט לאט.. תאמיני לי שאתן מאוד משפיעות עליי.

אז קודם כל טוב.
טוב אני אשתדל לעבוד על עצמי ולא אתייסר כפי שביקשת והאמת שקלעת בול לעניין התחושה שלי של שכר ועונש- ממש מדויק.

אני לומדת ומבינה שלא כך מתנהל בורא עולם ושלא בהכרח אני לא בסדר כמו שנסתרות דרכי האל מהן הסיבות לאירןעי החיים - אבל לא תמיד זה מגיע מהמקןם הרע.

אני משחררת...
מהבוקר אני במחשבות אבל נכנסת לטוב באמת, בזכותכן.
בע״ה הכל יהיה בסדר.

תודה תודה תודה מכל הלב.
❤️

יש לי דמעות בעיניים... באמת נכנסת לי ללב ⁦❤️⁩
הלוואי שתרגישי ממש איך בורא עולם אוהב אותך ומחבק אותך!

שתהיה שבת שלום, שבת שמחה, רגועה וקדושה ותזכרי שכולנו איתך! בהדלקת נרות נתפלל עלייך ⁦❤️⁩

 

וליאני יקרה, את מדהימה. מבינה אותך כל כך!!!

 

בעניין שכר ועונש, קרה לי למשל שהייתי אחרי טבילה שהתאמצתי בשבילה בטירוף. ברור לי שזה היה מעבר לגדר הטבע.

ואז שוב קיבלתי מחזור (אחרי כמה שנים של המתנה, כן?)

ונכנסתי לפורום ובדיוק היה כאן שרשור על מקווה ונשים כתבו כאן איך היה להן קשה ובאותו חודש נכנסו להיריון וברור להן שזה בזכות זה.

ואצלי זה לא קרה. שוב ושוב ושוב. גם כשעשיתי השתדלות גדולה בשביל לטבול.

אז רק הבאתי דוגמא. זאת באמת עבודה עצמית, להבין ששכר ועונש זה לא עניין פשטני כל כך.

גם לי ההריון הראשון נגמר בחודש חמישי ובחסדי השם זכינו להיפקד ארבעה חודשים אחר כך ממש בתאריך הלידה המשוער. תחילת ההריון הזה הייתה קשה מאוד מבחינה אמונית. כאב הפרידה מההריון ומהתינוקת שחשבתי שתיוולד היה  עדיין טרי וגם חווית האובדן , הפחדים, הלחצים מוחשיים מאוד..
מה שעזר לי זה התפילה. אחרי שכל השליש הראשון הרגשתי ממש שאני מתמוטטת ולא מוכנה להתמודדות הזאת, באיזשהו שלב ה' עשה איתי חסד והאיר לי את הנקודה של הדיבור איתו. מאז אני מדברת עם ה' כל הזמן מהרגע שפוקחת עיניים בבוקר ועד שנרדמת בלילה. אני מתפללת הרבה יותר ואני מרגישה שזה מה שמחזיק אותי מבחינה נפשית (עכשיו אני בחודש תשיעי ב"ה).  לא אשקר, באמת שהריון אחרי לידה שקטה הוא לא פשוט מאף בחינה ובאופן טבעי מלווה ביותר חששות ופחדים אבל ההרגשה שבורא עולם שותף איתי בכל התהליך פשוט מחייה ונותנת כוח.
צריך לזכור שבאמת המטרה האמיתית שלנו בחיים בעולם הזה היא לעבוד את הבורא, וכל נסיבות החיים שלנו אלו הכלים שה' נותן לנו כדי לעבוד אותו איתם. מבחינתי ההריון הזה הוא ממש מכשיר כושר לפיתוח אמונה וכמובן שגם הקשר עם הבורא מעמיק ומתפתח.
אז כמה שזה קשה ומפחיד וגם אם עוד יבואו רגעים של קטנות ופחדים, תזכרי שאת עכשיו עטופה ברחמים של הקדוש ברוך הוא , שלוקח אותך הישר אליו יד ביד ממש כמו אבא שמלמד את התינוק שלו ללכת (בעזרת השם שבקרוב תזכו לחוות את החוויה הזאת בעצמכם!)

מתפללת שתרגישי את ה' איתך ושתראי במוחש איך כל מה שקורה מוביל אותך לתכלית שלך. וכמובן הריון קל ומשעמם ולידה קלה בידיים מלאות !

ככ מזדהה עם כל מה שכתבת, כאילו זו אני.
אני שמחה לדעת שאפשר להתמודד עם זה, שהיריון אחרי לידה שקטה זה קשה אבל מצליחים לשחרר את הפחד.
רצה השם שגם אצלי בדיוק אחרי 4 חודשים נכנסו שוב להיריון, אני לאט לאט מעכלת ומקבלת את העובדה שאני בהיריון והכל יהיה בסדר. ושהשם באמת איתי ואוהב אותי.

תודה לך על השיתוף של הסיפןר, באמת שעוזר לי לראות ולשמוע התמודדות של נשים שהיו במצבי ולדעת שברוך השם קורים גם דברים טובים.

שבע״ה תזכי ללידה קלה והמשך היריון קל (מה שנותר ממנו )

תודה רבה!
💗

דעה אחת אומרת שבדיקה חיובית בשלהי החודש מסמנת שבעצם הביוץ כבר היה והתרחש, כנראה במועדו.

דעה אחרת אומרת שיש דמיון מסוים בין ההורמונים ולכן הבדיקה עשויה לזהות גם הריון.

 

בכל מקרה, בדיקת ביוץ חיובית היא לא אינדיקציה להריון.

הייתי ממתינה ליום א' והמון המון המון בהצלחה

במקרה של שחלות פוליציסטיות קשה אפילו יותר להסתמך על הבדיקה, כי רמות ה-LH גבוהות מטבען במועדים שונים של החודש.

 

שוב בהצלחה, מחזיקה אצבעות

אני לא פוליציסטית
מחזורים סדירים יחסית עם סטיות פה ושם של יומיים 3..
בדקתי כמה פעמים בעבר והסטיק היה שלילי יום לפני מחזור
ואני מרגישה כל מיני תחושות שגורמות לי לחשוד
אבל כן אצטרך לחכות כי לא רציתי לקנות בדיקה לפני הזמן

הריון במצב כמו שתארת.
בהצלחה!

זה בא והולך
יש רגעים שאין כאב
יש רגעים שיש וזה לא בנקודה אחת
מה שכן
יש לי גם כאב ברגל בצד הזה, לאורך הרגל
כמו כשנתפס עצב/שריר
יש לי בעיה בצד הזה בגב תחתון שזה קורה לי לאחר מאמץ
לא זכור לי שהתאמצתי אבל זה מרגיש לי שהכל ביחד
אני לא יודעת ממה נובע אבל יום שני יש לי רופא נשים ואבקש לבדוק אם יש משהו חריג כמובן
כן יש לפעמים כאבים בצד השני
לפעמים בצד שדיברתי עליו הכאב שזה יןתר עקצוצים דקירות לא כאב משתק
יורד כיוון המפשעה
לפעמים מורגש יותר חמעלה
ממש ממש אבל ממש לא ברור מה זה
מקווה שהכל בסדר

בדיוק החלטתי להשוות מחירים כי בדכ קונה רק בסופר פארם אבל אולי בקופה יהיה יותר זול

זה ויטמין.
לא צריך מרשם.

עם מרשם, לא משנה איפה זה ממש מוזיל משמעותית.

ואומרת שהסתובבתי השבוע בירושלים ויש עכשיו הרבה שמלות "רגילות" שיכולות להתאים להנקה פשוט כי יש עכשיו קטע עם כפתורים בלמעלה של השמלה

יש בshein מלא שמלות מהממות וצנועות..

יש שמלות/ סרפנים ללא שרוול,
מישהי כתבה פה ולקחתי את זה והאמת הרבה יותר נוח עם חולצת בסיס.
למרות שאני מבינה את השנאה אליה...

אז אם הולך יש בזויה ושות'
עם כפתורים מקדימה

להיפך היא הכי נוחה, עולה איפה שצריך ונשארת שם, לא עולה איפה שלא צריך ולכן גם לא חושפת.
וגם שמלת כפתורים יש בעיה איתה כשהחזה גדוש הבד נמתח ונוצר "חלון" בין הכפתורים,
לי אישית יש גם בטן (לא נראה לי כ"כ חריג אחרי לידה) אז בכלל כל האיזור מרגיש הרים וגבעות,
חולצה פותרת גם את זה.

אז יכול להיות שחלק מהשמלות הישנות שלי יתאימו
זאת לידה ראשונה אז אני לא כל כך יודעת למה לצפות

הכי נוח גופית בסיס יעני חולצת בסיס ללא שרוולים

ומעל שמלה עם שרוול וכפתורים / פתח וי גדול / מעטפת

הבעיה היא המחיר😐

שמלת פסים לרוחב כחול לבן בגזרה מהממת ומחמיאה.
8.99US $ 31% OFF|רגש אמהות כותנה פסים קיץ אביב חצאית הריון בהריון אישה ליולדות שמלת הנקה שמלה|Dresses| - AliExpress

זה הרע במיעוטו מבחינתי כי כשתינוק צורך פחות נוח לכפתר ולפתוח כפתורים.
הכי נוח לי זה חולצות רגילות ואפשר לשים מתחת גופיה ואז את מרימה את החולצה ומורידה את הגופיה( מותחת כזה מלמעלה למטה רק בחזה ואז לא רואים בכלל בטן וכו..
יש גם שמלות שיש להם כמו חתך באמצע שמתרומם זה גם נחמד ומתאים גם מבחינת גזרה ראיתי כזו בתאירי אבל לא כל כך אהבתי את הצבעים..
ואפשר גם שמלות פשוטות( לא מחויתות) ולשים מתחת חצאית בסיס ואז פשוט מרימים..

זה כמו כפתורים אבל בלי זמן הכיפתור הלחוץ כשהילד בוכה

CB, מקימי..

אם זה הסגנון שלך..

אסור לפרסם באתר. ולפי זה שאת כמעט ורק מפרסמת, אני מניחה שזו מטרתך באתר.

עם חולצת בסיס. ככה מושכים את השמלה קצת למטה, מעלים את החולצה למעלה ואפשר להניק בקלות ובנוחות.

(ואולי הוא כבר יפנה אלייך) ותגידי לו שמה שאמרת זה כי ככ דאגת לו , וזה ככ עצבן אותך, ואת עושה את זה מטוב וזה פוגע בך 

חיבוק גדול..
מבינה אותך כל כך שהבעל יכול לפעמים לגרום לנו להתפוצץ כמו פצצת אטום מתקתקת....
תסבירי לו כשאת קצת נרגעת, וגם הוא, שאם זה כל כל מלחיץ אותך ומדאיג, אז שישים להם מגינים בשבילך, גם אם הוא לכאורה צודק שזה מיותר, בשבילי, מה אכפת לך? זה מרגיע אותי!

חיבוק על החוויה המעצבנת😘

ש"צוחקים" על חשבון הילדים ונהנים לפגוע או לעשות להם שטויות, כי הם רק ילדים ולא מבינים וכו וכו 🤢 (כמובן שאני לא מסכימה עם הגישה הזו בכלל)
קחי את הדבר הכי פשוט: הורה שמניף את הילד לגובה והילד מבוהל, אבל לאבא זה כיף
או הורה שמדגדג את הילד והילד מרגיש שזה מציק, אבל ההורה ממשיך כי זה "מצחיק"
הורה שאומר לילד אם תעשה כך וכך תקבל כך וכך.. ואין לו שום כוונה לקיים את זה

לגמרי מבינה אותך..

ולפעמים שאני רואה דברים כמו שתיארת בא לי לקחת את התינוק/ ילד ולחבק אותו חזק
פשוט כואב בלב גם בדברים הכביכול קטנים שתיארת. רגישה לזה מאוד
שבורא עולם ישלח בליבם של כל המבוגרים חמלה עצומה כלפי ילדים ותינוקות 🙏

על זה שהילד שלה ( בן פחות מ3) לא ויתר לאחותו בת הכמעט שנתיים על האופניים, היא הורידה אותו בכח, הושיבה במקומו את הילדה ואז.. "דרסה" את הילד שלה עם האופניים, כשאחותו ישובה עליהם. הילד נפל ופרץ בבכי, והיא-וזה הכי זעזע אותי-מסתכלת עליו וצוחקת!! צוחקת!!
מלמדים אותנו בבית הספר ובתיכון נוסחאות במתמטיקה, חוקים באזרחות, מאורעות בהסטוריה ומילים באנגלית,
לא מלמדים אותנו להיות בני זוג והורים.
עגום.

לא הייתי צריכה לקרוא את זה לפני השינה (ובכלל)
השם ירחם.. לפעמים בא לי לקחת את כל הילדים האלה תחת חסותי
ונכון, לא מלמדים וזה חבל.. ובגלל זה מתפללת שהשם הטוב ירחם הוא על ילדיו הקטנים..

יש גם יותר גרוע. אבל זה ממש ממש לא נורמטיבי (נראה לי כותבת כדי להירגע בעצמי )

א. עצם המעשה נוראי
ב. להעניש ילד שלא מוותר? שריטה רצינית.

הייתה לי שכנה שהייתה צורחת על הילדים שהיא תזרוק אותם לפח הזבל
והם היו בוכים היסטרים
כמה התלבטתי אם לדווח, בסוף שלחתי מייל. לא יצא מזה כלום

דודה שלי עובדת סוציאלית דיווחה בעצמה על שכנים ולא עשו כלום כי לא היו מספיק תלונות

אם זה מקרה יחיד, או לא.
ואת יודעת, לכולנו יש לפחות פעם בחיים את השכנה הזאת שאנחנו שוקלות אם לדווח עליה ובסוף הילדים גדלים וכולם בסדר פחות או יותר.
אבל מה שתיארת ממש חמור בעיני.

אין לי תובנות, מקפיצה לך...

כלומר הוא האח של בעלך?
תגידי לבעלך שישוחח איתו. שזה מזעזע.
שזה הורס את הקשר ביניהם קשר הורי חם ואוהב לא אמור להיות ככה. למרות שאני מנסה לא לשפוט אבל איך שאת מספרת זה לא נשמע טוב.
אולי אפשר לשלוח מישהו לשוחח איתו? אולי רב? או דמות אחרת? זה נוגד כל כך הרבה ערכים... ממש כואב הלב

ובעלי גם ככה לא מסתדר איתו אם אני אספר לו את זה זה יגרןם לעוד יותר איבה בינהם
אני לא יודעת למי לספר ואם זה מקןמי להתערב בכלל;(

ואם ישאלו אותך מה קרה תגידי שאת לא מסוגלת לראות את זה. כי זה מאוד לא נעים שהילדה סובלת

אבל זה נשמע לי ממש לא נורמלי.
יש איזו סבתא שיכולה לנער אותו?
ממש התעללות בילדה.

מסוימת ואמרה לו את זה כמה פעמים. הוא התעצבן שמעירים לו איך להחזיק את התינןקת שלו והמשיך לעשות את זה דווקא. עד שהדודה קמה והלכה לו מול הפרצוף כי כאב לה לראות את זה. זה רק גרם ליחסים בינהם להתרחק..וכל השאר לא מעירים כי באמת לא רוצים להרוס את היחסים://

מתנהג בעצמו כמו תינוק

לדבר ולהעיר זה לא אותו דבר
להעיר יוצר מגננה או התקפה
לדבר באופן ישיר ובוגר בלי להתקיף ולהאשים
רק לשקף לו מה את רואב מהצד ומה את חושבת ששה עלול לגרום לילדה ..ובכללי שיש שלבים בהתפתחות הרגשית ובכי זה חלק בריא מהתהפתחות ומהיכולת שלהם להביע את עצמם ולאט לאט זה מתמעט באופן טבעי.
בטון מאוד ענייני ואכפתי
לא דוקא את- הכוונה לאח,אבא,דוד מישהו קרוב בקשר טוב איתו

לא משהו שאמור להעמיד אותו על הרגליים האחוריות
אבל הוא מאוד רגיש גם לדברים האלו, הוא מבחינתו יסתדר לבד עם אשתו ואין מקום לדבר על שום דבר שנוגד את מה שהןא עושה..גם לא מצד המשפחה שלו אגב שהוא לא בקשר הכי טוב איתם..אבל גם אין לי קשר עם הקרובים שלו אלא רק מהצד שלנו של המשפחה אז ככה או ככה אין לי איך לזרוק להם משהו עליו..
אם כבר זה רק שאני אדבר איתו או עם אשתו ואסביר להם באכפתיות ונעימות שזה יכול להיוצ בעייתי אבל כבר דיברו איתם על משהו דומה בעבר וזה רק עיצבן אותם
לא מאמינה שזה יתקבל בצורה יפה וזה לקחת סיכון

כואב הלב
חוסר אונים זו הרגשה זיפט
היו לי כל מיני מקרים מזעזעים של תלמידים שאפילו דיווחנו לרווחה ולא קרה מזה כלום
ואת רואה את הילד יום אחרי יום וחוץ מלחבק אותו בגן אין לך מה לעשות....

לא מצליחה להבין את זה. הרי כל שאיפותינו שהילדים יהיו שמחים ובריאים, איך אפשר לצער ילד ככה בכוונה? ועוד תינוק שלא מבין כלום?

את אומרת שלהעיר לו לא עוזר, אולי הדרך היא ע"י מה שנקרא דוגמא אישית? אני לא מכירה את הדמויות הפועלות, אבל מנסה הצעה:
אולי כשאת רואה כזה מקרה והילדה בוכה, את יכולה לקחת אותה ולחבק אותה, ולדבר כביכול אליה, אבל להעביר מסר לאבא:
בואי מותק, זה מפחיד/מעליב אותך? זה לא נעים לך? בואי, אני אעשה לך נעים! אבא מנסה בסהכ להצחיק אותך, אבל זה לא מצחיק אותך? בואי, אני אראה לך משהו מצחיק...
אולי זה לא רעיון טוב, לא יודעת... אני מניחה שאת תדעי

והם מאווווד רגישים לביקורת
מה גם כשהיא בוכה זה יהיה מוזר שאקח אותה מהם ואנסה להרגיע אותה כשהאמא בסביבה..
תודה לך על ההצעה

זו פשוט התעללות!!!!

והכי לזכור שלפני שהתינוק ירד לעולם הוא בחר את ההורים שלו לצורך התיקון שלו.
אין לי דרך אחרת להתמודד עם הזעזוע שזה גורם לי....

ולצערי יש לי כמה התמודדויות עם הנושא מהקרובים אלי.

והעיקר מזכירה לעצמי שהקבה ישלם לכל אחד כגמולו וממנו לא נסתר דבר.

רק באמת מציינת לטובת השירשור שיש דברים שחובה לדווח עליהם, אומנם זה לא המקרה אבל חשוב להעלות למודעות.

ובימים אלו במיוחד חשוב להתחזק בתפילה שנסעה לכבד את ילדנו ואת הסובבים אותנו.

רק טוב לכולן

הבעיה שלהצליח לתת את הביקורת בצורה שתישמע זה ממש קשה.
מה עם אשתו? לה זה מפריע? או שהיא בסדר עם זה?
אם יש קשר טוב איתה, הייתי מנסה לעורר את המודעות שלה לזה שכדאי לה לדבר איתו על זה (אלא אם כן גם היא כבר ניסתה ולא הלך...).

באופן כללי אני חושבת שהדרך לדבר בצורה שתישמע זה להתחיל מעין טובה עליו, לשבח אותו על מה שהוא כן טוב בו כאבא (ממש לחפש מה הוא כן עושה טוב, איפה הוא כן מראה את האכפתיות שלו כלפיה). אפילו את מה שהוא עושה להגיד בפרשנות חיובית (כבר מגיל כזה צעיר אתה רוצה ללמד אותה להתמודד עם העולם, ולא להיבהל מכל דבר). להאמין שהוא באמת לא רוצה להתעלל בה אלא עושה את זה מתוך חוסר מודעות לנזק שהוא גורם (וגם אם מישהו אמר לו - כשאומרים למישהו ביקורת על משהו שהוא עושה, זה טבעי להיאטם ולדחות ולא לקבל בגלל העלבון מעצם זה שמבקרים אותך במשהו שאתה לא רוצה לעשות בו רע).
כשבאים בצורה כזאת, אולי יש יותר סיכוי שהוא ישמע אחר כך באיזה שלב מתאים להתחיל ללמד ילדים להתמודד עם מה שלא נעים בעולם (לקבל את זה שחשוב לו ללמד אותה, אבל לחשוב ביחד איתו מתי הלימוד הזה באמת יהיה אפקטיבי), לספר לו על זה שהשלב הזה הוא השלב שבו התינוק לומד להכיר את העולם, ולהכיר את האנשים שסביבו, ואם הוא נחשף יותר מידי לפחד, זה לא מלמד אותו להתמודד עם פחד אלא מלמד אותו שהעולם מפחיד ושאבא מפחיד, ואולי כדאי להשקיע קודם כל לתת בסיס של היכרות חיובית עם העולם ועם אבא, ורק אחר כך ובגיל המתאים לעזור ללמוד להתמודד גם עם פרצופים מפחידים (תכלס תינוק שסומך על ההורים שלו ואוהב אותם יכול לא להיבהל מפרצוף מפחיד כבר בגיל די צעיר ואפילו להבין שזה סגנון המשחק עם אבא, אבל חייבים קודם את הבסיס של אהבה ואמון).
לא יודעת אם יש לזה סיכוי, אבל זה הכיוון שאני חושבת שהייתי מנסה (ואולי עדיף דרך אשתו, לא יודעת...).

לא לשפוט את הדרך שלו אלא להבין את הכוונה הטובה מאחוריה ולשקף לו את זה
וואלה בהחלט יש סיכוי שזה יצליח
נשמע שהוא יבין את זה
אני אחזור לעדכן😌

1. למיטב זכרוני, מכון פועה ממליצים לקחת בין 5-10 ימים לפני בא הווסת.

2. הימור , לדעתי. אולי שיכניסו את ההתקן הרבה זמן לפני החתונה ולא ממש בסמוך. בכל מקרה היא כנראה תצטרך לקחת כדורים לסדר את המחזור שזה גם צריך להיות באופן נכון

אסור להתחיל לקחת פרימולוט נור לפני שהביוץ עבר בוודאות! אחרת זה עושה כתמים ולא עובד..

הגיוני להניח ששלושה שבועות אחרי הווסת כבר עבר הביוץ..

האם בחורה בתולה יכולה מבחינת טכנית לשים התקן?

מן הסתם ברור שזה יפגע בקרום הבתולין, אבל נוסף על כך האם הנרתיק מספיק רחב וגמיש שזה אפשרי?

נראה לי ממש חודרני ופולשני לעשות דבר כזה לפני חתונה.. כשכל המקום סגור ושמור ופתאום צריך לתת תמישהו להתעסק שם..

בס״ד

מבחינתי זה בהחלט יכול להיות סוג של התוויית-נגד. תודה שכתבת 🙏🏻

לעתים ההתקנה קשה יותר אצל צעירות שטרם ילדו ופחות רגילות לבדיקה גינקולוגית. אולם עם הכנה מתאימה והסברים נכונים אין כל מניעה לעשות זאת.

(לגבי שלמות הקרום, בין כה וכה רבות מהבנות מגיעות לחתונה עם קרום שחוק).

הגיוני מאוד
לוקחים אחרי הביוץ ולפני המחזור הבא, משאיר את רמות הפרוגסטרון גבוהות ומונע מרירית הרחם לנשור (מה שמביא לדימום הוויסתי)

ממש לא הייתי מכניסה לפני חתונה בגלל שזה ממש פולשני ועם פוטנציאל ליצור שיבושים גדולים ובעיקר בלתי צפויים ובלתי ניתנים לשליטה.
נשואים טריים חשוב שיהיו כמה שיותר מותרים וכמה שפחות בעיות עם טהרה..
ההתקנה ממש יכולה לפצוע את צוואר הרחם ולגרום לפצע שאחר כך מדמם בבדיקות. ויש עוד שלל בעיות שיכולות להיות..
מה הסיבה שהם רוצים דווקא התקן?

בס''ד

 

אני חושבת שהם ירדו מהרעיון. אבל בכללי כבר אין להם מספיק זמן כדי להתחיל לקחת גלולות משולבות והם מעוניינים במניעה טובה על ההתחלה.

היום מתחילה להיות רווחת יותר הגישה של התקן גם לנשים שלא ילדו. פעם חששו מזה, אבל בשנים האחרונות גילו שאין בזה סכנה ואין מניעה להתקין גם אצל אישה שלא ילדה. זו פרקטיקה שהיא כבר די רווחת בעולם המערבי (אני מכירה כמה נשים שלא ילדו והן עם התקן).

אבל במקרה שלך, אם היא בתולה זה כמובן יותר בעייתי... אני מדברת על נשים שמקיימות יחסים (נשואות או רווקות) ופשוט לא ילדו. במקרה כזה אין מניעה לשים התקן.
אם מישהי בתולה - באמת לא יודעת. שתתייעץ עם רופא (הרי הקרום בכל מקרה לא סגור לגמרי, אולי אפשר להחדיר דרכו מבלי לפגוע בו).
לעניין דימומים וכו׳ - אני גם לא יודעת... אבל רק לעניין ההתקן לאישה שלא ילדה - זה בהחלט אפשרי.

יש סוג של התקן חצי הורמונלי קוראים לו קיילינה. הרופאת נשים שלי אמרה שההתקנה שלו קלה בהרבה מכל התקן אחר. והיא התקינה אותה הרבה לנערות ונשים צעירות לפני לידה. (משערת לעצמי כמובן שהן לא שומרות נגיעה ויותר מזה..) אז אני מניחה שזה אפשרי...
כמובן כדאי לקחת טווח של דימומי הסתגלות לפני החתונה

בתחילת השימוש - ולכלה דתייה זה עשוי להיות סיוט!!

הכתמות בלתי-סדירות ודימומים בין-וסתיים הן תופעות שכיחות מאוד ב3-6 חודשי השימוש הראשונים בכל התקן הורמונלי.

בגלל סיבות רפואיות התקן העה האופציה היחידה שלי למניעה.
לא מומלץ לשים התקן לפני החתונה. גם מבחינת זה שעלול להיות הכתמות וגם ההתקנה עללוה להיות לא נעימה בכלל ובמיוחד לבטולה שהמקום צר ועדין חא גמיש, מה גם שהלחץ שמן הסתם יהיה לה עלול לגרום להתכוצויות מה שעלול להקשות עוד יותר וכל זה יכול ליצור טראומה בכל הנושא של חדירה.
בעצה של רב ורופאת נשים דתיה ההנחיות שקיבלנו היו אחרי ביאה ראשנה לקחת פוסטינור ולהגיע להתקין התקן במחזור הראשון.
(בפועל לא לקחתי פוסטינור כי כבר הייתי הרבה אחרי ביוץ)
ועדיין ההתקנה זכורה לי מאוד לרעה
ואני שמחה שלא עברתי את זה לפני החתונה.

ד.א. יש התקן מיני נובה טי במיוחד להערות שאותו מומלץ להתקין לפני לידה ראשונה

בס״ד

אפשר לשאול איך בדקת מתי הביוץ היה? בזכות מקלונים?

לקחתי לפני החתונה פרמולט נור
ובגלל שחיבים לקחת אותו לפני ביוץ עשיתי בדיקת דם שבה הרופאה אישרה לי שאני אחרי ביוץ ורק אז התחלתי לקחת ולא הפסקתי עד ביאה ראשונה
כך שידעתי שאין סיכוי להריון

אובחנה עי הרופאים עם סימפיזיוליזיס,
הלכה לטיפול של דיקור סיני והמטפל לפי האבחון שלו טען שזה לא סימפיזיוליזיס אלא משהו אחר.
בכל אופן עשתה סדרת טיפולים וזה הדבר שהכי עזר לה לכאבים.
תרגישי טוב 🙏

לא הבנתי למה זה נצרך, מה שהכי חשוב בעייני זה למצוא משהו שעוזר לכאב.

(ותגיד שכן 😭😭😭)

הילדה עם טיטול, אם זה משנה משהו

זה מגעיל והם סובלים ממש☹️

אבל לא זוכרת שכשהיה לבן שלי תולעים אמרו לי לא להביא🤷‍♀️

איכס אבל איפה שהבן שלי היה הן היו מחתלות על משטח מסריח. בלי היגיינה בלי כלום בגלל זה נדבק.

אני פשוט שניה לפני קריסה טוטאלית, ויש לי מליון דברים להספיק. חייבת את עצמי לעצמי היום.

שאלתי את המנהלת של המעון, אמרה לי שלא שולחים.


למה אני בנאדם אחראי? למה???? 😭😭😭😭

נכון זה לא קל להשאיר בבית.

אבל האחריות שלך מהממת,

וצריכים ללמוד ממך ישר כוח 

שלומצ' היקרה רפואה מהירה

שבת שלום ושמחה שיהיה לך.

מותר לשלוח בוודאות.
שמעתי בשם מפקחת של התמת

זה כתוב שם

שניהם מדבקים, לא נעימים אבל לא מסוכנים.
מתולעים יותר אפשר להישמר ע"י הגיינה בהחלפה, מה שבמעונות גם ככה חייב להיות...

לא למנהלת. יש לה אינטרס.

עכשיו הבן שלי עם אנטיביוטיקה. מותר להחזיר אותו לגן בוודאות. הוא לא מדבק בשום צורה, היינו אצל רופאה כמה פעמים.

וממש לא הלכתי להגיד לגננת שהוא עם אנטיביוטיקה. ממש לא.
תהיה מתוקה ככל שתהיה.

לכן רק אחרי שקיבל טיפול מותר שילך לגן או למעון בלי טיפול שלא ילך

 

נטילת מנה אחת של ורמוקס
ממליצה לך לבקש מהרופא מרשם ל2 (אחד לכל ילדה כי הם אצלנו לא מוכרים יותר מאחד) ושיהיה לך תמיד אחד סגור בבית. ישגם מוצר טבעי שנקרא R56 יש לילדים ויש רגיל וזה מאוד עוזר זה טיפות בלי טעם מטפטפים לקצת מים ונותנים פעמים ביום למשך 3 ימים משהו כזה.
אצלנו זה יותר יעיל מורמוקס

אבל אם נתת ורמוקס תשלחי לדעתי. הרי משם זה הגיע וזה די קרב אבוד להוציא משם. כמו כינים כזה.

המעון הוא מקור ההדבקות
ותולעים לפעמים זה תקופות ארוכות שזה לא עובר- אז לא ילכו לגן חודשים ?

אגב גם כינים מותר לשלוח וזה נוראי בעייני לא פחות,
אבל זה המצב

כששאלתי את הרופאת ילדים על הילדה שהיתה אז בת שנה וחצי, היא ממש התעצבנה על המטפלת שאמרה לא להביא ילדה עם תולעים.

היא אומרת שחוץ מידיים שנוגעות באזור הטיטול ולא שוטפים אותן אח"כ אין סיבה שהיא תדביק ילדים אחרים.

ילדה בת שנה וחצי לא מצליחה להכניס יד לטיטול. וגורם ההדבקה היחיד שיכול להיות זה חוסר הגיינה של הצוות או של אזור ההחתלה.

אז אם היא בשלב כזה, בוודאי לשלוח.

הלכנו לרופאה שהיא לא הקבועה שלנו (כי לא היה תור, כרגיל).

אמרה שכבר לא נותנים ורמוקס לפני גיל 3, מה גם שהילדה מקבלת במקביל גם אנטיביוטיקה ומוקוליט (חגיגה אצלנו).

נתנה לנו ג'ל בשם נו-ורם, משהו ישראלי, חדש. 

מאוד מאוד מקווה שיעזור!

אמרה לא לשלוח עד לסוף הטיפול (כלומר, יום שני בבוקר). 

 

הרופא שלנו (התכתבנו איתו) נתן מרשם לורמוקס והתעלם באלגנטיות מהשאלה אם לשלוח לגן או לא.

 

 

הילדה אוטוטו בת 2.3.

המעון פרטי, אולי בגלל זה יש למנהלת את היכולת לקבוע מתי מגיעים/לא מגיעים לגן (אם יש אישור רופא היא מאפשרת, גם בניגוד לדעתה). גם כשיש כינים היא לא מרשה להגיע עד לסיום הטיפול. תכל'ס, אני לא נגד השיטה הזו. סתם לא בא לי בטוב כרגע, אני עם פחות כוחות להתמודדות בימים אלה.

 

 

תודה לכל מי שטרחה והגיבה! אתן באמת פלא 

3 ימים, פעמיים ביום.
אח"כ לחכות שבועיים ושוב לטפל.


ממש מקווה שזה יעשה את העבודה

זה מדבק בצורה קשה.
עד כדי כך שכשיש תינוק אחד בבית עם תולעים רופא ילדים ממליץ לכל יושבי הבית לקבל טיפול.

אם כבר דיברנו על תופעות ללא חום שמדבקות...

מי אמר שתינוק צריך להגיע הביתה עם הכל מסודר במגירות ? בטח בילד ראשון שזה העיסוק היחיד שלכם ?

כן החדר שלנו היה מאורגן ופיניתי 2 מגירות לתינוק

אמא שלי יצאה מחדר הלידה ישר וקנתה לי את כל הדברים הבסיסיים באיזה באזר (בקבוק, מוצץ, אלכוהול וגזות, טיטולים מגבונים, חיתולי בד שונים וסדין למיטה ולעגלה, בגד יציאה מביח) היא חולת קניות (ונכד ראשון...)

בעלי הלך לחנות תינוקות משך את העגלה וכד' ושם בבית את המיטה בדיעבד גם זה היה מיותר, פתחנו אותה בגיל חצי שנה

הגענו להורים שלי עם שקיות , ויצאנו משם עם שקיות...

אני מציעה לך לקחת איזה רשימה של מה שצריך ולסמן לפי חנויות איפה קונים (בעזרתנו...)

דברים גדולים שאוהבים לבחור כמו עגלה, תלכי לראות כבר לפני אפשר בכל חנות לעשות הזמנה ולקחת אחרי הלידה. (משאירים איזה מקדמה על החשבון)

אם יש לך אמא / אחות שרוצות ובענין לעזור לך בקניה הראשונית אחרי הלידה (איתך אם ץרגישי טוב או בלעדיך) אז תבני עליהן
אם לא- בכל חנות מוכרים לך איזה סל או אמבטיה עם ציוד ראשוני לתינוק.
תוסיפי את זה להזמנת העגלה- לא חייבים את הסל הגדול ביותר לפעמים יש שם פיצפקעס שלעולם לא תצטרכי

כמה את זמינה לחנויות בגדים ?
זה גם שיקול.
למרות שהיום יש ביגוד תינוקות און ליין בגולף, שילב, אפילו באזר שטראוס פתחו אתר

עגלה,סלקל,עריסה ובדקתי תוך כמה זמן מביצוע ההזמנה הדברים מגיעים והזמנתי אחרי הלידה.
בגדים שלחתי את בעלי עם חברה לקנות מה שצריך להתחלה ואמא וחברה כיבסו לי הכל.
וכל הטואלטיקה הכנתי רשימה ובאותה תקופה עבדתי בסופרפארם אז פשוט החברות מהעבודה הכינו לי את כל מה שצריך ובעלי רק בא לשלם ולקחת..

וכל חודש לקנות חלק, ככה זה מתחלק כלכלית ולא הכל ביחד..
בעייני אין אפעם מוקדם מידי..
מתי שמרגיש לך שאת רוצה.

אבל את צריכה הפנייה לרופא פוריות לדעתי
אלא אם כן יש לך בעיה קלה, ואז את יכולה לקבל איקקלומין מרופא נשים....
לי הרופא נשים גם המליץ על רופאי נשים שהוא חושב שמקצועיים יותר

בדיקת זרע/מעקב זקיקים /צילום רחם ועוד
זה לא יכול להתבצע ע"י רופאת נשים?

מעבר לזה זה רופא פוריות
יש להם יותר ידע, זו ההתמחות שלהם...

לקבל הפניה לפרופיל הורמונלי מרופא נשים
זו בדיקת דם
ולהגיע לרופא פוריות כבר עם התוצאות

בכללית יש רופאים שהם גם רופאי נשים וגם פוריות

 שיכול לתת לך הפנייה לפרופיל הורמונלי, מעקב זקיקים, בדיקת זרע (מרופא משפחה של הבעל, הרופא נשים רק ממליץ), הפנייה לרופא פוריות, סקר גנטי ואולי עוד בדיקות ודברים שאני לא התנסיתי בהם. ואז כשתגיעי לרופא פוריות כבר יהיו לך את מירב התוצאות וישר תתחילו בתהליך. זה משתנה ממקום למקום. קבעתי לרופא פוריות מסויים ואמרו לי במרפאה שלהם להגיע עם תוצאות של מלא מלא בדיקות. בסוף הלכתי לרופא אחר עם התוצאות של מה שהיה לנו... 

הפניות גם לבן הזוג, לדעתי.

רופא משפחה יכול להביא או רופא נשים?

אם שניכם באותה הקופה, אז הרופא נשים שלך יכול לתת מרשם לבעל. אצלנו אנחנו לא באותה הקופה, אז הרופאת נשים שלי המליצה לעשות, ורופא משפחה של בעלי נתן לו הפנייה.

אם יש לכן המלצות על רופאות נשים/פוריות בכללית אשמח מאוד מאוד (בתקווה שלא אקבל החודש מחזור ולא נצטרך🙏)
ודגש על רופאות ולא רופאים
איזור מרכז/דרום

והיא שלחה לי הפניות לבדיקות דם וגם נתנה לי הפניה לרופא פוריות
זה חוסך לי לנסוע לרופאת נשים רק בשביל לקבל הפניות..

אני הייתי אצל הרופא נשים הרגיל והוא נתן לי בדיקות ולבעלי הפנייה לבדיקת זרע, ככה שהגענו לרופא פוריות עם רוב הבדיקות שצריך (הייתי צריכה רק להוסיף פאפ והבדיקת כירורג שד, קחי בחשבון) ויכלנו להתחיל יחסית מהר את הטיפול. הוא גם נתן לנו שמות של רופאים באזור שלנו. בפגישה הראשונה עם הרופא שקבענו אליו, אמרנו שהגענו מהרופא הראשון, אז הוא קצת פירגן לנו נראלי

איןמה לבזבז זמן מנסיון אישי רופא נשים לא מומחה בנושא ולפעמים שולח לסתם בדיקות וכו ואין על מה ללכת אליו עדיף ישר לרופא פוריות הם יותר מבינים ומנוסים
מה שכן צריך הפניה ולפי מה שאני יודעת גם רופאת משפחה יכולה לתת הפניה אליו (לספר לה על שנה נסיונות וכו)
בהצלחה אהובה שלי!! זה הרבה פחות מפחיד ממה שזה נשמע והעשיה עןשה טוב ומורידה כל כך הרבה מהלחץ ומרגיש ממש טוב לעשות משהו בנושא ולהפסיק להיות חסרת אונים
אם תחליטי להתחיל דברי איתי בפרטי על הכל ושאלי מה שאת רוצה ואסביר לך בפירטי פרטים גם שיטות לעבור את הבדיקות בכיף ושמחה עם הבעל בשמחה רבה!!
ואולי תוך כדי תכנסי להריון טבעי כי הלחץ ירד בע"ה
אחותי יהיה טוב!! חיבוק ענק ❤

תצפי לחפירות❤

לא לעשות שום טיפול עם רופא נשים.

הבדיקה הזאת דפוקה ועושה תוצאה כזאת וגם לי וגם לעוד לפחות 5 בנות בפורום הזה זה קרה
הבדיקה קיבלה מכה והשתחרר שם משהו אז זה נראה ככה
אבל זה שלילי לצערי יקירה
ממש לא ממליצה לקנות את הבדיקה הזאת היא מכניסה לסרטים
אמן וחודש הבא זה יהיה חיובי 🙏❤

אבל הפס הלבן גורם לחשוד שהבדיקה לא תקינה

החלמה מהירה!! כיף שזה מאחורייך❤❤

החלמה מהירה מהירה לך ולתינוקי
הסתגלות נעימה
שפע חלב ושעות שינה אמון ❤💐💙🥰

איזה מרגש😍

התאוששות קלה ומהירה🤗

מזל טוב ענק התאוששות קלה בע״ה❤️

מזל-טוב יקרה שלנו @anonimit48

בעזרת ה׳ בקרוב סיפור לידה

איזה מרגש

תגדלו אותו בנחת ושמחה

והמון כוחות.. החלמה מהירה!!!!

 

 

 

 

הרבה נחת ושמחה💓

התאוששות מהירה וקלה, ובריאות טובה לאם ולתינוק!

שתרוו רוב נחת. גידול קל מתוך שלווה ושמחה, בריאות, שפע, פרנסה וכל טוב!

השם רופא כל בשר וההחלמה אח"כ היא מעל לכל דמיון, בבקשה בבקשה קחי משכחי כאבים בלי חשבון, ותהני מהקטן הוא הנחמה היחידה בכאב הזה

לערוך היכרות ביני לבין פיטמת סיליקון.
היו לי קילופים כל הנקה גיהנום. לא זכור לי דימום מהפטמות אבל כן קילופים כואבים ברמות.
ולא הצלחתי שיתחבר. היה מתנתק מלא מלא. או תופס רק את הקצה של הפטמה ולא כמו שהאחיות מסבירות שצריך לתפוס את כולה.

בהצלחה רבה זה משהו מוכר בטח בלידה ראשונה.

גילוי נאות- גם בלידה השניה היו לי כאבים זוועה. אבל הבחור לא הסכים פיטמת סיליקון והכאב עבר עם רפידות נרסיקר. ובקבוקים שאובים מדי פעם. נרסיקר שווה כל שקל. ממליצה.

ובסוף הנקתי עד שנה +

קשיים בהנקה זה כואב ,זה קשה וכשאת רגע אחרי לידה ועם שילוב ההורומונים והתסכול ,זה לא חוויה מרנינה...

לא כתבת מה הבעיה שלך (זה הריון ראשון, נכון?)
חוויתי הרבה קשיים בהנקה בילד הראשון .. אבל ברוך ה בסוף אני והוא למדנו זה את זה...


תרפי, תדעי שבסוף (ואפילו באמצע) לומדים איך לעשות את זה ואיך פותרים את הבעיות..


אז מה בדיוק הבעיה? איפה הקושי? אם תכתבי אוכל יותר לכוון או לעזור קצת..

תחילת הנקה זה לא פשוט בכלל. בטח בפעם הראשונה ובטח שאחרי קיסרי.
העיצה העיקרית שלי היא להרים ראש ולחשוב לא על הרגע המתסכל שעכשיו אלא על עוד שבוע, שבועיים.
כי בהתחלה תמיד כואב ועד שהתינוק לומד לתפוס נכון אנחנו רואות כוכבים. ובכלל בבי''ח יותר קשה מאשר בבית.

עיצה נוספת- אל תוותרי לפיצי החמוד. לנסות שוב ושוב עד שהוא תופס נכון, כי כל מציצה לא נכונה יש לה מחיר כואב.

ועוד עיצה אחרונה- הלילה השני הוא הכי קשה. אם את משתגעת, אל תשתגעי. תני לו קצת תמ''ל, שהוא ירגע, יישן, ואת תשני קצת. זה לא יפגע לך בהנקה בע''ה. עשיתי ככה עם כולם, וכולם ינקו אח''כ הנקה מלאה וטובה עד גילאים יפים ביותר.

בהצלחה מותק!!! ה' איתך!!!

אני הצלחתי להניק רק אחרי הברית. קצת לפני הברית כבר הצלחתי להביא לו שאוב. לפני זה נתתי תמ"ל ובמקביל לא הפסקתי לנסות. כל פעם קצת- וטיפ שלי- לא לחכות לזה שהוא רעב וצורח. להאכיל בקבוק ואז אחרי שעה שהוא שבע ורגוע לנסות לתת הנקה. לא להתייאש. הוא צרח ולא רצה בכלל לתפוס לשניה ובסוף הצלחתי. לא בלחץ ולא בכוח- כל פעם לנסות. הקטן עם צהבת אז הוא עייף וחלשלושי (גם שלי היה צהוב) תעירי אותו. גם אם הוא ישן- כל שעתיים תעירי להאכיל- ככה שאוכלים יותר טוב הצהבת תעבור יותר מהר. איך הייתי מעירה? תדאגי שיהיה מחומם ותורידי לו את המכנסיים/תפתחי את הטיטול ואחר כך תסגרי. זה ממש מעיר אותם. והכי חשוב--- לא להילחץ מאףףףף אחד. את מצויינת. מדהימה. עושה את כל ההשתדלות, ובע"ה עוד תניקי אותו מלא מלא. אני בכיתי ונשברתי שלא אצליח להניק וב"ה לא התייאשתי ועם סיעתא דשמיא ענקית בסוף הצלחתי וחמסה הנקה מלאה, הוא אוכל טוב ומשמין. המון המון נשים נרתעות מהקושי הזה, קחי לך נקודת ציון- נגיד שבוע מהיום, שיהיה הרבה יותר טוב ותתמקדי בה. זה עוזר!!! ויועצת הנקה תותחית חובה!

איזה כיף לשמוע. לגבי ההנקה תמיד קשה בהתחלה. לאט לאט. פטמה כלפי החך שלו למעלה, כמו אלכסון כזה, שכמה שיותר מהחלק שמסביב לפטמה ייכנס לפה שלו. הרבה משחת לנולין. תבקשי יועצת או עזרה מהאחיות. אם לא עוזר אז יועצת הנקה בתשלום. יש החזרים מהקופות. תמיד קשה בהתחלה. חיבוק

קודם כל תינוקי מהמם בלי עין הרע. אני מאוהבת לו בצורה וכלכך עצובה שלא יכולה להיות איתו 24/7. אני אחרי קיסרי והיום ברוך ה׳ כבר מתנועעת טוב יותר.
בעלי היה איתו עד אתמול יותר ממני בגלל כל הכאבים ובגלל שהעדפתי שיבקר אותו מלא ויראה שהכל בסדר אצלו.

עכשיו מותר לי לבוא להניק/להאכיל כל 3 שעות לחצי שעה בלבד.
לפני זה היה אסור להוציא אותו בכלל מהאור.
נותנים לו מטרנה ואתמול לא הצליח להתחבר, ניסיתי לסחוט קולוסטרום ולא הצלחתי ממש למרות שכן יוצא - פשוט טיפ טיפ טיפ טיפה שלא מספיק לכלום.

היום בבוקר היתה איתי יועצת הנקה שהצליחה לחבר אותו יחסית טוב (מסתבר שיש לי פטמה גדולה וזה קצת יותר קשה... באסה). הוא ינק! ממש היה ואקום תודה לאלללל כמעט בכיתי הרגשתי שזה נס.
אבל- עוד לא יוצא ממש כלום הייתי צריכה להשלים לו תמ״ל (לא ממש להשלים כי לא נראה לי שיצא משהו מהחזה).

בכל מקרה אשמח לטיפים. אני גם רוצה לקנות מכונה ולשאוב בין לבין כדי שיתחיל לצאת חלב. עדיף מדלה או לנסינו?

תןדה על הכל בנות כיף שיש את התמיכה!!!!! ❤️❤️❤️ אוהבת

זה שהוא הצליח להתחבר וליצור ואקום זה מדהים!!
תמשיכי ככה כמה שיותר גם אם עוד אין חלב!!

מדלה דו"צ. בשתי לידות חזרתי מביה"ח כמעט מיובשת מחלב. הייתי שואבת על ריק, ותוך יומיים כבר התמלאתי!
בנחת יקרה. מנסיוני,פעמיים, אפשר להציל את מה שלא הצלחנו בביה"ח..

את תצליחי!! ביומיים שלושה הראשונים הכמות שהם אוכלים היא מזערית. והקולסטרום יוצא בכמות קטנה מאוד. את עדיין לא תצליחי לשאוב. אבל תמשיכי לנסות לסחוט כל קצת זמן כדי שיהיה לך לתת לו וגם כדי שהחלב יגיע יותר מהר. אל תכניסי לעצמך סרטים על פטמה גדולה. הכל טוב והוא יצליח להתחבר ולינוק מצויין.

כי לא היה זמן. עוד שעתיים אנסה בצד השני גם🙏🏼❤️

תמשיכי להניק מתי שאת יכולה ולסחוט מתי שיש לך כח ותראי איך מחר את כותבת לנו פה על גודש.

גם לנוח ולישון.
תנסי להרפות ולחשוב טוב שהכל טוב!! הימים הראשונים הם מטורפים ובמיוחד בילד ראשון.

תמשיכי להניק, ממליצה למרוח לנסינו כי עלולים להגיע הכאבים אז עדיף להערך מראש. אפשר להניק איתה ולא צריך לשטוף לפני
ורעיון מצוין השאיבה. כל עוד את לא נפגשת איתו אז כדאי
לשאוב.
ביום ה3 בדכ יש גודש מטורףףף אז שימי לב שאת לא מניקה מידי, כדי שלא יהיה עוד יותר..
וכשתתראו יותר, פשוט להניק כמה שיותר כדי שיתרגל

בהצלחה!! באיזה משקל נולד הנסיך?

של ה2.5 קילו והבן שלי היה נראה לי ענקק לידם נולד 4 קילו

הבת שלי היתה 2.450 ואחת שלידי הבן שלה היה 4.100 הוא נראה פשוט ענקק לידה
ואז עברתי חדר עם מישהי שילדה ב36 והוא גם היה גדול ממנה אבל כבר לא משמעותי

אני חושבת שיש משהו בלחץ אחרי לידה ראשונה שהכל לא מוכר
ומשהו בלחץ סביב כל הנושא של ההנקה
שזה הסביבה הכי לא בריאה להנקה

גם אני ילדתי בלידה לא פשוטה, והקטן היה מרותק לפגיה, זוכרת את עצמי מדדה לתינוקיה להניק, או יותר נכון לנסות כי לא ממש הצלחתי,
או נלחמת על כל טיפת קולסטרום, ממש צופטםת למבחנה ואוגרת טיפה לטיפה באובססיביות והיועצות הנקה של הבית חולים לא ממש עזרו לי כי הרגשתי שהכל על זמן קצוב והלחץ עשה את שלו.

ושום דבר לא הצליח והרגשתי שהכל בורח.לי מבין כל האצבעות,
והתסכול, והאכזבה.
ואז ביום השני התקשרתי לאמא שלי ופשוט התפרקתי לה בטלפון.
והיא פשוט אמרה לי שכל מה שקורה בבית חולים חא מעיד בכלל על מה שיהיה בבית,
להמשיך לנסות להניק, לסחוט מה שאפשר כדי לשמר את החלב ולתת מטרנה אם צריך
ובבית כבר נעשה ריסטארט ונעלה את ההנקה על דרך המלך.

הגעתי אליה עם התחלה של גודש, תינוק מעט מיובש
אחרי שעתים שינה ומקלחת טובה חיכתה לי יועצת הנקה מהממת שברוגע ובנחת פשוט הצילה אותי...
(עם ליווי צמוד עד שהיה בטוח שהוא מקבל את הכמויות שהוא צריך כמו שצריך)

ואז הנקתי יותר שנה וחצי

(ד.א.ממליצה מאוד על היועצת המהממת שלי שפשוט אלופה )

זה רגיל ונורמאלי

אל תתייאשי, ההנקה תשתפר. ובע"ה בקרוב תוכלי להיות עם המתוקי כל הזמן. אבל רק להעיר- אני לא יודעת מה היה שם, אולי היה באמת צורך, אבל בהתחלה הכמויות שיוצאות הן אכן מזעריות, גם הקיבה של התינוק פיצית- בגודל של זית בערך בשלב הזה, לא אמור להיות צורך להשלים תמ"ל. אני בניגוד לדעות אחרות שנאמרו פה חושבת שזה חשוב מאוד להתמיד בהנקה ולא למהר לתת תמ"ל כשהתינוק לא רגוע. כשלא רגוע- ממשיכים להניק. נכון זו עבודה בהתחלה אבל בסוף זה משתלם. יכולה לספר מניסיון אישי שבלידה הראשונה שלי הבן שלי היה בטיפול באור, זה גם היה בתל השומר ולא יכל להיות לידי, ונתנו לו שם כל הזמן בקבוק ומוצץ, (היתה לי גם תינוקת נוספת, התאומה שלו, לטפל בה אז זה היה קצת מאתגר), אבל הוא פיתח מהר מאוד העדפת בקבוק ולא הצלחתי להניק אותו אחר כך. נכון שלא כולם ככה אבל בהחלט יש בזה סיכון. חוץ מזה יש עוד עניין- הגוף שלך צריך ללמוד לייצר חלב, וללמוד מה הדרישה של התינוק שלך. אם תתני תמ"ל הגוף לא ייצר עוד כי יחשוב שלא צריך. זה מסורבל גם להניק וגם לתת תמ"ל, הרבה יותר קל רק להניק. בכל מקרה מה שלא תבחרי לעשות, הכל בסדר והכל טוב כל עוד אתם רגועים והתינוק עולה במשקל, אפילו אם בוחרים לתת רק תמ"ל. בהצלחה!

קדימה דברי..

או על תמונות שלו בזמן הזה. בנוסף תנסי לשאוב בשיטה 7-5-3. זה אומר שאת שואבת 7 דקות מכל צד, ואז 5 דקות מכל צד, ואז 3 דקות מכל צד. אם את שואב דוצ אז את עושה הפסקה: 7 דקות שאיבה, 7 דקות הפסקה, 5 דקות שאיבה, 5 דקות הפסקה, ואותו הדבר שלוש דקות.

אמרה לי שההנקה הכי חשוב היא בלילה, כי אז נוצר ההורמון של ההנקה או משהו בסגנון, ואם רוצים להניק לטווח ארוך צריך להניק גם בלילה.
אז אולי עכשיו שחזרת להניק בלילה זה יסתדר תוך כמה ימים?
לפעמים לוקח זמן ליצור חלב בזמן של ביקוש, במיוחד אם הגוף התרגל לא לייצר חלב בזמן הזה

לק"י

לכן הגיוני שאחרי לילה בלי הנקות יצאו לך כמויות גדולות יותר.