בא לי לצרוח לעולם!
כיוון שאי אפשר אשתמש בבמה אנונימית...
הקטנה שלי תכף בת 10.
10 שנים שנסיון קשה שעברנו גרם לקשיים רבים. אחד מהם הוא שהיינו חייבים למנוע הריון...
וואי אילו שנים אלו.
בהתחלה זה עוד נורמלי.
אח"כ מוזר
ואז כאב לי כל כך, ממש כמו מי שלא יכולה ללדת..
אח"כ לא רציתי בכלל, או שהרצון השתנה מיום ליום.
היו רגעים שחשבתי שהינה, תכף הכל מסתדר ואפשר לנסות...
והתכף הזה נגרר כמה שנים.
ככל שעבר הזמן הגעתי להבנה שאשאר עם הילדים שיש לי ולא אלד יותר.
בהתחלה זה כאב, בהמשך למדתי אפילו לראות בזה טוב (ולתכנן את החיים שלי בהתאם...)
לפני כחודשיים קרה הנס הראשון, ונהייתה אפשרות להפסיק למנוע.
והבוקר- שני פסים.
וההתרגשות- בשמים!
תודה לך ה' על החסד הגדול הזה!!
(נכון שיש טיפה חשש, כי אני כבר במקום אחר בחיים. לא דימיינתי שוב מחויבות לתינוק אבל נסתגל להכל!)
באמת שכבר לא האמנתי שזה יקרה.
הקב"ה הראה לי שהוא מסוגל להכל.
בשנים האלו היו תקופות של תפילות בלי הפסקה ואחריהן הגיע יאוש שהתפילות לא מתקבלות ו(ח"ו!!) אין למה להתפלל.
וגם את, בכל מקום שאת, עם כל כאב שאת מתמודדת איתו.
תמשיכי להאמין!!
אין יאוש!
חשבונות שמיים מורכבים, לפעמים דברים לוקחים זמן.
אבל יש ניסים!

)