פורום הריון ולידה (עמוד 2109)

לי דיאמיליה הפעם מצויין.
בעבר סרזט היה זוועה.
נורדיי פעם אחת בסדר פעם שניה ממש חוסר חשק ושמתי התקן. זה להשיג בשחור או עם אישורים מיוחדים.
מיקרולוט היה בסדר רק כרגע אין.
כל פעם משהו אחר. תמיד שווה לנסות וגם לתת את הזמן לגוף להסתגל.
בהצלחה!
ואגב ברור שמי שקשה לה תפתח שרשור ומי שלא אין לה צורך. שימי לב לזה בפורום.

אני עם פומיניק
לא יכולה לקחת משולבות, אז ממשיכה למנוע איתו גם אחרי ההנקה

מנעתי איתו שנתיים פעם קודמת, היה מצויין
פעם אחת היו כתמים, אבל לקחתי שתי גלולות למשך תקופה וזה עבר

אני מאוד חששתי לפני הלידה כי המשולבות היו לי זוועההה. הרופאה התעקשה איתי שאנסה גלולות לפני התקן. רשמה חי פומיניק.. היה דימום הסתגלות קצת ארוך (שבוע וחצי ועוד כתמים אחר כך סך הכל שבועיים) ועבר. מאז שקט ב"ה בלי עין הרע

וממש הרגעת אותי לגבי הגלולות
גם לי היה זוועה עם משולבות אז עוד יותר חששתי לגבי הגלולות האלה

ממליצה להתייעץ עם מכון פוע"ה

בעברי סרזט ודיאמילה.
שום דימומי הסתגלות (לקחתי אחרי המקווה).

לא עפתי עליהן מבחינת הורדת חשק מיני, אבל אין מושלם(:

אני התחלתי סרזסט והיה מאוד קשה בהתחלה. דיממתי בלי סוף ברמה יותר קשה מאחרי הלידה. פשוט נחל שלא מסתיים...

הלכתי לרופאה ובאישורה התחלתי לקחת 2 כדורים ביום.
הדימום הסתיים יחסית מהר.

מאז ועד שנה וחצי אחרי הלידה לקחתי את הכדורים. לא קיבלתי מחזור. במקרים שפספסתי כדור או דחיתי בכמה שעות אכן ראיתי מעט כתמים אבל נזהרנו לא להאסר.
וככה היה לנו שקט מהמקווה עד שהפסקתי את הכדורים.

חוץ מחוסר חשק היה מעולה

בשבוע הראשון כאבי בטן חלשים

בהצלחה

חוץ מדימום הסתגלות קצר לא היו שום דימומים או הכתמות, כלום.

גם לא הרגשתי תופעות לוואי אחרות בשום תחום

לוקחת כבר כמעט 3 שנים
מזגזגת בין דיאמילה לפומיניק לפי מה שיש
היה לי דימום קל(כתמים) בהתחלה שלא אסרו ועוד איזה פעמיים שלוש
ההנחיה של הרופאה שלי הייתה שאם מתחילים כתמים לקחת 2 ביום, עובד נהדר.
מחפפת ממש בשעת הלקיחה(מקפידה שלא יעברו יותר מ36 שעות מהפעם הקודמת כמובן)
ובאמת שבשבילי זה האמצעי מניעה הכי מתאים.

שנתיים. עם סרזט קצת כתמים בהתחלה שלא אסרו. חוץ מזה שקט כבר שנתיים, בלי מחזור ובלי כתמים. עדיין שואבת. .
אין שום תופעות לוואי אולי קצת עייפות. אין שום בעיה בחשק, אפשר לאמר שאפילו הפוך...

ממה שידוע לי אין בעיה עם תרופות שיעול אצל נשים בהריון, אבל לא יכולה לחתום לך עלזה...

אם מישהי מכירה את הכמוסות מקרוב ויודעת משהו אשמח לשמוע!

לפעמים יש חומרים פעילים
נסי דבש ובצל קצוץ

מה לפי הכי מחמיר? ואחד שלפניו?

הרב עובדיה מיקל יותר

אני חושבת ששניהם אומרים אותו דבר בבסיס
הרעיון שיש שינויים קלים בפסיקה.


אישית אני למדתי להתחיל את הבדיקה השביעית כ15 דקות לפני השקיעה כדי שיהיה בנחת .

לא להתעכב ולא לדחות לזמן שקיעה.
אם הצלחת לבדוק שוב לפני ההכנסות לטבילה - מה טוב.
אם לא - תישארי עם הבדיקה של הבוקר וזה מצוין.

ככה בטוח תהיה לך בדיקה ביום השביעי.
זה בסדר גם לכתחילה.

אם תספיקי לעשות גם לפני השקיעה(שעה+- לפני) אז הכי טוב, כי זה קרוב יותר לטבילה...

כתבתי לך שגם בבוקר זה בסדר אז ק''ו...

3 חודשים אחרי לידה ועוד לא נטהרנו, ואני בלחץ מהמקווה כי אני רגישה בכל מה שקשור למישי שרואה את הגוף, שונאת את ההכנות וכולי עם שאריות שעווה שיקח מלא זמן להוציא, ובעלי יגיע בלחץ מהעבודה ואני חייבת להספיק כי התור שם נורא מסודר ומרובע, אני לא יכולה להתארגן עם הילד, זה השעות הכי נודניקיות שלו... ואוף בא לי לבכות וגם לא הספקנו להתארגן על אמצעי מניעה ואוף

3 חודשים זה באמת לא נעים. כל העצבים והכעס והתסכול של הזמן האחרון מתנקז ליום הזה.
מבינה אותך.. לגמרי.

1. שאריות שעווה להוריד עם מים חמימים. זה לא שעות - כמה דקות.
2. הכנות תעשי לפי הספר ולא יותר! לא להחמיר!
3. תבקשי מהבלנית להסתובב בזמן שאת נכנסת ויוצאת מהמים - זו זכותך! ואם היא מבקשת לבדוק אותך בניגוד לרצונך פשוט תגידי לה: תודה אבל לא צריך. ואם היא מתעקשת תבקשי לקבל בלנית אחרת.
4. גם אם תגיעי באיחור למקווה הם לא יסגרו את הדלתות ויסרבו לך כניסה - זה אסור מבחינה חוקית לא לאפשר לאישה לטבול בזמנה.
זה אגב אחד הסיבות שלא היה אפשרי למנוע מנשים מלטבול בזמן הקורונה למרות שהיו הרבה חכי"ם שרצו לבטל.

בשביל אמצעי מניעה (גלולות ונוברינג) צריך להתחיל כשבוע לפני קיום יחסים כדי שזה יהיה אפקטיבי.
אם את מתכננת להכניס התקן ב4 ימים הקרובים זה גם בסדר.

בהצלחה

לשפשף עם שמן. קחי כל שמן - קנולה, זית וכדו' ותשפשפי את אזור השעווה. אח"כ לנקות עם הרבה הרבה סבון כדי שלא תישאר שומניות.
בהצלחה נשמה!

אבל עדיף תמיד לעשות כמה שיותר סמוך לשקיעה...
מקווה שאני לא מטעה, אומרת ממה שאני יודעת🙏

ולא צריך עוד אחת לפני המקווה

ראיתי שהמליצו לך לעשות בדיקה בבוקר ואם את מספיקה עוד אחת בערב.
אבל מכיוון שגם ככה ההנחיה שלך היא לעשות רק ראשון ושביעי, לא בטוח שכדאי להוסיף עוד בדיקה ביום השביעי.
לפי מה שאני יודעת, עדיף לפני השקיעה, אבל בכל אופן מספיק אחת בבוקר וזהו.
אם את לא בטוחה, תבררי. עדיף מאשר שתעשי שתי בדיקות לא לצורך

מה שרציתי להגיד!
ממש לא ממליצה לעשות 2 בדיקות ביום אם קיבלת הנחיה ל 2 בשבוע!!
תשאלי את הרב שאמר לך 2, מתי לעשות ביום השביעי.
בהצלחה רבה !

כדי לא לשכוח

שעייפים, שלא רגועים, בתקופה של גזים...
בכל אופן אצלי

אצלי אף אחד לא הסכים לקחת מוצץ
והסתדרנו ב''ה.
מן הסתם יש הרבה זמנים שזה מקל, אבל רק לחפש כל היום מוצצים סייוווט! אה והגמילה, ג''כ סיפור
בקיצור לדעתי אם הילד זורם אז בכיף
אבל תדעי שאפשר גם בלי

חמותי גידלה 11 ילדים בלי
אני נעזרת בו מאוד

עם אחד זה היה ממש סיוט כי הוא היה בכיין וכלום לא הרגיע אותו עם אחרים היה יותר קל אבל אין ספק שהכי קל זה ילד עם מוצץ

השלישי שלי לא לוקח. ואני הייתי המוצץ כמעט שנתיים והוא עדיין ללא חפץ מעבר ומתקשה לישון בלעדי ועוד.
המציצה מרגיעה אותם. עוזרת להרדם ומנחמת.

בעה נעבור את החודש הזה ואתחיל לכתוב מהכינוי שלי

עם רפלקס מציצה מאוד חזק
יש להם צורך למצוץ בלי שום קשר לאכילה.
מוצץ עוזר להרגיע בהבדל מהנקה רציפה שיכולה לגרום לכאבי בטן.
עוזר להם להתכנס לשינה.
עוזר לי מאוד עם 3 תינוקות
שתי הגדולות גמלתי בגיל 3 בקלות ובשמחה. לא סיוט בכלל.

ממליצה כמובן!!

הגדול שלי מאוד נוח ושקט מעולם לא לקח מוצץ ובכלל לא סבלתי מזה..
הקטנה רציתי גם שתגדל בלי מוצץ אבל ראיתי שהיא מאוד זקוקה לזה וזה מאוד מרגיע אותה .. אז אני נותנת לה.. וגם בכללי היא דיי בכיינית אז זה עוזר גם לי מידי פעם
לדעתי זה תלוי ילד, אין כלל אחיד

לשני הגדולים נתתי מוצץ, סתם כי לא חשבתי שאפשר אחרת (אם כי האחים הקטנים שלי לא מצצו מוצץ - פשוט לא רצו). הגמילה הייתה בסביבות גיל 4-3 והייתה קצת קשה. הבת שלי ביקשה למצוץ אצבע במקום ואפשרתי לה, כי לא חשבתי שאפשר להתמכר לזה בגיל כזה - וטעיתי בגדול...
אחריהם באו התאומים, שאצלם כמובן לא חשבתי שאפשר עם מוצץ. אבל בסופו של דבר הם הפסיקו איתו די מעצמם (לפני גיל שנה), ועברו להתמכר בבקבוק...
ואז, עם התינוקת שנולדה אחריהם, החלטתי שאני לא נותנת לה מוצץ. זה דרש ממני התמסרות להנקה, אבל הייתי לגמרי מוכנה לזה באותו שלב בחיים. ונהניתי מזה מאוד, וראיתי כמה זה יפה לראות תינוק וילדון שלא מוסתר כמעט כל הזמן במוצץ...
תכננתי להמשיך עם זה גם עם הבא בתור, אבל הוא היה תינוק הרבה פחות רגוע מקודמיו, אז נכנעתי. אבל ב"ה הגמילה שלו עברה חלק - בהתחלה המוצץ היה רק לשינה, ואז ראינו שהוא נרדם לפעמים גם בלעדיו, ובסוף העלמנו את כל המוצצים והוא אפילו לא ביקש יותר (זה היה בערך בגיל שלוש).
עם האחרונה - נתתי לה מוצץ בבית החולים, כי היא לא הייתה רגועה, אבל מהרגע שהגענו הביתה (והיא ישנה צמוד אליי) היא הייתה רגועה והפסקנו עם המוצץ. ואני בהחלט מעדיפה את זה ככה...

אחרי כל החפירה הזאת - מה שרציתי לומר בעצם שאל תקשיבי בכלל לאחרים (לי, למשל, מישהי אמרה פעם עם אחד הגדולים שחבל שאני נותנת לו "משתיק קול" כזה...) - ותנסי לראות מה נוח *לך*. אל תבואי מקובעת לשום כיוון, ותזרמי עם התינוק ועם הכוחות שלך...

ותמיד היתה לי אידאולוגיה ברורה נגד מוצצים..

חוץ מהאחרון!

הוא היה תינוק שהיה לו ממש קשה לישון בלילה.

יום אחד כשהוא היה בערך בן 4 חודשים אחותי באה לבקר אותי עם התינוק שלה שבגיל דומה והיא שכחה אצלי בבית את המוצץ שלו.
הילדים שלי התלהבו מזה שיש בכלל מוצץ בבית ודחפו אותו לתינוק שלי

והפתעה!
התינוק נרגע והתחיל לישון לילות..

מאז אני לא מביעה דעה בנושא..
כנראה שכל ילד והצרכים שלו..

משתיק קול בזמנים שהכי צריך.
בשינה, בנסיעות ארוכות, בזמני כאב כמו יציאת שיניים.

אנחנו לא מביאים כל היום מוצץ, רק כשהוא נכנס למיטה. אם הוא עצבני ובוכה במשך היום שזה מצב חד פעמי גם מביאים.
לא רואה סיבה שלא להנות ממנו ולסבול רעשי בכיות בלתי פוסקים.

2 הגדולים לקחו מוצץ והיה טוב.
הגדולה אכן נגמלה קצת מאוחר אבל השני ממש בקלות בגיל 3-4
השלישי לא רצה בהתחלה בסוף בארבעה חודשים בערך התחיל למצוץ מוצץ אבל לא היה מהמכורים.. ומעצמו קצת לםני שנתיים זרק אותו. הוא היה מכור בלי קשר למים אז כנראה זו הסיבה שהפסיק עם המוצץ..
הרביעי לא הסכים בשום אופן והאמת הייתי רוצה שיהיה לו מוצץ כי בגיל שנה בערך אני נהפכתי להיות המוצץ והיה
לא קל.
אז בעזרת ה בילד הבא כן אנסה מוצץ ומקווה שיצליח לי כי זה כן נוח שיש לילד משהו שעוזר לו להרגע.. ובאמת חוץ מהגדולה שהיתה ממש מכורה השני והשלישי היו משתמשים בו באמת במינון נורמלי..

זה מרגיע אותם.. הגדול היה קשור אליו אבל ממש לא מכור והגמילה הייתה מהירה. הקטנה יותר קשורה אליו (עוד לא גמלנו..)
אבל... זה גם ממש תלוי ילד:יש לי 2 ילדים שהיו ללא מוצצים. אצל אחת זה זכור לי כסיוט, ואצל השני זכור לי ממש קל. כנראה הוא היה תינוק ממש נוח...

אצלי 3 ילדים משום מה, ביממה השניה לחייהם מאוד לא רגועים. מחפשים מה למצוץ אבל לי קשה להניק כל כך הרבה זמן כי זה כואב לי. והם תכלס לא רוצים לאכול. מוצץ זה פתרון נהדר שמאפשר להם למצוץ להרגע ולישון.
כשהם גדולים יותר זה מאוד עוזר להשאיר את ההנקות כאפקט של אוכל ומגע תחום בזמן. ולא להימרח עם זה כל היום והלילה.
במיוחד בלילה. אני לא יכולה לישון כשהתינוק יונק ממני. ולכן אני לא מאפשרת הנקה רצופה כל הלילה. אני מניקה. ואז מניחה במיטה עם מוצץ והם ממשיכים לישון נהדר.
במהלך היום מאוד עוזר להרגיע את התינוק כשאמא לא בסביבה. או שאני נמצאת אבל צריכה עוד כמה דקות לסיים את מה שהתחלתי או להתייחס לילד אחר.
בקיצור מוצץ הוא ממש לא חובה. אבל הוא כלי עזר נהדר להורים.

קודם מחכים לראות שההנקה התבססה ואח''כ נותנים.
יש לי ילד שלא רצה לקחת. הוא היה נרדם ביותר בכי מאשר אלה שכן ולפעמים באמת היה קשה. אבל בגיל כמה חודשים כבר נרדם בצורה סבירה והסתדר מצוין

יש לי ילדה אחת שמצצה אצבע מההתחלה, וניסינו כל מיני מוצצים ולא רצתה, רק אצבע.
אחרים מצצו מוצץ. חלק כשנתנו להם הם מצצו, ואם לא אז לא.
אחת מצצה כל דבר מהשניה שהיא נולדה, מצצה את כל האצבעות שלה, ולא נרגעה בלי למצוץ את האצבע של בעלי בדרך לתינוקיה מהחדר לידה, אז בשבילה בעלי קנה מוצץ בלילה הראשון, היה לה ממש צורך עז למצוץ כל הזמן.
ועוד אחד שבכלל לא עניין אותו, לא מוצץ ולא אצבע, פשוט לא צריך.
בקיצור, זה תלוי. אם הילד מחפש למצוץ כל הזמן, אז יש לו צורך, ואם לא תיתני לו מוצץ סביר להניח שימצוץ אצבע. לא בהכרח שזה דבר לא טוב, אבל יש הורים שמעדיפים מוצץ. אם הוא לא מחפש ולא רוצה, אז אין צורך.
ויש עוד דרכים להרגיע תינוק/פעוט. אני לא חושבת שצריך להרגיל אותם למוצץ כדי שיהיה כלי להרגיע אותם, אלא רק כדי לספק צורך אם הוא קיים.

סרבנית קשוחה שגדלה לה בלי מוצץ...
אבל בהמון סיטואציות הרגשתי שפשוט אני המוצץ. וזה לא הכי כיף לי.
אם יש משהו שעוזר ומקל אז למה לא??
מתייגת את @פה לקצת שבהריון שלה שאלה משהו דומה...

זה אולי דורש יותר בתור אמא, אבל זה אפשרי.

מאוד נוח לתת לתינוק כשעצבני, כשמנסים להרדים.. אבל דוקא לא מסכימה עם האמירה הזו ש"לדחוף" מיד אחרי הלידה, קודם כל לא הייתי מתעקשת עם תינוק שלא רוצה, אבל חוץ מזה צריך לדעת שבהתחלה זה יכול לפגוע בהנקה ולכן עדיף לא לתת או לתת ממש באופן מינימלי עד שההנקה מתבססת- סביב גיל חודש.

כן /לא מוצץ בעיני עניין של אופי שך הילד.
לדחוף בכוח מוצץ זה אופי של ההורים!
ילד שלי שלא הסכים מוצץ לא הכרחתי והיה בסדר ורגוע, פשוט מראש צריך ללמד אותו להירגע עם אביזר אחר, שמיכה/דובי וכו'..

אני מציעה מוצץ, לא דוחפת כל הזמן...
חלק מילדי רצו וחלק לא רצו וגדלו מצויין בלעדיו, לומדים להרגע בלעדיו...

היתה תקופה קצרה שלקחו קצת מוצץ ורוב הזמן בלי.
לא הרגשתי צורך מיוחד בזה
נכון שיש זמנים שהם בוכים וזה באמת עוזר להרגיע אותם.
אבל גם כשכבר לא היו מוכנים למוצץ הסתדרתי עם הרגעים הקשים.
ועכשיו הם כבר גדולים...

רוצה להוסיף שאני גם לא הנקתי

כך שלא הפכתי למוצץ אנושי או שום דבר כזה

יש לי תאומים, והכל היה חדש לי, כך שמוצץ לא בא לי כדבר טבעי שנותנים לתינוק, למרות שעוד בתינוקיה בבית חולים נתנו לי מוצץ למקרה הצורך.

וזו בעיקר הסיבה שלא נתתי מוצץ

 

אחרי הברית לדעתי כן נתתי קצת מוצץ כי המוהל המליץ לתת מוצץ שטבול במי סוכר כדי להרגיע אותם. וגם כשהייתי נותנת אקמול שמתי להם מוצץ כי פחדתי לשים להם נוזל בפה כשהם לא יודעים שצריך לאכול. ואז עם המוצץ הם מוצצים ובולעים את התרופה.

גם כשהלכתי לפיסיותרפיה כשזכרתי הייתי לוקחת איתי מוצץ, כי לפעמים היו בוכים וזה מרגיע אותם. 

סתם ככה לא ראיתי בזה צורך מיוחד

ושוב לכולם יש את הרגעים הקשים ועוברים אותם בסוף

רוב ילדיי לא לקחו מוצץ, כך שכשהן נולדו, כולם אמרו לי תתעקשי על המוצץ לא תצליחי להשאר שפויה בלעדיו.

לצערי שמעתי בקולם של כולם וניסיתי את כל סוגי המוצצים הקיימים X 2 כמובן. כולל מוצצים מיוחדים לסרבנים שכל אחד עולה 50 ש"ח!!!

אז עד גיל 5 חוד' ניסיתי וניסיתי והייתי מתוסכלת נורא שלא הצלחתי

והיום, שמחה עם זה מאד!!!!

הן דווקא לא היו תינוקות קלות, אבל ב"ה מצאנו דברים אחרים שמרגיעים אותן.

הנקתי עד גיל מאוחר כך שגם זה היה תחליף מצוין.

שרדנו בכיף ובשפיות בשביל לספר!!!!!   

בהצלחה יקרה ובשורות טובות

לק"י

אצבעות

מי שלא אוכל מנה בשרית לא מקבל מנה אחרונה(לפעמים זה רק ביסקוויט, כן?)
עושה פלאים...

החדשות הרעות שזה לא עבר לה. בת 8 וצמחונית על גבול הטבעונית. החדשות הטובות שהיא גדלה לתפארת גם בלי והיא בריאה. אם היא מתמידה בזה מציעה לך מידי פעם לעשות בדיקת דם ולתת חלבונים ממקור אחר, קיטניות וכו'. הבת שלי יודעת שזה מחיר הצמחונות

יש הבדל מהותי בין גיל שנתיים ל8...

זה התחיל מרתיעה ממרקם טוען של בשר, כל סוג, והתפתח לצמחונות אידיאולוגית. אבל גיל 2 זה בהחלט יכול להיות סתם תקופה ואני הייתי פשוט ממשיכה להציע ולנסות מתכונים שונים (מה שאכן עשיתי ללא הצלחה אבל בטוחה שלאחרים זה כן מצליח)

א. אפשר להיות צמחונים ולגדול בבריאות טובה (ויש לי כמה וכמה דוגמאות בסביבתי הקרובה - אני, בעלי, הוריי, חלק מילדיי, חלק מאחיי...)
ב. בגיל הזה השינוי בטעם יכול להיות זמני. בהחלט יכול להיות שעוד כמה חודשים היא תחזור לזה.
ג. כשמכריחים תינוק או ילד לאכול, הוא רק יפתח יותר אנטי לזה. לכן לא כדאי להמשיך לשכנע, אלא רק להציע.
ד. אתם אוכלים לידה בשרי? אז יש סיכוי שהיא תחזור לחקות אתכם ביום מן הימים...
ה. לא בקיאה במתכונים של בשרי (צמחונית, כאמור) אבל ניסיתם שניצל? יש לי ילדים שלא אוהבים בשרי, ושניצל הם אוכלים...
בהצלחה!

לבת שלי היו כמה תקופות כאלו לאורך השנים.
לרוב מידי פעם הייתי מוצאת וריאציות שפתאום כן אהבה. אבל גם כשהן מצאתי לא התקבלתי על מה שאוהבת אלא המשכתי להכין אוכל כרגיל לכל המשפחה, כל פעם שמתי קצת בצלחת כדי שתוכל לטעום, בלי להתעקש שתאכל.
גם היום כשיש בשרי היא אוכלת יותר מהתוספות ופחות מהבשר/עוף, אבל כן אוכלת, ויש מתכונים שאוהבת יותר אז אוכלת יותר.

תני לה ביצים, קטניות.
או שיעבור לה או שלא...

הבעיה נפתרה, כשאמרנו שזה לא עוף אלא פרגית...

הכותרת נחתכה באמצע...

לא נפלתי אבל זה היה מן קפיצה כזאת, ופעם הרופא נשים אמרה לי להזהר ולא להשתולל ולקפוץ בגלל זה חוששת

אלא אם כן היה ממש טלטלה או זעזוע לגוף.
אם את ממש דואגת על זה את יכולה להתקשר למוקד לתאר להם בדיוק מה היה...

בהצלחה!!!

לבדוק בקבוצות בפייסבוק
וגם יש קהילת משפחות של חינוך ביתי תגגלי חינוך ביתי 'באופן טבעי' ותשאלי שם מה שאת מעוניינת לברר

פני בפרטי

אז קודם כל תרגיעי את החשש הזה.
דבר שני- תעשי בדיקת דם בהקדם ואם צריך, תתחילי לקחת ויטמין.

אבל הייתי מאושפזת בהתחלה
כך שקיבלתי בקלות

אולי תנסי רופאה במוקד נשים?

זה צריך להיות ע"י הרופא המטפל.

בגלל פריצת דיסק ידועה וכאבים חזקים.
קיבלתי המלצה מאורטופד
אישרו בקלות למרות שהרופאים מילאו בצורה ממש עילגת

ואני גם הייתי בשווק מהרופאים.
רק ה' שמר עלי לא ללדת
כמה צירים תופעות היו לי ה' ישמור
מעצבנים

אבל היה אצלי שיתוף פעולה של הרופאה. 

יכולה לספר שאח"כ עוד התקשרו אלי לבקש עוד קצת הסברים ומסמכים רפואיים- שלחתי, ודי מהר אישרו. 

 

יש טפסים באתר של ביטוח לאומי

טופס למילוי עי רופא נשים שלך, טופס למילוי עי מקום עבודה

ממליצה לצרף תיעוד של הסיבה נגיד תוצאות בדיקות דם, עירויים, חוות דעת אורטופד... ומכתב אישי ממך שמפרט למה את מבקשת .(המכתב אישי לא חובה אבל ממש עוזר)

את הכל את מעלה באתר של ביטוח לאומי.. 

הרבה מידע והדרכה… בהצלחה!

בהריון תאומים, בניגוד למה שחלקכן מספרות אני ממש לא רציתי והרופא שלי ניסה לדחוף לכיוון, בסוף נאלצתי לצאת לשמירה כשגם התקצר צוואר הרחם בשבוע 32. (ילדתי בסוף בשבוע 38). אישרו בלי בעיה. 

אבל אם את יודעת בוודאות שזה לא אדום ומתירים לך צבע כזה בדרך כלל, אז למה לשאול.
אם זה ספק זה משהו אחר

מפחדת שזה מבשר מחזור. שוב

גם במהלך שבעה נקיים כתמים שאינם אוסרים על פי דיני כתמים לא יאסרו אותך.

ובמקרה הזה, אני מבינה שהכתם מאוד קטן, בוודאי שקטן מגריס, ולכן אינו אוסר.
ובנוסף כתמים כאלו התירו לך בעבר. אז אין שאלה.

אין פה עניין של גודל. כל כתם נחשב

נראה על עד, זה לא דיני כתמים. אין משמעות לגודל יש משמעות לצבע גם אם הגודל הוא קטן.

דיני כתמים זה רק על משהו חיצוני מהגוף

כל הדינים של כתמים (גריס, על איזה חומר, רק על לבן וכו') לא רלוונטיים בבדיקה פנימית.
בבדיקה פנימית חוששים שהיתה הרגשה (שהאישה לא שנה לב עליה בגלל הבדיקה עצמה). דם בהרגשה זה איסור דאורייתא, ולכן פה יש ספק איסור דאורייתא.
בדיני כתמים זה רק מדרבנן, ולכן יש את כל ה"הקלות" האלה.

כתם על עד בדיקה אוסר גם כשהנקודה קטנטנה וזעירה! אם הצבע אוסר זה לא משנה הגודל או צורה!

לטעמי תשלחי ותשאלי

לא רב, אבל כשבטוח שאין על מה להיות בספק כי המראה טהור, אז אין מה להיות בספק.
יכולה להראות לבעלך?
אני למדתי שכשאני מסופקת ולא בטוחה העין של בעלי פותרת את הכל. זה לא חום, זה לא ורדרד. באופן אובייקטיבי.

שאני לא יודעת, ובפעמים הבאות שאני רואה את אותו מראה (כשאני בטוחה שזה אותו צבע)- אני יכולה לפסוק באותו אופן.

אם את יודעת שזה אותו דבר ובכל הפעמים הקודמות פסקו לך שזה מראה טהור- הייתי סומכת על זה שזה טהור.

לא צריך לצאת נקי, צריך לצאת טהור. המראות החומים- אם זה עם נטיה מובהקת לצהובים- טהור, אם לא בטוחה- לשאול.

זה לא פורום של מכון פועה עם רבנים משיבים
אי אפשר לפסוק הלכה ודיני כתמים בפורום שמורכב מנשים שונות חכמות עד כמה שיהיו
שאלה הלכתית- לרב

איזה גלולות את?
ולרוב זה לחודש והפסקה

בעיקרון הרופא אמר לקחת 3 שבועות ולעשות שבוע הפסקה
ואם אני רוצה אפשר לחבר חבילות. התחלתי עכשיו את השניה ומרגיש שזה לא עוזר ומגיע מחזור אמיתי קשוח כזה☹☹☹
דימום הסתגלות יכול להגיע אחרי חודש? ובדיוק עם המחזור?

אוףףף כל כך קיוויתי שלפחות על זה תהיה לי שליטה

אצלי היה דימום הסתגלות בסוף החבילה ה1
ואחרי חיברתי בלי בעיות.

קיבלת מחזור ואז המשכת הלאה?
סליחה על החיטוט, פשוט חשוב לי לדעת מה נורמלי..

והמחזור ה1 היה בלתי נגמר, כמעט שבועיים, אבל הרופא אמר שזה הסתגלות לגלולות..

אם את מחברת בין חבילות של גלולות משולבות מומלץ לקחת הפסקה בין חבילה 1 ל2 . ואז בין חבילה 2 ל3 והלאה אפשר לחבר.

כף המליץ לי רופא נשים פעם.

אבל לפעמים יש כאלו שלא מצליחות לחבר חפיסות בגלל כתמים.
אני לא ככ מבינה בזה אבל כתבה פה מישהי לפני כמה ימים שקיבלה הנחיה בהתחלה לא לחבר ולתת לגוף להתרגל. ואחכ יכול להיות שהגוף כבר יגיב אחרת לחיבור.

אין לי כח נפשי עכשיו להרחקות
ומקווה
ןכאבי מחזור
ותכננו נופש לשבוע הבא
פשוט אוףףף

חיברתי חבילות אבל קבוע סביב אמצע חבילה שניה כבר התחיל מחזור, התבאסתי אבל הבנתי שלכל גוף יש לו את הטבע שלו... מבאס, אולי תנסי אמצעי מניעה אחר, יש מדבקות שאני יודעת שהרבה בנות מצליחות לחבר ולא לקבל מחזור.
בהצלחה

פשוט אוף!!!
אני בכלל לא רוצה לקחת את הגלולות האלה, והנחמה היחידה שהיתה לי זה שתהיה לי שליטה על המחזור.. והנה לא!
תכננו לסוע לנופש שבת הבאה, ועכשיו נבטל את זה כי מה הקטע..
ואני שונאתתת מחזור, שונאת הרחקות, אין לי כח למקווה וההכנות.. הרגע טבלתי! חשבתי לחסוך את זה מעצמי הפעם.

איזה אוףף.. באסה להיכנס ככה לשבת

טוב בפער!

וגם יותר נוח לי לא להתעסק עם הכנסה והוצאה וכו.. מעדיפה גלולות

דיממתי בלי סוף.
הוצאה והכנסה הכי קלים - בהשוואה להתעסקות עם גלולות - אין בכלל השוואה!
לדעתי. תנסי. שווה ממש!

21 או 28?

אז זה לא קשור בזה.

בהצלחה!

לזה התכוונתי בשאלה.
לא כולן יודעות שיש גלולות שיש בהן גלולות דמה.

כדי שלא יקחו אותן בטעות בהתחלה/אמצע

 

הן יגיעו בסוף הסדר תמיד (בסוף החצים)

והחלטתי להמשיך לנסות לקחת ולראות מה יהיה..
יש משהו לעשות כדי לצמצם את הכתמים? פיתרון טבעי כלשהו שיחזיק עד שבת לפחות?

לא. כלומר, מידת ההשפעה שלהם לא משמעותית וזה די לא משנה אם תקחי אותם או לא.

פשוט לא לתת לו במבה..

מה בעצם עושה את הליחה?

אולי להתייעץ עם הרופא שלו.
אבל לפי מה שהבנתי לא מומלץ להפסיק אם יש חשש לאלרגיה אם זה לא ברמה מסכנת חיים. כדי שלא תיגרם אלרגיה חריפה יותר.
ולא לתת שקית שלמה.. אלא כה בודדים בכל פעם.

לשאלתך השניה- לא יודעת.

אני אוכלת את הרוב

עם מאכל אחר שיש בו חומרים דומים
הבת שלי רגישה לבמבה בגלל שיש בה תירס, והצלבתי עם עוד מאכלים שיש בהם תירס/קמח תירס/קורנפלור (עמילן תירס)
וממש ראיתי שזה עושה לה לא טוב בכלל

מה עוד חוץ מתירס?

לבדוק אם זה התירסמאו הבוטנים

משמרים, צבעי מאכל
אני זוכרת שמצאתי גם הצלבה של חומר משמר מסויים.
כרגע אנחנו עושים לה טיפול בתזונה ויש שיפור

אבל חטיף בוטנים במרקם קצת אחר לא עשה לה את זה. אז הסרתי שזה לא הבוטנים אלא המרקם הרופאה אמרה לנו להמשיך לנסות את המרקמים האלו שתתרגל אליו. דברים אחרים התרגלה הרבה זמן לא נתתי לה במבה אין לנו את זה הרבה מסתובב בבית אז לא יצא לי להביא לה

מיד אחרי הלידה היינו אצל רופא שהסביר איך לעשות את הברית.

תכנן לנתח ( לדעתי בגיל חצי שנה ) . בפועל בסוף לא נתחנו אצלו אלא אצל רופא אחר בגיל שנה. היום הכל בסדר גמור ונראה רגיל לחלוטין.

מוזמנת לאישי לעוד שאלות

מי נתח אותו?

איך היתה ההחלמה

ובאיזה גיל?

ניתח אורלי פרת (גבר ), בגיל שנה ,החלמה מהירה מאוד (שבוע? ) . באיזה חומרה ההיפוספדיאס? שמעתם חוות דעת שניה?

שמענו על דוקטור גיא עידש

מכירה?

דרך אגב עשיתם פרטי?

אם כן כמה שלמתם?

הוא מקצועי מאוד ואדיב. /(דרך אגב שם המשפחה הוא אידש .)

כשבדקנו אצלו בפרטי זה יצא כמעט 11000 כי ללאומית אין הסכם איתו. לכללית זה יוצא ממש מעט, אולי 2000 בפרטי..

בסוף התייעצנו עם מכון פועה , שהפנו אותנו לשי עובד שהוא מוהל מאוד מומחה והוא הפנה אותנו לדר פרת .

דר פרת אמר שלדעתו צריך ניתוח אחר וקטן יותר, ואמר שזה ניתוח שממומן על ידי המדינה ולא צריך לשלם. עשינו פרטי אצל אורלי פרת כששלמנו רק על התחייבות

מנהל מחלקת כירורגיה. גם רופא בחסד וגם בן אדם סבלני ונעים

בעיניי ממש לא

את בטוחה ששמעת טוב?? אמאלה.

אולי אמרה טבילה כשרה?

יש מצב שהיא רוצה שתציעי לה לעמוד שם ולהגיד-כשר???

פעם ראשונה שהיא הייתה איתך בטבילה?

על כך אין עוררין
זו בלנית חדשה שנתתי לה את הנאום הקבוע של מה הדרישות שלי מהטבילה וכו.. ואז מסתבר שיש תמיד דברים שיכולים להפתיע ולא כלולים בנאום.. צריכה לחשוב מה לומר לה למקרה שהיא שוב תהיה הבלנית שלי.
תודה על התגובות, זה ממש מעודד לשמוע שזה לא רק אני

אם היא תעשה את זה למישהי אחרת קצת פחות משופשת ממך זה יכול ממש להיות מזעזע

לא זה לא נורמלי
בכל כך הרבה מובנים
אבל אני צוחקת בקול

😡

אני אחרי קורס בלניות-

Neverrr

מק אצלי זה:
אשרייך....
ממלמלת בדרך החוצה כדי לתת לטובלת זמן עם עצמה לצאת בזמנה החופשי...

מה אמרת לה בחזרה??

לקח לי כמה שניות להבין מה היא אמרה ולתהות אם זה ברכה קלאסית אם כי קריפית, או שזה פשוט קריפי בלי הקלאסי.
ועזרתן לי להבין

איך הגבת?

זה השתפר 

לא שעבר לגמרי אבל בהתחלה זה היה בלתי נסבל ואז השתפר

אבל מאמינה שזה אינדבדואלי

)אם יש בדרך כלל...) אחרי שליש ראשון דברים משתפרים....

ואז חוזר בשליש שלישי, ונשאר עד שהילד גדל.....

בעקרון אצלי בשליש הראשון סבלתי ממש מעייפות ובחילות, אחכ זה עבר ב״ה.
מהבנתי מכולן בשליש השלישי העייפות תחזור כי לא מצליחים לישון ולמצןא תנוחה טובה…

בקיצןר שיהיה לנו בהצלחה 😁

פעם ב..... יש לי קריסה של יום-יומיים במיטה וזהו
ככה זה אין מה לעשות

ברזל, b12, בלוטת התריס.
אולי העייפות היא לא רק בגלל ההריון

עכשיו בסוף שליש שני ומתחיל לחזור כי לא כל כך מוצאת תנוחה שנוחה לי אז השינה שלי לא כל כך טובה

ולפחות איחור של שבועיים במקרה של בדיקת דם..אחרת לא וודאי
זה ממה שאנע יודעת

איזה יופי אחרי 2 בנים בת ועוד עם היסטוריה כזו... שמחה בשבילך.
לגבי 1. את מרגישה שחם לה? היא מזיעה? להוריד. אם טוב לה אז להשאיר...
לגבי 2. תנסי אולי לראות אם יש מישהו שיוכל לעזור לך קצת איתם. נורא קשה פתאום עם עוד ילד וההסתגלות לוקחת זמן.
בעלך אוחי יוכל לבוא בזמן של ההשכבה? או משהי בתשלום לשעה שכנה או חברה? זה זמן ממש קשה רק שבוע אחרי לידה...

למרות שאני לא . אני משתדלת להיות חזקה.
בעלי מסיים לעבוד ב16 ואוסף אותם מהמסגרות. אני לוקחת אותם בבוקר. אמא שלי בבוקר שומרת על הקטנה בזמן הזה.
אחיות שלי גם רק ילדו בחודשיים האחרונים...
אני גם לא יוצאת איתה. אני ממש מפחדת ללכת איתה לאנשהו

תודה על המענה

איזה כיף שהצטרפה אליכם מתוקונת!

קודם כל, ילדת לפני שבוע וקצת! את במשכב לידה. את צריכה לנוח לנוח לנוח. אני יודעת שזה מאוד קשה לעשות את זה כשיש עוד ילדים, אבל קודם כל תזכרי שזאת השאיפה, ותהיי סלחנית כלפי עצמך.
דבר שני, ילדת לפני שבוע וקצת! ההורמונים בשלב הזה משתוללים לגמרי. מותר לך להיות בסערת רגשות - זה טבעי ונורמלי וקורה לכולן. זה ישתפר.
דבר שלישי - לידה של כל ילד חדש מטלטלת את המשפחה. זה הגיוני ממש שפתאום קשה יותר עם הגדולים, ויקח לכולכם זמן להגיע לשווי משקל חדש. הכל בסדר.
תנסי בינתיים לקבל כמה שיותר עזרה (ממשפחה או בתשלום), לעגל כמה שיותר פינות (חד פעמי, ג'אנק פוד, סרטים), ולנסות לעבור כל יום בפני עצמו.
גם לילדים שלך מוזר ולא קל. את נעלמת פתאום לכמה ימים, ועכשיו את עייפה וכאובה ועסוקה וחסרת סבלנות. זה לא פשוט להם. את לא צריכה לרחם עליהם - הם קיבלו אחות
אבל כן אפשר להבין שקשה להם. בטח לפני שבועיים עוד דיברת על "הקטן שלך" והתכוונת לבן ה4.5, ופתאום את מצפה שהוא יהיה גדול.
אני חושבת שכדאי לנסות לדבר איתם "אני עייפה כי התינוקת שלנו מתעוררת הרבה בלילה ואני מטפלת בה. לא נורא, עוד מעט היא תתחיל לישון יותר טוב בלילה ויהיה לי יותר קל. אני זוכרת כשאתה נולדת, וטיפלתי בך בלילה, ולא היה לי כוח ל... אבל כל כך שמחתי לטפל בתינוק האהוב שלי! ואז כשאתה נולדת (לשני), גם אתה היית כזה מתוק ומקסים! ובהצלחה לא היה לי כוח ללכת עם אחיך לגן שעשועים, כי לא ישנת כל כך טוב בלילה, אבל הוא ויתר והתגבר כי הוא כל כך אוהב אותך! ועוד מעט כשהתינוקת שלנו תגדל היא תבוא איתנו לגן שעשועים, ואת. תלמד אותה להתנדנד, ואתה תלמד אותה להתגלש, ויהיה לה כל כך כיף עם האחים הגדולים שלה!"

בהצלחה!
מבטיחה שזה יהיה יותר קל בקרוב ❤️

הרבה נקודות טובות העלת כאן. תודה על הפירוט
קראתי הכל איזה 5 פעמים כבר.
יושבת ובוכה, לא כי משהו לא בסדר עכשיו , את צודקת. אני צריכה לשחרר יותר. אני מצפה גם מעצמי אולי יותר מדי כבר.. מה יקרה אם המצעים יוחלפו לא כל שבוע ומה יקרה אם הכלים יהיו רק במדיח.. ואתמול כאב לי שהקטן אכל כריך עם שוקולד כי לא יכולתי להכין לו משהו אחר (הוא דיי היה מרוצה)
את צודקת. אני צריכה לקחת צעד אחורה. לא יקרה כלום.
אני מרגישה שהגוף עדיין חלש, הצוואר שלי תפוס, אני עייפה והכל בבת אחת משפיע על הכל.
♥️♥️

לא מצליחה להתגבר על בלגן
ומזמן שחררתי.
מעדיפה לעשות מעט מעט


אבל את י ו ל ד ת ! ! !

את צריכה ל נ ו ח ! ! !




את צריכה שיעזרו לך .
ולדעתי זה ממש לא הזמן לניקיונות וסדר ומצפון.

התינוקת שלך מתוקה
ואמא שלה עוד יותר

ויהיה הכל בסדר.

פרופורציות (ברוך ה יש ילדים בריאים לתינוקות בריאה, ואמא עייפה מאוד..... שזה הגיוני!)


בטוח.



את מצויינת כמו שאת!!!


אולי כדאי לסדר שתוכלי לישון כשהתינוקת ישנה וככה יהיה לך יותר כח בשביל הילדים האחרים.

תורידי הילוך. הכל טוב.
את צריכה לעשות ממש ממש את המינימום ההכרחי בבית, וזה הרבה פחות ממה שאת חושבת. לחם עם שוקולד זה מצוין. וגם לקנות יותר אוכל מוכן או קל להכנה. לכבס מינימום, ולא לקפל. אפשר לקחת בגדים מערימה בשבועות הקרובים. לא להחליף כלי מיטה בשבועות הקרובים (אלא אם יש צורך קריטי כמו פספוס או הקאה). לא לנקות רצפה (אלא אם בעלך יכול) - אם צריך להשתמש במגבוני רצפה, ועדיף שהילדים יעשו את זה. כלים חד פעמיים כמה שאפשר.


אפשר גם לתת לכל ילד קצת יותר עצמאות ממה שהיה להם עד עכשיו. למשל שהם יערכו שולחן, יחתכו סלט, ימרחו פרוסות, יקפלו כביסה - מה שעוזר לך וזורם לך ללמד אותם, לא אם זה קשה לך.


וגם - כשיהיה לך קצת כוח תנסי לחשוב איזה דבר כיף את רוצה לעשות איתם (כשאת יושבת או שוכבת, במיטה שלך או על הספה) - להפעיל מוזיקה ושהם ירקדו? לעשות פרצופים מצחיקים? לצייר? לשיר? לשחק משחקי קופסא?

בהצלחה אהובה, הכל בסדר, את אמא מהממת ❤️

מזל טוב!

ממש טרי
את מוצפת
כל לידה היא שונה, כח פעם זה משהו אחר מבחינת המשפחה אי אפשר להשוות לפעמים קודמות.
והיא באמת אובייקטיבית קטנה.
מציעה לך להניח למקלחות שלה.
בגיל הזה אני מקלחת מלא פעם בשבוע וגם זה רק עם עזרה צמודה. ישבן שוטפת כל פעם שיש קקי אבל אז הגוף תפוס עם הבגד.
לפעמים מעבירה יד על החזה והצוואר והבגד נרטב ולא שמורידה הכל מנגבת ומחליפה
אבל בעיקרון נמנעת ממקלחת מלאה ללא בגדים שאין במה לתפוס.
שחררי מותר לך להרגיש כמו הלידה ראשונה. תמיד יותר קל לייעץ לאחרים מאשר לעשות בעצמך וזה מובן.
את לא צריכה להוכיח לאף אחד שאת בלבוסטע
מותר לך להיות יולדת מחלימה שקשה לה..
והילדים גם עוברים שינוי גדול.
בעלך איתם כל האחר"צ זה מעולה! שחררי שהוא יתמודד עם כל הקריזות שלהם. אל תיכנסי לזה בכלל.
תדאגי לעצמך זה הכי חשוב.
כל יום ההחלמה קצת יותר משתפרת.
לאט לאט!
בהצלחה יקרה!

היא מהממת קטנה ואני באמת כל דבר מלחיץ ומרגיש חדש.
אני החלטתי לשחרר. עם כמה שזה מרגיש לי שאני לא בסדר עם זה.. כאילו, אני בבית הרי, אני יכולה לעשות דברים. החלטתי כל יום משהו. בלי לחץ. ואם לא יוצא אז לא.
מקלחות- אני אנסה מה שאת אומרת.. חצי גוף וגוף מלא עם עזרה. יש לי מצוף. אולי יהיה טוב יותר איתו. סתם הרגשתי גיבורה להחזיק אותה ביד אחת ולקלח...
עזרת לי

כמו שכתבו
לבדוק בבית החזה אם חם או קר לה או שנעים
בחום הזה אולי לא צריך שנמוגה אלא רק טטרה קלילה

לגבי האמבטיה
אולי את יכולה לשים מצוף בכיור? זה ממש נוח וככה עשינו עם הקטן שנולד 2700
עד שקצת גדל והעברנו לאמבטיה.
המצוף ממש נוח להם ❤️

כל אמא עושה קצת טעויות פה ושם
זה טבעי ואת עוברת המון
אני חודשיים אחרי לידה ועדיין אין לי יום ולילה לפעמים פשוט מאכילה ודומעת מרוב עייפות ולך יש עוד קטנטנים!!!
את אלופה ומדהימה 😘😘😘

ככה
לפעמים כשאני רוצה לקלח בזריז אם התלכלך אן משהו אני גם משתמשת בזה

תודה על המילים והעידוד
יש לי בדיוק את המצוף הזה. אנסה בכיור... רעיון טוב

החיבוקים
המילים המעודדות!

תודה!!