וזה בא לי בגלים
מציף, מפחיד ושובר לרסיסים
המתח, הציפייה, המחשבות
רוצה להיות ולא להיות.
וזה בא אליי בלילה
כשהכל שקט וחודר
'למה כל כך רע לה?'
אתה בטח שואל.
'נתתי לה כל מה שהיא צריכה, ואפילו יותר
אם כך, מדוע העצב בלבה מסתתר?'
אגיד לך אבא,
מה אשיב לך והכל שלך,
רק דבר אחד חסר לי. ילד לעבדך
שימלא פה את הבית בצחוק ובשמחה
שרק נוכל לנשום לרווחה
לדעת שהצלחנו, שהמסע הזה הסתיים
ילד, שבשבילו שנינו נירתם
כנראה שטוב לה שם לידך,
לנשמה הזו שעוד לא הכרנו
אנחנו יודעים כי הכל מאיתך
ויום אחד היא תהיה פה איתנו.
אבל עד אז
נתחזק באמונה שזה יבוא ברגע הנכון
בבקשה ממך אבא
תתן לנו כוח, אמונה ובטחון.