פורום הריון ולידה (עמוד 2136)

אשמח לעידודים שגם מטרנה טוב לתינוק.

שואבת המון, קצת מניקה אבל רק עם סיליקון והוא תמיד רעב וזה לא מספיק.


ושאלה- זה בסדר לא להרתיח בקבוקים כל פעם? מרגיש בלתי אפשרי

כפי שרובכן יודעות, הריון ראשון, 2 שקים .. היום בידיוק שבוע 7, והרופא ביקש שאגיע כדי לבדוק, האם עדיין זה לא מוקדם מדיי? יש לי בטא באזור 160000.. אבל עדיין.. אני ממש חוששת..
מישהי יודעת אולי מה הסיכויים לא לראות דופק.. אם יש משהו מרגיע לפני הבדיקה אני אשמח שתשתפנה❤

ומחר יהיה חםםםם

שבוע 39+ ופתאום תקף אותי כמו כאבים לא ברורים כל החלק העליון של הגוף , בטן וגב, הרגשתי רע לכמה דקות, אולי הלחץ שלי תרם להרגשה הלא טובה..אבל הרגשתי כאילו תיכף אין לי מספיק אויר לנשום כרגע זה עבר אחרי כמה דקות.. זה יכול להיות התחלה של צירים? כי זה היה למעלה ולא באיסור הבטן.. יש לי מה להלחץ? מישהי יודעת אולי?

שלום
לצערי עברתי הפלה אחרי שאישרו לי כבר שמירת הריון (עוד לא סיימו את התהליך כי אני צריכה להשלים מסמך מהמעסיק אבל שלחו לי מכתב שמאושר לי חוץ מהמסמכים שאני צריכה להגיש).

יש לכם מושג מה אני עושה? מתי להודיע לביטוח לאומי? למעסיק שלי?
אולי יש לכן מושג על עמותות שעוזרות בדברים כאלה?

תודה רבה !

מאחר לי המחזור.
גם חודש שעבר הוא איחר. בשבועיים (מקשרת לשינוי תזונה שעשיתי).
עשיתי בדיקת הריון שמגלה לפני האיחור, של תשובה כנה.
יצא פס. אחרי זמן. חלש אבל קיים בהחלט.
בדיקת דם הבוקר, שלילית. הרופא אמר שאין היריון.

לפני כמה חודשים עברתי הפלה בשבוע מתקדם. כמעט לידה. זה כל כך מציף אותי. אני פשוט שבורה מזה. מרוסקת. לא מוצאת דרך להרים את עצמי הערב

ותכננתי לעשות פסח... אוף. אני מרגישה מיואשת.

מישהי יודעת אם ילדים ובני משפחה יכולים להגיע לבקר את היולדות כרגע?

אז לקח זמן עד שהיה לי חלב, כרגע ב"ה יש לי מספיק. רק שהקטני התרגל לבקבוק ופשוט לא מוכן להתחבר. אני רק מנסה לחבר אותו והוא מתחיל לצרוח בהיסטריה ונרגע רק כשאני מביאה לו שאוב בבקבוק. אתמול בלילה הצלחתי איכשהו לחבר אותו והוא ינק 10 דק' וזהו.. מאז לא הצלחתי לשחזר את ההצלחה. אוף. אני כל כך רוצה להצליח, השאיבות מתישות אותי בטירוףףף. מרגישה במירוץ נגד הזמן. בבקשה תעזרו ליייי

הי

אשמח שתעזרו לי

אני צריכה לעשות היסטרוסקופיה אבחנתית, יומיים שלוש אחרי מחזור

אני רוצה לקבוע עכשיו תור שיהיה לי, לא קובעים לי תור תוך שבוע...., אבל לא יכולה לדעת בעצמי מתי יגיע לי המחזור כי אני אחרי הפלה, ולא רוצה שסתם יתבזבז לי עוד חודש עד שילך לבדיקה

איך כדאי לבדוק מתי הביוץ ולפי זה לקבוע את התור?

תודה

היי בנות,
אחרי שהייתי אצל רופא אקראי בשקיפות והייתה חוויה לא נעימה בכלל (אנטיפת, רק לתקתק, לא היה סבלני וענה לשאלות שלנו ממש בזלזול)...
מחפשת המלצה לרופא/ה במאוחדת שעושה סקירה מוקדמת, במרכז.
גם המלצה לפרטי שהקופה עובדת איתו תהיה טובה!
תודה ובשורות טובות

אני על 2 כדורים ביום (בוקר וערב)
כמה זמן אחרי שהפסקתם עם הכדורים קיבלתן מחזור? ואם הוא היה יותר חזק וארוך מבדרך כלל?
(ומה היה המינון שלכן בערך שאני אדע להשוות..)

מדובר על 2 לילות...
ממש מתלבטים
מצד אחד אני ממש מעדיפה לא לישון אצל חמתי כי אני מקיאה בטירוף וצפוף שם ולא נוח והם לא יודעים שאני בתחילת הריון ומעדיפה גם שלא ידעו

מצד שני אין ממש אפשרות כלכלית...

מה דעתכן? כמה נשמע הגיוני?
נטו לשינה בלי אוכל ןבלי קפה אפילו

אני בחודש חמישי.
עוד לא סיפרנו לילדים (3.5, 1.5).
במסגרת הנקיונות לפסח, הוצאנו את האמבטיה של העגלה והאוניברסיטה.
פתאום הבת שלי שואלת: זה בשביל התינוק שבבטן שלך?
אני כזה: יש לי תינוק בבטן? מי אמר לך?
היא: אבא
חשבתי שהיא שמעה איזה משהו שדיברנו והבינה.
ומה מתברר?
בעלי החליט לספר לה.
בלי לתאם איתי, ובלי לעדכן אותי.
המזל שזה הצחיק אותי, ולא הכעיס אותי.
ובינתיים לא נראה שזה יותר מדי מעסיק אותה.

אני רואה שיש כאן בנות צדיקות שיוצא להן הטבילה בליל הסדר והן אצל ההורים,
ומרגישה רע עצמי כי גם לנו אמור לצאת ובחרנו לדחות.. אני לא מסוגלת לחשוב על טבילה אצל ההורים. כי בוודאות הם יידעו ואין לי עצבים לנסות להסתיר. פשוט לא מסוגלת וזה משהו שמרגיש לי הכי אינטימי ושרק בעלי והבלנית אמורים לדעת מזה,
אני נורמלית או מגזימה? 😪😪

מהיום בבוקר, בעיקר אחרי שאני טיפה מתאמצת ( מנסה קצת לנקות משהו קטן לפסח) או קצת מתכופפת או משהו כזה ואז ממשיך כל פעם לאיזה חצי שעה. נשמע תקין או שכדאי ללכת להיבדק?

קשור להריון ולידה כי אני בטטה ואין לי כח לעבוד קשה

כשקנו לנו את התנור+כיריים לפני החתונה, החברה הזהירה אותנו לא להשתמש בחומרים חריפים כדי לנקות כי זה יכול לפגוע..
תכלס רוב השנה אני מנקה עם מים רותחים ולפעמים עם חומץ וסודה לשתיה והרוב ממש יורד בקלות, ובפסח צריך נקיון ממש יסודי.
זה באמת אסון אם נשתמש במסיר שומנים? אין לי כח לשפשף הרבה, רוצה הכי קל ומהיר שיש... זה יפגע בציפוי?

אפשר להביא לו שוב?

מישהי מכירה?
בקושי מצאתי על זה מידע באינטרנט ואני חושדת שיש לבת שלי בת החודשיים..
פעמיים ראיתי שמופיעה לה נפיחות קשה כזאת במפשעה, אחרי המקלחת שהיא משתוללת ובועטת עם הרגליים.
לא נראה שזה כואב או מציק לה כשאני נוגעת, אבל זה כן מאוד קשה ונפוח.
עובר בדרכ אחרי כמה זמן שהיא פחות מתאמצת..
כמובן שאלך לרופא אבל בנתיים אשמח לקצת מידע אם מישהי מכירה

שלום נשים יקרות ומחכימות!
אשמח לעזרתכן
מישהי מכירה מקרוב מישהו שמתמודד עם ריפלוקס?
זה חומצות מהקיבה שעולות עד לפה ועושות חמוץ..
אשמח לשמוע איך מתמודדים
רופאים מומלצים
ואם אפשר לחיות עם זה טוב
תודה רבה!!

אני בהריון בשבוע 33 ואתמול הרופא נתן לי מרשם לקחת אגיסטן נרות בגלל שיש לי הפרשות צהובות..
אתמול החדרתי לנרתיק נר והיום בבוקר אני רןאה על התחתונית שאריות של הנר ככה זה צריך להיות שיוצא קצת מהנר או שלא הכנסתי טוב?
תודה רבה

קצת מצחיק, אבל אחד הדברים שהכי מלחיצים אותי לקראת הלידה זה שסבא וסבתא שלי יבואו לבקר בבית חולים. יש לי טראומה מלידות קודמות בעניין.
אקדים שהם ממש חמודים ויש לי קשר טוב איתם, וכנראה בגלל זה הם מרשים לעצמם.
בלידה הראשונה ילדתי להם נין ראשון. ילדתי ב7 בבוקר, והם כמעט באו לבקר באותו יום בצהריים. נס שאמא שלי קלטה את זה והסבירה שזה לא שייך. למחרת הם התייצבו בשניה שהמחלקה נפתחה לביקורים, והיו אצלי שעתיים. הייתי גמורה מעייפות, ואחרי לידה ממש אין לי חשק לאף אחד חוץ מבעלי ואמא שלי. הם כל כך התרגשו מהנין הבכור, ואמרו לי כל הזמן תרגישי בנח לישון בזמן שאנחנו מחזיקים אותו, אבל כמובן שלא הייתי מסוגלת ובעיקר אירחתי אותם (בדיוק אמא שלי ובעלי לא היו). אחר כך גם בברית סבתא שלי לקחה אותו מלא, וכל מה שרציתי זה שיהיה לידי (הוא היה רגוע), אבל היה לי לא נעים ממנה. במיוחד שהם קנו לנו עגלה יקרה ללידה.
בלידה השניה הם הציעו לקנות אמבטיה לעגלה, וסירבתי בשביל שלא יהיה את האי נעימות הזאת. ילדתי בשישי, והם הגיעו לביקור במוצ"ש אז יצא ביקור קצר יחסית ושמחתי שיצאתי בזול (נולדו עוד נינים בינתיים)
למחרת בבוקר, יום השחרור, סבתא שלי התקשרה שהיא קנתה כמה דברים לתינוק והיא באה להביא לי. לא בשעות ביקור מותר מלווה אחד, ובעלי היה בדרך. כשהיא הגיעה אמרתי לה שכשבעלי יגיע הם לא יוכלו להיות שניהם. התבאסתי שבעלי הגיע והשומר לא בדק ונתן לו להיכנס כשהיא בפנים. אחרי קצת זמן גם סבא שלי הגיע, וגם הוא הצליח להיכנס. מעבר לעובדה שריחמתי על היולדות שהיו איתי בחדר, כי הם דיברו בקול, גם אני ממש רציתי שקט. ולהיות לבד עם בעלי, ולהניק בנחת. הזמן עובר ואני קולטת שהם מתכננים להישאר עד לשחרור. אני מדברת איכשהו עם אמא שלי (מדובר בהורים של אבא) והיא אומרת שאין לה איך לעזור ואנחנו צריכים להגיד להם ישירות שזה פחות מתאים לנו. אני בוכה לבעלי בצד שאני רק רוצה שהם ילכו, אבל לשנינו ברור שלא נגיד להם כלום כי זה ממש יפגע בהם. השעה מתאחרת ואני אומרת- לא נורא, בטח עוד רגע נשתחרר. השחרור התעכב משום מה, כך שבסוף הם היו שם מלא שעות.
בערב דיברתי עם אמא שלי ומסתבר שסבא וסבתא שלי חשבו שהם הצילו אותנו בכך שבאו לעזור לנו עם השחרור (לסחוב דברים לרכב.. חצי מהדברים- הם קנו. ובעלי היה מסתדר לבד עם 2 נגלות)
מבחינתם- בגלל שיש להם קשר טוב איתי, הם בטוחים שזה בסדר לי שהם שם אחרי לידה. יש לי קשר איתם יותר מהרבה נכדות אחרות. בנוסף, הם מאוד עסוקים בבדיקת המקום שלהם בקרב הנכדים, ונמצאים בשלב רגיש בחיים שחוששים שהם לא חשובים עבור הנכדים.
כל זה גורם לחששות רציניים לקראת הלידה המתקרבת. הם לא יבינו שזה שאני רוצה רק את אמא שלי ובעלי לא מעיד על הרגשות שלי כלפיהם. אני ממש לא רוצה לפגוע בהם. אבל גם ממש לא רוצה ביקור שלהם.
(קיויתי כבר שהקורונה תעזור לעניין, אבל ב"ה היא הולכת ונסוגה, ומאיך שהבנתי ההנחיות בבי"ח שבו אני רוצה ללדת יאפשרו להם להיכנס)