פורום הריון ולידה (עמוד 2137)

הפסקתי להניק והקטן בן כמעט 5 חודשים אוכל נוטרילון. בקבוקים של מאמ
מידה 2 בפיטמה מרגיש לי קטן מדי ו3 גדול מדי.
איזה מספר פיטמה מתאים לגיל הזה?

ערב פסח וכו', אחלה זמן לתספורת.
השיער שלי עבההה וארוך.
כמה סמ צריך כדי לתרום? איך בדיוק מודדים? רק החלק של הצמה?

אם יש לי שיער עבה, יש טעם חלק את השיער ל2 צמות? במקום אחת עבה?

ועוד שאלה..אולי מישהי תדע..הלכתית..אם השיער של "ערווה" איך פתאום הוא יכול להיות פאה של מישהי?..

אני שבוע 39 הלכתי והחלקתי נבלמתי בברכיים ככה שלא קיבלתי מכה בבטן רק זעזוע כזה בגוף. ב"ה.

הלכתי 5 דקות הביתה הכל היה כרגיל.
הרגשתי שיש קצת הפרשות. נכנסתי לשירותים ראיתי הפרשות שנראות קצת כמו פקק רירי שכבר היו לי קצת גם לפני כשבועיים וגם הבקר רק שעכשיו הם היו לא שקופות אלא טיפה אדמדמות...
קמתי מהאסלה ולא הצלחתי ללכת פתאום. היו לי כאבים ולחץ ממש גדולים על השרירים במפשעה או לרוחב הירכיים.

הגעתי למיטה בקושי (שבמרחק צעד וחצי) הרגשתי ממש כמו נכה...

התקשרתי למוקד של הקופה וענתה לי מישהי אמרה שאין צורך ללכת למיון אם לא קיבלתי מכה בבטן.

אז זהו אני שוכבת פה מושבתת עכשיו וקצת דואגת....
מקווה שבאמת לא קרה שום דבר בעייתי...

היי בנות יקרות, נראה לכן חיובי ?
נשואה 3 שנים בלי ילדים, מחכה ומצפה 🤲

ויכולה להסביר לי למה היא כל כך נוחה להנקה בכלל?

יש לי והיא ענקית ואני לא מסתדרת איתה...

בירושלים לליווי הריון אשמח להמלצות 

שמעתי על 

ֿתמר שלם

אייל מזעקי

אשמח אם יש לכם המלצות עליהם או על רופאים אחרים תודה רבה רבה

חשבתי שאצליח לחכות למחר עם הפוסט אך הלב זועק לנחמה.

מחר הייתי אמורה להפוך להיות אמא.
מחר הייתי אמורה לאחוז בתינוקת יפייפיה שלי.
מחר החלום שלי להפוך להיות אמא היה אמור להתגשם.
אז מחר הייתי אמורה....

פצופנת שלי,
איזה מסע עברתי איתך...
מהרגע הראשון שהתבשרתי גיליתי רגש שמעןלם לא ידעתי מהו.
אושר!!!!
3 חןדשים של שמחה, אושר עילאי, גם הבחילות וההקאות התקבלו בברכה כי ככ שמחתי לבואך.
ולאחר 3 חודשים העולם התהפך, מבדיקה לבדיקה זה רק נהיה יותר ויותר גרוע.
את זוכרת שמהרגע הראשון רצו שאוותר עלייך? ולא הסכמתי, התעצבנתי על כןלם.
והתקדמנו מהבדיקות וחודש ועוד חודש חלפו להם- ולא הפסיקן להגיד לי כדאי לסיים את ההיריון זה לא היריון תקין- ולא הסכמתי התעצבנתי.
רציתי שתוכיחי להם אחרת- כמה את לביאה, כמה את שןמעת שאמא נלחמת עבןרך כל יום ביומו ואת נלחמת ביחד איתי להוכיח להם אחרת.
ואז הגיעה הבדיקה האחרונה שהכריעה את כף המאזניים- הבדיקה שלעןלם לא אשכח כמה סבלתי, כמה כאבתי, כמה צרחתי מבפנים והחזקתי מעמד רק שיגידו שהכל בסדר אך לצערי זה לא קרה והפחד הכי גדול שלי התממש.

שבוע 22+6- נאלצנו להיפרד ממך באופן יזום.
הדבר הכי קשה שעשיתי ואעשה בחיים.
לא הייתי מסוגלת להסתכל במסך ולראות אותך מפסיקה לזוז, הכאב הפיזי והנפשי הכי קשה שאפשר לחוות.
אני זוכרת שעמדתי להתעלף לא הייתי מסןגלת יותר להתמודד עם הכל.

פצפןנת אהובה שלי- רק ה׳ יודע איזה כאב אני סוחבת עד היום וכמה הנשמה לא מפסיקנ לצרוח מגעגועים אלייך.
4 חןדשים חלפן להם מהיום הארור, ועדיין הכאב חד כאילו הכל קרה אתמול.

איך מסבירים לעןלם המחיוך בחוץ כמה אני מתגעגעת אליך?
כמה קשה לשים מסכןת אינסופיות ולתפקד, לעבוד ולהראות שהכל בסדר כשהנפש פשוט כבויה ושבורה?
וכמה מהרגש הכי טהור וכיף שיש עברתי לרגש הכי כןאב ושורף שאי אפשר להסביר במילים לאף אדם זר.

פצפונת קטנה שלי,
תדעי שלעןלם לא ויתרתי עליך, נלחמתי עליך עד השניה האחרונה.
ואני כל כך מתגעגעת אליך.

תודה לך שלימדת אותי מזה להיות אמא במשך חצי שנה.
תודה לך שבזכותך אבא ואני האנשים הכי חזקים שיש בעולם, עם אהבה הכי מדהימה ותומכת שיכןלה להיות.
תודה לך שזכיתי לראות אותך שלווה ורגועה עם היד הקטנטנה והביישנית מכסה את הפנים בצניעות.


אני מקווה שאת שם למעלה, צופה בי וגאה.
שאני בוחרת בחיים,להמשיך להגשים את החלום, על אף כל המכשולים והקשיים שהתלוו ב4 חןדשים האחרןנים ונפילות אינסופיות אני לומדת כל יום לקום מחדש.
רק השם יודע למה הוא רצה שאני אעבור את הדרך הכי קשה שיכולה להיות.
אבל אני בוחרת להמשיך באמונה, בתפילה ובתקווה שיום יבוא גם אני אהיה אמא.

פצפונת שלי,
תמיד תזכרי שאהבתי, אוהבת ואוהב אותך תמיד.
💔


מקדישה לך(ולי) שיר ככ עוצמתי שלעןלם לא חשבתי שאוכל להתחבר למילים בצורה שכזו- ״דמעות״:

״שמך חקוק על האבן,
רק אהבה נשארה לי בלב,
את עכשיו בגן עדן,
ולי נשאר הכאב.

אמרת שהגשם ישטוף את הדמעות
אך הגשם הפסיק והדמעות ממשיכות הן זולגות אל הקבר החם
יורדות בכל העולם....״.

אז בעיקרון אני בשבוע 6 פלוס... בשישי שבת סבלתי מהקאות והייתי במיטה.. 

היום בבוקר קמתי והכל הפסיק. בהתחלה לא כ'כ נלחצתי אבל אז התחיל דימום חלש..

הייתי אצל הרופא שהפנה אותי לעשות בדיקת דם וגם א"ס. 

מצד אחד אני אופטימית כי הדימום חלש, ואין לי כאבים, מצד שני זה כן מדאיג כי זה תסמינים שמשהו לא בסדר..

מקווה שיהיה טוב. 

צריכה לא הבנה של הצד השני אלא הצדקה לשלי.
מי שיכולה, שתגיד ואפנה אליה בפרטי... תודה.

#חלב טרי שנשמר במקרר צריך לעבור חימום או שניתן להביאו לתינוק קר?
#אם חיממתי את הבקבוק בתוך נטלה עם מים חמים והחלב הגיע לטמפ נעימה ולא חמה מידי עדיין צריך לזרוק את השאריות בסוף הארוחה?
#אם אני רואה שאני לא מגיעה להשתמש בחלב הטרי ניתן להקפיא אותו?

בנות יקרות..

 

זה הריון ראשון וחיכיתי לו כל כך הרבה, (מעל שנה) בסוף הושג על ידי IVF..

 

רק מה? אף אחד לא הכין אותי לחרדה הזו שאני מרגישה בהריון.

 

אני כבר משתגעת בנות.. 

 

איך יכול להיות שאני עוד שניה שבוע 8 ואין שום תסמינים שיכולים לרמוז לי על כך שאני באמת בהריון.

 

הרוב המוחלט של הבנות מקיאות ויש להן בחילות בשלב הזה.. אצלי אין כלום.

 

כולן מרגישות את המתיחות האלה בבטן של התרחבות הרחם, אני הרגשתי ממש קצת בהתחלה אבל כבר שבועיים שלא מרגישה אותן.

 

אני עושה ספורט ובכלל לא קשה לי, אני גם לא עייפה במיוחד...

 

איך אני יכולה לדעת שהכל בסדר? איך אני יכולה לדעת שהעובר ממשיך להתפתח ולא נעצר הדופק? (דופק ראיתי בשבוע שעבר)

 

זה הגיוני שאני מרגישה כזו חרדה? אני קמתי היום עם תחושה ממש רעה בגלל כל חוסר התסמינים האלה...

 

אני לא יודעת מה לחשוב, אפילו בכיתי מקודם.. כי אני ממש בלחץ 

 

יש לי אולטרהסאונד בשבוע הבא, כדי לבדוק שהכל בסדר, אני באמת מפחדת ללכת לאולטרהסאונד..

 

אוף אני מרגישה שאני עצובה כל כך כי באמת חשבתי שאקבל "פידבקים" בצורת תסמיני הריון וכך אוכל לדעת שהכל בסדר..

 

אבל זה פשוט לא קורה

נגיד תינוק לא פיצקי אבל לא גדול
אמרו לי שלא כדאי לקנות הרבה ניו בורן השאלה לכמה זמן צריך ניו בורן ומתי אפשר כבר לעבור ל0-3 ? (תכלס גם יש יותר מבחר במידה הזו)

מותרת בהריון? שבוע 26

אווף

היי,

אולי למישהי הייתה סיטואציה דומה:

אולטרסאונד ראשון בשבוע 6+3- ללא דופק, עובר מתאים ל5+6, הנחנו שמדובר בביוץ מאוחר.

אולטרסאונד שני בשבוע 7+3, דופק איטי, עובר מתאים ל6+3

אולטרסאונד שלישי בשבוע 8+2, דופק עדיין איטי, עובר מתאים ל6+0

דבר נוסף שמוזר בבדיקה הוא שינוי של גודל הרחם בבדיקה האחרונה, שנהיה קטן (מ62 מ״מ ל55 מ״מ).

כרגע ממתינים לבדיקה נוספת בעוד שבוע, מבינים שהסיכויים להריון תקין הם קלושים, אך עדיין מקווים לשינוי פתאומי.

 

אולי מישהי הייתה בסיטואציה דומה ויכולה לשתף?

כמה זמן אחרי לידה אפשר לשים התקן? (ככה שלא נאסר באמצע הליך טהרה או יום אחרי טבילה, ככה שלא אקבל ווסת/נכנס להריון לפני ההתקנה.)
ואיך זה בא במקביל עם בדיקת רופא לאחר משכב לידה? האם הטבילה יכולה להיות לפני בדיקת הרופא? האם בדיקת הרופא יכולה לאסור שוב?
ובכלל, כמה זמן אחרי לידה יש ביוץ? ואיך יודעים?

אז.
הייתי בטוחה שאלד רק בחול המועד. ואז התחילו קולות מהרופא שהעובר גדול וכנראה התאריך מוקדם יותר...
וגם אני הרגשתי שכל מאמץ ועמידה קטנים שלי יוצרים לחץ למטה.
ופחדתי ללדת. בעבודה דברים לא סגורים לגמרי, היה ברור לי שאספיק לנקות את הבית לפחות חלקית והיו לי הרבה תכנונים...
חשבתי שנעשה את פסח במקום מסויים והתכניות השתנו.

פתאום תקף אותי פחד וגזרתי על עצמי סוג של שמירת הריון לכמה ימים... עד שארגיש שמסוגלת לשחרר.

והיום היא נגמרה
היה ברור לי שבשניה שאשחרר תוך כמה שעות אני אחרי...
אבל האמת שבנפש אני עוד לא לגמרי רגועה ומוכנה... עדיין מפחדת מצד אחד, ורוצה ללדת מצד שני.
התחלתי סוםסוף לנקות כל מיני דברים שרציתי. מרגישה שהעובר יורד קצת.
וכל מיני דקירות כאלה למטה כאילו עוד שניה פוקעים המים...
אבל הלב לא רגוע... ולא יודעת מה לעשות. מצד שני די לא רוצה להמרח עם זה להמשך השבוע....



מה אני רוצה מכן?
לא יודעת...
הבנה תמיכה ועצות
אשמח....