תרגישי טוב ושיעבור מהר ובקלות!!!
ב"ה הרבה יותר טוב, כנראה ההנקות הורידו לי ממש את כל הכאב
זה פשוט נעלם
כל טיפ יתקבל בברכה!
אפשר לאכול עם גבינה.
מאוד חשוב לשתות הרבה !
אחרת המזונות הללו עלולים לגרום לעצירות קשה.
אולי לנסות מקמח מלא.
תרגישי טוב!
מק"רבהצלחה!
(קוראת סמויה ותיקה, יש לי ניק כמעט לא פעיל ששכחתי סיסמא, אז זה ניק חדש)
סטיק ביוץ ביתי יצא חיובי ביום רביעי, האם יש עניין להיות יחד היום בערב?
רחלליאל תדאגי, זה בוודאי בשיקולים.
פשוט קראתי פה שהביוץ תוך יומיים מסטיק חיובי, אז הכי מאוחר זה בשישי, ואז אפשר להיקלט תוך יומיים, אז זה ראשון בעצם? הגיוני?
היה נשמע לי מאוחר באמת.
היא בוודאי שאלה על פוריות.
לא נעלבתי בכלל, תודה על הדאגה.
אני מתארת לעצמי שיש כאלה שזה אולי מוציא אותן מפרופורציות ומההנאה הרגילה,
ב"ה שזה לא המצב
(ובתקווה שלא אחכה עוד יותר מדי זמן שזה חלילה יגיע לזה...)
אני לא מבינה גדולה בשמ"פ, אבל ממה שאני יודעת יש בפועל רק שעה אחת או רגע אחד שהביצית באמת יכולה להיות מופרית. אם היא פוגשת זרע שמחכה לה אז זה קורה, אם לא אז לא. הביוץ הוא לא באמת יום שלם ובטח לא יומיים. כלומר אי אפשר להיקלט יומיים אחרי הביוץ, אלא רק בביוץ עצמו ממש.
אני רק אוסיף שגם לגבי הנחיית היום כן יום לא שמעתי כמה דעות שונות - יש שאומרים שכל יום פוגע באיכות ועדיף רק פעם ביומיים, ויש מי שאומרים שהפגיעה הזו זניחה (כמו ששירוש אמרה).
אני ממש זוכרת שהביוץ עצמו (אני מתכוונת לזה שהביצית בשלה ורכה והזרע יכול להיכנס אליה) מתרחש מתישהו ב24-48 שעות שאחרי בדיקת הביוץ החיובית, אבל שזה בפועל ממש זמן קצר. פשוט לא יודעים בדיוק מתי הוא יקרה ולכן נותנים טווח זמן ארוך יותר.
אבל אני ממש ממש לא מבינה גדולה בתחום ואולי אני טועה לגמרי!
מיואשת****** (כשלא התכוננתי באמת חא היה לי כח לעבור את כל הצירים והגעתי מותשת ללידה... הרגשה שאין מה שעוזר לי.. אבל כשלמדתי לפני על תנועות/נשימות/שיההתי משפטים מחזקים הרגשתי שהכאב היה חיובי ומקדם את הלידה)
ברור. כתבתי מגיל 5-6מיואשת******אנונימית בהו"לעוקבת
פשיטאבערך חודש אחרי שהפסקתי להניק סופית קיבלתי מחזור.
אחרי כמעט שנה בלי מחזור ובלי כתמים כלום
מה שהכי כואב לי בעולם זה שאף אחד אפילו לא התיישב לדבר איתי 10 דקות שיחה גלויה על מה שקרה .
לאף אחד לא הייה מספיק חשוב לתת לי לפרוק מהלב.
חוץ מלשאול אותי כל 15 דקות איך את מרגישה ולקבל את אותה תשובה אני לא מרגישה טוב הם לא עשו כלום.
עבר כבר שבוע הם אומרים לי דיי מספיק הגיע הזמן לעבור הלאה
תגידי תודה שזה לא קרה בחודש חמישי או שישי
תגידי תודה שלא המשכת לסחוב הריון שהוא לא תקין מה אם היית ממשיכה עם ההריון ומגלה שהוא לא תקין
תמשיכי הלאה תתגברי זה קורה
בהתחלה כל רגע שאולי בטעות חייכתי הרגשתי אשמה שאני שמחה במקום לבכות
כל רגע שלא חשבתי על ההפלה הרגשתי כאילו הלב שלי הולך ונאטם
ועכשיו אני כבר לא בוכה אבל גם לא צוחקת
לא עצובה אבל גם לא שמחה
סתם ככה
וכל פעם שאני מנסה לדבר על זה, כאילו לא מתייחסים מנסים להעביר נושא
אבא שלי אמר לי אין לי מה להגיד לך זה קשה מאד ומאז כלום
אבא שלי אחד האנשים הכי קרובים לי בחיים אפילו לא טרח להגיע לבית חולים רק שאל אם אני צריכה אוכל או עזרה
לא אני לא צריכה שום עזרה אני צריכה שיקשיבו לי שיאהבו אותי שיתעניינו בי שפעם אחת ישבו לדבר איתי ולהקשיב לי
לא רק לשאול על עזרה פיזית
ואמא שלי כל הזמן אומרת לי הכל לטובה עוד מעט תהיי שוב בהריון כואב לך משהו ?
לא לא כואב לי כלום כואב לי הלב ......
ואין לי עם מי לדבר החברה הכי טובה שלי עסוקה בלידה שלה הקרובה ואפילו כשסיפרתי לה היא לא התייחסה כל כך אמרה לי ואייי אני בהלם מה למה זה קרה?
אמרתי לה לא יודעת זה משהו שאין לו הסבר
ואז פשוט באלגנטיות הסיטה את השיחה והתחילה לשאול אותי על הלידה שלה את מי להביא אם להביא דולה אם זה כואב ללדת
כאילו קצת רגישות ...
פשוט ניתקתי את השיחה ושלחתי לה הודעה שקצת קשה לי לדבר ונהייה בקשר מאז כלום עבר שבוע אפילו לא שלחה לי הודעה של מה שלומך איך את מחזיקה מעמד? את מסתדרת? כל החיים תמיד היא ניצלה אותי השתמשה בי למה שהייתה צריכה גם עכשיו היא מתקשרת רק כשהיא צריכה לשאול על קורס הכנה ללידה או על דולה או כל מיני שאלות שיש לה בחיים לא עליי איך אני מרגישה
גם כשהיינו בחורות כל הזמן קינאה בי כשהתחתנתי לפניה וחיכתי לילד הרבה זמן תמיד קינאה בי לפחות את נשואה אני אפילו זה לא...
ההורים של בעלי מחוץ לתמונה אנחנו לא מדברים איתם ובטח שהם לא יודעים על ההפלה
אחים ואחיות של בעלי מאד מרוחקים אין קשרים טובים ואין לי קשר טוב עם הגיסות שלי
אני ילדה יחידה בלי אחים ואחיות ופשוט מרגישה לבד, כל כך לבד...
תמיד דאגתי לעצמי כל החיים ,עכשיו פשוט בא לי מישהו לשים עליו את הראש
בעלי בנאדם מדהים אבל סגור מאד ,דיברנו ביום של ההפלה בבית חולים בכינו ביחד וזהו זה נגמר מאז הוא לא רוצה לדבר על זה
זה רק מזכיר לו את זה והוא רוצה לעבור הלאה ולדעתו גם אני צריכה כבר להמשיך בחיים...
הוא רוצה שנלך לחופשה לכי תסבירי לו שרק בא לך להשאר בבית עם פיגמה ולא לצאת...
פרקתי קצת מעצמי טוב שיש אותכן......
קשה שאין מספיק מקום לפרוק ולשפוך את הלביעל מהדרום
מותר לך להרגיש כל מה שאת מרגישה, ומותר לך להיות עצובה או אפטית כמה שבא לך, אבל מותר לך גם לחשוב על דברים אחרים ולחיות... העיקר שלא תאשימי את עצמך...הייתי פשוט אפטית תודה שיש אתכן אתן פותחות לי את הלב
תודה אהובות
השאלה אם מותר לו .
ואולי פתילות אקמול ?יש ילדים שזה משפיע עליהם יותר מסירופ.
מאחלת לך לילות רגועים ושלווים
