דווקא בהתחלה זה התחיל מפרגון, נתן לי לסיים את העבודה שהייתי צריכה לסיים, לגמרי נתן את המרחב והזמן שלי לסיים.
ואז כשאני מסיימת, עד שסוף סוף סיימתי, הוא נתקע על המחשב, וזה ממש קשה לי!!
סוף סוף נגמרו לי המשימות להיום והיה בא לי קצת לפרוק לו ולדבר איתו. אפילו סתם דיבורים של יום רגיל (בלי קשר ליום המעייף) ואין עם מי לדבר🙄 תוקע במחשב וזהו..
איכשהו הצלחתי שקצת יעזור במקלחות.. וארוחת ערב הכין כבר לפני..
אבל רציתי גם זמן שלנו וזה היה כזה חשוב לי אחרי כל היום הזה.. ופשוט לא הצלחתי להביא אותו לדיבור, בכלל!!
קשה ומתסתכל מאוד מאוד!!
שונאת ימים כאלו🙄🙄
צריכה למצוא דרך שנצליח לשבת חצי שעה ביום בלי מסך, כ"כ יעזור לנו!
אוף, עד שחשבתי שנצליח להגיע למסלול רגוע יותר,
היה יום מבולגן והייתי צריכה אותו איתי ולא הצלחתי להסביר לו את זה.. אוף😖😖
כל היום הוא לא זמין למחשב עד שבערב יש לו הזדמנות וזה גם הזמן שלנו ביחד, ככה שממש קשה לי לשחרר לתת לו את הזמן הזה שהוא צריך (מבינה שהוא צריך ומתקשה לשחרר כי מרגישה שזה עולה על חשבוני..)
בסוף הלכתי לישון לבד, חצי עצובה ועצבנית. בלי לדבר איתו.
לא יודעת איך יעבור היום.. בעז"ה שיהיה יום טוב מכל הבחינות!




