פורום הריון ולידה (עמוד 21)

לפי זה אי אפשר.

אבל יש מעבדות שעושות ב.דם אחהצ אז אולי בחמישי את יכולה. בכל מקרה הייתי מבררת מראש.

לא זכור לי שהרופא אמר לי...

עושים את זה פשוט בקופה?

אם התור שלי לשקיפות הוא אחהצ אני יכולה לעשות את הבדיקה בוקר לפני/בוקר אחרי?

סליחה ממש על הנצלוש!

בעדיפות

לא לפני! אם האולטרסאונד בחמישי אז אין ברירה והבדיקה בראשון בבוקר

עדיף יופ למחרת אבל אין כל כך ברירה כשזה יום חמישי ואין תור אחר

גם לי היה ככה

עד ראשון? גם אני מחכה. נראלי פשוט להתעסק במשהו בעולם האמיתי

ב54

ב"ה היה הריון תקין וילד מתוק בן שנה ורבע

אבל עשיתי את הבדיקה 3 ימים לפני האיחור

בשורות טובות!!

והכל טוב ב"ה 

בשעה טובה🙏

ואז זה עולה, תלוי מתי תופסים את זה, באיזשהו שלב יהיו גם את הערכים הנמוכים

אצלי כשבדקתי הריון אחרי איחור של כמה ימים התשובה היתה שלילי. רק אחרי איזה שבועיים כשעשיתי בדיקת דם גיליתי שאני בהריון,והבטא לא היה מאוד גבוה, משהו כמו אלף עד כמה שזוכרת.

כך שיכול להיות שלפני הערך היה נמוך מדי לגילוי..... והנה היום היא עוד מעט בת שנה ב"ה

זו בדיקה חשובה

וממה שחוויתי זה בדרך כלל נשים

כמה דקות ונגמר

(תשמחי שזה לא אקו לב במאמץ, זה הרבה פחות נעים...)

והבודק היה דתי (שזה היה לי קצת קשה יותר להכיל בסיטואציה מאשר אם היה חילוני, קשה לי להסביר)

וחששתי

וביקשתי מבעלי שישב איתי בפנים כי פחדתי מהטרדה מינית

ואני יכולה לומר שזה נעשה בצורה הכי מכבדת שהיה אפשרי.

קודם כל האורות היו מאד מעומעמים וממש לא הייתי חשופה באור, והוא לא הסתכל עליי בכלל, אולי רק כשהניח את המכשיר של האולטרסאונד וגם זה לא בטוח. ממש היה באלכסון אליי, חצי עם הגב, והסתכל על המסך. נתן הוראות בצורה מכבדת..

זה ממש שונה מפאפ שזה באור וגם שאת מכוסה הפרצוף של הרופא מול הפרצוף שלך.

ונשמע חויה מזעזעת עם הרופאה.

ילדת בעבר? אם כן איך היו לך הבדיקות בהריון והלידה עצמה? 

(אני לא יודעת אם בכל מקום זה כך. אולי אפשר להביא איתך סדין למקרה שלא מתנהלים כף במקום בו תיבדקי. ואז פשוט כשמבקשים ממך להוריד את הבגדים, להתכסות מעצמך בסדין. לדעתי אין סיבה שיתנגדו לבדוק ככה).

שביקשתי מאד ונתנו לי לעשות עם חזיה. וזה היה ממש בסדר! וזאת היתה אשה גם אז יותר נעים...

אל תוותרי על הבדיקה ♥️

נשמע שאני ממש חייבת להתגבר על זה

תודה ❤️

להתעקש על טכנאית. זה אפשרי וזה זכותך. עדיף כבר בקביעת תור אבל לי יצא פעם להגיע ולגלות שבטעות קבעו לי לטכנאי והכניסו אותי בין התורים לטכנאית כי התעקשתי...

מחכים שעה ומקווים לטוב

הם באמת איומים, אני מסכימה איתך.

אם את עדיין לא מצליחה אולי כדאי לשקול פנייה לתוכנית יהיה בסדר של גלי צהל

הייתה לי בעיה עם העירייה והם פתרו את זה בשניות (אחרי שאני רצתי אחריהם יותר משנה)

זה  פשוט מתסכל!!!

אני שלחתי פניה למבקר המדינה , ולפניות הציבור של משרד העבודה.

כתבו לי שהם עונים תוך 45 יום תשובה.

ב22 לאוקטובר העליתי את התלןש שביקשו. היום שלחו הודעה שרוצים תלושים נוספים.

אצטרך כנראה לחכות עוד חודש עד שיאשרו ובינתיים אני משלמת מחיר מלא על שני ילדים...

והשביעי, ואז גם אם יהיו כתמים אולי תצליחי לטבול.

אחרי לידה.

תיזהרי לא להיפצע מהבדיקות (אני תמיד נפצעת אחרי הלידה).

לק"י

אצלי הוא התהפך לעכוז, אחרי שהיה ראש. וב"ה התהפך לבד שוב לראש.

אבל קבעתי אז תור להיפוך. זה לא ישר לקיסרי.

יכול להיות שיש בתי חולים שלא עושים היפוך אחרי קיסרי, אבל יש כאלה שכן.

וכן יש אחוז קטן שזה יוביל לקיסרי. אבל אישית העדפתי לנסות היפוך קודם.

בפורום קראתי שלשתות הרבה מים יכול לעזור למי השפיר להתרבות.

בשורות טובות!

לק"י

וב-37+3 שוב היה ראש.

אז 32 זה באמת מוקדם. לא יודעת אם זה שהוא הרבה זמן במצב עכוז מעיד על משהו. שאלת את הרופא שלך?

ממליצה על ספינינג בייבי, תרגילים שעכולים לעזור לעטבר להתהפך.

הריון תאומים זהים

מיעוט מים

שבוע 33 שזה כמו שבוע 38 בהריון רגיל

והמובילה התהפכה

אז ניסים יכולים לקרות

תבדקו שאין שום ספרים הפוכים בבית

ואם לא יתהפך אפשר לעשות היפוך חיצוני

שיפר מאוד את הכאבים בין ההריונות

אבל לא יודעת אם רלוונטי אלייך אם כי נשמע ממש דומה

אבל נוגדי דיכאון עוזרים גם נגד כאב כרוני

אצלי זה גם עזר למצברוח שבעקבות הכאבים היה ירוד

זה שיפר לי מאוד גם את הווסטיבוליטיס, באופן מפתיע

ומי שלא סובל לא מבין

בעקבות הכאב לא עושים הרבה דברים וההסתגרות והכאב ישר מובילים לדיכדוך

הכי מבינה אותך

באמת זה ממש לא קל

הלואי ותמצאי הקלה

מדעי אין שום דבר מדעי. יש גם שנכנסות להריון עם מניעה

אבל אם סתם את שואלת אני לא נראלי הייתי מתרגשת אם כבר כמה ימים לקחת ואת עם שקפים והנקה מלאה, אני לא הייתי חוששת

אבל כל אחת והלחץ שלה

הידע המדעי הוא שלאמצעי מניעה x יש אחוז מניעה y, ושימוש לא לפי ההוראות מקטין את אחוז המניעה.

אחרי שיודעים שאלה העובדות, אפשר להוסיף את השיקולים הסובייקטיביים שלנו (כמה חשוב למנוע לעומת כמה מפריע לחכות כמה ימים, למשל)

תלוי מתי את טובלת אחרי הלידה...

ככל שאת יותר רחוקה מהלידה יש יותר חשש מהריון.

אני טבלתי בשתי הלידות אחרי פחות מ4 שבועות והרופא נשים אמר לי שהסיכוי להריון מזערי. כך שבנוסף על הנקה מלאה ושקפים הרגשתי די בטוחה...

אני הגעתי 5 שבועות אחרי לידה להתקין התקן

הנקה מלאה כל 3 שעות... בלי מוצץ בלי בקבוק

הכל לפי הספר

ובאולטרסאונד ראו שאני ממש לפני ביוץ

הרופאה והטכנאית היו ממש מופתעות

אני קבוע מבקשת שבודקים באולטרסאונד וגינאלי בבדיקה שאחרי הלידה לבדוק מה קורה עם הביוץ , 

אני הולכת להיבדק בשבוע של הטבילה ואז מתחילה מניעה בלי לחשוש

הם יסבירו לך הכי טוב מה הזכאות שלך

אפשר ללכת לכל מקום שמוכר במשרד התיירות , לי כן כתבו כמה לילות

החזר של אזור ה 350 ללילה

בלידה בהדסה אני יודעת שאת יכולה גם לקבל לילה חינם

יש הגבלה על כמות לילות

כדאי לברר את זה מולם כי כבר לא זוכרת עוד פרטים

וחודש אחרי לידה, ועוד קיסרי, לא עדיף להזמין מונית?
אנשים באו לעזור לך? הבינו?

יצאתי מזה בצליעה קלה ועליתי בכבוד. פעם ראשונה שיצאתי לבד מהבית

אולי בגלל זה הגוף כל כך לא בעניינים

אלופה על היציאה הזאת! בטח היה לך ממש קשה

חיבוק על התחושות 💓

וממליצה גם להיעזר במונית אם אפשר.

לא דומה הרטבת לילה בגיל 4-5 לגיל 8-9 (שגם אז יכול להיות עוד תקין)

בנוסף צריך לבדוק אם יש קשר גנטי.

בכל מקרה לא הייתי מתחילה טיפול בעונת מעבר, ובכלל אם מתאים לך לחכות לתחילת הקיץ אולי עדיף.

בכל מקרה את הבירורים המקדימים וקביעת תור אפשר לעשות בכל עונה.

בהצלחה

גיל 6.5...

באסה ואי נעימות כל בוקר.

כן, היה אצל אחד ההורים. 

למה לחכות? 

יותר קשה לקום בלילה להתפנות.

בעונת מעבר בכלל יותר נפוץ שהפספוסים חוזרים (גם אם הייתה הטבה לפני כן)

לכן אינטואיטיבית נשמע לי פחות נכון להתחיל תהליך דווקא עכשיו וכדאי לחכות עוד חודש ככה שמזג האוויר יתייצב ולא ישבש את התהליך.

באופן כללי, כשיש רכיב גנטי בהטבת לילה צריך להבין שהמערכת עדיין לא בשלה וזה תקין ונורמלי.

אפשר לעזור ולנסות להתגבר על זה,

אבל הגישה צריכה להיות לא כמו טיפול בבעיה שצריך לתקן, אלא משהו שנחמד אם יקרה.

(טיפול שיניים הוא תיקון, לק גל זה נחמד)

זה חשוב כי יש כל מיני סוגי טיפולים ולא תמיד זה עובד על כל הילדים וחשוב לא לגרום לתחושת כישלון אצל הילד.

עוד לפני טיפול הייתי פותרת את עניין הבאסה סביב הנושא ומחזקת את הקבלה העצמית של הילד/ה (ושל ההורה אם רלוונטי)

לא מתאים.

או שחם מדי או שקר מדי.

תחילת לילה מתאימה שמיכה מסויימת ובסוף הלילה משהו אחר.

ובאופן כללי ילדים הרבה פעמים זורקים את השמיכה.

אצלנו למשל אין עדיין רדיאטור בחדר הילדים,

לגדולה יהיה חם מדי, הקטן כן צריך לקראת סוף הלילה.

ואם מצאנו את הנוסחה המתאימה, מחר מזג אוויר משתנה שוב אז היא לא מתאימה למחר.

כשלילד מעט חם/ קר בלילה זה יכול להגביר את חוסר הנוחות ואת הפספוסים.

(לא שחקרתי את זה, משתפת מהנסיון שלי)

אני מציעה להחליף לפיז'מות חמות, להוסיף גופיה וגרביים, ותראי אם יש שיפור.

כשקר מפספסים יותר, ולא תמיד זה ממש קר שמרגישים שצריך חימום, מספיק שלפנות בוקר מתקרר יותר או שהילד העיף את השמיכה (בגיל קטן רוב הילדים מעיפים את השמיכה, אני מעדיפה להוסיף שכבה ולא לסמוך על זה שהשמיכה תישאר כל הלילה).

אבל גם אחיו מעיף קבוע ולא מפספס

בכל אופן עברנו לפיגמות חמות ונראה מה קורה

תודה 

כן צריך סבלנות, לקח כמה חודשים וזה עבר.

אני שמחה תחתון לילה (שזה כמו חיתול)

אצלנו זה היה טבעי כי פשוט מעולם לא נגמלה.. לא היה לה לילה אחד יבש. אז אין סיבה שבבוקר נקום להכל רטוב... ונחכה שלאט לאט משהו ישתנה

ואז כבר יש פחוץ מתח ועצבים סביב העניין הזה...

לגבי עצם הקושי, וסיבת ההרטבה, תתחילו באורולוג ילדים, יתשאל אתכם שאלות... יעזור לכם לעשות בירור קצת יותר עמוק

וממליצה גם בחום על פזיותרפיסטית רצפת אגן לילדים.

וממליצה מאוד מאוד על לאה טנא.

בהצלחה רבה! 

לפעמים באמצע הלילה מתעורר רטוב. 

דבר ראשון, זה לא כזה חריג או יוצא דופן.

דבר שני אצלנו עבד טיפול בפעמונית שצפצפה והעירה את הילד כל פעם שהרטיב, נגמר תוך מספר שבועות

אנחנו התחלנו פעם ראשונה עם פעמונית שהיינו במרפאת הרטבה בשניידר, אצלם הקו הראשון היה הפעמונית ורק אם לא הצליח אז המינרין.

יכולה לשתף שאצלנו זה עבד טוב, אבל אני אומרת מניסיון כאמא ולא כאיש מקצוע 

מהתהליך שעברנו עם הרטבות לילה לילדים

לשלול דלקתיות בדרכי השתן ובמקביל:

לנסות להקדים את שעת השינה, ולבדוק עניין של קשב

אם זה משהו שאת רוצה וחשוב לך.

אני הצלחתי בעזרתו יתברך בעזרת יועצת הנקה והרבה עבודה להגיע להנקה מלאה אחרי כחודש וחצי, בהתחלה הייתה על תמ"ל בלבד.

יש במקום שאני גרה מישהי שהיא מדריכת הנקה

לא יועצת, זה גם טוב?

אגב אם את רוצה משהו בזול יותר יש גם יועצות הנקה בקופת חולים,  כמו בפרטי לא כולן מדהימות, אבל יש מצוינות

יכול להיות שהשאיבה לוקחת ממנה את החלב שהיא צריכה ולכן צריך להוסיף תמ"ל?

אישית הייתי מפסיקה לשאוב, ופשוט נותנת לילדה "לגור" עליי כל עוד זה אפשרי (למשל בבוקר אם אין ילדים בבית.).

יוצא שאני שואבת שלוש פעמים בבוקר, בצהריים ובערב, לפעמים זה אחרי שהיא אכלה ולפעמים לפני.

אני רואה שההנקה לא מספיקה לה כי ברוב הפעמים היא בוכה אחרי שהנקתי ולא נראת רגועה ואז צריך להוסיף לה בקבוק.

מניקה 2 צדדים?

ניסיתי להעביר צדדים כל פעם אחרי שסיימה?

אני חושבת שבכללי כדאי שתשאבי דווקא אחרי האוכל, כדי להגביר את ייצור החלב.

אבל אני לא מוסמכת לדברים האלה.

ממש מומלצת, שלא עזרה לי.

וגרמה לי לכ"כ הרבה בכי ותסכול.

בסוף יועצת הנקה של טיפת חלב עזרה לי ממש ובזכותה הנקתי הנקה בלעדית אחרי 3.5 חודשים של כאבים מטורפים והרוב תמ"ל.

אז הייתי מנסה גם בכיוון הזה. טיפת חלב או קופת חולים...

גם שואבת וגם מניקה

אחרי ההנקה הרבה פעמים היא לא רגועה ואני נותנת לה תוספת של בקבוק.

אחלה עגלה

קצת גדולה אם זה שיקול

פנינו לחנות ואמרו לנו שכל האמבטיות ככה.

אחכ התרגלנו ועם הטיולון היא מושלמת.

מצד אחד היא גדולה ויש בה מלא מקום לאיחסון ומצד שני היא די צרה ולא תופסת מלא מקום 

מאוד מרוצה

אבל כרגע ניסיתי רק את האמבטיה, עוד לא עברתי לטיולון.

מאוד נוחה לי, האמבטיה מכילה טוב את התינוק שלי אפילו שהוא ממש גדול לגיל שלו

המון פונקציות פרקטיות כמו קיפול העגלה יחד עם האמבטיה, אפשרות להפריד את האמבטיה עם התינוק (פרקטי בשביל להעלות מדרגות כשהוא ישן- מפרידה את העגלה מהשילדה ומעלה בנפרד), תיק סל כזה למטה שמכיל ממש יפה ואפשר להעלות אותו לידית

לא ניסיתי עגלה אחרת חוץ מדונה, אז אין לי השוואה (ובהשוואה אליה הדונה חתיכת צעצוע)

משהו על הטיולון שלה שראיתי- הוא מתקפל עם כפתור ולא עם חוט שמושכים

העגלה שוקלת 8 קילו 

עברו כמעט 10 שנים ורואה מצויין

אצלי אחרי כל לידה השתנה המספר. אז מפחדת לקחת סיכון לעשות לייזר ושיחזור בגלל שאני יודעת שהלידות משפיעות..

ועברתי מאז 2 הריונות ולידות וב"ה לא חזר לי המספר.

עשיתי ולא חזר

ב"ה זה כמו נס הלייזר הזה

אבל יותר נמוך ממה שהיה קודם.

גם יכול להיות שהמספר יעלה וירד בחזרה, יש כאלה שזה גם קורה להן (בלי קשר ללייזר)

חזר לי אחרי לידה רביעית, בערך לאותו מספר

אחרי 3 לידות

הרופא שניתח אותי אמר שזה מיתוס, אבל נשמע פה שיש מקרים שחוזרת המידה 

את משלשלת?

לא כל הנשים בגיל הפוריות עוברות את אותן חוויות, ומניחה שרובן לא נכנסו להיריון תוך כדי מניעה, אז האפשרות לא עולה על דעתן...

(אולי נכון יותר לומר שלא כל הנשים נמצאות כאן בפורום אני חושבת שהפורום הזה מלמד הרבה טקט, בזכות כל השרשורים שעולים פה, בדומה לשרשור שלך. אז אשרייך שפתחת אותו!)

גם לי פעם מישהי אמרה שאני משוגעת...🙂 זו הייתה אישה זרה, חוצניקית, שישבה לידי באוטובוס כשנסעתי לכותל עם הקטנה שלי, שהייתה אז בת חודשיים-שלושה. היא לגמרי אמרה את זה בקטע טוב ובהערכה! ודווקא נהניתי מזה, כי הייתי זקוקה להערכה הזו...

אבל לך זה נפל בזמן ובמצב לא מתאים, אז מובן מאוד שהיה לך קשה לשמוע את זה❤️❤️

גם אותי הפורום לימד הרבה

תגובות של אנשים זרים לא מזיזות לי כמו מישהי שאני רואה שהיא "משלנו" וגם היא עם צפופים

ועוד חברה אחרת שואלת אותי "וזה טוב לך הצפיפות הזו"? ווואייייי

לפעמים מקנאה בחילונים שמשתפים חופשי על מניעה/ תכנון

אבל לא חושבת שזה נכון בכלל

תודה על התגובה המנרמלת שלך כמו תמיד🩷

ואל תתרגשי מתגובות.
לי אמרו גם דברים אז בזמנו עם תינוק בן 5 חודשים ובטן הריונית.
דברים הזויים
או מבטים
לשים פס

לי הכי הפריע בטיפת חלב עם תינוק פיצי והריון טרי ממש האחיות לעגו לי, ככה הרגשתי.
ממש גרמו לי להבין שזו טעות, וכביכול יידעו אותי שיש דבר כזה מניעה. 

הייתה תחושה משפילה ולא חזרתי יותר לאחיות האלו בקופה.

אני כבר לא סופרת.

מדפדפת אאכ יש לי הורמונים.

אבל עם גברים הכי קשה לי.

אתמול מישהו אמר לי כל הכבוד שבמצבי אני עדיין יוצאת מהבית ככה... יעני עם ילד בן שנתיים בעגלה עם מעלית ובהריון חודש שמיני. נראה לי חשב שאני בחודש מאתיים. דיפדפתי. יש כמוהו אלף. והוא כולה מוכר בחנות שאפילו לא קניתי בה אלא אספתי משהו בשביל חברה...

בשם כינוי .. לא יחזור על מה שאמרו

בחור צעיר ...

בדיוק חזרתי מחופשת לידה

כל כך נפגעתי!!!!!!

הערות חסרות טאקט זה כל כך מעצבן!! 

הרעיון של איזמרגד נשמע לי באמת יותר פרקטי.

ואפשר לצאת גם עם מנשא ובלי עגלה, לפחות לחלק מהיציאות...

אחת לבית ואחת ליציאה.
לא אכדאי להיסבחב עם עגלה במדרגות, מניסיון זה לא קל ובסוף מתיאשים.

באמת הייתי חושבת על אופציות אחרות אם מקובל אצלכם להשאיר עגלות למטה וכו אז אולי הייתי קונה משהו ביד 2 לבית ומשהו אחר לבחוץ..

אם בכל זאת אז אולי ספורטליין פולד. יחסית קלה וממה שניסיתי אפשר לעלות איתה מדרגות על הגלגלים..

לי יש ספורטליין xl ועולה מדרגות מצוין אבל קומה וחצי. יותר מזה זה פשוט מעייף

ומתייגת את @מתואמת שמשתמשת בטיולון מגיל 0 בלידות האחרונות

שהוספנו לו מזרן וכיסוי רגליים, והוא מצוין מבחינתנו גם כאמבטיה.

עקרונית הוא עולה מדרגות בסדר, אבל לא התנסינו בזה הרבה כי יש לנו מעלית בבניין... (ולקפל ולסחוב אותו ביד אחת ואת התינוק ביד השנייה זה אפשרי, אבל לא הכי קליל. מניחה שיש טיולונים שטובים יותר בשביל הדבר הזה)

ולא הייתי מוותרת על אמבטיה לניו בורן

עגלות קלילות שנח להעלות מדרגות0- לא מספיק מסיביות בשביל לשרוד את זה יומיום. 4 קומות!

אני השתמשתי בטיולון מגיל לידה- אבל לא לתינוקת חורף, זה אחרת.

אם הטיולון יציב ונח ושכיבה מלאה לא רואה שום בעיה.

כמובן, לא גרים בעגלה. שמה על הבטן הרבה זמן בעריסה וכו'

וכמה כולנו לומדים ממך.

אני לומדת ממך לשאול את עצמי כל יום: "במה את עובדת?"

ולרצות לענות לעצמי: קודם כל בלשמוח ולשמח. קודם כל בלהרגיש אמת ושלמות בבית פנימה. לעבוד בזה. זו עבודה. זו משרה מלאה. 24/7.

המשרה הכי חשובה.

העבודה הכי יקרה.

לעבוד בלבנות בית, משפחה

לעבוד בלאהוב, בלבנות זוגיות

לעבוד בליצור חיים במהות וחיים בפשטות

לעבוד בבסיס שממנו יוצאים ואליו חוזרים

לעבוד בלזכור את זה תמיד - מה הכי הכי חשוב

לא החוץ, לא תדמית, לא קריירה, לא פרסום, לא לייקים, לא כבוד מדומה,

אלא הפנים

הבית

"למשפחותם"

אם נעבוד בחוץ ונשכח את המהות - נפספס את מהות החיים

אם נעבוד בבית, או יותר נכון - על הבית, ואת שאר המיקוד נשקיע גם החוצה מתנועה של פנימה ורק אז החוצה ולא להיפך - נחייה את המהות

נוכל מתוך המלאות שלנו גם לתת החוצה

קודם מעגלים פנימיים

קודם אשתי ואני. אישי ואני.

קודם הילדים. אנחנו המודל היחידי שהם מכירים. אנחנו נתנו להם חיים בזכות השותף השלישי הקב"ה שהכל הכל ממנו

ואנחנו ממשיכים להעניק להם חיים כל יום ביומו

כאשר אנו עובדים בלתת להם יציבות, וחום, ואהבה, ומודל של תקשורת בונה ומקרבת, ומודל של ניהול קונפליקטים נכון,

ומודל של לקום גם אם נופלים,

ומודל של לאהוב תמיד גם אם לא מסכימים או כועסים

ומודל של נצח. של השקעה בנצח.

ומודל של בחירה. בחירה בחיים.

ואנחנו מחיים אותם, את הילדים שלנו, בכל יום יום

ואנחנו מחיים גם את עצמינו 

ומתוך החיות הזו - אנו יכולים גם לתת הלאה, לשאר המעגלים

תמיד תמיד רק בתנועה הזו.

ואני גם לומדת ממך הדר היקר והקדוש

כמה חשוב עוד להביט פנימה, למי שאנחנו באמת

כמו שכתבת במילות הזהב שלך: 

"... בחיי היומיום אנחנו רואים בעיקר את העולם סביבנו, טועמים אותו, חווים אותו, אבל כמעט לעולם איננו רואים את הנפש שלנו. 

סביבנו יש המון מסכים והסתרות שבעצם מסתירים מהאדם את נשמתו, את אישיותו, את עצמותו.

אם אשקע בתענוגים שכל הזמן מתחלפים ומשתנים, אחמיץ את האפשרות לתענוג מתמיד, שמשמעותו גילוי עצמי."

איזה לימוד!

איזה מבט!

איזו הסתכלות!

ללמוד ממך!

כולנו!

אני רוצה ללמוד ממך להסתכל יותר למי אני אומרת בוקר טוב כל יום דבר ראשון, ולוודא שזה לא יהיה הטלפון.

לברר למי אני אומרת אחרון כל לילה לילה טוב, ולוודא שזה לא הטלפון שוב.

לוודא שאני לא עם 3 ידיים במקום 2, וכל היום הראש בתוך קוביה קטנה של טלפון. איזה מראה מוזר זה באמת...

לוודא שאני זוכרת להביט למעלה, לשמים, לבורא, לבריאה, לפאר היצירה

לוודא שאני זוכרת לנשום את האוויר הטהור שהקב"ה נותן לנו

לוודא שאני מריחה פרחים וריחות של הטבע

לוודא שאני מביטה על אנשים ולא על מסכים כל הזמן

לוודא שאני במהות שלי, ולא של מיסוך ומסך ודברים שאינם מתאימים לי

לוודא שאני יכולה לומר תפילה מכל הלב כאשר ממתינים לאוטובוס או רכבת או סתם הולכים, ולא חייב בכל שנייה להיות עם ראש תקוע במסך שממסך

לוודא כמה אני נהנית בשבת או חג כשאין את המסך, המיסוך, כשיש רק הווה, עולם, בריאה, חיים.

לוודא שבכלל מתאים לי ואם כן כמה ואיך להיות במדיה מסכית,

וכמה היא עדיין לא תהיה שלמה ולא תחליף לעולם פנים מול פנים, 2 נשמות שנפגשות ומדברות, וכמה זה יקר הנשמות האלה והפנים,

הפנים שרואים

והפנים מבפנים שמתגלה מתוך הפנים.

אני רוצה לזכור את כל זה ב"ה.

תודה לך הדר היקר והאהוב והקדוש שלנו על הלימוד שלך, עליך, 

אני בטוחה שאתה במקום הכי הכי גבוה שיש, נהנה מזיו השכינה,

וממשיך לחיות ולהחיות את כל העם שלך כל רגע על ידי כל הטוב והאור העצום הזה שהשפעת והשארת.

אתה חי בתוכנו!

עם ישראל חי, והמון בזכותך ❤️

משמח ממש לשמוע ב"ה 🙏

ומדהים שבדיוק בפרשת השבוע, חיי שרה, בה לומדים על כל חייה של שרה אמנו דווקא בפרשה בה מסופר לנו על פטירתה - ללמדנו שצדיקים במיתתם קרויים חיים וכל השפעתה ופועלה ואורה של שרה אימנו חיה וקיימת ומפעמת בלב כל יהודי וכל יהודיה עד סוף כל הדורות!

וכך גם אתה, הדר בנה, מכוחה ומאורה מאיר גם על כולנו, חי וקיים ופועם גם במותך מן העולם הזה.

צדיק אתה

וצדיקים במיתתם קרויים חיים.

מרגישה שיכולה להיתרם רבות מאיפה הדברים פגשו כל אחת,

כל אחת היא עולם ומלואו

וממש הייתי שמחה לשמוע אתכן ❤

שאותי אישית מאוד חיזקה,

תגובתו של @נוגע, לא נוגע בהקשר לדברים המדהימים הללו של הדר גולדין הי"ד:

אלו דבריו:

"קראתי השבוע ראיון שהיה פעם עם ארוסתו דאז. הוא באמת אדם מיוחד.

אגב, יוצא לפי מה שהוא מסביר שה' אומר לנו- תעבדו כדי שהציוייים שלי יתאימו לעולמכם הדתי ככה שתתענגו מהם.

אמנם הרמח"ל אומר שמקום העונג זה בעולם הבא, אבל אפשר לקחת את זה גם לעולם הזה כמו שהדר עשה, בהתאם לתפיסה שלנו את עולם הבא, שזה עולם מתוקן פה שהולך ובא.

בד"כ כשאומרים עולם הבא חושבים על עולם הנשמות (רמב"ם).

אבל הדעה הרווחת היא שעולם הבא זה פה בעוה"ז אחרי שהוא תוקן (ואחרי תחיית המתים). זה לא סותר שגם עולם הנשמות נקרא עוה"ב. אבל המשמעות המרכזית של השם היא כנ"ל.
 

ובעומק, עולם "הבא" נקרא כך לא רק כי הוא אחרי העוה"ז הרגיל, אלא כי הוא הולך ובא אלינו (כמו לשנה הבאה בירושלים הבנויה).

כלומר זה תהליך הדרגתי, שאנחנו בונים ובונים אותו (גם כשיש ירידות הן לצורך בניין). אנחנו מתקדמים ומקדמים את העולם לעבר עוה"ב. לא רק בזה שאנחנו צוברים יותר מצוות וקדושה ואז בבום יקרה איזה משהו גדול, אלא באופן מהותי ועצמי יותר- אנחנו מתקנים את העולם (מכל הבחינות האפשרויות) ומביאים אותו למצבו השלם.

לדוג'- היום הרבה מהמוזיקה המיינסטרימית היא דתית/אמונית. זה כבר לא ז'אנר מסויים- "שירים דתיים", אלא זה חלק אינטגרלי מהעולם התרבותי. זה מראה שהנפש של האדם המסורתי/חילוני הממוצע שצורך את זה נמצאת במקום גבוה יותר ממה שהיה האדם הממוצע לפני כן. זה מעיד על שינוי פנימי.

אז אם האדם נברא כדי להתענג על ה', והעונג הוא חשיפת הנפש כדברי הדר הי"ד, והעונג צריך להיות גם כאן בעוה"ז כי הוא חלק מעוה"ב שהולך ובא ואלו לא שני דברים נפרדים, זה אומר שאדם צריך להיות בדרגה שהוא מרגיש שהתורה על כלל ציוויה משקפת את חשיפת הנפש והגילוי העצמי שלו שגורמים לו לעונג.

לדוג'- אדם שעבד עם עצמו והוא לא רוצה לדבר או לשמוע לשון הרע. הוא שמח ומתענג מזה שהנפש שלו שם, שהוא חשף את נפשו עד למקום שלא רוצה בזה. אז עכשיו האיסורים של התורה בעניין מתאימים לעולמו והוא מתענג מהם."

הדר הי"ד ואני באותו גיל.

כל שנה שעוברת והייתי נזכרת בו זה היה מעלה לי מחשבות באיזה מקום הוא היה עכשיו בחיים לולא נרצח. לא רק עליו האמת יצא לי לחשוב, אני זוכרת עוד הרבה חללים שנפלו במבצע, אבל הוא התפרסם ככ בעל כורחו ונשאר בתודעה הציבורית ככ הרבה זמן וככ היה כואב לי על המשפחה ועל הארוסה ועל זה שלא זכה לקבורה, זה צער שלא נגמר

והנה סוף סוף נסגר המעגל

וזו שמחה מהולה בעצב. אבל סוף סוף הוא כאן.

ובאמת יצא לי לקרוא ולראות דברים שנאמרו בשמו והוא באמת היה מיוחד. ככ צעיר ועם תובנות ככ גדולות. ערכי. מלח הארץ במלוא מובן המילה. נשמה גדולה כזו שנמצאת ככ קרוב לכסא הכבוד, עם כל הרוגי המלכות הי"ד

אני בטוחה שהוא מליץ יושר על עם ישראל 

שלחתי אותם בקבוצה של נשים שאנחנו לומדות ביחד על עבודת המידות.

וזה ממש התחבר לנו ללימוד שלמדנו, על פי הספר 'עבודת הנפש 'המידות' של הרב ראובן ששון, שבעצם לרצון שלנו יש כמה רבדים - הרובד הכי עמוק ופנימי זה הנשמתי זה בעצם הרצון העמוק ביותר שלנו, שהקב"ה טבע בנו והוא למעשה ניצוץ מהרצון האלוקי. ומעליו יש רבדים גלויים יותר - הרצון הקבוע (מה שמוביל את החיים שלנו), והרצון המעשי (כל הרצונות הקטנים שמובילים אותנו למעשים בפועל).

למדנו שעיקר עבודת המידות שלנו, זה לחשוף את הרצון הנשמתי, לקרב את הרצון הקבוע שלנו אל הרצון הנשמתי, ומתוך כך זה ישפיע גם על הרצון המעשי.

ובעצם ככל שאנחנו יותר עובדים על המידות שלנו, אנחנו יותר מגלים את עצמנו, כי אנחנו מורידים מאיתנו שכבות חיצוניות שלא באמת מבטאות אותנו, וחושפים את המהות הפנימית האמיתית שלנו. שמחוברת לרצון ה' באמת.

וזה ממש העונג שהדר כותב עליו פה - עונג של חשיפת הנפש, של גילוי הרבדים הפנימיים והעמוקים שלנו.

ממש מחכים, עמוק ובהיר לקרוא אותך, תודה רבה! ❤️

למה את מנסה לבדוק כל כך מוקדם?

תחכי לאיחור ורק אז תבדקי.

הלוואי

בשעה טובה 

אבל אין באמת 'משהו לעשות',

חכי עוד כמה ימים ותעשי עוד בדיקה ביתית, או עדיף בדיקת דם, ותדעי. את יכולה גם לעשות בדיקת דם כבר עכשיו, אבל זה גם יכול סתם להלחיץ לקבל בטא נמוכה מאוד מאוד( כי אם את אכן בהריון זה ממש מוקדם והבטא תצא חיובית אבל נמוכה)

בהיר אבל קיים.. בשורות טובות!

ותעשי בדיקת בטא

(ואת יכולה להגיב באותו שרשור במקום לפתוח שרשורים חדשים כל יום).

בשורות טובות!

הלוואי..

את לא צריכה לעשות משהו מיוחד

רק לבקש מרופא משפחה הפנייה לבדיקת דם - מומלץ לעשות כמה ימים אחרי איחור כדי שייצא ערך גבוה מספיק ולא תצטרכי לחזור שוב על הבדיקה כדי לוודא הכפלה

אז תעשי כמה ימים אחרי

לקבוע תור לאולטרסאןנד ראשון הלל משבוע 6-7

ואחר כך רופא נשים

אני יודעת שקשה לחכות

אבל לחזור כרגע על הבדיקה כל יום לא ממש יקדם אותך. 

תחזרי מחר מחרתיים על הבדיקה

בשעה טובה

בהצלחה
ככה התחילו כל ההריונות שלי

אין מה לבדוק 6 ימים לפני איחור, כי יכול להיות הריון כימי (שהבטא עולה קצת ואז יורדת ומקבלים מחזור)

חכי לאיחור, או לפחות עוד כמה ימים