פורום הריון ולידה (עמוד 2133)

הקב"ה שמח בך כל כך
שהוא שולח דרכך ילדים עם נשמה טובה

אשרייך ממש.


לדעתי תדברי על זה עם מישהי/בעלך.
זה קשה לסחוב לבד את ההרגשות שלך!

זה לפעמים ככ מתסכל לאבד שליטה כפשוטו על החיים שלנו ולהבין שאנחנו במסלול מהיר בכיוון אחר לגמרי ממה שחשבנו.
זה כמו לפספס פנייה בדרך לירושלים ולגלות שעלית על כביש ללא חזור לאילת (ויותר מזה).
את צודקת בכל הרגשה שלך
הכל מובן
שולח לך חיבוק גדול
אמנם אין לי ניסיון עם מקרה כזה
אבל מחבקת אותך מכל הלב
ובטוחה שבעז"ה בטווח של שנים עוד תהיו משפחה שמחה ואוהבת עם כל החמודים שלכם ❤️

אל תשכחי שאת בהשפעת ההורמונים של ההריון..
אז הכל נראה יותר מפחיד וקשה ומאתגר... יהיה טוב⁦⁩

אחרי ההלם הראשוני כאילו "שוכחת" את מה שגיליתי.
לא חושבת על מה יהיה ואם יש שם עובר.
חיה את הרגע
(ואני אדם מאוד מתוכנן אבל באמת שכרגע ממילא אין ממש מה לעשות עם המחשבות אז לא רואה סיבה מספיק טובה לא להדחיק אותם כרגע)

אבל רק רוצה להגיד שזה נשמע שמאוד עמוס לך כרגע, ואני יכולה להזדהות עם התחושות הקשות.

מאחלת לך שבעז"ה תמצאי כוחות מחודשים, ותראי את נקודות הטוב שבדבר (לא ממקום שיפוטי, אלא שבכל דבר יש גם טוב), ושההריון יעבור בבריאות ובקלות.

🌷❤

אני לא יודעת מה לומר חוץ מלשלוח כוחות וחיבוק גדול
ולעודד ששמעתי הרבה שדווקא ילד לא רצוי בסוף הוא המיוחד והמאיר את הבית.
❤️❤️❤️
קחי לך זמן לעכל

שהיה בן שבעה חודשים.
רציתי למות.
כי היה לי היריון ראשון מזעזע. לידה מזעזעת. עד שהתאוששתי פתאם נחת עלי בבום בשורה כזו.
לא ידעתי איך לעכל בכלל.
בכיתי ובכיתי. נכנסתי לדיכאון רציני...
אמא שלי עודדה אותי גם חמותי.
התמיכה מהסביבה מאוד עזרה.
ושהיא יצאה.
הכל עבר.
נסיכה שלי.
בחיים לא הייתי מוותרת עליה
ילדת מתנה.
הכל לטובה.
עכשיו נורא
עכשיו קשה.
תנסי להיאחז שכנראה היתה צריכה לרדת לעולם נשמה. ואין מקריות בעולם.
לא סתם פספסת את הכדור
משמים.
תנסי להיות באמונה למרות שבתחושות את לא שם בכלל.
תפנקי את עצמך הרבה.
תחשבי למה כן טוב שתלדי אוטוטו ..מה כן אהבת בהיריונות שלך. מה כן משמח ומרגש..
והפרנסה משמים.
היא תבוא.
תניחי לזה.
הרפו ידעו כי אני ה'.
הכל מאיתו.
תרפי..., תשליכי...
תנסי בכל הכח.
ואולי היא תהיה או הוא יהיה תינוק הכי רגוע ונוח? זה מה שקרה לי עם ההיריון הלא רצוי
רק יצא לטובה.
הכל לטובה.
תסתכלי איך אני לא מתחרטת לרגע ומבינה שהכל מלמעלה ויצא רק טוב.
באהבה רבה,
לכל שאלה מוזמנת לפנות

תגובה כזאת ממש מחזקת ..

שומעת את הקושי האמיתי והכנה שלך מבעד למילים.
אולי זה קצת יחזק אותך-
שבוע שעבר חברה סיפרה לי, שלבת דודה שלה היו 2 צמודים,
היא לא רצתה הריון, לא הייתה פנויה רגשית וחומרית לזה,
ופשוט לא הייתה מסוגלת לחשוב על עוד אחד.
היא הלכה לרופא שלה כדי לשים התקן, הוא בדק אותה ואמר-
אני לא יכול לשים לך התקן, את בהריון!
היא הייתה בשוק, וכמוך ממש, לא ידעה איך לעכל את זה.
היום, בערך 7 שנים אחרי, יש לה 3 צמודים,
והיא שמחה בזה מאוד.
היו לה שנים לא פשוטות, אבל היום, כשהם כבר גדולים היא רואה כמה טוב זה עשה לה בתור אמא, וכמה טוב זה עשה להם (3 בנים חברים).
אני בטוחה שאת בהלם, ונשמע שמאוד מאוד קשה לך עם זה..
(אל תרגישי רע, את לא חושבת משהו לא בסדר).
אבל אחרי ההלם, אני בטוחה שהקב"ה יכוון אתכם להצליח ולגדל את הילד\ה הזה ממקןם מבורך וטוב.
נסי (אחרי השוק, תני לעצמך זמן) להתסכל קדימה אל העתיד..
בהצלחה יקירה!
קחי לעצמך זמן, אנחנו לא סופר תמיד, וזה לגמרי בסדר ❤

בהריון השני היה לי ככה.
עכשיו את עוד בשוק הראשוני וברור שככה תרגישי, זה כביכול משאיר אותך בלי כלום כי תכננת אחרת ובנית על כמה שנים רגועות יותר.
אבל תראי שיעבור קצת זמן, ותתחילי לעכל, ואולי תראי פה ושם איזו נקודה טובה בענין, ובטוח שבסוף תאהבי את הילד או הילדה מאוד מאוד.
אני מרגישה שזה ככה בחיים, בהרבה תחומים...איך אומרים, ''האדם מתכנן והקב''ה צוחק''.
יש איזו נשמה שצריכה לרדת לעולם דרכך, אז עם כל הכבוד לתכנונים שלך, כנראה שהתכנונים של הקב''ה קצת אחרים...🙂.
תנסי לבטוח בה' שזה טוב, למרות שאת לא מרגישה את זה עכשיו.
תנסי להודות לה' , מתוך הקושי, שזה הקושי שלך ולא ח''ו קושי הפוך.
תתפללי ותבקשי על עצמך, שתהיי שמחה, ועל הפרנסה והזוגיות.

בע''ה תוכלי להגיד לנו עוד שנה "זוכרות? ...ראיתי ישועות''.
ואם עוזר לך, תנסי להסתכל על זה מלמעלה, תנסי לדמיין את עצמך בגיל 60 מדברת אל עצמך עכשיו...
בהצלחה נשמה!!

תודה לכל אחת ואחת שטורחת ומגיבה ומעודדת ומחזקת .
זה אמנם ווירטואלי טכנית ,אבל כל כך הרבה מעבר.
תודה. ה' יברך אתכן.

וקחי תזמן..מגיע לך!

פעם ראשונה אחרי שני צפופים החלטתי להשתמש בשקפים+נרות בהמלצת חברה שמנעה ככה שנתיים!

נכנסתי להיריון כעבור 4 חודשים...

פעם שניה הייתי עם דיאפרגמה ושוב רצה הקב"ה ונכנסתי כך להיריון.

אני יכולה להגיד לך שבהתחלה היה לי ממש קשה, לא הצלחתי לעכל, הדחקתי, בכיתי

אבל עם התקדמות ההיריון ב"ה אני יותר מחוברת.

מה גם שהיה לי דימום וחשבתי כבר שאני עוברת הפלה- ואז הבנתי כמה אני לא רוצה לאבד את ההיריון הזה..

 

מאחלת לך שתעכלי, תתחברי ותחשבי שזה הדבר הכי נכון שהקב"ה החליט כרגע.

זה בסדר עכשיו לבכות, להרגיש קושי אבל מקווה שתתחזקי

בהצלחה

אני בוכה כאן
ככ מזדהה איתך...
לי זה קרה בהריון הנוכחי (שלישי)
אומנם... הפסקתי גלולות מתוך מודעות ורצון... אבל איכשהו אחרי חודשיים מצאתי את עצמי מקווה שההנקה שעוד הנקתי (בת שנה) תמשיך למנוע לי...
ןבדיוק גיליתי הריון...
והייתי בהלם
בשוק
והרגשתי כמוך..
וואו היו לי כמה שבועות קשים. וכשהלכתי לרופא שבדכ ממש נחמד וכזה אומר 'וואי איזה מתוקי יש כאן ברחם".. פתאום הוא היה עצבני כזה, ביום לא טוב... והתחיל עם מלא שאלות טכניות...
והיה מוזר ומבאס.
וכשאמרתי לו וואי אני בהלם שאני בהריון אז הוא אמר לי למה את אומרת ככה? תגידי הלוואי שכל יהיה בקלות
לבנות שלי ולכלות שלי....
זה קצת נתן לי פרופורציות.. ועידוד..
אבל אח''כ פשוט היו כמה שבועות שהדחקתי את ההריון. כאילו זאת לא אני. כאילו לא קרה כלום.

רק סביב שבוע 10 (גיליתי את ההריון ממש מוקדם, סביב שבוע 3-4) פתאום. היה לי יותר קל עם זה. ופתאום יותר מוכנה. וגם הרזתי מאוד מהבחילות אז גם נראת ממש טוב ומרגישה שהתפנה לי מקום פיזית בגוף להריון.. ופתאום יש הרבה יותר שלווה ורצון ..
ובלב מוכנה כבר לספר...
וסוף סוף התחלתי להתפלל שהכל יהיה בסדר... ושנה ידאג לתינוק המתוק הזה...

בקיצור.. מבינה אותך עד מאוד ❤️
תני לעצמך את הזמן....
ואם לא יעבור.. מוזמנת לפנות אלי לפרטי יש לי עוד משהו לומר לך על זה...

אבל לא כל כך משתמשים בפונקציה של השטיפה, כי זה לא מספיק יעיל בעינינו.
מאוד מרוצים מהשואב

קראתי באמת שהשטיפה לא מדהימה. מבאס.

של שיומי, רובורוק s5
אבל זה דגם יחסית ישן, קנינו מיד 2
יש כבר דגמים חדשים יותר
וכן, זה לא ממש שוטף, יותר מעביר סמרטוט

בחלק מהחדרים אסתפק במעביר סמרטוט

אם האופציות היו לא לשטוף בכלל, או שהרובוט ישטוף- מה הייתן מעדיפות?
אני שואלת על חדרים נקיים יחסית- חדר שינה לדוגמא, ולא על מטבח ושאר ג'יפות...

מדברת על רובורוק 5 שכבר העלו פה. אולי אפילו יש טובים יותר היום.

איפה שבאמת מלוכלך כמו מטבח או פינת אוכל זה סתם מורח את הלכלוך אבל בחדרים שזה רק אבק זה מעולה.
פשוט צריך להחליף את הסמרטוט בין חדר לחדר בשביל תוצאה טובה, אבל אם תפעילי יום יום עם הסמרטוט אז באמת שזה מספיק ככה

באמת ההשקעה הכי מוצלחת שלנו.
באמת הוא לא שוטף אלא מנגב, אבל בחדרים נקיים יחסית זה מעולה! וגם בסלון/מטבח פינת/פינת אוכל זה נותן הרגשה נעימה יותר בין השטיפות. אני ממש ממליצה
הזמנו מעליאקספרס עלה משהו כמו 700 ש"ח וזה נקרא liectroux 

לאח שלי היה משהו כזה.
היה מקבל פנסטיל.
נראה לי עבר לו באיזה שלב.

תבקשי מרופא מרשם לטיפות אנטיהיסטמין. כמו טינדן או פנסטיל.

ואפשר לנסות למרוח סנו די.

גם הבן שלי סבל מזה מאוד. לא היה כל כך מה לעשות (גם פניסטיל לא עזר) רק לחכות שיעבור...אם זה מפריע לה אולי קצת קרח יעזור. אם זה ככה גם בבוקר אולי כדאי ללכת לרופא רק לוודא שזה רק עקיצות, ואולי הוא יתן פניסטיל.
עם הגיל זה עבר לבן שלי

היא חזרה לישון ?
נושמת טוב ?

אם זה מאדים ומגרד ומתנפח בקטנה, וזה הולך ויורד, תבדקי מחר לגבי עם רופא לגבי אנטי היסטמין (פניסטיל ודומיו)

אפשר לשים משחה מקומית כמו פניסטיל ג'ל אם יש לך או אלוורה רק שלא יגרד לה

אם קורה תגובה אלרגית חריפה (נדיר אבל שתדעי), וזה מתנפח יותר ויותר, במיוחד באזור הפנים והצוואר והיא מצטרדת או לא נושמת טוב, לפנות למוקד רפואי.

לילה טוב, רגוע...

יש לי טינדן בבית זה בסדר לתת לה נכון?
ממש מגרד לה ואנמ לא רואה איך אני מחכה לבוקר😥

ובה עבר . לא יודעת אם זה אותו מקרה..גם לא יודעת ממה זה נהיה לי ..תיון במים חמים ותשימי על העין ממש לנגב עם התיון את העין וללחוץ קלות..

גם לנו היו כמה פעמים כאלה. ממש נראה תגובה אלרגית. אם אני לא טועה טיפה לקילו.

אם זה לא משתפר בבוקר, קחי לרופא.

רפו"ש!!

בכל מקרה כדי להקל על הנפיחות והגרד כדאי שיהיה פניסטיל טיפות בבית ,
אישית גיליתי ששמן לבנדר עושה עבודה מדהימה אם אני תופסת את העקיצה ממש מיד אחרי שהילד נעקץ אני מורחת שמן תוך שעתיים בדרך כלל אין זכר, אם קלטתי אחרי זמן בדרך כלל עד הערב נשאר רק נקודה קטנה , בעבר הייתי מערבבת שמן קוקוס עם שמן עץ התה ושמן לבנדר להרגיע, הילד שלי קם מהעקיצות ככה שבדרך כלל הוא מתחיל לבכות כשהיתוש עדיין מסביבו מחפש איפה לעקוץ....

הבן שלי וגם עוד בת אלרגית ואם יתוש מזן מסוים עוקץ באזור העין זה מה שקורה בדיוק
זה לא מדבק אגב אז אם היא מתפקדת ושמחה אז אין מה לחשוש
לכו רק לרופאה לקבל פניסטיל - מורחים וזה פשוט עוזר- תוך יום-יומיים זה עובר

אני כבר לא זוכרת בשיוק מתי השתמשנו במה
אבל זה בהחלט היה בהנחיית רופא

אם אני לא טועה בהוראות כתוב שלא למרוח באיזור העיניים.

אבל נראה לי את הדגם הראשון. לא ידעתי שיש 2, מה ההבדל ביניהם?

אנחנו מאוד מרוצים.

הבנתי שההבדל בעיקר בשיםור הגלגלים

אני עולה איתה כל יום מדרגות בלי בעיה.

מתקפלת ביד אחת, קומפקטית, צרה ועוברת בכל מקום כמעט. בקושי יוצא לי שאני צריכה לרדת לכביש בגלל שאין מספיק מקום במדרכה גם עם מכוניות שחוסמות.. גגון גדול, סל לא ענק אבל בשבילי הוא מספיק.

הדבר היחיד שקצת מעצבן זה ששינוי המצבים של המשענת זה באמצעות שרוך, שזה פחות נוח. אבל בחנות אמרו לנו שהמנגנון של הידית מוסיף למשקל, אז העדפנו את השרוך. וגם הגלגלים לא גדולים - היא לא מיועדת לדרכי עפר, אבל בעיר נוסעת סבבה.

אם את מחפשת בעיקר טיולון קומפקטי וקליל - ממש ממליצה.

שיהיה לך הריון קל ומשעמם והרבה נחת💕

שיעבור בקלות ובמתיקות בידיים מלאות, בריאות ושמחה

שיהיה בקלות בשמחה ובידיים מלאות

שמחה ככ בשבילך.
שתזכי להיריון קל משעמם בידיים מלאות!!!
💗

תודה

מרגשת ממש ממש!
שיהיה בשעה טובה, בקלות ובידיים מלאות

המון מזל טוב
הריון קל תקין ומשעמם ובידייל מלאות

את צריכה להוריד טפסים מהאתר של ביטוח לאומי ולתת לרופא נשים למלא. לי הרופאה נתנה הפניה לרופא תעסוקתי ולאורתופד וצירפתי גם את חוות הדעת שלהם

דנים בבקשה של שמירת הריון רק אחרי חודש שאת בבית, אז את צריכה לבדוק האם זה שווה לך- האם יש הרבה סיכויים שיאשרו לך, כדי שלא יצא שתשבי סתם חודש בבית

וגם, שהרופאה שלך תהיה משוכנעת בחומרה של זה כדי שתמלא לך את הטפסים

 

מה שידוע לי צריך לקבל הפניה מרופא נשים לרופא תעסוקתי לפעמים יאשר שמירה לפעמים המלצה להפחתה בשעות.
בכל מקרה אוסטיאופטית יכולה לעזור עם איזון באגן ופיזיוטרפיסטית רצפת האגן יכולה לעזור עם סוג של קשירה/ חגורה או תרגילים מתאימים לחיזוק האזור,
חלק מהאוסטיאופטיות הן פיזיותרפיסטיות בהכשרה.

הרבה הצלחה! כוחות! אישית שמתי לב שבהריונות שבהם הייתי יותר פעילה סבלתי פחות מכאבים.
היתרון שבלידה אומרים שקל יותר.

אני קיבלתי שמירה לפני 5 שנים, לפני שהכרתי את האוסטאופטיה..
אבל הבנצי שמאז החמירו את הנהלים..

אבל נראה לי שבשבוע 20.
באיזה שבוע את?

שאת לא יודעת מה ה' מתכנן לך.. ואם את רוצה לעבוד תחפשי עבודה והוא בע"ה ישלח לך את מה שמתאים לך.אני התקבלתי לעבודה בחודש שביעי...

וחיזקת אותי לגמרי! תודה
(התקבלת כשידעו שאת בהריון? אם מתאים לך לשתף..)

אבל גם קיבלתי סירוב מעבודה אחרת רק כי אני בהריון (שאסור להם, אבל לא שווה את הויכוח והכוחות)

היא הייתה כל כך נואשת שפשוט קיבלה אותי.

והחלטתי שמעדיפה לספר למראיינים מראש כדי שלא יהיו הפתעות לאף צד..
לא עשיתי את זה בראיון הראשון ישר אלא בראיון עם הבכירים ויחסית בסוף הראיון. בלי להתנצל פשוט אמרתי שזה המצב וחשוב למ לשקף להם (סיפרתי גם באיזה חודש אני)
התקבלתי ליותר ממקום אחד

צריך להגיד בשבוע 13 אבל אם את כבר עובדת את חייבת להגיד עד שבוע 20

בין ראיון לעבודה ממש, אלא ההבדל הוא רק במקרה שזה רלוונטי לעבודה עצמה (נגיד אישה שעובדת עם חומרים שמסוכנים בהריון), ורז זה נכון גם אם את כבר עובדת שם

https://www.kolzchut.org.il/he/%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%94_%D7%9C%D7%90_%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9A_%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%A2%D7%93_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%94%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%99,_%D7%90%D7%9C%D7%90_%D7%90%D7%9D_%D7%94%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%A8%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%99_%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%93_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%A2

זוכרת שקראתי איפה שהוא

אני אישית התקבלתי עכשיו לעבודה חדשה ב''ה
ומאחר והיא חשובה ונצרכת לי מאוד
לא אמרתי על הריון. אני תכף מתחילה שבוע 18
מתכננת השבוע לחתום על הטפסים ורק אחרי להגיד
בכנות
מעדיפה שזה יבאס ליום אחד את המעסיקה והזמן יעזור לה להתגבר
מאשר להפסיד את העבודה
ולדעתי לשם כך נוצר החוק
מנסיון אנשים שומעים על הריון ונרתעים

כנראה טעיתי

או לא היה ברור
מה שאני ראיתי זה שבית המשפט קבע שלא צריך לספר מוקדם בראיון, אז כנראה פעם זה היה שונה או לא ברור ככ

לא מניסיון אישי, אבל יש לי חברות שממש לא התייחסו אליהן יפה בעקבות זה ופיטרו אותן בהזדמנות הראשונה 😑

כמובן שמאחלת לך בהצלחה

א. אני לא מאמינה בזה
אם מישהו נוטר טינה בגלל משהו אחד שקרה לא לרוחו כשאחר כך התפקוד הוא מעולה כל הזמן- אז בעיני הוא זה שיסבול מזה וזה בעיה נטו שלו.
אני לא אמנע מעצמי עבודה בגלל שהוא לא עובד על המידות שלו
אני לא פעלתי לא ביושר
פעלתי לפי החוק לחלוטין
ואין זכות למעסיק לדרוש ממני לנהוג לפנים משורת הדין ואם לא עשיתי את זה אז לכעוס עלי.
מה גם שלפטר בזמן הריון וחצי שנה אחרי לידה זה עסק בעייתי וצריכה להיות סיבה ממש מוכחת לפיטורין

ב. אני אגיד עוד משהו
אם מישהי קל לה למצוא עבודה ואם לא זה בקלות תמצא אחרת או שהמצב הכלכלי שלה טוב והיא יכולה להרשות לעצמה גם לא לעבוד בינתיים
אז סבבה
אבל מי שלא- ואני נגיד מאלה שממש לא- כבר 8 חודשים מחפשת עבודה ולא מוצאת (מכל מיני סיבות ) ובחובות גדולים אז אני אגיד לך את האמת? לא ממש איכפת לי אם הבוס לא מרוצה
אם יש לי את העבודה ואת האפשרות להאכיל את הילדים שלי אז מוכנה לספוג את הפרצוף העקום שלו. חושבת שלכן נוצר החוק הזה בדיוק..להגן על הזכויות של הנשים שלא יפגעו
מנסיוני- ברגע שאמרתי על הריון- ההצעת עבודה כמו התנדפה לאוויר ברגע אחד..בלי הסברים..פשוט נעלמו ולא ענו למיילים

ברור שאם היה מדובר נגיד בעבודה מאוד מאוד רגישה נגיד מול ילד חנ''מ שממש יסבול מזה וזקוק רק לי- אז היתי אומרת מראש
אבל אם העניין הוא רק שהבוס לא מת על זה..שיתמודד.

לא אמרתי שעשית משהו לא בסדר חס ושלום.
מקווה שלא פגעתי, כי באמת לא הייתי לי כל כוונה כזאת...

אלא אם כן יש משהו שמגביל מבחינה בריאותית כלומר שהעבודה מסוכנת להריון ואז חייבים לספר מיד

תסתכלי באתר כל זכות

פרנסה זה מהקב"ה!
נעשה את השתדלות שלנו ונראה מה הקב"ה יחליט.

לעיתים אנחנו כל כך להוטים על עבר מטרה מסוימת וקשה להסתכל אל הצדדים ולראות לטווח ארוך מה תהיה ההשפעה של הדברים.

קחי בחשבון שאישה בהריון זה לא אותו דבר כמו אישה רגילה. יש בחילות והקאות ותחושות לא טובות, ביקורים במיון על חשבון שעות עבודה ולעיתים (הרבה פעמים) זה משפיע על העבודה.

אם תקחי על עצמך עבודה שיש בה הרבה עבודת צוות וכולם סומכים עליך למלא תפקיד ספציפי - יהיה מאוד קשה לך ולאחרים אם תעדרי שוב ושוב.

בנוסף,
הרבה נשים עוזבות עבודה או מחליפות/ מורידות עומס ומשרה אחרי לידת תינוק. וזה טבעי והגיוני לחלוטין. זה צפוי מראש.
אממה, אם את נכנסת למצב שמראש את יודעת שאין אפשרות כזאת אלא לעזוב את העבודה - זה בעצם לקחת משאבים מהעבודה, אנשים שצריכים לפנות מזמנם כדי להכשיר אותך לעבודה רק עבור מספר חודשים. וגם כרוכה בכך הרבה אי נעימות לכל הצדדים.

אם את מחפשת עבודה לטווח ארוך, להשקיע בו לשנים ארוכות, מחפשת להתקדם ולצבור ניסיון ומצד שני הוא מותאם גם לאמהות- ייתכן ומתאים עכשיו לחפש עבודה כזאת. כי גם אם תעזבי אותו ל3 חודשים, את תחזרי. וכשתחזרי - המשרה תהיה מותאמת עבורך גם אחרי שינוי סטטוס.
לעומת זאת, אם תקחי עליך משרה שמתאימה בעיקר לרווקות או נשים ללא ילדים - הוא פשוט לא יתאים לך בעוד מספר חודשים ואז תמצאי את עצמך שוב מחפשת עבודה ועוברת תהליך הכשרה.

אני מחפשת כרגע יותר משהו בכיוון של עבודה לא לטווח ארוך אבל כן שתיתן לי נסיון בתחום שלי ולא משהו של הרבה ימים/שעות, ככה שבעז"ה אמור להתאים מהבחינה האישית..
ולגבי לא להרגיש טוב בהריון- ב"ה בהריון אני מרגישה יותר טוב מברגיל (הרבה חולשות סביב מחזור ובהריון מתפקדת הרבה יותר טוב בלי הרע) אז גם מהבחינה הזו פחות חוששת..
ותודה שכתבת את ההערות! היה לי חשוב וטוב לשמוע!
מצד אחד להוטה למצוא משהו, מצד שני באמת לא יודעת מה מתאים לי..
(כרגע כבר אמא אז צריכה מעכשיו משרה שמותאמת לאם..)

10 שיטות: איך להעביר ומהר כאבי אוזניים

 

תרופות סבתא לכאבי אוזניים ודלקת אוזניים - מאיה נאור

מדדים יש מצב. כנסי לתיק מעקב הריון. זה באחת הלשוניות, אולי תיק רפואי אישי

אני גם בכללית, ויש חלק מהבדיקות שאפשר לעשות במרפאה פרטית (באותו תשלום למי שבפלטינום). 
בבדיקות האלו שלחו לי את התמונות למייל.. 

מזדהה איתך כל כך, אני בדיוק באותו שלב כמוך ופשוט פקעת עצבים ודיכאון מהלכת.
משתדלת לעצור את עצמי לפני התפרצויות לא רצויות...
ובעיקר משתדלת לקבל את עצמי כמו שאני ולא לנסות להילחם יותר מידי בתחושות. כשאני מקבלת את עצמי אני רגועה ושמחה יותר...
חיבוק! בעז"ה אוטוטו התינוקי יהיה בחוץ ולאט לאט החיים וההורמונים יתחילו לחזור לעצמם..

דברי עם ה'!

קחי את הרכב, סעי לשום מקום ותצעקי לה' את כל הכאבים שעולים לך. 

בכי - הכי טוב! זה סנו מסיר כאבים הכי מוצלח שיש בעולם!

תרגישי מיד אחר כך את הניקיון

אומרת לך מהרבה מאוד ניסיונות!

דבר נוסף - אל תתני מקום לדיבורים שלוחשים לך באוזן שאת לא בסדר. זו עצת היצר בלבד!

בשורות טובות!

הגוף משתנה
מלא הורמונים
כבד וקשה....
מה עם לקחת פסק זמן? תעשו הפסקה לכמה שבועות. הוא יתמודד, הוא ילד גדול.
אני לא חושבת שלהכריח את עצמך נכון מבחינה זוגית או אישית.
אגב אני גם כמוך. גם הרגיל החשק שלי לא בשמים, אז עכשיו....

אני לא יודעת אם זה עוזר, אבל תנסי לזכור שב"ה אלה צרות של עשירים - אמא שלך רוצה ויכולה לעזור לך - זה לא מובן מאליו!
(זה לא אומר שאסור לך להתבאס, רק אולי זה יעזור)

ממש לא ברור מאליו ולגבי ב"ה שזאת "הצרה" שלכם לקראת הלידה,
אולי תיחשפי עם מה יולדות מתמודדות ללא עזרה זה יגרום לך להתפעם מההצעה,
כשמעריכים מכל הלב אז ההערכה משודרת גם הלאה,
ואז אם משתמשים או לא בעזרה זה כבר פחות משנה.
אולי מה שחסר לאמא שלך זאת ההערכה להצעה,
היא מתרגשת על ההזדמנות לפנק אותך ולהתפנק על הנכד הראשון ואת כאילו "מייבשת" אותה.

כמובן שזאת זכותך ומה שאת הכי צריכה עכשיו זה שקט שקט בלי לחצים, בלי להתחשב בכל העולם.
לחשוב רק על עצמך ועל הנוחות שלך
פשוט, אולי אם תצליחי להיכנס לראש שלה, תצליחי להעביר את המסר יותר טוב.
יכול להיות גם שאולי שבגלל שפעם ראשונה היא נתקלה באופציה שהתכנון שלה לא יתגשם- אז היא לקחה את זה קשה ועוד כמה ימים יעבור לה גם בלי שתגידי ובלי שתעשי כלום.
אבל אם לא יעבור לה תנסי להיות יותר מוקירת תודה כשאת מגיעה את הסירוב.

ועניין נוסף, חוסר וודאות זה קשה לכולם.
את בשלב שהדבר היחידי שבטוח- זה חוסר הוודאות.
אין לך מושג מתי תלדי, ואיך, וכמה זמן, ואולי גם איפה,
ואיך תרגישי אחרי, ואיך התינוקי ירגיש,
ואיפה בעלך בסיפור וכו' וכו'
אז מרגיש שקצת חוסר וודאות של אמא אם תבואו אליה או לא היא תוכל לספוג את זה ולהישאר על סטנד ביי עד ההחלטה
יכול להיות שזה נכון והיא תוכל להכיל את זה,
ויכול להיות שלא.
ואז את תאלצי לקבל החלטה כבר עכשיו. אין ממש מה לעשות עם זה חוץ מלהתכונן מראש לתרחיש שתבחרו בו. אם בחרתם להישאר- אז להתכונן עם אוכל מראש, להתכונן שבעלך יישאר איתך כמה ימים עד שתוכלו לעשות הערכת מצב ביישוב הדעת.
להתכונן מי ואיך מתפעל את הבית וכד'.

במקרה שבחרתם לא ללכת אליה, תגששי לראות אם תהיה מוכנה לעזור לך אצלך בבית.
לומר אמא אני מאוד מעריכה ושמחה על הצעת העזרה,
יעזור לנו מאוד אם תוכלי לבשל לנו אוכל ולבוא לעזור לי עם התינוק ואוכל להישאר בלילות בפינה שלי עד שאתאושש ואז אשמח להגיע אליכם (נכון שזה מוציא את הפואנטה להגיע לאמא אבל ככה היא תבין שהשהות אצלה תגזול ממך כוחות אז לטובתך אין טעם ללחוץ)
אגב זה מה שעשיתי עם מי שרצה לבקר אחרי הלידה, אמרתי שאני מאוד מעריכה ומתרגשת ואשמח לראות ולארח אותם כמו שצריך כשאתאושש מהלידה, ככה אף אחד לא לחץ כי הבינו שעלי זה מכביד

שיכל להיות שמה שגרם לה להגיב ככה
זה כי לך זה כאילו מובן מאליו שעוד לא החלטתם ושתראו אח''כ
אבל סה"כ חושבת שיותר נכון זה שאת תבואי מעכשיו ותגידי לה שכרגע קשה לכם להחליט מה נכון לכם ושאתם מעדיפים אחרי הלידה להרגיש מה הצרכים ולהחליט אז. ולשאול אותה- איך את עם זה? שה בסדר מצידך?

משהו בשאלה
נותנת כבוד
תחושה שרואים גם אותך ולא רק משתמשים בך לעזרה רק אם זה בא בטוב

וגם אם תחליטו שלא-
אפשר לנסח- החלטנו שיותר מדוייק לנו בבית להתרגל לאט לאט למציאות
אבל כל כך מעריכים את הרצון לעזור וגם מחש נשמח אם אפשר פשוט בדרכים אחרות נגיד באוכל או משהו אחר.
משהו שיתן לה תחושה שמעריכים ורואים אותה ואת הרצון הטוב שלה

היה לי סיפור דומה שלאמא שלי היה ברור שהיא באה ללידה ולי לא היה כזה ברור שאני רוצה אותה שם. בסוף ה' עשה איתי חסד שילדתי בשבת אז היא בכלל לא ידעה שנסעתי ולא קראתי לה...

אבל באמת- את תהיי יולדת ואת לא צריכה לקחת בחשבון אף אחד! אם תרצי ליסוע אליה תסעי ואם לא אז לא. בלי חשבונות!

וגם אם היא תיפגע, זה יעבור לה. היא תראה את הנכד בחיים והוא לא יחסר לה.

וגם- היא תבין אותך בשלב כל שהו והיא תסמוך עלייך שאת עושה את מה שטוב לך. גם אם היא מראה לך הפוך. היא האמא שלך והיא אוהבת אותך והיא רוצה את הכי טוב בשבילך.

כרגע היא חושבת שמה שטוב לך זה לבוא אליה. יכול להיות שאחרי הלידה היא תחשוב אחרת.

אבל זה באמת לא פשוט. חיבוק!!

ויש מצב שכן נבוא, אני לא שוללת כלום, סתם פשוט לא יודעת.

מה שקצת היה לי מוזר שבתקופה שהיא ילדה לא היה את הקטע הזה לבוא לאמא אחרי הלידה, זה אולי דבר טוב שקיים היום, אבל פעם הוא לא היה. אמא שלי לא באה לאמא שלה אחרי הלידות בכלל, וגם אמא שלה לא הגיעה בכלל ללידות.

פתאום זה נהיה הפוך מבחינתה, שברור שאמא באה ללידה וברור שאני באה אחרי הלידה אליה. 

אני ממש לא באה במתקפה, וברור לי שהיא רוצה רק לטובה ובמיוחד ההתרגשות של נכד ראשון, אבל היא לא רצתה נוכחות של אמא בלידה ואחריה אז למה פתאום צריך להיפגע מדבר שלך היה ברור שלא יקרה?

סתם כי המציאות השתנתה?

אני באמת מנסה לברר כי זה מוזר לי... ללידה מאוד הגיוני שהיא תבוא והיא יודעת את זה, אז מאיזה מקום זה מגיע?

שוב, אני באמת מבררת כי זה הריון ראשון ואני לא מכירה סיטואציות כאלה...

אולי אמא שלה לג נתנה לה את זה והיא הצטערה ורוצה לתת לילדה שלה את מה שהיא לא זכתה לקבל?
אולי היא לא הלכה כי היה לה קשר לא טוב עם אמא שלה והיא חושבת שלכן יש קשר מצוין ולכן את תשמחי וזה בעצם נותן לה סטירה בפנים כאילו הקשר שלכן לא טוב כמו שהיא חשבה?

אולי בעצם זה נורא קשה לה שתבואי אליה אבל היא רואה את כל האימהות בישוב ומבינה שככה נהוג היום ורוצה שאת תרגישי שאת מקבלת כמו כולם, והחליטה לעשות מאמץ ולתת לך את זה אפילו שהיא לא מבינה, כדי שלא תרגישי שאין לך אמא טובה כמו כולם, ואז פתאום את לא רוצה והיא מרגישה דפוק שההקרבה שלה לא רצויה. סתם אני מנסה להעלות השערות למצבים אפשריים...
כמו שאמרו לך פה, הרצון לעשות מה שטוב לך הוא הכי מובן בעולם.
חוסר ההערכה שמשתקף ממך לגבי מהות ההצעה הזו ומה שהיא נותנת הוא לא נעים ויש מצב שפוגע באמא שלך.
ברור מהצורה שאת מדברת על זה שאת לא רואה כמה זה יכול להיות נפלא (זה בסדר שלך אישית זה לא יהיה אולי נפלא, אבל בגדול זו הצעה נפלאה שהמון נשים כמהות לה)

אז תעריכי. פשוט תחשבי על זה, תעריכי את זה, תשמחי באמא שלך ובמה שזכית.
תשתמשי או לא זה כבר משהו אחר.

תמיד היא סיפרה לי שאמא שלה אמרה לה לבוא אליה לנוח אחרי הלידה ואמא שלי לא רצתה, היא רצתה לבוא ישירות הביתה.

יש לי קשר טוב עם אמא שלי, סתם אני פשוט לא מכירה את הסיטואציה של לידה כי זה הריון ראשון ואני לא יודעת איך תהיה הלידה, אם תהיה לידה ארוכה ואחריה להגיע להורים, אז ברור שאצטרך להתייחס לאחים הקטנים ופחות לנוח, כי הם ירצו נחת, על זה אני חושבת. כל האחים בבית, אני הראשונה שנשואה, לאח הקטן שלי ולי יש קשר ממש טוב וכל פעם שאנחנו מגיעים הוא רוצה יחס, והגיוני, אז אחרי לידה ראשונה ברור לי שלא יהיה לי יותר מידי כח להתייחס, אלא רק לנוח, ולא בא לי לפגוע או בכל מי שירצה את היחס. עכשיו ברור לי שבשניה שאגיע להורים שלי אצטרך גם להתייחס לאחים וכו, וזה דבר הגיוני שיקרה, השאלה היא גם כמה זמן יהיה לנוח...

 

ומוסיפה על מה שכתבת...
גם אני בכורה ואחי הקטן היה בן 3 כשילדתי.
והיו מעליו עוד והיחס וכו'...
והייתי אצל הההורים שלי שבועיים והיה מושלם
תאמיני לי שלהיות לבד עם תינוק פצפון זה גם לא מאפשר לנוח יותר מידי.
מאוד הגיוני שעם כל היחס לאחים שלך תצליחי לנוח יותר אצל ההורים שיעזרו לך עם התינוק. וגם תהני מחברה. מאוכל מוכן. מכביסות שעושים לך.
זה מאוד מאוד קשה גם לטפל בפצפון ראשון והנקות ארוכות וכו' וגם לדאוג לכל הנל.
ולדבר עם האחים זה כיף. ויהיה לך כיף שיהיו אנשים שיוכלו לעזור לך ולתת לך לישון.
אמא שלך באה ממקום מהמם ואת קצת בועטת. לפחות תעריכי את ההצעה.
תבואי הכי גרוע אחרי 3 ימים תעזבי.
אמא שלי הלכה אחרי אמא שלה לאמא של אבא שלי (חמותה) כי יש לה רק בנים ןהיא נורא רצתה לפנק ולעזור ולהרגיש סבתא. האם זה היה לה נח? כנראה שלא. אבל לפעמים אתה מוותר על המקסימום נוחות שלך.
נכון, לא צריך לסבול אבל אני לא חושבת שיולדת צריכה לבעוט בהכל כי היא יולדת...
תחשבי על זה. ואת יכןלה מראש להכין את האחים שאחרי הלידה תצטרכי לנוח הרבה ושהם ישמרו על התינוק. ואיזה כיף להם

באמת. את לא חייבת ללכת בכלל.
משונה מה שאת מספרת על אמא שלך. יש לה קשר טוב עם סבתא שלך? בכל מקרה נגיד שהיא לא רצתה ללכת מסיבה x כלשהי, כנראה שהיא חושבת שהסיבה הזו לא קיימת אצליכם, או שהיא כבר שכחה איך זה מרגיש. האמת שלא חשוב בדיוק למה, חשוב רק שתתני לה הרגשה טובה והערכה, ובהחלט את צריכה לעשות מה שיהיה טוב לך אחרי הלידה. ברור
הדבר היחיד שיש פה דיון לגביו זה איך את משדרת לאמא שלך הערכה כנה כלפי ההצעה, ומסבירה בצורה מכובדת את החששות שלך
אולי היא תגיד שברור שהיא התכוונה לאפשר לך מנוחה מלאה ולדאוג שהקטנים לא יכנסו וכו.
מה שחשוב הוא התקשורת בינכן, כמו שאמאשוני החכמה כתבה. תכף בעה יהיה לך ילד, תראי שתאהבי אותו בצורות שלא חלמת שאפשרית , ותביני שאמא שלך ככה אוהבת אותך. וכעומק האהבה עומק הרגישות לכל מילה או שדר שהיא מקבלת ממך.
בה שיש לך צרות של אהבה גדולה ❤️

ב"ה, אני באמת שמחה שזכיתי באמא שלי, היא מתקשרת לשאול מה לקנות אז אני אומרת לה "ואי אני אשמח שתקני את זה וזה" או מה חסר לי, ואני משתפת במהלך ההריון בבדיקות וכאלה כדי לשמח.

יש להן קשר טוב, אבל מה שאמא שלי אמרה לי תמיד כל אחרי לידה שהיא צריכה את הבית שלה והמקום שלה...

שזה מה שהיא תמיד אמרה, ואת פשוט רגילה להקשיב לה ובגלל שכל השנים היא שכנעה אותך שזה מה שטוב אז עכשיו את מבולבלת קצת, ואולי נדבר על זה? וכו
תדברו זה הכל
ו תפרגני לה מלא בשיחה הזו
וזהו

לק"י

לא מדברת על לפני 100 שנה, אבל 30....

זה לפעמים באמת מעיק שמצפים ממך למשהו שאת לא בטוחה לגביו. אבל אפשר כמו שכתבו פה- להודות ולהסביר שאתם עוד לא יודעים ויכולים להחליט מעכשיו, ושאחרי הלידה תראו.

ובאמת תשמחי שהאופציה הזו קיימת

שלא היה לה קשר כל כך טוב ופתוח עם אמא שלה, והיא הרגישה שאיתך יש לה קשר טוב, אז מצפה שהיא תבוא ללידה ואחרי כן תבואי להתפנק אצלה,
היא מרגישה שהיא תיקנה את הקשר הבעייתי שלה שהיה לה- דרכך,
ופתאום את אומרת לה, הי, זה לא כזה ברור שהקשר שלנו כל כך טוב ופתוח, שניה, אני צריכה לחשוב על זה. אז התחושה שלה זה זבנג כזה לפנים, של- הי! אני אמא שלך! את אמורה להרגיש הכי פתוחה ורוצה אותי בעולם! מה פתאום את מערערת לי את הבטחון הזה שיש לנו קשר טוב?!
מבינה? יכול להיות שחירטטתי אבל זו נקודה למחשבה.

פשוט הופתעתי מהתגובה שלה שעדין לא החלטנו...

שאת ממש רוצה, אבל חוששת כי זו לידה ראשונה ולא יודעת איך תרגישי, יש אחים בבית ואולי זה רק יפריע... לפרגן שהכי היית שמחה להתפנק אצלה, אבל צריכה פשוט בנחת לעבור את הלידה ואז לראות...

בעזרת השם את תלדי ובטח תרצי קצת להתאושש והמקום הכי טוב בעולם

זה אצל אמא.(כמובן חוץ מהבית של האדם)ולכן יקרה אחרי שתלדי בטח תרצי

ללכת לאמא, כי באמת אין כמו אמא בעולם, בהצלחה רבה רבה וידיים מלאות אמן.

 

 

 

אם כי זכור לי שהם יקרים

כי יש להם חנות פיזית כמובן,
והיא ממש חמודה, מאמינה שתמדוד לך, וגם השמלות שלהם מכסות ברך.

למקרה שחלילה לא אמצא שם

אבל אם את מירושלים יש את פטרול

נראה לי ''שירין''. ולא רחוק ממנה גם ''אצל הלל''.
לא יודעת אם זה ממש זול, אבל זה ממש לחתונה...

אולי כדאי להזמין מעליאקספרס?

5 ב70₪ בערך

למשל זה :
קנה מארז 5 חולצות טי עם דוגמה (3 חודשים עד גיל 7) מנקסט ישראל

חולצות בנים זה אחד המוצרים שאני אוהבת לקנות שם.

שלהם?
מתלבטת איזה מידה לקנות לילד בן 3

אצלי הבת תואמת גיל והבנים מידה פחות מהגיל

קנה Black Regular Fit Pull-On Shorts (גילאי 3 עד 16) מנקסט ישראל

יש עוד המון סוגים וצבעים...
בחרתי קטגוריה של מכנסיים קצרות ועברתי עליה.

עשיתי סקר ונסגרתי על עגלה וחבילת לידה הזמננתי וזה נשאר בחנות עד הלידה ... ובחודשים שאחרי לאט לאט קניתי כל מיני דברים קטנים כמו בגדים בקבוקים וכו'.

יש בדיקת דם והעמסת סוכר שאת כבר יכולה לעשות בשבוע 24. חיסון שעלת ואם את סוג דם מינוס אז גם אנטי די תוכלי בעוד חודש בערך (שבוע 28). אולטרה סאונד שליש שלישי- הערכת משקל (נראה לי 32). וזהו נראה לי, חוץ ממעקב אחות פעם בחודש והנחיות מיוחדות אם יש צורך...
אני חודש לפנייך ועוד לא קניתי כלום אבל כן התחלתי לחשוב על זה ועשיתי לי רשימה. נראה לי בקרוב נקנה עגלה כי זה הוצאה משמעותית ולא נורא שתחכה בבית עד הלידה, אבל חוץ מזה נקנה את כל השאר בתשיעי ככה או אחרי הלידה...

בגדים עגלה וכו קניתי בתחילת תשיעי (אני עכשיו באמצע תשיעי). קניתי ממש לא מזמן...

ואני לגמרי מרגישה תנועות גם למטה.
אני חושבת שבשבוע 37 אם הראש כבר למטה נדיר שעוברים מתהפכים.
תחשבי שגם הידיים שלו למטה והוא עושה תנועות עם הידיים, ומזיז את הראש.. אז יש מה להרגיש למטה.
בעז"ה שהלידה תבוא בעיתה ובזמנה בשמחה ובקלות ובידיים מלאות!!

עשה אותי כלי לשליחותך ❤️
היום פסח שני
הילולת רבי מאיר בעל הנס
ורבי יהודה בר עילאי
זכותם תגן עלינו 😍

פשוט לשבת איתם ולספר להם מה הולך לקרות. הם לא כאלה קטנים ויכולים להבין.
אתם יודעים חמודים, עוד מעט, התינוק שלנו כבר ירצה לצאת. אמא תרגיש בבטן לחיצות חזקות ואז אנחנו ניסע לבית יולדות. וכו' וכו'. לספר איפה הם יהיו ומה אולי ירגישו, ולהסביר שבסוף תבואי הביתה עם תינוק חמוד ויהיה מאוד שמח..
אגב, למה שבעלך יעלם להם ליום יומיים? דווקא נראה לי חשוב שאחרי הלידה הוא יחזור אליהם, יהיה איתם בשגרה כמה שאפשר, ויבוא אלייך בזמן שהם בגן.

קחי בחשבון שהשגרה תיחרב להם כך או אחרת,
אל תחששי ואל תתרגשי מזה.
מה שיהיה יהיה, הכל טוב.
לידה זה אירוע שהופך את כל המשפחה
שיהיה רק בנסיבות כאלו

בע"ה שילך בקלות.

עצות:
להכין איתם את התיקים.
שני תיקים לימות החול (סט לגן+ פיג'מה)
תיק לשבת
אפשר גם לקנות להם הפתעות לחלק בגן ולומר להם כשאמא ואבא ילכו לבית חולים ללדת את התינוק, זלדה תבוא לשמור עליכם, תקחו את ההפתעות לחלק בגן.

אח"כ לשאול היום אפשר לחלק את ההפתעות? לא.. למה? כי אמא בבית. מתי אפשר? כשאמא תלך לבית חולים.

אפשר להכניס לתיקים חבילת מדבקות ממנה יכינו את הציור לתינוק כשהוא יחזור הביתה.

אפשר להכין אותם איך משוחחים עם אמא בשיחת וידאו (להתאמן על זה מעכשיו שיהיה להם מוחשי יותר)
הבת שלי בת 3.5 הוטרדה מכך שהיא לא יודעת את המספר.

ומצטרפת להמלצה שאחרי הלידה אבא יחזור לישון איתם ויפזר למסגרות בבוקר ואז יחזור אלייך.
חוסר שגרה בלילה יותר משמעותי מחוסר שגרה ביום.

שגרה זה חיים ויש בהם גם אירועים משמחים ב"ה 😍
גם שבתות וחגים וכו...
מצטרפת לכל מה שרשמו קודמותיי
לשבת לספר להם מה יהיה ומי ישמור עליהם
וההפתעות בגן זה ה- דבר! הם מאוד שמחים מזה

אני נפגעת מהר


כדאי לדבר על זה פעם
לראות מה עושים

לו יש קצת היפגעות במצבי עצבים.
קורה במשפחות הכי טובות,
תתנצלי, תחייכי ותמשיכו את היום.
יעבור לו.

כעס במובן מסויים זה עניין של בחירה,
היפגעות היא אמנם בלתי רצונית הרבה פעמים
אבל אם היא נמשכת יום שלם או יותר, זה משהו שאם לי היה קורה הייתי רוצה לטפל בזה.

מה הוא חושב על המצבים האלו שהוא נקלע אליהם? הוא נפגע מאחרים גם באותה קלות שהוא מפגע ממך?

האם מהצד שלך עשית איזשהי עבודה עם עצמך בנושא? (זיהוי טריגרים וכו')

ולא חשבתי לרגע שזה פשוט, הבנתי שאם את כותבת זה יושב עלייך. סליחה אם היה נשמע ככה.

את יכולה אפילו כמה חודשים!
אני מאוד רגישה לטעם של מקפיא, אבל פעם הכנתי עוגות שוות לקידוש והוא נדחה ונדחה במפתיע, וגיליתי שאם עוטפים בכמה שכבות של ניילון נצמד, בלי שום חור פצפון, זה יהיה אחלה בע''ה. אם יש איזה פתח קטן, זה יהיה בטעם של מקפיא

שכדאי לא להקפיא בכלל

או עוגות כאלה שנחתכות יפה ואפשר לשמור טוב במג'נטים.
את אורזת טוב בקופסא . בין קומה לקומה שימי נייר אפיה. גם בתחתית הקופסא ובסוף - לפני המכסה . סוגרת חזק ועוטפת כמה סיבובים את כל הקופסא בניילון נצמד.
מאמינה שישאר טרי וטעים

שומרים על הטעם
ואם מקפיאים מייד אחרי האפייה אז כשמופשרים זה ממש ממש טרי וטעים.

או בראוניז חתוך כנ"ל לקופסא
או שעוטפים טוב טוב בניילון נצמד

אם במקרה יש לך מקפיא מגירות נפרד מהמקרר זה הכי טוב

לשקיפות ולסקירות!
אני קבעתי דרך המזכירה... איזה איזור את בארץ? רופא גבר הולך?

ובלי קשר תקבעי את כל התורים מעכשיו (דרך המוקד או המזכירות של הרופא הספציפי) כי זה נתפס בערך עד חודש וחצי קדימה.
לגבי הרופאה עצמה, תנסי לבדוק ממש יום יומיים לפני שהיא עובדת (נגיד את רוצה להגיע אליה ברביעי הזה אז תתקשרי או תבדקי באפליקציה את הזמינות שלה בשני ושלישי) כי מלא פעמים נשים מבטלות וזה מפנה תור קרוב יותר.