פורום הריון ולידה (עמוד 2078)

אולי כדאי לעקוב, ואם זה ממשיך אז לטפל.
אם זה היה חד פעמי, באמת הייתי חושבת לכיוון חלום רע.

זה גיל שזה כבר מתחיל
וחוץ מזה תבדקי תולעים לפעמים יש קשר...

כי כבר כשחזר מהמעון היה עצבני שזה בפני עצמו מוזר

מציעה כיוון כי הבן שלי בגיל הזה פתאום היו ימים שהתקשה להרדם ובגלל שלא תמיד אני לקחתי אותו לא תמיד שמתי לב מי היתה הסייעת והאם המטפלת הקבועה היתה לקח לי זמן לקלוט שכל פעם שהייתה גננת שונה מהמטפלת והסייעת הקבועה הוא הגיב בקושי להרדם.
אולי הבן שלך מבטא חוסר שביעות רצון בעצבים

מישהי מכירה?

א. מה שקוראים כאן הוא תמיד,אבל תמיד, חלק אחד בפאזל הגדול של החיים. הענין הוא שגם אם יש חלק או שניים של הפאזל שיש בהם קושי, זה ממש לא הופך את כל החיים לממורמרים.
גם מי שפורקת כאן וקצת מתמרמרת על בעלה שלא עוזר או על ילדים ששיגעו אותה אחה''צ או על ילדים עם קשיים וכד'- זה ממש ממש לא אומר שהיא לא שמחה או לא מרוצה או ממורמרת.
זה אומר שקשה לה בנקודות מסוימות והיא בהתמודדות. והפורום כאן עוזר לה להתמודד ..

יש מישהו בעולם שאין לו התמודדויות? קשיים? נקודות של קושי וחסרון?
אין.
לנשואים, לרווקים, לגברים, לנשים, לצעירים, למבוגרים, לכולם יש נקודות קושי בחיים.
זה העולם, אלו החיים.
אז זאת ממש לא צריכה להיות סיבה להיות בדיכאון מהמחשבה על חתונה.
להפך, אם לכולם יש קשיים, אז הקשיים מול בעל וילדים הם קשיים מבורכים!! וטוב שאלו הקשיים.
כמו שאומרים ''אם כואב לך הראש, סימן שיש לך ראש''.

ב. מה נותן כוח לחיות? קודם כל החיים עצמם. לקום כל בוקר לילדים, לטפל בהם, להנות מהם.
כל אחת יש לה רגעים אחרים שנותנים לה כוח, אבל לי למשל, תינוק בן חודשיים שמחייך אלי באושר בארבע לפנות בוקר ומביט בי במבט אינסופי תוך כדי הנקה- זה נותן מלא כוח.
ילדה שאומרת ''אמא, מה שעשית ממש עזר לי לא לפחד''- נותן כוח!
שני ילדים שמשוחחים בינהם שיחה מתוקה לפני שנרדמים- זה נותן כוח.
זה כל הרגעים המתוקים והיפים, הקטנים, של החיים.

ומעבר לזה- כל אחת באמת חייבת לדאוג שהיא גם מתמלאת מדברים שהיא אוהבת. לא רק להיות בנתינה אלא גם בקבלה.

ג. אם זו ההרגשה שלך עכשיו, אז באמת אולי כדאי שלא תיפגשי עם בחורים. כי כדי להתחתן צריך רצון, ובלי רצון זה פשוט לא יקרה.
נשמע לי שיש לך קושי אישי מסוים, שהוא זה שגורם לך לחשוש כ''כ ולא לרצות. אז הכי טוב יהיה לטפל בקושי הזה, לברר לעצמך מה את רוצה, מה חשוב לך.
להתמלא בקצת כוח ואז לראות איך את מרגישה לגבי פגישות.

בהצלחה!!

קראתי את שלך וראיתי שהתיחסתי לאותן נקודות כמוך.

נכון. כנראה שאלו נקודות חשובות!

את שוכחת שאולי נכנסים למירוץמסויים,אבל יוצאים ממירוץ אחר.כלומר,גם ברווקות יש דאגות בלתי פוסקות,אז באים הנישואים,פותרים את הבעיות שמתלוות לרווקות ברוב ההיבטים,ונכנסים לבעיות חדשות..
מה שאני באה לומר זה,שלכל דבר יש פלוסים ומינוסים.

טוב שאת שואלת את עצמך את השאלות החשובות האלו. זה מדהים לבוא ממקום מודע לחיי נישואין. להבין שלא הכל נגמר בהתאהבות ובפרפרים של ההתחלה. יש חיים שלמים שהם באמת מאד שואבים ומעייפים וצריך להכנס אליהם מבחירה ומתוך הבנה. וכן שום בעיה לא נעלמת מאליה. האופי וההתמודדויות האישיות נשארים אותו דבר רק המרחב שבו הם מתעוררים משתנה. הצורה שבה התהלת כרווקה היא אותה צורה שבה תנהלי את היחסים שלך עם בעלך, תארגני את הבית שלך, תחנכי את ילדיך. אז אכן אם יש בעיה שמפריעה לך כעת טוב מאד שאת חושבת על זה לפני החתונה. בעיות של דימוי גוף קשרים חברתיים, אם את מדברת על עצמך בהחלט כדאי לעבוד על זה. לנסות לברר מה בדיוק חוסם אותך, להתיעץ על זה, לשתף. אם את רוצה אפילו טיפול רגשי זה דבר שיכול לתת לך המון..
אני חושבת שבגלל שלך יש איזה קושי את קצת מסכלת על העולם במשקפיים כאלו. אני לא חושבת שכל הנשים שאת פוגשת בסביבתך ברגעי חולשה וקושי באמת נמצאות במקום רגשי נמוך כל כך כמו שנראה לך. דברים שרואים מכאן לא רואים משם. בהחלט יש דברים שלאדם מחוץ למסגרת של חיי נישואים מצטירים כהר בלתי עביר אבל כשנמצאים בתוך זה וחיים את החיים פתאום זה הרבה פחות גרוע. וגם אם מתלוננים פה ושם האושר והשמחה שיש כאשר חיים בזוגיות טובה ומגדלים ילדים ומשפחה הוא בלי פרורפורציה לקושי.
אני גם זוכרת את עצמי קוראת כאן לדוגמה פוסטים עם פריקות של נשים בכל מיני מצבים וכשאת עדין לא שם את קולטת רק את הקושי ואין לך מושג איך את תשרדי במצב הזה ורק המחשבה על כך מכניסה לסוג של דכאון. והנה עובר זמן ואני גם בשלב הזה ויכולה לכתוב אפילו פוסט דומה, אבל עכשיו הדברים אחרת לגמרי אלו החיים שלי אני יודעת איך לשחות בהם. זה לא קרה בבת אחת, הכל נדבך על נדבך. וגם אם קשה פה ושם באמת שזה מתגמד.
אז לשאלתך מה שנותן לי כח זה בעיקר הקשר והאהבה שיש בחיי משפחה, המשמעות הגדולה של מה שאני עושה. הבאת נשמות לעולם. ובכלל אני חווה תחושות סיפוק מאד עמוקות מהתמודדות עם אתגרי החיים, מגדילה אישית ומיכולת לנהל את החיים שלי בצורה נכונה ושקולה על אף כל הקשיים..

זה נכון שנישואים והורות דורשים אנרגיות וכוחות ולאמהות אין ברירה אלא לתפקד בניגוד לרווקה לפעמים שיכולה להרשות לעצמה...

אבל, כח לחיות, לתפקד, להתמודד זה משהו שאנחנו צריכים מגיל אפס. תמיד יש קשיים, הרבה פעמים יש עומס וחובות ומטלות ולחץ ואנחנו צריכות למצוא את המניע שלנו להתמודד, להתגבר ולגדול.
אם את לא לומדת שום דבר ולא עושה שום דבר עם עצמך אז אולי אין לך עומס ולחץ וקושי, אבל גם אין סיבה לקום בבוקר ואין סיבה באמת לחיות...

מה שנותן כח לחיות זה הידיעה שאני משמעותית בעולם הזה, שאני מיוחדת ותורמת, שאני גדלה ומתפתחת והופכת להיות אשה גדולה יותר, טובה יותר, קרובה יותר לריבונו של עולם, והידיעה שהוא שם אותי בעולם הזה כי יש לי כאן תפקיד. ובמובן הזה אז יש הבדל אולי בין רווקה לנשואה. העובדה שאני עוד מעט אהיה אמא וחיים חדשים גדלים בתוכי, מאוד מוסיפה. וגם העובדה שיש לי בעל שחושב שאני הכי מושלמת בעולם ואוהב אותי הכי בעולם עוזרת לי לרצות להיות יותר טובה ומושלמת... וגם העובדה שאני אוהבת אותו עוזרת לי לקום למרות שבא לי לישון, לסדר את הבית למרות שאין לי כח וכו', לעשות דברים בשביל מישהו שאני אוהבת זה קל יותר מלעשות לעצמי...

אבל, אם כרגע את מרגישה שאין לך כח לחיות ולתפקד, שאין לך סיבה לקום בבוקר, אז אולי זה באמת לא רעיון טוב לצאת ככה לדייטים, כדאי לטפל בזה קודם...
בהצלחה! ⁦❤️⁩

אני חושבת שקודם כל התשובה היא מאד אינדיבידואלית. כל אחד ואחת מאיתנו מגיע ממקום אחר בחיים, מהתמודדויות אחרות, וזה מאד משפיע על הכוחות ועל היכולות.
בנוסף לזה יש גם תקופות קשות מדי פעם, שזה דבר ממש טבעי, גם לרווקים וגם לנשואים.

אני חושבת שהדבר שהכי נותן כח לחיות זה לדעת שאת עושה את מה שנכון לך. אם לא נכון לך להתחתן כרגע - אז קחי הפסקה. זה לא משנה בת כמה את, ולא מה הסביבה אומרת. להתחתן מתוך לחץ או כי מישהו מסביב אמר יכול רק להקשות. ובטח לא להתנהל מתוך פחד שאחכ לא יהיו הצעות או משהו כזה. מה שחשוב זה לעשות את הדברים כשהם נכונים לך.
תצאי עם בחורים כשתרגישי שאת מסוגלת, תלדי ילדים כשיהיו לך כוחות. מה שאפשר ומרגישים שמתאים - עושים, ומה שלא - פשוט לא.
כמובן שזה לא אומר שצריך להיות אנוכיים ולא לחשוב על אף אחד אחר. בטח כשתהיי כבר בזוגיות, או עם ילדים, יש דברים שאנחנו עושים כי צריך, אבל אלה יותר "מטלות שגרה" בעיניי ולא דברים מהותיים כמו להחליט לצרף ילד חדש למשפחה כי אחד מבני הזוג רוצה למרות שהשני לא מוכן לזה נפשית או משהו כזה.

לגבי מה שכתבת על אנשים שלא פותרים דברים, זה נכון, אבל את לא חייבת להיות כזו, ואפילו רצוי שלא.
זה שיש לך מודעות לנושא הזה זה כבר דבר מדהים כשלעצמו, אבל לא כל דבר אנחנו בהכרח יכולים לפתור בעצמנו או בשיחות עם אנשים שקרובים לנו.
אם יש דברים שאת מרגישה שמציפים או מערערים אותך, אם יש דברים שאת סוחבת איתך, אני ממש ממליצה על טיפול. זה לא חייב להיות לכל החיים או לפתוח את כל הדברים שקרו לך בכיתה ד, אבל גם טיפול ממוקד יכול לתת כוחות וכלים להתמודד עם תקופות מעורערות וקשות יותר, וכן, לפתור דברים ספציפיים כמו דימוי גוף או בעיות חברתיות שזה דברים שבאמת כדאי להוריד מהכתפיים.

שיהיה בהצלחה יקרה, והכי חשוב אל תיבהלי כשקשה. גם זה יעבור ❤

זה הבעל המדהים שלי! זה שאני בחרתי בעצמי לבד בלי שום מסיחים (והיו הרבההה כאלו.. )
הוא זה שבשבילו אני חיה, קיימת ומלאת עשייה. למענו ולמען הקן הפרטי שלנו.
הוא זה שיודע בדיוק מה אני צריכה גם ללא מילים, יודע לצחוק, לרגש, להפתיע ולאהוב בלי גבולות, הןא היחיד שיודע להרפות, לשתוק, לנחם ולחבק בדיוק בזמן

ברווקות הייתי חסרה. היה חסר לי הבחירה שלי בבחור. (אחרי הכל הורים ומשפחה לא בוחרים... את בן הזוג- כן!
היתה חסרה לי התממשות כרעיה, כנותנת, כמקבלת,
היתה חסרה לי אמת בצדקת דרכי כי תמיד למישהו יהיה משו לומר או ללעוג ולערער עליי, על הדרך בה בחרתי ועכשיו כנשואה, דרכי "מוצדקת".., אני מרגישה שאדם בחר בי בזכות הדרך ומה שאני ורצה להינשא *לי*

הנישואים הם עבודה מאהבה, מרצון להיטיב, מהידברות

אני לא מרגישה שאני במירוץ. אני מרגישה שאני כובשת פסגות, לפעמים אני נחה ולפעמים אני מטפסת בדרך תלולה ומאתגרת
אבל תמיד תמיד אני מביטה לאחור ומאושרת!

את רואה את המירוץ כעומס אינסופי אבל זה לא ככה. ברווקות זה נראה דרמטי אבל אחרי נישואים יש קשיים אחרים, זאת סקאלה אחרת לגמרי.

אני חושבת שלכל זוג יש את סדרי העדיפויות שלו. אם זה בהבאת ילדים או רכישת דירה או עבודה שחשובה לאחד מהם אז "מתאבדים" על מה שחשוב ולכן את רואה סביבך את ההיא מביאה צפופים (כי כנראה לדעתה זה האידיאל או שהם החליטו לתקתק שישה ואחר כך להשקיע בקריירה או אלף ואחת סיבות... כל זוג והשיקולים שלו) זוג שעכשיו חיים בצמצום ו"מתחשבנים" על כל קנייה זאת החלטה זוגית שלהם או כי הם חוסכים לדירה/ לנופש זוגי/ לרכב/ לעתיד...

שוב, החיים הם תקשורת זוגית שממנה נובעות החלטות משותפות ובני הזוג שמחים ונלחמים למען מה שחשוב להם.

לגבי הגלגל החוזר שציינת, אני נוטה לא להסכים איתך כי משיחות וחברות שסביבי הרבה מדובר על " שיפור" המודל שגדלנו עליו. כל אחד ודאי אמר לעצמו "אני בחיים לא אעשה כמו שההורים שלי עשו כך וכך/ אני לא אחזור על הטעות שעשו איתי עם הילדים שלי"... וכל אחד בוחר את דרך החינוך האידיאלית לילדים ולבית שלו. חלק מהדברים אנחנו משמרים וחלק בוחרים לשפר.

זו הבדידות ורצון לילדים וגם כי לא יודעם למה נכנסים.

בדיעבד כשכבר אין לך לו"ז חופשי יש נטייה לחשוב למה מיהרתי לזה, למה לא לקחתי את הזמן

אין הרבה הבדל מהבחינה הזו בין נישואים או רווקות אבל יש הבדל משמעותי כשמגיעים הילדים.

לא חשבתי שאכנס להריון כל כך מהר ועוד עם תאומים, חשבתי שיקח כמה חודשים. בסוף יצא שלא היה לנו זמן רק לנו. קצת פחות משנה מהנישואים כבר היינו משפחה של 4 ועוד כמעט בלי עזרה מההורים.
בדיעבד אולי הייתי בוחרת לחכות

אבל היום אני גם מסתכלת על כל מה שעברנו ביחד וזה מרגיש כמו חיים שלמים כשעדין לא חגגנו 3 שנות נישואים...

אין צורך להיכנס למירוץ של ילד אחרי ילד ואז להגיע ל 6 ילדים כשאת מותשת ומתוסכלת מהחיים

כל צעד בזמן שלו וגם מתוך בחירה שלך, והעיקר לעשות הכל בנחת ובאהבה 

אין מה להצטער על הזמן שעובר (כשהתחתנתי הייתי כבר מעל 30) אלא להנות ולמצות כל יום ולהיות שמחה ומאושרת גם כרווקה וגם כנשואה וגם עם ילדים

הייתי במקומות לא טובים לגבי עצמי, לגבי החיים והמשמעות שלהם.
טיפול עזר לי מאוד מאוד מאוד.

כי השאלה תמיד נמצאת שם, לא באמת משנה מה הסטטוס שלך בחיים. הנקודה היא איך להתמודד עם השאלה. והרבה פעמים זה שינוי גישה נפשי.

1. לא חייבים. לא להתחתן, לא ללדת, ובטח ובטח ובטח שלא שישה ילדים. אדם צריך להכיר בכוחותיו ולפעול מתוך מודעות.
2. צעירה רווקה שמרגישה ככ פסימית לגבי הקיום, כדאי לה בהחלט לשקול טיפול לפני הקמת משפחה. הקמת משפחה היא בהחלט אתגר, האתגר הכי משמעותי בחיים וצריך לבוא אליו עם שמץ של חשק ורצון.
3. החיים לא מושלמים. גם אחרי טיפול. גם אחרי עבודה עצמית. אין איזה רגע בחיים שבו אומרים זהו פתרתי את כל בעיותיי והן לעולם לא יטרידו אותי. לא לא לא. יש תהליכים שעוזרים להתמודד ולאמץ נקודות ראייה טובות יותר, אבל אין רגע שבו אתה אדם מושלם בלי התמודדויות. אני חושבת שלהכיר בחוסר השלמות של החיים, לקבל את הקושי עם היופי ובטוב זה בעצם מהות העניין.

שאם למישהו אין כוח לחיות, כדאי לבדוק מאיפה זה מגיע ולחשוב האם החיים שהוא חי מתאימים לו.

יש לי כוח לחיות מהחיים עצמם. מסקרן אותי ללמוד, אני רוצה לעבוד ולהתקדם, אני חושבת המון איזה בן אדם אני אהיה בעוד כמה שנים ומנסה לקדם את עצמי לשם, מנסה לחשוב איך להשתפר ואיך לעבוד על עצמי, כיף לי עם הילדים, כיף לי עם בעלי. כל הדברים האלו נותנים לי כוח לחיות
וזה לא שלא עמוס ומטורף לפעמים, ולפעמים גם בר לי רק להמשיך לישון. אבל זו לא האווירה הכללית שבה אני חיה, ובגדול אני חיה בשמחה מהמקום שבו אני נמצאת וממה שאני עושה.
אבל אני גם משתדלת להתאים את החיים שלי ליכולות שלי, ולכן אני פורסת את התואר ליותר שנים, ולכן אני לא יולדת כל שנה, ולכן בעלי כרגע מחכה שאסיים ללמוד ורק אז יתחיל ללמוד ויש עוד נקודות שאני בוחרת לא לעשות, כדי לא להגיע למצב של קריסה וחוסר חשק.
נראה לי אם מגיעים למצב של עומס יתר, של קריסה וחוסר חשק, צריך רגע לעצור.
לחשוב עם עצמי, מה אני רוצה להיות, מה חשוב לי בחיים, איזה אדם אני רוצה להיות ולפי השאלות האלו לחשוב מה אני עושה בחיים.

מה התכלית שלי?
להיות עובדת ה'
להיות אדם יותר טוב
להיות אישה ואמא טובה
אלו המטרות שלי, ומה שבחרתי לעשות, נובע מתוך המטרות האלו.

אז אולי תנסי לחשוב מה המטרות שלך?
מה חשוב לך בחיים?
מה את אוהבת לעשות?
מה מספק אותך?
מה את מרגישה שתוקע אותך?

ואם יש הרבה שאלות ללא מענה, אם מרגישים בלבול, אפשר לחפש מענה. אפשר לפנות לטיפול, אפשר לפנות לרב שמעריכים, לפנות לדמות משמעותית.
והכל לאט לאט, בנחת. לא חייב לפתור הכל ביום אחד, זו משימת חיינו לברר את תפקידנו בעולם. אבל אפשר להתחיל, לקחת כיוון

בגיל חודש וחצי בערך וקניתי ריפוד נוח.
זה טיולון שנשכב כמעט שטוח לגמרי אז יכולים לישון בנוח.

עקרונית אני מעבירה מהרגע שיודעים להתהפך כי אז זה כבר הופך להיות מסוכן.
אני יותר אוהבת להשאיר באמבטיה כמה שאפשר. התינוק מרגיש יותר מוגן בפנים.

עטופים טוב וקשורים כמובן

שימי לב שהם מתחילים להיות פעילים יותר - להתהפך, להרים רגליים לדופן האמבטיה - זה נהיה מסוכן וצריך להעביר.

היא אמרה שזה הרבה יותר נוח לה ככה.

יש טיולונים שמתאימים מגיל 0.

אני בבית עם האמבטיה כמה שאפשר עוד לסחוב כי זה ממש נח

בנסיעות מגיל די קטן אני מביאה טיולון- קשה לי להסחב

לי היה סבבה עם טיולון.
כשיורדים הרבה במדרגות זה גם בטיחותי יותר. וגם בנסיעה בתחב"צ עירוני.

כשאני בבית ואני גרה במושב רחב ידיים...

אז אין מדרגות, מעליות ורכבות

ובבית זה ממש נח הוא גם יכול לישון (נגיד ילד שנרדם לשנת לילה בטיולון הייתי מעבירה, ובאמבטיה לא אם הוא קם לינוק בקרוב)

אפשר לשים על הבטן, אפשר על הגב
האמבטיות בדר"כ יציבות יותר ולא כל ילד שמתקרב לעגלה וקצת מושך זה סכנה

בילדים הראשונים לא היתה לי אמבטיה רק טיולון, בבאים כבר כן וממש נהנתי
אבל רק בסביבת הבית

את הקטן קצת יותר מאוחר. זה בדיוק היה בסגר הראשון ולא ממש יצאנו מהבית. ובבית היה לי יותר נח להשכיב באמבטיה.

עד אז הוא היה באמבטיה, ולקראת גיל חצי שנה הוא כבר ממש התרומם וכמעט נפל אז הבנו שזה השלב לעבור לטיולון.

וברגע שיכלה לראות עולם נהנתה מאוד מהעגלה

משקל, שכיבה מלאה, עגלה צרה, נוח לתינוק, קיפול מהיר וקל, מתקפל לגודל קטן, איכות וכו'
בכל עגלה היתרונות והחסרונות שלה.

יש לי היום טיולון שקיבלתי שלפני כמה שנים היה יכול להיות סיוטי בשבילי

ענק ממש ! וכבד ! אבל נוח מאוד שוכב נהדר ונוסע עם בולמים ממש טובים
היום אני נהנית כי יש לי מקום בבית וברכב, ואני הולכת בעיקר במדרכות מסודרות ובלי מדרגות בכלל
בעבר היה לי צפוף בבית וברכב, ומסלול מכשולים לבית, אז היה לי את הטיולון הכי קומפקטי

הוא מאוד גבוה אז הוא כבר הגיע לאורך של האמבטיה וגם כבר התרומם ממש למצב של זחילה והיה מסוכן כבר

שאני באופן אישי חיכיתי עד שממש לא הייתה ברירה, כי אני מרגישה שהאמבטיה יותר טובה לילד. הם חופשיים שם ויכולים לזוז איך שבא להם. לעומת הטיולון ששם חייבים לחגור וזה פחות חופשי בעיניי.

אני אוהבת לראות את הילד לפחות עד גיל שנה. ב4 חודשים עברנו מאמבטיה לטיולון - של העגלה, עם הפנים להורה. בגיל שנה כבר היה קשה יותר להסחב עם העגלה אז קנינו טיולון פשוט (של 4baby, אנחנו מרוצים)

בנתיים נשאר עניין הריחות שעוד לא נרגע מאה אחוז.

מקווה שגם זה ירגע.

מה איתך? עבר?

אבל עבר המזגן על חום שהחמיר את הכל מאוד!!💪

הלוואי שירגע לך בקרובבב בעז"ה

 

ממליצה ממש על משחת השיניים, טיפ של מיואשת
ועל החומר הייעודי שמנקה מזגנים,
זה אומנם פולט ריח של חומר עוד כמה ימים אבל אח"כ שקט!!
ואפשר להנות בקור המזגן ללא ריחות

מזגן על חום+חלונות סגורים בגלל החורף+ בית קטן שהמטבח הוא מרכז הבית היה מתכון גרועעעעעעע.
עכשיו ב"ה הכל יותר מחייך ומאוורר..

בהריון הראשון היינו גרים בקראוון ולא הדלקנו מזגן כל החורף כמעט, הסתובבתי עם שמיכה עליי מרוב שלא הייתי מסוגלת לשאת את הגועל הזה..

כיף לך שאת אחרי!!

תגדלו אותה בנחת

מזל טוב🥰🥰🥰
איך את מרגישה???

פתאום נזכרתי איך זה ההרגשה של בן אדם בריא😋
חזרתי מביה''ח להורים שלי הרגשתי שחזרתי מהתיכון

וואי איזה משמח!!!
העיקר שאת מרגישה בטוב!
רק בריאות ושמחה🥰

שפע חלב ושעות שינה, גדלו אותה בנחת ובנועם בע"ה

כיף לשתף אתכן בטוב שאחרי

שתזכו לגדלה בקלות, בשמחה ובנחת!!!
שפע ברכות והחלמה מהירה!!🤗

ואיזה כיף שהיתה לך לידה מהממת וחלומית! מחכה לסיפור..

התאוששות קלה ורק נחת ובריאות

התאוששות קלה ומהירה♥️
כיף לשמוע שהייתה לידה חלומית ומהממת!!!!
וכיף לדעת שיש דבר כזה מחכות לסיפור

ברוך ה שמחת אותי

הרבה נחת

מגרגירים אפשר להיחנק...
אם בכ''ז רוצים לתת לה לא מרוסק לפחות לחצות אותם באמצע

לילדה שלום ב"ה✋✋

לא מזניחה...
בסופו של דבר זה רך...
אבל עדיף להיזהר😁

ואני מצטערת אני לא רואה בזה בעיה . בגיל שנתיים הם יודעים לאכול מצויין

אני מועכת קצת. שישאר המרקם רק לא הצורה

ובכללי זה נראה לי גישה לעד כמה נהרים לחומרא בכל דבר וכמה לא
ואני פועלת לפי שיקול דעתי...

כל אחת מה שמרגיש לה נכון

ולצערנו קרו כבר מקרי חנק מזה.. ממש כדאי להזהר מדברים עגולים. וחומוס גרגירים הוא לא מאוד רך..

הקליפה שלהם חלקלקה ומחליקה בגרון ואז הענב נתקע איפשהו..

מרסקת אותם.

יש סיבה שיש בעיה דווקא עם דברים עגולים
לדעתי לא בכל דבר יש לגיטימציה להגיד שזה מרגיש לי נכון.. כמו שאם מרגיש לי נכון לתת לילד בן חצי שנה תפוח אני לא אעשה את זה..
אז אם קורה בסדר, לא נורא, אבל לא הייתי יוצאת עם הנחיות כאלה שטוב, זה לא נורא..

לא ניסיתי לשכנע אף אחת לנהוג כמוני
מכבדת את מידת הזהירות וכל בחירה אחרת

מישהי שאלה מה דעת הנשים
אני עניתי על עצמי
זה הכל..

אפונה, תירס, חומוס וקטניות -
עד גיל 4 אסור גרגירים מיובשים. ניתן להגיש מבושל היטב במרקם רך

הכוונה שאסור כשזה לא מבושל?

ברור שאסור לא מבושל, את זה גם לך לא כדאי לאכול, אבל יש כאלה אפונה וחומוס מבושלים ומיובשים שאוכלים כמו פיצוחים...

(הכוונה לא ברחם)

לוקחים דוגמית משם כנראה לקחו לך קצת יותר מדי וגרם לפצע קטן

לשעצמה היא בדיקה פנימית ופולשנית, אלא שהיא לא ברחם.

וגם מדובר בדם מכה.
כך שגם מדטבר בדם מכה וגם לא מתוך הרחם. לכן לרוב הדעות לא אוסר.

גם אם יש,דימום הוא לרוב לא יאסור ואצלי שעשיתי בשבע נקיים קיבלתי הנחיה לבדוק לפני ואז להימנע כמה ימים מהבדיקות עד היום השביעי כדי לא לאסור את עצמי..

אני קצת חוששת

זכור לי שלא ממש כאב לי, פעם אחרונה (לפני חודשלחודשיים, משהו כזה) קצת כאב לי. בגלל מקרה, זה לא הכי נעים, אבל לא זכור לי כמשהו נוראי. הרופא (לא דתי אבל נראלי שכן בקשר עם רבנים, מכון פוע"ה וכזה) בעצמו ידע להגיד לנו שזה לא אוסר

וממש לא כאב, לא הרגשתי כלום.. (לעומת הפעמים הקודמות...)

הוא כל הזמן מתהפך,אבל סביב 34-5 כבר מצפים שהוא יתבסס,
במקרה שהוא עכוז בשלב כזה נראה לי מחכים נותנים עד 36-7 בשביל להציע היפוך

כי מעצמי אין לי ניסיון עדיין. חלק אמרו שהעובר הסתובב להן בשבועות 32-34, וחלק אמרו שהוא הסתובב ב-38 (!). מישהי אחת סיפרה שהיא הגיעה לקיסרי על מנח עכוז ובהכנות לניתוח התגלה שהוא התהפך לראש. כולן אמרו שמתחילים לעשות היפוך חיצוני משבוע 37 בערך.

אצלי הוא היה כל ההריון במנח ראש, גם בא'ס בשבוע 36 היה ראש ואני הייתי רגועה ושלווה, ואז באתי למעקב הריון עודף בשבוע 40 וגילו שהוא עם רגליים למטה!

וחברה שלי הייתי בבדיקה בשבוע 38 התינוק היה מצג ראש, *למחרת* היא באה כי ירדו לה המים וגילו שהתינוק התהפך, ישר הטיסו אותה לניתוח

אבל מתקבע בערך משבוע 30-34

הוא גם יכול להתהפך גם אחרי, אבל לרוב זה פחות קורה (באופן יחסי, תמיד יהיו יוצאי דופן)

יש שלב שמתחילים להרגיש לחץ חזק למטה ובעיטות למעלה שזה אומר שהוא מתבסס באגן

זה גם יתן לחות לעור בלי קשר. אני לא ממש מכירה את התכשירים של אטופיק דרמטיטיס אז לא יודעת אם שמן זית זה בסדר לעור עם אטופיק אז אולי תבדקי לפני.
בכל מקרה עולה לי עוד רעיון יש למוסטלה שמפו קצף ואם אני לא טועה כל הסדרה שלהם היא לעור רגיש והשמפו הזה מצויין אני השתמשתי בו כשהיו קטנטנים ותוך כמה ימים נעלמו כל הקשקשים שהיו בראש

תודה🙏

עובד כמו קסם

לבן שלי הייתה ממש קסדה ומרחנו שמן זית, יום אחר כך הם התחילו ליפול מלבד אז עזרנו להם קצת עם מסרק שיניים של ילדים.

אני גם ממליצה

עם העור שלה רק בשמנים🤦
תודה🙏

שמן אמול אולי? חבל שזרקנו את האריזה

כרגע מרחתי לה אקווה קרם על הקרקפת ונחפוף לה מחר בבוקר את הראש. איזו אמא שוקעת אני🤦

מרחתי לה על הקרקפת בערך 20 דקות לפני האמבטיה ואז באמבטיה סירקתי לה בעדינות, עשה בדיוק את אותו אפקט כמו השמן זית..

לא היה נראה שעוזר🤦

לא יודעת כמה עלה

אני רואה במפרט שהוא שוקל 9 קילו, אז פחות מתאים לנו. אבל תודה שטרחת לחפש קישור

מגיל חצי שנה.. זה לגמרי בסדר.

דגם אחר טיולון בריסק פרימיום שחור יוניברסל ברשת מוצצים
אם זוכרת נכון המשקל 7.5 אבל יחסית חושבת שהוא ממש קל ונח.. עולה באזור ה500 חושבת עם משלוח חינם.. לנו הגיע כבר למחרת עד הבית..

עגלה- סיטי מיני 2, יפה, נוחה, נוסעת טוב, לא כבדה מידי וממש יציבה! האמבטיה מתקפלת (נהיה שטוח) ומבחינתי זה יתרון גדול בנסיעות.
הטיולון מתקפל לחצי.
מרוצה מאוד מאוד ב"ה
מחיר לא ממש יודעת..
יש לכם רכב?
ליציאה מהבית חולים צריך סלקל,
לעגלה שהמלצתי אין סלקל של אותה חברה, אבל יש מתאמים שהרבה סלקלים מתאימים אליהם (נראלי לנו יש סלקל של ג'ואי)
בגדים- נראה שזה כבר לכיוון הקיץ אז צריך שתי שכבות דק ארוך להתחלה ואחכ כבר מספיק שכבה אחת דק ארוך, אני הלבשתי בגיל 3 חודשים בקיץ שכבה אחת קצרה..
אז-גופיות יש כאלו שהכל תיקתק ואז לא צריך להכניס מהראש, תראי מה ירטה לך יותר נוח.
וגם רגליות (בערך 10 מכל דבר)
ואפשר מעל אוברול או מכנס וחולצה (גם בערך 10 סטים)
תלוי בהערכת משקל תראי אם לקנות 2 בגדים של ניו בורן וכל השאר 0-3..
בקבוקים- את רוצה להניק? הייתי קונה בקבוק אחד ליתר בטחון, אולי גם מוצץ אחד.
אמבטיה, דפני, סבון לתינוקות, שמפו לתינוקות (תלוי אם נולד עם שיער)
צמר גפן ואלכוהול לנקות את הטבור.
טיטולים, משחת החתלה, טיטולים.

אם משהו באמת לקנות מראש- לדעתי רק ברמת העגלה, סלקל, בגדים.
כל השאר אפשר גם אחכ..

אה, ויש גם דברים בשבילך..

שיהיה בשעה טובה בקלות ובשמחה!

השבוע ראיתי אחד..

בכל מקרה, זאת הרשימה שאחותי עשתה לי לפי נושאים (ממש נוח ככה). מפה תקחי מה שאת צריכה בפועל.

עגלה- עגלה, תיק, סדינים, שמיכה.
שינה- עריסה (אם אתם רוצים, כדאי לקחת מיד שרה ודומיו), סדין לעריסה, שמיכה (אפשר בהתחלה את זו של העגלה, עד שתקבלו מתנות)
החתלה- חיתולים, מגבונים, משחה, משטחי החתלה חד"פ
מקלחת- אמבטיה, מעמד?, דפני, חיתולי פלנל, שמן בלנאום, מספריים לציפורניים, מסרק, מגבת
רפואה- מד חום דיגיטלי, נובימול, אלכוהול 70%, צמר גפן, ויטמין D, משחה להנקה, רפידות הנקה
ביגוד- כובע, חזיות, רגליות, בגדי גוף, אוברולים, סוודר/מעיל (אני ילדתי בחורף, לא בטוח שאת צריכה), סל כביסה
אוכל- בקבוק, תמל, מנקה בקבוקים, סינר הנקה
כללי- סלקל, מוצץ, חיתולי טטרה.

לגבי עגלה- אצלנו לכולם יש בייבי ג'וגר סיטי מיני. אנחנו ממש אוהבים אותה, מאוד נוחה ויציבה, ממש לא יקרה.
ממליצה לא לקנות הרבה בגדים בהתחלה, רק כמה לימים הראשונים, כי יכול להיות שתקבלו בגדים כמתנות, בטח אם יש לכם בן ויהיה ברית. מקסימום תקנו בהמשך.
יש דברים שלא חייבים על ההתחלה ואפשר לחכות איתם.
מבחינת בקבוקים- תלוי אם מתכננת להניק או לא.. ממליצה לקחת איזו ערכת לידה כזאת או אחרת, בד"כ יש בפנים בקבוק, מוצץ, וקופסא של תמ"ל (הסוג תלוי בערכה שאת לוקחת).

אלו דברים שצריך אחרי הלידה, בעיקר לתינוק, חוץ מזה, את צריכה גם לעשות רשימה בשביל הלידה עצמה והאשפוז.
בהצלחה!

אם עם אותו תוכן בבקבוק מידה 2 מרוצה, מידה 3 לא מרוצה,
זה אומר שעוד לא הגיע לשלב של 3,
זרם חזק זה מציק להם ממש.
איך הוא עם המשקל? לדעתי תזרמו עם הקצב שלו, כשמידה 2 תהיה איטית בשבילו הוא כבר יאותת לכם.

לגבי דייסה תנסו בכפית או דרכים אחרות.
לא כולם אוהבים דייסה בבקבוק

שדייסה צריך להביא עם פטמת X, יכול להיות שבפטמה 3 הזרם מהיר לו מידי

לפותחת- אם שותה ויותר לו מפונה שתיים אז נהדר, אם לא יוצא כנראה לא טוב לו דייסה עדיין

בעיקרון זה נראה הריון צעיר צריך לעשות בדיקת דם
אם את לפני האיחור זה נראה מאוד טוב
אבל גם אם את ביום האיחור או קצת אחרי פשוט צריך לעשות בדיקת דם ואכן לראות גדילה והכפלה של הבטא
אבל יש פס גם אם חלש זה עדין אומר שיש עליה בבטא
מזל טוב מקווה שימשיך ככה ויתקדם!
בהצלחה

התמונה מעט כהה...
ממליצה לחזור על בדיקה נוספת בעוד יומיים או לעשות ב.דם.
בהצלחה!!

יכול להיות הריון צעיר במיוחד אם היה ביוץ מאוחר (:
תבדקי בטא הכי בטוח...

אולי תצלמי באור קצת

ממליצה לך-
א. לחזור שוב על הבדיקה כדאי לוודא שהפס אכן מתחזק.
ב. לעשות את הבדיקה על הבוקר, ריכוז ההורמון גבוה יותר.
ג. לא בדיקה של קלייר בלו. הם לא אמינים...

ואם בא לך לחסוך כאב ראש תעשי ב.דם. הכי מדוייק והכי אמין.
בהצלחה!!

מזלל טובבבבבבבבב

זה היה 1700

0-3 נראה לי מספיק קטן. לא הייתי מזמינה פחות

כן צריך מידה ראשונה, אם התינוק גגול לא הייתי קונה הרבה, כי 0-3 יהיה טוב לו ליותר זמן

המידות שלהם גדולות בהכל? אם הזמנתי בגדי גוף 12-18 זה יגיע ממש גדול?

אבל טיפה גדול, אפשר גם עד שנתיים.

שלי בת שנתיים, והמידה שתואמת ל18-24 אצלם ענקית עליה.. אבל היא גם לא מאוד גדולה, אז מקווה שיהיה לך טוב. אני למדתי להזמין לה בנקסט מידה אחת פחות

ברור שיהיה גדול.. תכננתי את זה מראש.. השאלה עד כמה..
בנתיים הגיע!🙈
המכנסיים נראות ענקיות, והבגדי גוף לא מדי.. ננסה אותם עליה ונהיה חכמים יותר..

@יראת גאולה @עכשיו טוב
אני בעיקר מכירה פרופורציות של שילב נגיד.. (ככה זה כשיש חנות עודפים נגישה) להגיד לי ביחס אליהם בערך?

אני הזמנתי לבן שלי 0-1- נולד 3.200 ובהתחלה היה אפילו קצת גדול עלי. הספיק לו בכיף עד גיל חודשיים וחצי- שלוש

ה0-3 שלהם גדול מאוד. במיוחד באוברולים

אני גם הזמנתי משם וצרכה ללדת בקרוב

הזמנתי 0 עד 3 אני גם מקווה שלא טעיתי שהזמנתי יחסית גדול (האוברולים שלהם יחסית גדולים)

רוצה רק לשאול אם הזמנת ארוך או קצר?

תודה

 

0-3 טוב בערך מגיל חודש ועד חמישה חודשים.

והזמנתי 0-3 ישר והיה סבבה לא גדול

תבקשי מרופא משפחה הפניה למשטח וגינלי, קחי משטח מחדר האחות, תכניסי לנרתיק וקחי דגימה מבפנים ותחזרי לאלות יחד עם ההפניה לבדיקה. תבקשי מהרופא גם מרשם לטבליות ומשחת אגיסטן.
בהצלחה ותרגישי טוב

זה תקף לכל הקופות?

אבל אפשר לטפל גם בלי משטח באמת

זה בא במארז של 3 נרות עם משחה

תנסי לשים בפנים יוגורט ביו. כמה פעמים ביום, זה ממש עוזר! וגם ליטול פרוביוטיקה.

ואני אבקש מבעלי להביא יוגורט בערב, תודה!

רק ללכת לבית מרקחת ולראות מה יש. אני מניחה שהרוב פחות או יותר אותו דבר

אני לא עשיתי אפילו משטח, לפי כל הסימנים היה ברור שזה פטריה וזה סבל לא לטפל בזה מיידית

כאילו הכוונה אני לא יודעת אם הרופאה שלי כזו נדיבה במרשמים ללא בדיקה חח

הטיפול השגרתי בפטריה לא מצריך מרשם. משחת אגיסטן + נרות אגיסטן V.

בפארמים יש קופסאות בדלפקים של בית המרקחת של ערכות משולבות - משחה + טבליות ביחד.

אם כבר פנית לרופאה, תבקשי מרשם למשחת טבעקוטן/פוליקוטן.
(יצרנים שונים של אותה משחה)

זו כן משחה במרשם.
יעילה וחזקה פי כמה מהאגיסטן שללא מרשם.
בטבעקוטן/פוליקוטן יש את המרכיב הפעיל של האגיסטן + מעט סטרואידים.
ההשפעה מיידית ומספיק בד״כ טיפול של יום או יומיים למגר את הפטריה.
תמיד טוב שיש בבית את המשחה הזו.

בכל מקרה זה גם היה יום שישי אז לא יכלתי לעשות משטח בשישי כי זה לא יכול להישמר עד ראשון. היא הביאה לי משטח אם אני רוצה לעשות בראשון אבל כבר לא ראיתי צורך כי התחלתי טיפול מיידי בשישי.

לא הייתי מכניסה אוכל לנרתיק

בכל מקרה מניסיון אישי, כדאי לטפל.

ואם יש לך נטיה, אולי לקחת פרוביוטיקה באופן קבוע, ולהפחית בתזונה סוכרים ושמרים (אלה החומרים שמהווים מזון לפטריה) 

רק בבית ספר ביסודי.
בכל מקרה חולצה לבנה אפשר שיפון כזה סגנון שיש הרבה בh&m אבל בד"כ זה די שקוף וצריך חולצה מתחת

זה לא חולצות מכופתרות.
אני כן תולה בארון אבל הגוף לא מתקמט.
סתם עניין אותי אם את לובשת חולצה לבנה כי עובדת בבית ספר או סתם מקפידה על זה..

קחי בחשבון...
לכן אני מעדיפה לקנות חולצות תחרה לבנות. זה מהמם וחגיגי ממש!

ראיתי בשיין חולצות לבנות מהממות!!!

מקומט פשוט קז'ואל חולצות


מכפלת קפל פשוט קז'ואל חולצות


גדיל פשוט בוהו חולצות


כפתורים קדמיים אריג משובץ בוהו חולצות


כפתורים קדמיים פשוט קז'ואל חולצות


מקווה שמשהו בסגנון שלך🙏
פשוט תדפדפי ותסתכלי

אבל אפשר להסתכל בתגובות יש כאלו עם תמונות, וכמובן שלקרוא ביקורת.

מעל בסיס לבן ומטפחת לבנה. לא מסוגלת ללבוש לבן מאז שאין לי גוף של בת 17. מה לעשות.

אני מגיעה עם חולצת בסיס לבנה ועם שמלה או עליונית בהיר לא לבן

אין לי דבר כזה חולצה לבנה כבר שנים וגם הבת שלי שהתחילה קצת להתפתח הפסיקה עם החולצות הלבנות- רק בסעס עם שמלה

ומעל מה שרוצים?

אם יש לי בגד חדש אני יכולה גם לשמור אותו גם אם לא נראה חגיגי כדי לברך עליי

לובשת אותה.
ויש לי עוד חולצה בצבע שמנת עם פרחים חומים בהירים. אז גם אותה לובשת.
וחולצה אחת לבנה, עם בסיס לבן וקרדיגן צבעוני..

את הלבנה אני לא זוכרת. יש לי אותה מהאולפנה..

יש בלורד קיטש, בתמנון, בהילה

נכנס לאופנה חולצוד בד מכופתרות עם צווארונים יפים, רכים כאלה...
בכל חנות יש. אני קניתי מרנואר.

בעיני מורים גם צריכים לבוא עם לבן - כדי להראות דוגמא אישית. לא היה לי כלום והיה קשה למצוא. באופן כללי כמו שאמרו - חובה חולצת בסיס מתחת לחולצות לבנות, אין מה לעשות. ואני מעדיפה גם חולצות שהן לא לבן חלק - מצאתי משהו בגזרה רחבה עם עלים, בלורד קיטש או סריגים עם פסים וכדו'. יש גם חולצות אריג חצי מכופתרות שהן לא צמודות על הגוף ואם את לא מדי פדנטית - סחיטה על מינימום וניעור לפני התליה מביאים אותם למצב אפשרי ללבישה גם בלי גיהוץ.

 יש לי כמה שאספתי במשך השנים ופשוט חורשת עליהן (במיוחד עכשיו באייר)

אחת קיבלתי מאחותי, אחת משיין, אחת מאותנטי ואחת ממיני אלנבי נראה לי. כולן צריכות חולצת בסיס מתחת כי זה לבן..

אני אוהבת לשים מעל ג'קט ג'ינס או קרדיגן, ואז זה נותן לזה צורה יותר יפה. עכשיו בקיץ זו בהחלט בעיה..

הכל זה עליוניות (כמעט בלי שרוול או שרוול קצר) ועם חולצת בסיס למטה (ואז צריך שהגוון של החולצת בסיס יתאים..)
נראלי הכל מתמנון, אבל האחרונה שקניתי הייתה לפני שנתיים 😅

לא הבנתי אם אני צריכה לחזור ביום האחרון שכתוב שם או יום אחריו.

אם עבדת בשלישי- אז את חוזרת ברביעי..
אם בשלישי לא עבדת- אז שלישי.
מניסיון יש עם זה מלא בעיות. יכולה להעיד על עצמי שילדתי בחמישי ב18 כשעבדתי באותו יום, אז תיאורטית מבחינת הטופס של בטלא הייתי אמורה לחזור בחמישי, אך מכיוון שעבדתי- המנהלת דיווחה וחזרתי בשישי..
קרה לי גם שמנהל לא הסכים לדווח, וממש כעסתי, כי כל יום איתם הוא משמעותי...

תלוי בך.
אם דיווחת על חופשת לידה מתאריך זה- זה נספר ב 15 שבועות.
אם לקחת ימי מחלה, אז החופשת לידה מתחילה מהלידה.