איך יוצרים סדר ושגרה קבועה בבית?Batyam

הניק הרגיל שלי שמור לי במחשב הביתי, היום את ההודעה על המטפלת כתבתי מהעבודה כשלא הייתה לי סיסמא-אז החרתי אחת שקרובה אליה. שתי שאלות לי:

 

 

1. עם לידת התאומים עומד לרשותנו פחות זמן מהרגיל ואני מרגישה שלא ביססתי שגרות קבועות בבית (מתי קניית אוכל? מתי השלמת קניה? איך ומי מסדר את הבית אחרי בלאגן של תינוקות? למה זה כל הזמן אני?) הכול משתנה מסביב וגם חלוקת התפקידים. בעלי עוזר עם הילדים אבל בגלל שיש כפול עבודה זה נראה כאילו זה המון עומס עדיין על כל אחד. 

אני ובעלי טיפוסים זורמים, שלא יקרה כלום אם לא ננקה יום מסוים אם יש משהו באותו יום אבל בסוף סתם יוצא מעפן ואני מתבאסת שלא החמרתי עם עצמי והצבתי סטנדרט.

איך בערב אחד מספיקים גם (להכין עבודה למחר, להיות עם הילדים, לרקלח אותם, לנוח, לנתארגן ליום המחרת, לסדר את הבית, כביסות, בקבוקים, כל זה?) איפה יש לכם זמן לנוח, לקרוא, זמן לנפש?

טיפים לג'ינגול בהכל יתקבלו בברכה.

נניח שיש ערב מ6 עד 12 בלילה- איך דוחסים לתוכו ומה?

 

2. איך מצליחים בזוגיות כשהכל מסביב עמוס ומתיש ואין כח וזמן וסבלנות ונהיים ציניים ורוצים רק שהשני יתחלק בעול? זה משפיע...

 

3. איך המוצלחות מביניכן עוד מספיקות לאכול בריא, לעשות הליכה, למצוא זמן לעצמן ולפנאי בכל העומס ואפילו זמן לטיפוח ולישון בשעה מעולה ולשתות מלא מים? הכל מבולגן לי בחיים כרגע.

 

 יש אנשים שאשכרה גם אם יהיה סמנכ"ל עדיין מוצאים זמן לעשות הכל מצוין ועוד לעזור לאחרים ולכל העולם ולהרים ולפונים ולהתעניין באחרים ויש כאלו שבקושי עם המשימות שלהם מתמודדים.

 

ושאלת השאלות-איך עושים הכל בשמחה?

 

 

 

ממש מתחברת לשאלות ולתחושותאמא ל2 אוצרות
נחכה לחכמות שיענו🙏
מי אמר שמצליחים??🤭😊זהר מרים
מי שמצליח זה מי שמבין מה הסדרי עדיפויות שלו בכל תקופה
ומוותר על מה שלא הכרחי ומבין שמושלם הוא לא יהיה. ולא הכל יקרה.
מוותר- מוריד מהרשימת משימות להיום .
לא רושם ומתבאס על זה שלא עשה

ומי שלא מצליחה-
זה מי שעדיין מאמינה שהיא מושלמת ויכולה להיות הכל ולהספיק הכל..
ואז..

היא תבוא ותפתח פה שרשור על
איפה נעלמה לי השמחה בחיים
ולמה אני כל הזמן לחוצה
ולמה אין לי סבלנות לילדים
ולמה אין לי סיפוק

בסוף אין אפס
אי אפשר הכל
ומשהו יבוא על חשבון השני

אבל את מה שחשוב לך
את יכולה לבחור להכניס ליום שלך
גם אם במינון שונה מבעבר
זה בהחלט מה שישמח אותך ויספק אותך
אם תצליחי
לא להתבאס במקביל על מה שלא

למעשה
לא חייב לכבס כל יום
וגם לא לשטוף כלים כל יום
ויש לי 5 ילדים ועדיין אני אומרת את זה
וגם לא חייב לקלח כל יום (תלוי בנסיבות)

ממליצה
לכתוב כל יום
מה את רוצה לעשות היום- בדגש על רוצה!!

ומה את צריכה לעשות היום

ולתת מקום לשניהם.



עצה חמודה אבלBatyam

איך יש מינון נכון בין כאלו שאצלם יש הרגלי ברזל והבית כמו מקדש\מוזיאון בקטע טוב כי דורשים מעצמם

לבין זה שבעלי אומר לי בואי נראה סדרה! ואז אני לא מספיקה לבדוק מה לסדר, מה צריך, מה חסר? כי הוא זורם ופה אני צריכה להשפיע עליו? אני לא יכולה להשפיע עליו לסדר את הארון שלו. איך מנחילים סדר?

איך יוצא מצב שלא דוחים ניקיון כשיש אירוע? או מתוכננים ? או שיש יום קבוע לקנייה ולא נתקעים עם מקרר ריק כי לא תכננתי נכון?

יש למישהי סדר מתוכנן כזה מה כל יום? איך מחלקים מטלות שבועיות לימים?

קצת קשה למצוא "תבנית" שתתאים לכולם אבל מנסהאני זה א
לי למשל נוח לבשל בחמישי בבוקר אז,זה אומר שקניות צריכות להיות לפני.
היתה תקופה שעשינו ברביעי ואז נכנס לי שיעור שרציצי להשתתף בו אז הזזנו לשלישי
לפני הקורונה היה לי סדר קבוע עכשיו פחות כי עוד רק חזרנו לשגרה..
באמצע גם היתה לי תחילת הריון לא פשוטה ועכשיו אני עם פעוט בן שנתיים שמאתגר אותי מאוד בקיצור זה די משתנה אבל לי נניח טוב ככה
מוצש-ראשון איפוס של הבית משבת
שני יום פנוי לסידורים ודברים שצריך או סתם מנוחה
שלישי ניקיון חדרים ובעלי עושה קניות
רביעי שיעור
חמישי בישולים.שישי נקיון וסיום הכנות לשבת
ברגע שנכנסתי לרוטינה די קבועה אז גם אם היו שינויים יתמיד היו היה קל יחסית לחזור לסדר הרגיל..
זמן זוגי נכנס איפה שפחות עמוס ובתקופות של אחרי לידה או עומסים אחרים כמו נגיד שרשרת ילדים חולים היינו קובעים לנו ימים שיושבים או עושים משהו יחד
וכן מוותרים על מה שפחות דחוף.
אני לא עובדת אז משתדלת את המטלות לעשות בבקרים אבל א אני עם קטן בבית וגם מאחת כבר הגדולים חוזרים ככה שזה לא באמת הרבה זמן להספיק מטלות כי יש מטלות של בישול וסדר שצריכות להתבצע עד שהם חוזרים מהמסגרות. ואני למשל לא סובלת לעבוד בערב אז משתדלת שזה יהיה הזמן מנוחה שלי או זמן זוגי אחרי שהילדים נרדמים
קודם כל עם תאומים זה באמתאני זה א
יותר מורכב לפחות בהתחלה.
לי אישית יש שגרה שבועית די קבועה אבל לפעמים זה משתנה ובאמת עמוס ולא תמיד מצליחים לעמוד ביעדים בנחת.
אז כן עושים ויתורים ועושים מה שהכי חשוב לעומת מה שפחות.
ועדין לא תמיד מצליחים
וזה בסדר
תני לעצמכם ללמוד מה טוב לכם ואל תצפי שתוך יום הכל יכנס לשגרה קבועה ומסודרת.
את מקסימה ואני עוקבת אחריך גם אם לא תמיד מגיבה וחייבת חהגיד שאת נמיבה לעצמך סטנדרט גבוה ממש
תני לעצמך ללמוד את הדברים לאט לאט
ותהיי סלחנית כלפי עצמך בעיקר גם אם לא הצלחת לעמוד ביעד
בהצלחה יקירה
תודה רבהBatyam


נראה לי שיש הבדל גדול בין מי שנמצאת בביתקול ברמה
עם הילדים לבין מי שעובדת.

זה לא יותר קל, אבל כן קצת יותר מאפשר מצד הספקים בבית...

וגם אם מישהי עובדת - לא דומה מישהי שסיימת לעבוד ב13:00 למישהי שסיימת לעבוד ב16:00...
חיכיתי שהחכמות יענו, אבל הן לא משתפות פעולה🤷אין לי הסבר
1. זה ה-זמן לבסס שגרה של בית.

קניות- תכירו את הסופר, מתי יש יום עם ירקות טריים, בשרים טריים וכו'. יום השלמות עדיף בשישי כדי לקנות כבר חלות.
זה הרבה יותר נכון מבחינה כלכלית.

כביסות- כמה כביסות נדרשות אצלך בשבוע? תחשבי ותוכלי לסדר לוז של אילו כביסות ומתי...

סדר בבית- ברגע שהבית מסודר באופן כללי הכל הרבה יותר קל. לוקח מקסימוםם חצי שעה ביום כולל הכל(כלים כביסות, לטאטא וכו'...)
מקסימום אפשר לדחות כמה דברים למחרת.

ארגון כללי- לחשב דברים מראש ולא ברגע האחרון. חוסך זמן וכסף.


2. שוב, להחליט על שגרה זוגיות, יום קבוע שאתם יושבים לקפה(אפשר גם בבית, לסדר שולחן מהמם).
אני מרגישה שאני ''לוחצת'' על בעלי לעשות הוא לא עושה. תבואי בזמן שכבר מסודר ותשאלי אותו על מה הוא מוכן להיות אחראי. שייקח כמה דברים באחריותו, ואת אל תתערבי לו בהם. תסמכי עליו שיעשה אותם.
אין שני יורשים לכתר, לכל משימה יש אחראי אחד בלבד!! לכן תתני לו אחריות משלו, וזהו. את לא קשורה לזה, לא מנדנדת, לא אומרת כלום. זה שלו...

3. אין לי שגרת בריאות, אבל משתדלת להקדיש חצי שעה-שעתיים בשבוע, כחלק מהשגרה, לטיפוח.
קשה אבל משתלם


אני מאמינה שכשהכל מסודר הרבה יותר קל!!


עד שכתבתי ראיתי שהגיבו לך עוד...
מקווה שההודעה שלי לא תהיה לך מיותרת😅❤️
תנסי לפרט יותר בקטע של לוז שבועי.Batyam

זה נשמע קל בתיאוריה,

קחי יום שאת רצוצה, עבדת בחוץ קשה, ילד בכה בלילה ובקושי ישנת, אז איך נראה הערב?

לוקח ליBatyam

שעה רק לסדר חדר בלאגן שמתבלגן כל הזמן בטטרות, פקקי בקבוקים, פמוטים, אישורים, בגדי ילדים, ומכל הבא ליד. אז את מדברת על לטאטא?

ולא הרגלתי את בעלי לצערי ולא השפעתי עליו בקטע של בוא נסדר!

הוא יותר השפיע עליי בבואי עד שיש זמן פנוי נראה סדרות

ואז אין זמן לבית.

איכשהו זה יצא דפוקBatyam

רק כשבעלי בחוץ מבלה עם חברים אני מתמסרת לבית,

כשהוא פה הוא משפיע עלי להתבטל יחד במקום שאני ארתום אותו למה צריך....

 

אז תפתחו שעוןאין לי הסבר
חצי שעה.
אתם מסדרים מהררר מה שרק אפשר ואז יושבים לסרט עם מגש פירות😋
אני אגיד לך מהאין לי הסבר
במהלך היום כל פעם שיש מקום מבולגן אני מסדרת בו 2 דברים.
וככה עד הערב נראה יותר נורמאלי ואפשר לתקתק את השאר...

בדיוק הערב שליאין לי הסבר
הבת שלי חולה, היה יום קשוח מלא דברים שעפו באוויר ואפס שעות שינה(טוב הגזמתי, אולי כמה שעות...)
למדתי כל היום וחוץ מזה טלפונים, בירוקרטיות, עבודות, מטלות, משימות...

ערב. בבית.
עשיתי מקלחת מפנקת+ קרמים.
ישלי רשימה של 3 דברים להספיק בלימודים(סיימתי 1 ועוד מעט את השני ואז נשאר השלישי).
אחרי המשימות יש לי 10 כלים מיועדים לשטיפה, טיטוא רצפה וסדר מקומי של 10 דקות.

צריכה להכין רשימת קניות.
אספיק היום- מעולה!
לא אספיק- מחר!
(קניות ביום שלישי...)

כשיודעים בדיוק מה יש, מה צריך לעשות ומה נשאר הכל הרבה יותר פשוט..
בעלי דחייןBatyam

נניח כרגע יש רשימה שממתינה:

פמוטים להחזיר

רשת נגד יונים לתלות

מוט במקלחת שנופל-לקנות חדש

היה צריך לשים סדין לאיזה מזרן פעילות לילדים

עד שאני תופסת אותו לבקש ממנו דבר אחד מצטברות עוד מלא משימות

אז איפה יש זמן לסדר

ומי בכלל מסתכל על הארון שלו (מאיפה יש לו זמן)

לא גייסתי אותו להסתכל על הבית

והרי תאומים מספקים עבודה לשניים מבוקר עד ערב שהוא עושה (מקלחות, הכנת בקבוקים ועוד)

אין ספק שתאומים זו עבודה רבה!אין לי הסבר
אבל יש דברים שאם את עושה המהלך היום ייקח לך כמה שניות, ואם תדחי לסוף היום תיווצר לך עבודה מטורפת.
כמה זמן לוקח להחזיר פמוטים?
ממש דקה.
אבל הדקה הזאת מצטרפת לעוד מלאאאא משימות!
אם תפרידי את המשימות לאורך כל היום בסוף היום לא תישאר לך כמעט עבודה ולא תרגישי שעשית הרבה!!
חחBatyam

התכוונתי שהוא צריך להחזיר לחנות

אהה חח אוקייאין לי הסבר
אז באמת יש דברים שתלויים בו (את לא יכולה?)
אבל דיברת מקודם על מוצצים, טטרות, וכו'.
תנסי למצוא מקום לכל דבר.
מוצצים- מגירה גדולה.
סל כביסה- אחד יפה במרכז הבית.
ואז פשוט את עוברת בחדר ולוקחת כביסה כשאת יוצאת, מחזירה שנייה מוצצים, מפנה שנייה את השולחן...
כל השניות האלו חוסכות לך הצטברות של עבודה בסוף היום...
זה רעיון טוב..קול ברמה
אבל הרבה פעמים בפועל, אצלי בכל אופן -
אם אני בראש של לסדר פה ושם, אני לא מצליחה להיות במקביל עם הילדים.

אולי אפשר לייעד זמן מסוים במהלך היום שמסדרים בו (מלבד הערב), ובשאר הזמן - להיות לגמרי עם הילדים..
אני אגיד לך מה-אין לי הסבר
אני מחליפה טיטול בחדר.
עכשיו אני יוצאת מהחדר. אם אני כבר יוצאת למה לא לקחת את החולצה שזרוקה לכביסה?
אני גם ככה יוצאת מהחדר והסל כביסה בדרך שלי...

אני חושבת שכאשר הבית יחסית מסודר הרבה יותר נעים וקל לסדר בסוף היום עוד 10 דקות...
את צודקת ממש.קול ברמה
אבל זה מאוד משנה מה הסטטוס בחיים.
אצלנו למשל, אין מצב בעוללללם שהסדר בבית יסתכם רק בעשר דק' בסוף היום, אלא אם כן הייתי ממש עם יד על הדופק במהלך רוב היום. גם הסדר במהלך היום לא יהיה רק לשים חולצה הכביסה וכדו'.
יותר ילדים = יותר בלאגן. והוא אינסופי
הו-תודהBatyam


אל תדאגי, גם אצלי זה לא רק זה😅אין לי הסבר
אם זה משעבד אותך אז לא, אצלי זה עובד כמו קסם.
הבית נשאר מסודר כמעט כל היום (ב''ה היא בלאגניסטית לא קטנה), וזה רק בזכות דברים קטנים...
אשרייך נשמה.קול ברמה
אולי זה אופי... פעם גם אני הייתי כך, ואי שם בילד השלישי ויתרתי. אולי
גם קשור קצת לבעיות קשב וריכוז (שלא מצליחה להחזיק ראש בכל המטלות).

אצלנו בית מתוקתק זה ביום חופשי ולקראת שבת

מנסה שיהיה סביר ונעים לקום בבוקר בשאר הימים.

לפעמים אני סבבה עם זה ולפעמים פחות.

מניחה שכשיהיו ילדים קצת יותר גדולים אז תהיה יותר עזרה בתחזוק הבית, וממילא יהיה קל יותר לשמור עליו מסודר ונקי.
אולי כשיהיו ממש גדולים בנתיים ישאני זה א
לי קטנים ממש וכאלו שבאמצע סביבות 10 והם דוקא יותר מבלגנים מהקטנים ממש חחח
העיניין הוא שמי שזה לא בא לו בטבעיחולת שוקולד
יגמור את כל האנרגיות שלו רק על להכנס לראש הזה

ברור שטכנית אם גם ככה יוצאים מהחדר למה לא לקחת את החולצה אבל הסיבה שזה לא קורה היא שזה לא בראש ולשנות את הראש זה כבר הרבה מעבר ל"למה לא לקחת את החולצה"

(למרוצ שלפעמים אני חושבת שאולי שווה להשקיע בזה תקופה עד שזה הופך להרגל ואז זה באמת יכול להקל)
אני אגיד לך את האמתזהר מרים
מה שאת מדברת לא קשור להתנהלות בבית
אלא לעבודה זוגית

בכנות
נשמע שאת רוצה לרתום אותו לסדרים שלך,לתוכניות שלך

ואני לא בטוחה שזה מה שהוא רוצה ונכון לו ולקצב שלו

זה בסדר לבקש מהבעל דברים
אבל אם רוצים לתכנן לו''ז שבועי
בעיני זה שיחה משותפת שמה שיקבע אמור להתאים לצרכים של שניכם

לו יש צורך להרפיה וללשבת לראות סדרה בנחת בסוף יום?
לך יש צורך לסדר כל מיני פינות?
דברו יחד ותראו איך נותנים מקום לצרכים שלכם

ולגבי תיקונים בבית
אני אישית מאמינה בכבוד
אומרת לבעלי מה אשמח שיתקן
מדי פעם מתזכרת
אבל לא נותנת פקודות ולא מנדנדת
נותנת לו את האמון והאחריות

נכון
דברים נדחים
אבל נבנה פה משהו אחר
של הפנמה של לקיחת אחריות ולא משחק תפקידים שבו אני המנהלת לגאורה והוא העובד שלי

תקשיבי נשמהבוקר אור
האמת אין לי מלא זמן. מנסה לרשום לך בקטנה. אצלנו עושים קניות גדולות פעם בשבועיים וקניןת קטנות יחסית של ירקות ופירות בעיקר פעם בשבועיים.ככה לוקח פחות זמן יוצא יותר זול. לגבי סדר משתדלת תוך כדי עם הפיצית ומשתדלת ממש לא לעשות בלגן יותר מידי תוך כדי
זה עניין של הרגל. בעיקרון אני גם לומדת בערב אז ממש עושה מינימום. אחרי שאוכלים ביחד ( ממש משתדלים לאכול כל יום חצי שעה ביחד) אחד מאיתנו שוטף כלים ומנקה ומטאטא. זה לא אמור לקחת יותר מחצי שעה! לפיצית יש ארגז משחקים, זורקים לשם הכל, מה שאין זמן לסדר מניחים בצד העיקר שלא ישאר לכלוך כי זה מביא נמלים ומסריח. אני אחרי זה בעיקרון לומדת אבל אם את לא צריכה ללמוד בהחלט אמור להישאר עוד שעתיים להתקלח ולהתארגן ולראות עוד איזה סדרה אם אתם רוצים. אפשר לעשות תורנות בסידור אם נוח לכם. כל יום תעשי משהו אחר. נגיד אם את רוצה יום אחד לטפח את עצמך, יום אחד לראות סדרה עם בעלך, יום אחד לדבר עם חברה בטלפון ותרשמי לך מראש כדי שיהיה לך יותר מסודר וברור ולא תסתבכי כל פעם עם מה לעשות
אבל מאמוש, זה לא פעם ראשונה שאת שואלת את זה, צריך להבין שדברים לא יחזרו להיות מה שהם היו ולמקסם את היעילות אבל לא הכל אפשר לדחוס ביחד.

בהצלחה!
תודהBatyam


למשל מ-9 כמעט שעה וחציBatyam

רק סדרתי בלאגן בחדר בלאגן

והמטבח עוד דורש כלים

ועוד לא הכנתי סלט

ועוד לא התקלחתי ולא הורדתי איפור

עוד לא הכנתי מערכי שיעור למחר

ככה שוב אשן מאוחר לא לפני 12

התאום הבכיין יבכה ויעיר אותנו בלילה

................

 

אגב עם תאומים אין אפילו זמן לארגן לוז שבועיBatyam


נראה לי שבאמת עם תאומים זה ממשקול ברמה
הרבה יותר מורכב...

ואת מורה, זה אומר שאת גם עובדת בערב.
הלחץ של ההספקים שלך מאוד מאוד מובן.

נראה שכדאי לך לעשות לו"ז שמותאם לנתונים שלך, ולצאת מנקודת הנחה שלא יהיה מושלם.

וזה בסדר גמור!!

בנוגע לבעלך, אולי כדאי לדבר איתו ולהסביר את המקום ואת הרצונות שלך לסדר בבית. אולי הוא יבין ויירתם קצת יותר לעזור. אם כי נשמע שהוא ממש עוזר עם הילדים, אז כ"כ ברור שהוא רוצה גם חופש ומנוחה אח"כ..

עצה שלי - להמשיך לסדר מייד אחרי שמשכיבים את הילדיל, כי ברגע המתיישבים לנוח - כבר הרבה יותר קשה לקום...😏

בהצלחה נשמה!!! תהיי בנחת עם עצמך!! ותדעי שאיןןןן דבר כזה בית מושלם. הרבה פעמים בתים מתוקתקים הם בתים שיש בהם יותר לחץ ופחות יחס אישי לילדים (הכללה לגמרי, תלוי במצב המשפחתי...). ובכל אופן - ברגע שתעשי לך סדר בראש, ותדעי שאת עושה את ההשתדלות שלך - תהיי בע"ה הרבה יותר שמחה בחלקך
וואי עצה מדהימה-אהבתי ממש קול ברמה.Batyam


אז אץ צריכה לשיםצלב לזמן שאת בוחרת להשקיעזהר מרים
אם בחרת להשקיע שעה וחצי בסדר-
את צריכה מראש לפנימשאת בוחרת להבין שזה יבוא על חשבון דברים אחרים
לא לדמיין שהכל יקרה היום
וכל יום תחליטי מה יותר חשוב לך
או ללמוד לסדר סדר יותר חיצוני אולי אבל בפחות זמן ואז להספיק עוד משהו נוסף
מנסה להוסיףאורי8
אולי נאמר פה, לא קראתי הכל.
1. לשים סל כביסה ופח בחדר, ולזרוק אליהם דברים מייד בסיום השימוש. סיימת להלביש את הילדים, שמים את הבגדים מייד בסל הכביסה, גם את הטטרות. את הטיטול מייד לפי. וככה יש הרבה פחות מה לסדר בערב.
2. לקנות מדיח, חוסך המון זמן של שטיפת כלים ובקבוקים.
3 . קניות באינטרנט- ניסינו לאחרונה וזה מעולה, חוסך המון זמן.
4. לקבע ערב בשבוע שמחליטים שמוקדש לזוגיות, ולא מתכננים בו דברים אחרים. לא משנה מה תעשו, תעשו מה שאתם אוהבים, אבל בערב הזה ברור שרק מסדרים טיפה את הבית שיהיה סביר וזהו. תנסו למצא את הערב הכי נח לעניין, לדוג- אם את מורה, אז עדיף ערב לפני היום החופשי או ביום החופשי שאז יש פחות לחץ של להכין שיעורים למחר ולישון מוקדם.
מספרת מהצד שלנופעםשלישית????
קודם כל אני מסכימה שזה הרבה בראש יש אנשים שמטבעם יותר מסודרים ומתוכננים ולא רק בעבודות הבית זה די אופי.
ואנחנו שנינו כאלה 🙈

עם הגדול לא מסכימים להוציא יותר מ2 קופסאות זה פשוט כלל בבית.
אחרת גם הוא לא משחק בכלום וגם הכל יותר מבולגן..

הקטנה זה באמת הרבה לאסוף סביבה כי היא מעבירה ממקום למקום אבל בכל מקרה אני כל הזמן מסתובבת בבית אז תמיד לוקחים דברים על הדרך.

אוכל מפנים וזה ישר למדיח.
טטרות מיד לסל כביסה לא זורקים על הרצפה לא על הספה.
אנחנו לא מאלה שאוגרים כביסות..מהמכונה זה למייבש או לתליה.
מהתלייה ישר לקיפול ולארון אין תחנות ביניים..זה עושה פלאים!

בערב שבת יושבים עם לוח שנה ורושמים הכל.
מי מוציא ומתי.
מתי סבתות.
מתי תורים לרופא.
באיזה יום מבשלים.

זה נשמע אולי קשה אבל זאת פשוט שגרה שלנו..

קניות אנחנו מזמינים ולא נוסעים הזמן שלי שווה יותר מ30 שקל משלוח.
עושים תזכורת קבועה בטלפון ומבצעים הזמנה (אפשר לשמור גם הזמנות קבועות..).
מקסימום השלמות קטנות של חלב,חלה על הדרך.

האמת פשוט צריך לעשות הכל כל הזמן.
לא מחכים לערב שירדמו..
הבית כל הזמן בתנועה..
ובסוף יום זה ממש איפוס קטן..



מוסיפה
לפעמיים אני אומרת לבעלי לקחת אותם לגינה ובינתיים עושה ניקיון יותר רציני
שירותים..
כיורים..

וכמובן מחזיקה תרסיסי אקונומיקה בשלוף לסוף היום זה שניה להתיז בכיור ובאסלות.

פעם הייתי מטאטא כל ערב כי אנחנו גרים במושב בבית קרקע ותמיד יש חול וגם חיות 😅
אבל פרגנו לעצמנו אירובוט ששואב ושוטף ואנחנו מפעילים אוטומטית לפני השינה (לא מעיר אותנו..).

זהו נראלי

ואני רוצה למחות על הטענה שאם עושים דברים על הדרך זה פחות הקדשה לילדים 😌
אם הבן שלי משחק בלגו אני יכולה לקפל כביסה (זה לא הרבה זמן אם לא צוברים מכונות..).
אם אני מבשלת הקטנה לידי עומדת על "מגדל למידה" מי שמכירה ומביאה לה סיר או משהו להתעסק בו.
בגילאים קטנים יותר הם באוניברסיטה..או במזרון פעילות..
רוצה להוסיף לכל הדברים החכמים שנאמרומצפה88
אני מבינה כמה זה קשה ושיש גם דברים שפשוט צריך לעשות אותם ואי אפשר לדחות, אבל תראי אם את יכולה להקל על עצמך מבחינת הציפיות שלך. אני זוכרת שבחודשים הראשונים היה לי קשה להשלים עם זה שהבית לא יהיה מסודר כמו שאני רגילה, שלא יהיה לי זמן פנוי לעצמי כמו שאני רגילה וכו׳. לא האמנתי שאי פעם אוכל לבשל בזמן שהוא ער. החודשים עוברים ואמנם נוצרים קשיים אחרים (כמו שמישהי כתבה - בהתחלה הם באוניברסיטה וזה יותר קל לעומת כשמתרוצצים בבית וצריך לרוץ אחריהם), אבל הדברים די חוזרים לעצמם עם הזמן. נכון שיש תקופות ונגיד עכשיו אנחנו בתקופה ששוב יש לי פחות זמן לעצמי מסיבות כאלה ואחרות, אבל הרוב מסתדר אחרי החודשים הראשונים/לקראת גיל שנה.
בינתיים הייתי מתמקדת בבניית סדר עדיפויות יחד עם בעלך ועזרה חיצונית ככל שתוכלי (בין אם זה מנקה, מדיח, אוכל מוכן, מייבש וכן הלאה).
אין לי הרבה דברים חכמים לומר אבל..שייק פירותאחרונה
לגבי קניות, תפתחי עם בעלך קבוצת וואטסאפ של קניות וכל פעם שנגמר משהו/ עומד להגמר תוסיפו שם וככה שלפני קניות, יש לך כבר את רוב הרשימה מוכנה, וקשה לשכוח ככה דברים.
לגבי תזמון הקניות, כמו שכתבו לך יום קבוע לקניות ועוד השלמות בשישי עובד מעולה.. גם אם את מזמינה באינטרנט, שיהיה ביום קבוע ככה מסביב לזה מתארגנים.

לגבי הזוגיות, כשהופכים להורים, הזוגיות משתנה. צריך לראות איך למצוא זמן בבית, לשטוף כלים תוך כדי שיחה, קיפול כביסה ביחד תוך כדי סדרה.. יצירת ביחד חדש. ומכיוון שיש לך שניים קטנטנים, אולי להכניס אותם לעגלה ולצאת להליכה ביחד. הילדים יירדמו ולכם תהיה הליכה וזמן אחד לשני..

ותובנה שהגיעה עם השנים.. תמיד מוותרים על משהו. אף אחד לא מצליח הכל. סדרי עדיפויות חשובים ביותר. ייתכן ותגלי שלא כ"כ נורא שהכל לא עומד כמו מוזיאון/ שהכביסה כולה מגוהצת/ או שהשולחן מבולגן או כל דבר אחר אבל במקום זה הצלחת לישון קצת/לנוח/ לדבר עם חברה..
לא מכירה אותך אישית אבל את נשמעת אישה מקסימה שרוצה להספיק הכל הכל. אל תהיי קשה מידי עם עצמך, את אלופה בכל מקרה!
לא דמיינתי - פוסט פריקהשושנושי

טוב, אתן לא ממש מעודכנות אבל ב"ה אנחנו אחרי פגישה אצל רופאה התפתחותית.

הילד ממש שיתף פעולה, הלוואי היינו זוכים למתיקות הזאת כל יום.

ועדיין - אני לא מדמיינת. יש לילד קושי. ועוד איזה קושי? יש מספר דפוסי התנהגות, היא לא מאשרת ולא שוללת ASD, ממליצה על אבחון מסודר.

הילד שלי מתוק וחכם, ילד שובה לב.

ילד יפה ברמות שמעלה חיוך לאנשים ברחוב.

היו נקודות שהעלו חשד -זה משהו שתמיד ישב עליי, חלק התייחסו לזה בזלזול וחלק מצאו לזה שמות אחרים

פתאום אחרי התור הזה, אני מבינה שאני לא מדמיינת.

באיזשהו מקום קיוויתי לצאת מהמפגש הזה בתחושה שאני סתם מחפשת בעיות והכל ממש בסדר.

קיוויתי לקבל הפניה לפסיכיאטר עבורי כי אני סתם חרדתית.

וזה הקטע - שאני לא. 

 

רגע נברח מהמציאות, בינינו - הילד לא יקבל אבחנה. למרות שהוא היה ממש בסדר בפגישה היום, שיתף פעולה בצורה מדהימה - לא ברור לי על סמך הרופאה החליטה לשלוח לאבחון.

 

מצד אחד, רוצה אבחנה מסודרת, לא משנה איזה - משהו שיגיד לי מה עובר על הילד שלי.

מצד שני - למה אני צריכה את זה זה גם ככה לא ישנה לי אותו.

 

בציבור שאני חיה בו (לא מתוך רצון לטנף, סתם מתוך מקום של שיתוף), אביא דוגמה

יש לי גיס בשידוכים ובגלל שיש לו אחות עם בעיה רפואית הנושא הזה תוקע אותו כל הזמן.

בגלל שהיה לו אח וגיסה (אנחנו) בלי ילדים למשך מספר שנים, יש שדכנים שביקשו מכתב מרופא שהבעיה ל"ע לא אצל הבעל ואם כן אישור שזה לא תורשתי/גנטי - איך שתקראו לזה, השדכן בעצמו נשבעת לכן לא מבין בזה. 

לרקע המשפחתי יש משמעות פסיכית אצלנו. שמים על זה כלכך הרבה משקל שיש לי חשק לצאת בשאלה ולא להיות שייכת לזה.

למה הראש שלי רץ לשידוכים? רץ למה יהיה בעוד שנה שנתיים? לאישה שתהיה לו?

מי אמר שצריך בכלל להתחתן? אבל מה - ברור שאני רוצה שיתחתן. 

למה אני תקועה על הזוגיות?

אולי כי המחשבה של איך נעבור את הצהריים, יותר מלחיצה?

לא יודעת.

לא סגורה על עצמי.

 

איך באלי עכשיו לשמוע את חמותי אומרת שהילד בכלל לא צריך טיפולים בהתפתחות הילד, שאני סתם מחפשת בעיות.

אני רוצה לשמוע את המשפט הזה עכשיו 100 פעם בלי הפסקה (הרצון לחזרתיות - אולי גם אני בכלל על הרצף?)

בגלל שאמא שלי ילדה אותי בגיל מבוגר יחסית, תמיד צחקו עליי שאולי אני דאונית ובכלל לא יודעת מזה, עכשיו גם החשד הזה. אין כיף כזה.

אמן!רק רגע קט

נגעת ללבי.

תודה.

חלומות בהיריוןאהבה.

מישהי שמעה על הדבר הזה?

אני מתחילת ההריון עם סיוטים,, ממש חלומות מפחידים ממש ומציאותיים. זכור לי גם מהיריון ראשון שהיה לכל אורך ההיריון.

ממש קשה ומפחיד

אני מפחדת ללכת לישון, ברמה כזאת.

מישהי שמעה על זה? חוותה? משהו שעוזר? 

אני יודעת שזאת תןפעה מוכרתאוזן הפיל
אני חושבת שהיו פה פעם עצות לזה
וואי הלוואי שיכתבו ליאהבה.
אני באמת מפחדת ללכת לישון, הלילה קמתי כל שעתיים בערך ופחדתי לחזור לישון
מנסה..אפרסקה

קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו

ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)

דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.

בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...

כן כןןשירה_11

שמעתי שזה קורה בהריון

וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות 

אני חושבת שאפרסקה
@אמא לאוצר❤ פתחה פעם שרשור על חלומות משונים, לא יודעת אם זה היה בהיריון או לא, את יכולה לנסות לחפש לה בכרטיס
חחחח יש מצב יפה לך על הזכרון😅אמא לאוצר❤

אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי

אם מישהי מוצאת מעולה🤭

אני גם לא מוצאתאהבה.
את זוכרת משהו שעזר לך? 
לא עזר לי כלום בגדול, זה היה סיוטאמא לאוצר❤
אצלי היו חלומות מפחידים לגבי ההריוןזמינה

אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע

בכלאופן השתדלתי לתת צדקה

מה שבטוח לא יזיק

לי זה קרהההההתייעצות הריון
באופן כללי לגבי חלומותאוזן הפיל

כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב

לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב

ואני הופכת כרית, שמיכה

עושה שינוי משמעותי

זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש

וואי אני אנסהאהבה.
חופשי היו חלומות הזויים בהריון.מוריה
תופעה ממש מוכרת, כל תחילת הריון אני ככהמסע של החיים
כן. פעם קראתי על זהבאתי מפעם

אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.

תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין. 

אולי זה קשור לשינה לא עמוקהנעמי28

שנגרמת במהלך ההריון.

בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.


אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊

כן אבל גם חלומות ממש טראומטייםאהבה.

ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.

דברים מפחידים מאד

אוף

אולי ההריון מביא איתו חרדות ❤️נעמי28

בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.

יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון

והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון 

יכול להיותאהבה.
וואי, קרה לי גםעוד מעט פסח

גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.

כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.

דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.

כל הריון מחדש.

תקראי על חלום צלולכל היופי
בגדול יש טכניקות שעוזרות להבין תוך כדי חלום שזה חלום, ואז זה מרגיע (כי זה לא אמיתי) או לפעמים אפשר לשלוט בו או לסיים אותו
גם לי היה את זה בהיריון הראשון...והרי החדשה

נוראי.


העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה

תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..

את לוקחת בונגסטה ? אצלי יש קשר לכדורהרמה
לא ידעתי שזו תופעה נפוצה בהריון...קוראת פהממתקיתאחרונה

בהחלט מכל ילדיי היה לי הריון אחד עם חלומות איומים
כשהייתי קמה, הייתי משותקת, לא מתליחה לזוז ורועדת מהפחד.
דבר ראשון:
לומר "חלומות שווא ידברו" מיליון פעם.
כשמעט נרגעתי נצמדתי לבעלי, התכסיתי טוב ונרדמתי שוב...

מגע גוף מאוד מרגיע במקרים האלו.(כלומר להיצמד למישהו שישן).

אטופיק דרמטיטיס - מה אתן יכולות לספר לי על זה?מתואמת

אחרי כשבוע של פריחה דמוית עקיצות לקטנה, שהלכה והתפשטה, וחלק מהעקיצות הפכו למעין כתמים ורודים ואחד מהם גם לנגע שפשוף/גירוי כזה -

הגעתי איתה הבוקר (שוב) לרופאה.

(לפני שבוע היינו איתה ועם עוד שני ילדים אצל הרופא, כי גם להם הייתה פריחה כזו, והוא הסתכל בעיקר עליהם ואמר שזו פריחה ויראלית, ואפשר לחזור ללימודים כשלא יצוצו נגעים חדשים. להם זה כבר עבר אבל לה לא.)

הרופאה אמרה שזה נראה לה כמו אטופיק דרמטיטיס, ואמרה שנלך לרופא עור כדי לוודא, ושנמרח לה משחה מתאימה.

באותו רגע בעיקר שמחתי שזה לא מדבק ושהיא יכולה סוף סוף לחזור למשפחתון, אבל עכשיו אני מנסה להבין במה מדובר...

לא נראה בכלל שזה מציק לה. היא עליזה וחיונית (אפילו יותר מדי🙈), ולא שמה לב בכלל לנגעים האלה שיש לה.

אני לא בעד שימוש בתרופות כל עוד זה לא נצרך מבחינת סכנת חיים או הפרעה בתפקוד ובנוחות, ולכן נוטה לא להשתמש במשחה הזו.

אבל אולי אני טועה?

מה יכול לקרות אם לא מטפלים באטופיק?

עדיף בעצם לחכות לרופא העור, ולפי זה להחליט מה לעשות?

מצוייןבשורות משמחות

אם את בכיוון של קושי בעיכול המציאות שהיא חוותה אז כדאי לטפל בטיפול רגשי

אבל במקביל אנשים שנוטים לכך המערכת הפיזית שלהם מקבילה את הנושא הרגשי בקושי עיכול המזונות וכדאי לתמוך אולי רק בהפרדת מזונות, רווחים בין הארוחות, להוסיף לתזונה יותר אוכל שקרוב לטבע ופחות מעובד ולא לגעת בתזונה עד עכשיו -זה קריטי עבורם כדי שהגוף יוכל לפלוט את הרעלים שהצטברו עד עכשיו ובהמשך באופן יעיל שמערכת העיכול ושאר איברים נוספים חשובים יעבדו כמו שצריך בלי לנצל עליהם המון אנרגיה

ורוב האנרגיה תנוצל על ריפוי האטופיק

התקנים...1375422

אני יודעת שיש כבר 1,000 שרשורים בנושא הזה

אבל אני מאבדת ידיים ורגליים וחייבת לקבל החלטה דחוף

אני רוצה לשים התקן תוך רחמי לא הורמונלי (לא רוצה הורמונים, עד עכשיו הייתי על נרות אבל מפחדץ מאוד מהיעילות הפחותה שלהן..)

אני די מפחדת מההתקנה ומכאבים או סיבוכים, מתלבטת איזה התקן לשים

ממה שהבנתי בלרין וג'נפיקס כביכול אמורים להקל על הדימומים, אבל בפועל מחוות דעת שקראתי נשמע שזה לאו דווקא המצב

יש להם באמת עדיפות על נובה טי או מונה ליזה?

ומישהי התקינה ג'נפיקס אצל ד"ר שקי תמיר יעל וממליצה/דיס?

עוקבתרקאני
קכמצברוח

את רוצה גם למנוע הריון?

כןרקאני

ומתלבטת על התקן לא הורמונלי

ממליצה על דוקטור שאול ברוך (פרטי)סטודנטית אלופה

הוא מתקין לפי מבנה וגודל הרחם, משתמש בכמה סוגים (מה שכן, הוא לא משתמש בנובה טי וגם הסביר לי למה הוא בעייתי).

כל מי שהתקינה אצלו ודיברתי איתה מרוצה מאוד וציינו שהיה טוב יותר מהתקנות קודמות.

ולגבי כאב, לי לא כאב בכלל ההתקנה, אח"כ הרגשתי מעט כאב.

לגבי דימומים לא יודעת להגיד, כרגע מניקה ב"ה.

בהצלחה❤️

בדיוק בימים האחרונים קראתישלומית.

במקום אחר שיש נשים שיש להן מלא דימומים עם בלרין וגניפיקס, אז כנראה שאין באמת תשובה איזה התקן הוא "הכי טוב" זה מאוד אישי.

אני עם מונה ליזה (ממה שידוע לי זהה לחלוטין לנובה טי) סה"כ מרוצה אבל לא ניסיתי משהו אחר 

עונהרק לרגע 1אחרונה

ג'ניפקס באמת נחשב שגורם לפחות דימומים ובעיות טהרה בין מחזורים

דוקא בלרין הבנתי שלא כי יש לו יותר תזוזה ומגע עם דפנות הרחם.

ממליצה על ג'ניפיקס אצל דר ברונו רוזן

בעקבות השירשור סופר פהחמדמדה

שאלה אולי קצת לא יפה, אבל באמת שאני שנייה צריכה הסבר

אני לא באה מבית עשיר מאוד (ב"ה לא היה חסר לנו כלום ++ אבל נגיד מותגים לא, בקטע של עקרונות. וכנל טיסות או מלונות או אוכל בחוץ, לא חושבת שזה היה קטע כלכלי כמו חינוכי)

ועדיין ארוחה בשרית, חלבון בריא, פירות ירקות, כן גם הפירות היותר יקרים (אננס או תותים, לא מיד מיד כשמגיע וזה שלושים שח לקילו אבל בהמשך) זה דברים שתמיד היו

ואני כרגע גם אחרי השתחתנתי

מרגיש לי שלהוריד בשרי, או לא לקנות פירות

מה זה הבריאות של הילדים

נכון שיש חלבון גם בקטניות, אבל זה חלבון מהצומח הוא חא כמו זה מהחי

תנרמלו אותי שנייה כי באתי לבעלי אחרי השירשור הזה במחשבה של 'מה אנחנו כאלה מופקרים??'😅

ולא שאנחנו עשירים גדולים גם כיום (חסדי ה' אלף פעם אני מרוויחה טוב אבל משלמים משכנתא ותיכך נתחיל לשלם גם שכירות בנוסף כי הדירה לא גמורה) ועדיין להגיד לעצמי לבשל פרווה ולא בשרי באמצע שבוע מהעיקרון, מה עם הכוח של הילדים? הבריאות?

אני מגזימה?

חח לא יודעת או שענו שם רק אלו שבאמת ממש בודקים וחוסכים או שאנחנו ממש מעל הרף בלי להיות מודעים🙈

אני גם כתבתי, שאנחנו מקפידים שיהיה רשוםטארקו

חלק/מהדרין

אבל לא כשרות מעבר לזה בהכרח...

אופ מה עושים עם קילקול קיבה בהריון?…חמדמדה

אתמול בערב אכלתי משו בחוץ כנראה היה מקולקל מאז כל דבר שאני אוכלת אני בשירותים או מקיאה או שילשול😭🥴

ומהבוקר זה באמת אני לא יכולה לשתות אני תוך חמש דק בשירותים

ואני חלשה

ולא כיף לי

ואני צמאה ורעבה

בה התינוקי זז בבטן

אבל אני במיטה חסרת כוח

והבית הפוך😭😭😭😭😭😭

חיבוק.. מצב מעצבןשמיכת פוך

תנסי לשתות תה כהה מאד ללא סוכר בלגימות קטנות. זה עוצר שלשולים.

ואז תתחילי לשתות בהדרגה מים קפואים עם קוביות קרח. זה ימנע ממך את הבחילה.

כדאי לשתות מיץ פירות כדי לתת לגוף גם מזון וגם שתיה.

אורז טוב גם לשלשולים.

בע''ה יעבור לך מהר...

תרגישי טוב!!!

כשיש קלקול קיבהאמאשוני

וזה לא וירוס, הדרך הכי טובה להבריא זה לאכול ולשתות ולתת לחומרים להתחלף בגוף.

אז כן זה להיות צמוד לשירותים, אבל לפחות תגמרי עם זה.

לי קרה שאכלתי לפני צום אורז מלא כנראה שהיה מקולקל, גם בהריון,

הרב אמר לי לצום לפחות עד הבוקר,

(לפני שידענו על הקלקול קיבה)

כל הלילה סבלתי תופת, ניסיתי למשוך עד הזריחה ללא הצלחה.

וואי זה היה קשוח!!

אז חייבת לדרבן אותך כן לאכול ולשתות.

יש לך בבית בננה, אורז, תפוח ירוק? אפשר גם להכין צינימים, מרק עוף.

וברור להישאר במיטה! בית הפוך לא מעניין, רק שיהיה לכם אוכל לשבת, וטיפול מינימלי בילדה,

אם בעלך עושה אז להישאר במיטה.

הרבה יותר גרוע שתגיעי להתייבשות במיוחד שאת בהריון.


תרגישי טוב. שבת שלום!

בעצם לא בטוחה מרק עם עוףאמאשוני

אולי השומניות פחות טובה, אולי עדיף מרק ירקות בלי עוף, תייעצי עם הצאט

רפואה שלמה

אמאלה אני גם!!מחכה עד מאודאחרונה
המלצות למטפלת- עו"ס קלינית או פסיכולוגיתאנונימית בהו"ל

בירושלים/ הסביבה

אשמח להמלצות מניסיון בלבד .

תודה רבה

מטפלת למי ולמה?...❤️מתואמת
לעצמיאנונימית בהו"ל
ענייני חרדות, מחשבות ועוד
בהצלחה! (לא מכירה...)מתואמת
יש לי המלצה לשתיים מדהימות ממשאמא טובה---דיה!אחרונה
תפני אליי בפרטי
דימום אחרי גרידהכמהה ליותר

ברוך ה אני אחרי הגרידה.
עשיתי את זה אתמול, שבוע 13+3 להריון.

אתמול היה ממש קצת דימום, והבוקר קמתי לפד נקי לגמרי, אם לא שהרב אמר לי לחכות 7 ימים לפני הפסק, הייתי מנסה כבר היום להתחיל הפסק ושבעה נקיים.

 

זה נורמלי שאין כמעט דם?
האם לפי כל הפסיקות צריך לחכות 7 ימים אחרי הפלה בשביל הפסק? או שאולי כדאי לי לנסות לשאול רב אחר? (מציינת שעוד לא ידענו מה מין העובר)

חיבוק🫂כחל

שה' ימלא חסרונכם..

לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה

אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים 

תודה! ואמן ❤️כמהה ליותר

אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.

לא בטוחה לגמרי, אבל חושבת שהרעיוןכחל

זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת

מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון

פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן

עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד

אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻‍♀️

חיבוק יקרה! לגבי הדימוםshiran30005
עונה לא מבחינת ההלכה- ככה זה ביום יומיים הראשונים נראה שאין דימום ואז הדימום חוזר שוב לכמה ימים, אז מציעה לך לחכות עוד טיפה
תודה על המידעכמהה ליותר

הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉

תודה על החיבוק!

צריך לטבול אחרי שבועייםהשקט הזה

מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..

אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.

זה נראה שנגמר ואז חוזר דימוםוהרי החדשה
השם ישלח נחמה עברתי את זה לא מזמןלב המעייןאחרונה

שולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!

אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!

אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!

תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!

חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!

אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,

ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום

כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....

לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...

אולי יעניין אותך