פורום הריון ולידה (עמוד 2146)

למרות שגם לפני הריון יש הפרשות לבנות

זה יכול להעיד על מחזור/הריון/ביוץ וכו'.

זה היה קטן לא כמו הכמות של הביוץ

הפרשות לבנות בהריון

אבל משערת שאפשר לדבר ישירות עם המעון לראות אם יש מקום.
לגבי מחיר אין לי מושג.
יש גם גן פרטי שאולי יגידו שעדיף בגיל הזה..

היא 2000++ לילד, אבל זה ללא סבסוד

ניתן להגיש בקשה להנחה ואז מקבלים דרגה והמחיר יכול לרדת גם ל1000 ש"ח לחודש.

 

בגדול הרישום כבר היה והתקבלו כבר תשובות האם יש מקום במעון או לא. כך שאת יכולה לפנות באופן ישיר למנהלת המעון והיא תדע להגיד לך אם יש עוד מקום לשנה הבאה

ב"ה!!! תודה.

בעז"ה בקרוב אצל כולן!!!!

וכל אישה תכתוב לך מה היה לה...

אבל התשובה המבאסת היא: אין לך דרך לדעת אם זה ישפיע או לא עד שתנסי

שוב.. מניסיוני דיאמילה גמר את הסיפורים. ובמכון פועה אומרים שהרבה פעצים דיאמילה פותרת את הבעיות אבל בלי התחייבות, כי אין לזה ממש הסבר. מכיוון שדיאמילה וסרזט מקבילים...

רוצה להחליף סוג?
כי את חוששת ששוב יתחילו דימומים אחרי הפרימולוט?

בגדול דיאמילה, פומיניק וסרזט הם אותו חומר פעיל. אבל אף פעם לא ניסיתי לעבור ביניהם.

אם הסיבה שבגללה את רוצה לעבור היא בגלל הדימומים, הייתי מנסה שבועיים עם הסרזט בלי פרימולוט. יכול להיות שלא יחזרו הדימומים ואז חבל סתם להחליף סוג

נחכה לחכמות שיענו🙏

מי שמצליח זה מי שמבין מה הסדרי עדיפויות שלו בכל תקופה
ומוותר על מה שלא הכרחי ומבין שמושלם הוא לא יהיה. ולא הכל יקרה.
מוותר- מוריד מהרשימת משימות להיום .
לא רושם ומתבאס על זה שלא עשה

ומי שלא מצליחה-
זה מי שעדיין מאמינה שהיא מושלמת ויכולה להיות הכל ולהספיק הכל..
ואז..

היא תבוא ותפתח פה שרשור על
איפה נעלמה לי השמחה בחיים
ולמה אני כל הזמן לחוצה
ולמה אין לי סבלנות לילדים
ולמה אין לי סיפוק

בסוף אין אפס
אי אפשר הכל
ומשהו יבוא על חשבון השני

אבל את מה שחשוב לך
את יכולה לבחור להכניס ליום שלך
גם אם במינון שונה מבעבר
זה בהחלט מה שישמח אותך ויספק אותך
אם תצליחי
לא להתבאס במקביל על מה שלא

למעשה
לא חייב לכבס כל יום
וגם לא לשטוף כלים כל יום
ויש לי 5 ילדים ועדיין אני אומרת את זה
וגם לא חייב לקלח כל יום (תלוי בנסיבות)

ממליצה
לכתוב כל יום
מה את רוצה לעשות היום- בדגש על רוצה!!

ומה את צריכה לעשות היום

ולתת מקום לשניהם.

איך יש מינון נכון בין כאלו שאצלם יש הרגלי ברזל והבית כמו מקדש\מוזיאון בקטע טוב כי דורשים מעצמם

לבין זה שבעלי אומר לי בואי נראה סדרה! ואז אני לא מספיקה לבדוק מה לסדר, מה צריך, מה חסר? כי הוא זורם ופה אני צריכה להשפיע עליו? אני לא יכולה להשפיע עליו לסדר את הארון שלו. איך מנחילים סדר?

איך יוצא מצב שלא דוחים ניקיון כשיש אירוע? או מתוכננים ? או שיש יום קבוע לקנייה ולא נתקעים עם מקרר ריק כי לא תכננתי נכון?

יש למישהי סדר מתוכנן כזה מה כל יום? איך מחלקים מטלות שבועיות לימים?

לי למשל נוח לבשל בחמישי בבוקר אז,זה אומר שקניות צריכות להיות לפני.
היתה תקופה שעשינו ברביעי ואז נכנס לי שיעור שרציצי להשתתף בו אז הזזנו לשלישי
לפני הקורונה היה לי סדר קבוע עכשיו פחות כי עוד רק חזרנו לשגרה..
באמצע גם היתה לי תחילת הריון לא פשוטה ועכשיו אני עם פעוט בן שנתיים שמאתגר אותי מאוד בקיצור זה די משתנה אבל לי נניח טוב ככה
מוצש-ראשון איפוס של הבית משבת
שני יום פנוי לסידורים ודברים שצריך או סתם מנוחה
שלישי ניקיון חדרים ובעלי עושה קניות
רביעי שיעור
חמישי בישולים.שישי נקיון וסיום הכנות לשבת
ברגע שנכנסתי לרוטינה די קבועה אז גם אם היו שינויים יתמיד היו היה קל יחסית לחזור לסדר הרגיל..
זמן זוגי נכנס איפה שפחות עמוס ובתקופות של אחרי לידה או עומסים אחרים כמו נגיד שרשרת ילדים חולים היינו קובעים לנו ימים שיושבים או עושים משהו יחד
וכן מוותרים על מה שפחות דחוף.
אני לא עובדת אז משתדלת את המטלות לעשות בבקרים אבל א אני עם קטן בבית וגם מאחת כבר הגדולים חוזרים ככה שזה לא באמת הרבה זמן להספיק מטלות כי יש מטלות של בישול וסדר שצריכות להתבצע עד שהם חוזרים מהמסגרות. ואני למשל לא סובלת לעבוד בערב אז משתדלת שזה יהיה הזמן מנוחה שלי או זמן זוגי אחרי שהילדים נרדמים

יותר מורכב לפחות בהתחלה.
לי אישית יש שגרה שבועית די קבועה אבל לפעמים זה משתנה ובאמת עמוס ולא תמיד מצליחים לעמוד ביעדים בנחת.
אז כן עושים ויתורים ועושים מה שהכי חשוב לעומת מה שפחות.
ועדין לא תמיד מצליחים
וזה בסדר
תני לעצמכם ללמוד מה טוב לכם ואל תצפי שתוך יום הכל יכנס לשגרה קבועה ומסודרת.
את מקסימה ואני עוקבת אחריך גם אם לא תמיד מגיבה וחייבת חהגיד שאת נמיבה לעצמך סטנדרט גבוה ממש
תני לעצמך ללמוד את הדברים לאט לאט
ותהיי סלחנית כלפי עצמך בעיקר גם אם לא הצלחת לעמוד ביעד
בהצלחה יקירה

עם הילדים לבין מי שעובדת.

זה לא יותר קל, אבל כן קצת יותר מאפשר מצד הספקים בבית...

וגם אם מישהי עובדת - לא דומה מישהי שסיימת לעבוד ב13:00 למישהי שסיימת לעבוד ב16:00...

1. זה ה-זמן לבסס שגרה של בית.

קניות- תכירו את הסופר, מתי יש יום עם ירקות טריים, בשרים טריים וכו'. יום השלמות עדיף בשישי כדי לקנות כבר חלות.
זה הרבה יותר נכון מבחינה כלכלית.

כביסות- כמה כביסות נדרשות אצלך בשבוע? תחשבי ותוכלי לסדר לוז של אילו כביסות ומתי...

סדר בבית- ברגע שהבית מסודר באופן כללי הכל הרבה יותר קל. לוקח מקסימוםם חצי שעה ביום כולל הכל(כלים כביסות, לטאטא וכו'...)
מקסימום אפשר לדחות כמה דברים למחרת.

ארגון כללי- לחשב דברים מראש ולא ברגע האחרון. חוסך זמן וכסף.


2. שוב, להחליט על שגרה זוגיות, יום קבוע שאתם יושבים לקפה(אפשר גם בבית, לסדר שולחן מהמם).
אני מרגישה שאני ''לוחצת'' על בעלי לעשות הוא לא עושה. תבואי בזמן שכבר מסודר ותשאלי אותו על מה הוא מוכן להיות אחראי. שייקח כמה דברים באחריותו, ואת אל תתערבי לו בהם. תסמכי עליו שיעשה אותם.
אין שני יורשים לכתר, לכל משימה יש אחראי אחד בלבד!! לכן תתני לו אחריות משלו, וזהו. את לא קשורה לזה, לא מנדנדת, לא אומרת כלום. זה שלו...

3. אין לי שגרת בריאות, אבל משתדלת להקדיש חצי שעה-שעתיים בשבוע, כחלק מהשגרה, לטיפוח.
קשה אבל משתלם


אני מאמינה שכשהכל מסודר הרבה יותר קל!!


עד שכתבתי ראיתי שהגיבו לך עוד...
מקווה שההודעה שלי לא תהיה לך מיותרת😅❤️

זה נשמע קל בתיאוריה,

קחי יום שאת רצוצה, עבדת בחוץ קשה, ילד בכה בלילה ובקושי ישנת, אז איך נראה הערב?

שעה רק לסדר חדר בלאגן שמתבלגן כל הזמן בטטרות, פקקי בקבוקים, פמוטים, אישורים, בגדי ילדים, ומכל הבא ליד. אז את מדברת על לטאטא?

ולא הרגלתי את בעלי לצערי ולא השפעתי עליו בקטע של בוא נסדר!

הוא יותר השפיע עליי בבואי עד שיש זמן פנוי נראה סדרות

ואז אין זמן לבית.

רק כשבעלי בחוץ מבלה עם חברים אני מתמסרת לבית,

כשהוא פה הוא משפיע עלי להתבטל יחד במקום שאני ארתום אותו למה צריך....

 

חצי שעה.
אתם מסדרים מהררר מה שרק אפשר ואז יושבים לסרט עם מגש פירות😋

במהלך היום כל פעם שיש מקום מבולגן אני מסדרת בו 2 דברים.
וככה עד הערב נראה יותר נורמאלי ואפשר לתקתק את השאר...

הבת שלי חולה, היה יום קשוח מלא דברים שעפו באוויר ואפס שעות שינה(טוב הגזמתי, אולי כמה שעות...)
למדתי כל היום וחוץ מזה טלפונים, בירוקרטיות, עבודות, מטלות, משימות...

ערב. בבית.
עשיתי מקלחת מפנקת+ קרמים.
ישלי רשימה של 3 דברים להספיק בלימודים(סיימתי 1 ועוד מעט את השני ואז נשאר השלישי).
אחרי המשימות יש לי 10 כלים מיועדים לשטיפה, טיטוא רצפה וסדר מקומי של 10 דקות.

צריכה להכין רשימת קניות.
אספיק היום- מעולה!
לא אספיק- מחר!
(קניות ביום שלישי...)

כשיודעים בדיוק מה יש, מה צריך לעשות ומה נשאר הכל הרבה יותר פשוט..

נניח כרגע יש רשימה שממתינה:

פמוטים להחזיר

רשת נגד יונים לתלות

מוט במקלחת שנופל-לקנות חדש

היה צריך לשים סדין לאיזה מזרן פעילות לילדים

עד שאני תופסת אותו לבקש ממנו דבר אחד מצטברות עוד מלא משימות

אז איפה יש זמן לסדר

ומי בכלל מסתכל על הארון שלו (מאיפה יש לו זמן)

לא גייסתי אותו להסתכל על הבית

והרי תאומים מספקים עבודה לשניים מבוקר עד ערב שהוא עושה (מקלחות, הכנת בקבוקים ועוד)

אבל יש דברים שאם את עושה המהלך היום ייקח לך כמה שניות, ואם תדחי לסוף היום תיווצר לך עבודה מטורפת.
כמה זמן לוקח להחזיר פמוטים?
ממש דקה.
אבל הדקה הזאת מצטרפת לעוד מלאאאא משימות!
אם תפרידי את המשימות לאורך כל היום בסוף היום לא תישאר לך כמעט עבודה ולא תרגישי שעשית הרבה!!

התכוונתי שהוא צריך להחזיר לחנות

אז באמת יש דברים שתלויים בו (את לא יכולה?)
אבל דיברת מקודם על מוצצים, טטרות, וכו'.
תנסי למצוא מקום לכל דבר.
מוצצים- מגירה גדולה.
סל כביסה- אחד יפה במרכז הבית.
ואז פשוט את עוברת בחדר ולוקחת כביסה כשאת יוצאת, מחזירה שנייה מוצצים, מפנה שנייה את השולחן...
כל השניות האלו חוסכות לך הצטברות של עבודה בסוף היום...

אבל הרבה פעמים בפועל, אצלי בכל אופן -
אם אני בראש של לסדר פה ושם, אני לא מצליחה להיות במקביל עם הילדים.

אולי אפשר לייעד זמן מסוים במהלך היום שמסדרים בו (מלבד הערב), ובשאר הזמן - להיות לגמרי עם הילדים..

אני מחליפה טיטול בחדר.
עכשיו אני יוצאת מהחדר. אם אני כבר יוצאת למה לא לקחת את החולצה שזרוקה לכביסה?
אני גם ככה יוצאת מהחדר והסל כביסה בדרך שלי...

אני חושבת שכאשר הבית יחסית מסודר הרבה יותר נעים וקל לסדר בסוף היום עוד 10 דקות...

אבל זה מאוד משנה מה הסטטוס בחיים.
אצלנו למשל, אין מצב בעוללללם שהסדר בבית יסתכם רק בעשר דק' בסוף היום, אלא אם כן הייתי ממש עם יד על הדופק במהלך רוב היום. גם הסדר במהלך היום לא יהיה רק לשים חולצה הכביסה וכדו'.
יותר ילדים = יותר בלאגן. והוא אינסופי

אם זה משעבד אותך אז לא, אצלי זה עובד כמו קסם.
הבית נשאר מסודר כמעט כל היום (ב''ה היא בלאגניסטית לא קטנה), וזה רק בזכות דברים קטנים...

אולי זה אופי... פעם גם אני הייתי כך, ואי שם בילד השלישי ויתרתי. אולי
גם קשור קצת לבעיות קשב וריכוז (שלא מצליחה להחזיק ראש בכל המטלות).

אצלנו בית מתוקתק זה ביום חופשי ולקראת שבת

מנסה שיהיה סביר ונעים לקום בבוקר בשאר הימים.

לפעמים אני סבבה עם זה ולפעמים פחות.

מניחה שכשיהיו ילדים קצת יותר גדולים אז תהיה יותר עזרה בתחזוק הבית, וממילא יהיה קל יותר לשמור עליו מסודר ונקי.

לי קטנים ממש וכאלו שבאמצע סביבות 10 והם דוקא יותר מבלגנים מהקטנים ממש חחח

יגמור את כל האנרגיות שלו רק על להכנס לראש הזה

ברור שטכנית אם גם ככה יוצאים מהחדר למה לא לקחת את החולצה אבל הסיבה שזה לא קורה היא שזה לא בראש ולשנות את הראש זה כבר הרבה מעבר ל"למה לא לקחת את החולצה"

(למרוצ שלפעמים אני חושבת שאולי שווה להשקיע בזה תקופה עד שזה הופך להרגל ואז זה באמת יכול להקל)

מה שאת מדברת לא קשור להתנהלות בבית
אלא לעבודה זוגית

בכנות
נשמע שאת רוצה לרתום אותו לסדרים שלך,לתוכניות שלך

ואני לא בטוחה שזה מה שהוא רוצה ונכון לו ולקצב שלו

זה בסדר לבקש מהבעל דברים
אבל אם רוצים לתכנן לו''ז שבועי
בעיני זה שיחה משותפת שמה שיקבע אמור להתאים לצרכים של שניכם

לו יש צורך להרפיה וללשבת לראות סדרה בנחת בסוף יום?
לך יש צורך לסדר כל מיני פינות?
דברו יחד ותראו איך נותנים מקום לצרכים שלכם

ולגבי תיקונים בבית
אני אישית מאמינה בכבוד
אומרת לבעלי מה אשמח שיתקן
מדי פעם מתזכרת
אבל לא נותנת פקודות ולא מנדנדת
נותנת לו את האמון והאחריות

נכון
דברים נדחים
אבל נבנה פה משהו אחר
של הפנמה של לקיחת אחריות ולא משחק תפקידים שבו אני המנהלת לגאורה והוא העובד שלי

האמת אין לי מלא זמן. מנסה לרשום לך בקטנה. אצלנו עושים קניות גדולות פעם בשבועיים וקניןת קטנות יחסית של ירקות ופירות בעיקר פעם בשבועיים.ככה לוקח פחות זמן יוצא יותר זול. לגבי סדר משתדלת תוך כדי עם הפיצית ומשתדלת ממש לא לעשות בלגן יותר מידי תוך כדי
זה עניין של הרגל. בעיקרון אני גם לומדת בערב אז ממש עושה מינימום. אחרי שאוכלים ביחד ( ממש משתדלים לאכול כל יום חצי שעה ביחד) אחד מאיתנו שוטף כלים ומנקה ומטאטא. זה לא אמור לקחת יותר מחצי שעה! לפיצית יש ארגז משחקים, זורקים לשם הכל, מה שאין זמן לסדר מניחים בצד העיקר שלא ישאר לכלוך כי זה מביא נמלים ומסריח. אני אחרי זה בעיקרון לומדת אבל אם את לא צריכה ללמוד בהחלט אמור להישאר עוד שעתיים להתקלח ולהתארגן ולראות עוד איזה סדרה אם אתם רוצים. אפשר לעשות תורנות בסידור אם נוח לכם. כל יום תעשי משהו אחר. נגיד אם את רוצה יום אחד לטפח את עצמך, יום אחד לראות סדרה עם בעלך, יום אחד לדבר עם חברה בטלפון ותרשמי לך מראש כדי שיהיה לך יותר מסודר וברור ולא תסתבכי כל פעם עם מה לעשות
אבל מאמוש, זה לא פעם ראשונה שאת שואלת את זה, צריך להבין שדברים לא יחזרו להיות מה שהם היו ולמקסם את היעילות אבל לא הכל אפשר לדחוס ביחד.

בהצלחה!

רק סדרתי בלאגן בחדר בלאגן

והמטבח עוד דורש כלים

ועוד לא הכנתי סלט

ועוד לא התקלחתי ולא הורדתי איפור

עוד לא הכנתי מערכי שיעור למחר

ככה שוב אשן מאוחר לא לפני 12

התאום הבכיין יבכה ויעיר אותנו בלילה

................

 

הרבה יותר מורכב...

ואת מורה, זה אומר שאת גם עובדת בערב.
הלחץ של ההספקים שלך מאוד מאוד מובן.

נראה שכדאי לך לעשות לו"ז שמותאם לנתונים שלך, ולצאת מנקודת הנחה שלא יהיה מושלם.

וזה בסדר גמור!!

בנוגע לבעלך, אולי כדאי לדבר איתו ולהסביר את המקום ואת הרצונות שלך לסדר בבית. אולי הוא יבין ויירתם קצת יותר לעזור. אם כי נשמע שהוא ממש עוזר עם הילדים, אז כ"כ ברור שהוא רוצה גם חופש ומנוחה אח"כ..

עצה שלי - להמשיך לסדר מייד אחרי שמשכיבים את הילדיל, כי ברגע המתיישבים לנוח - כבר הרבה יותר קשה לקום...😏

בהצלחה נשמה!!! תהיי בנחת עם עצמך!! ותדעי שאיןןןן דבר כזה בית מושלם. הרבה פעמים בתים מתוקתקים הם בתים שיש בהם יותר לחץ ופחות יחס אישי לילדים (הכללה לגמרי, תלוי במצב המשפחתי...). ובכל אופן - ברגע שתעשי לך סדר בראש, ותדעי שאת עושה את ההשתדלות שלך - תהיי בע"ה הרבה יותר שמחה בחלקך

אם בחרת להשקיע שעה וחצי בסדר-
את צריכה מראש לפנימשאת בוחרת להבין שזה יבוא על חשבון דברים אחרים
לא לדמיין שהכל יקרה היום
וכל יום תחליטי מה יותר חשוב לך
או ללמוד לסדר סדר יותר חיצוני אולי אבל בפחות זמן ואז להספיק עוד משהו נוסף

אולי נאמר פה, לא קראתי הכל.
1. לשים סל כביסה ופח בחדר, ולזרוק אליהם דברים מייד בסיום השימוש. סיימת להלביש את הילדים, שמים את הבגדים מייד בסל הכביסה, גם את הטטרות. את הטיטול מייד לפי. וככה יש הרבה פחות מה לסדר בערב.
2. לקנות מדיח, חוסך המון זמן של שטיפת כלים ובקבוקים.
3 . קניות באינטרנט- ניסינו לאחרונה וזה מעולה, חוסך המון זמן.
4. לקבע ערב בשבוע שמחליטים שמוקדש לזוגיות, ולא מתכננים בו דברים אחרים. לא משנה מה תעשו, תעשו מה שאתם אוהבים, אבל בערב הזה ברור שרק מסדרים טיפה את הבית שיהיה סביר וזהו. תנסו למצא את הערב הכי נח לעניין, לדוג- אם את מורה, אז עדיף ערב לפני היום החופשי או ביום החופשי שאז יש פחות לחץ של להכין שיעורים למחר ולישון מוקדם.

קודם כל אני מסכימה שזה הרבה בראש יש אנשים שמטבעם יותר מסודרים ומתוכננים ולא רק בעבודות הבית זה די אופי.
ואנחנו שנינו כאלה 🙈

עם הגדול לא מסכימים להוציא יותר מ2 קופסאות זה פשוט כלל בבית.
אחרת גם הוא לא משחק בכלום וגם הכל יותר מבולגן..

הקטנה זה באמת הרבה לאסוף סביבה כי היא מעבירה ממקום למקום אבל בכל מקרה אני כל הזמן מסתובבת בבית אז תמיד לוקחים דברים על הדרך.

אוכל מפנים וזה ישר למדיח.
טטרות מיד לסל כביסה לא זורקים על הרצפה לא על הספה.
אנחנו לא מאלה שאוגרים כביסות..מהמכונה זה למייבש או לתליה.
מהתלייה ישר לקיפול ולארון אין תחנות ביניים..זה עושה פלאים!

בערב שבת יושבים עם לוח שנה ורושמים הכל.
מי מוציא ומתי.
מתי סבתות.
מתי תורים לרופא.
באיזה יום מבשלים.

זה נשמע אולי קשה אבל זאת פשוט שגרה שלנו..

קניות אנחנו מזמינים ולא נוסעים הזמן שלי שווה יותר מ30 שקל משלוח.
עושים תזכורת קבועה בטלפון ומבצעים הזמנה (אפשר לשמור גם הזמנות קבועות..).
מקסימום השלמות קטנות של חלב,חלה על הדרך.

האמת פשוט צריך לעשות הכל כל הזמן.
לא מחכים לערב שירדמו..
הבית כל הזמן בתנועה..
ובסוף יום זה ממש איפוס קטן..



מוסיפה
לפעמיים אני אומרת לבעלי לקחת אותם לגינה ובינתיים עושה ניקיון יותר רציני
שירותים..
כיורים..

וכמובן מחזיקה תרסיסי אקונומיקה בשלוף לסוף היום זה שניה להתיז בכיור ובאסלות.

פעם הייתי מטאטא כל ערב כי אנחנו גרים במושב בבית קרקע ותמיד יש חול וגם חיות 😅
אבל פרגנו לעצמנו אירובוט ששואב ושוטף ואנחנו מפעילים אוטומטית לפני השינה (לא מעיר אותנו..).

זהו נראלי

ואני רוצה למחות על הטענה שאם עושים דברים על הדרך זה פחות הקדשה לילדים 😌
אם הבן שלי משחק בלגו אני יכולה לקפל כביסה (זה לא הרבה זמן אם לא צוברים מכונות..).
אם אני מבשלת הקטנה לידי עומדת על "מגדל למידה" מי שמכירה ומביאה לה סיר או משהו להתעסק בו.
בגילאים קטנים יותר הם באוניברסיטה..או במזרון פעילות..

אני מבינה כמה זה קשה ושיש גם דברים שפשוט צריך לעשות אותם ואי אפשר לדחות, אבל תראי אם את יכולה להקל על עצמך מבחינת הציפיות שלך. אני זוכרת שבחודשים הראשונים היה לי קשה להשלים עם זה שהבית לא יהיה מסודר כמו שאני רגילה, שלא יהיה לי זמן פנוי לעצמי כמו שאני רגילה וכו׳. לא האמנתי שאי פעם אוכל לבשל בזמן שהוא ער. החודשים עוברים ואמנם נוצרים קשיים אחרים (כמו שמישהי כתבה - בהתחלה הם באוניברסיטה וזה יותר קל לעומת כשמתרוצצים בבית וצריך לרוץ אחריהם), אבל הדברים די חוזרים לעצמם עם הזמן. נכון שיש תקופות ונגיד עכשיו אנחנו בתקופה ששוב יש לי פחות זמן לעצמי מסיבות כאלה ואחרות, אבל הרוב מסתדר אחרי החודשים הראשונים/לקראת גיל שנה.
בינתיים הייתי מתמקדת בבניית סדר עדיפויות יחד עם בעלך ועזרה חיצונית ככל שתוכלי (בין אם זה מנקה, מדיח, אוכל מוכן, מייבש וכן הלאה).

לגבי קניות, תפתחי עם בעלך קבוצת וואטסאפ של קניות וכל פעם שנגמר משהו/ עומד להגמר תוסיפו שם וככה שלפני קניות, יש לך כבר את רוב הרשימה מוכנה, וקשה לשכוח ככה דברים.
לגבי תזמון הקניות, כמו שכתבו לך יום קבוע לקניות ועוד השלמות בשישי עובד מעולה.. גם אם את מזמינה באינטרנט, שיהיה ביום קבוע ככה מסביב לזה מתארגנים.

לגבי הזוגיות, כשהופכים להורים, הזוגיות משתנה. צריך לראות איך למצוא זמן בבית, לשטוף כלים תוך כדי שיחה, קיפול כביסה ביחד תוך כדי סדרה.. יצירת ביחד חדש. ומכיוון שיש לך שניים קטנטנים, אולי להכניס אותם לעגלה ולצאת להליכה ביחד. הילדים יירדמו ולכם תהיה הליכה וזמן אחד לשני..

ותובנה שהגיעה עם השנים.. תמיד מוותרים על משהו. אף אחד לא מצליח הכל. סדרי עדיפויות חשובים ביותר. ייתכן ותגלי שלא כ"כ נורא שהכל לא עומד כמו מוזיאון/ שהכביסה כולה מגוהצת/ או שהשולחן מבולגן או כל דבר אחר אבל במקום זה הצלחת לישון קצת/לנוח/ לדבר עם חברה..
לא מכירה אותך אישית אבל את נשמעת אישה מקסימה שרוצה להספיק הכל הכל. אל תהיי קשה מידי עם עצמך, את אלופה בכל מקרה!

אבל יצא שקראנו לבן השני שלנו עם 2 שמות ויש לשילוב בינהם משמעות מיוחדת🙂

הגדול שלי עם שם אחד.
ומניחה שהילדים הבאים שיבואו גם יהיו עם שם אחד בע"ה.

2 שמות אבל באמת זה חריג וזה גם שילוב מיוחד פה השם הראשון ממש לא ישתלב עם השם הזה

פז? פז זה זהב מובחר...
פזית, אליפז וכו'?

וכן חשוב לי אם קוראת על שמה שתרגיש שזה ממש לכבודה

אולי על שם איזה תכונה שלה?

אגב מבחינה חברתית השם דוקא מתאים לסגנון דוקא אבל עבורי הוא מיושן ממש..
אז חשבתי אולי אורה יותר קליל לי אבל שוב הבעיה שזה כאיחו פרשנות של השם ואז זה לא מובהק..
אוף הסתבכתי נראה לי שאוותר על הרעיון ואבחר שם שאני יותר שלמה איתו.
אגב השם המקורינממש שנולדה איתו זה דהביה

אולי זה יעזור

אולי עדי, (במשמעות של תכשיט)
או הילה (נוצץ וכו)

אגב, מה זה השם דהביה?

משמעויות שונות דומות יש

זהר
זיו

עדי זהב?
ביומיום לקרוא עדי (שזה גם מזכיר את הקשר לאותה אישה)
והשם המלא הוא מובהק.
לבת שלי קוראים ככה, שם שני ע"ש מישהי, והשם הראשון קשור לשם השני,
יש יופי בחיבור בין השמות וגם בנפרדות של השם הראשון.
ואת יודעת מה ממש מיוחד? יש עוד מישהי מהמשפחה שקרויה שם שני על שם אותה אחת,
ואמא שלה סיפרה לי שהשם שבחרנו כשם ראשון היה מאוד אהוב על אותה אחת שהבנות קרויות על שמה, אז בכלל יצא לנו מושלם 🤗

אגב, זה גם מביא אותי לרעיון אולי לאותה אחת יש שם שהיא מאוד מחוברת אליו ותשמח שתקראו לילדה בשם הזה.

שהשם הראשון שאני ממש רוצה זה ליבי אז מנסה לראות איך מתחבר בצורה יפה

ממש יפה!

וגם אם כן זה מקובל היום שמות שפעם היו מקובלים עם הטיה, להפוך אותם לשמות עצם
כמו ימית וים
אהובה ואהבה
זיוה וזיו
אופירה ואופיר

ובכלל יש המון שמות עצם בעלי משמעות שהפכו לשמות,
לא הייתי קוראת כשם בלעדי, אבל כשם שני שמתחבר לראשון לדעתי זה יפה

בסוף בענייני שמות מה שנראה נוראי לאחד נראה יפה לשני, להציע זה לא מזיק ויכול לתת השראה למשהו שיתחבר יותר

שלא יודעת מה השם של הילדה.

 

(אגב, ב2 סוגי בתי ספר שונים עם אוכלוסיה הכי שונה בעולם אחת מהשניה)
לוקח בדיוק דקה להסתגל לשם של התלמידה, לא קרה לי שלא ידעתי לקרוא נכון את השם הפרטי..

הטיות זהב שונות:
זהב
זהבה
זהבית
זהב-לי (שם ששמעתי פעם)

אפשר גם פזיה או פזית

ברמה הפרקטית- בעלי היה הרבה יותר בבית.
היו המון רגעים של נחת וביחד שעשו לנו ממש טוב כמשפחה.

ברמה הנפשית אם יש משהו שמלווה אותי מהרגע שהתחילה הקורונה זה ההבנה שיש מישהו שמנהל את העולם בצורה מדוייקת ואנחנו כאין וכאפס לעומת היכולות שלו להפוך הכל בשניה ולחייך אלינו חיוך כזה שמשאיר אותנו סקרנים לדעת מה יצא מכל זה..


הייתי רוצה תקופות של נחת ובלי מירוץ להספיק כלום- רק בלי מגיפה עולמית

ההבנה שאנחנו במערבולת גדולה אבל מנוהלת היטב בידי בורא עולם...שמשהו גדול מתרחש כאן, שאנחנו חלק מהיסטוריה. ממש ככה
וכן, בהתחלה לפחות, בעלי היה הרבה יותר בבית

לעשות ברית מצומצמת.

ב"ה שה' לא ניסה אותנו בחתונה מצומצמת, אבל היו לנו ברית ופדיון מצומצמים מאד(10 אנשים) והייתי שמחה לאמץ את זה להבא.

עם השמחות המצומצמת אני אשמח שימשיכו

להעיר את כולם , לארגן בגדים, שיער, תיקי אוכל ולרוץ לעבודה עם הנשמה ביד.
הרגיעות הזאת של- לקום בנחת, תפילה יחד, אחכ ארוחת בוקר..
אף אחד לא רודף אחרייך, אין לחץ של מבחנים לילדים, בדיקת מחברות וילקוטים...
באחד הבידודים שלנו, הילדים שמעו על הבידוד והתחילו להתעצבן אחרי דקה כבר המריבות היו בשמים, תפסתי אותם ואמרתי להם, חברה במקרה הטוב אנחנו שבועיים עכשיו סגורים בבית תחליטו אם אתם רוצים כיף או סיוט.
והיה כיף!! היה מושלם!!

ברור לי, שעוד נתגעגע לתקופה הזאת ( כמובן בלי הלחץ והפחד של החולים והמשפחות)

בעיקר הלחץ של הבוקר..

מזדהה עם הנחת, קמים בקצב אחר... למרות שהרגשתי לפעמים שהבוקר נמרח והיה לא ממוצה כראוי.

רק שמהר מאוד התחיל הלחץ אחרי הזום שחירפן וטרף את כל הקלפים מחדש 🥴 במיוחד הלעבוד במקביל למעקב אחרי הלמידה שלהם שנהיה בלתי אפשרי

פשוט מאוד
הערך של עבודה או חברים וקריירה התמעטה מאוד בעיני.
אישית הרבה יותר חשוב לי זמן איכות עם המשפחה. שלי.

התקופה הזו לא הייתה אופורית בשום צורה. המון מתחים וקשיים בתחום הפרנסה ותירוצים בזמן שיש עבודה חיונית והורה סטודנט שלומד בסגרים. מאוד לא פשוט לתמרן את הכל.
לא מאחלת לילדים שלי לעבור את מה שאנחנו עברנו.
אבל.. יש הרבה תובנות לחיים.

שהתפתח משמעותית בסגר האחרון
ועכשיו עם השמירה והמצב שלי גם כן תופס מקום
הלואי שהזמן יעבור כבר
ושאלד תינוק בריא בעז"ה

מה התובנה? כמה הכל שברירי ולא מובן מאליו

כמה הכל שברירי ולא מובן מאליו... ממש ממש

שלהיות כל הזמן סגןר בבית זה נחמד בהתחלה, אח''כ זה מדרון חלקלק לדיכאון .. זה גם השתלב לי עם כל תחילת ההריון, אז לא יודעת מה הגורם המרכזי לדכדוך וחוסר חיות, כשחזרתי לעבודה הרגשתי יותר חיות (אני עובדת עם ילדים צעירים אז אין זמן להתמרמר, את כל הזמן בעשייה). וכל פעם שקשה לי בעבודה ואין לי כחחחח אני מיד מזכירה לעצמי שהסגר לא באמת עשה לי טוב, באיזה שהוא שלב הייתי חייבת להרגיש עשיה וסיפוק מעצמי.

איפה האיזון אבל בין ה doing ל being
זה מה שאני שואלת את עצמי...

לא ברמה של החתונה שלי של עשרים איש בגינה, אבל כן ברמה של משפחה וחברים קרובים בלי כל ה"מוזמני לא נעים"

אבל נראלי שאם תהיה ברית בעז"ה (אני פשוט לא יודעת מה יש לי), ישמצב שהיא תהיה גדולה כדי לפצות קצת על החתונה😅

ככה התחתנת?
שיואו מיוחד... וככ לא פשוט
נראה לי זה לאנשים מיוחדים ממש
בשעה טובה בעז"ה בידיים מלאות

לאורך כל התקופה הרגשתי שמה שהכי קשה לי זה חוסר היכולת לתכנן. גם משהו שמתכננים הרבה זמן יכול ליפול ברגע אם מישהו נכנס לבידוד או לא מרגיש טוב, או תקנות שפתאום משתנות.
אני חושבת שזה לימוד חשוב, להוריד שליטה ולהבין שהקב"ה קובע בסוף מה יהיה. תמיד ידענו את זה אבל הרגשנו שבכל זאת אנחנו קובעים, ועכשיו היינו חייבים להפנים שבאמת הקב"ה קובע, וכמה שנתכנן הכל יכול להשתנות ברגע, ולנו נותר רק לעבוד על עצמנו בתוך המציאות, להישאר רגועים ולא להילחץ מהשינויים...

זה היה קורס מזורז

שלא הפסיק לעלות פה במדינה.
פתאום ילדים הולכים עם מכנס קצר וסנדלים בגשם
זה היה סיוט מסוייט אבל בראיה כללית לאחור, יש בזה משהו טוב שלא הכל נגיש בכזאת קלות
וצריך לחשוב מה באמת קריטי ומה קצת פחות
וגם התחדד לי מאוד ההבדל בין קניה לצורך לבין חווית קניה.
היום אני יכולה לבחור מראש אם לצאת לקניות או לצאת לחווית קניות שזה נחמד 🤗

וגם בתחום הקריירה, לפני תחילת הקורונה חיפשתי עבודה והיו טונות משרות נחשקות והשכר האמיר,
אח"כ התחילה הקורונה והכל צנח בבת אחת,
ולאט לאט השתקם והיה מדוייק יותר.
כרגע מקווה להתאוששות סופית של השוק בעוד כמה חודשים, אבל מאמינה שהשוק יהיה מדוייק יותר ויביא לצמיחה נכונה יותר ולא מפוזרת מרוב שפע כמו שקרה בכמה ענפים

לגמרי הסתפקנו פה בנעליים שהיו בבית גם אם לא בדיוק מתאים לעונה/למידה כי פשוט לא היה איך לקנות

את האפשרות לקום מאוחר בבוקר

ו... זהו!

כמה כיף להיות בבית

וכנראה היה ביוץ מאוחר ב״ה ראו אחכ עובר עם דופק ב״ה הכל היה בסדר אחכ
מבינה את המתח לא פשוט ❤️בע״ה שיהיו בשורות טובות!!!

בטח ובטח כשמדובר בהריון, זה מכפיל את עצמו כפליים

התשובה לשאלה שלך- הכל יכול להיות, יש סיפורים לכאן ולכאן
רק הזמן יגיד האם מדובר בביוץ מאוחר או חס וחלילה בהריון שלא מתפתח

חיבוק גדול ובשורות טובות!

חיבוק
עשית בדיקת בטא? מה היתה התוצאה?
המחזורים שלך סדירים? מה אורכם בד"כ?

זה החודש הראשון שאני מנסה להיכנס להריון וב״ה נקלטתי,
עד עכשיו הייתי עם גלולות והמחזור אף פעם לא היה סדיר..
מחזורים קצרים של 3-5 ימים.
עשיתי בדיקת דם שלושה ימים אחרי שגיליתי על ההריון ויצא 289.

כוונתי, בין היום הראשון למחזור עד המחזור הבא?

בעז"ה מתפללת איתך שהכל תקין ויתפתח כשורה
כן הייתי ממליצה לך לעשות בדיקת בטא נוספת כדי לראות הכפלה תקינה (כל יומיים פי אחת וחצי)

לדעתי סיכוי גבוה שזה באמת עדיין מוקדם מידי. חכי שבועיים ונקווה לבשורות טובות

כי ווסת מגיעה 14 יום לאחר ביוץ ובדיקת הריון ביתית מזהה רק מאיחור אלא אם כן כתוב אחרת.

אז בעצם ה2.4 היה לפני עשרה ימים, את אמורה להיות עכשיו סביבות שבוע 6 בסך הכל...

תתעודדי!! שבוע 6 בדרך כלל לא רואים עובר\דופק עדיין. חכי שבועיים. כמו שהרופא אמר..

היה ביוץ מאוחר
בהצלחה יקירה!

ולכן לא הולכת באולטרא ראשון לפני שבוע 10. גם הפעם הלכתי בשבוע 10 ואמרו לי שאני בשבוע 7

אצלי קרה בדיוק אותו דבר
בטא מעל 400 אחרי בדיקת הריון חיובית
אולטרסאונד בשבוע 8
רק שק הריון
רופא הפנה לאולטרסאונד בעוד שבועיים
לצערי הסתיים כמה ימים אח"כ בהפלה
מקווה שאצלך יהיה אחרת
בשורות טובות🙏

בדיקת בטא 400 בערך .כשהגעתי לרופא בשבוע שש הוא אמר שהשק הריון לא תואם גיל אבל חוץ מזה גם המיקום שלו ברחם ועוד פרטים עליו לא היו תקינים ככה שזה נתן אינדיקציה די ברורה שההריון לא תקין .הרופא אמר לחזור אליו עוד שבועיים אך למזלי כבר באותו שבוע ההריון נפל..
כל עוד הרופא לא אמר לך משהו כזה זה גם סימן טוב .בעזרת ה' הכול יהיה תקין אצלך .

אבל זה עניין של אופי. אני לכיוון האדישות מאשר החרדתיות 🙈

רוב הסיכויים שהכל בסדר ושהבחילות יחזרו חח (או לא) התופעות באות והולכות אבל אם זה ירגיע אותך תלכי להבדק סתם כדי שתוכלי לנשום בע"ה הכל בסדר

טוב וללא בחילות תלכי להבדק

ובדיוק הייתי בטיול בחו"ל ודאגתי

זה קורה להרבה

בחילות לא מעידות על תקינות ההריון ואין מה לדאוג מזה

להפך תשמחי על ההרגשה הטובה ותקווי שהבחילות גם לא יחזרו.

קשה להבין מה את מגדירה כ'כמעט חיובית'..

אצלי נגיד הפס ממש נחלש אחרי ביוץ , מאמינה שכל גוף זה אחרת..
תחכי עוד 4 ימים ותעשי בדיקה בהצלחהה

לכן שאלתי

יש פסוק בתהלים... שאני תמיד מכוונת בו בהריון.. הצילני מדמים- דוד המלך התכוון כמובן למשהו אחר.. אני ממש מכוונת על דימום בהריון..
זה דבר ראשון שמרגיע- תפילות!
ואם בנפש תהי רגועה- החלומות ירגעו...
בעה שתצליחי לשחרר,
ושיהיה הריון תקין!!

באסה😒

ייחסנו את זה למזג אויר ולצינון אבל אולי לא

אוףףףף

אצלנו זה לא ברמה כזו ב"ה. מידי פעם, אבל עם העומס שיש בעבודה ובעל במילואים לא מעט, זה ממש לא מתאים לי

אבל השארתי אותה בבית(נראלי זו הייתה טעות)
מבינה ככ את העומס, הכי קשה כשנמצאים לבד בלי בעל...
קשוח מילואים😓

מתחברת ללמה הזה. אין דרך לדעת כלום אצל הקטנטנים האלו.. סימן שאלה אחד גדול, תמיד זה אולי אוזניים, אולי שיניים, אולי בטן, אולי קורונה, אולי אולי אולי..

קורונה בדקנו אתמול-שלילי
בטן-אין לה שום תסמינים של שלשולים או הקאות
שיניים - גם ביום, ובכאלה הפסקות מוזרות? קצת לא אופייני, וגם לא אופייני לשיניים הקודמות שיצאו לה
והיום היא קמה סבבה, כבר חשבתי שתלך מחר למעון ועכשיו לדעתי יש לה חום שוב ואם היא לא שוכבת במיטה היא דבק בכייני👿

מנסיוני זה אמור לעזור לגירוד ממש מהר.

מסכן כבר מיום חמישי בלילה מתגרד. רק במוצש קיבלתי הפניה והוא עדיין מתגרד. העיר אותנו בלילה מסכן.

וברוך השם הצלחתי להשיג תור לרופאה לעכשיו

ואני צריכה להוסיף מינון של טינדן.
מסכן שלי.
ולהפחית מהמינון של האנטיביוטיקה שאמרו לי בטרם.

נס שהלכתי אליה.

הפניסטיל כמו קסם

מעניין אם גם במכבי החזירו.
התוקף אחרי הפתיחה גם ארוך יותר.

לפני שבועיים בערך.
באמת תקופה ארוכה היה להם רק טינדן, עכשיו זה חזר ב"ה
(אם כי להבנתי אמורה להיות להם אותה השפעה...)

הייתרון של הפנסטיל זה התוקף אחרי פתיחה.

אנחנו בכללית.

לכן עדיף לנסות פניסטיל

ביקשצי במפורש פניסטיל איזה מרגיזים הם

הרופאות שלנו יצאו לחלד. אז אנחנו תקועים בין רופאים.
קצר בתקשורת.
אני אשלח בקשה.

פשוט של חברות שונות...
אפשר אולי דרך האתר לבקש מרשם

זה עיקרון וזה מעצבן אותי.
יש קטע לכללית בכל הנוגע למרשמים והפניות.
מוציאים את המיץ כאילו יוצא להם מהכיס.

הילד שלי בוכה כל לילה ומתגרד. אשכרה בעלי קילח אותו ב2 לפנות בוקר כדי להרגיע את הגירודים.

אני עצבנית עליהם עוד מקודם.

ומובן ככ!!
גם אצלי הייתה מתעוררת מגירודים בלילה....
קשה!!!

כולו מתוסכל.
מתגרד ויורד לו קצת דם
הלשון שלו שלו מלאה בנקודות. העורף הגב הבטן עד לאיזור התחתונים.
הוא לא גמול בלילה אבל ביקש מאיתנו הלילה תורידו לי את הטיטול מגרד לי. מסכן.

אז לא רלוונטי מה ששלחתי לך בפרטי🙈
רפואה שלימה🙏🙏🙏

אני אחת כזו שבחרדות בכל הנוגע לילדים שלי.
ואני אבוא לרופאה יום אחרי יום ועל כל שינוי שיש לילד שלי.

הפוסט הזה חשוב.

היה לנו חודש שלם שהקטן הקיא! חודש!!!!
לא מצאו כלום ובאתי לרופאה כל הזמן עד שבסוף החליטב לתת לו תרופה נגד דלקת ריאות והופ. נעלם.

ועשו צילום והכל ולא ראו.

אם זה אותו דבר פניסטיל וטינדן ואני מבקשת פניסטיל שיביאו פניסטיל.

פעם הוא קיבל פניסטיל על משהו אחר שהיה לו תוך יום וחצי נעלם הכל.
אז למה לסבך?
אני עצבנית סליחה🤕🤒

וזה נחשב גנרי אז הם מביאים מה שיש

ואני אלך ואחפש איפה יש.

זה גנרי

בהצלחה

תסכול הדימומים האלה.

ואני לא סובלת גלולות!!!
(לא זוכרת כל יום לקחת !! צריכה 2 בשביל שלא יהיו כתמים!! השמנה!! דיכאון@!)

נובה רינג אי אפשר בגלל ההנקה

תסכול!!!

מה עושים???

של שנים,
אז זריקות דפופרוברה, אחת ל3 חודשים, העניין הוא שבשימוש ארוך טווח זה חזר יותר במניעה גם מעבר ל3 חודשים

לי נאמר שזה אגרסיבי מאוד, ולא מתאים לשימוש למי שרוצה באופן זמני, גם אם זה כמה שנים.
יש לזריקות הרבה תופעות לוואי. ועוד כל מיני.
בקיצור, גם אני שמעתי על זה בהתלהבות בהתחלה,, ודי מהר התברר שזה לא כל כך מלהיב...
בהצלחה!

ועדיין, יכול לעזור לגבי הדימום והשכחה

יוצר הרבה כתמים וזה חומר שאי אפשר להפסיק- זו זריקה אחת ל3 חודשים ואין דרך לחזור אחורנית ולהפסיק את הפעולה של החומר במידה ומתחרטים/יש דימומים בלתי פוסקים.

אבל אנו בלי נסיון אז הגיוני שטועה

אבל חלק מתופעות הלוואי שלו זה דימומים בין ווסתיים.
הוא כמעט 100% בטוח ולכן מומלץ במגזר הכללי. אבל במגזר שבודק ולוקח בחשבון כל דמם אפשרי זה פחות רלוונטי.

שלא בדימום מההתקנה ( כמובן ייתכן אבל פחות סביר)
אצל הרוב המוחלט זה כתמים ודימומים קלים שמאוד מאוד מעצבנים אבל לא בהכרח אוסרים

ולכן הכי חשוב זה לקבל הנחיה מפורטת מרב מתי אתם נאסרים ולהיזהר ממש לא להאסר מדין כתם.
בעז"ה שתצלחו את זה בלי להאסר בין מחזורים

לדעתי כדאי לתת לזה עוד קצת זמן ולתת לגוף להסתגל. מציעה לך לקבוע לעצמך נקודת זמן שאת מקבלת החלטה מחדש אם להשאיר את ההתקן ועד אז לא חושבת על זה

אם ההורמונים לא טובים לך אז שווה להתאמץ לתת לזה צ'אנס, בייחוד שכנראה תרצי שוב למנוע בהמשך החיים, כדאי שתדעי איך הגוף שלך מגיב לכל אמצעי, והאם כדאי לך בפעם הבאה לנסות שוב התקן, אולי מסוג אחר

בהצלחה!!

מידע שלי על התקנים לא הורמונליים (התקנתי עכשיו את הרביעי שלי)
לא הצלחתי להבין כ"כ את ההודעה שלך.
מתי הפסקת גלולות? האם קיבלת מחזור רגיל מאז?
הדימום אחרי ההתקנה מה הוא היה? מחזור? מתי הוא התחיל ומתי הוא נגמר?
האם העיכוב בטהרה היה בגלל דימום מוגבר או כתמים?

לבנתיים אכתוב משהו כללי, אחרי הפסקת גלולות יכול לקחת זמן עד שהגוף מתאזן. יכול להיות שהבלאגן בגלל זה ולא בגלל ההתקן.
התקן עלול לגרום לדימום מוגבר והכתמות לפני ואחרי הוסת. אבל לא לדימומים בין וסתיים.

לכן:
מבחינת הלכה, התקן מומלץ לפי פסיקה שהולכת בנוח עם ההתקן. כתבת שאתם מתייעצים על כל דבר. צריך לבחון האם הפסיקה תואמת את המציאות של התקן. ואם לא, לוותר על אחד הצדדים (להחליף את המען לשאלות בעניין ההתקן באופן קבוע ע"י רב מומחה יותר מהרב שלכם) או להוציא את ההתקן.

מבחינה רפואית, אם את נתקלת שוב בדימום שהוא לא מחזור, כדאי לחזור לרופא לבדיקה.

התחלתי לקחת גלולות בהנקה, לקחתי בערך חודש וחצי ברצף (בלי הפסקה למחזור) ואז ישר עברתי להתקן. היה דימום חזק שבוע אבל לא ידענו שאוסר אז התחלתי שבע נקיים רק כמה ימים אחרי שהוא נגמר (בהתחלה אמרו לנו שהדימום לא אוסר ורק אח"כ כששאלנו גילינו שבכמות כזאת הוא כן אוסר)
אחרי המקווה לא הסתכלתי בכלל אבל הרגשתי שזה לא סתם כתמים כבר, והיו לי כאבים מטורפים, אז התייעצנו עם רב והוא אמר שמכמות מסויימת של כתמים על צבעוני כבר חייבים להסתכל. אז הסתכלתי והיה כתמים ממש גדולים, לא דימום חזק אבל כן דם טרי ממש ובכמות גדולה בניגוב. אז נאסרנו ועכשיו אנחנו בודקים מתי אפשר להתחיל 7 נקיים...
אני עם עבר של דכאון אז ממש לא אופציה מבחינתי לחזור להורמונים, זה מדרדר אותי ממש.
ולפריקה- אני ממשפחה שכולה, הימים האלו היו גם ככה מטורפים, אני עוד מעט צריכה להתחיל עבודה חדשה תובענית, בניתי על ימים של נחת סוף סוף אחרי המקווה ויום הזכרון ועכשיו שוב זה...

שלא תדעו עוד צער.
מקווה שמעט מנחם לדעת שכל עם ישראל איתכם באבליכם.
איך את עכשיו?

לגבי ההתקן, יכול להיות שהדימום האחרון היה מחזור רגיל ועכשיו תתחילי איזשהי שגרה,
אבל בגלל שאת מתארת כאבים חזקים (כאבים רגילים של התקן זה כאבים עמומים, אולי מעט דוקרים אבל לא כאבים חזקים)
אז לדעתי כדאי להיבדק ולוודא שההתקן במקום שלו (בדיקת אולטרסאונד) מקסימום הבדיקה תהיה לחינם. נשמע עדיף מאשר להמשיך עוד כמה חודשים כאלו.
תרגישי טוב ומקווה שכל הבלאגן יהיה מאחורייך בהקדם!

שבת שלום 🌺

עכשיו דיברתי שוב עם רב, לא בטוח שנאסרנו, בכל מקרה אקבע תור לרופא... הכאבים החזקים ממש היו רק ערב אחד ועוד קצת ביום שאחרי

ברמת העקרון אנחנו משתדלים להחמיר, אבל פה לגמרי הלכנו על הפסיקות הכי מקלות

אשמח לעזרה אם כך אם זה בסדר-
צריכה גם סדר בעניין ההתקנים..
אם אני מגיעה לרופאה חודש ו3שבועות מהלידה לבדיקה- היא יכולה לשים לי במקום? או שאני צריכה לחזור אליה בפעם אחרת? אבל אז איך אני מונעת במקווה כי תכלס אחרי בדיקת רופא אני מתחילה 7 נקיים.. אבל אם היא שמה התקן, ומדממים הרבה- מתי צפי להטהרות?
ואיזה התקן עדיף... תכלס אני יותר מעדיפה נובה רינג, אבל בעייתי כרגע עם ההנקה. אצטרך להתחיל עם הנובה רינג יותר מאוחר. אלא אם כן ההתקן יהיה לי טוב....(בחיים לא ניסיתי)

בעיקרון בבדיקת רופא אם הבדיקה תקינה והכל בסדר אפשר במקום להתקין את ההתקן.
אם לא, אז צריך קודם להחלים מהלידה.
לגבי טהרה ומניעה זה אכן מורכב.
אבל הפרט הכי חשוב זה האם אתם הולכים לפי פסיקה שהכנסת התקן מטמאת או לא.
אם היא מטמאת אז אין ברירה, עדיף להתקין כמה שיותר מוקדם ולהחלים מהדימום של הלידה וההתקן ביחד.
אלא אם את מעדיפה קודם לטבול ואז להיטמא. שוב, החלטה אישית.

לפי הפסיקה שלא מטמא, יש כמה אפשרויות. או להתקין לפני שבעה נקיים, ואז זה פותר את בעיית המניעה אבל עשוי לסבך ולדחות מעט את הטבילה.
יצא לי גם להתקין ביום החמישי לשבעה נקיים. קיבלתי הדרכה אישית מהרב לבדוק ביום החמישי לפני ההתקנה, ואז ביום השביעי שהיו כתמים הוא אמר לי לא לעשות בדיקה פנימית שעלולה לאסור ואפשר להסתמך על הבדיקות הקודמות (עשיתי ראשון שלישי וחמישי) ולטבול.
האפשרות הכי נוחה הלכתית, זה להתקין אחרי הטבילה ואז לא להיאסר כלל.
באפשרות זו אכן עולה שאלת המניעה. יש כמה גישות של רופאים שיצא לי להיתקל.
הייתה רופאה שאמרה ש14 יום אחרי קיום יחסים אעשה בטא שלילית ובאותו יום אבוא אליה (סידרה את זה מול המזכירה) זאת הגישה הכי מחמירה שנקלתי בה.
יש רופאים ששואלים על העבר עם הנקה מלאה, בסמיכות ללידה הם סומכים על זה.
אם ההתקנה בסמיכות לטבילה (אחריה) אפשר לשקול להימנע מיחסים עד אחרי ההתקנה.
אפשרות נוספת זה לשלב אמצעים מקומיים לליל הטבילה.
ואז השילוב של: סמיכות ללידה+ הנקה מלאה+ שני אמצעים מקומיים אמור להיות מהדרין מבחינת להתקין התקן.
במצב שאין הנקה מלאה אני לא יודעת מה ההנחיות.

בעיקרון בדיקה אחרי לידה כלול בסל ואת מקבלת בחינם בקופה.
התקנה לא נכללת (לפחות לא באופן מלא) ולכן מסדירים את התשלום מול הרופא עצמו. את ההתקן קונים אצלו או בבית מרקחת קרוב וחוזרים להתקנה (תור בהמשכים כזה)

אומרים שכל רופא יודע להתקין. לדעתי ככל שהרופא מומחה ככה ההתקנה יותר מקצועית ויש פחות בעיות. אז ממליצה ללכת רק לפי המלצות.

בהצלחה!

איך שהדברים מורכבים

😬

ומצטרפת⬆️

אבל סתם פחות מגיבה..
בעיקר משתדלת לעקוב לניהול..

עמוסה בדברים טובים ב"ה.

קראתי דיאטה וקורסת סופית כאילו בגלל הדיאטה..
והתחלתי ממש להזדהות!
חח

מחמם את הלב ההתעניינות שלך.
צריכה עוד מעט ללדת..
לא מעכלת..
נעה בין פחד לביטחון באבא שבשמים.
בין רצון ללדת כבר לרצון שהעולם ימשיך ככה בלי אתגרים חדשים..
בין תקוה לנס לבין ניסיון להכין את עצמי לבאות..
תתפללו עלי.
הכי חשוב לי שאהיה שמחה. שיהיו לי כוחות.
אם זה יהיה המצב, כל השאר כבר יהיה בסדר בעזרת ה'..

בס״ד

איזו מערבולת של רגשות!!!
כל-כך מובן כל מה שאת מתארת!

ולגבי הסוף, כמה שאת צודקת...

לקח לי זמן להבין את זה, אבל באמת שזה העיקר. השמחה.

אני זוכרת איך סיפרת שעל אף הכל, זכיתם במתנת השמחה במשפחה. שהילדים שמחים. שהם גדלים בריאים בנפשם ב״ה. בע״ה שזה ימשיך כך, עם שמחה! חוסן! וכוח! לך, לבעלך ולכל השבט היקר ❤️

אני מתפללת עליכם קבוע בהדלקת נרות (חוץ מהפעמים הנדירות שאיכשהו לא מתאפשר לי לשבת ולהתפלל). ואני מאחלת לך מעומק הלב לידה קלה, בבריאות ושמחה!!! הלוואי ונשמע בשורות טובות!!!

שולחת לך המון כוחות והמון אהבה, אמא יקרה וגיבורה שאת! ♥️

ותודה שהזכרת לי מה חשוב בבוקר מדוכא

או שאני עוצרת באמצע ההנקה ולוחצת וזה משפריץ בזרם על כל הפרצוף, וקצת נכנס לאף,
אפשר גם לשאוב / לסחוט כמה טיפות לכוס ולטפטף את זה.

אני כמעט לא מניקה אבל קצת בשביל לטפטף כן יש לי בע"ה. אנסה, יותר קל מלקנות מי מלח.

לי יש את הטיולון הזה, לא ממליצה בכלל

יש בקניון ברמות בייבי סוכר ויש מוצצים נראה לי בתלפיות

אבל כתבו לך גם על בזאר שטראוס בבית הדפוס, באמת יש שם טיולונים וכל מיני מוצצים בקבוקים בגדים ושמיכות וכו. 

וחברה היתה ממש לאחרונה בבייביסטאר ואמרה שהשירות שם היה על הפנים.

וטובים.פחות מכירה חנויות בירושלים או בדרך מהשפלה..
יש להם דגם שנקרא גואי פאקט שמתקפל בקלות וממש נוח ממליצה לבדוק עליו ולברר איזה חנויות יש בקרבתך ואפשר להתקשר לשאול אם יש אותו שם

אבל זה לא באזור הזה..
ויש את בזאר שטראוס, יש בגבעת שאול (רחוב בית הדפוס)

יש שם חניה חינם בחניון

לא משהו בכלל

שימש במסירות כבר שני ילדים.
קניתי דגם עם פגוש קדמי.
בזמנו עלה לי 550.

היא נמוכה
והגלגים לא נוסעים חלק

יש לה יתרונות בהחלט, אבל מבחינת ההגוי- על הפנים.

ממליצה מאוד, נוח ולא מסובך. משרת את מטרתו...( היה לנו אחד נוסף שנשבר בסוף כי עלה נליו אוטובוס ....אז לא קשור לאיכות עצמה.)

אפשר להזמין מהאתר , וזה נגיע עד הבית כולל משלוח. בחנויות לפעמים זה עולה עד 459

קניתי בהמלצה של חברה לפני כמה שנים.
יש לו שלד חזק וגלגלים מעולים, נהנית מאוד להסיע אותו!!
גם אצלי הגגון מתפרק וזה קצת מבאס אבל זה הדבר היחיד שהפריע לי.

שימי לב שיש כמה דגמים. מומלץ מאוד להגיע לחנות ולראות בעיניים, המלצה כללית בלי קשר לחברה מסויימת...

בהצלחה!

יש חוסר זרימה בגלגלים
גם חברה שקנתה אמרה שהיתה צריכה להוציא ולשמן אותם
הצורת קיפול שלהם מעולה
וגם הגגון הוא מלא עם תוספות
לי ממש קשה הגלגלים
מרגישה שהיא לא זזה

והגלגלים שלה פשוט מעולים!
כנראה יש לכם דגם אחר.

אני אחרי בוגבו
קשה לי לעבור למשהו אחר

היית חולה, הגנת עליה. תשדרי לה שאת עושה את זה לטובתה. שאת אוהבת אותה.
תטפלי בה מה שאפשר עם מקסימום הגנה וזהו.
לשלב בין הצורך במגע עם מסיכה לבין הצורך לראות אותך (קצת מרחוק) בלי מסיכה (בהנחה ואת חושבת שבאמת המסיכה נחוצה)
אם את מניקה אז כנראה שתקבל דרך החלב נוגדנים למחלה.
ככה גם בפרידה מהגן, גם בקבלת חיסון ובכל התמודדות בחיים.
גם כשתבכה שלא מקבלת ממתק וכו'.
לאהוב, להרבות בדיבור ומגע, לפנק, אבל גם לדעת מה לא להיענות לצרכים מתוך טובת הילד.
בע"ה היא תגדל נפלא.

ומציעה כדי להקל עלייך, לשחרר אפילו בעזרה מקצועית את מה שאת חווית כדי לייצר את ההפרדה הזאת.
אגב כדי לגדל ילדים עם חסינות ושלא יהיו סופר רגישים, צריך מדי פעם גם לתת להם ליפול ושילמדו לקום לבד.
תזכרי את זה כשהיא תלמד ללכת