היה לי סיפור דומה שלאמא שלי היה ברור שהיא באה ללידה ולי לא היה כזה ברור שאני רוצה אותה שם. בסוף ה' עשה איתי חסד שילדתי בשבת אז היא בכלל לא ידעה שנסעתי ולא קראתי לה...

אבל באמת- את תהיי יולדת ואת לא צריכה לקחת בחשבון אף אחד! אם תרצי ליסוע אליה תסעי ואם לא אז לא. בלי חשבונות!

וגם אם היא תיפגע, זה יעבור לה. היא תראה את הנכד בחיים והוא לא יחסר לה.

וגם- היא תבין אותך בשלב כל שהו והיא תסמוך עלייך שאת עושה את מה שטוב לך. גם אם היא מראה לך הפוך. היא האמא שלך והיא אוהבת אותך והיא רוצה את הכי טוב בשבילך.

כרגע היא חושבת שמה שטוב לך זה לבוא אליה. יכול להיות שאחרי הלידה היא תחשוב אחרת.

אבל זה באמת לא פשוט. חיבוק!!

ויש מצב שכן נבוא, אני לא שוללת כלום, סתם פשוט לא יודעת.

מה שקצת היה לי מוזר שבתקופה שהיא ילדה לא היה את הקטע הזה לבוא לאמא אחרי הלידה, זה אולי דבר טוב שקיים היום, אבל פעם הוא לא היה. אמא שלי לא באה לאמא שלה אחרי הלידות בכלל, וגם אמא שלה לא הגיעה בכלל ללידות.

פתאום זה נהיה הפוך מבחינתה, שברור שאמא באה ללידה וברור שאני באה אחרי הלידה אליה. 

אני ממש לא באה במתקפה, וברור לי שהיא רוצה רק לטובה ובמיוחד ההתרגשות של נכד ראשון, אבל היא לא רצתה נוכחות של אמא בלידה ואחריה אז למה פתאום צריך להיפגע מדבר שלך היה ברור שלא יקרה?

סתם כי המציאות השתנתה?

אני באמת מנסה לברר כי זה מוזר לי... ללידה מאוד הגיוני שהיא תבוא והיא יודעת את זה, אז מאיזה מקום זה מגיע?

שוב, אני באמת מבררת כי זה הריון ראשון ואני לא מכירה סיטואציות כאלה...

תמיד היא סיפרה לי שאמא שלה אמרה לה לבוא אליה לנוח אחרי הלידה ואמא שלי לא רצתה, היא רצתה לבוא ישירות הביתה.

יש לי קשר טוב עם אמא שלי, סתם אני פשוט לא מכירה את הסיטואציה של לידה כי זה הריון ראשון ואני לא יודעת איך תהיה הלידה, אם תהיה לידה ארוכה ואחריה להגיע להורים, אז ברור שאצטרך להתייחס לאחים הקטנים ופחות לנוח, כי הם ירצו נחת, על זה אני חושבת. כל האחים בבית, אני הראשונה שנשואה, לאח הקטן שלי ולי יש קשר ממש טוב וכל פעם שאנחנו מגיעים הוא רוצה יחס, והגיוני, אז אחרי לידה ראשונה ברור לי שלא יהיה לי יותר מידי כח להתייחס, אלא רק לנוח, ולא בא לי לפגוע או בכל מי שירצה את היחס. עכשיו ברור לי שבשניה שאגיע להורים שלי אצטרך גם להתייחס לאחים וכו, וזה דבר הגיוני שיקרה, השאלה היא גם כמה זמן יהיה לנוח...

ב"ה, אני באמת שמחה שזכיתי באמא שלי, היא מתקשרת לשאול מה לקנות אז אני אומרת לה "ואי אני אשמח שתקני את זה וזה" או מה חסר לי, ואני משתפת במהלך ההריון בבדיקות וכאלה כדי לשמח.

יש להן קשר טוב, אבל מה שאמא שלי אמרה לי תמיד כל אחרי לידה שהיא צריכה את הבית שלה והמקום שלה...

פשוט הופתעתי מהתגובה שלה שעדין לא החלטנו...

בעזרת השם את תלדי ובטח תרצי קצת להתאושש והמקום הכי טוב בעולם

זה אצל אמא.(כמובן חוץ מהבית של האדם)ולכן יקרה אחרי שתלדי בטח תרצי

ללכת לאמא, כי באמת אין כמו אמא בעולם, בהצלחה רבה רבה וידיים מלאות אמן.

יכול להיות שבנתה על סבא שיעזור לה עם האחיינים שהיא צריכה לשמור עליהם?
וכשהבינהשסבא לא יהיה כי יוצא לטיול עם נכדה, התעצבנה וביטלה הכל...
ממש מבאס.
 

לק"י

אם יש ביניהם יחסים רגילים, הם היו צריכים להסתדר ביניהם. בדיוק כמו שאם בעלך יזמין חבר ולא יתאם איתך, את לא תעירי לחבר, אלא לבעלך.

ואיזה מבעס שככה יצא. לא נעים גם....

(לי אין אמא, כך שאין לי תשובה מהמשפחה שלי).

וואי חיבוק ענק לך! עכשיו נזכרת שסיפרת פעם, נותן פרופורציות..

אבל האמת שלמשל אצלנו מראש הייתי מתחילה מלשאול את אמא שלי מה דעתה שאבא יקח את הבת שלי לטיול, ואם זה נשמע לה סביר ואין משהו בלוז רק אז הייתי מדברת עם אבא שלי.

כאילו, במשפחה שלי אני חושבת שמראש ענייני נכדים ולוז באופן כללי, לרוב יעברו דרך אמא שלי...

האמת שלא הבנתי למה היה צורך לבטל את הילדים של אחותך, ברור שזו לא אחריותך ולא את צריכה להרגיש לא נעים

זהו מנסה להבין כמה זה הגיוני הציפייה של אמא שלי שאתאם איתה.

אם התכנון היה בבית שלהם מבינה את הציפייה

אבל אם זה מחוץ לבית לא הבנתי איך היא קשורה, אולי זו הטעות שלי.

(הבאסה שאמא שלי ממש כבדה, אם זה קשור אליה כמעט ואין סיכוי לתוכניות ואז הם מתלוננים שאנחנו לא בקשר שזאת תלונה שאני משתדלת לקחת ברצינות)

רק מזה ממש התרשמתי..אולי לך זה רגיל

אבל בעיני הז כמעט מעל הטבע

לא קשור למלחמה..זה שמרגישים ככה בנח לבקש..זה שיש אפילו מחשבה שהם פנויים לכזה פינוק (זה לא אפילו סתם בייביסיטר כי י שלך תור לרופא)

וגם מהסיבה שהם הזמינו עוד נכדים לשמור עליהם

דבר ראשון באמלי להדגיש את זה שזה בעצמו מלמד עליהם שהם מסורים מאוד

ושהקשרי משפחה שלכם בסה''כ טובים אם יש מקום לבקשות כנות כאלה

דבר שני יותר לעצם הסיטואציה -

את צודקת תכלס שבעצם הטעות היא. של הסבא שלא תיאם איתה

ושל הסבתא שמיד ביטלה בלי לדבר איתך קודם ולספר מה התוכניות וכו

ואז נוצר כזה סיבוך

מניחה השכל נעשה בתום לב

הוא חשב למה לא

היא לא הבינה למה לא סיפר

ויצא מה שיצא

בעיני טעות אנוש

שהתוצאה אכן מבאסת

היתי במקומך

מרימה טלפון לאמא לש הילדים שבוטל להם הביקור.. מסבירה שהיתה פה אי הבנה

אולי בהזדמנות אחרת בהמשך גם מסבירה להורים שאם את מבקשת משהו עם הילדים אין לך בעיה שיגידו לא מתאים ובאמת תשמחי אם יבדקו בינהם שזה אכן מתאים כדי שהילדה לא תתאכזב

או לא לומר ותכלס הם למדו לבד את הלקח

אולי להבא אם ביקשת מאבא משהו לומר לו- רק תבדוק אולי שזה מסתדר גם לאמא

וככה הכל טוב

ויהיה בסדר

אכזבה לילדה

ולילדים האחרים אבל זה יעבור..

ומבינה אותך והכי מותר גם סתם להץבאס

לא יכולה להזדהות

כי אצלי אין דברים כאלה אף פעם ולא אצל בעלי

הסיפור המלא יותר מורכב.

כרגע אנחנו בשלב שההורים זקוקים לנו אז מנסים קצת לנרמל את היחסים איך שהוא ולשדר עסקים כרגיל במיוחד מול הנכדים.

אבא שלי ממש מתחנן שנביא את הילדים והוא אדם של טבע אז חשבתי שיש פה הזדמנות של win-win,

סתם בייביסיטר אני לא אבקש.

ורעיון מעולה להגיד לאבא שיבדוק שזה מסתדר גם עם התוכניות של אמא או משהו כזה.. שיקח על עצמו את התיאום.

שמול כל משפחה צריך להתנהל לפי הדינמיקה המשפחתית

אצל ההורים שלי שואלים את אמא כי ממילא אבא כל הזמן בעבודה והוא לא רלוונטי😅 אבל גם כשהוא כן, מבחינתו מדברים עם אמא כי היא עושה תכניות לפעמים כוללת אותו גם

אצל ההורים של בעלי זה תלוי. אבל יש ביניהם סנכרון מלא

מכל מקום הטענה לא היתה צריכה להיות כלפייך אבל עכשיו שאת מודעת לחוסר התקשורת להבא כן הייתי שואלת את אמא וזהו

שניהם בפנסיה.

אני מבינה שזה אמור להיות הגיוני שאשה מנהלת את התוכניות של בעלה.

זה עדיין לא הגיוני לי בשום צורה וזאת תובנה מבאסת ממש כי התוצאה שלה שגם מה שחשבתי כערוץ תקשורת אפשרי לא באמת אפשרי..

השאלה אם באמת נכון שאבא שלי "יסבול" בגלל זה.

הוא ממש מנסה לזרום ואמא שלי תקועה.

אז כאילו אם אני צריכה לעבור את אמא שלי קודם זה יעצר שם. למעשה אני צריכה לאתר הזדמנויות שהוא יכול לא להיות תלוי בה כדי שדברים יקרו.

או להרפות ולא לחפש את ההזדמנויות האלו.

זה ככה שאבא יותר זורם מאמא

קרה כבר כמה פעמים שהוא הגיע אלינו בלעדיה למשל, מרחק של שעה + נסיעה או שלא אכפת לו שנבוא ואמא שלי הודפת כי לא מתאים לה

מבינה אותו, מבינה אותה, אבל לא נכנסת ביניהם. אם אמא שלי היא המילה האחרונה - מבחינתי זו עובדה 

וכן אם הוא יכול להגיע אליכם עצמאית זה מעולה, א לפגוש אתו במקום אחר כשהיא עסוקה בענייניה

אבל זה לא עוזר להיות צודקת...

למדת להבא שהם לא תמיד מתואמים או שמפריע לאמא שלך תיאומים שלא עברו דרכה...

האמת שאני כן מתאמת עם שני ההורים שלי בד"כ, אפילו בהודעה אם אין לי פנאי להתקשר לשני. אבל ככה הם הרגילו אותנו... כאילו אם אבקש מאבא שלי שייקח את הילדה לטיול בטבע, הוא יגיד שצריך לבדוק עם אמא שזה לא סותר לה תוכניות אחרות. לפעמים הוא יבדוק בעצמו, אבל עדיף לבדוק בעצמי שלא יקרה ששכח ונתקעתי בסוף.

רק אני לא מבינה למה הילדה לא יצאה לטיול עם סבא אם בכל אופן בוטלו האחיינים? או לחילופין למה בוטלו האחיינים אם בכל אופן סבא נשאר בבית?

אין לי תשובה חח

וזאת ילדה רגישה מהממת רגועה בת 8, לא שלחתי את בן ה5 הפעלתן 😉

ותודה על התשובה אני מבינה שזאת ציפייה הגיונית לתאם קודם איתה. אקח זאת בחשבון להבא.

אולי אמא שלך לא אהבה את הרעיון הזה בגלל מלחמה. בכל זאת אמורים להיות קרוב למרחב מוגן. שנית, אולי מצב בריאות של אבא שלך דורש נוכחות של עוד בוגר ליתר ביטחון.

אבל אמא שלי לא אוהבת שום דבר

ואבא שלי אדם של טבע וכל יום שולח תמונות שהוא מטייל. זה גם בריא לנפש שלו.

הם היו יכולים להיות בטבע במרחק חצי דקה נסיעה.

זה לא עכשיו לנסוע עשר דקות רק כדי להגיע למחוץ לשטח בנוי.

זה שהיא לא אהבה את הרעיון זה בהחלט יכול להיות כי היא לא אוהבת כלום אבל למה זה בכלל צריך להיות תלוי בה?

אבא שלי אדם בוגר ויכול לקבל החלטות בעצמו מה מסוכן ומה לא, וגם אני יכולה לקבל החלטות עבור הילדה מה עדיף לה.

זה התסכול שלי

וגם אם היא חושבת שזה אמור להיות החלטה שלה, שתתקשר או שתשלח את אבא שלי להתקשר לבטל.

רק כשהגעתי אליהם הבנתי את הסיטואציה שזה בעצם לא התאים.

ויש פה גם ילדה בתמונה שלא מבינה את כל הסיפור, רק מבינה שהבטיחו לה טיול והיא קיבלה נקיונות לפסח, מקווה שהיא נהנתה מזה לפחות חח..

לבטל לך.

ולאחותך כן.

אני לא יודעת איפה היישוב. אבל גם ביו"ש יש נפילות ,אתמול הייתה בבניימין. אם זה מחוץ ליישוב , אולי יש שם ערבים ואין קליטה.

יכול להיות שאת נכנסת בטעות למרחב זוגי טעון. כתבת שאחד מהם אוכל קטניות והשני לא , אז יכול להיות שאבא הסכים בלי לתאם איתה כי הוא אדם בוגר

ואז היא מרגישה שלא שמים עליה בבית שלה כי לא שאלו אותה בכלל לגבי אירוח. אם זה קורה הרבה פעמים אז היא מפתחת אנטי. 

ברמה המהותית לכל משפחה יש את הבאגים שלה, חיבוק.

וברמה הטכנית אצלנו ההורים פתחו קבוצה עם כל בת (אנחנו רק בנות) וככה כל מיני הצעות נשלחות שם ושניהם רואים 

באמת בווטסאפ אני מכינה בהיכון לשלוח לשניהם בו זמנית אותו דבר שלא יריבו למי שלחתי קודם 😄

טוב נו שכנעתן אותי.

זה פותר הרבה דברים

ד.א. לחמותי יש קבוצה עם בעלי ואיתי...

אני מניחה שמאותה הסיבה
 

אם גם ככה הם ביטלו את האחיינים אז למה לא לצאת לטיול???

ובאמת לפעמים יש אנשים שהכל מסובך איתם🤦‍♀️

שיש לך איזשהו כעס על אמא שלך, ורצון 'להציל' את אבא שלך מהדינמיקה הזוגיות שלהם.

אם אני צודקת, אז אני מציעה לך ממש לשחרר את זה.

הזוגיות שלהם זה לא עניינך. זה יכול להיות ממש מבאס לשים לב לדינימקות בעייתיות ביניהם, אבל זה לא התפקיד שלך כבת שלהם.

פחות אכפת לי מהזוגיות שלהם,

כמו שאכפת לי שאני מפסידה אבא

והילדים שלי מפסידים סבא.

כלומר אני מתבאסת גם שלא עובד עם אמא שלי, אבל מבינה שזה הטיפוס.

גם ככה הקשר לא משהו ואבא שלי כל הזמן שואל ומציע ומנסה ליזום. אז חשבתי שיש פה פוטנציאל למשהו ולא הצליח.

זה לא שאובייקטיבית יש משפחה קשה, סתם הכל נהיה קשה איתם.

כלומר מצב בריאותי, חברתי, כלכלי, אישי- הכל תקין פלוס. זה מתפספס על שטויות ועל זה התסכול.

סתם דוגמה לא מזמן היה יום "סבא סבתא"

בבית ספר של הבנות.

ביקשתי מבעלי שנזמין את ההורים שלי, סבבה. שלחתי להם את ההזמנה.

הם הגיעו.

שמחתי שיופי משהו קולע. שני הצדדים מבסוטים.

הם החזירו את הילדות הביתה (חוזרות עצמאית כמה שנים באוטובוס)

עלו אלינו הביתה, אבא שלי זורח מאושר משתף חוויות,

אמא שלי מקטרת שלא אמרתי להם אם הם אמורים להחזיר את הבנות ושאני צריכה להגיד פעם הבאה אם כן ואם לא.. אבא שלי שאל מתי הקטן חוזר כדי לראות אותו (עניין של דקות)

אמא שלי קוטעת שהם ממהרים.

זאת הדינמיקה.

היו תקופות עם יחסים טובים ונורמליים והיו תקופות של יחסים ממש אפסיים.

ואז הם התלוננו כלפי כל האחים שכל אחד עסוק בשלו, שאנחנו לא בקשר ושהם גידלו אותנו ואנחנו צריכים לעשות מאמץ וזה..

אז אני מנסה לעשות מאמץ וליצור הזדמנויות מפגש..

עוד כמה דקות, זה חשוב לאבא/ לילד

כמה אתם כבר מגיעים..?

את המוד שלה לא תוכלי לשנות כנראה, זה אופי..

השאלה כמה לתת לזה להכתיב את ההזדמנויות מול אבא שלי.

זה ממש אומנות למצוא הזדמנות שמצד אחד לא תפגע בה, מצד שני תצא לפועל.

שבתות זה מורכב מכל מיני בחינות.

הפעם האחרונה שאני זוכרת שהיא הגיבה בחיוב ליוזמה הייתה לפני כמעט שנה ביום הזיכרון שהזמנתי אותה לטקס שהבת שלי הנחתה.

היא התרגשה והצטלמנו סלפי וזה..

להזמין רק את אבא

אחותי שנה שעברה הזמינה את אבא שלי לבטא איתה לפסטיגל למשל

אמא שלי בחיים לא הייתה זורמת, אבל אבא שלי כן, אז הם זרמו יחד להופעה וממש נהנו

(אמא שלי לפחות מודעת..)

ואם אמא מתלוננת אז להגיד לה שחשוב לך הקשר איתם ואן היא מרגישה שגדול עליה, אז לפחות עם אבא את רוצה להיפגש

אחשוב איך ליישם

אצלנו תמיד ביום שישי. אם טרום חובה מסיימים רבע לאחת , עד שמגיע הביתה זה כבר אחת. עד שיושבים , משחקים , מתקרבים לשתיים , נסיעה הביתה ארבעים דקות , לקראת שלוש. שבת נכנסת בחמש וקצת , אם היא לא הספיקה משהו , יוצא שהיא תהיה בלחץ.

דבר שני, אם אבא באמת היה רוצה לבוא יותר , הוא פשוט היה מגיע . הוא בפנסיה , הוא נוהג . גם אם לא יש מונית ואוטובוס. 

לק"י

אבל לפי התיאור זה לא נשמע העניין היחיד.

יותר טיפוס כבד, שלא מנסה להנות מהחיים ומהמשפחה 

לא ציפיתי שהם יחזירו את הילדות הביתה, אז למה למצוא כל הזמן מה לא בסדר???

הילד מסיים ברבע ל12 ואפשר לאסוף אותו מוקדם לכבוד סבא וסבתא

הגן שלו מול הבית.

תמיד אפשר לחפש למה היא צודקת,

אבל אם תמיד אתחשב בדעתה לא יהיו מפגשים.

וגם היא מוציאה את החשק עם התגובות שלה אבל נגיד זה עבודת המידות שלי להתעלם.

לגבי הסיטואציה הספציפית אין לי מה להגיד.

אבל משפחות זה דבר מסובך

ויכולה לספר לך מיליון סיפורים על היכולת המופלאה של אמא שלי לסבך דברים.

אז כן, לא יודעת אם זה קורה בכל המשפחות הכי טובות אבל זה קורה בהחלט במשפחות טובות😉

אבל זה לא באמת שלך, זה לגמרי שלהם.

כשלנו קורים כאלו דברים מול המשפחה, (סיטואציות שמעוררות כאב, אי נוחות, כעס) אנחנו לוקחים את זה אלינו הביתה ובודקים יחד מה אנחנו חושבים על זה, מה אנחנו משחזרים אצלנו ומה אנחנו עושים היום כדי לשנות את זה בשביל לא להעביר את זה לדור הבא.

מסכימה לנצלש ?

גם מתלבטים אם לנסוע להורים במרחק של שעתיים שאצלםםם יש יותר אזעקות בהרבה, אבל להם יש ממד בבית ולנו אין לא מקלט ולא ממד.

בעיקר כמוך מפחדת מהדרך... 

תכננו לפני כן מה עושים אם יש אזעקה

קוראים תהלים בדרך ויהיה לכם שבת רגועה בע"ה 

תראי, זה לא שכל 10 דק' יש אזעקה, נכון?

תנסי לחשוב בלי פחד, רק בהגיון פשןט-

מה הסיכוי שתהיה בדיוק אזעקה באזורכם בנסיעה ?

באמצע הדרך יש מס' מקלטים ויש התרעה מוקדמת די זמן מראש. צריך לרשום בwaze אני לא זוכרת מה בדיוק רושמים אז יש איזשהו איתור מקלטים קרובים.

יש עניין סטטיסטי של מה הסיכוי חלילה להיפגע... נכון שאנחנו רוצים לשמור על עצמנו מאוד אבל יש עוד דברים.

למשל את עושה קניות לבית, את סוג של מסכנת את עצמך.

נוסעת למרפאה, יש סכנה בדרך... היום אני לוקחת ילד לרופא שיניים, חייב לסיים טיפול, כן, יש נסיעה 20 דק' לא בטוחה... מה לעשות. אבל הכי חשוב שאם כבר נסעת - בלי פחד! אל תחשבי על שניה- אמאל'ההה.... רק שלא תהיה אזעקההה.... אני מאמינה המחשבה יוצרת מציאות.

תנסי כמה שיותר לעבוד על המחשבה, חיובי, חיובי, חיובי.

גם כשאדם נוסע בדרכים סטטיסטית הוא עלול למות, ה' ישמור, ואף אחד לא נמנע מנסיעות למרות שזה נראה לי לא פחות מסוכן!

לצערי כל שבוע נהרגים אנשים.

מתחילת המלחמה כל יום לפחות פעמיים (ויש ימים שיותר)

אני לא מפחדת וגם לא עוצרת באזעקות

(צריך להיזהר יותר כי נהגים מתנהלים בחוסר הגיון/ זהירות סביב אזעקות)

נסעתי גם עם ילדים והיתה אזעקה ונשארתי באוטו (כי זה קרה בזמן חיפוש חניה ואז חניה וילדים רבים)

זו ההתנהלות שלי

אכן ההנחיות אומרות אחרת

והן גם גורמות לסכנה גדולה בכבישים

הייתי הרבה על בינעירוני

רוב המכוניות ממשיכות לנסוע

אלה שעוצרות

חלקן מתנהלות בצורה מסוכנת ביותר

הסכנה העיקרית בכביש בזמן אזעקה

זו תאונה בגלל בהלה של אנשים

זה מאוד תלוי כביש

אותי על מהירות גבוהה ממש

אנשים עצרו בבת אחת

אנשים נסעו מהר ממש בשוליים עד שהצליחו לעצור (והיו אנשים על השוליים)

היו שם הרבה ניסים שלא קשורים לטילים

כמובן לא עצר

ונפל רסיס לא רחוק ממנו, בקל אפשר לאבד שליטה בנהיגה מהבהלה.

בלהמשיך לנסוע

זה ניהול סיכונים

עלות תועלת של כל סיטואציה

זה גם מסוכן. בטח בזמן נהיגה.

אבל אם זה לצאת מטווח האזעקות למקום שקט יותר, לדעתי זה שווה את זה.

אולי כדאי לנסות לבדוק איזה דרכים "יותר" בטוחות.

וגם איך נוסעים.

יכול להיות שליסוע ברכבת למשל יכול להקל על הנסיעה.

לעשות נגלות או משהו בסגנון.

היא הבינה את הסיטואציה ושבמציאות כזאת סדרי העדיפויות משתנים גם אם זה אומר לנקות שוב.

ב.אני נסעתי להורים. התפללתי שלא תהיה אזעקה. ב"ה היה בסדר בנסיעה.. הייתה התראה קצת אחרי שהגענו.

ג. אם זה למקום עם פחות אזעקות או לשפר מיקום לממד ממש כדאי בעיני.

ד. מה עושים בדרך? עוצרים בצד ומתרחקים מהרכב בעיקרון..

בתחושה הפנימית שלי עדיף להישאר בבית, אבל אני כל כך רוצה רענון בשביל הילדים שלי וכן גם בשבילי

למרות שאנחנו לא באמת יודעים עוד כמה זמן זה הולך להיות

ובליל הסדר השנה אנחנו אמורים להתארח בעזרת ה'

ופשוט ברגע שיש התרעה בודקת בווייז איפה המקלט הקרוב. אם אין עוצרים בצד שוכבים בתעלה של הכביש.

רק לשים לב אם אתם בנסיעה לא לחכות האזעקה כדי לעצור אלא לעצור קודם.

אם זה יתן לכם התעוררות מאזעקות זה לגמרי שווה את זה בעיני

פוחדת באופן כללי לנסוע

במרחק של שעה עם כל האזעקות הייתי חושבת פעמיים

יהיה קשוח להשכיב אותם בצד הכביש

נישאר בבית כנראה

תודה על התגובות הצלחתי להסיק את המסקנות הנכונות 🙂

לכאורה אם הם גרים שעה נסיעה מכם, אחרי כ20 דקות נסיעה כבר תגיעו לאיזור הרבה יותר רגוע מהאזור שלכם. זה לא שעה נסיעה באותו איזור.

באופן אישי אני גם מעדיפה לא לנסוע, אבל במקרה הצורך צריך לדעת שהנסיעה באיזור המסוכן היא כנראה כ20 דקות ולא שעה שלימה.

אותי הכי מלחיץ מוצש.

בלילה הכל מפחיד יותר, גם את הילדים 

בגלל הדרך הארוכה והמסוכנת לדעתי.

ובאמת אומרת בזהירות מרובה (כי אני לא מכירה את החמות ספציפית אבל מכירה כל מיני סוגים של אנשים) שאולי החמות הזמינה ככה באויר מתוך הנחה מוקדמת שתגידו לא כי לא תסתכנו. 

מאצלנו.

אני לא מוכנה ליסוע אך ורק בגלל הדרך.

למרות שהייתי שמחה מאד לאיזו הפוגה קלה.

מוכנה לעשות את המאמץ למרות שכבר ניקתה לפסח...

הייתי נוסעת, אבל בודקת מראש שאפשר להשאר מוצש ולנסוע רק בראשון בבוקר... אין אזעקות ללא הפסקה ויש התראה מראש, ובעיניי להיות שבת במקום שקט-ממש שווה את הנסיעה

היא חייבת את השקט שלה

אני עם 7 ילדים בלי עין רעה..לא יהיה לה שקט

לק"י

לא תוכלו לחזור במוצ"ש.

(אם יהיה רצף של אזעקות למשל).

אין לנו מקום לארח אפילו אותם, ויש עוד אחים רווקים בבית ואחות שאצלם בגלל שאין לה ממ"ד.

ובכללי לנו בבית אין מרחב מוגן בכלל, אז הם לא ירצו להגיע

אני מתלבטת אם להציע שניסע לאחותו, אבל זה גם נסיעה מסובכת יותר, גם יש להם יותר אזעקות מאצלנו (פחות מאשר במרכז אבל עדיין) וגם אני לא בטוחה שזה יחליף בשבילו את הצורך בנסיעה להורים

לק"י

גם הדרך, וגם זה שיש שם מלא אזעקות.

זה בעיקר הוא

אני חושבת שמה שמפריע זה קודם כל שאני רואה כמה זה חשוב לו, וגם שאני יוצאת הרעה שלא רוצה לנסוע להורים שלו... הוא מבחינתו לנסוע בכיף, והוא די משאיר לי את ההחלטה ולא מוכן להחליט. ואני לא יודעת אם הוא מוכן לנסוע למרות האזעקות או שהוא פשוט לא מודע למצב ולמה שהולך במרכז אז זה נראה לו סבבה לנסוע לשם (למרות שאמא שלו אמרה לו שהיו אצלם מלא אזעקות ולא מומלץ לבוא, אבל גם אמרה שאם אנחנו רוצים אנחנו מוזמנים)

פשוט לא נעים לי להיות זאת שמחליטה לא לנסוע להורים שלו למרות שאני יודעת שהוא מאוד רוצה, במיוחד שזה יוצא כבר כמה פעמים ולא משהו חד פעמי

לק"י

מבינה אותך.

אבל לא הייתי נוסעת....

בעז"ה זה ייגמר ותסעו.

זאת אחת הבעיות, שאני לא יכולה לדעת שניסע בקרוב. עד פסח הגיוני שאו שתהיה המלחמה או שאמא שלו תהיה בלחץ מהנקיונות ולא יהיה לך כוח לארח אותנו, ובפסח אני אמורה ללדת אז לא יודעת מתי יהיה לי כוח לנסוע אליהם לשבת

אולי אם הוא יחזור אני אציע לו, אבל האמת שאם הוא יחזור באמצע שבוע אנחנו כנראה נרצה לנצל את הזמן להיות ביחד

ואיך אתם מסתדרים עם זה? או שלבעלך זה לא מפריע

באמת הזמנים של הביחד שלכם הם יקרים

בעלי היה מאוד שמח ליסוע מצד שני הוא מבין את הסיטואציה..

בעיני זה הגיוני ממש לא ליסוע בסיטואציה כזאת.

כן מנסה לחשוב על פתרונות אחרים, אולי להזמין אליכם רק לאמצע שבוע או מוצ"ש, ואז מקסימום יורדים למקלט וזה לא אמצע הלילה..

בעלי רגיל מאחים שלו שמגיעים פעם בשבועיים אז לקח לו זמן להתרגל שאנחנו מגיעים פעם בכמה שבועות

מצד שני להורים שלי אנחנו מגיעים הרבה יותר כי הם קרובים אלינו והם גם סוג של ברירת מחדל כזאת. וזה כבר יוצא רצף די ארוך, לדעתי הפעם האחרונה שהיינו שם הייתה לפני יותר מחודש

ולא הייתי נוסעת אם אצלי אין אזעקות ואצלם כן

הייתי מבינה מאוד את הרצון של בעלי אבל מסבירה לו מה הסיבה שמבחינתך לא כדאי.

בסוף החלטנו להישאר, בתקווה שנוכל לנסוע בקרוב, נקווה שלבעלי לא יהיה קשה מדי

סתם נמרחת ומבזבזת את הזמן.

במקום להספיק לעשות משהו מועיל.

הייתי יכולה לבשל משהו למחר, או להתחיל לנקות לפסח.

במקום זה אני סתם יושבת עם הטלפון.

ועבדתי מהטיל הראשון 8 שעות ביום, עם הילדים מהבית

והותשתי.

ועוד מעט פסח ולא התחלתי את המבצע של החודש (וסלקת בחגך😅)

לפחות ככה הן מדברות ואני לא עשיתי עדיין כלום. עוד לא חושבת על זה בכלל.

בסוד מספרת לכן שגם ככה כל שנה אנחנו מנקים לפסח רק מראש חודש אבל אם אפשר להתלונן ולהיכנס להיסטריה אז למה לא 

הריון

דלקת חריפה בשן , אנטיביוטיקה ומשככי כאבים מעפנים בגלל ההריון כאמור . לא ישנה בלילות כאבי תופת.

לא מצליחה בכלל להיות על הקבוצות של הילדים של המסגרות עם הלימודים ןהמטלןת אז הם לא בעניינים בכלל.

ניקיון לפסח כנל. לא התחלתי כי אני מושבתת לחלוטין מהשן(אחרי שתעבור הדלקת אוכל לעקור אותה. שזה עוד משבר בפני עצמו.. לא מדובר בשן בינה)

בקיצורררר הצילני אבל ממש!

הפסח

השיניים

הלימודים של הילדים

הכל

שאלוקים יחזיק אותנו בריאים

סיוט

נשברה לי השן לפני שבועיים ולקח לרופאה שעתיים לטפל בה.. טיפול סופר מורכב.. בסך הכל אכלתי פופקורן !!!

ולקח לי נצח להתאושש מזה כי זה היה קרוב לשורש.

ממש מבינה אותך.. ואת עוד בהריון. בכלל סיוט.

חיבוק תחזיקי מעמד !!!

כמה זמן את עם אנטיביוטיקה?
אמורה להתחיל להרגיש הקלה...
מניסיון כואב וכאוב מאוד גם של דלקת קשה שהסתבכה בשן בינה בהריון, משככים פשוטים לא כזה עוזרים.
אבל מרגע לקיחת האנטיביוטיקה תוך כמה ימים הייתה הקלה
אז תהיא אופטימית, אמור לעבור הכאב בקרוב ממש
אגב, לי עקרו את השן בינה עםן הדלקת לאחר הלידה...

עוד לא רואה השפעה .(התחלתי יום שלישי ב12 בצהרים)

הדלקת לא בשן בינה(אני מאלה שאין להם שיני בינה וגם לא יצמח)

אלא שן טוחנת תחתונה האחרונה. הכאבים כולל צוואר/גרון/אוזן. הכל הכל

הרופא שיניים אומר שלושה ימים עד שזה ישפיע . אני כבר גמורה מותשת. לא מתפקדת בבית וכבר לא זוכרת מה זה להיות בלי כאבים

תשתדלי לנוח, לקחת 2 כדורי אקמול וללכת לישון
מחר את תראי הקלה

לפני שנתיים בערב פסח גם הייתי בהריון

והיו כאבי שיניים בלתי נסבלים ששום כדור שמותר בהריון לא עזר

חשבתי שאני יוצאת מדעתי

ביום שלבדיקת חמץ היה לי מבחן

ועשיתי אותו מחזיקה את הפה עם דמעות בעיניים עד שהבוחנת שאלה אם הכל טוב

ומשם נסעתי למרפאת שיניים וחיכיתי שעותתת בחירום תוך כדי סבל מטורףףף

וכל זה כשהבית לא היה נקי בכלל והגעתי אליו רק כשכבר צריך לבדוק חמץ ופשוט ניקינו כל הלילה

אמאלה טראומה

כאבי שיניים זה גהינום

לי.

לוקחת שני כדורי אקמול כל ארבע שעות וזה קצת מעמעם את הסכינים אבל מחזיק לשעה/שעתיים. אחכ יש לי עוד שעתיים עד למנה הבאה.

כבר לקחתי כמה וכמה מנות אנטביוטיקה.

עוד לא רואה השפעה  

לק"י

(הערתי למקרה שלא התבלבלת. ואז זה לא מיועד לשאלות כאלה)

עם חום גבוה לסירוגין, ומלא שלשולים.

ועוד שני ילדים מתוקים שהשתבשו מהמלחמה, ואני לבד עם כולם כבר שבוע וחצי, תקועים בבית...

בעיקרון אני ממש נהנית עם כולם בבית ב"ה, אבל לא כשאחד חולה על כל המשתמע מכך...

מתחילת השבוע לומדת למבחן כמו מטורפת

והיום הודיעו שהוא שוב נדחה בגלל המצב

לא הבנתייי

קבעתם את התאריך החדש כשידעתם מה המצב

אוףףףףף

זה המבחן המדובר

אני כבר שבוע לומדת אליו

בעלי לא עבד בגלל זה

לא חגגתי יומולדת נורמלי בגלל זה

רק ישבתי ללמוד

ואז מבטליםםם

כלומר על הגבול בין בריאה לחולה.

מלא תסמינים, תחושת חום, ובעיקר מסכנות כזאת.

אבל הבית דופק בין זומים, לחבורת רעבים גדולה, לדרישות עבודה מרחוק... והחיוני? מחוץ לבית. בעבודה.

נראה לי שאיבדתי את זה..

תנור

טפשר לנקות עם עד משומן

לפי פסיקה שלנו צריך לחכות אחכ 10 דק עד לבדיקה עצמה

חח כן

אם את יכולה להיות עם טמפון או גביעונית ביום של ההפסק

האזור של הנרתיק פחות מוכתם ומלוכלך בדם ישן

האלה אני עושה

ותכלס נתקעת כל פעם שעה לפני שקיעה שעוד עד ועוד עד מלוכלך ומרגיש לי סתם

מנסה להבין איך כולן מנקות בצורה שעובדת כמו בספרים

ושמה זרם חזק שם

ומחכה 10-15 דקות אחרי המקלחת ואז עושה הפסק

לא תמיד זה עוזר למוך דחוק

בדרך כלל רק ביום השישי יוצא לי באמת נקי

וגם צריך לדעת שעד לא צריך להיות נקי אלא טהור, כלומר יש צבעים שהם מותרים.

עם זרם חזק. אני גם מנגבת טוב לפני, אבל לרוב בשלב של ההפסק אין לי כתמים בכלל, וזה גם ההעדפה אישית שלי, שאם אני אראה כתם שיהיה על טישו ולא על עד.

איפה קונים כזה?

אם אני מבינה נכון זה כמו בקבוק קטן שמיועד לזה בצורה שלו

אבל במקלחת לפעמים יש אופציות שונות של זרמים

אז על האופציה שזה רק האמצע, זרם דק וחזק יותר, זה מצויין

זה נקרא "משטף וגינאלי". מוכרים בסופר פארם.

https://www.aliexpress.com/p/tesla-landing/index.html?scenario=c_ppc_item_bridge&productId=1005007126075188&_immersiveMode=true&withMainCard=true&src=google&aff_platform=true&isdl=yhttps://www.aliexpress.com/p/tesla-landing/index.html?scenario=c_ppc_item_bridge&productId=1005007126075188&_immersiveMode=true&withMainCard=true&src=google&aff_platform=true&isdl=y&src=google&albch=shopping&acnt=272-267-0231&isdl=y&slnk=&plac=&mtctp=&albbt=Google_7_shopping&aff_platform=google&aff_short_key=UneMJZVf&gclsrc=aw.ds&&albagn=888888&&ds_e_adid=740337195588&ds_e_matchtype=search&ds_e_device=c&ds_e_network=g&ds_e_product_group_id=296303633664&ds_e_product_id=he1005007126075188&ds_e_product_merchant_id=109103315&ds_e_product_country=IL&ds_e_product_language=iw&ds_e_product_channel=online&ds_e_product_store_id=&ds_url_v=2&albcp=22367044726&albag=175489853663&isSmbAutoCall=false&needSmbHouyi=false&gad_source=1&gad_campaignid=22367044726&gbraid=0AAAAAoukdWNsfVjTbABvxvnB2qUO7y6u_&gclid=CjwKCAjwpcTNBhA5EiwAdO1S9ncBqU-r7Omnir0RgZxrkdQBT7yOIxDptZYWdv6tXYMiy4MkqtwNZhoCcmYQAvD_BwE

נראה משהו ממש מוצלח ועדין

כאילו

לא מתקדם יום או יומיים (רק אוסר) ורק אח"כ מתחיל?

איך אפשר לעשות שפשוט יתחיל כבר?

מאז הלידה האחרונה משהו שובש אצלי...

ואעשה גוגל

האמת שבפעם האחרונה הייתה הרקדה

ובבת אחת הרגשתי שהכל מתחזק ונוזל ונוזל

אולי אני פשוט בטטה ברגיל

דבר שני אפשר לבקש ב. דם יכול להיות שיש אי סדירויות הורמונליות שגורמות לזה. 

מעניין

אבדוק

באותו יום או יום לפני, מתקלחת ומנקה מבפנים עם האצבע.

ביום של ההפסק כבר מהבוקר, אני כל פעם מנקה בפנים עם טישו או עד רטוב. (לא עם נייר טואלט, כי זה מתפורר).

מנסה לעשות הפסק קצת לפני הזמן ולא ברגע האחרון, כדי שאם לא יצא טוב, יהיה לי זמן לנסות שוב.

ואם היה קושי לעשות את ההפסק, לפעמים אני מוותרת על מוך (בהנחיית רב), ואת הבדיקה של היום הראשון אני לא עושה על הבוקר, אלא מחכה קצת.

לפעמים זה לא עוזר, וצריך לחכות עוד יום.

המליצה לי פעם-

במקלחת, להכניס כמה פעמים את האצבע (כמו בבדיקה) ולשטוף מיד במים בלי להסתכל.

קיבלתי את ההמלצה כשהייתי במצב שמצריך בדיקה כשהייתי טהורה.

באמת להפסק רגיל אין בעיה להסתכל.

ממש פשוט ומנקה את הנרתיק מבפנים בלי לפצוע וכו'

.

הנה משהו שמצאתי עכשיו ב-AliExpress:

בקבוק ספריי נייד לניקוי היגיינה אישית של הווגינה והעכבר, ניקוי וטיפוח הבריאות של נשים

בקבוק ספריי נייד לניקוי היגיינה אישית של הווגינה והעכבר, ניקוי וטיפוח הבריאות של נשים - AliExpress 66

דבר ראשון, תודה @אמהלה  ו @כורסא ירוקה  , ריגשתן אותי!

יצא לי בטא 87.
לפני יומיים היה 47.

זה נחשב עליה איטית, לא?
חשבתי שזה אמור להכפיל את עצמו, ואם כן היה מצופה שיהיה לפחות 94.

מה אתם אומרות?

אני לא מבינה בזה אבל את יכולה להתייעץ עם הרופא/אחות (עכשיו מאמינה שיש מוקד טלפוני)

או לעשות עוד בדיקה בעוד כמה ימים. 

וגם משל אמהלה שזה מספיק הכפלה של 1.5.
משום מה הייתי בטוחה שצריך הכפלה של פי 2.

תודה!

הריונות תקינים בהכפלה של 1.5.

לכן אמרתי אופטימיות זהירה

אז כדאי לעשות עוד יומיים שוב, כדי להבין טוב יותר את המגמה.

חיבוק גדול גדול

מחזיקה לך אצבעות.

בואי ננסה להיות באופטימיות זהירה....

אז אם כן, זה נשמע בסדר.

אבקש מהרופאה עוד בדיקה.

תודה רבה!

יכולה רק לעודד אותך שלי הייתה הכפלה גם כמו שלך, מספרים אחרים אמנם אבל הכפלה של 1.8.

(אצלך זה אפילו קצת יותר )

וגם דאגתי וחששתי

אמרו לי במוקד שזה נחשב תקין לגמרי לגמרי

אחרי כמה ימים עשיתי שוב

ב"ה עכשיו בשבוע 19♡

מתפללת איתך שיהיה הריון קל תקין ובידיים מלאות!!!

תודה! ❤️

מאחר ויצא חיובי בבדיקה כבר בשישי שעבר אומר השיתה בטא חלשה. נגיד 10 לדוגמא

ואם אחרי שבוע יצא 47

. וההכפלה עדיין תקינה אבל מינימלית

לא יודעת

יכל להיות שזה תקין מממש

אבל אני כן היתי נוטה לחשוש לכימי

תבדקי עוד יומיים שוב

ועד אז

שה באמת מותח ההמתנה המתוחה

עברתי את זה הרבה זה קשוח

הסחות דעת בעיקר...

יש הרבה הריונות תקינים שהתחילו כך.

הייתי עושה עוד בדיקה עוד כמה ימים.

ובינתיים מתפללת לה' שנותן לנו בדיוק מה שמתאים לנו בזמן שמתאים.

הרבה בריאות ובידיים מלאות