פורום הריון ולידה (עמוד 2130)

בע"ה תהיה לך לידה קלה ומהממת

אחרי הלידה..
תמיד יולדת באמצע תשיעי קרוב לשלוש.
ואז אחרי הלידה הגנים מגיעים והם פיצים

אבל יורדים בפועל באחוזונים. כי שנינו ציפלונים..
אל תדאגי האחות טיפת חלב לא דואגת..

נולדים אחוזון 50-80
ויוצאים מהאחוזונים עד שהם לא בגרף בכלל.

🙂🙂

איזה כיף לשמוע אותך שמחה וברוך ה שהקטן גודל לו שם יפה יפה
בעה לידה קלה קלה בידיים מלאות אהובה ❤

זה כייף שזה כבר ממש משקל של תינוק, כבר מתחיל להרגיש מאוד מוחשי. אני גם זוכרת כשגילית את ההריון...

ומה לגבי המצג, הראש למטה? (נדמה לי שדאגת לגבי זה, יכול להיות שאני מתבלבלת עם מישהי אחרת?)

תודה יקרה. בהחלט כיף שזה כבר ממש משקל!!❤️

לגבי העכוז בע"ה הוא יתהפך...
גם אצלי היה..

אצלי מאז הסקירה אין אף תמונה, ו🤨הרופא אומר שהוא גדול מדי בשביל לראות פנים, גם בסקירה בקושי ראו משהו

אצלי אין כמעט שוםםםם תמונות
גם בסקירה לא - עשו לי סקירה שעה וחצי כי העובר לא הראה להם כלום פשוט כלום. אז ברגע שהצליחו כן לראות שהכל ב״ה בסדר פשוט אמרו לי לכי הביתה ולא הוציאו לי שום תמונות חחח היו עצבניים כבר הרופאים.

והיום במקרה התלוננתי לטכנאית שאין לנו שום תמונה יפה שלו למזכרת מההריון, כי כל הזמן הוא בפוזיציות לא נוחות או בכלל עם הפנים לגב. היא קצת ניערה אותו ופתאום הוא הסתובב היא אמרה לי לא לזוז והצליחה להוציא תמונה ממש מרגשת!!❤️

איזה שבוע את??

שבוע 36 כמעט
יאללה עוד שניה הוא בחוץ 💓

הערכה מעולה!!
בעז"ה שיגדל עוד מעל 3 קילו..

יש להם קורס אינטרנטי. מעולים ממש!
וממליצה לחפש בייביסיטר לחופש לכמה שעות במקביל

תותחית

קרה לי כשעמדתי מלא זמן.

גם לי היה, זה תקין לגמרי...

גדול גדול והלוואי ויהיה לך כוח ובקרוב תתבשרי בטוב..

אבל לא כולן (ואני גם בחודש הקרוב לא אהיה בוודאות..) אני איתך בכאב הזה ♥️

ובע"ה, חג פסח יהיה חג החירות שלך ואת תיקלטי בע"ה!!! חשיבה חיובית!

כלכך מזדהה עם התחושות שלך.
תזכרי שגם אני עדיין לא בהריון, וגם אני מתוסכלת מהסביבה הקרובה אליי ומרגיש שכולן חוץ ממני, אז בקטע הזה את לא לבד!!
דבר שני- בורא עולם לא שוכח אף אחד!
גם לי זה מרגיש שהוא שם אותי על הולד, באיזו רשימת המתנה ושוכח להתייחס אלי או להקשיב לי. אבל אלו רק דמיונות שלנו!!
הוא תמיד מקשיב. ולא מתעלם. הוא פשוט מחכה לרגע הכי נכון עבורינו!
הוא מכיר אותנו יותר טוב משאנחנו מכירות את עצמינו. וכל חודש שלא נקלטנו- מסמל שזה עוד לא הזמן שלנו, אך אנחנו מתקרבות לאט לאט לרגע המויחל.
והצער שאנחנו עוברות יישתלם לנו את תראי!
איך מישהי כאן אמרה? ילד שבא אחרי ציפייה ארוכה וייסורים, הוא ילד של תפילות!
איתך בהמתנה, ואיתך בתחושות!
גם לנו יהיה את תראי❤ וזה יקרה בקרוב יותר משחשבנו!!!

אבל יש את הרב לסרי, שלא מזמן איבד את בנו שטבע בים, אתמול שמענו הרצאה שלו על זה שאסור להישבר, והוא מדבר ממש רלוונטי גם אלינו!!
קצת מכניס לפרופורציות.
שולחת כאן קישור למי שתרצה לשמוע❤

ושולחת לך המון כוחות🤗♥️

נראה לי שרוב הבנות פה בפורום הרגישו או מרגישות כמוך כבר עכשיו..
תהיי חזקה ותדעי שהיום יש המון אפשרויות, תאמיני ברפואה באמונה שלמה ותתפללי .. תבואי לתהליך רגועה ושלווה.

אני אשתף שניסינו לא מעט וחווינו מכשולים נוראים... התרחקתי מחברות בהריון ולא באתי למפגשים משפחתיים כי עייפתי מהשאלות.. עד שבסוף שחררתי ועניתי לכולם "שיהיה לי מה לשתף, אני אשתף" ואז משהו בי השתחרר, בעיקר ההבנה שזה לא בידיים שלנו.

וזה יגיע יקירה, בזמן שלו, זה יקרה... ואתם תקימו את המשפחה שאתם מייחלים אליה, כי עבודה קשה משתלמת

אני מאחלת לך ולכל הבנות היקרות כאן חג שמח ובשורות טובות!

וגם אני לא בהריון 😢

לך ולכל מי שמחכה ומצפה!
בע"ה אמן.

חיבוק ענק!🤗

כמעט להיות שם...

אני מאחלת לך שכל העצבות והמועקה הזאת יתהפכו לשמחה אמיתית ושתזכי לחוות את החג בשמחת הלב באמת! שהשם ישלח לך כוחות לעבור את הניסיון הזה !!

את בליבי ובתפילותיי ומחכה ככ לשמוח איתך אני בטוחה שזה יגיע 

אוף כל כך כואב לי בשבילך ובשבילי ובשביל כל אחת פה שעוברת את זה ולצערי מיום ליום יש פה יותר ויותר בנות שנמצאות במצב דומה
זאת תקופה מבאסת רצחחח גם מסביבי כולם בהריון או כל היום מדברות על הבגדים לילדים וכו וכו וכו ואני לא רק לא בהריון ושהטיפול לא הצליח אני גם בנידההההה
וזה צובט את הלב לראות ולשמוע
ובזמן שלאחרים זה בא בקלות או בלי לנסות בכלל
ואנחנו....צריכות להפוך עולמות וטיפולים וזה עדין זה לא עובד
אני שמחה שהן לא צריכות לסבול כמונו
יודעת שכל אחת והניסיון שלה ושלא הייתי רוצה את הנסיונות של אחרים אבל לפעמים כשזה מול הפנים כל היום זה פשוט קשה!!
לאניי אני ממש מבואסת וכואבת שאת (ואני ועוד הרבה) צריכות לעבור את זה אבל זה החיים אהובה ואני בטוחה שיום יבוא וכולנו נקבל את הישועה שלנו ובטוחה ב100 אחוז שיהיו לנו הריונות וילדים...הלוואי והייתי יכולה לעדת ולהגיד לך מתי כדי שיכאב לך פחות
מקווה ומתפללת בשבילך שהפעם זה יצליח אהובה יקרה שלנו ❤

סתם איבדתי שליטה היום בכעס ובתסכול.. זה תפס אותי חזק.
אני יודעת על כמה וכמה בנות בפורום שמחכות בדיוק כמוני..
זה קשה שרואים מיום ליום עוד מישהי שנכנסת להיריון וזה מול העיניים שלך, פשוט קשה.
הלוואי ובע״ה פסח יאיר עמו שינויים לטובה, שאזכה להעלות פה פוסט מרגש במהרה.
אני יודעת שכל אחת יש חבילה משלה מלאה בקשיים והישועה תגיע...

תודה לכן מדהימות
❤️

אנחנו פה בשבילך !

מקווה שטוב יותר❤

מהממת שאת ככה דואגת לך, מחמם את הלב.
אני בסדר חזרתי לעצמי.. הנחתי את התסכול בצעד וחוזרת לאנרגיות הטובות ומחכה בקוצר רוח ליום שישי להחזרה המיוחלת.
תודה!!! ❤️

רק רוצה להזכיר לך כמה חיכית רק להתחיל טיפולים.. לא שופטת חלילה, אבל כשכתבת שיש החזרה שמחתי בשבילך כל כך!! שהנה זה הגיע! נכון, קשה ומפחיד לתלות תקוות, אבל היי! כמה חיכית!! זה לא הריון עדיין, אבל זו דרך מהירה להגיע אליו בעז"ה .. יכולה להגיד לך שמכירה מישהי שלא מזמן התחילה טיפול והוא פשוט הפסיק באמצע , וזה ממש מבאס.. אז ב"ה שהגעת לשלב הזה! ובעז"ה שימשיך בטוב, בבריאות ובשמחה! ומי יודע, אולי גם בידיים מלאות..

את זוכרת כמה כאב לי שבמשך 4 חודשים לא הצלחתי לעשות החזרה? זה שבר אותי.
וכן, גם אני התחלתי פעמיים טיפולים, זריקות, מעקבים, סימנים כחולים ולא.. לא יכןלתי להחזיר. כמה נשברתי.

החודש- רצה השם באמת שאני אצליח לעשות החזרנ במצב הכי פוטנציאלי שאפשר לגןף שלי. הבדיקות הריעו שחקים מפעם לפעם... מודה ששישי שעבר התרגשתי בטירןף והייתי בעננים שהתבשרתי שהבדיקה מדהימה ואני זוכה לעשות החזרה!

אז... מקשיבה לכל עצות הפורום-
מניחה בצעד את התסכןל והכאב חזרתי למחשבות החיוביות, ולצערי לא יעזור יש לי ציפיות בשמיין אם אתרסק- אז אתרסק. לפחות בינתיים אני מצליחה לחיות בשלווה (כמה שאפשר)
ונתפלל יחדיו שמי יתן בעוד 10 ימים אעלה פה פוסט מרגש.. שאני (הלוואי אמן) בהיריון.
כתבתי לך והתרגשתי לרשום את זה...

בקרוב זה יקרה אני יודעת.
אם לא החודש אז חודש הבא אבל זה יקרה.

עשיתי שמיניות באוויר לעשות פסח כהלכתו, רק בודדים יודעים כמה אני נלחמת על הדת , על השבת, על מקווה שבוע אחרי שבוע.
ורצה השם שהכל יסתדר כמו שעון בדיוק בפסח, גם ההחזרה גם החג, הכל יצא כמו שצריך.
אז אןלי- בורא עולם מתכנן לי סגירת מעגל שדווקא בשבוע של התאריך המשוער אני אכנס להיריון. אולי...

לבינתיים חזרתי לעצמי עד כמה שאפשר

ו.. תודה לך על הכל, אני זוכרת רואה את כל התגובות שלך.
❤️

יאללה בשורות טובות אמן!

מליון חיבוקים. יש זמנים כאלה. אבל ה' אוהב אותך ויביא לך ישועה. בטוח.

אתפלל עלייך בשישי ❤️

זה באמת מעצבן גם בעיניי, אפילו כאמא.
כאילו- תשמחו במה שיש לכם, אתם לא מצליחים לשמוח בלי להראות לכולם כמה אתם משפחה מדהימה, אופנתית, מגניבה וכו וכו??
מה חסר לכם שאתם צריכים להראות כאילו הכל מושלם?(ולא הכל מושלם, כל אחד עם שק הצרות שלו- לי למשל, יש 2 ילדים עם מחלות כרוניות שצריכים כדורים ובדיקות כל החיים, וזה לא מגיל לידה, מעדיפה לא לפרט) אחד מתמודדת עם צרות בזוגיות, שניה עם צרות עם עצמה וכו וכו,- לא חסר..
בקיצור, מבינה אותך, ולכן אני למשל ממש לא מעלה תמונות- בפייסבוק לא פרסמתי בכלל שילדתי.. זה שלי, למה צריך לפרסם תמונה לכל העולם?? כאילו, זה לא שווה אם לא כולם רואים??
משתתפת בצערך, זה באמת כאב עצום, מתפללת לה' שישמח אתכם בתוך כל שאר המצפים והמצפות, ונשמע ממך במהרה בשורות טובות!!
ממני ב💗

אני גרה ליד קבוצה של אברכיות מישיבה, שחלקן הגדול כעת בהריון צפוף של ילד שני / שלישי מיד אחרי שאת הראשון גם נולד מיד אחרי החתונה
אותי זה מותיא מהכלים הטרנד והלחץ הזה של הריונות, ולידות צפופות.
מי שאין לה ילד שנה אחרי חתונה היא לא נומאלית? וכולם מתלחששים מאחורי גבה, ומי שיש לה ילד בן שנתיים ועוד לא ילדה עוד אחד בצפיפות של שנה וחודש גג שנה וחצי, היא ממש לא בעיניינים, ומפונקת .
קשה לי לראות חברה צעירה שגדלה בצורה כזו, מה תעשה מי שהחליטה שרוצה בשביל לבנות את עצמה, או את הזוגיות קצת מנוחה, או מה תעשה אחת כמוך שה' מאתגר אותה.
לא מבינה את זה.
אני סוערת מזה, זה לא קשור ישירות למה שהפותחת פרקה, אבל זה בסוגיה,
כי קשה לראות לחץ חברתי כזה, שאינו מספיק נכון בעיניי.
(בכל מקרה מקווה שלא תכעסי שהכנסתי פה נושא אחר )
אבל הכי חשוב לך זה פחות לפתוח עיניים על אחרים, ולנסות למצוא על מה להודות מתוך מה שכן יש לך וטוב לך ....

גרנו בחברה כזו
השם רצה והיו לנו קשיים בשנה הראשונה
לא היה קל, ובסוף החלטנו לעבור דירה (אחרי שכבר התנסינו גם בניסיון העושר, של הריון שני צפוף לא מתוכנן)

ולכל המצפתן, מאחלת לכן שתקבלו מהר מהר את התינוק שלכם, ואחר כך את האחרים, בדיוק בזמן שתרצו.

ואגב זה לא קשור איפה שאת גרה, זה קורה בכל מקום!!! חילונים/ דתיים- זה הנורמה שהפכה להיות היום.
התחתנת? בום תביאי ילדים.
לא הבאת ילדים אחרי שנה? אהה מה יש לה?
הבאת ילד אחד- כמה זמן לוקח לשני?

אנשים בלתי נסבלים לא יודעים את מקומם ולמען האמת? אני עד היום לא החלטתי אם זה נובע מרוע או מטיפשות.
אני בחיים ולעולם לא באתי למישהי ושאלתי נו מה עם ילד?
כל אישה והרחם שלה, הקצב שלה והרצון שלה להקים משפחהבזמן שלה!
יכולה לשתף שלצערי הרב חוויתי מספר השפלות (וכן אני מדגישה את המילה השפלה) באירועחם משפחתיים מצד המשפמה של בעלי- ומישהי רעה פשוט רעה שהחליטה אירוע אחרי אנרוע להשפיל אותי בשולחן בפני כולם איך זה שאני עדיין לא בהיריון.
כאילו לא מספיק הצער שלי, התמודדתי עם המון סיטואציות כואבות שלא אפרט פה...

בכל אופן, את ממש צודקת אני לא כועסת לרגע על הפוסט שכתבת מזדהה איתך בכל מילה וכל כך מבינה!!!
הלוואי שהחברה לא הייתה מכתיבה לנו איך לחיות, היה לנו הרבה פחות לחץ.

אבל יודעת מה? עם הזמן.. את מגלה כמה כןחות יש בך בשביל לסנן את כל זה ולהיות הרבה יותר טובה מאנשים שמלתחששים מאחורי גבך.
יכולה להגיד שאני היום בן אדם אחר לחלוטין ממה שהייתע לפני שנתיים.
אני אןמנם שברירית בנושא נספציפית הזה אבל הרבה יותר חזקה מול אנשים ומול עצמי.

וכן, את צודקת.
יש לי המון על מה להודות, באמת.
אני מנסה כעת להתמקד רק בטוב ובע״ה בקרוב מאוד... שאעלה פה פוסט מרגש וחיובי.

❤️

ואני ממזמן למדתי וגיליתי שככל שהתמונה יותר ״מאושרת״ כך יש חבילה קשה שמסתררת מאחורי הקלעים, וגם אם לא זה שלהם לחלוטין.
העןלם של היום פועל בצורנ כזו לצערי במיוחד עם הפייסבוק שאנשים חיים דרך תמונות.
אם לא העלת תמןנה זה לא קרה! פשוט עצוב בעיניי.

אבל שמתי את זה בצד... באמת אני מסתכלת ואומרת לעצמי כל הזמן ״זנ לא שלך זה לא החבילה שלך חכי בסבלנות את לא יודעת איזו קשיים הם מתמודדים״.

ברוך השם יש לי הרבה על מה להודות, וזה יגיע כשיגיע אני מאמינה שבקרוב מאוד

תודה רבה רבה אהובה יקרה, מעריכה מאוד את התגובה.
בע״ה בלי נדרררר שבקרוב תתגלה הישועה עבורי.
❤️

או איך שקוראים לזה,
רצועת חוף מהממת!!! דרומית לנתניה
יש איזור סגור של השמורה מאוד יפה לטייל שם אבל צריך לוודא שהוא פתוח לפי השעות והכללים של הקורונה
אבל יש עוד איזור צפונית ודרומית לשמורה מאוד יפים

משהו מהמם ברמות!
נראלי קוראים לזה גבעת האירוסים.
זה כזה על הים עם דיונות חול וכזה.. מהמם מהמם!

נחל אלכסנדר די קרוב

הטיילת על הים

אז תודה לכל מי שענתה!!
היא תשמח לעוד...

טכנודע, ומוזיאון החאן

לק"י

עדיף שילך יחף כמה שיותר.

ואני אוהבת את האיכות של הנעליים של פאפיה.

חח כל האחיינים שלי היו עם נעלי צעד ראשון של פאפיה

בבדיקות דם את מוסרת ממצאים של השקיפות..

כל הכבוד לך שהסכמת
ומקווה שהם יזכרו את העבודה שלהם על הניקיון אצלם וישאירו לך מבריק (למרות שזה באמת אף פעם לא אותו דבר...)

ממש מקפידים להחזיר בית מבריק יותר ממה שקיבלו.
אבל בלי קשר אם לא בא לך, אז לא.
נשמע שמלכתחילה לא רצית ועכשיו כל דבר שיקרה יקפיץ אותך.. אז לא שווה.

על הספה אפשר לפרוס סדין. שירותים ממילא מתלכלכים. אפשר להעביר עליהם במוצאי חג אקונומיקה להרגשה, הניקיון היסודי יישאר. הם לא ילכלכו את הפינות...
תחשבי שגם אתם תשתמשו בשירותים שמישהו אחר צחצח והבריק.

קיצר אם מתאים תתנו ואם לא אז לא. אבל לאכול את הלב חבל. ואם אתם נותנים אל תפחדי לשים גבולות. לנעול חדרים שלא בא לך שישתמשו.
תשאלי אם הם מתכוונים להביא איתם מצעים (מאוד מקובל)
את יכולה לבקש שלא יאכלו בבית.. בטח הילדים. יהיה נחמד אם תוציאו להם 2-3 משחקים שאת מרשה ולסגור את כל השאר שבטוח לא יגעו במה שאת לא רוצה וכו'

זה באמת מבאס לארח אנשים שיש פוטנציאל שהם ילכלכו. וזה לא סתם שבת אחרי ניקיון רגיל.

ממש לומר מפורשות שאת מצפה לקבל את הבית מבריק כמו שהשארת אותו כי טרחת המון לפני החג.
כמובן בחיוך וכו', אבל להגיד 😏

המבוגרים ישנו שם אם זה אפשרי. ממש מבינה את תחושתך. ולהבא אין מקום לאי נעימות יקרה, מותר להגיד מה שחושבים ולא חייב תמיד לרצות

אצל ההורים שלי פעם אחת ישנו בחדר שלהם שביקשו במפורש שלא ישנו להם בו, ובמצעים המיוחדים שלהם שניתנים לניקוי יבש, וכתוספת שפכו שם שתייה (אה, והשאירו ככה)
ואלו היו אנשים מבוגרים!!!

לעומת זאת, כשההורים שלי נוסעים עם כל הילדים(10) הם מחזירים יותר נקי ממה שהם קיבלו!
מנקים שירותים, מטטאים רצפה, וכמובן *רק* ישנים שם. לא רובצים כל השבת/חג...

אז לא חושבת שזה קשור למבוגרים/ילדים אלא לסגנון חיים...
בכ''מ מבאס ככ!!!!
(אולי תבקשי מהחברה שאך ורק ישנו אצלכם ולא ישהו שם כל היום?)

לבקש מהחברה שאחרי שאחותה הולכת תעבור לראות אם הבית אכן נקי!!

מה הקטע לתת ואחכ לקטר ולבכות
פשוט מראש לא נותנים!! בשביל למצוא חן בעיני שכנה או חוסר נעימןת את נותנת אבל מתבאסת על זה אז מה יצא

אבל זאת חברה מאד יקרה, שכבר פעמיים הפלתי עליה ילדים באמצע הלילה כשנסעתי ללדת (ופעם בשבת). אני לא מנסה למצוא חן בעיניה זאת פשוט מערכת יחסים של התאמצות הדדית. לכן אני מרגישה קטנונית גם. ומתבאסת רק פה

אז ככה זה את נהנת ממנה את חייבת לה
אני נגיד בחיים לא מבקשת טובות מאנשים ולא מחזירה ככה נח לי
אבל אם מבקשים צריכים גם להחזיר

אני לא "חייבת להחזיר לה", היא חברה שאני אוהבת ממש ורוצה להתאמץ עבורה... אבל עדיין מתבאסת... זה אנושי.

וגם את הרצון לתת.
לדעתי זה נהדר שאת נותנת לה את הבית.

ונתנו הרבה עצות טובות על איך בכל זאת "לשמור" על הבית. אני בעד.

אולי שחלק מהילדים ישנו אצלה על מזרנים? קצת להוריד עומס. בע''ה יחזור נקי. ממש לא מובטח, מניסיון. אבל לרוב הכל בסדר.

אני נותנת המון את הבית. אבל אומרת לא כשלא מתאים לי/עמוסה/לא באלי שיגעו..

וטיפ- מה שאת לא רוצה שיגעו בו לנעול.
לנו הייתה תקופה שלא הייתי נותנת את החדר שינה. פשוט הייתי נועלת אותו עם כל מה שלא רציתי שיראו או יגעו

לאחר שתכניסי לתוכו כל מסמך או חפץ שלא תרצי שעין זרה תשזוף. תפרסי ניילון ואז סדין על הספות שהשקעתם ממון ע"מ לנקותם, וכן על מיטות הילדים. חושבת שזה הקריטי, וכל השאר בטח יהיה ניתן לנקות בקלות. מבינה ממש ממש את הבאסה שלך... ❤️

ממש סבבה (לא יודעת לגבי הכשרות לפסח)

אם אני זוכרת נכון ביררתי שנה שעברה ולא היה כשר לפסח, שווה לבדוק ברשימות מהקופח

וזה לא כשר לפסח

העלה לי את הברזל פלאים (ואני אחת עם מחסור תמידי בברזל)

יקר אבל טוב,
מעלה ברזל

להקפיד לקחת לפי ההוראות ועם אוכל וויטמין c יחד הכי טוב

לגבי הספאטון- אם כבר יש לך
תנסי לקחת 2 כל יום, אין הרבה ברזל בשקית אבל זה נחשב נספג טוב.
את מקפידה לקחת לפי ההוראות על בטן ריקה ולא לאכול אחרי זה ?
אם לא אז זה פוגע בספיגה

הכי טוב עם ספאטון זה לשתות על הבוקר ממש איך שאת יוצאת מהמיטה ואז ללכת להתארגן להתלבש ילדים וכו' וכבר עבר לך חצי שעה

זה הסיום של השליש ה1

בעז"ה

להשקיע יותר מתמיד באיפור לשבת, ולישון איתו..( לא מומלץ כ"כ ברגיל, אבל חד פעמי זה לא נורא... )

תמיד האיפור נמרח אחרי הלילה

אם את מאיזור הדרום תדברי איתי💖

אבל אני מהשרון

עוד לא הספקתי לשאול את הרב לגבי השלט הזה אבל זה עמד למכירה כששאר הויטמינים מחברות אחרות היו מכוסים בשלט חמץ, אני מסיקה מזה שכשר לפסח.
אבל כמו שרשמתי לעיל אני חושבת שכל אחת צריכה לשאול את הרב שלה אם מתאים להם החותמת כשרות הזו...

אישית אני סומכת על מילה של הרב זריצקי הרבה יותר מעל ההכשרים של הבד"צים הכי טובים!

אז אם הוא חתום על זה אפשר לסמוך בעיניים עצומות!

יש מהממות ממש ולא יקרות במיוחד

פעם קניתי לאחותי ספרון עם משפטי העצמה, היא הייתה בתקופה כזאת של בלבלה וחיפוש עצמי
עם מחברת תואמת לרשום את הגיגי ליבה ועם קרם ידיים תואם (סתם גימיק שהיה בסט)
היא עפה על זה ממש...

אפשר תיק צד אופנתי, משהו לטיפוח, משהו לטיולים.. מה הסגנון שלה ובת כמה היא?

סידור/ ספר כלשהו
משהו לחדר קישוט
משהו קשור לאיזה תחביב שלה
מגבת קטנה וקרם
כוס קפה עם כיתוב חמוד

או ברמה יותר פשוטה, מחזיק מפתחות כזה עם משפט חמוד ושוקולד

שדיקלקטין ממש הציל אותן.

בדיוק עצרתי בשביל הנקה... 😍😍

אבל אין לי מושג מה זה..

בריאות❤️

עד אז לנקות עם תיון עדיף קמומיל

טובלים תיון במים רתוחים חמימים,
סוחטים קצת ומנקים מכיוון האןזן לכיוון האף (הכיוון חשוב !!)
להיזהר לא להדביק את העין השניה

אפשר גם להשאיר את התיון על העין כמה דקות כמה שזה מסתדר לך

אם קשה לך תיון- גזה נקיה / צמר גפן או דבר טבול בתה,
זה גם מנקה וגם מעט מרפא

עקיצה או אלרגיה
הייתי הולכת לרופא

לא זוכרת אם את על שאיבות. לא הייתי מביאה משאוב. פחות סטרילי. אפשר או ללחוץ ישירות או טיפה על אצבע נקיה שלך ואז. אצלי ממש עזר בגיל הקטן לענייני עיניים.

בכל מקרה היתי ניגשת לרופא שיסתכל על זה.

זאת הייתה תעלת דמעות חסומה. צריך לטפל כי זה יכול להפוך לדלקת.

בגיל כזה ברור לרופא!
בינתיים תנקי הרבה עם חלב אם ועם תיונים חמימים (כמובן לתת להם להתקרר כמו שצריך!) אפשר לעסות - בעזרת אצבע בין העין לאף.

לבת שלי הייתה תעלת דמעות חסומה ועד כמעט חצי שנה , קצת פחות הייתה עם הפרשות בלי סוף, ככה יצאנו מבי"ח עם דלקת בעין

אם זה חוזר על עצמו יש שיטה נהדרת לעשות עיסוי עם קצה העין ליד האף, כדי לפתוח את התעלה

אם כן זה אמור לעבור לו. אם עובר- לא הייתי דואגת.

העין ככ התנפחה שלא ראו את העקיצה רק כשירד ראו שזאת הסיבה. לוקח כיום או יומיים עד שנפיחות יורדת.
אם יש דלקת עיניים אז זה משהו אחר.

קיבלתי לפני שנה ופעם ראשונה שככ כאב לי..
עבר תוך יומיים שלושה.
תרגישי טוב!

ככה האחות אמרה לי..

יכול להיות שבגיל טיפה יותר גדול זה יותר כואב.
בתור ילדה ונערה לא הרגשתי בכלל את החיסונים

אצלי דווקא בהריון הראשון כאב לי ברמה שלא יכולתי להרים את היד במשך כמה ימים טובים, לא ישנתי עליה בכלל.
והפעם כאב בקטנה...
אולי בגלל החיסוני קורונה כבר לא התרגשתי אז פחות הציק לי

אבל תעקבי, ליתר ביטחון.

פפפ זה כזה סיוט, לא שזה כזה כואב אבל גם ככה לא ישנים כבר על הבטן, וגם לא על הגב, ועכשיו גם אחד הצדדים כואב