מה שהכי כואב לי בעולם זה שאף אחד אפילו לא התיישב לדבר איתי 10 דקות שיחה גלויה על מה שקרה .

לאף אחד לא הייה מספיק חשוב לתת לי לפרוק מהלב.

חוץ מלשאול אותי כל 15 דקות איך את מרגישה ולקבל את אותה תשובה אני לא מרגישה טוב הם לא עשו כלום.

עבר כבר שבוע הם אומרים לי דיי מספיק הגיע הזמן לעבור הלאה

תגידי תודה שזה לא קרה בחודש חמישי או שישי 

תגידי תודה שלא המשכת לסחוב הריון שהוא לא תקין מה אם היית ממשיכה עם ההריון ומגלה שהוא לא תקין

תמשיכי הלאה תתגברי זה קורה 

בהתחלה כל רגע שאולי בטעות חייכתי הרגשתי אשמה שאני שמחה במקום לבכות

כל רגע שלא חשבתי על ההפלה הרגשתי כאילו הלב שלי הולך ונאטם

ועכשיו אני כבר לא בוכה אבל גם לא צוחקת 

לא עצובה אבל גם לא שמחה

סתם ככה 

וכל פעם שאני מנסה לדבר על זה, כאילו לא מתייחסים מנסים להעביר נושא

אבא שלי אמר לי אין לי מה להגיד לך זה קשה מאד ומאז כלום

אבא שלי אחד האנשים הכי קרובים לי בחיים אפילו לא טרח להגיע לבית חולים רק שאל אם אני צריכה אוכל או עזרה

לא אני לא צריכה שום עזרה אני צריכה שיקשיבו לי שיאהבו אותי שיתעניינו בי שפעם אחת ישבו לדבר איתי ולהקשיב לי

לא רק לשאול על עזרה פיזית

ואמא שלי כל הזמן אומרת לי הכל לטובה עוד מעט תהיי שוב בהריון כואב לך משהו ?

לא לא כואב לי כלום כואב לי הלב ......

ואין לי עם מי לדבר החברה הכי טובה שלי עסוקה בלידה שלה הקרובה ואפילו כשסיפרתי לה היא לא התייחסה כל כך אמרה לי ואייי אני בהלם מה למה זה קרה?

אמרתי לה לא יודעת זה משהו שאין לו הסבר 

ואז פשוט באלגנטיות הסיטה את השיחה והתחילה לשאול אותי על הלידה שלה את מי להביא אם להביא דולה אם זה כואב ללדת

כאילו קצת רגישות ...

פשוט ניתקתי את השיחה ושלחתי לה הודעה שקצת קשה לי לדבר ונהייה בקשר מאז כלום עבר שבוע אפילו לא שלחה לי הודעה של מה שלומך איך את מחזיקה מעמד? את מסתדרת? כל החיים תמיד היא ניצלה אותי השתמשה בי למה שהייתה צריכה גם עכשיו היא מתקשרת רק כשהיא צריכה לשאול על קורס הכנה ללידה או על דולה או כל מיני שאלות שיש לה בחיים לא עליי איך אני מרגישה 

גם כשהיינו בחורות כל הזמן קינאה בי כשהתחתנתי לפניה וחיכתי לילד הרבה זמן תמיד קינאה בי לפחות את נשואה אני אפילו זה לא...

ההורים של בעלי מחוץ לתמונה אנחנו לא מדברים איתם ובטח שהם לא יודעים על ההפלה

אחים ואחיות של בעלי מאד מרוחקים אין קשרים טובים ואין לי קשר טוב עם הגיסות שלי

אני ילדה יחידה בלי אחים ואחיות ופשוט מרגישה לבד, כל כך לבד...

תמיד דאגתי לעצמי כל החיים ,עכשיו פשוט בא לי מישהו לשים עליו את הראש

בעלי בנאדם מדהים אבל סגור מאד ,דיברנו ביום של ההפלה בבית חולים בכינו ביחד וזהו זה נגמר מאז הוא לא רוצה לדבר על זה

זה רק מזכיר לו את זה והוא רוצה לעבור הלאה ולדעתו גם אני צריכה כבר להמשיך בחיים...

הוא רוצה שנלך לחופשה לכי תסבירי לו שרק בא לך להשאר בבית עם פיגמה ולא לצאת...

פרקתי קצת מעצמי טוב שיש אותכן......

לצערי יצא לי תוצאות לא תקינות בסקר שליש ראשון

וצריכה לעשות מי שפיר

אשמח להמלצות על רופא או רופאה מקצועיים מאוד ונעימים וסבלניים.

ואשמח גם לשמוע כמה זה כןאב

אני ממש חוששת 

כמעט כל שבת של אירוח, אמא שלי מורידה אותי בפומבי

מקצינה את המגרעות שלי

ואני יודעת שזו לא בכוונה רעה

וגם דיברתי איתה והתנצלה

אבל תמיד זה חוזר על עצמו

מול בעלי,  הילדים, האורחים

מה משמח יותר? בגד לתינוק או משחק לילדים גדולים?

מניחה שיש הבדלים, אבל אשמח לשמוע טיעונים לכאן או לכאן

(וכן, יודעת שהכי משמח ארוחה / עזרה, אין לי אפשרות אבל לצערי)

אקדים ואומר שאני מזהה על עצמי שיש לי כל מיני סצנות מהילדות שקופצות לי ואני די בטוחה שבגלל זה אני לוקחת את זה קשה יותר ופה אתן נכנסות

וואו יצא לי ארוךךך

הבת שלי המתוקה בגן טרום חובה. מאוד אוהבת ללכת לגן, מאוד מאוד אוהבת את הגננת.

היא הגיעה עם 2 חברות מהגן הקודם ונשארה חברה מאוד טובה של אחת מהן.

לאחרונה היא מספרת לי שנגיד חברה שלה עזבה מוקדם באיזה יום והיה לה משעמם כי לא היה לה עם מי לשחק

אז שאלתי אותה למה היא לא שיחקה עם בנות אחרות (בצורה קצת יותר נעימה ופחות ישירה) והיא אמרה שאף אחת לא רוצה לשחק איתה.

זה חזר על עצמו בכל מיני וריאציות.

ניסיתי לשאול אותה אם היא פונה לחברות לשאול אם הן רוצות לשחק איתה והיא לא ענתה תשובה נחרצת.

מאוד מזכירה את אמא שלה, זה אין ספק

חייבת לציין שלא מזמן חגגנו לה יום הולדת, כשהזמנו את החברות כולן מאוד שמחו להגיע והיתה אווירה מעולה.

(כן היה לי קצת מוזר שאחת החברות רצתה לשבת ליד מישהי אחרת ולא ליד הבת שלי שהיתה ילדת היומולדת אבל חוצמזה היה מעולה).

בנות מתקשרות להזמין אותה לשחק איתה וכשאנחנו פוגשות חברות בגינה הן מייד רוצות לשחק איתה.

אבל לי היה קשה כל המשפטים שלה אז התקשרתי לגננת ואיך שאמרתי לה שהיא אומרת לי שילדות לא רוצות לשחק איתה היא אמרה לי שהיא חייבת לעצור אותי ושאני אדע שזה הפוך, היא ילדה מהממת ושמחה אבל ביישנית וזוג צמוד עם החברה מהגן הקודם. עד פורים הם דיברו ביניהן לא בעברית בכלל (הן הגיעו מגן קודם לא דובר עברית) ורק לאחרונה עברו לעברית והן די משדרות אל תיגעו בי.

היא אמרה שלפעמים היא רואה את הבת שלי עומדת בצד וצופה באחרות וכשהיא שואלת אותה הם רוצה להצטרף למשחק עם הבנות היא אומרת שלא.

שיצאה קבוצה של בנות יחסית דומיננטיות והבת שלי על הצד היותר שקט וביישן והיא פורחת במקומות שהיא מרגישה ביטחון ושייכות, הגיוני סהכ.

היא המליצה לי להזמין אלינו עוד בנות וככה במקום הבטוח שלה היא תפתח יותר וזה ישפיע גם בגן.

ואזזז השבת היא סיפרה לי שהשבוע הגיע תורה להיות מוכרת בחנות, זה משהו שהיא מחכה לו המון זמן. הזוג שלה היה החברה הטובה ואז היא אומרת לי שבדרכ יש שורה ארוכה (תור ארוך) ואליהם הגיעו רק 3 בנות לקנות.

זהו אני נגמרתי סופית.

שאלתי אותה איך זה הרגיש בשבילה אז היא אמרה לי חצי במבוכה שהם אמרו פרק תהילים שיבואו יותר אנשים אבל לא הגיעו, זה ממש מוזר אמא.

אני שלולית. עצוב לי מאודדדדד

בעלי לא מבין מה הסיפור, היא לא לקחה את זה ככ קשה, הגננת מספרת כמה היא מקסימה ושאם אני ממש רוצה אפשר להזמין עוד בנות אבל שבגדול טוב לה, בשישי היא כן סיפרה לי שהיא שיחקה עם עוד כמה בנות.

אבל אני מרגישה שבגלל החסכים שלי אני יותר מידי עסוקה בזה ונשבר לי הלב בשבילה ואני רק מזיקה.

אשמח מאוד מאוד לעיצות

ועכשיו שוב,